"חברים יקרים, הגעתי הבוקר לארמונו של הריבון, בג"ץ, כדי להגיש בפעם החמישית עתירה שקוראת לגייס גם את ערביי ישראל, לפחות לשירות לאומי/אזרחי. את העתירה הגשתי יחד עם מרדכי, מלש"ב צעיר, ובאמצעות ידידי עו"ד מוטי שמעון". "רק אל תחסירו פעימה והסירו דאגה מליבכם – גם הפעם יזרקו אותנו, רק יצטרכו להמציא סיבה חדשה… 15 המופלאים כאן הרי החליפו כבר את הכנסת, את הממשלה – הם הם הריבון", הוסיף אמסלם. לסיום אמר, "אז כבוד הריבון, במטותא ממך, עשה חסד עם פשוטי העם היושבים בציון ואל תשיב פנינו ריקם".
"מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין"
הפרחים לאמסלם ופוקס!
במקביל לעיסוק האינטנסיבי בעניין גיוס החרדים , סוגיית גיוס האזרחים הערבים לצה"ל עולה כתרוץ נוסף, מיתמם, לאי גיוס חרדים - "אם מדובר בשיוויון בנטל, מדוע לא מגייסים ערבים?! מדוע בג"צ לא כופה זאת על המדינה?!!!!"
גיוס ערבים היא אחת השאלות המורכבות בחברה הישראלית שהציבור אינו עוסק בו. הסוגיה משלבת שיקולים ביטחוניים, חברתיים וכלכליים. בעוד שחלק מהמגזרים הלא-יהודיים, כמו הדרוזים והצ'רקסים, משרתים בצה"ל כחלק מחובתם החוקית, מרבית הערבים המוסלמים והנוצרים אינם מחויבים בגיוס. מה המקור להחרגה הזו, מהם הנתונים על גיוס בני מיעוטים לצבא ומהם היתרונות והחסרונות האפשריים של גיוס ערבים לצה"ל?
ההיסטוריה של הפטור מגיוס ערבים לצה"ל
מאז קום המדינה ב-1948, האוכלוסייה הערבית בישראל לא גויסה באופן גורף לשירות חובה. ההחלטה המקורית התקבלה על רקע פוליטי וביטחוני, בשל חשש מנאמנות כפולה בעת סכסוך ישראלי-פלסטיני ובשל הצורך לשלב את הערבים בהדרגה במרקם החיים של המדינה החדשה.
הבסיס החוקי לאי גיוס ערבים טמון בחוק חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986:
סעיף זה מעניק לשר הביטחון סמכות רחבה להעניק פטור מגיוס "מטעמי טובת הציבור" לקבוצות מסוימות, וזהו הבסיס המשפטי לפטור הניתן לערבים אזרחי ישראל באופן מנהלי. יש לתת את הדעת כי זו סמכות הממשלה (שר הביטחון ) ואיל וסעיף 1 לחוק מגדיר" פוקד – מי שהוסמך על ידי שר הביטחון לפעול כפוקד לפי חוק זה, כולו או מקצתו;" הסמכה הניתנת לקצין בצה"ל הפועל לגייס את כלל האזרחים שלא קיבלו פטור מהממשלה.
עם השנים, מגזרים מסוימים החלו להשתלב בכוחות הביטחון:
- הדרוזים והצ'רקסים – מחויבים בגיוס לצה"ל מאז 1956 על פי הסכם עם הנהגתם.
- הבדואים – משרתים בהתנדבות בעיקר במסגרות לוחמות, כולל יחידות מעקב ומודיעין.
- נוצרים ערבים – חלק קטן מהאוכלוסייה הנוצרית התנדב לשירות צבאי, בעיקר מאז שנות ה-2000.
נתונים על גיוס בני מיעוטים לצה"ל
לפי נתוני צה"ל ומשרד הביטחון:
- כ-85% מהצעירים הדרוזים מתגייסים לשירות חובה.
- כ-10%-15% מהבדואים מתגייסים לצה"ל בהתנדבות.
- רק מאות בודדות של נוצרים וערבים מוסלמים מתגייסים מדי שנה, בעיקר על בסיס אישי.
- אחוז ההשתתפות של ערבים בשירות הלאומי-אזרחי עומד על כ-6,000 מתנדבים בשנה.
השיקולים בעד ונגד גיוס ערבים לצה"ל
יתרונות בגיוס ערבים לצה"ל
- שוויון בנטל – כל אזרח צריך לתרום למדינה באותו אופן, ללא קשר למוצאו.
- הזדמנות לשילוב חברתי וכלכלי – שירות צבאי מעניק הטבות כמו מענקי שחרור, מלגות לימודים וניסיון מקצועי, שיכולים לסייע לערבים להשתלב טוב יותר בכלכלה הישראלית.
- שיפור הביטחון הפנימי – שילוב ערבים בצבא ובכוחות הביטחון עשוי לתרום למודיעין ולאכיפת חוק באזורים רגישים.
- חיזוק ההשתלבות במדינה – שירות צבאי יכול לחזק את תחושת השייכות של ערבים ישראלים למדינה וליצור גשרים בין האוכלוסיות השונות.
חסרונות ואתגרים בגיוס ערבים לצה"ל
- קונפליקט נאמנויות – חיילים ערבים עשויים להיקלע למצב בו הם צריכים לפעול נגד פלסטינים בשטחים, מה שעלול ליצור מתחים פנימיים וחיצוניים.
- חשש ביטחוני – ישנם חששות מהדלפות מידע ומניצול התפקידים הצבאיים לרעה, במיוחד בתפקידים רגישים.
- התנגדות ציבורית ופוליטית – החברה הערבית רואה בגיוס לצה"ל צעד בעייתי מבחינה פוליטית, ומנהיגיה לרוב מתנגדים לכך. בעוד החרדים שואלים "ומה עם גיוס הערבים", המפלגות החרדיות לא יוזמות פעולה ממשלתית בנושא.
- חוסר עניין בקרב הערבים עצמם – מרבית הצעירים הערבים אינם מעוניינים בשירות צבאי ומעדיפים להתמקד בלימודים ועבודה.
האם יש פתרון ביניים?
כדי לגשר על הפער בין הרצון לשוויון לבין המורכבות הביטחונית, מוצעות חלופות כמו הרחבת השירות הלאומי-אזרחי, המאפשר לצעירים ערבים לשרת בתחומים כמו בריאות, חינוך ורווחה, תוך קבלת הטבות דומות לאלו שמקבלים חיילים משוחררים.
סיכום
סוגיית גיוס ערבים לצה"ל נוגעת לא רק להיבטים ביטחוניים, אלא גם לכלכלה ולשילוב חברתי. בעוד שהתנגדות לגיוס קיימת בשני הצדדים, ייתכן כי פתרונות כמו שירות לאומי-אזרחי והמשך גיוס וולונטרי יאפשרו לאזרחים ערבים להשתלב ולתרום למדינה מבלי לפגוע בזהותם ובזכויותיהם. 68% מהאוכלוסיה היהודית תומכת בגיוס ערבים ורק 11% חושבים שהמצב הקיים הוא המצב הרצוי, כלומר 89% חושבים שאי גיוס ערבים אינו רצוי! זה מסמן כי הגיע העת לשינוי הסטטוס-קוו ביחס לגיוס חרדים.
דעתי
שיקול הדעת של שרת הביטחון במסגרת סעיף 36 לחוק שרות הבטחון חל על "שהדבר דרוש מטעמי טובת הציבור" ו- "לפטור בצו כללי או מיוחד אנשים או קבוצות אנשים מחובת שירות". כלומר נדרש להראות כי "טובת הציבור" מחייבת "פטור אישי " או פטור "קבוצתי". מכיוון שמאות ערבים מתגייסים מרצונם לצה"ל ואלפים לשרות לאומי , על הפטור "הקבוצתי" לעבור מהעולם. כיצד ניתן לטעון ל="מדיניות בטחונית" גורפת כאשר במציאות יש בה אלפי חריגים?
המיקוד של צה"ל בהכנת מסגרות לגיוס חרדים צריכה להיות משוכפלת לגיוס ערבים - הערכות לגיוס כמאמץ ממוקד לאורך מספר שנים כולל מסגרות מיוחדות , הכנה לצה"ל ושבירת מחסומים ארגוניים. נדרשת החלטה ממשלתית להורות לצה"ל להערך לגיוס ערבים כחלק מגיוס החובה כולל ייעדי גיוס שנתיים הגדלים משנה לשנה ובמקביל להורות למשרד לביטחון פנים, החינוך והבריאות להכין מסלולי שרות לאומי כחלופה לשרות החובה.
הערבים ייקראו להתייצב בלשכת הגיוס , ימוינו ככל מלש"ב והמתאימים ישובצו בצה"ל או במסלולים אחרים תוך התחשבות בקונפליקט הנאמנות, ככל שקיים ברמה האישית, וכמובן בשיקולים בטחוניים. במקום מאות מתנדבים בשנה מהאוכלוסיה הנוצרית והמוסלמית, יתגייסו אלפים. כשהמדינה תיקרא להם לגיוס חובה , רובם ככולם אזרחים נאמנים ובניגוד לחרדים, הם לא יפגינו באמירה "נמות ולא נתגייס" אלא להפך, רובם יראו בזאת הזדמנות להשתלבות בחברה הישראלית והזדמנות להתקדמות כלכלית. מבחינת כלכלית, גיוס ערבים הוא הצעד האחרון הנדרש להקפיץ את מדינת ישראל לתל"ג הדומה לזה של ארה"ב.
דעתי היא כי הערבים לא מתגייסים מטעמי גזענות של ממשלות ימין ולא משום סיבה אחרת. אני כמובן לא מצפה ממשלה גזענית לקדם הנושא ("בעזרת השם" סמוטריץ יצביע בעד...?") , אך הממשלה שאינה גזענית תהיה חייבת לטפל בכך , שיוויון בנטל אינו רק גיוס חרדים. אם ממשלות ישראל לא יבצעו השינוי, לאחר הסדרה של גיוס אמיתי לחרדים, יבוא תור בג"צ גיוס ערבים שכן יהיה צורך לכפות על ממשלה גזענית גיוס זה.
יתרה מזאת, גדודים מעורבים חרדים ערבים יהיו פתרון מצויין לשמרנות החברתית - דתית של שתי האוכלוסיות - ללא נשים , אוכל כשר, זמני תפילה . כולי תיקווה שהחרדים ידרשו גיוס ערבים וחזון הגדודים המעורבים יצא לדרך! או שהחרדים גם גיזענים והקריאות המגיעו משם לגיוס ערבים אלו סתם רעשי רקע לסכל הגיוס?
מה דעתכם? האם גיוס ערבים לצה"ל הוא הכרחי, או שהפתרון צריך להיות אחר? האם גדודים מעורבים של חרדים וערבים הם פתרון סביר ? מוזמנים לשתף בתגובות.
פתרון סוגיית גיוס הערבים הינו פחות סטטיסטי ויותר נוגע למאפייני האוכלוסיות הערביות השונות. מבלי להכנס להרצאה ארוכה אז ניתן לגייס את האוכלוסיה הנוצרית, צריך לחזור ולבסס את מעמד הגיוס אצל הבדואים בדרום שהדרדר בשנים האחרונות וההליך הרע זולג לבדואים בצפון. ניתן להתחיל לגייס מהאוכלוסיה הערבית האחרת, שהיא הרוב, לאט וניתן להתחיל בגיוס למשטרת ישראל. חלק גדול מהערבים כיום אינם מתאימים לשרות בצבא הכללי ולא יעמדו מול הלחץ הפנימי המתנגד לכך בישובים שלהם, סוגיה מאוד מהותית בנושא גיוס ערבים. השורה התחתונה הינה שזה אפשרי, נכון למדינה בתנאי שיעשה נכון.
השבמחק