על פי נוהל אגף כוח אדם בצה"ל, מלש"ב שלא התייצב לרישום הראשוני או לאחת הבדיקות יקבל הזמנה נוספת להתייצבות ואם לא התייצב שוב יקבל התרעה עם מועד חדש. אם לא התייצב המלש"ב גם למועד השלישי, פתוחות בפני הצבא מספר אפשרויות פעולה הדרגתיות או מקבילות. משום שהמלש"בים החרדים כבר החלו את תהליך "צו ראשון" בדחיית שירותם, ייתכן כי ניתן לקבוע לגביהם הליך מזורז.
(אמצעי האכיפה שלהלן הם לעניין אי-התייצבות לבדיקות ורישום. משתמטים מן הגיוס עצמו כפופים לכללי ואמצעי אכיפה שונים):
- מעצר והבאה כפויה ללשכת הגיוס: ניתן להוציא פקודת מעצר למלש"ב ולעוצרו למשך 48 שעות במהלכן יובא ללשכת הגיוס או ישוחרר בערבות תוך התחייבות להתייצב. בריחה או אי-ציות להתחייבות במהלך המעצר תביא לפקודת מעצר נוספת ללא אפשרות שחרור בערבות. נוהל יחידת מיטב (בקו"ם) בנושא "טיפול במועמדים לשירות ביטחון שלא התייצבו להליכים" קובע שלפני הוצאת פקודת מעצר ייעשו ארבעה מאמצים לזימון, כולל באמצעות הטלפון.
- שליחת צו גיוס לשירות סדיר ללא רישום ובדיקות: לצבא יש אפשרות לזמן מלש"ב שאינו מתייצב לאחר מספר קריאות לשירות סדיר, תוך דילוג על הליכי המיון והקליטה בבקו"ם. זאת בהתאם לסעיפים 12 ו-13 לחוק שירות ביטחון ובאישור ראש מנהל גיוס, ובתנאי שנעשה מאמץ לאתרו גם טלפונית, מול קרובי משפחה ומאגרים ציבוריים כגון ביטוח לאומי ובביקור בית. נהלי לשכת הגיוס קובעים כי הוצאה של "צו 12" שכזה תיעשה 30 יום לאחר הוצאת פקודת מעצר. אם יצא "צו 12", יעוכב המלש"ב ביציאה מן הארץ (וכן יזומן שוב לבדיקות בחודשים שלפני תאריך גיוסו).
- הכרזה כעבריין נמלט: מפקד לשכת הגיוס יוכל לבקש מן המשטרה להכריז עליו כ"עבריין נמלט" ובכך לשלול ממנו זכאות לקבלת דרכון במשרד הפנים. פרקטיקה זו לא מקובלת כמדיניות מעשית כיום.
- עיכוב יציאה מן הארץ: סעיף 43 לחוק שירות ביטחון מונע מכל מלש"ב לצאת מן הארץ בלא אישור שר הביטחון ונציגיו. בפועל פוטר משרד הביטחון מחובה זו כל עוד לא מדובר בשהות בחו"ל בתאריך שבו נדרשה התייצבות. לעומת זאת, ביחס למלש"בים "מנותקי קשר" שאינם עונים לצווי התייצבות מופעל "נוהל 16" ל"ביקורת גבולות – רישום וטיפול במוכללי צה"ל", על פיו אחת לשבוע מתעדכנים שמות המשתמטים ומנותקי הקשר במערכות הרישום שבמעברי הגבול בישראל ויציאתם מןהארץ מעוכבת. משטרת הגבולות יכולה להפנות את המלש"ב למשטרה צבאית לצורך מעצר ונציגי הצבא עשויים במקרים מסוימים להתיר את היציאה לזמן מוגבל בתנאי שיחתום המלש"ב על מסמכים שיידרשו.
- העמדה לדין פלילי בבית משפט אזרחי: סעיף 46 לחוק שירות ביטחון מאפשר להעמיד לדין אזרחי את מי שלא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה, לרבות התייצבות לרישום ולבדיקות. העונש שנקבע לעבירה זו הוא שנתיים מאסר, ואם מזוהה כוונת השתמטות משירות ביטחון – חמש שנות מאסר. בפועל, העמדה שכזו לדין אינה נוהגת, אולם היא קיימת בספר החוקים וניתנת לכאורה להפעלה עתידית.
מדיניות האכיפה צריכה להיות שוויונית. יחד עם זאת, עם השתנותן הדרמטית של נסיבות החיים עשויה להשתנות גם מדיניות האכיפה כלפי כולם, מתוך הבנה כי המדיניות הישנה אינה מסייעת עוד לקיום החוק. כך לדוגמה, ניתן להצדיק פער במדיניות האכיפה בין מציאות שבה יש עשרות או מאות בודדות של מלש"בים שאינם מתייצבים לאחר קריאה שלישית לבין מציאות שבה יש עשרות אלפים במעמד זה. לכן ישנה הצדקה להחמיר את צעדי האכיפה נגד מלש"בים כיום, כאשר היקף מפרי החובה גדל מאוד.
יתר על כן, השתמטות מגיוס בשעת מלחמה חמורה מאשר בזמני שגרה, כפי שקבע בית הדין הצבאי באחרונה: "עבירה של העדר מהשירות הצבאי מקבלת נופך שונה, כאשר ברקע ההיעדרות מתקיימת נסיבה שהיא מלחמה". לגבי חלק מסוגי המשתטים (עריקי סדיר, בקו"ם ומילואים) אף נקבע נוהל בתקופת מלחמת "חרבות ברזל" שלפיו יש להתאים את מדיניות ההעמדה לדין והענישה כלפי הנעדרים מן השירות.
סנקציות שקל להשית הינם ביטול נקודות זיכוי במס לתא המשפחתי, זכאות להנחה בארנונה , ביטול זכאות לקצבת נכות או סיעוד , קביעת עבירת השתמטות כעברה שיש עימה קלון תמידי שתמנע מהמשתמט להיבחר לתפקיד ציבורי ואף עבודה במגזר הציבורי או בגופים נתמכים (למשל רשתות חינוך חרדיות, ישיבות - כל גוף המקבל תקציב ממדינת ישראל).
העקרון צריך להיות ברור - ישרתו יקבלו, לא ישרתו, לא יקבלו.
כן. בפרק הזמן הקצר בין ביטולו של חוק טל לחקיקת הסדר אחר שכלל פטור לחרדים החילה התביעה הצבאית על בני הישיבות את החובות הכלליות מכוח חוק שירות ביטחון. כך, למשל, בן ישיבה שלא התייצב לגיוס על אף זימונו נתפס כמי שהשתמט מחובת הגיוס וכמי שניתן לעוצרו בשל הפרת חוק השיפוט הצבאי – היעדר מן השירות שלא ברשות.
למעשה, גם אלה נדרשים להתייצב מידית בלשכת הגיוס לטובת רישום, בדיקות וגיוס, אף שלא קיבלו צו אישי. זאת לפי סעיף 38 לחוק שירות ביטחון, הקובע שמי שקיבל דחיית שירות ולא נקרא להתייצב במועד אחר נדרש להתייצב בתום תקופת הדחיה. גם אלה מבין תלמידי הישיבות שהספיקו לקבל את דחיית השירות האחרונה שלהם במהלך יוני 2023, רגע לפני פקיעת החוק, הרי שזו כבר פקעה ביוני 2024. לכן, המצב המשפטי הוא שכל בן ישיבה שהסתיימה דחיית השירות שלו אמור היה להתייצב בלשכת הגיוס ואם לא עשה כן - הרי שהוא מפר חוק.
=======
הצורך המבצעי גדול מאוד ועומד היום, לפי ההערכות, על בין 10,000 ל-20,000 חיילים לוחמים ותומכי לחימה. לכן מזמן הצבא חיילי מילואים לתקופות שירות של חודשים ארוכים, מבקש להאריך את משך שירות הסדיר והמילואים בחוק, קוטע באמצע את שנות השירות של חלק מהמתנדבים, תלמידי המכינות וישיבות ההסדר הציוניות ומחזיר לשורותיו אנשים שהשתחררו ממילואים זה מכבר. ככל שהחרדים יפנימו שעליהם "להיכנס מתחת לאלונקה" כי המציאות השתנתה ב- 7/10 כך יגרם להם פחות נזק. הציבור העובד והמשרת לא מוכן עוד לשאת בעול "הלומדים" הגדל ללא פרופורציה ובוודאי לא ל- "ישראבלוף" של ה- "כאילו לומדים ו- כאילו מלמדים".
צה"ל שגה קשות חוקית, ערכית ועניינית בהוצאת צווי גיוס ל- "עובדים" מבין החרדים. הצעד הראשון היה צריך להיות צו לכל הרווקים עד גיל 21 חייבי הגיוס. הם ליבת הגיוס הנדרש - לוחמים. ה- "עובדים" הנשואים עם ילדים הם בעדיפות אחרונה אלא אם הם בעלי מקצוע נדרש בצה"ל אחרת יש להניח להם לעבוד ולפטור אותם מגיוס תוך ביטול קבוע של זכאותם לקצבאות הקשורות בלימוד. לאור שיעור ההתיצצבות הנמוך, צה"ל יכול להגדיל משמעותית את היקף הצווים הנשלחים ובכך להאיץ את התהליך של סנקציות עפ"י חוק על המשתמטים.
אם אתה בעצמך כותב שחצי מהקצבה (אגב זה הרבה יותר מחצי) משולמת ע"י הכולל מכספים שהוא מגייס בעצמו, אז למה אתה כותב שהפער כזה אסטרונומי, זה לא הגון ולא ממלכתי.
השבמחק