נראה שאחרי החגים צה"ל יצטרך להסביר לבג"ץ מדוע לא ממלא אחר החלטת בית המשפט ולפעול לגיוס החרדים כולם . לא יתכן כי צה"ל יבצע הבחנה לא חוקית בין צעיר "הלומד" לצעיר "העובד" בשליחת הצווים, ובוודאי אם יעד הגיוס לשנת הגיוס הנוכחית הוא 3,000 ולצווי ההתייצבות הגיעו רק 100 מתוך 2,000 על צה"ל להמשיך להוציא צווים ליתר האוכלוסיה, שיבחרו האם רוצים להיות עריקים עם כל המשתמע מכך.
הניתוק החרדי מצרכי הבטחון והעול העצום על המשרתים במילואים מצדיק פעולה החלטית ומהירה מצד המדינה ושזו לא פועלת, האזרחים הנושאים בנטל יאבקו משפטית.
אני מתפלא שטרם הוגשה תלונה במשטרה כנגד מנהיגי ציבור, רובם יושבים על משרות ציבוריות המתוקצבות ע"י המדינה, הקוראים לאי התגייסות ואי התייצבות למיונים בלשכת הגיוס. ביזיון כזה של הפרת החוק לא יכול להימשך. עובד ציבור המסית לאי גיוס אינו יכול להישאר במשרתו.
די ברור כי מדינת ישראל מתמודדת עם תופעה של כת , מוטציה של היהדות שאיבדה דרכה כאשר מקדשת את הלימוד במקום את החיים ומתעלמת מצוות התורה המורות על כל יהודי להגן על העם והארץ. בתורה אין פטורים מגיוס. האבסורד הוא שהכת החרדית מנסה לנכס לעצמה את היהדות. בעוד הם מתנהגים כזרים בארץ הקודש. לא רק זאת אלא נוטלים מנהגי זרים כלבוש של גויי ממזרח אירופה ושפה שאינה עיברית (יידיש) , והצמדות למסורות שאבד עליהן הקלח בעוד היהדות , לאורך אלפי שנים , הייתה דת מתחדשת המתאימה עצמה לעיתים.
היהודים האמיתיים, מכיבוש הארץ דרך דוד המלך ועד בית שני , נשאו כלי זין ויצאו למלחמה כך גם גם היום. אין מצווה חשובה מלשמור על העם והארץ על אחת כמה וכמה בעת מלחמה ממושכת שנכפתה על העם. הכת החרדית יכולה לספר לעצמה איזה סיפורים שרוצה. יהודים אמיתיים , המקיימים מצוות כולן הם לא .
==============
מכתב שהופנה ליועצת המשפטית לממשלה, לשר הבטחון ולרמטכ"ל:
הנדון: דרישה דחופה לאכוף את חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 על כלל תלמידי
הישיבות, ולפעול לגיוסם המיידי
בשם מרשינו ומרשותינו, אחים ואחיות לנשק - למען הדמוקרטיה (ע"ר) וחיילי מילואים אשר שירתו ו/או משרתים בימים אלה בשירות פעיל, וכן בשם תנועת "אמהות בחזית", אמהות ואבות למלש"בים/ות ולחיילים וחיילות בסדיר ובמילואים, וחיילות מילואים אשר שירתו ו/או משרתות בימים אלה בשירות פעיל, הרינו מתכבדים לפנות אליכם בדחיפות בעניין שבנדון, כדלקמן:
1. כידוע, ביום 25.6.2024 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעתירות בבג"ץ 6198/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואח' נ' שר הביטחון (להלן: פסק הדין), בו קבע בית המשפט העליון, בהרכב מורחב המונה 9 שופטים, פה אחד, כי התנהלות המדינה החל ממועד פקיעתו של פרק ג'1 לחוק שבנדון ואי נקיטת פעולות לגיוסם של תלמידי הישיבות מהווה פעולה בניגוד לדין בהיותה מנוגדת לחובת הגיוס הכללית המעוגנת בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986. עוד נקבע כי התנהלות המדינה יוצרת הפליה קשה בין אלה הנדרשים לשרת, לבין אלה אשר לא ננקטים הליכים לשם גיוסם, ובלשון פסק הדין:
"ביום 30.6.2023 פקע פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון. ממועד זה, לא קיים עוד כל הסדר חקיקתי שמאפשר להבחין בין תלמידי הישיבות לבין יתר המיועדים לשירות צבאי. יישומה של ההלכה שנקבעה בעניין רובינשטיין, מוליכנו למסקנה הבלתי נמנעת כי לא נתונה למי מהגורמים ברשות המבצעת סמכות להורות על הימנעות גורפת מגיוסם של כלל תלמידי הישיבות. בהתאם לאמור, על המדינה לפעול לגיוסם, בהתאם להוראות החוק (כאמור בסיפת סעיף 60 לעיל)".
2. בהתאם לנתונים שהוצגו ע"י משרד הביטחון והיועצת המשפטית לממשלה במסגרת העתירות, נכון לחודש יוני 2023, מספרם של מלש"בים חרדים החייבים בגיוס עמד על 63,000 תלמידים אשר רשויות הצבא לא פעלו לגיוסם משך תקופות ארוכות, זאת חרף העדרו של הסדר נורמטיבי כלשהו אשר איפשר זאת. ברור מאליו כי נכון להיום מדובר במספר גדול אף יותר.
3. בהתבסס על הטענה כי רשויות הצבא נמנעו מליישם באופן מלא ומיידי את הוראותיו של בית המשפט העליון בפסק הדין, הגישה ביום 16.7.2024 התנועה למען איכות השלטון בישראל עתירה לבג"ץ (בג"ץ 5819/24) בה התבקשו בין היתר צווים ליישום הוראות פסק הדין ביחס לכלל תלמידי הישיבות המחויבים בגיוס.
4. מרשותינו, תנועת אחים לנשק ותנועת אמהות בחזית, הן העותרות בבג"ץ 6199/23 ובבג"ץ 6477/23, סברו כי לנוכח פסק דינו החד משמעי של בית המשפט העליון שניתן פה אחד, יפעלו רשויות הצבא ליישומו המהיר של פסק הדין – קל וחומר בנסיבות שלפנינו לאור הדחיפות שנוצרה כתוצאה ממצב המלחמה בו מצויה מדינת ישראל מזה למעלה משנה, ובהתאם להצהרות רשויות הצבא בדבר הצורך בגיוסם של המלש"בים החרדים כפי שנקבע במפורש בפסק הדין, וזאת ללא צורך בכל פניה נוספת לבית המשפט הנכבד.
5. כעת, כחלוף קרוב ל-4 חודשים ממועד מתן פסק הדין, מתברר כי חרף קביעתו המפורשת של בית המשפט העליון, המחייבת את גיוסם של המלש"בים החרדים בהתאם למצב הנורמטיבי הנוכחי, טרם נשלחו צווי גיוס למלש"בים אלו החייבים בגיוס, זאת למעט 2,000 צווים ראשונים (ולא צווי גיוס) שנשלחו במהלך הקיץ החולף לחרדים, אשר מתוכם על פי הפרסומים אחוז ההתייצבות עמד על 10% בלבד, וזאת בהתאם לנתונים שהוצגו בדיון פנימי שנערך במשרד הביטחון ואשר תוכנו פורסם בתקשורת ביום 10.9.24.
6. צווים אלה נשלחו, לפי נתונים שפורסמו ונמסרו מגורמים באגף תכנון כוח האדם של צה"ל, לחרדים שנפלטו מישיבות לשוק העבודה, רובם בעלי משפחות, ולמעשה צווי הגיוס "נבררו" בקפידה תוך עריכת הבחנה פסולה לחלוטין שאיננה מעוגנת בדין ומנוגדת מפורשות לחובת הגיוס הכללית והשוויונית שחלה על כלל המלש"בים. לאור נתונים אלה מתעורר ספק ממשי בדבר כשירותם של מקבלי אותם צווים ראשונים לשמש כלוחמים או כתומכי לחימה וזאת בשל גילם ומצבם המשפחתי. יתרה מכך, אחוזי ההתייצבות של ציבור זה היו ספורים בלבד – דבר המדבר בעצמו.
7. מצב המלחמה בו שרויה ישראל מזה למעלה משנה על הפגיעה שנגרמה בעטיו לסד"כ הלוחם של צה"ל, מחייב גיוס עודף של חיילים לוחמים ותומכי לחימה בהיקף משמעותי ביותר. בהתאם לנתונים שפורסמו ביום 29.9.24, במהלך הלחימה נפלו 700 חיילי צה"ל ו-11,000 נוספים נפצעו במהלך המלחמה – דבר שהוביל את צה"ל למצב חסר תקדים של אובדן סד"כ בשנה בשיעור של 12 גדודים שנגרעו ממנו! עפ"י אומדן שמרני הצבא זקוק על רקע המתואר לעיל לכ- 10,000 לוחמים ותומכי לחימה נוספים, שעיקר הפוטנציאל לגיוסם מצוי בקרב הציבור החרדי.
8. הרחבת הלחימה בחזית הצפונית מאז סוף חודש ספטמבר לצד דלדול מאגר כוח האדם מחד ואי ניצול כלשהו של פוטנציאל המתגייסים מתוך הציבור החרדי, הביאה לפי הפרסומים לכך שרשויות הצבא נאלצו לשלוח צווי גיוס לחיילי מילואים בהיקפים עצומים, כאשר הנטל הכבד מוטל, שוב, על חיילי מילואים, אשר נקראו בפעם השלישית וחלקם אף בפעם הרביעית למלא את חובתם. חובה זו, החלה באופן שוויני על פי דין על רבבות המלש"בים החרדים, אינה נאכפת כלל על ידי רשויות הצבא בניגוד לדין.
9. על מרשינו נמנים חיילים וחיילות, בהם סטודנטים, הורים לילדים, בעלי עסקים ועוד, שמייד עם פרוץ המלחמה ביום 7.10.2023 נקראו והתייצבו לשירות מילואים בן חודשים ארוכים, פעם אחר פעם, על פני מספר תקופות ולעתים תוך ניצול חופשות בנות ימים ספורים.
כך למשל א', מהנדסת בהשכלתה ןבעלת עסק בתחומי הייעוץ וההוראה, בעלת תפקיד במערך הלוחם, אשר שירתה במשך פרק זמן של חודשיים ימים ולאחר שלושה שבועות מעת שיחרורה, החלה בשירות נוסף לתקופה שניה בת למעלה מחודשיים ימים. גם בחודשים שלאחר מכן נקראה א' לשירות פעיל למשך תקופות נוספות, לרבות בחודש אוקטובר הנוכחי, תוך שהיא מותירה מאחוריה כאמור עסק אוותו הקימה.
דוגמא נוספת הוא ר', בעל משרה בתחום ההייטק, המשמש כקצין במערך הלוחם, אשר הותיר את רעייתו ושני ילדיהם הקטנים מאחור, נקרא והתייצב לשירות מילואים כלוחם וכמפקד בן למעלה מארבעה חודשים, כאשר רק לאחרונה נקרא לשירות מילואים נוסף בן חודשיים ימים.
ת', סטודנט לתואר שני באוניברסיטה, משמש כקצין ומפקד במערך הלוחם, שירת במשך למעלה מארבעה חודשים במלחמה, כאשר לאחרונה קיבל צו נוסף למשך תקופה של למעלה מחודשיים נוספים. לשירות המילואים אותו ביצע ועוד יבצע, השפעה שלילית ביותר על לימודיו של ת', אשר בעטיו של שירות המילואים נבצר ממנו למלא את חובותיו האקדמאיות.
ע' מהמרכז, אב לילדים קטנים, משמש במילואים כקצין ומפקד במערך הלוחם, שירת פרק זמן של כמעט 200 ימים(!) מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. בנוסף, ע' הוא סטודנט לתואר ראשון ומפעיל עסק אותו הקים בתחום ההייטק, וכמעט שאין צורך לומר עד כמה רבה ההשפעה הקיימת לאורך השירות אליו נקרא על מהלך חייו, משפחתו, לימודיו ומשלח ידו.
10. אפלייתם הקיצונית לרעה של חיילי וחיילות המילואים, אינה איפוא סיסמא גנרית; יש לה פנים ויש לה שמות, והבאנו לעיל דוגמאות בודדות מתוך אלפים ורבבות של חיילים וחיילות מילואים, אשר נושאים - בעצמם, לבדם - על כתפיהם את הנטל הכבד מאז פרוץ המלחמה, לצד החיילים הסדירים. אלו הם גיבורינו אשר נאנקים תחת הנטל חודשים רבים. וזאת מבלי לשכוח את אפלייתם הדומה של חיילים סדירים ומלש"בים. יישום פסק דינו של בית המשפט העליון יכול, צריך וחייב היה להקל על כל אותם חיילים וחיילות, לוחמים ולוחמות, על מנת שהללו יוכלו לחזור למהלך חייהם, משפחתם, עסקיהם ולימודיהם. דמם של תלמידי הישיבות אינו סמוק יותר ואין כל בסיס שבדין להעדפתם על כלל בני הציבור. על שלטונות הצבא הוטלה לפיכך החובה לפעול לגיוסם של תלמידי הישיבות באופן מיידי בשיעורים גדולים בהרבה מכפי שנעשה. כדברי בית המשפט העליון בפסק הדין:
"אי אכיפת הוראות חוק שירות ביטחון יוצרת הפליה קשה בין אלה הנדרשים לשרת, לבין אלה אשר לא ננקטים הליכים לשם גיוסם. כפי שנאמר בפרשה אחרת, "הפליה באשר ליקר מכל – החיים עצמם – היא הקשה שבהפליות. האדם מוכן ליתן חייו להבטחת מולדתו. הוא אינו מצפה לכל טובת הנאה מכך. הוא מצפה רק לכך שגם אחרים ינהגו כמוהו" (בג"ץ 6427/02 בעמ' 690) [נבו]. בימים אלה, בעיצומה של מלחמה קשה, מעמסת אי השוויון בנטל חריפה מתמיד – ומחייבת קידום פתרון בר קיימא לסוגיה זו".
11. הטלת נטל שירות עודף על חיילי מילואים מובילה לפגיעה רב מימדית בכלל תחומי החיים, הן מבחינת השחיקה הפיזית והנפשית של החיילים, והן על שום הפגיעה הנרחבת במשפחותיהם, בעתידם המקצועי והאקדמי (לפי המקרה) ובמצב המשק והכלכלה הישראלית.
12. בנסיבות החריגות והייחודיות שבהן צה"ל בפרט ומדינת ישראל ככלל מצויים כיום, המדינה מחוייבת ביתר שאת לפעול באופן שוויוני בנושא הגיוס ולא על דרך של הענקת זכויות יתר פסולות, המנוגדות לדין ולקביעת בית המשפט העליון, לאוכלוסייה שיש בה פוטנציאל כמותי אדיר להשלמת שורות הצבא.
13. ואם בכך לא די, הרי שהמציאות הביטחונית המתוארת לעיל, גובה מחירים כבדים שמשלם ועוד ישלם המשק הישראלי. המלחמה הביאה לגידול בדרישות הצבא לכוח אדם בחובה ובמילואים, כאשר לפי פרסומים אחרונים העלויות הכלכליות הכרוכות בכך במשך העשור הקרוב יעמדו על למעלה ממאה מיליארד ₪, ובנטל שיעמוד על עשרות אלפי ₪ על הפרט.
בהתאם לנתונים שפורסמו לאחרונה, גיוס של 1,000 חרדים לשירות קרבי (מדי שנה) יוביל לחיסכון של 833 אלף ימי מילואים קרביים בשנה; חיסכון של 10-14 ימי מילואים בשנה לפרט (חיסכון כלכלי לפרט של כ- 20 אלף ₪); ולחיסכון כלכלי בשנה של כ- 1.3 מיליארד ₪. אם נכפיל את המספרים בשים לב למספר המלש"בים החרדיים החייבים בגיוס, המשמעויות הכלכליות על כך למשק הישראלי הן עצומות בכל קנה מידה.
14. התנהלות רשויות הצבא בבחירתן לשלוח צווים ראשונים דווקא לאותם מלש"בים מתוך הציבור החרדי בעלי המאפיינים שתוארו לעיל, הינה התנהלות הנגועה בחוסר סבירות קיצונית שכן כתוצאה מכך יבחר כל צעיר חרדי לדבוק בלימודים בישיבה ולהיאחז בקרנותיה כמפלט מפני גיוס, דבר שהשלכותיו הכלכליות בכל הנוגע לשילוב חרדים בחברה הישראלית כגורם יצרני המקיים את עצמו חלף היותם גורם המתפרנס מתשלומי העברה של אוצר המדינה הרות גורל, לא פחות. כך דרך כלל, ומקל וחומר שכך על רקע מחיריה של המלחמה.
15. נוכח כל האמור לעיל, המובא מטבע הדברים על דרך התמצית, הימנעות רשויות הצבא מלקיים את הוראות פסק הדין ככתבן וכלשונן, על דרך של הוצאת צווי גיוס לכלל הציבור החרדי החייב בגיוס מהווה הפרה, ואף בזיון של פסק הדין, ומעבר לכך הרי שהיא מהווה אפליה פסולה בין דם לדם במובן המעשי להבדיל מהמטפאורי וחותרת בעוצמה תחת יסודות קיומו של צה"ל כצבא העם ותחת קיומה של המדינה.
16. בהינתן המתואר לעיל ודחיפות הנושא, הנכם נדרשים להודיענו בתוך 10 ימים, כי בכוונתכם לפעול באופן מיידי בהתאם לקביעת בית המשפט העליון וממילא בהתאם להוראות חוק שירות ביטחון, ולפעול ללא כל דיחוי נוסף לגיוסם של כלל המלש"בים החרדים המחוייבים בגיוס על פי דין. היה ולא תעשו כן, יפעלו מרשותינו לאכיפת פסק הדין בכל דרך חוקית העומדת לרשותם, לרבות על דרך הגשת עתירה לבג"ץ ו/או הצטרפות לעתירה הקיימת.
בכבוד רב,
טומי מנור, עו"ד דפנה הולץ-לכנר, עו"ד
נשיץ ברנדס אמיר ושות', עו"ד
=====
במקביל הפסקת סבסוד מעונות יום תחל בסוף נובמבר והחרדים מוכנים לפגוע בכל האוכלוסייה ובלבד למצוא איזה "שטיק" שיאפשר הנחה של 3,000 ש"ח לחודש לילד לאב חרדי, לא עובד ומשתמט משרות צבאי. כמובן שהאוכלוסיה הנפגעת היא של משפחות בהם שנ בני הזוג עובדים ושרתו בצבא....
העניין כמובן מגיע לבג"צ ועמדת היועצת המשפטית לבג"צ ברורה:
"היועצת המשפטית לממשלה מבהירה כי כתוצאה של פסק הדין בעניין חוק הגיוס הממשלה לא רשאית לסבסד את לימודיהם של מי שחבים בגיוס ואינם מתגייסים.
שר העבודה אינו מאפשר לכלל המשפחות הזכאיות לסבסוד לקבל את הסבסוד השנתי שהן זכאיות לו, כדי לכפות מציאת פתרון שיאפשר סבסוד גם של משפחות תלמידי ישיבות חייבי גיוס. התנהלות זו אינה כדין. "
======
סמוטריץ נחוש לגייס חרדים על אמת או נחוש לעיסקה עם החרדים לטובת המשיחיים?
סמוטריץ:
ערב חג הסוכות, אחרי עוד ימים קשים אך הכרחיים לעם ישראל, אני קורא בכאב שמפלח את הלב את דברי כמה מחברי הסיעות החרדיות, חברי לקואליציה, על החובה הקדושה של שירות בצבא הגנה לישראל. שירות שאינו עומד בשום צורה באופן בסתירה ללימוד תורה ויראת שמים, כפי שמוכיחים רבבות הלוחמים בני הציונות הדתית שמשלבים ספרא וסייפא בגבורה ובקידוש השם.
השירות בצה"ל הוא חובה זכות ומצווה. בוודאי לא בעיה. התעלמות חלק מאחינו החרדים מהחובה זו, יהיו הסיבות והחששות אשר יהיו, בזמן מלחמה ובכלל, היא עוול הדורש תיקון יסודי. אנו נמצאים בעניין זה בימים היסטוריים שיאפשרו לנו לעשות את התיקון הזה וכך יהיה, בעזרת השם ובנחישות.
---- הבעיה היא כמובן שהכת החרדית לא רואה בשרות בצבא חובה קדושה או מצווה. הם המציאו לעצמם דת חדשה המקדשת לימוד. לגיוס כלפי חוץ קוראים לה "גזרת שמד" ובחדר שאף אחד לא שומע , מברכים על כך שהילד בישיבה ולא בעזה. החרדים חכמים. אם אפשר לקבל כסף מהמדינה ולא לשרת אומרים - אם נותנים לך - תיקח. ----
רוצים לגייס חרדים? תתרכזו במילה חובה. רק בה. אחרת החרדים יחליטו שדתם כוללת אי תשלום מס הכנסה....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
ממתין לאישור