יום שני, 19 במאי 2014

ועדת ששינסקי 2 דוחפת את כיל לחו"ל - אז מה?


במאמר ארוך ומנומק מסביר יורם גביזון מדוע החלטות ועדת שישנסקי 2 בנוגע לכ"ל הן שגויות .

המאמר על כך עמוק מבחינת ניתוח והצבעה על שגיאות , שאין ספק כי הוכן ברובו ע"י אנשי כי"ל כחלק מהמאבק על האווזה שמטילה ביצי זהב.

למאמר:

http://www.themarker.com/markets/1.2324768


השורה התחתונה של העניין היא המשמעות של המלצות הוועדה היא קביעת חסם רווחיות לפעילות בישראל שממנו נובע שהתשואה של פרויקטים שתבצע כי"ל בישראל תקטן בהשוואה לאפשרויות של כי"ל בעולם וזה מעמיד בסכנה 
את מגזר  הברום המעסיק 2,600 איש, מהם 1,000 בישראל, וכבר כיום רווחיותו הידרדרה ל–10.2% בלבד מהמחזור כאשר הוא  סובל ממוצרים מיושנים מחד ומרגולציה מתהדקת הבולטים מאידך. הדרך היחידה לשפר את הרווחיות בו היא לפתח מוצרים חדשים. אלא שנוכח העובדה שהולנד מציעה מס של 9% ואנגליה 0% על מוצרים מוגני פטנט, ספק אם כי"ל תקים את מפעליה החדשים בישראל.
 ווסיפור דומה בחברת רותם, שעוסקת בכריית פוספט וייצור מוצרים מבוססי פוספט - ושרווחיותה גבולית גם כך. הוועדה ממליצה להעלות את שיעור התמלוגים שמשלמת רותם ל–5% מהמכירות, לעומת 2% כיום.


 יש ל מספר התיחסויות להפחדות הללו -

  • ראשית רווחיות של 10.2% מהמחזור לחברה עם מוצרים מיושנים שעוסקת בענף הכריה נראה לי "בחזקת נס" - כנראה המצב לא כל כך גרוע.
  • הדבר השני הוא נושא שער השקל  - כיצואנית , רווחיות כי"ל מאוד מושפעת משער השקל והיא גם גורם שמשפיעה על שער השקל בהיותה אחת היצואניות הגדולות בישראל.
  • בעוד שכי"ל היא מהיצואניות הגדולות בישראל, היא  בעלת שיעור העסקת עובדים מהנמוכים ביחס למחזור -הפעילות של עתירת אנרגיה, מזהמת ואם אין לחברה בושה להודות במוצרים המיושנים - גם לא ממש משקיעה יותר מדי במו"פ.

כל עוד מדינת ישראל ניהלה גרעון במטבע חוץ, ייצוא מחצבים שהכניס מטבע זר למדינה היה מעשה מבורך . היום המצב השתנה דרסטית - למדינת ישראל עודף במטבע חוץ ויש משאב טבעי  - גז  - שמחליף יבוא ועוד יכניס דולרים מייצוא  - כך שהבעיה של עודף מטבע חוץ תחריף - תביא להתחזקות השקל , לירידה ביצוא ופגיעה בתעסוקה.

לאור כל זאת, פגיעה בייצור ובייצוא של כי"ל  לא נתפס אצלי כאיום אלא כתועלת גדולה למשק -  על כל עובד שעשוי לאבד מקום עבודתו בכי"ל ישמרו מספר משרות בחברות מייצאות כי שיווי המשקל של שער השקל יקבע בערך יותר גבוה ביחס למועסקים בתעשייה המייצאת.

אם וכאשר נתוני המאקרו של המדינה ישתנו  שער השקל יפוחת, רווחיות כי"ל תעלה והיא תחזור לייצר - ותתמוך בבלימת הפיחות .

מדינת ישראל צריכה להתייחס לאוצרות  הטבע כפקדון לטווח ארוך. לא חייבים "לבזבז" את הפיקדון שאין צורך כלכלי אמיתי ועל כמה וכמה שזה גורם נזק בגזרות אחרות.

ומה עם התעסוקה בנגב?

העברת בסיסי צה"ל לנגב פותחת מגוון גדול של הזדמנויות עבודה  - עיר הבהד"ים תתחיל להיות מאוכלסת בתחילת השנה , קריית מחשוב  וקריית מודיעין  בתהליכי בינוי  - המדינה מבצעת השקעות עתק בפרויקטים ותשתית - אובדן ההשקעות של כי"ל לא ממש תורגש בתוך העשיה. 
 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

ממתין לאישור