על בנק ישראל למכור דולרים ולקנות אג"ח מדינה ארוך בחו"ל - עדכון - הוחמצה הזדמנות לרווח גדול וצמצום היתרות מטבע

 

הפוסט המקורי (מטה) מכתב ב- 17/10/2023, עשרה ימים בלבד אחרי מתקפת חמאס ב- 7/10 כאשר שער הדולר הגיע ל- 3.97.

לא אחזור על תוכן הפוסט רק אציין שהצבעתי על מבצע צוק איתן כדוגמה לארוע שהקפיץ הדולר וכשהושגה רגיעה שער הדולר צנח ולמרות מה שנראה כקטסטרופה מדובר בהזדמנות לבנק ישראל "לפרוק" חלק מהר הדולרים שצבר תוך מימוש רווח שיקלי של כ-  40-50  אג' לדולר ובמכירה מתוכנת של 30 מליארד דולר מדובר ברווח של כ- 12 מליארד שקל  לפחות שניתן יהיה להעביר לממשלה למימון הגרעון. בנוסף היה נכון להחליף אחזקות באג"ח מדינה אמריקאי ולרכוש אג"ח של מדינת ישראל בתשואה גבוהה ששיקפה את פרמיית הסיכון שקפצה.

מה עשה בנק ישראל בפועל?

בסוף ספטמבר 2023 עמדו יתרות המטבע (במונחים דולריים)  על 198.5 מליארד דולר. בסוף אוקטובר 2023, חודש המלחמה נראשון, הם ירדו ל- 191.2 מליארד. הפער =  7.3 מיליארד דולר בלבד. בנק ישראל מכר ב- 2023 כ- 8.5 מליארד דולר וכנראה הרוויח כ- 1 מליארד מריבית / הון על התיק. 8.5 מליארד דולר זה כל מה שבנק ישראל מכר אל מול ההזדמנות לממש דולרים ברווח ולהוריד את שער הדולר שעלייתו כמובן תורמת לאינפלציה וכזכור בנק ישראל אמון על שליטה באינפלציה.

מנובמבר 2023 חזרו היתרות לגדול  וספטמבר 2024 הם הגיעו ל- 220.4 מליארד.  מדוע בנק ישראל לא מוכר דולרים נוספים ומחזיר את השקל לרמה של 3.4 ומשיג בזה הקטנת האינפלציה?

בנק ישראל מכניס את ישראל לבעיה . מצד אחד היתרות הגבוהות שומרות על שקל חלש , מצד שני השקל החלש יוצר אינפלציה שבנק ישראל מעלה הריבית להילחם בה. האלטרנטיבה היא לתת לשקל להיסחר בערכו "האמיתי" , כנראה 3 ש"ח לדולר ופחות,  שיאפשר הגדלה של היבוא והורדת האינפלציה במקביל לקושי גדול יותר על הייצוא אך כאשר ישראל בתעסוקה מלאה (אבטלה 2.5%) והגרעון הממשלתי גבוה בגין בעיקר הוצאות בשקלים, עדיף אולי להוזיל משאבים מיובאים ולאפשר הסטה של תעסוקה מתעשיות שלא יוכלו להתחרות , רובן תעשייה מסורתית, לצרכים אחרים. מהלך כזה יאפשר לשמור על רמת הריבית שתמנע יצירת בועת נכסים.

 במילים אחרות - עדיף שבנק ישראל ימכור דולרים לחיזוק השקל מאשר שיוריד הריבית. התנהלות בנק ישראל במהלך 2024 נראית יותר כמו מישהו שהתאהב ביתרות ומסרב שלחרר מאשר קיומה של מדיניות קוהרנטית לטובת כלכלת ישראל.

יתרות גדולות מדי מעידות על חוסר שיווי משקל בלכלכת המדינה המוליך להקצאת משאבים לא אופטימלית אל מול השוק העולמי שבטווח הארוך פוגעות המשק . תחרותיות בשווקים הבינלאומיים היא הכרח עבור מדינת ישראל ולכך יש צורך בשער חליפין מציאותי ולא כזה הנתמך בהקפים גדולים ע"י הבנק המרכזי.  

פוסט מיום 17/10/2023

בסוף 2014, אחרי מבצע צוק איתן והורדת ריבית בנק ישראל ל 0.25%  שגררה החלשות  רצופה במשך חודשים של השקל ,  כשהשקל נשק ל- 4 ש"ח לדולר כתבתי בפוסט על כמה ישראל עשירה ומה יהיה עם הדולר:

"החלשות השקל היא ארוע חולף. השקל יתחזק ובנק ישראל יאלץ להמשיך לרכוש דולרים על מנת להגן על שער חליפין מינימלי שיאפשר למדינת ישראל לייצא."

יתרה מכך, הסתכנתי בתחזית ארוכת טווח שהתבררה כמדוייקת ביותר:

"ישראל תמשיך לטפס בסולם המדינות עם יתרות מטבע גדולות ואין לי ספק כי יתרות מטבע של 200 מליארד דולר הם לא עניין מופרך תוך פחות מעשור."

כמו כן העברתי ביקורת חריפה על התנהלות החלמאית והמזיקה של משרד האוצר העניין גיוס חוב במטבע זר כשהשקל חזק בנק ישראל רוכש דולרים או מגייס חוב בחו"ל כשהשקל חלש במקום לגייס חוב בישראל ישירות מבנק ישראל.

נראה כי בנק ישראל ומשרד האוצר לא מצליחים לנהל מדיניות שקל-דולר קוהרנטית המתבססת על תכונות המשק הישראלי - התחזקות השקל כמגמה ארוכת שנים עם תקופות קצרות של החלשות כתוצאה מארועים חיצוניים לכלכלה וקצרים באופיים.

בנק ישראל בנה יתרות ענקיות אך כשל בשיחרורן בתקופת הקורונה שהשקל נחלש ונאלץ לרכוש דולרים ביציאה מהקורונה כשהשקל התחזק. בנוסף משרד האוצר מגייס חוב חיצוני ללא התחשבות בפערי ריבית בין ישראל לעולם או עוצמתו של השקל.

היום  אנו מגיעים שוב לאותן מצב בו השקל מגרד את ה- 4 שקלים לדולר. ההיסטוריה חוזרת על עצמה עם ארוע מלחמתי הרבה יותר יקר בדם ודמים (כסף) . הגרעון הממשלתי יגדל ופרמיית הסיכון של ישראל קפצה. 

לאור זאת על בנק ישראל להתחיל למכור באופן שיטתי חלק לא מבוטל מעודף יתרות המטבע הזר . בנק ישראל נקב ב- 30 מיליארד דולר מכירות פוטנציאליות על מנת לייצב שער שקל-דולר , אך לדעתי ייצוב השער משני לצורך לצמצם היתרות על מנת שבעתיד ניתן יהיה להגדילם שוב, כאשר בנק ישראל ידרש  לתמוך בשקל. כפי שזה נראה דימיוני ב- 2014 כך אולי זה נראה דימיוני היום , אך זו הכלכלה שמתנהלת במחזוריות ארוכה מבקנה מידה האנושי של תכנון העתיד כך  שקשה מאוד לחשוב על כך.

על מכירת הדולרים להתבצע בשני ערוצים - 

בשוק השקל - דולר הישראלי , קבלת שקלים תמורת הדולרים הנמכרים.  את השקלים שיקבל בנק ישראל ממכירת הדולרים יעביר לממשלה תמורת אג"ח ממשלתי שיונפק / נסחר וכך יתמוך בצרכי הגיוס של המדינה. בנוסף מכירת הדולרים צפויה להניב רווח הון שקלי גדול . מכירת  30 מיליארד דולר בשער דולר 3.9 , תניב רווח של כ- 40-50 אג לדולר ממחיר הממוצע של רכישת  היתרות העודפות. רווח הון של כ- 13 מיליארד ש"ח שיחולק לממשלה ויסייע בצמצום הגרעון הממשלתי .

בשוק החוב בעולם - רכישת אג"ח ממשלתי ישראלי לטווח ארוך. למשל  המרת השקעה באג"ח ארה"ב באג"ח ישראלי הנקוב בדולרים / יינים או כל מטבע אחר כחלק מתיק ההשקעות של הבנק. רכש זה יתמוך בגיוס מדינה בחו"ל  באמצעות אג"ח דולרי חדש המנצל את שער הדולר הגבוה.התוצאה היא גידול בגיוסי הממשלה  בחו"ל, הקטנת הגיוסים בישראל כך ששער הדולר יתייצב והשקל עשוי להתחזק ובמקביל יווצר מחסור בשוק האג"ח הממשלתי הישראלי שיביא לירידת תשואות שיקל על גיוס חוב קונצרני  וממשלתי בישראל.

החוב החיצוני של ממשלת ישראל עומד על כ- 50 מיליארד דולר מזה 6 מיליארד באגרות בונדס המשלמות ריבית גבוהה וכ- 36 חוב סחיר. היתר בעיקר ערבויות.  בנק ישראל יכול וצריך לרכוש כשליש בהיקף 15 מיליארד דולר בלבד שיוחלף כאמור בגיוס חוב ממשלתי חדש  ככל ששער הדולר ישאר גבוה.

לבנק ישראל ומשרד האוצר הזדמנות לעשות את הדבר הנכון , להפוך את המשבר להזדמנות שתסייע למשק לא רק בעת הקשה הזו אלא תאפשר המשך סיוע לצמיחה בזמנים טובים יותר שבטוח עוד לפנינו.

באשר למשקיעים - מי שמאמין בכלכלה הישראלית לטווח ארוך, צריך להיות בצד המוכר דולרים ורוכש שקלים. כרגיל אינני יודע לזהות נקודת שיא או שפל אך ברור לי כי השקל היום זול כפי שלא היה תקופה ארוכה מאוד. וזה זמני.