מצביע הליכוד קלאסי רוצה תנועה דמוקרטית, שומרת חוק, ליברלית , ציונית וחילונית המקדמת שיוויון חברתי , קידום מעמד האישה , משק פתוח וחינוך ושואפת לשלום ולהפרדה בין ישראל לפלסטינים עפ"י החלטות האו"מ. אני לא ממציא את זה. זה מצע הליכוד.
כאשר החלה "המהפכה" רוב חברי הליכוד השתתקו למעט בודדים , רובם "מלככי פינחה" שיאמרו על היום לילה אם ידרשו , מיעוט "אדיוטים שימושיים" שכלל לא מבינים על מה מדברים , ומיעוט קיצוני, בראשות לוין המהווים את הגבול הימני של הליכוד עם סמוטריץ/בן-גביר.
ברור לי מה עומד מאחורי "שתיקת הכבשים". הליכוד , כתנועה דמוקרטית ומרכז מפלגה מאוד פעיל , בוחר את נציגיו לכנסת בתחרות גלדיאטורים של עסקאות בין קבוצות לחץ , "קבלני" קולות ו- "חברות". מי שרוצה להיבחר צריך להשקיע כסף וזמן רב לרכוש "חברים" (לבלות את הערבים בחתונות בר מיצוות ושאר שמחות על מנת שבעל השימחה יוכל "להשוויץ" בקשריו / חבריו) ולבסוף כשמגיע אל הנחלה ונבחר לכנסת , הוא יודע שאם רוצה להיבחר שנית, עליו להמשיך לרוץ על הגלגל התנועתי. זו עבודה קשה. לפיכך כאשר אפשר "לתמוך במנהיג" במשהו שאולי קצת מאמינים, אז רצים לאולפנים ולטוויטר אך שכל העניין מטורלל, אי אפשר לצאת נגד כי "יזכרו לו". אז שותקים. עושים קולות של שטיח וממלמלים את המשפט שכל דיקטטורה בנויה עליו: "אנו נאמנים למנהיג". רק חסרי הבושה, המאמינים או האידיוטים פותחים את הפה בעד הטרלול.
היום כשהגיעו מים עד נפש והסקרים מראים שלמעלה מ- 1/3 ממצביעי הליכוד נפרדו מהתנועה , מרהיבה עוז קבוצה לכתוב למנהיג את הדברים שברורים לכולם ובקריאה לפעול ולשנות ההסכמים הקואליציוניים ולהחליף שרים.
אין ספק כי בראש ובראשונה הם מבקשים להחליף את הפירומן ואומן הטיקטוק הבכיר , בן גביר, כנראה בדיכטר, אך בוודאי ישראל כץ לוטש עיניים למשרד האוצר וכולם רוצים שלוין ילך כי אז יחזור השקט הליכודי ללא "נושא צלב" המהפכה.
התסכול והמצוקה של חברי הקבוצה לא יקבלו מענה כי המנהיג שבוי. שבוי בטובתו האישית, שבוי של בני משפחתו , שבוי של חברות הקואליציה. הקבוצה היחידה שהוא לא "סופר" אלו חברי הליכוד, כי לא צריך מהם דבר. מי שהוא הרגיש שצריך לתת לו משהו לטובת שקט קיבל להיות שר שני במשרד המשפטים ושרת הסברה במשרד בלי תקציב. הליכודניקים כנראה שהם עוד לא מבינים שהמנהיג שהם בחרו לא סופר אותם. ככה זה שחיים בלה לה לנד והדעות במשך שנים התבססו על דף המסרים של הליכוד שהיה מורכב מ- 3 חלקים- להלל את ביבי, להלל את בנימין נתניהו, להלל את ראש הממשלה....
ביום שחברי מרכז הליכוד יתעוררו מהמציאות המדומה שהם חיים בה ויבינו שביבי כבר לא "איתם" למרות שהם "איתו", אולי אז הם יעשו מעשה. ידיחו אותו מראשות התנועה, ימנו יו"ר חדש שיתמנה לראש ממשלה. אולי הממשלה תיפול אולי לא.
אחרי הבחירות, בלי קשר מי המפלגה הגדולה, ישראל זקוקה ל- 4 שנים של ממשלת אחדות לאומית של החילונים העובדים ומשרתים שתסדר את כללי המשחק הדמוקרטי, ואת יחסי חילונים - חרדים , את היחסים עם הפלסטיניים והכי חשוב, תבוא חשבון עם סוכני האלימות והגזענות האנטי דמוקרטי של הימין הקיצוני ע"י התנערות מארגונים שלהם , ניתוקם מתקציבי מדינה וכו'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
ממתין לאישור