קהל "נמות ולא מתגייס" נכנע לפריץ הציוני - הסכמה חרדית לגיוס וליעדי הגיוס תמורת הבטחות לסנקציות מרוככות

 

כפי שכתבתי בעניין גיוס חרדים, הסיפור מתחיל ונגמר בכסף. איומים כמו חול, אבל כשאין מה לאכול....

עד לפני כחודש החרדים עוד לא הבינו עד הסוף לאן תהליך הגיוס  מתגלגל . הם נעו בין הכחשה ("נמות ולא נתגייס" , התעלמות מצווים ) וכעס. היום ההנהגה החרדית מתחילה להפנים  המצב:

• גיוס יהיה  עפ"י  צרכי צה"ל~10,500 מגוייסים בשנתיים ללחימה + תומך לחימה תוך גידול שנתי לגיוס של 50% ממחזור הגיוס החרדי . 
• סנקציות אישיות
• סנקציות מוסדיות 

כצפוי , מספר  חודשים של סנקציות כלכליות ראשוניות על חלק קטן מהחרדים, מעצר ראשון , קצת בעיות בנתב"ג וההנהגה החרדית מתקפלת, אשכנזים וספרדים כאחד.  הדיון הוא לא על עצם הגיוס או המכסות אלא מיקוח על הסנקציות.  חלק מהקוראים של הבלוג לא אהבו את הקשר לכסף כי מבחינתם מדובר בערך עליון  של לימוד תורה ,ערך שכמובן הומצא אי שם במאה ב- 19 בערבות אירופה המזרחית , אך עתה  ברור שאין  אידיאולוגיה מוחשית מאחורי "נמות ולא נתגייס" . הכותרות מאירות את שכואב באמת:

"עלולים בתי אב לומדי תורה להינזק באלפי שקלים בחודש ולעיתים בעשרות אלפי שקלים בשנה"

החרדים לראשונה שמים "על השולחן" את שווי ההטבות שמקבלים והפלא ופלא מדובר בעשרות אלפי שקלים בשנה, ההיתממות, יש לאמר השקר בגס, כי "החרדים משלמים יותר" התאיינה. נעלם גם הקישקוש שמשווה לומדי תורה לחיילים בהיבט ההגנה מדינה , שכן מבחינת החרדים אין מדינה אלא גוף זר שסוחטים ממנו כספים בעורמה ובשקר ואמת זו מתגלה בביטוי "הסנקציות הדרקונית של הפריץ" .  כאילו הם לא חלק מהמדינה והממשלה. אין זו הפתעה, החרדים אינם ציונים .  ל- "שיבת העם לארצו" אין משקל בעיניהם, הם "טרמפיסט" החי במדינה לא לו, גר בארץ נוכריה ללא הבדל בין פולין וליטא שלפני מלחמת העולם השניה לישראל.  אותה תפיסה גלותית , אותו לבוש, אותם מנהגים ואותו גטו, רק שבישראל מדובר בפריץ ידידותי ההממטיר כספים וכשפתאום שבא בדרישות, מתחילים ליילל, תרבות ה- "מגיע לי" בשיא תפארתה.

כל שנותר לכת החרדית זו קריאת גוואלט (הצילו) בקשר ההטבות החומריות למשתמטים. זה כמובן מעלה התהיה לאן נעלמה ההנהגה של  קהל "נמות ולא נתגייס"? היכן הרבנים ו  שטענו שזה בכלל לא עניין של כסף אלא של ערך עליון שאין שני לו של "לימוד תורה שהפך" ל - "הנוער שלנו קיבל חינוך דפוק, הוא יתפקר בצבא" ? היכן האמירה הערכית - "נלמד  ללא כסף הפריץ!"? האם האמת יוצאת לאור כי הכת החרדית שנוצרה במדינת ישראל תלויה לחלוטין ב- "פריץ"?  כך זה נראה , כי החרדים בדרך לבקו"מ.

אני חייב להעיר על החינוך החרדי. מדובר בכישלון שמעטים מסוגו היו בעולם . לא רק שאינו מכין את הדור הבא לחיים עם יכולת להתפרנס בכבוד ללא הפריץ, כפי שמקובל בכל הקהילות החרדיות בעולם חוץ מהכת החרדית בישראל, אלא החינוך , בעיני המחנכים עצמם והממונים עליהם , אינו מאפשר לצעירים לשמור על המסגרת הערכית - תרבותית - אידיאולוגית - אמונתית שהחינוך מקנה להם אם ייצאו מגבולות הגטו ללא כבלים של אישה וילדים.  הדוגמאות היחידות לכישלון חינוכי כזה הוא החינוך הקומוניסטי שללא ה - "גטו" המדינתי טוטליטרי פשוט התמוגג . 

הפרדוקס הוא שהמו"מ על הסנקציות הוא הוכחה שאין לחרדים כוונה להתגייס בהתאם לייעדים באופן מלא . ככל שהסנקציות יהיו קלות יותר , כך יהיה קל יותר להשתמט. ולמי יהיה קל? לחרדים שיש להם מקורות כספיים שיאפשרו לגשר על הפגיעה מהסנקציות. בקיצור , האליטה החרדית , כלומר ההנהגה, מנסה לארגן פרקטית פטור מגיוס לבניה . מה עם היתר? - שיתגייסו...  מעניין מתי העדר ההולך כסומא אחר ההנהגה יבין מה מבשלים לו.... הבנים של האדמו"רים וראשי הישיבות ישתמטו, הבנים של המלמדים ומשגיחי הכשרות  - יתגייסו. 

כאשר מבינים שכל הסיפור הוא כסף , מבינים גם מה הסנקציות האפקטיביות כנגד החרדים. פגיעה בכיס. "נמות ולא נתגייס" אפשר לאמר כל עוד הפריץ מממן את ארוחת הצהרים. כל שצריך זה לשלול  הטבות שתהצטברו עם השנים לעשרות אלפי שקלים בשנה והחברה החרדית אינה קיימת בלעדיהם,  מתמוטטת כלכלית בקול רעש אדיר של משכנתאות לא משולמות ומשפחות שלא מסוגלות לשלם שכירות.  לא צריך משטרה צבאית , לא צריך לרדוף אחר אף אחד ברחובות, הכת החרדית הפכה פרזיטית ואין לה קיום כלכלי במתכונתה הנוכחית ללא תמיכת הפריץ. הנסיונות של ההנהגה לקושש תרומות בחו"ל יסתיימו בסוף במפח נפש. גם הגבירים בחו"ל מבינים שחרדים צרכים לעבוד , אי אפשר שיחיו מתרומות.

מה שנותר מכל הטיעונים החרדים הוא "ומה עם הערבים...."? הם מוזמנים להעביר החלטה ממשלה המורה לשר הבטחון כץ שלא לפטור הערבים. אני בעד. אני בטוח שלבן גביר, סמוטריץ קרעי  יהיה מה לאמר על כך. 

כל מי שרוצה ללמוד ולא לשרת -מוזמן לעשות זאת בחו"ל. גם שם הוא לא יקבל הטבות שהסנקציות בישראל יטלו ממנו כך שאותו לומד תורה יכול להמשיך ללמוד בישראל , אחרי ישיבה קצרה בכלא ( ~90 יום)   ללא סיבסוד ממדינת ישראל לתמיכה באורך חייו הבטלני.  עכשיו כל שנותר לו לבחור - להתגייס ולהיות זכאי להטבות, לעזוב את הארץ ולא להיות זכאי להטבות, להישאר בארץ, לשבת קצת בכלא ולא להיות זכאי להטבות. 

הכת החרדית מתמודדת עם "מות חברת הלומדים" בדיוק בהתאם לתאוריה של שלבי האבל, כפי שאותרו על ידי אליזבת קובלר-רוס, המתארים את התהליך שעוברים אנשים לאחר שנודע להם על מחלה סופנית או מות אדם קרוב. שלבי האבל:

1. הכחשה: בשלב זה האדם אינו יכול לקלוט או לעכל את האובדן ומשלול את קיומו.
2. כעס: מתחילים להבין שהאובדן הוא מציאותי, ומופיע כעס, זעם או תסכול.
3. מיקוח: ניסיון להשפיע על המצב או לזכות בזמן נוסף.
4. דיכאון: תחושות של צער, ייאוש וחוסר תוחלת.
5. קבלה: קבלה של האובדן כמציאות. 

אנו בשלב המיקוח. החרדים כבר מסכימים לחובת גיוס מגיל 18-26 , יעדי גיוס בהתאם לדרישות צה"ל וגדל עד - 50% ממחזור הגיוס בעוד 5 שנים. מכאן אין דרך חזרה ב- "גילויי דעת" מופקרים המעדים רבות על הרמה המוסרית והזיקה לציונות של החותמים עליהם. 

הדיון הוא על אילו סנקציות יחולו על משתמטים ספציפית וממתי יכנסו לתוקף ועל הציבור החרדי באופן כללי בגין אי עמידה ביעדים ומועד כניסת הסנקציות.  אני בדעה כי אין מקום ל-"ענישה  קולקטיבית" . השתמטות היא עניין אישי והסנקציות האישיות נדרשות להיות מידתיות - ענישה לצד שלילת הטבות. בסוף אי אפשר להכריח אף אחד לשרת. בעניין הציבורי נדרש למנוע מימון של ישיבות בהם לומדים משתמטים, אפילו אחד ויש חשיבות לפעול כנגד הקוראים להשתמטות כמעשה של  בגידה במדינה ולהעיף אותם מכל משרה ציבורית או בתמיכת כספי ציבור. 

צה"ל עומד לשלוח 54,000 צווים שיכסו את כלל האוכלוסיה החרדית החייבת גיוס שטרם קיבלה צווים ובמקביל יחלו צעדי אכיפה משמעותיים.  במקביל עולה השאלה - האם יתכן כי משתמט יהיה עובד מדינה? עובד גוף ציבורי? עובד בגוף המקבל תמיכה מהמדינה? התשובה היא שזה בלתי אפשרי, שכן תקנות שירות המדינה קובעות שלא יתקבל לשירות המדינה מי שחייב להתייצב לשירות ביטחון אלא אם הוכיח כי מילא את חובתו לפי אותו חוק.   השתמטות הינה עבירה פלילית ובשרות המדינה לא מעסיקים עבריינים, יתרה מכך , אם יש עובד שהפך משתמט היה עליו לדווח זאת לנציבות. משלא דיווח מדובר בעבירת משמעת....  

עוד 3 חודשים, החרדים יעברו לשלב הדיכאון כשיבינו שאין חוק בלי סנקציות מכאיבות ואין דרך חזרה מה- "התקפלות האידיאולוגית" אל מול צרכי בשר ודם. הכל כסף .  לפני כן עוד נדרש  המיקוח המסורתי עם הקב"ה ע"י  תעניות לקבלת סיועו של השוכן במרומים כשיתברר שקצרה יד בשר ודם.  אני מופתע שזה עדיין לא התרחש שכן איום בהתאבדות המונית (נמות ולא נתגייס) בוודאי מחייב תחינה לרחמי שמיים. 

מקור: יתד נאמן

במאמר מוסגר, נראה שהכת החרדית מתחילה להפנים את המלכודת שטמן לה הזרם משיחי -  ימני -  קיצוני שמימש חזונו להתיישבות על בסיס תמיכת החרדים אך כשזה הביא למיצוי מלא של יכולת הזרם העובד ומשרת להגן על המפעל , נקראים החרדים לדגל.  החרדים, שלא עניין  אותם מעולם נושא ההתנחלויות , מגלים כי ניקראים לדגל להגנה על אותן התנחלויות ..בכל זאת 30 גדודים לאבטחת "הניצחון המוחלט" באיו"ש והיד עוד נטויה לבנות עוד נקודות יישוב מיותרות שיזדקקו להגנה עליהם ועל הדרכים המובילים אליהם ולכן  נדרשים עוד חמורים של משיח.  את הקשר הגורדי של החרדים עם הימין נראה כי המלחמה התירה באיבחת חרב ופני החרדים ל- "שלום עכשיו", כי אם לא , 50% מהמחזור כיעד גיוס זו רק מדרגה ראשונה... הממוצע הארצי עומד על 65% ויותר. הרב עובדיה יוסף בחוכמתו הבין את העניין היטב, דרעי וההנהגה האשכנזית  התמקדו  בכסף , העדר התמכר, הפך פרזיט  וכעת העדר ישלם את המחיר.  

הערה אחרונה, ההבנה  כי החרדים בישראל הפכו לכת המקורבת ליהדות אך אינה היהדות האמיתי מחלחלת למיינסטרים    כולי תיקווה שהחרדים ימצאו דרכם יזרה לחיק היהדות. שרות צבאי להגנת המולדת והעם הוא צעד חשוב מאוד בדך הביתה, לאבא של המלכים והנביאים, של הסנהדרין ושל כותבי המשנה והתלמוד. אותה אמונה ב- "אל" אח לבעל , אשתורת ויתר אלי כנען , ששבט קטן , כנראה עם שורשים מסופוטמיים אימץ כ-"אל עליון" ואח"כ כאל יחיד.