אני חושב שכל אדם זכאי לקבל את הפנסיה המגיעה לו.
אם שרת והגיע לדרגה גבוהה בצבא או בשרות בציבורי - מדוע עליו "להיענש" במיסוי יתר על הפנסיה שלו?
אם הפנסיה נראית גבוהה - זה רק אומר שהשכר למשרה הוא גבוה - אז יש לקצץ בשכר....
הבעיה של נטל הפנסיה על הצבא נובעת משני גורמים - עיקרי ומשני :
מגידול בפנסיונרים - הצבא גדל מאוד ועכשיו פשוט פורשים יותר אנשי קבע בשנה - זה העיקר
העלאת גיל הפרישה - צה"ל "מחזיק" את הפנסיונר עד שמגיע לגיל הפנסיה - גיל הפנסיה עולה - כך הצבא משלם יותר - ההשפעה של גורם זה מקוזזת מהעליה בגיל הפרישה - שלעצמה יוצרת שכר יותר גבוהה (כי יש יותר ותק בשרות) שגורמת לגידול בפנסיה - זו ההשפעה הפחות משמעותית
יש רק דרך אחת סבירה והגיונית להקטין את נטל הפנסיה וזה לנהל את משאב כ"א הצבאי בראיה של שרות עד גיל פנסיה - חלק בצה"ל וחלק בשרות הציבורי .
בפוסט קודם עסקתי ברעיון של שינוי מודל השרות - הצבת יוצאי צה"ל במשרות ציבוריות כחלק ממסלול השרות שלהם תוך שמירה על תנאים ושכר - הם מקבלים שכר, לא פנסיה, תמורת עבודה במגזר הציבורי עד גיל פרישה / קרוב לפרישה
בפוסט זה אעסוק בשינויים הפנימיים שצה"ל צריך ליישם על מנת לשמור את אנשי הקבע זמן מקסימלי במדים - כולל אפשרות לשרת במדים עד גיל פרישה או מאוד קרוב לו.
ראשית, יש משרתי קבע שנשארים במדים הרבה מעבר לגיל הפרישה האזרחי - הדוגמה הבולטת הוא רנ"ג טאיטו של בה"ד 1 -טאיטו, שהתגייס לצבא בשנת 1959, הוא ותיק אנשי הקבע בצה"ל, ומשמש רס"ר בה"ד 1 מאז יוני 1964 - כלומר האיש בתפקיד 50 שנה!
השאלה היא מדוע אין רבים כאלו?
התשובה טמונה ב DNA של צה"ל - מסלולי קידום, פז"מ בתפקיד, פז"מ לדרגה - תמיד יש צעירים שיש לפנות להם מקום ולכן על מנת למנוע "פקק קידומים" יש לצאת לפנסיה מוקדם -בתוך ה"קופסה" של אין מנהלים צבא מתייחסים לעניין כאקסיומה - לא חוזרים לבדוק את ההנחות , הצרכים והמשימות שבנו את ה DNA הצה"לי.
לאור זאת חייבים לצאת מהקופסה ולשבור כמה מוסכמות :
יש תפקידם רבים בצה"ל שזהים לחלוטין לאזרחות - מי שנכנס למסלול מקצועי כזה , צריך מראש לדעת שהשחרור הוא בגיל פרישה והתפקידים הם ארוכים - יש צורך להפריד בין "דרגה" בהיררכיה הארגונית לשכר ותנאים - כלומר רמ"ד מקצועי בדרגת רב סרן צריך להיות מסוגל לקבל שכר של אל"מ אם הוא כבר בן 50 וביצע תפקידים ארוכים של 5-7 שנים - תפקידים ארוכים דרושים על מנת לנהל פרויקטים טכנולוגיים מורכבים שדורשים זמן פיתוח והטמעה ארוך.
אותה שיטה לבעלי תפקידים בפרקליטות הצבאית, באכ"א, באט"ל וכו'
גמישות השרות - 3 תקופות של 6 חודשי שבתון מגיל 42 במעבר בין התפקידים הארוכים - ואפשרות לצאת לחל"ת ארוך מאוד - החזרה לשרות מובטחת ב- 4 שנים מהיציאה לחל"ט - מי שלא יחזור - יקבל מענק שיחרור גדול.
תפקידים משניים לאלו שיצאו "מהמירוץ" - היום אל"מים, תא"לים , אלופים שיצאו ממירוץ הקידום - פורשים - זו השיטה - למעלה או החוצה. במודל החדש תהיה שורה שלמה של תפקידים שפתוחים בפניהם - שהיום מאוישים בקצינים שהם במירוץ או שלא במירוץ - השיטה תהיה - למעלה או הצידה.
ר' אכא, פיקוד העורף , מפקד מכללות, מפקדי גיס, מתאם פעולות בשטחים, מזכיר צבאי של רוה"מ, מפקד זרוע היבשה - כולם צרכים להיות תפקידי שני או שלישי של אלוף ש"יצא ממירוץ" הקידום - התפקידים יהיו ארוכים - לפחות 4 שנים.
אותו דבר בשכבה של התא"לים / אל"מים - תפקידים בפז"מ רגיל למי שעדיין מועמד לקידום ותפקידים , בעיקר במטה , בפז"מ כפול / משולש למי שאינו מועמד לקידום.
מבנה כזה של קידום יעצור את "אינפלציית הדרגות" - תת אלוף לא ימונה לראש אכ"א ואז ישוחרר בתנאים של אלוף -
עלות תוספת הפנסיה עד פרישה לראש אכ"א שמועלה לדרגת אלוף משרת 2-3 ופורש כאלוף היא כ 1.2 מליון ש"ח - ןעוד סכום דומה כתוספת לפנסיה אחרי גיל פרישה - 2.4 מליון ש"ח עולה התשלומי פנסיה העלאה בדרגה של תת-אלוף שמשרת רק תפקיד אלוף אחד.
את תפקיד ר' אכ"א יעשה מפקד פיקוד או מפקד חיל האויר / ים שיצא ממעגל הקידום - אם היום מעלים לדרגת אלוף 6-7 קצינים בשנה בשיטה החדשה יועלו רק 3-4 בשנה - כלומר לצד הרמטכ"ל ישבו במטה הכללי קצינים שיותר ותיקים ממנו - זה רק יוסיף מקצועיות.
החיסכון הוא כפול - איננו משלמים פנסיה לאלוף המשרת כי הוא ממלא תפקיד של ר' אכ"א (1.4מליון ש"ח ב 3 שנים - פנסיה של אלוף , ולא העלנו בדרגה תת-אלוף נוסף לדרגת אלוף בתוספת עלות פנסיה עתידית של 2.4 מליון - סה"כ חסכון - 3.8 מליון ש"ח לקדנציה - כ 20 מליון בשנה - 200 מליון ב 10 שנים - רק ברמת 23 תפקידי אלוף!
ברמת התתי אלופים, קצב המינויים ירד בשנ שליש (על כל 3 שמועלים בדרגה היום, יועלה רק אחד) וברמת האל"מים ב- 75% (על כל 4 אל"מים שממונים היום , בעתיד ימונה 1)
מגיעים לחסכון של מליארד ש"ח בשנה על פנסיות צבאיות והולמים לחלוטין את הגידול בתשלומי הפנסיה המשולמים ע"י תקציב הבטחון!
יישום מקיף של השיטה בכל הרמות ובכל הדרגות יביא לצמצום הוצ' הפנסיה לקרוב ל- 0 - חסכון של 7-8 מליארד ש"ח בשנה!
הפרדוקס הוא ששיטה זו לא רק חוסכת בכספי פנסיה, אלא תעלה משמעותית את מקצועיות הצבא - מפקד בסיס ימונה ל - 5 שנים, ראשי חטיבות כ"א / מחלקות כ"א / ענפי כ"א יהפכו לתפקידים ארוכים שיאפשרו התמקצעות וליווי הארגון לשנים רבות - כנ"ל חטיבות טכנולוגיות ולוגיסטיות - אין סיבה מדוע תא"ל בן 60 אינו יכול לעמוד בראש חטיבת טכנולוגיה ביבשה ולסיים את התפקיד אחרי 7 שנים בגיל 67.
שיטה זו אינה מורידה במספר הקצינים המשרתים אלא גורמת לכך שכל קצין ישרת עוד 2-3 תפקידים של 5-7 שנים במטה ויתרום מניסיונו עד גיל פרישה , את ה"פקק" שיווצר בדרגות סא"ל / אל"מ / תא"ל ניתן לשחרר באמצעות הוצאת כ"א למגזר הציבורי כפי שפורט בפוסט הקודם
אם שרת והגיע לדרגה גבוהה בצבא או בשרות בציבורי - מדוע עליו "להיענש" במיסוי יתר על הפנסיה שלו?
אם הפנסיה נראית גבוהה - זה רק אומר שהשכר למשרה הוא גבוה - אז יש לקצץ בשכר....
הבעיה של נטל הפנסיה על הצבא נובעת משני גורמים - עיקרי ומשני :
מגידול בפנסיונרים - הצבא גדל מאוד ועכשיו פשוט פורשים יותר אנשי קבע בשנה - זה העיקר
העלאת גיל הפרישה - צה"ל "מחזיק" את הפנסיונר עד שמגיע לגיל הפנסיה - גיל הפנסיה עולה - כך הצבא משלם יותר - ההשפעה של גורם זה מקוזזת מהעליה בגיל הפרישה - שלעצמה יוצרת שכר יותר גבוהה (כי יש יותר ותק בשרות) שגורמת לגידול בפנסיה - זו ההשפעה הפחות משמעותית
יש רק דרך אחת סבירה והגיונית להקטין את נטל הפנסיה וזה לנהל את משאב כ"א הצבאי בראיה של שרות עד גיל פנסיה - חלק בצה"ל וחלק בשרות הציבורי .
בפוסט קודם עסקתי ברעיון של שינוי מודל השרות - הצבת יוצאי צה"ל במשרות ציבוריות כחלק ממסלול השרות שלהם תוך שמירה על תנאים ושכר - הם מקבלים שכר, לא פנסיה, תמורת עבודה במגזר הציבורי עד גיל פרישה / קרוב לפרישה
בפוסט זה אעסוק בשינויים הפנימיים שצה"ל צריך ליישם על מנת לשמור את אנשי הקבע זמן מקסימלי במדים - כולל אפשרות לשרת במדים עד גיל פרישה או מאוד קרוב לו.
ראשית, יש משרתי קבע שנשארים במדים הרבה מעבר לגיל הפרישה האזרחי - הדוגמה הבולטת הוא רנ"ג טאיטו של בה"ד 1 -טאיטו, שהתגייס לצבא בשנת 1959, הוא ותיק אנשי הקבע בצה"ל, ומשמש רס"ר בה"ד 1 מאז יוני 1964 - כלומר האיש בתפקיד 50 שנה!
השאלה היא מדוע אין רבים כאלו?
התשובה טמונה ב DNA של צה"ל - מסלולי קידום, פז"מ בתפקיד, פז"מ לדרגה - תמיד יש צעירים שיש לפנות להם מקום ולכן על מנת למנוע "פקק קידומים" יש לצאת לפנסיה מוקדם -בתוך ה"קופסה" של אין מנהלים צבא מתייחסים לעניין כאקסיומה - לא חוזרים לבדוק את ההנחות , הצרכים והמשימות שבנו את ה DNA הצה"לי.
לאור זאת חייבים לצאת מהקופסה ולשבור כמה מוסכמות :
יש תפקידם רבים בצה"ל שזהים לחלוטין לאזרחות - מי שנכנס למסלול מקצועי כזה , צריך מראש לדעת שהשחרור הוא בגיל פרישה והתפקידים הם ארוכים - יש צורך להפריד בין "דרגה" בהיררכיה הארגונית לשכר ותנאים - כלומר רמ"ד מקצועי בדרגת רב סרן צריך להיות מסוגל לקבל שכר של אל"מ אם הוא כבר בן 50 וביצע תפקידים ארוכים של 5-7 שנים - תפקידים ארוכים דרושים על מנת לנהל פרויקטים טכנולוגיים מורכבים שדורשים זמן פיתוח והטמעה ארוך.
אותה שיטה לבעלי תפקידים בפרקליטות הצבאית, באכ"א, באט"ל וכו'
גמישות השרות - 3 תקופות של 6 חודשי שבתון מגיל 42 במעבר בין התפקידים הארוכים - ואפשרות לצאת לחל"ת ארוך מאוד - החזרה לשרות מובטחת ב- 4 שנים מהיציאה לחל"ט - מי שלא יחזור - יקבל מענק שיחרור גדול.
תפקידים משניים לאלו שיצאו "מהמירוץ" - היום אל"מים, תא"לים , אלופים שיצאו ממירוץ הקידום - פורשים - זו השיטה - למעלה או החוצה. במודל החדש תהיה שורה שלמה של תפקידים שפתוחים בפניהם - שהיום מאוישים בקצינים שהם במירוץ או שלא במירוץ - השיטה תהיה - למעלה או הצידה.
ר' אכא, פיקוד העורף , מפקד מכללות, מפקדי גיס, מתאם פעולות בשטחים, מזכיר צבאי של רוה"מ, מפקד זרוע היבשה - כולם צרכים להיות תפקידי שני או שלישי של אלוף ש"יצא ממירוץ" הקידום - התפקידים יהיו ארוכים - לפחות 4 שנים.
אותו דבר בשכבה של התא"לים / אל"מים - תפקידים בפז"מ רגיל למי שעדיין מועמד לקידום ותפקידים , בעיקר במטה , בפז"מ כפול / משולש למי שאינו מועמד לקידום.
מבנה כזה של קידום יעצור את "אינפלציית הדרגות" - תת אלוף לא ימונה לראש אכ"א ואז ישוחרר בתנאים של אלוף -
עלות תוספת הפנסיה עד פרישה לראש אכ"א שמועלה לדרגת אלוף משרת 2-3 ופורש כאלוף היא כ 1.2 מליון ש"ח - ןעוד סכום דומה כתוספת לפנסיה אחרי גיל פרישה - 2.4 מליון ש"ח עולה התשלומי פנסיה העלאה בדרגה של תת-אלוף שמשרת רק תפקיד אלוף אחד.
את תפקיד ר' אכ"א יעשה מפקד פיקוד או מפקד חיל האויר / ים שיצא ממעגל הקידום - אם היום מעלים לדרגת אלוף 6-7 קצינים בשנה בשיטה החדשה יועלו רק 3-4 בשנה - כלומר לצד הרמטכ"ל ישבו במטה הכללי קצינים שיותר ותיקים ממנו - זה רק יוסיף מקצועיות.
החיסכון הוא כפול - איננו משלמים פנסיה לאלוף המשרת כי הוא ממלא תפקיד של ר' אכ"א (1.4מליון ש"ח ב 3 שנים - פנסיה של אלוף , ולא העלנו בדרגה תת-אלוף נוסף לדרגת אלוף בתוספת עלות פנסיה עתידית של 2.4 מליון - סה"כ חסכון - 3.8 מליון ש"ח לקדנציה - כ 20 מליון בשנה - 200 מליון ב 10 שנים - רק ברמת 23 תפקידי אלוף!
ברמת התתי אלופים, קצב המינויים ירד בשנ שליש (על כל 3 שמועלים בדרגה היום, יועלה רק אחד) וברמת האל"מים ב- 75% (על כל 4 אל"מים שממונים היום , בעתיד ימונה 1)
מגיעים לחסכון של מליארד ש"ח בשנה על פנסיות צבאיות והולמים לחלוטין את הגידול בתשלומי הפנסיה המשולמים ע"י תקציב הבטחון!
יישום מקיף של השיטה בכל הרמות ובכל הדרגות יביא לצמצום הוצ' הפנסיה לקרוב ל- 0 - חסכון של 7-8 מליארד ש"ח בשנה!
הפרדוקס הוא ששיטה זו לא רק חוסכת בכספי פנסיה, אלא תעלה משמעותית את מקצועיות הצבא - מפקד בסיס ימונה ל - 5 שנים, ראשי חטיבות כ"א / מחלקות כ"א / ענפי כ"א יהפכו לתפקידים ארוכים שיאפשרו התמקצעות וליווי הארגון לשנים רבות - כנ"ל חטיבות טכנולוגיות ולוגיסטיות - אין סיבה מדוע תא"ל בן 60 אינו יכול לעמוד בראש חטיבת טכנולוגיה ביבשה ולסיים את התפקיד אחרי 7 שנים בגיל 67.
שיטה זו אינה מורידה במספר הקצינים המשרתים אלא גורמת לכך שכל קצין ישרת עוד 2-3 תפקידים של 5-7 שנים במטה ויתרום מניסיונו עד גיל פרישה , את ה"פקק" שיווצר בדרגות סא"ל / אל"מ / תא"ל ניתן לשחרר באמצעות הוצאת כ"א למגזר הציבורי כפי שפורט בפוסט הקודם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
ממתין לאישור