מדד חודש אפריל שפרסמה היום (ה')
הלמ"ס הפתיע ועלה ב-0.1% בלבד, בניגוד להערכות המוקדמות בשוק ההון שצפו
עלייה עונתית של יותר מ- 0.5%. כתוצאה מעליית המדד בחודש שעבר מסתכמת כעת
האינפלציה בפועל, המחושבת 12 חודשים לאחור (מדד אפריל 2014 לעומת מדד אפריל
2013) רק ב-1%, והיא ממשיכה לכן להימצא הרבה מתחת למרכז תחום יעד
האינפלציה השנתי שקבעה הממשלה (3%-1%)

3 מדדים שלילים ו- 4 מדדים של של 0.1% עד 0% ב - 12 חודשים מעידים על קיפאון מוחלט באינפלציה - המדדים החודשיים הם כל כך קטנים שהם חסרי משמעות ונובעים מאי דיוקים במדידת האינפלציה - שלעצמה אינה מדע מדויק.
כל הפרשנים, שאין להם מה לכתוב, מנסים להסביר את הפער בין התחזית של 0.5% לבפועל של 0.1% ע"י "האטה".
המצחיק הוא שבמקום לנסות להסביר למה הבפועל נמוך מהתחזית, הייתי רוצה לראות פעם אחת שמי שנתן תחזית של 0.5% יסביר באיזה מרכיבים הוא טעה ועל סמך מה הוא קבע את התחזית ברכיבים בהם טעה.
מדוע לא עושים זאת? - כי תחזיות אינפלציה חודשיות זה וודו - לא מדע.
המדינות העשירות חיות כבר מספר שנים בעידן של אינפלציה נמוכה, וכנראה המציאות תמשיך עוד זמן מה, אי אפשר לבודד את ישראל , שכלכלתה מחוברת באופן הדוק לשותפות מסחר בגלל ייצוא / ייבוא משמעותי , משאר המדינות בעלות תל"ג לנפש דומה - וכולם באותו מצב.
3 מדדים שלילים ו- 4 מדדים של של 0.1% עד 0% ב - 12 חודשים מעידים על קיפאון מוחלט באינפלציה - המדדים החודשיים הם כל כך קטנים שהם חסרי משמעות ונובעים מאי דיוקים במדידת האינפלציה - שלעצמה אינה מדע מדויק.
כל הפרשנים, שאין להם מה לכתוב, מנסים להסביר את הפער בין התחזית של 0.5% לבפועל של 0.1% ע"י "האטה".
המצחיק הוא שבמקום לנסות להסביר למה הבפועל נמוך מהתחזית, הייתי רוצה לראות פעם אחת שמי שנתן תחזית של 0.5% יסביר באיזה מרכיבים הוא טעה ועל סמך מה הוא קבע את התחזית ברכיבים בהם טעה.
מדוע לא עושים זאת? - כי תחזיות אינפלציה חודשיות זה וודו - לא מדע.
המדינות העשירות חיות כבר מספר שנים בעידן של אינפלציה נמוכה, וכנראה המציאות תמשיך עוד זמן מה, אי אפשר לבודד את ישראל , שכלכלתה מחוברת באופן הדוק לשותפות מסחר בגלל ייצוא / ייבוא משמעותי , משאר המדינות בעלות תל"ג לנפש דומה - וכולם באותו מצב.
מ 2013 משקלו
של סעיף הדיור עומד על -25.2% - בכך
הוא מקבע את מעמדו כבעל המשקל הגדול ביותר בסל הצריכה הממוצע - אם נקזז מהאינפלציה ב 4 שנים האחרונות את העליות בדיור - האינפלציה בישראל היא אפס או למטה מזה - ואין ספק שהמשק צומח - התל"ג עולה, הייצוא גדל, האבטלה יורדת - כך שכל קשקושי הפרשנים על הקשר בין מדד חודשי כזה הוא אחר להאטה - אין לזה בסיס במציאות.
בניגוד מוחלט לפרשנות בתקשורת , לדעתי מצבו של מעמד הביניים השתפר משמעותית בשל שורה של צעדים שהביאו גם לירידת מחירים בחלק ממרכיבי המדד:
סעיף תחבורה ותקשורת מהווה כ 20% מהמדד - על עלויות התקשורת שירדו דרסטית , אין מה להרחיב, אך גם עלויות רכישת רכב ירדו - החל מירידת מחירים כללית כתוצאה משערי חליפין דרך וכניסה של דגמים של רכבים קטנים, ידניים וזולים שנכנסו לשוק.
עלויות תחזוקת רכב ירדו - הרכבים נוסעים יותר ק"מ לליטר, מחיר הדלק לא עלה , המרווח בין טיפולים עלה
חינוך , תרבות ובידור מהווה 11.5% מהמדד - גנים חינם מגיל 3 הוריד סעיף זה משמעותי
בריאות 5% - סעיף הבריאות הוא נמוך כי הרפואה בישראל היא ציבורית , למעט רפואת שיניים. אז כאשר רפואת השיניים של הילדים הופכת להיות כלולה בסל הבריאות - אז המדד הזה גם יורד.
המזון - ללא פרות וירקות , שמחאת הקוטג' התמקדה בו מהווה רק 13% מהמדד.
רהוט, הלבשה, הנעלה - הכל מושפע ממחירי ייבוא - הדולר יורד , המוצרים נעשים זולים - ובל נשכח מה אקיאה עשתה לתחום הריהוט.
בקיצור, מחירי הדירות עלו, אך מנגד סעיפים אחרים ירדו והתוצאה - אינפלציה אפסית
במבט קדימה, מחירי השכירות כבר לא יעלו בקצב של השנים הקודמות , ואולי אפילו ירדו קצת, השקל ימצא שיווי משקל חדש וההוזלות שנובעות מהמטבע יפסקו.
אם הממשלה תשכיל לבצע רפורמות בענף המזון - ונראה שזה בדרך - לפחות ביטול מכסים , להוריד את מחיר המים והגז יאפשר התייעלות ייצור והורדת מחירים - אנחנו נמתין לאינפלציה זמן מושך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
ממתין לאישור