יום ראשון, 27 ביולי 2025

הבנקים בצומת דרכים - מה צפוי לרווחיות בעת ירידת ריבית? האם הבנקים עדיין הזדמנות?


בפוסט מאפריל 2022  הערכתי כי הבנקים בישראל צפויים להיות הנהנים המרכזיים מסביבת האינפלציה הגואה ועליית הריבית שבאה בעקבותיה. כפי שצפיתי, התממשות התחזית לא איחרה לבוא. עליית הריבית אכן היטיבה עם המערכת הבנקאית באופן יוצא דופן, והובילה לשיפור מהותי בתשואה על ההון. שיפור זה לווה, באופן טבעי, במהלך עליות שערים מרשים במניות הבנקים, אשר תוגברו בתשלומי דיבידנדים נדיבים. אין ספק כי ההשקעה במניות הבנקים בתקופה זו הוכיחה את עצמה כהחלטה מניבה במיוחד.

מאז הפוסט המקורי עלה מדד הבנקים ב- 115% לעומת 46% במדד ת"א 125.

כדי לסבר את האוזן, נבחן את ביצועיו של בנק מזרחי טפחות כדוגמה: הכנסות הריבית של הבנק צמחו מ-7.7 מיליארד ש"ח בשנת 2021 לקצב שנתי צפוי של 11.2 מיליארד ש"ח בשנת 2025. הרווח הנקי, שעמד על 4.5 מיליארד ש"ח, צפוי להגיע לקצב שנתי של 5.16 מיליארד ש"ח. כל זאת, יש לזכור, בזמן שהמשק מתמודד עם אתגרי מלחמה, והבנק עצמו מעניק הקלות משמעותיות ללקוחותיו ונושא בנטל מס נוסף בשיעור 6%, הצפוי להישאר בתוקף לפחות עד סוף 2026

מהלך עליית הריבית מוצה לפני כשנתיים ולמעשה כבר בוצעה הפחתת ריבית   סימבולית בריבית בחודשים לאחר פתיחת המלחמה בעזה ומאז בנק ישראל שומר על ריבית יציבה  בעוד סביבת האינפלציה מתחילה להתכנס ליעדי בנק ישראל של כ- 3% בשנה בסף הגבוה היוצרת ציפיות להורדת ריבית.  לכן , בהינתן רמת המחירים החדשה של הבנקים , הגיע העת לבדוק מה יקרה לריווחיות הבנקים כאשר הריבית תרד. בדומה לפוסט המקורי אני משתמש בדיווח של בנק מזרחי טפחות על רגישות ההכנסות ריבית נטו  לשינויים בריבית.

הבנק מדווח כי ירידה של 1% בריבית תקטין את הכנסותיו ב- 523 מיליון ש"ח.   ירידה זו בהתחשב בתיק האשראי ללקוחות העומד על ~360 מיליארד ש"ח היא רק 0.14% מהתיק (!) . הסיבה לכך היא שהבנק יודע שירידת ריבית בדרך והוא מגדר את השפעותיה נטו. טקטיקה זו מתבקשת אך היא קצרת טווח , בסוף השפעות ירידת הריבית יחלחלו במלואן לתוצאות אך זה יקח זמן . מה תהיה ההשפעה הסופית? בדוח 2021 דיווח הבנק על עליה של 1.2~ וירידה של 1.15~ מליארד ש"ח במקרה של עליה או ירידת הריבית ב- 1% בהתאמה וזאת על תיק אשראי קטן יותר. 

ניתוח כדאיות ההשקעה בבנקים מתחיל עם מכפיל הרווח הראוי לטווח ארוך . בנקים גדולים בארה"ב נסחרים במכפילים של 14-15 ובאירופה ~10 .  מה הוא מכפיל הוגן לבנק ישראלי בשוק גלובלי? מצד אחד הבנקים בישראל קטנים ביחס לבנקים הגדולים באירופה וארה"ב ורמת הסיכון של ישראל גדולה יותר. מצד שני הבנקים בישראל נהנים ממשק שגדל מהר יותר מהמשק האירופאי. לפיכך אומדן שמרני יניח מכפיל של 10 ואומדן אגרסיבי יניח מכפיל 12 , אשתמש בממוצע - מכפיל 11. אני חייב לציין כי ביני לביני אני בדעה שבנקים עם ריווחיות יציבה צרכים להיסחר במכפילים של 14-15 אך השוק חושב אחרת , כנראה פרמיית הסיכון שאני דורש נמוכה מיתר שחקני השוק.

הרווח הנקי עליו מפעילים המכפיל כמובן קשור למיסוי ואני מניח כי המיסוי  על הבנקים יחזור למסלול הרגיל אך יהיו שינויים הקשורים להטבה עם הציבור בין עם בעמלות או פעולות שיגרמו ליותר כספים שהיום בעו"ש לקבל ריבית. אני מניח כי שינויים אלו יקבלו ביטוי של כ- 200 מש"ח בריווחיות הבנק. 

באשר להשפעה על ההכנסות ריבית נטו , בראיה של דוחות 2027 אניח כי ההשפעה המצטברת תהיה של 800 מש"ח (בניגוד לדיווח של 523 הרלבנטי למצב ברבעון הראשון של 2025).

לאור זאת ההכנסות מריבית נטו צפויות לרדת מקצב שנתי של 11.2 לקצב שנתי של 10.4 וירידה מההכנסות מעמלות  / הגדלת תשלום ריבית על יתרות תקטין הרווח לפני מס בכ- 200 מש"ח


לגבי שיעור המס הכולל שעמד על 37% ב- 2024 אניח כי ירד ל- 34% ב- 2027 ובהינתן שיתר הדברים קבועים קצב ההכנסות השנתי העומד ברבעון הראשון של 2025 על 14~ מליארד ש"ח יקטן בכ - 1 מליארד ש"ח (800 מש"ח מירידת הריבית + 200 מש"ח עמלות / תשלום ריבית) שיביא את הרווח השנתי לפני מס ל- 7.4~ מילארד ש"ח והרווח הנקי ל- 4.9 מיליארד . מכפיל 11 מביא את השווי ל- 53.9 לעומת שווי שוק של 56 מיליארד ש"ח בעת כתיבת שורות אלו. 

בהינתן שמכפיל הרווח , עפ"י האמור מעלה, הינו בטווח של 10-12 טווח השווי הנגזר הוא 49-59  כך שבפועל הבנק מתומחר באופן מלא ביחס לתרחיש "שיווי משקל" בשנת 2027 והלאה 

המסקנה המתבקשת היא שאם ב- 4/22 חזיתי עלייה משמעותית בריווחיות ובשווי המניות, המצב היום שונה לחלוטין . בעוד הבנקים יהנו משיא הריווחיות בדוחות 2025 שיתכן וידחפו את מחיריהם עוד קצת מעלה וכמובן יאפשרו דיוידנדים נכבדים,  דוחות 2026 יתחילו להראות את "נזקי" ירידת הריבית שיגולמו במלואם ב- 2027.

כדרכי, מדובר ב- "חישוב על מפית" המתעלם מגורמים נוספים המשפיעים על ריווחיות הבנקים כדוגמת תיק הנכסים שבירידת ריבית יניב רווחים , אך אלו רווחים חד פעמיים. מטרת הבחינה היא לקבוע  "שווי הוגן" לצורך החלטה על היקף ההשקעה בסקטור ורוטציה לסקטורים אחרים. 

כאשר המלצתי על כניסה להשקעה בבנקים , האנליסטים היו עדיין עסוקים בדוחות הכספיים שהעידו על הקשיים של הבנקים בהתמודדות עם סביבת ריבית נמוכה , יעילות תפעולית נמוכה ומשק המתאושש ממכות סגרי הקורונה. היום נראה שהמצב מתהפך, האנליסטים ממליצים על הבנקים והתחזית שלי לטווח של שנתיים לא רואה הצדקה למשקל יתר של הסקטור. אני חוזר על שכתבתי, בטווח הקצר זה לא בלתי סביר שהבנקים ימשיכו להניב תשואת יתר לאור דוחות כספיים מצויינים , אך זו תחזיק לא זמן רב כאשר ירידת הריבית תהפוך מתחזית למעשה.

גם על סקטור הביטוח המלצתי ביציאה מהקורונה וגם עליו אכתוב בתקופה הקרובה.  
   


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

ממתין לאישור