האמנם עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד ונלך בשדות הנגב כהלך התם? - 30 לזוועות

 

האמנם מילים: לאה גולדברג לחן: סשה ארגוב וחיים ברקני לאה גולדברג כתבה ב- 1943 בצל השמדת היהודים באירופה שיר על תקומה, התאוששות, יישוב הארץ. השיר נוגע לא נוגע בזוועות רק בשתי שורות, אחת הקשות בשירה העיברית : את תלכי בשדה לבדך לא נצרבת בלהט השרפות בדרכים שסמרו מאימה ומדם במלאות 30 לזוועות, יש רק לקוות כי יגיעו ימים של סליחה ושל חסד , ונלך בשדות הנגב כהלך התם. ופשוטים יהיו הדברים וחיים.  ----------------------- האמנם האמנם עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד ותלכי בשדה ותלכי בו כהלך התם ומחשוף ומחשוף כף רגלך ילטף בעלי האספסת או שלפי שיבולים ידקרוך ותמתק דקירתם ונשמת ונשמת את ריחו של התלם נשום ורגוע וראית את השמש בראי השלולית הזהוב ופשוטים ופשוטים הדברים וחיים ומותר בם לנגוע ומותר לאהוב ומותר ומותר לאהוב את תלכי בשדה לבדך לא נצרבת בלהט השרפות בדרכים שסמרו מאימה ומדם וביושר לבב שוב תהיי ענווה ונכנעת כאחד הדשאים כאחד האדם