מדוע קרנות גידור בנאמנות לא מושכות משקיעים

 

העובדה כי 80% ממנהלי ההשקעות לא יצליחו להכות את השוק בטווח מדידה של 5 שנים הינה עובדה מחקרית.

שוב ושוב מתפרסמים מאמרים בעיתונות על תשואות קרנות הגידור שבאופן טבעי, בוודאי בטווח הקצר,  חלקן מכות השוק וחלקן לא . הפעם המיקוד הוא בקרנות גידור בנאמנות שכל משקיע יכול לרכוש דרך הבורסה / בנק כמו כל קרן נאמנות החל מאפריל 2023.

עפ"י הטבלה המרכזת את תשואות קרנות הגידור בנאמנות מאז השקתן ועד סוף יולי 2024, תקופה של  5 רבעונים,  12 קרנות הצליחו להכות המדד  ו-  11 לא , כלומר הסיכוי הוא 50/50 "לבחור" הקרן הנכונה. למעשה אם היינו נותנים ל- 20 קופים לבנות תיק של 60 מניות ממדד ת"א 125, בהסתברות גבוהה התוצאות היו זהות - 50% מהקופים היו מתגלים כמשקיעים מצויינים כי היכו את השוק.

למרות האמור לעיל , אם ממוצע התשואות של הקרנות  היכה השוק אולי יש איזו אלפא (תשואה שאינה תלויה בסיכון) הקשורה לכשרון ניהול אנושי שניתן להשיג ע"י פיזור? בנניח ומשקיע יפזר את כספו בכל קרנות הגידור בנאמנות , שכן אין בעיה של השקעה של סכום קטן, ובכך ישיג את התשואה הממוצעת 17.3% שהכתה את השוק שעלה ב- 15.8% וינטרל את הסיכון של בחירת קרן "לא מוצלחת".  

 גם כאן יש לבחון הפרטים של העלות הכרוכה בכישרון האנושי - דמי הניהול ודמי ההצלחה. בהנחה של דמי ניהול של 1% ודמי הצלחה של 20% (ויש צדיק אחד שגובה רק 10%) הרי שלאחר דמי ניהול התשואה של 17.3% הופכת להיות 16.05% (לאחר קיזוז 1.25% דמי ניהול ל- 5 רבעונים) ודמי הצלחה של 20% הינן  3.2% המותירות תשואה נטו למשקיע של- 12.84% לעומת 15.8% תשואת השוק. 

התוצאה ברורה. גם אם "כשרון אנושי" עשוי להכות השוק , התשואה נטו למשקיע לאחר תשלום על הכשרון מפגר באופן מובהק אחרי המדד. 

למעשה על מנת שמשקיע יקבל את תשואת השוק ב- 5 הרבעונים האחרונים הקרן חייבת הייתה להשיג תשואה של כ- 20.5% וזאת הצליחו להשיג רק 8 קרנות כך שהסיכוי לבחור קרן שתשיא תשואת מדד או יותר נטו למשקיע יורד ל- 35% בלבד.

המציאות היא שהמודל של קרנות גידור על השוק הגובה עמלת ניהול + דמי הצלחה של 20% הוא בלתי סביר לחלוטין אל מול הבטחון של השקעה במדד לטווח ארוך בעלות אפסית ורוב ציבור המשקיעים מבין זאת. אסור גם להיתלות בתשואות של קרנות גידור גם אם נראות מוצלחות לטווח ארוך. יש לזכור שבכל הליך רנדומלי עם מספר משתתפים גדול יהיו תוצאות חריגות. הדוגמה שאני משתמש בה הוא טורניר הטלת מטבע בין 1024 משתתפים. 512  זוגות מתמודדים בסיבוב הראשון , מנצחים עלולים לשלב הבא וכך הלאה לאחר 11 סיבובים יוכרז "אלוף הטלת המטבע" שהצליח לנחש נכון 11 הטלות ברצף. בוודאי לאיש יש יכולות ניבוי יוצאות מהכלל! מי שחושב כך חייב להבין  שעוד לפני שהוטל המטבע הראשון יש וודאות של 100% שיהיה מנצח שינחש נכונה 11 הטלות והעובדה שהוא זוהה בסוף התהליך אינו הופכת אותו מיוחד.

מודל קרן גידור יכול לעבוד באופן סביר בעולם הנכסים הלא סחירים בהם התשלום על "הכשרון האנושי" יכול להתקזז עם פרמיית סחירות ופרמיית מידע חלקי על הנכס שאינו ציבורי-סחיר.

חבל שהממונה על שוק ההון התיר השקעה של לקוחות שאינם כשירים בקרנות הללו שכן בהסתברות גבוהה מאוד המשקיע לא יקבל את תשואת השוק שיכול היה לקבל תעודת סל זולה על מדד  מניות.