על יוקר המחיה בישראל - מה עושה חקלאות סוציאליסטית למדינה קפיטליסטית?

9 שנים חלפו מהפוסט המקורי והממשלה פותחת, לנסיון של 3 חודשים , את שוק החלב הניגר לייבוא. 

זהו רגע מכונן לחקלאות הישראלית , אני מקווה הצעד הראשון של יציאה ממשק מתוכנן למשק תחרותי אך על הממשלה לבצע מספר צעדים משלימים.

1. השלב הראשון הוא הבטחת מחיר לרפתנים קטנים שיבטיח להם פרנסה ל- 15 שנה הבאות עפ"י המכסות הקיימות , בתעריפים הקיימים, כמובן לאלו שבאמת מייצרים חלב , לא לאלו שמכרו המכסות שלהם.

2. רפתנים קטנים שמכרו מכסות יש לבדוק את רמת הכנסתם ממקורות אחרים (הסבו משק לצימרים או לפעולות אחרות) ועפ"י מבחן פרטני לפצותם עד לטווח של 15 שנה. 

3. המדינה תרכוש מכסות מחקלאים קטנים המיצרים בפועל ושיבקשו זאת במחיר השוק של 2022 - זו תהיה דרך המלך ליציאה של רפתנים קטנים ומבוגרים מהענף.

4. רפתנים גדולים יקבלו מהמדינה סבסוד להיקף המכסות שברשותם בין המחיר בפועל שמוכרים למחיר השוק,   אך המכסה המובטחת מחיר תצטמצם ב-  6.66% מהמכסה המקורית בכל שנה כך שתתאפס בשנה ה- 16 .

5. מכסות שירכשו ע"י המדינה או שיבוטלו יוחזרו למשק באמצעות מכרזים לסבסוד ישיר של יצור חלב לתקופה של  חמש  שנים כאשר המכרז הוא על סבסוד שתשלם המדינה לליטר , הזוכה הוא המציע הסבסוד הנמוך ביותר , יצרני החלב ימכרו החלב במחיר שוק עפ"י היצע וביקוש.

6. מכסות החלב יבוטלו, כל אחד יהיה רשאי להקים או להרחיב רפת ולמכור החלב ללא סיבסוד ממשלתי.

7. מכסות ייבוא חלב ללא מס יגדלו לאורך השנים בהדרגה כמענה לגידול בביקוש המקומי שצפוי לגדול לאור הירידה המשמעותית במחיר לצרכן שינבע מהמעבר מסבסוד החלב ע"י הצרכן לסבסוד ישיר של החקלאי ע"י המדינה.

תהליך זה מחליף באחת את סבסוד משק החלב ע"י הצרכנים לכזה בו המדינה מסבסדת החקלאי  באופן ישיר, בדומה לחקלאות בעולם המערבי כך שהממשלה תקבע גם את היקפו של הסיבסוד בהיבט תקציב המדינה.

מכרז על מכסות סבסוד מבטיח כי החקלאות הישראלית תמשיך לייצר חלב אך באופן טיבעי יחידות הייצור יגדלו ולאורך השנים היקף הסיבסוד התקציבי יקטן ויעילות ייצור החלב תגדל. 

בעוד הממשלה תגן על החקלאים במתווה יורד עד להגעה לשיווי משקל חדש המבוסס על רפתות גדולות מאוד ויעילות , המחלבות יאלצו להתייעל אף הן כי לקמעונאים תהיה אפשרות לייבא חלב מחו"ל בהיקפים שילכו ויגדלו. 

פוסט מיום 3/3/2014

החקלאות הישראלית , שהיא עוגן תעסוקתי בפריפריה , אינה תחרותית וזה נובע מבעיה מבנית של יחידות ייצור קטנות , מכסות ייצור מוכתבות ומחיריפ שנקבעים ע"י הממשלה - בקיצור - השריד האחרון למשק מתוכנן ריכוזי בעידן בו בריה"מ התפרקה וזנחה את בקומוניזם כבר לפני יותר מ 20 שנה ואפילו הסיניים בדרכם לזנוח השיטה .

מרכז המחקר של הכנסת פירסם השבוע מחקר על עליית מחיריהם של מוצרי המזון בישראל, שעל פיו הם גבוהים ב–19%–25% מהממוצע במדינות OECD ובאירופה.
מחירים גבוהים במיוחד נמצאו בענף המשקאות הקלים (56% יותר מממוצע OECD), ובחלב, גבינות וביצים (51% יותר). במקרה של המשקאות הקלים, בכנסת לא התקשו להצביע על מקור הבעיה - זהו ענף סופר־ריכוזי, שקוקה קולה ישראל שולטת בו ביד רמה.
גם במקרה של החלב, הגבינות והביצים, לכנסת לא היתה בעיה להסביר את הבעיה - אלה שלושה ענפים מתוכננים שנמצאים בפיקוח מלא של המדינה, מקביעת הכמות שתיוצר בידי החקלאי ועד פיקוח על המחיר לצרכן.


מה איכפת לאזרח הפשוט אם החקלאות תחרותית או לא? היום כבר ברור שהיכן שאין תחרות יש מחירים גבוהים, היכן שיש מונופול לא מפוקח או מפוקח בחלמאות יש מחירים בשמיים ומי נושא בנטל - דווקא העשירונים הנמוכים או המעמד הבינוני שאינו מצליח לחסוך.

וכך בנשימה אחת דרים להם מחירי החלב, הלחם , הביצים והשמן עם מחירי הדיור שמושפעים ממחירי הקרקעות וקצב שחרור הקרקעות של המונופול הממשלתי לקרקעות שנקרא מנהל מקרקעי ישראל


העניין הוא שהאזרח מהשורה לא מבין כמה הוא "נדפק" - לא רק שחקלאות לא יעילה גורמת למחירי מזון גבוהים, אלא חקלאות לא יעילה תופסת קרקעות באזורי ביקוש שבקלות היו יכולים לתת מענה לעשרות אלפי יחידות דיור שסמוכות לכבישים ולתשתיות


האסימון עוד לא נפל ל"עמך ישראל" שקרקעות מנהל - ששייכות למדינה - שהוקצו לטובת חקלאות - משמשות לשימושיים מסחריים ממחסנים לבתי מלאכה מחנויות ועד אולמות תצוגה , כאשר המכסות שמחזיקי הקרקע מקבלים - מים וייצור - נמכרות לאחרים . כל זה מתרחש לאור היום באופן הכי גלוי וללא בושה או מורא.

ביום שמדינת ישראל - משרד החקלאות, הפנים והשיכון ובינוי יתחילו להחזיר למדינה קרקעות חקלאיות שאינן בשימוש חקלאי - תוך מתן פיצוי מינימלי לבעל הקרקע - זה יהיה תחילת השינוי
אני מכיר את הטיעונים של מחזיקי הקרקע בקשר לפיצויים - אנחנו יושבים על הקרקע מימי "אנו באנו" ולמעשה יש לנו בעלות על הקרקע ומגיע פיצוי לפי שווי הקרקע העתידי (שמופשר לדיור). התשובה לזה צריכה להיות תשובה רצינית של מדינה שמכבדת את עצמה -
הסיבה שהיתה לך פרנסה על הקרקע זה שדאגנו לסיבסוד כל מרכיבי הייצור שלך - מים, אדמה, ציוד ועובדים זרים והבטחנו מחירים - מכסות ביצים חלב וכו. הסיבה שהקרקע הושבחה היא כי סללנו כבישים, בנינו תשתיות ופיתחנו את הארץ - אתה ישבת על הקרקע והתפרנסת ולכן מגיע לך פיצוי סביר - נשמח לת לך קרקע חקלאית חלופית לעיבוד או פיצוי כספי שמבוסס על חקלאות במצב הקיים. תראה כמה ביצים מכרת ב 5 שנים האחרונות. כלל לא עסקת בחקלאות? השטחים היו "מחסני קרמיקה" ?- כלומר אתה בכלל פושע שהשתמש באדמות מדינה מסובסדות לפעילות עסקית שאינה מאושרת ? ומכסות המים והייצור? - מכרתה אותם? - לאור זאת יש לך 6 חודשים לפנות את השטח החקלאי ללא פיצוי.

מכיוון שחקלאות היא נכס אסטרטגי, צריך לדאוג שהיא תהיה ברת קיימה - מה הקשר בין יחידת הייצור של ביצים וחלב לתפיסת קרקעות? מחר בבוקר אני מפסיק את הסיבסוד המיוחד של החקלאים הזעירים במושבים ומשווה לסיבסוד של הקיבוצים ושולח אותם לעבודה ללא סיבסוד מיוחד -מה יקרה? 10% מהם ינהלו משקים גדולים ששווים למשק של הקיבוצים על השטח החקלאי של ה - 100% מושב והיתר ילכו לעבוד או עבור החקלאים שיוותרו או ימצאו עבודה אחרת - המשק רק ירוויח -הקצאת המשאבים תהיה נכונה יותר והוגנת.

5 שנים אח"כ אני מפסיק את הסיבסוד לקיבוצים -מה יקרה - הקיבוצים יתאגדו בתאגידים אזוריים (קיימים כבר היום) ויאחדו אמצעי ייצור של מספר קיבוצים / מושבים - דונם אדמה לא יאבד , מחירי החקלאות ("אוכל לאנשים") ירדו דרסטית, הייעילות תגדל וכולם מרוויחים.

החקלאות המסורתית במדינת ישראל לא תחרותית , לא בגלל עבודה יקרה , לא בגלל מחסור במים - רק בגלל יחידות יצור קטנות -במקום שהטרקטור יעבוד 24/7 הוא עובד 5 שעות ביום - אז יש פי 5 טרקטורים יותר ממה שצריך (וזה נכון לכל פיסת ציוד) , במקום הנהלת חשבונות לגוף שמוכר ב - 50 מליון ש"ח בשנה , יש 50 הנהלות חשבונות של גופים שמוכרים ב מליון ש"ח בשנה וכך הלאה .

זה נקרא יתרון לגודל, והציונות צריכה להתרגל גם לזה .


כל שתארתי הם מהלכים פשוטים לביצוע שאינם עולים ש"ח למשלם המיסים, יקפיצו את התחרותיות של החקלאות הישראלית ויאפשרו הוזלה של מחירי הקרקעות בישראל