על דיבידנד השונות - חוזים עתידיים ה VIX וכיצד CBOE "עבד" על כולם

מתוך התכונות של ה VIX,  התכונה של מתאם הפוך למדדי המניות שתוארה בפרק הקודם על VIX היא התכונה שהופעת אותו להכי שימושי בהיבט  תאוריות המימון המודרני - בניית תיק יעיל.

באופן כללי, מחקרים הראו שאם מוסיפים את ה VIX לתיק ההשקעות אזי מקבלים יותר תשואה בפחות סיכון - בגלל המתאם ההפוך בין תשואות ה S&P ל VIX.

מתאם שלילי בין תשאואות יומיות של VIX ל תשואות S&P 500

כידוע לא ניתן באמת לרכוש את ה VIX עצמו  ולכן CBOE הציג בשנת 2004  חוזים עתידיים על ה VIX וב 2006 החלו להיסחר אופציות על ה VIX

המיוחד בחוזים העתידיים על ה VIX הוא שהם נסחרים לפי הצפי לגובה ה VIX ביום הפקיעה , ולא לפי ערך ספוט VIX בגלל התכונה של ה VIX לחזור לממוצע.

 המחקרים שבוצעו על הוספת אלמנט של VIX לתיק לצורך הקטנת הסיכון והגדלת התשואה בוצעו על ע"י הוספת חוזים עתידיים על ה VIX לתיק מפוזר (מניות  / אגח ) והתוצאות פורסמו בהבלטה רבה בכל הפרסומי ה- CBOE הקשורים ל  VIX, תמצית התוצאות מפורטת להלן:



 מה שניתן לראות כי תוספת החוזים העתידיים על ה VIX שיפרה את התשואות של התיק באופן משמעותי , תוך הקטנה ניכרת של סטיית התקן של התיק - ממש חגיגה אמיתית.

על רק זה ה - VIX התקבע בדעת קהל המשקיעים כאמצעי לגידור סיכוני תיק והדרך של החוזים העתידיים לתיקי המשקיעים היתה קצרה  0 וזה בא לידי ביטוי בגידול ניכר בכמות החוזים הפתוחים על ה VIX כבר מ 2010:

אבל , CBOE הציג מחקר תפור שתוצאותיו אומנם נכונות, אך מדובר במקרה ספציפי שקשור לתקופת המחקר 2005-2008 וגזירת מסקנה כללית ממנו היא טעות

וזאת מדוע? אם נסתכל על ערכי  VIX הרב שנתיים נגלה כי ה VIX (והחוזים העתידיים) נסחרו בערכי שפל היסטוריים  בשנים 2005-2006  ומשם ערכי ה VIX החלו לטפס בהגיעם לשיא ב  2008:

 כלומר CBOE לקח את התאריכים שמתאימים לקידום מותג ה- - VIX  באופן שהעליית החדה ב VIX תתרגם לתשואות עדיפות של תיק הכולל את מוצרי ה VIX על פני תיק שאינו כולל המוצרים.

הבעיה בהוספת מרכיבי VIX לתיק קשורה לפרמיה שהמשקיע נדרש לשלם תמורת החוזה העתידי ביחס למחיר הספוט, כפי שיתואר להלן:

 
במצב נורמלי, החוזים יהיו בעלי ערך הגבוה מערך הספוט כאשר הפרמיה מהספוט הולכת וגדלה ככל שמועד פקיעת החוזה רחוק יותר. מקרה בו חוזה רחוק יותר יקר מחוזה קרוב ,  מתואר כחוזים בקונטנגו  (Contango)

 


 לעומת זאת, במצבים בהם ה VIX  עולה בחוזקה , מבנה עקום החוזים משתנה , כאשר ניתן לראות בברור כי החוזה הראשון יקר מהשני , השני יקר מהשלישי וכך הלאה  - מבנה  בו החוזה הקרוב יקר מהחוזה הרחוק נקרא כי החוזים בבוורדורישן (Backwardation)





הסטטיסטיקה על נתוני השוק מראה כי 80% מהזמן החוזים נמצאים בקונטנגו.

 כלומר ב - 80% מהזמן, החזקת חוזה עתידי תגרור הפסד כי הוא ילך וירד בערכו לאורך עקום  החוזים תוך שחיקת הפרמיה ששולמה .

מכיוון שבתקופה של  2005-2008  לא רק ערכי ה VIX / חוזים עתידיים עלו משפל לפסגה אלא גם יחס ימי הקונטנגו היה משמעותית נמוך מ  80% כך ששחיקת הפרמיה מאוד הצטמצמה כך שהכל הסתדר באופן אופטימלי על מנת "להוכיח" כי הוספת מרכיב VIX לתיק מפוזר משפר את התשואה ומקטין את הסיכון.

כך הצליח ה CBOE , באמצעות מכונת יחסי ציבור נהדרת "לעבוד" על קהל המשקיעים.