יום שבת, 17 באוגוסט 2019

"הבצורת" בסביבת הריבית העולמית וההזדמנות המוחמצת של ישראל

תשואות האג"ח בעולם

תמונה אחת שווה אלף מילים.

~22% מהתשואות  הן שליליות , תופעה שעד 2014 כמעט ולא הייתה קיימת.
~60% מהתשואות הן מתחת ל- 2%
~15% מהתשואות הן מעל  3% כאשר לפני 2010 הטווח נע בין 80% ל- 50%.

הטריליונים המושקעים באגרות חוב ממשלתיות פשוט יניבו תשואה אפסית או שלילית בטווחי ההשקעה השונים ואם אינפלציה תפרוץ, יהיה מדובר בהשמדת ההון הגדולה בהיסטוריה.

כשאני מנסה לחשוב על מקורות אפשריים לאינפלציה קצת קשה לראות היכן הסיכון. אינפלציה זו עליית מחירים , כלומר יש משאבים שהם בחוסר (או מונופול)  ולכן מחירם עולה ומשפיע על מחירי המוצרים / שירותים וכך מתפתחת תגובת שרשרת של עליית מחירים המתרגמת לאינפלציה.
הגידול בפריון כתוצאה מרובוטיקה מתקדמת, תקשורת ומחשוב , אנרגיה זולה בשל השיפורים הטכנולוגיים בהפקת גז / נפט ואנרגיה מתחדשת, צמצום הילודה בעולם, סחר עולמי מתרחב (אם נתעלם לרגע מ"מלחמת הסחר" של טראמפ)  נותנים מענה לגידול בביקושים מבלי לגרום ללחצי עליית מחירים אלא בשכר עבודה בלבד וכנגד זה קיימת התופעה של ייבוא עובדים - עובדים זרים כבודדים או חברות זרות המבצעות פרויקטים  או ייצוא עבודה  - פתיחת פעילות במדינות זולות, שימוש באינטרנט לשכירת פרילנסר זר למשימה וכו'.

האם יתכן כי העולם המערבי הגיע לסוג מסוים של שיווי משקל בו גידול בביקושים מתאזן עם עליה בפריון ויבוא עובדים?   אם זה המצב אזי ההתדרדרות לדיפלציה היא אפשרות  ממשית שכן אם הייצוא של המשק יורד והוא ממילא בשיווי משקל , אזי ישתחררו משאבים שיביאו לירידת מחירים וזה עשוי להסביר תשואות סופר נמוכות על אגרות חוב.

אין ספק כי העתיד הולך להיות מעניין ומדהים להיזכר בנבואות ההיפר-אינפלציה של תקופות המשבר.

ועניין זה מחזיר אותי לישראל , לשער הדולר והאינפלציה.
עוד ב- 2014 כתבתי על כך שיש להוריד הריבית ל- 0% ולהגדיל את הגרעון  על מנת לתת למשק כמה שיותר זמן להסתגל לשקל חזק שהוא תוצאתי למצב הבסיס של המשק ולכן נסיון של בנק ישראל להשפיע עליו באמצעות רכישת דולרים זו ברכה לבטלה.

ישראל חייבת לנצל את סביבת הריבית הנמוכה - אגח ממשלתי , לא צמוד ל- 25 שנה  בתשואה של 2%....(!)   על מנת לבצע זינוק בהשקעה התשתיות באמצעות הגדלת הגרעון.

הגדלת הגרעון תביא לבסוף לעליה באינפלציה אך גם לפיחות בשקל וכך ישראל תרוויח שלוש פעמים:
 - תבנה תשתיות חסרות בחוב הממומן בריבית שיקלית , לא צמודה וזולה
 - האינפלציה שתיווצר תשחוק את החוב שבאמצעותו נבנו התשתיות
 - האינפלציה תפחת השקל ותאפשר ליותר ייצואנים ל"הישאר במשחק"

זו גישה סופר לא אורתודוקסית אך אנו חיים בסביבה כלכלית השונה לחלוטין מכל מה שהוכר בהיסטוריה.










תגובה 1:

  1. זה תחת ההנחה האופטימית שהכסף ילך להשקעה בתשתיות

    ומה אם במקום זה הכסף ילך להעלאות שכר במגזר הציבורי?

    השבמחק

ממתין לאישור