בתחילת 2017 פרסמתי את תשואות בקרן בתיק אג"ח הזבל לשנים 2012-2016.
התשואה לתקופה עמדה על 132% או 18.2% אחרי מס.
חתמתי הפוסט במילים הבאות:
"במבט קדימה לשנים הבאות, ההסתברות כי תיק אג"חי HY בפיזור סביר יכה את מדדי המניות אינה גבוהה. אנו נמצאים בשלב של "עסקים כרגיל" במחזור העסקי המתאפיין בסיכון עסקי נמוך ורווחיות עולה של חברות המתבטאת בעליה בשערי המניות.
בשל כך גודל התיק של אג"חי HY ילך ויקטן לאור הצטמצמות ההזדמנויות וחלק מהכספים ינותבו להשקעה במניות ערך, אלו עם פוטנציאל עליות / דיבידנדים משמעותי מחד וחוסן יחסי בפני הירידות שיבואו לקראת סופו של המחזור העסקי , שאין לי מושג מתי יתרחש."
במרץ 2017 כתבתי על "מותו של אג"ח הזבל" ובמאי 2017 כבר כתבתי על "הבועה הקונצרנית" במשמעות שמפרמיית הסיכון נעלמה לחלוטין מסקטור זה ופרסום "תיק אג"ח זבל" נחתם בתום 2017.
במקביל הקטנתי בהדרגה התיק עד שהגיע במרץ 2018 ל- 40% מהיקפו בתום 2016 .
בדצמבר 2018 וינואר 2019 ניצלתי את הירידות החדות בשוק האג"ח BVI והגדלתי חזרה את תיק האג"ח באמצעות החזרת 70% מההיקף הכספי שהוצא.
לאן הלכה ההשקעה שיצאה מאג"ח זבל? - ב- 2016 לשוק המניות אך ב- 2017-2018 בעיקר להשקעה בקרנות פרטיות העוסקות מימון נדל"ן במסלולי הלוואה המשלמים 10% ריבית.
תשואות
שנת 2017 הסתיימה בתשואה שנתית חיובית של כ- 6% , המפולת של 2018 הביאה להפסד שנתי של 17% אך התיקון של 2019 הביא לתשואה שנתית עד כה של 17.5%.
המשמעות היא כי מתום 2016 , כלומר לתקופה של 2017 עד 7/2019 התיק השיא תשואה אחרי מס של כ- 5% .
ביחס למדד הייחוס:
- תעודות סל HY (למשל פסגות HY) מדובר בתשואה עודפת של כ- 3% .
- מדד ת"א 125 מדובר בתשואת חסר של 10% (תשואת המדד - 15%)
בחינת התשואות לטווח ארוך יותר, החל מ 2012 מגלה כי הקרן השיגה בתיק האג"ח בסיכון 138.3% לעומת כ- 47% במדד המניות וכ - 42% בקרנות HY בישראל.
תשואה של 138% במהלך כ- 7.5 שנים מהווים תשואה שנתית של% 12.1 אחרי מס. בהנחה ששיעור המס המשוקלל עומד על 20% (ריבית ב- 15%/25% ורווחי הון ב- 25%) מדובר על תשואה שנתית של 15% לפני מס.
היתרון של משקיע עצמאי הוא ביכולת להשקיע בכל ערוץ השקעה אפשרי בהתאם למטרות התשואה ורמות הסיכון. לעיתים מגיעים למצב, כפי שארע בסוף 2016 , בו ערוץ השקעה מפסיק להיות רלבנטי ואז יש חשיבות ליכולת להסיט כספים לערוצי השקעה אחרים עד אשר ערוץ ההשקעה הופך להיות רלבנטי שוב. ברוב המקרים, ההחלטה לצאת או לצמצם משמעותית פוזציות בשוק מסוים אינה טריוויאלית אך כאשר נתוני המאקרו מצביעים על כך, בדר"כ החזרה לשוק היא ברמות מחירים נוחות יותר. שוק ההון אינו קזינו (תוחלת רווח שלילית) גם לא משחק סכום 0 (כדוגמת מסחר במט"ח אם נזניח העמלות) . בשוק ההון הכלל ובתחומי האג"ח בפרט להשקעה תוחלת חיובית אך היא תלויה בעיתוי ובאורך תקופת ההשקעה ומי שעוקב אחר הבלוג הבחין וודאי כי נושאי המאקרו והתמונה הכללית הרלבנטיים לעיתוי השקעה בשווקים מעסיקים אותי לא מעט למרות שפעולה ממשית של כניסה / יציאה לשוק היא בתדירות של אחת למספר שנים וזאת מכיוון שלנושא זה השפעה דרמטית על התשואות לטווח ארוך.
על מנת להדגים את חשיבות הנושא, ביצעתי סימולציה על תיק האג"ח HY במטרה לראות כיצד הושפעה התשואה שאני רואה כמשקיע מהקטנת החשיפה לשוק ה- HY והגדלתה שנית תוך כדי הירידות.
לצורך כך הנחתי כי הקטנת החשיפה הייתה מבוצעת ע"י העברת ההשקעה למזומן בתיק ולא הוצאת הכסף מהתיק והשקעתו בערוץ אחר. המשמעות היא כי התשואות היומיות היו קטנות בשיעור היקף המזומן מהתיק, כלומר אם תשואה יומית בתיק מראה 1% , בהנחה כי 50% מהתיק היו במזומן אזי התשואה על התיק + המזומן הינה 0.5% בלבד.
תוצאות החישוב מראות כי תשואת התיק בדרך זו עמדה על 20% (!) , במקום 5% מכיוון שבתקופת הירידות של ינואר-מרץ 2018 התיק ירד (יציאה מהשוק) מ- 65% מהיקפו בסוף 2016 ל- 40% כלומר הגיע ל- 60% במזומן וגדל במהלך דצמבר 2018 ינואר 2019 עד ל- 80% מהיקפו ב- 2016.
נקודה זו חשובה בהבנה שלעיתים גם מזומן הוא השקעה מצוינת.
בניגוד לתום 2016 אז הערכתי כי התשואות העתידיות לא יצליחו להדביק את שוק המניות, במצבו של שוק אג"ח הזבל ביולי 2019 בהחלט ניתן לצפות לתשואות עתידיות מרשימות.
עשרת הפוזיציות הגדולות בתיק אג"ח הזבל מפורסמות בכל רבעון כאשר את רשימת האג"חים למחצית הראשונה של 2019 ניתן למצוא כאן
התשואה לתקופה עמדה על 132% או 18.2% אחרי מס.
חתמתי הפוסט במילים הבאות:
"במבט קדימה לשנים הבאות, ההסתברות כי תיק אג"חי HY בפיזור סביר יכה את מדדי המניות אינה גבוהה. אנו נמצאים בשלב של "עסקים כרגיל" במחזור העסקי המתאפיין בסיכון עסקי נמוך ורווחיות עולה של חברות המתבטאת בעליה בשערי המניות.
בשל כך גודל התיק של אג"חי HY ילך ויקטן לאור הצטמצמות ההזדמנויות וחלק מהכספים ינותבו להשקעה במניות ערך, אלו עם פוטנציאל עליות / דיבידנדים משמעותי מחד וחוסן יחסי בפני הירידות שיבואו לקראת סופו של המחזור העסקי , שאין לי מושג מתי יתרחש."
במרץ 2017 כתבתי על "מותו של אג"ח הזבל" ובמאי 2017 כבר כתבתי על "הבועה הקונצרנית" במשמעות שמפרמיית הסיכון נעלמה לחלוטין מסקטור זה ופרסום "תיק אג"ח זבל" נחתם בתום 2017.
במקביל הקטנתי בהדרגה התיק עד שהגיע במרץ 2018 ל- 40% מהיקפו בתום 2016 .
בדצמבר 2018 וינואר 2019 ניצלתי את הירידות החדות בשוק האג"ח BVI והגדלתי חזרה את תיק האג"ח באמצעות החזרת 70% מההיקף הכספי שהוצא.
לאן הלכה ההשקעה שיצאה מאג"ח זבל? - ב- 2016 לשוק המניות אך ב- 2017-2018 בעיקר להשקעה בקרנות פרטיות העוסקות מימון נדל"ן במסלולי הלוואה המשלמים 10% ריבית.
תשואות
שנת 2017 הסתיימה בתשואה שנתית חיובית של כ- 6% , המפולת של 2018 הביאה להפסד שנתי של 17% אך התיקון של 2019 הביא לתשואה שנתית עד כה של 17.5%.
המשמעות היא כי מתום 2016 , כלומר לתקופה של 2017 עד 7/2019 התיק השיא תשואה אחרי מס של כ- 5% .
ביחס למדד הייחוס:
- תעודות סל HY (למשל פסגות HY) מדובר בתשואה עודפת של כ- 3% .
- מדד ת"א 125 מדובר בתשואת חסר של 10% (תשואת המדד - 15%)
בחינת התשואות לטווח ארוך יותר, החל מ 2012 מגלה כי הקרן השיגה בתיק האג"ח בסיכון 138.3% לעומת כ- 47% במדד המניות וכ - 42% בקרנות HY בישראל.
תשואה של 138% במהלך כ- 7.5 שנים מהווים תשואה שנתית של% 12.1 אחרי מס. בהנחה ששיעור המס המשוקלל עומד על 20% (ריבית ב- 15%/25% ורווחי הון ב- 25%) מדובר על תשואה שנתית של 15% לפני מס.
היתרון של משקיע עצמאי הוא ביכולת להשקיע בכל ערוץ השקעה אפשרי בהתאם למטרות התשואה ורמות הסיכון. לעיתים מגיעים למצב, כפי שארע בסוף 2016 , בו ערוץ השקעה מפסיק להיות רלבנטי ואז יש חשיבות ליכולת להסיט כספים לערוצי השקעה אחרים עד אשר ערוץ ההשקעה הופך להיות רלבנטי שוב. ברוב המקרים, ההחלטה לצאת או לצמצם משמעותית פוזציות בשוק מסוים אינה טריוויאלית אך כאשר נתוני המאקרו מצביעים על כך, בדר"כ החזרה לשוק היא ברמות מחירים נוחות יותר. שוק ההון אינו קזינו (תוחלת רווח שלילית) גם לא משחק סכום 0 (כדוגמת מסחר במט"ח אם נזניח העמלות) . בשוק ההון הכלל ובתחומי האג"ח בפרט להשקעה תוחלת חיובית אך היא תלויה בעיתוי ובאורך תקופת ההשקעה ומי שעוקב אחר הבלוג הבחין וודאי כי נושאי המאקרו והתמונה הכללית הרלבנטיים לעיתוי השקעה בשווקים מעסיקים אותי לא מעט למרות שפעולה ממשית של כניסה / יציאה לשוק היא בתדירות של אחת למספר שנים וזאת מכיוון שלנושא זה השפעה דרמטית על התשואות לטווח ארוך.
על מנת להדגים את חשיבות הנושא, ביצעתי סימולציה על תיק האג"ח HY במטרה לראות כיצד הושפעה התשואה שאני רואה כמשקיע מהקטנת החשיפה לשוק ה- HY והגדלתה שנית תוך כדי הירידות.
לצורך כך הנחתי כי הקטנת החשיפה הייתה מבוצעת ע"י העברת ההשקעה למזומן בתיק ולא הוצאת הכסף מהתיק והשקעתו בערוץ אחר. המשמעות היא כי התשואות היומיות היו קטנות בשיעור היקף המזומן מהתיק, כלומר אם תשואה יומית בתיק מראה 1% , בהנחה כי 50% מהתיק היו במזומן אזי התשואה על התיק + המזומן הינה 0.5% בלבד.
תוצאות החישוב מראות כי תשואת התיק בדרך זו עמדה על 20% (!) , במקום 5% מכיוון שבתקופת הירידות של ינואר-מרץ 2018 התיק ירד (יציאה מהשוק) מ- 65% מהיקפו בסוף 2016 ל- 40% כלומר הגיע ל- 60% במזומן וגדל במהלך דצמבר 2018 ינואר 2019 עד ל- 80% מהיקפו ב- 2016.
נקודה זו חשובה בהבנה שלעיתים גם מזומן הוא השקעה מצוינת.
בניגוד לתום 2016 אז הערכתי כי התשואות העתידיות לא יצליחו להדביק את שוק המניות, במצבו של שוק אג"ח הזבל ביולי 2019 בהחלט ניתן לצפות לתשואות עתידיות מרשימות.
עשרת הפוזיציות הגדולות בתיק אג"ח הזבל מפורסמות בכל רבעון כאשר את רשימת האג"חים למחצית הראשונה של 2019 ניתן למצוא כאן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
ממתין לאישור