על המצב - דולר , בורסה וכלכלה

 

התקופה הנוכחית רוויה אי וודאות עליה כתבתי לקראת סוף ינואר  שכלל לא פחתה. משלת ישראל איבדה שליטה על המדינה - בכלכלה , בביטחון, בפיתוח ובטיפול בבעיות הגדולות ואתגרי התקופה. יש קונזנסוס כמעט מלא כי מדובר בממשלה הגרועה ביותר בתולדות מדינת ישראל בה אחוז חסרי היכולת ומלחכי הפינכה  , במקרה הטוב והמשרתים אינטרסים מגזריים צרים ולעזאזל המדינה במקרה הרע הוא הגבוה מעולם.

ממשלה שלא הצליחה להעביר תקציב ,  שמראשיתו  הוא פיקציה כי הגרעון בפועל ב- 2024 יהיה גבוה הרבה יותר מהמתוכנן , אך זה לא מספיק. שר האוצר מבקש לדחות אישור הפייק תקציב על מנת להכניס עוד כספים קואוליציונים אמיתיים. המשמעות היא שהמדינה פועלת על פ תקציב לא רלבנטי למצב . במלחמה. במצב זה הנגיד מתפקע מצחוק שמדברים על הורדת ריבית.

ממשלה שלא רוצה להחליט מה לעשות עם עזה . החלטה שהייתה צריכה להתקבל ביום שהתמרון הקרקעי החל. הסיבה? פוליטית. 4 חודשים למלחמה ומלחמת עזה הפכה למלחמה הפוליטית הראשונה בתולדות המדינה. לא לבלוע ולא להקיא, צה"ל מותש, בצפון 80 אלף איש מפונים והממשלה מבטיחה שזה יהיה "לפחות" עד הקיץ. תמרון בלבנון להסרת האיום?  השאלה איזה איום - בחירות? חיזבאללה? משפט נתניהו? נתניהו וממשלתו מתגלים כתומכי חמאס מספר 1 בעולם. לא רק הזרימו למעלה ממליארד שקל בשנה למימון התחמשות החמאס, אלא היום אומרים כי רוצים למוטט את שילטון החמאס אך מסרבים להעמיד אלטרנטיבה שילטונית....  

ממשלה שהצליחה לשתק ענף משמעותי וקריטי  - ענף הנדל"ן. לא רוצים פועלים פלסטינים אבל חסרי היכולת בממשלה אינם  מסוגלים לייצר אלטרנטיבה. הנזקים אדירים.  החל מאיחורים במסירות דירות שכמעט מושלמות, דרך צמצום מספר הדירות הנבנות, תקיעת פרויקטי תשתית ותחבורה , וירידה אדירה בייצור התעשייתי הקשור לענף הבניה , ממחצבות למפעלי בטון וחומרי בניה וגמר. המדינה "בונה" בתקציב על הכנסות ממע"מ, מס הכנסה על מגירת דירות ומשרדים, וכן הכנסות מעסקים עובדים בענף צפויה ל-"הפתעה" מאוד לא נעימה. 

אל מול כל אלו הבורסה עולה והשקל מתחזק. כיצד זה קורה?

בזירה של הדולר מדובר על מערכת של כוחות הגורמים להתחזקות השקל:

• ריבית שהייתה יורדת כשממשלה נורמלית על ההגה, לא תרד בקצב שנידרש ובאין ירידת ריבית, השקל מתחזק. 
•  הייצוא הישראלי לא נפגע אך הייבוא נפגע - ממוצרים לענף הבניה, מוצרי צריכה ויציאת ישראלים לחו"ל בעוד הייבוא הצבאי ממומן בחלקו הגדול ע"י סיוע אמריקאי.  
• היקף יציאת המשקיעים, ישראליים וזרים,  משוק ההון הישראלי הצטמצמה

התחזקות השקל צפויה כי המשק הישראלי חזק ומוטה ייצוא, כבר ב- 17/10/223 בחלוף 10 ימים מהטבח בשימחת תורה כשהדולר נשק ל- 4 שקלים כתבתי:

"באשר למשקיעים - מי שמאמין בכלכלה הישראלית לטווח ארוך, צריך להיות בצד המוכר דולרים ורוכש שקלים. כרגיל אינני יודע לזהות נקודת שיא או שפל אך ברור לי כי השקל היום זול כפי שלא היה תקופה ארוכה מאוד. וזה זמני."

מי שרכש דולרים בשיא ההסטריה הפסיד כ- 14% בשקלים.

בנק ישראל מכר רק 8 מליארד דולר מהיתרות באוקטובר 2023  והמציאות היא שיתרות מטבע חוץ של בנק ישראל צמחו מ- 198 מיליארד בסוף ספטמבר 2023 ל- 206 מליארד בסוף ינואר 2024.

באשר לשוק המניות בישראל, כדברי באפט, הזמן לקנות הוא כשיש דם ברחובות. הבעיה היא שאיננו יודעים כמה זמן תימשך שפיכות הדמים בהבט ההשפעה על הכלכלה. אי הוודאות ביחס למלחמה בלבנון היא גדולה מאוד וההשלכות של מלחמה , אם תפרוץ, על שוק המניות לטווח קצר הינם דרמטיות ברמה של ירידות העשויות להגיע ל- 20% בימים הראשונים. הבעיה היא שבעוד שהמלחמה בעזה מתחילה להצטצמצם למימדים של מבצע ללא סוף ממניעים פוליטיים, כך גם מלחמה בצפון עשויה לפרוץ ממניעים פוליטים. מה אם לא מלחמה בצפון תסכל הפלת ממשלה? או סיכול קיום בחירות "עד לסופה" שהנימוק של "מלחמה בעזה" כבר לא יחזיק מים?

מצד שני תסריט של הפוגה בעזה ושיחרור חטופים ההופכת להפסקת אש קבועה והסכם בלבנון שיפתחו דרך לבחירות וכניסה של ממשלה שפויה תזניק את הבורסה , בוודאי אם זה ילווה בהליך מדיני סדור הכולל כניסה של סעודיה למסגרת של "הסכמי אברהם". באופן אישי , אינני רואה כיצד חמאס יסכים לשחרר את החטופים מבלי התחייבות ישראלית להפסקת המלחמה ואילו ישראל כבר מתקשה למצוא אנרגיה לכיבוש רפיח אחרי שבטימטום קוליסאלי "דחפה" למעלה ממליון פליטים לשם. 

האם שוק המניות בישראל הוא "קניה"? לטווח ארוך אין ספק. השוק זול מאוד אך אין זה אומר שלא יכול להיות זול יותר עם התממשות האיומים. הסקטור הכי פגיע הוא כמובן הנדל"ן. בעיקר היזמי  / קבלני שנפגע מהמחסור בפועלים והנדל"ן המניב שיצטרך לשערך את הנכסים מטה כתוצאה מירידה בשכ"ד ושיעור ההיוון שנדרש לעלות לאור העלייה בסיכון. דוחות רבעון 4 2023 ובמהלך 2024 ישקפו את ההרעה בעסקים אלו, אך מחירי המניות אטרקטיביים לטווח ארוך.

כיצד פעלתי  בחודשיים האחרונים?

מניות:

בפיננסים הקטנתי אחזקות בבנקים ובביטוח אך הגדלתי במימון החוץ בנקאי -  באס. אר אקורד בשערים 2570-2720  , פנינסולה ב- 141 שוהם ב- 544, מימון ישיר 42000, ישראכרט 1200 . מדובר בהגדלת החשיפה למימון החוץ בנקאי על חשבון אחזקות בבנקים וביטוח.

בנדל"ן הגדלתי באשטרום ב- 5150 ,  רני צים ב- 281 , הכשרת הישוב ב- 3160 אך הקטנתי באאורה ופתאל , מדובר במימוש רווחים במניות שעלו והשקעה בחברות זולות.

והשקעות נוספות ב- אנלייט 6360 , טבע 4811 , קיסטון 481  ובתי זיקוק אשדוד - 9105 אך הקטנה בבז"ן וניו-מד גם כאן מימוש רווחים והשקעה בחברות עם פוטנציאל ארוך טווח ופעילות בחו"ל.

אג"ח - תארתי הדברים בפוסטים השונים  - קניה ב- לוינסקי, אוטומקס , דה זראסאי ג', פסיפיק ב' (השקעה של פדיון חלקי) , בול מסחר ב' ולאחרונה מלרן ב'.  רכישה קטנה אך חריגה היא בסופרין אג"ח א' - אג"ח להמרה בפרמיה לא גבוהה וריבית של כ- 5% שלמעשה מהווה אופציה על המניה שכרגע זולה. 

לאור הסיכונים , בינתיים איני מתכנון הגדלת חשיפה לשוק המניות הישראלי אלא לכל היותר החלפת פוזציות.  התשואות באג"חים עדיין גבוהות כך שיש הגיון בהשקעת פדיונות חזרה לשוק האג"ח.