התקופה האחרונה הפנטגון עומד בפני מספר דילמות לא פשוטות. הקונגרס האמריקאי החליט כי הוא שם קץ לגרעון המתמשך והעובדה כי פעולות הלחימה בעיראק הסתיימו ואלו שבאפגניסטן עומדות לפני סיום , מאפשרות קיצוץ מסיבי של תקציב כוחות הביטחון האמריקאי.
בניגוד לישראל, בארה"ב קיימת שקיפות תקציבית גדולה ביחס להוצאות הביטחון - המחירים של מערכות נשק, כ"א והוצאות שוטפות מפורטים לפרטי פרטים ומבוקרים באופו שוטף ע"י ועדות אזרחיות ופרסומם לא מסווג
תפיסת הבטיחון האמריקאית התבססה בכל שנות המלחמה הקרה על יכולת להילחם ולנצח בשתי מלחמות קונבנציונאליות במקביל תוך שמירה על נתיבי ים פתוחים והרתעה גרעינית שמבוססת על צוללות, מטוסי חיל האויר וטילים מבסיסים יבשתיים.
הפשרת המלחמה הקרה וסיומה אפשר צמצום כוחות ההרתעה הגרעיניים במסגרת הסכמים בינלאומיים והוצאה הדרגתית של כוחות מאירופה אך כוחות ארה"ב עדיין יושבים בקוריאה וביפן ותשומת הלב האסטרטגית עברה מאירופה לאוקיינוס השקט - כלפי סין.
אם יש משהו שהמלחמות בעיראק ואפגניסטן לימדו את האמריקאים זה שיש להם יכולת להכריע אויב במהירות ובאבדות נמוכות באמצעות צבא טכנולוגי ומאומן. הבעיה טמונה במה עושים אח"כ - מסתבר שהבסת האויב וכיבוש השטח זה החלק הקל בטיפול במדינות סוררות / לא מתפקדות, החלק הקשה זה "בניית המדינה" שלוקחת שנים.
מול העבר הקרוב של הצלחה צבאית סוחפת מחד ואי הצלחה אזרחית בייצוב השטח , ארה"ב נסוגה ממעורבות בסגנון "השוטר העולמי" וחוזרת לתפיסה של הרתעה וסיוע / הגנת בעלות ברית.
תחת התפיסה הזו ובהינתן המצוקה התקציבית , צבא ארה"ב עובד סידרה של שינויים שעיקרן הקטנת הסד"כ בכלל בדגש על ה - ARMY - קיצוץ ביחידות המשוריינות הכבדות (טנקים) והקלות (סטרייקר) , ביטול תוכניות רכש - החלפת הבראדלי ופיתוח מסוק סיור חדש. אך גם הצי , למרות העברת הדגש לזירת האוקיאנוס השקט, יוריד מהסד"כ 12 סיירות שיועברו לשידרוג שימשך שנים וכנראה נושאת מטוסים אחת תרד מהסד"כ שנה הבאה . חיל האויר יסגור את מערך מטוסי ה A-10 וה U-2 וכנראה בשנה הבאה יסגור את מערך מטוסי התדלוק KC-10.
במקביל , יפגעו גם חלק מתנאי השכר של המשרתים - מהשתתפות גדולה יותר בהוצאות בריאות ודיור דרך עצירת גידול השכר הצבאי. הפנטגון עצמו מקצץ 20% מכ"א במפקדות.
החלקים היחידים בצבא שיגדלו - כוחות מיוחדים וסייבר.
כל הקיצוצים לכאורה כואבים, אך הם לא מטפלים בבעיה העיקרית הפוגעת בצבאות בכל העולם - במקום פירמידה פיקודית תלולה, הפירמידה נהיית יותר ויותר שטוחה - כלומר דרגי הביניים והמפקדות מתנפחים מעבר לכל פרופורציה . הדוגמא הקיצונית היא צי ארה"ב - במלחמת העולם השניה היו 30 ספינות צי לכל אדמירל, היום יש יותר אדמירלים מספינות וכאשר לכל אדמירל יש מטוס וצוות גדול - הבזבוז חוגג.
בצה"ל המצב דומה - כמות המפקדות , האלופים ותתי האלופים גדלו ללא פרופורציה ב- 25 שנה האחרונות, דווקא שהאיומים על ישראל קטנו משמעותית. הקמת המפקדות והגדלת תקנים של קצינים בכירים מעידות על קשיים בניהול, פיקוד ושליטה, דווקא בעידן שהכלים הטכנולוגיים מאפשרים יותר ניהול ושליטה בפחות משאבים.
גם הסביבה האסטרטגית של ישראל השתנתה לחלוטין - האיום של הסתערות מדינות ערב על גבולות המדינה אינו קיים יותר. זה לא שהאיום פחת - האיום חדל מלהתקיים. במידה והאיום יחזור - תהיה לישראל התרעה אסטרטגית של שנים רבות.
בפני ישראל עומדות שלש התמודדויות - שליטה באיו"ש ובט"ש, התכוננות למלחמה מוגבלת מול כוחות של ארגון צבאי קטן והמלחמה שבין המלחמות - שעיקרה פעולות עלומות ע"י כוחות מיוחדים.
נתאר לעצמנו איזה סד"כ נדרש לביצוע שתי הפעולות השוטפות - שליטה באיוש ובט"ש והמלחמה שבין המלחמות:
צה"ל זקוק בעיקר לכוחות חי"ר קל - שמורכבים בעיקרם מחיילים סדירים (גולני / גבעתי / צנחנים / נח"ל/ הנדסה / כפיר / קרקל, נצח יהודה) , יחידות תצפית / מזלטים, היחידות המיוחדות , קצת תובלה אוירית, מעט מסק"רים , מעט ארטילריה מדוייקת בעורף ומחלקות טנקים פרוסות בנקודות דרושות. כל המערך הזה מורכב ברובו המכריע מחיילים וחיילות סדירים - זה סד"כ שאינו עולה כסף רב וכולו רלבנטי לכוננות למלחמה.
יש לתת את הדעת כי שני המערכים היבשתיים היקרים של צהל - שריון וחיל האויר - תורמים מעט מאוד לפעילות השוטפת. חיילי השריון (והתותחנים) כמובן אינם מתבטלים - הם מופעלים כחי"ר קל וגם השריון בעיקר זה הסדיר . לעומת חיל השריון, חיל האויר הגדול והיקר של מדינת ישראל, כמעט אינו רלבנטי לפעילות הבט"ש והמלחמה שבין המלחמות - זה לא אומר שאין צורך כלל במטוסים, אך טייסת אחת של F16 ישנים יכולה לעשות את כל העבודה.
מכאן נובע שעיקר תקציבו של צה"ל - בציוד וכ"א יוצא לטובת הערכות למלחמה - וזה בסדר גמור, השאלה היא רק לאיזה מלחמה בדיוק מתכוננים?
מקום המדינה קיבל חיל האויר עדיפות בגלל התפיסה הנכונה שחייבים להשיג עליונות אוירית מעל שדה הקרב ומשתושג עליונות אוירית , חיל האויר יוכל להיות שחקן מפתח גם בסיוע לכוחות הקרקע ובכך יאזן את סדרי הכוחות של "מעטים מול רבים" שחייבים להעביר את המלחמה לשיטחו של האוייב.
לכן חיל האויר נבנה כחיל שרובו בנוי על אנשי קבע מכיוון שהתפיסה אמרה שזה הכלי לתגובה מהירה ומשמעותית בגלל שהצבא הסדיר היה מאוד קטן, חיל אויר הנמצא דרוך 24/7 הוא האמצעי היחיד להגיב מהר ובעוצמה בכל נקודה לאורך הגבולות.
היום , המציאות שונה לחלוטין מהמציאות בה גובש חיל האויר - הצבא הסדיר הוא צבא גדול (שנתוני הגיוס היום גדולים משמעותית משנתוני הגיוס בשנות ה 60 ) , הגבולות מבוצרים , מגודרים עם כוחות בט"ש צמודים ואין כוחות של צבא ערבי שיכולים להתחיל להסתער על גבולות המדינה. יתרה מכך, בעקבות המהפכה בחימוש מדויק, משוואת ההפצצות השתנתה לחלוטין - מהצורך לשלוח מספר מטוסים על מנת לפגוע במטרה בודדת, למצב בו מטוס אחד יפגע במספר מטרות. המציאות של מלחמת לבנון השניה הראתה לנו שצוואר הבקבוק בלוחמה האוירית היה יצירת מטרות לתקיפה. חיל האויר היה רחוק מאוד מלהתקרב למיצוי הפוטנציאל שלו.
כמו חיל האויר, גם חיל השריון נבנה להדוף התקפה בסגנון מלחמת יום הכיפורים , בכמויות שמתאימות להתנגשות בין צבאות גדולים של מדינות , ובאיכויות שעולות משמעותית על השריון של מדינות ערב. בניגוד לחיל האויר, עוצמתו האמיתית של השריון היא במילואים - אך תחזוקת הכלים ואימון הכוחות מצריכים משאבים גדולים ביותר.
כבר שנים רבות יש קריאות לגיבוש תורת ביטחון חדשה למדינת ישראל, והצורך בתורה חדשה נחוץ היום שבעתיים לנוכח חוסר ההלימה בין המלחמה אליה צה"ל ערוך ומתכונן, לבין איזו מלחמה כלל אפשרית בטווחים של 10 שנים.
הגיע הזמן להתחיל לבצע התאמות משמעותיות ולא שינויים קוסמטיים או קיצוץ מערכים שמילא אבד עליהם הכלח - כמו קיצוץ טייסות F16 בידיעה ברורה שיפתחו חדשות שמטוסי ה ה F35 יגיעו לישראל, או סגירת חטיבות טנקים מיושנים ביותר במילואים בזמן שממשיכים לרכוש טנקי מרכבה 4 חדישים - זה לא קיצוץ אמיתי, זו התאמה שנובעת מהכנסת אמצעים חדשים.
קיצוץ אמיתי יהיה -
שינוי מהותי בחיל האויר - הקטנה משמעותית של מרכיב הקבע בחיל - השארת 30%-40% מהסד"כ הנוכחי במבנה הקיים - קפיץ דרוך עם טייסים ומשפחות בבסיסים, אך היתר יבוסס על טייסי מילואים ומערך תחזוקה המורכב מקבלן אזרחי בשוטף שיתוגבר במילואים בחרום - חלק ממשימות חיל האויר יועברו לתותחנים שיבצעו המשימות בשבריר העלות.
קיצוץ דרמטי באוגדות השריון במילואים של צה"ל - 20% הישן של סד"כ הטנקים למכור / להשתמש לחלפים , 30% להעמיד באחסנה ארוכת טווח - לא ככלים שמוכנים לתזוזה , אלא כעתודה אסטרטגית שתושמש רק אם יהיה צורך. כנ"ל עם כ"א - 20% המבוגרים - לשחרר ממילואים, היתר יועסקו כחיר קל / חרמ"ש
קיצוץ כזה בסד"כ הפעיל של חיל האויר יחסוך מליארדים של שקלים , ככל שהזמן יעבור, יוכשרו פחות טייסים, טייסי מילואים יתבגרו ויפסיקו לשרת במילואים ולכאורה חיל האויר ילך ויקטן. אך אין זה כך - במקביל לחיל האויר הקיים, מתפתח בצעדי ענק חיל אויר חדש - מל"טים / מזל"טים אוטונומיים - הפלטפורמה תעלה כמעט כמו מטוס מאוייש , אך הוצאות ההפעלה וכ"א הם משמעותית יותר נמוכות שכן אין צורך להיות "טייס" על מנת להפעיל מל"ט....
קיצוץ חד במילואי השריון יאפשר שיחרור אלפי תקני קבע , סדיר וימי מילואים שמוקדשים היום לתחזוקת ימ"חים, כלים ואימונים.
החזרת גולני להיות חי"ר מעולה, את הנמ"ר לתת לחטיבת שריון במקום טנקים ולהפכה לחרמ"ש כבד - פחות חטיבת שריון בסדיר - ממילא צריך פחות הכשרת כ"א למילואים.
איחוד פיקוד מרכז ודרום לפיקוד שמתמחה בבט"ש
הארכת קדנציות והארכת משך שרות קבע - גם בשדה - אך במקביל לעבות את שידרת הפיקוד החטיבתי גדודי - תפקידי סא"ל / אל"מ בשדה יהיו של 4 שנים - אך בשדה העומס על המג"ד / מח"ט יוקטן על מנת שיוכל לבצע תפקיד ארוך , מבלי שהוא ומשפחתו ישחקו.
במטה התפקידים יהיו של 5 שנים ואף יותר - איש קבע מובהק לא ישתחרר לפנסיה לפני 10 שנים מגיל הפרישה הכללי ויהיה זכאי לפנסיה הצבאית רק אם אינו עובד . במידה ויש לו הכנסה מעבודה - הפנסיה תיקטן - זה יהפוך מפנסיה להבטחת הכנסה - רק אם יש צורך - תקבל .
תתי אלופים / אלופים - פרישה לא לפני 5 שנים מגיל פרישה הכללי.
קיצוצי הסד"כ , איחוד פיקודים והעלאת גיל הפרישה מצה"ל יביאו לחסכונות של מליארדי שקלים בשוטף כל שנה וחיסכון עצום בתשלומי פנסיה בעתיד , כאשר אין כל פגיעה בביטחון המדינה - ההיפך הוא הנכון - יתפנה כסף לחיזוק החוסן האזרחי, צמצום פערים ובריאות ולצה"ל יהיה יותר כסף לאימונים טובים של כוחות יותר קטנים - ומול המציאות הקיימת אנו זקוקים לכח קטן אך חמוש ומאומן . לא עוד טנקים שמנסים לחצות את הסלוקי בלי מדוכות עשן כי הן לא הותקנו - "כי ממילא אין כסף להפעילם באימונים" - זה מה שקורה שצבא גדול מדי על תקציבו - מקבלים צבא חלול - הרבה גנרלים וחיילים - מעט עוצמה.
בניגוד לישראל, בארה"ב קיימת שקיפות תקציבית גדולה ביחס להוצאות הביטחון - המחירים של מערכות נשק, כ"א והוצאות שוטפות מפורטים לפרטי פרטים ומבוקרים באופו שוטף ע"י ועדות אזרחיות ופרסומם לא מסווג
תפיסת הבטיחון האמריקאית התבססה בכל שנות המלחמה הקרה על יכולת להילחם ולנצח בשתי מלחמות קונבנציונאליות במקביל תוך שמירה על נתיבי ים פתוחים והרתעה גרעינית שמבוססת על צוללות, מטוסי חיל האויר וטילים מבסיסים יבשתיים.
הפשרת המלחמה הקרה וסיומה אפשר צמצום כוחות ההרתעה הגרעיניים במסגרת הסכמים בינלאומיים והוצאה הדרגתית של כוחות מאירופה אך כוחות ארה"ב עדיין יושבים בקוריאה וביפן ותשומת הלב האסטרטגית עברה מאירופה לאוקיינוס השקט - כלפי סין.
אם יש משהו שהמלחמות בעיראק ואפגניסטן לימדו את האמריקאים זה שיש להם יכולת להכריע אויב במהירות ובאבדות נמוכות באמצעות צבא טכנולוגי ומאומן. הבעיה טמונה במה עושים אח"כ - מסתבר שהבסת האויב וכיבוש השטח זה החלק הקל בטיפול במדינות סוררות / לא מתפקדות, החלק הקשה זה "בניית המדינה" שלוקחת שנים.
מול העבר הקרוב של הצלחה צבאית סוחפת מחד ואי הצלחה אזרחית בייצוב השטח , ארה"ב נסוגה ממעורבות בסגנון "השוטר העולמי" וחוזרת לתפיסה של הרתעה וסיוע / הגנת בעלות ברית.
תחת התפיסה הזו ובהינתן המצוקה התקציבית , צבא ארה"ב עובד סידרה של שינויים שעיקרן הקטנת הסד"כ בכלל בדגש על ה - ARMY - קיצוץ ביחידות המשוריינות הכבדות (טנקים) והקלות (סטרייקר) , ביטול תוכניות רכש - החלפת הבראדלי ופיתוח מסוק סיור חדש. אך גם הצי , למרות העברת הדגש לזירת האוקיאנוס השקט, יוריד מהסד"כ 12 סיירות שיועברו לשידרוג שימשך שנים וכנראה נושאת מטוסים אחת תרד מהסד"כ שנה הבאה . חיל האויר יסגור את מערך מטוסי ה A-10 וה U-2 וכנראה בשנה הבאה יסגור את מערך מטוסי התדלוק KC-10.
במקביל , יפגעו גם חלק מתנאי השכר של המשרתים - מהשתתפות גדולה יותר בהוצאות בריאות ודיור דרך עצירת גידול השכר הצבאי. הפנטגון עצמו מקצץ 20% מכ"א במפקדות.
החלקים היחידים בצבא שיגדלו - כוחות מיוחדים וסייבר.
כל הקיצוצים לכאורה כואבים, אך הם לא מטפלים בבעיה העיקרית הפוגעת בצבאות בכל העולם - במקום פירמידה פיקודית תלולה, הפירמידה נהיית יותר ויותר שטוחה - כלומר דרגי הביניים והמפקדות מתנפחים מעבר לכל פרופורציה . הדוגמא הקיצונית היא צי ארה"ב - במלחמת העולם השניה היו 30 ספינות צי לכל אדמירל, היום יש יותר אדמירלים מספינות וכאשר לכל אדמירל יש מטוס וצוות גדול - הבזבוז חוגג.
בצה"ל המצב דומה - כמות המפקדות , האלופים ותתי האלופים גדלו ללא פרופורציה ב- 25 שנה האחרונות, דווקא שהאיומים על ישראל קטנו משמעותית. הקמת המפקדות והגדלת תקנים של קצינים בכירים מעידות על קשיים בניהול, פיקוד ושליטה, דווקא בעידן שהכלים הטכנולוגיים מאפשרים יותר ניהול ושליטה בפחות משאבים.
גם הסביבה האסטרטגית של ישראל השתנתה לחלוטין - האיום של הסתערות מדינות ערב על גבולות המדינה אינו קיים יותר. זה לא שהאיום פחת - האיום חדל מלהתקיים. במידה והאיום יחזור - תהיה לישראל התרעה אסטרטגית של שנים רבות.
בפני ישראל עומדות שלש התמודדויות - שליטה באיו"ש ובט"ש, התכוננות למלחמה מוגבלת מול כוחות של ארגון צבאי קטן והמלחמה שבין המלחמות - שעיקרה פעולות עלומות ע"י כוחות מיוחדים.
נתאר לעצמנו איזה סד"כ נדרש לביצוע שתי הפעולות השוטפות - שליטה באיוש ובט"ש והמלחמה שבין המלחמות:
צה"ל זקוק בעיקר לכוחות חי"ר קל - שמורכבים בעיקרם מחיילים סדירים (גולני / גבעתי / צנחנים / נח"ל/ הנדסה / כפיר / קרקל, נצח יהודה) , יחידות תצפית / מזלטים, היחידות המיוחדות , קצת תובלה אוירית, מעט מסק"רים , מעט ארטילריה מדוייקת בעורף ומחלקות טנקים פרוסות בנקודות דרושות. כל המערך הזה מורכב ברובו המכריע מחיילים וחיילות סדירים - זה סד"כ שאינו עולה כסף רב וכולו רלבנטי לכוננות למלחמה.
יש לתת את הדעת כי שני המערכים היבשתיים היקרים של צהל - שריון וחיל האויר - תורמים מעט מאוד לפעילות השוטפת. חיילי השריון (והתותחנים) כמובן אינם מתבטלים - הם מופעלים כחי"ר קל וגם השריון בעיקר זה הסדיר . לעומת חיל השריון, חיל האויר הגדול והיקר של מדינת ישראל, כמעט אינו רלבנטי לפעילות הבט"ש והמלחמה שבין המלחמות - זה לא אומר שאין צורך כלל במטוסים, אך טייסת אחת של F16 ישנים יכולה לעשות את כל העבודה.
מכאן נובע שעיקר תקציבו של צה"ל - בציוד וכ"א יוצא לטובת הערכות למלחמה - וזה בסדר גמור, השאלה היא רק לאיזה מלחמה בדיוק מתכוננים?
מקום המדינה קיבל חיל האויר עדיפות בגלל התפיסה הנכונה שחייבים להשיג עליונות אוירית מעל שדה הקרב ומשתושג עליונות אוירית , חיל האויר יוכל להיות שחקן מפתח גם בסיוע לכוחות הקרקע ובכך יאזן את סדרי הכוחות של "מעטים מול רבים" שחייבים להעביר את המלחמה לשיטחו של האוייב.
לכן חיל האויר נבנה כחיל שרובו בנוי על אנשי קבע מכיוון שהתפיסה אמרה שזה הכלי לתגובה מהירה ומשמעותית בגלל שהצבא הסדיר היה מאוד קטן, חיל אויר הנמצא דרוך 24/7 הוא האמצעי היחיד להגיב מהר ובעוצמה בכל נקודה לאורך הגבולות.
היום , המציאות שונה לחלוטין מהמציאות בה גובש חיל האויר - הצבא הסדיר הוא צבא גדול (שנתוני הגיוס היום גדולים משמעותית משנתוני הגיוס בשנות ה 60 ) , הגבולות מבוצרים , מגודרים עם כוחות בט"ש צמודים ואין כוחות של צבא ערבי שיכולים להתחיל להסתער על גבולות המדינה. יתרה מכך, בעקבות המהפכה בחימוש מדויק, משוואת ההפצצות השתנתה לחלוטין - מהצורך לשלוח מספר מטוסים על מנת לפגוע במטרה בודדת, למצב בו מטוס אחד יפגע במספר מטרות. המציאות של מלחמת לבנון השניה הראתה לנו שצוואר הבקבוק בלוחמה האוירית היה יצירת מטרות לתקיפה. חיל האויר היה רחוק מאוד מלהתקרב למיצוי הפוטנציאל שלו.
כמו חיל האויר, גם חיל השריון נבנה להדוף התקפה בסגנון מלחמת יום הכיפורים , בכמויות שמתאימות להתנגשות בין צבאות גדולים של מדינות , ובאיכויות שעולות משמעותית על השריון של מדינות ערב. בניגוד לחיל האויר, עוצמתו האמיתית של השריון היא במילואים - אך תחזוקת הכלים ואימון הכוחות מצריכים משאבים גדולים ביותר.
כבר שנים רבות יש קריאות לגיבוש תורת ביטחון חדשה למדינת ישראל, והצורך בתורה חדשה נחוץ היום שבעתיים לנוכח חוסר ההלימה בין המלחמה אליה צה"ל ערוך ומתכונן, לבין איזו מלחמה כלל אפשרית בטווחים של 10 שנים.
הגיע הזמן להתחיל לבצע התאמות משמעותיות ולא שינויים קוסמטיים או קיצוץ מערכים שמילא אבד עליהם הכלח - כמו קיצוץ טייסות F16 בידיעה ברורה שיפתחו חדשות שמטוסי ה ה F35 יגיעו לישראל, או סגירת חטיבות טנקים מיושנים ביותר במילואים בזמן שממשיכים לרכוש טנקי מרכבה 4 חדישים - זה לא קיצוץ אמיתי, זו התאמה שנובעת מהכנסת אמצעים חדשים.
קיצוץ אמיתי יהיה -
שינוי מהותי בחיל האויר - הקטנה משמעותית של מרכיב הקבע בחיל - השארת 30%-40% מהסד"כ הנוכחי במבנה הקיים - קפיץ דרוך עם טייסים ומשפחות בבסיסים, אך היתר יבוסס על טייסי מילואים ומערך תחזוקה המורכב מקבלן אזרחי בשוטף שיתוגבר במילואים בחרום - חלק ממשימות חיל האויר יועברו לתותחנים שיבצעו המשימות בשבריר העלות.
קיצוץ דרמטי באוגדות השריון במילואים של צה"ל - 20% הישן של סד"כ הטנקים למכור / להשתמש לחלפים , 30% להעמיד באחסנה ארוכת טווח - לא ככלים שמוכנים לתזוזה , אלא כעתודה אסטרטגית שתושמש רק אם יהיה צורך. כנ"ל עם כ"א - 20% המבוגרים - לשחרר ממילואים, היתר יועסקו כחיר קל / חרמ"ש
קיצוץ כזה בסד"כ הפעיל של חיל האויר יחסוך מליארדים של שקלים , ככל שהזמן יעבור, יוכשרו פחות טייסים, טייסי מילואים יתבגרו ויפסיקו לשרת במילואים ולכאורה חיל האויר ילך ויקטן. אך אין זה כך - במקביל לחיל האויר הקיים, מתפתח בצעדי ענק חיל אויר חדש - מל"טים / מזל"טים אוטונומיים - הפלטפורמה תעלה כמעט כמו מטוס מאוייש , אך הוצאות ההפעלה וכ"א הם משמעותית יותר נמוכות שכן אין צורך להיות "טייס" על מנת להפעיל מל"ט....
קיצוץ חד במילואי השריון יאפשר שיחרור אלפי תקני קבע , סדיר וימי מילואים שמוקדשים היום לתחזוקת ימ"חים, כלים ואימונים.
החזרת גולני להיות חי"ר מעולה, את הנמ"ר לתת לחטיבת שריון במקום טנקים ולהפכה לחרמ"ש כבד - פחות חטיבת שריון בסדיר - ממילא צריך פחות הכשרת כ"א למילואים.
איחוד פיקוד מרכז ודרום לפיקוד שמתמחה בבט"ש
הארכת קדנציות והארכת משך שרות קבע - גם בשדה - אך במקביל לעבות את שידרת הפיקוד החטיבתי גדודי - תפקידי סא"ל / אל"מ בשדה יהיו של 4 שנים - אך בשדה העומס על המג"ד / מח"ט יוקטן על מנת שיוכל לבצע תפקיד ארוך , מבלי שהוא ומשפחתו ישחקו.
במטה התפקידים יהיו של 5 שנים ואף יותר - איש קבע מובהק לא ישתחרר לפנסיה לפני 10 שנים מגיל הפרישה הכללי ויהיה זכאי לפנסיה הצבאית רק אם אינו עובד . במידה ויש לו הכנסה מעבודה - הפנסיה תיקטן - זה יהפוך מפנסיה להבטחת הכנסה - רק אם יש צורך - תקבל .
תתי אלופים / אלופים - פרישה לא לפני 5 שנים מגיל פרישה הכללי.
קיצוצי הסד"כ , איחוד פיקודים והעלאת גיל הפרישה מצה"ל יביאו לחסכונות של מליארדי שקלים בשוטף כל שנה וחיסכון עצום בתשלומי פנסיה בעתיד , כאשר אין כל פגיעה בביטחון המדינה - ההיפך הוא הנכון - יתפנה כסף לחיזוק החוסן האזרחי, צמצום פערים ובריאות ולצה"ל יהיה יותר כסף לאימונים טובים של כוחות יותר קטנים - ומול המציאות הקיימת אנו זקוקים לכח קטן אך חמוש ומאומן . לא עוד טנקים שמנסים לחצות את הסלוקי בלי מדוכות עשן כי הן לא הותקנו - "כי ממילא אין כסף להפעילם באימונים" - זה מה שקורה שצבא גדול מדי על תקציבו - מקבלים צבא חלול - הרבה גנרלים וחיילים - מעט עוצמה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
ממתין לאישור