יום שני, 29 בדצמבר 2025

הבורסה מסכמת את שנת 2025

 

שנת 2025[1] התאפיינה בהימשכות האתגרים הגיאופוליטיים, לצד התאוששות כלכלית הדרגתית מהשלכות הלחימה הארוכה ביותר שידעה מדינה ישראל. בין האירועים המרכזיים שבלטו השנה: התייצבות והפסקת אש בגזרת עזה; המערכה עם איראן ושלוחותיה; המשך התמודדות עם לחצים אינפלציוניים; מדיניות פיסקלית לצמצום הגירעון; והפחתת ריבית לראשונה מאז תחילת השנה הקודמת. העליונות והיכולות הצבאיות שישראל הפגינה במבצע "עם כלביא" וכן הסכם הפסקת האש עם חמאס, היוו גורם משמעותי בחיזוק אמון המשקיעים בשוק המקומי והוסיפו אלמנט של אופטימיות לשווקים לקראת הבאות.

  • מדדי המניות המובילים בבורסת תל אביב שברו השנה את שיאם ההיסטורי מספר דו ספרתי של פעמים ועקפו את ביצועי הבורסות המובילות בעולם: מדד ת"א-35 זינק בכ-53% ומדד ת"א-90 זינק בכ-46%, לעומת עליות בשיעורים של כ-17.7% ו-21.5% במדדי S&P 500 וNASDAQ 100-, בהתאמה. משקיע שהאמין בחוסנו של השוק המקומי, מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" הרוויח תשואות יוצאות דופן: מדד ת"א-35 עלה בכ-100%, ומדד ת"א-90 עלה בכ-93%.
  • השנה, הבורסה המקומית המשיכה למלא תפקיד מרכזי ומהותי כמקור למימון פעילות החברות הציבוריות והוצאות הממשלה, והציגה גידול משמעותי בפעילותה ביחס לשנה הקודמת.
  • שוק ההנפקות הראשוניות בתל אביב הציג התאוששות מרשימה, כאשר 20 חברות בחרו השנה להנפיק לראשונה את מניותיהן לציבור ו-5 חברות נוספות רשמו את מניותיהן לראשונה למסחר ללא גיוס, ביניהן חברת רישום כפול אחת; היקף הגיוסים הכולל בשוק המניות זינק ועמד על כ-20.5 מיליארד שקל, יותר מפי שניים מהיקף הגיוס בשנה הקודמת.
  • המשקיעים הישראלים העמיקו את פעילותם בשוק המקומי: משקיעי הריטייל הישראלים הפגינו עניין גובר בבורסה בת"א ורכשו מניות בהיקף משמעותי של כ-13.7 מיליארד שקל.
  • המשקיעים הזרים הביעו גם הם אמון בשוק המקומי ורכשו השנה מניות בהיקף של כ-4.3 מיליארד שקל, בעיקר בסקטור הפיננסי ובסקטור הביטחוני, לאחר שבשנה הקודמת פעילותם הסתכמה במכירות נטו. יצוין כי, בתשעת החודשים הראשונים של 2025 נרשם גידול בשיעור של כ-70% (במונחים דולריים) בשווי החזקות מוסדיים זרים במניות שאינן דואליות, ובספטמבר 2025, שווי החזקתם הגיע לשיא היסטורי של כ-19.2 מיליארד דולר (כ-63.5 מיליארד שקל), המשקף את העמקת נוכחותם.
  • מחזורי המסחר בשוק המניות בבורסה גם כן שברו שיאים: קפיצה משמעותית נרשמה במהלך השנה האחרונה, כאשר מחזור המסחר היומי הממוצע עמד על כ-3.4 מיליארד שקל, ובכך משקף גידול דרמטי בשיעור של כ-56% בהשוואה לשנת 2024.
  • בשוק איגרות החוב הקונצרניות, נרשמה שנת שיא בהיקף הגיוס הכולל אשר צמח בכ-70% ביחס לשנה הקודמת, ועמד על כ-165 מיליארד שקל. 26 חברות חדשות הנפיקו לראשונה חוב לציבור בהיקף של כ-6.3 מיליארד שקל.
  • 4 חברות הנפיקו לראשונה איגרות חוב מובנות מגובות בפיקדונות בנקאיים. סך הגיוסים באיגרות חוב מובנות הסתכם השנה בהיקף של כ-27 מיליארד שקל, בדומה לשנה הקודמת. היקף ההנפקות המשמעותי ממשיך לספק מענה לביקוש לאפיק השקעה סולידי, בתנאי אי ודאות וסביבת ריבית גבוהה.
  • מדד איגרות החוב הממשלתיות השיקליות עלה השנה בשיעור של כ-6.9% ומדד איגרות החוב הממשלתיות הצמודות עלה השנה בשיעור של כ-4%. מדדי איגרות החוב הקונצרניות השיקליות והצמודות עלו השנה בשיעור של כ-6.2%. כפועל יוצא הצטמצם הפער בין תשואות איגרות החוב הקונצרניות הצמודות לתשואות איגרות החוב הממשלתיות הצמודות.
  • מתחילת השנה ועד לפרוץ המלחמה מול איראן, נרשמו תשואות נמוכות בשוק איגרות החוב. לאחר פרוץ המערכה מול איראן התשואות זינקו במקביל לירידת פרמיית הסיכון, כך שמרבית העלייה בערכם נרשמה במחצית השנייה של השנה, ובסיכום שנתי נרשמו תשואות נאות מאוד.
  • הממשלה גייסה בארץ כ-137 מיליארד שקל בהנפקות של אג"ח לציבור, היקף נמוך בכ-25% מהיקף הגיוס בשנת 2024, וגבוה בכ-57% מהסכום שגויס בדרך זו בשנת 2023.
  • מחזור המסחר הממוצע היומי באיגרות החוב הקונצרניות הסתכם בכ-1.2 מיליארד שקל, עלייה של כ-7% לעומת המחזור בשנת 2024. הציבור הישראלי והמשקיעים המוסדיים לטווח הארוך רכשו איגרות חוב קונצרניות, ואילו ומשקיעי החוץ צמצמו את החזקותיהם בניירות ערך אלו.
  • מחזור המסחר הממוצע היומי באג"ח ממשלתי הסתכם השנה בכ-3.3 מיליארד שקל, בדומה למחזור בשנת 2024, כאשר חל שינוי בהיקפי המסחר בין אפיקי ההשקעה השונים. משקיעי הריטייל הישראליים והמשקיעים המוסדיים לטווח הארוך רכשו אג"ח ממשלתי ומשקיעי החוץ צמצמו את החזקותיהם בגזרה זו.
  • בנק ישראל צמצם את מכירות המק"מ, שהסתכמו השנה בכ-416 מיליארד שקל, לעומת 530 מיליארד שקל בשנת 2024.
  • הבעת האמון בשוק ההון המקומי באה לידי ביטוי גם בקרנות המחקות (קרנות סל וקרנות נאמנות פתוחות) על מדדי מניות מקומיים, אשר רשמו רכישות נטו בסכום של כ-511. מיליארד שקל, בעיקר של קרנות המחקות את מדד ת"א 125 ומדד ת"א 90, לאחר רכישות בהיקף של  1.9 מיליארד שקל בשנת 2024.
  • בקרנות המחקות מדדי מניות בינלאומיים נרשמו רכישות נטו בסכום של כ-0.5 מיליארד שקל, בעיקר של קרנות המחקות את מדד ה- 100NASDAQ . מדובר בהיקף רכישות נמוך משמעותית מהסכום שהוזרם בשנים 2023 ו-2024, שעמד על כ-17.6 וכ-22.3 מיליארד שקל, בהתאמה.
  • בקרנות המחקות מדדי אג"ח בארץ נמשכו הרכישות והסתכמו נטו בסכום של כ-4.8  מיליארד, בעיקר של קרנות המחקות מדדי תל בונד שיקליים לטווח בינוני-ארוך, זאת לאחר רכישות בהיקף של  4.2 מיליארד שקל בשנת 2024.
  • בקרנות האקטיביות המשקיעות במניות בתל אביב ובקרנות האקטיביות המשקיעות באיגרות חוב בתל אביב נמשכה השנה מגמת הרכישות, כאשר לאפיק המנייתי בארץ הציבור הזרים כ-4.5 מיליארד שקל, ולאפיק האג"חי בארץ הוזרמו השנה כ-20.7 מיליארד שקל. מנגד, בקרנות האקטיביות המשקיעות במניות בחו"ל הפעילות נטו הסתכמה בהזרמות בהיקף זניח, ומהקרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל אף נמשכו כ-1 מיליארד שקל.
  • בקרנות הכספיות - הציבור המשיך להזרים השנה כספים בהיקף משמעותי בסך של כ-26.2 מיליארד שקל, כאשר אי הוודאות הגיאופוליטית לאורך מרבית השנה לצד סביבת הריבית הגבוהה תמכו בהמשך מגמה זו, אם כי בהיקף נמוך יותר ביחס לשנה הקודמת. 

 

[1] נתוני הסקירה הינם בערכים נומינליים והינם נתוני אומדן ליום 19.12.2025.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

ממתין לאישור