העברת השליטה באידיבי פיתוח וגזר הדין במשפט אולמרט מוציאים מהזירה שתי דמויות שהשפיעו לרעה על מחירי הדיור ובעקיפין תרמו להתחזקות השקל וזאת דרך הקשר שלהם לייצור מלט במדינת ישראל.
ב-2003 נרכשה נשר על ידי נוחי דנקנר והמשפחות לבנת ומנור, כאשר אלה רכשו את השליטה בקבוצת אידיבי המחזיקה בנשר.
לאפארג', יצואנית חומרים לענף הבנייה המחזיקה מפעלי ייצור ב-70 מדינות בעולם, החלה לפעול בישראל ב-1999 באמצעות חברת סי אנד אל, המשותפת עם כימוביל שבבעלות עודד פלר. באותן שנים, 2000-2001, הגיע יבוא המלט לשיא של 30%. אך ב-2002 החל משרד התמ"ת להטיל מגבלות על היבוא.
לאפארג' הפסיקה את פעילותה בישראל לאחר שלבקשת נשר, משרד התמ"ת פתח בחקירה בחשד ליבוא בהיצף של כמה יבואנים, ובהם לאפארג'. משרד התמ"ת החליט בשנים 2002-2003 להטיל היטל על יבוא בהיצף, או להגיע להבנות על השוואת מחירו לזה של המלט שמייצרת נשר. זאת חרף התנגדות הממונה על ההגבלים העסקיים אז, דרור שטרום.
מי היה שר התמ"ת שדחף לחקירה באותה קופה? - אולמרט!
בתחילת 2010 מונה אולמרט ליו"ר קבוצת לבנת, השותפה באי.די.בי, שמחזיקה עשרות שנים בתעבורה, מונופול בתחום שינוע המלט בתפזורת . חברת נשר מחזיקה ב-50% מתעבורה, ומשפחת לבנת מחזיקה באופן ישיר ב-50% נוספים. כלומר קבוצת לבנת שלטה בתעבורה משני כיוונים - גם דרך אי.די.בי שמחזיקה בנשר, וגם באופן ישיר.
כלומר אולמרט סייע לדנקנר ולבנת לזרוק מתחרה שהשתלט על נתח משמעותי משוק המלט , ומשפחת לבנת הכירה לאולמרט תודה מיוחדת ומינתה אותה ליו"ר קבוצת לבנת......
כעת ללא נוחי ואולמרט, מבשיל שוב התהליך של ייבוא מלט לישראל - אך עד שנחזור ל 30% נתח שוק של חברה זרה , יקח מספר שנים לא קצר.
מלט אחראי לכ 10% מעלויות הבניה בארץ - מבנים למגורים, כבישים, תעשיה - הכל.
מלט זו תעשייה מזהמת - בחציבה ובייצור וצרכנית אנרגיה ענקית - אם מחפשים רפורמה מבנית בישראל - הורדת מחיר המלט ב 25% תוריד את עלויות הבניה בישראל ב 2.5% - ואם צריך בשביל זה לללחוץ את תעשיית המלט המקומית ולצמצמה - אז יש לעשות זאת - זו תעשייה "טיפשה" שאין בעייה להקים אותה מחדש עפ"י הצורך.
ייבוא מסיבי של מלט לישראל יסייע לסגור את העודף במאזן התשלומים , להחליש את השקל - לסייע לייצוא (וכך לייצר / לשמור על משרות יותר "איכותיות" מהמשרות בתעשיית המלט), להקטין זיהום אויר ושיטחי מחצבות.
ב-2003 נרכשה נשר על ידי נוחי דנקנר והמשפחות לבנת ומנור, כאשר אלה רכשו את השליטה בקבוצת אידיבי המחזיקה בנשר.
לאפארג', יצואנית חומרים לענף הבנייה המחזיקה מפעלי ייצור ב-70 מדינות בעולם, החלה לפעול בישראל ב-1999 באמצעות חברת סי אנד אל, המשותפת עם כימוביל שבבעלות עודד פלר. באותן שנים, 2000-2001, הגיע יבוא המלט לשיא של 30%. אך ב-2002 החל משרד התמ"ת להטיל מגבלות על היבוא.
לאפארג' הפסיקה את פעילותה בישראל לאחר שלבקשת נשר, משרד התמ"ת פתח בחקירה בחשד ליבוא בהיצף של כמה יבואנים, ובהם לאפארג'. משרד התמ"ת החליט בשנים 2002-2003 להטיל היטל על יבוא בהיצף, או להגיע להבנות על השוואת מחירו לזה של המלט שמייצרת נשר. זאת חרף התנגדות הממונה על ההגבלים העסקיים אז, דרור שטרום.
מי היה שר התמ"ת שדחף לחקירה באותה קופה? - אולמרט!
בתחילת 2010 מונה אולמרט ליו"ר קבוצת לבנת, השותפה באי.די.בי, שמחזיקה עשרות שנים בתעבורה, מונופול בתחום שינוע המלט בתפזורת . חברת נשר מחזיקה ב-50% מתעבורה, ומשפחת לבנת מחזיקה באופן ישיר ב-50% נוספים. כלומר קבוצת לבנת שלטה בתעבורה משני כיוונים - גם דרך אי.די.בי שמחזיקה בנשר, וגם באופן ישיר.
כלומר אולמרט סייע לדנקנר ולבנת לזרוק מתחרה שהשתלט על נתח משמעותי משוק המלט , ומשפחת לבנת הכירה לאולמרט תודה מיוחדת ומינתה אותה ליו"ר קבוצת לבנת......
כעת ללא נוחי ואולמרט, מבשיל שוב התהליך של ייבוא מלט לישראל - אך עד שנחזור ל 30% נתח שוק של חברה זרה , יקח מספר שנים לא קצר.
מלט אחראי לכ 10% מעלויות הבניה בארץ - מבנים למגורים, כבישים, תעשיה - הכל.
מלט זו תעשייה מזהמת - בחציבה ובייצור וצרכנית אנרגיה ענקית - אם מחפשים רפורמה מבנית בישראל - הורדת מחיר המלט ב 25% תוריד את עלויות הבניה בישראל ב 2.5% - ואם צריך בשביל זה לללחוץ את תעשיית המלט המקומית ולצמצמה - אז יש לעשות זאת - זו תעשייה "טיפשה" שאין בעייה להקים אותה מחדש עפ"י הצורך.
ייבוא מסיבי של מלט לישראל יסייע לסגור את העודף במאזן התשלומים , להחליש את השקל - לסייע לייצוא (וכך לייצר / לשמור על משרות יותר "איכותיות" מהמשרות בתעשיית המלט), להקטין זיהום אויר ושיטחי מחצבות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
ממתין לאישור