יום ראשון, 29 בדצמבר 2024

הבנקים - הזהב החדש? - עדכון

בנקים מול תא 125 מיום הפוסט המקורי


בפוסט המקורי (מטה) מאפריל 2022  הצבעתי על הבנקים כנהנים גדולים של עליית הריבית והאינפלציה , היה זה כאשר מדד תא 125 עמד על 2118 והיום עומד על 2403 . ב- 8/2022 עסקתי שוב בנושא כאשר בעיתונות  קראתי  כי אנליסטית חושבים שהבנקים נסחרים במחיר מלא לאור מכפילי הון הגדולים מ- 1. כתבתי אז :

האנליסטים לא מפנימים כי עליית הריבית מגבשת רמת הכנסות חדשה לבנקים שאינה דורשת הוצאות תיפעוליות וכך יורדת ישירות לשורת הרווח, לא כארוע חד פעמי אלא כסף ריווחיות חדש של הבנקים

הגענו לסוף 2024,  בעוד מדד תא 125 עלה 14.5% בתקופה (4/2022 עד היום) הבנקים עלו ב- 44%. תשואה עודפת של 30% בנוסף לדיבידנדים הרבים ששילמו הבנקים באותה תקופה.

העניין הוא שהבנקים עדיין זולים , למשל לאומי במכפיל 6.8 ותשואה על ההון 16% עדיין גבוהה ממה שאני חושב שעשויה להיות הנורמה  - 15%. כאשר המלחמה תסתיים , המשקיעים הזרים יחזרו והשקל יתחזק, מניות הבנקים יסחרו במכפיל ~14, כלומר פוטנציאל ממשי לעליה של כ- 100%.

מעניין שבניגוד ל - 2022 שהבנקים היו מאוד זולים, האנליסטים לא ראו את אשר מתחת לאפם. היום לפחות הבנקים הם סקטור מומלץ.....

נמשיך לעקוב 

פוסט מיום 5/10/203

 


 חלפו 18 חודשים מהפוסט המקורי מ- 4/2022 ושנת 2023 מסתמנת כשנה טובה לבנקים הקוצרים רווחי עליית הריבית , כפי שצפיתי בפוסט המקורי.

מאז הפוסט המקורי מדד הבנקים עלה ב- כ- 11% לעומת ירידה של כ- 6% בתל אביב 125, תשואה עודפת של 17%(!) ויש לזכור שהבנקים חילקו גם דיבידנדים שמנים - הבינלאומי חילק כ- 2 מיליארד ש"ח ב- 18 חודשים האחרונים על שווי שוק נוכחי של 16 מיליארד! 

תזת ההשקעה שהצגתי נותרה בעינה. למרות התשואה העודפת ביחס למדד המניות הטרלול המקומי מרחיק משקיעים מהבורסה ולכן  עדיין לא רואים את מחיר המניות מגלם את ריווחיות הבנקים שלתפיסתי הופכת להיות קבועה למדי ורמת המכפילים עדיין סביב 6-7 , רמה נמוכה לכל הדעות.  אינני חושב שתשואה על ההון של 20%~ היא הרמה הצפויה של רווחי הבנקים אך 15% בהחלט אפשרי לאחר מהלך ההתייעלות שעברו הבנקים בישראל כך שרמת המכפילים בהנחה של תשואה להון של 15% היא ~9.

מצב זה לא ישאר לאורך זמן . מכפיל 14-15  לבנק יציב, ריווחי , מתייעל , הצומח בהכנסות ומחלק דיבידנד קבוע הוא סביר ביותר והמשמעות היא  עליה נוספת של 60%-70% במחיר מניות הבנקים.



פוסט מיום 17/8/2022 - עדכון 


בפוסט המקורי מטה הצבעתי על הבנקים כנהנים גדולים של עליית הריבית והאינפלציה , היה זה כאשר מדד תא 135 עמד על 2118 והיום עומד על 2104 , ירידה של כ- חצי אחוז בלבד אך באותה תקופה הניב מדד הבנקים כ- 5.5% כלומר תשואה עודפת של 6%.

לדעתי מגמה זו , של עודף תשואת מדד הבנקים תימשך שכן לא חל שינוי במנוע גידול ההכנסות / רווחים אלא הגידול בשיעור ההלוואות מגדיל את מינוף הכנסות הבנקים ביחס לעליית הריבית. מדיווח בנק מזרחי למחצית 2022 עולה כי הגידול הצפוי בהכנסות הבנק כתוצאה מעליה של 1% בריבית יגדלו ב- 1,570 מיליוני שקלים לעומת 1,321 בדוח שנת 2021.

העליה בריבית ובגידול תיק ההלוואות הביאה לגידול של כ- 20% בהכנסות השנתיות מריבית נטו של הבנק במחצית הראשונה של 2022 ביחס לשנת 2021 והרווח הנקי גדל ב- 37%  ואנו עדיין בתוך מגמה של עליית ריבית כך שהתחזית  שלי של עלית הרווח הנקי בשנת 2023 בשיעור של 50%  ביחס ל 2021 עשויה להתברר כשמרנית.

בעיתונות אני קורא כי אנליסטית חושבים שהבנקים נסחרים במחיר מלא לאור מכפילי הון הגדולים מ- 1.  לפני כשנה כתבתי כי לדעתי , כאשר ריווחי הבנקים יגדלו והם יחלקו דבידנד באופן קבוע , מכפיל 15 הינו מכפיל ראוי וצפיתי עליה של של 100% במניות הבנקים    ומאז עלו ב- 27%  (לעומת 13% במדד ת"א 125) כך שאני חושב שיש להם עוד הרבה לאן לעלות.

הסיבה שהאנליסטים עדיין מפגרים בתחזיות היא שהם לא מפנימים כי עליית הריבית מגבשת רמת הכנסות חדשה לבנקים שאינה דורשת הוצאות תיפעוליות וכך יורדת ישירות לשורת הרווח, לא כארוע חד פעמי אלא כסף ריווחיות חדש של הבנקים. לאחר שהאנליסטים התרגלו לנתח בנקים הפועלים  בסביבת ריבית אפסית , קשה להם  לחזות  מציאות של בנקים ישראליים מאוד ריווחיים, יציבים, המחלקים חלקים ניכרים מהרווח כדבידנד ולתמחרם בהתאם


פוסט מיום 7/4/2022



התגובה המותנית של זרימת כספי משקיעים בעת עליית האינפלציה היא בין היתר לזהב הנחשב כ "מגן"  בפני האינפלציה.  בחודשים האחרונים  האינפלציה "הרימה ראש" והדיון כעת הוא על מהותה של האינפלציה, האם  האינפלציה זמנית כתוצאה מערעור שרשראות אספקה וייצור בגלל הקורונה והמלחמה באוקראינה או אינפלציה ממושכת יותר כאשר הטרליונים שהודפסו בקורונה , בהיקפים גדולים הרבה יותר מאשר בעקבות משבר 2008,  סוף סוף גולשים משוק המניות הנדל"ן לביקושים בכל הסקטורים ודרישות להעליות שכר הנתמכות בריווחיות הפירמות ובעליה ביוקר המחיה.

כך או כך 2022 וכנראה גם 2023 יהיו בסימן אינפלציה ולדעתי סקטור הבנקאות הישראלי הולך להנות מכך ובגדול.

כרקע חשוב לזכור כי עיסקי הבנקאות הם בליבם תיווך פיננסי - הבנק מקבל פקדונות או מגייס חוב  , נותן הלוואות וחי ממרווח הריבית. בעשור האחרון בכלל ובשנים האחרונות בפרט הבנקים הישראליים התרגלו לפעול בסביבת ריבית נמוכה מאוד ובמקביל היקף המשכנתאות גדל להיקפים אדירים, כ- 460 מיליארד ש"ח של משכנתאות פעילות ובכלל המשק הישראלי הרבה יותר ממונף היום מבעבר תודות לריביות הנמוכות ונכונות הבנקים להעניק מימון למשקי בית ועסקים שהביא את הבנקים "לקצה" בהיבט ההון עד כדי כך שבנק דיסקונט גייס הון מניות חדש ובפועלים עצרו דיבידנדים. 

כאשר הפריים יעלה , הכנסות הבנקים מריבית יעלו. בטבלה בראש הפוסט היא מהדוח השנתי של המזרחי-טפחות לשנת 2021 ומציג  הגידול בהכנסה הצפויה מעליה של 1% בריבית - 1.3 מליארד ש"ח , בהשוואה ל- 10.3 מיליארד ש"ח סה"כ הכנסותיו ב- 2021 מהם 7.7 מיליארד הכנסות ריבית ורווח לפני מס (מנורמל על ידי) של כ- 4.5 מיליארד. 

מה שבנק מזרחי אומר לנו הוא שבהינתן כל יתר הדברים קבועים, עליה של 1% בריבית תגדיל את רווחיו לפני מס  בכ- 25%, זאת לפני התרומה של גידול באינפלציה לרווח שאני מניח שיישאר בהיקף דומה  ל - 2021.

נקפוץ שנתיים קדימה לדוחות של 2023 שיפורסמו במרץ 2024. ההנחה כי הריבית בישראל תעלה ל- 2%. בהפשטה, ריווחי הבנק יעלו ב- 50%.  

יתר הבנקים במצב דומה.











יום ראשון, 15 בדצמבר 2024

על בנק ישראל למכור דולרים ולקנות אג"ח מדינה ארוך בחו"ל - עדכון - הוחמצה הזדמנות לרווח גדול וצמצום היתרות מטבע

 


הפוסט המקורי (מטה) מכתב ב- 17/10/2023, עשרה ימים בלבד אחרי מתקפת חמאס ב- 7/10 כאשר שער הדולר הגיע ל- 3.97.

לא אחזור על תוכן הפוסט רק אציין שהצבעתי על מבצע צוק איתן כדוגמה לארוע שהקפיץ הדולר וכשהושגה רגיעה שער הדולר צנח ולמרות מה שנראה כקטסטרופה מדובר בהזדמנות לבנק ישראל "לפרוק" חלק מהר הדולרים שצבר תוך מימוש רווח שיקלי של כ-  40-50  אג' לדולר ובמכירה מתוכנת של 30 מליארד דולר מדובר ברווח של כ- 12 מליארד שקל  לפחות שניתן יהיה להעביר לממשלה למימון הגרעון. בנוסף היה נכון להחליף אחזקות באג"ח מדינה אמריקאי ולרכוש אג"ח של מדינת ישראל בתשואה גבוהה ששיקפה את פרמיית הסיכון שקפצה.

מה עשה בנק ישראל בפועל?


בסוף ספטמבר 2023 עמדו יתרות המטבע (במונחים דולריים)  על 198.5 מליארד דולר. בסוף אוקטובר 2023, חודש המלחמה נראשון, הם ירדו ל- 191.2 מליארד. הפער =  7.3 מיליארד דולר בלבד. בנק ישראל מכר ב- 2023 כ- 8.5 מליארד דולר וכנראה הרוויח כ- 1 מליארד מריבית / הון על התיק. 8.5 מליארד דולר זה כל מה שבנק ישראל מכר אל מול ההזדמנות לממש דולרים ברווח ולהוריד את שער הדולר שעלייתו כמובן תורמת לאינפלציה וכזכור בנק ישראל אמון על שליטה באינפלציה.

מנובמבר 2023 חזרו היתרות לגדול  וספטמבר 2024 הם הגיעו ל- 220.4 מליארד.  מדוע בנק ישראל לא מוכר דולרים נוספים ומחזיר את השקל לרמה של 3.4 ומשיג בזה הקטנת האינפלציה?

בנק ישראל מכניס את ישראל לבעיה . מצד אחד היתרות הגבוהות שומרות על שקל חלש , מצד שני השקל החלש יוצר אינפלציה שבנק ישראל מעלה הריבית להילחם בה. האלטרנטיבה היא לתת לשקל להיסחר בערכו "האמיתי" , כנראה 3 ש"ח לדולר ופחות,  שיאפשר הגדלה של היבוא והורדת האינפלציה במקביל לקושי גדול יותר על הייצוא אך כאשר ישראל בתעסוקה מלאה (אבטלה 2.5%) והגרעון הממשלתי גבוה בגין בעיקר הוצאות בשקלים, עדיף אולי להוזיל משאבים מיובאים ולאפשר הסטה של תעסוקה מתעשיות שלא יוכלו להתחרות , רובן תעשייה מסורתית, לצרכים אחרים. מהלך כזה יאפשר לשמור על רמת הריבית שתמנע יצירת בועת נכסים.

 במילים אחרות - עדיף שבנק ישראל ימכור דולרים לחיזוק השקל מאשר שיוריד הריבית. התנהלות בנק ישראל במהלך 2024 נראית יותר כמו מישהו שהתאהב ביתרות ומסרב שלחרר מאשר קיומה של מדיניות קוהרנטית לטובת כלכלת ישראל.

יתרות גדולות מדי מעידות על חוסר שיווי משקל בלכלכת המדינה המוליך להקצאת משאבים לא אופטימלית אל מול השוק העולמי שבטווח הארוך פוגעות המשק . תחרותיות בשווקים הבינלאומיים היא הכרח עבור מדינת ישראל ולכך יש צורך בשער חליפין מציאותי ולא כזה הנתמך בהקפים גדולים ע"י הבנק המרכזי.  



פוסט מיום 17/10/2023


בסוף 2014, אחרי מבצע צוק איתן והורדת ריבית בנק ישראל ל 0.25%  שגררה החלשות  רצופה במשך חודשים של השקל ,  כשהשקל נשק ל- 4 ש"ח לדולר כתבתי בפוסט על כמה ישראל עשירה ומה יהיה עם הדולר:

"החלשות השקל היא ארוע חולף. השקל יתחזק ובנק ישראל יאלץ להמשיך לרכוש דולרים על מנת להגן על שער חליפין מינימלי שיאפשר למדינת ישראל לייצא."

יתרה מכך, הסתכנתי בתחזית ארוכת טווח שהתבררה כמדוייקת ביותר:

"ישראל תמשיך לטפס בסולם המדינות עם יתרות מטבע גדולות ואין לי ספק כי יתרות מטבע של 200 מליארד דולר הם לא עניין מופרך תוך פחות מעשור."

כמו כן העברתי ביקורת חריפה על התנהלות החלמאית והמזיקה של משרד האוצר העניין גיוס חוב במטבע זר כשהשקל חזק בנק ישראל רוכש דולרים או מגייס חוב בחו"ל כשהשקל חלש במקום לגייס חוב בישראל ישירות מבנק ישראל.

נראה כי בנק ישראל ומשרד האוצר לא מצליחים לנהל מדיניות שקל-דולר קוהרנטית המתבססת על תכונות המשק הישראלי - התחזקות השקל כמגמה ארוכת שנים עם תקופות קצרות של החלשות כתוצאה מארועים חיצוניים לכלכלה וקצרים באופיים.

בנק ישראל בנה יתרות ענקיות אך כשל בשיחרורן בתקופת הקורונה שהשקל נחלש ונאלץ לרכוש דולרים ביציאה מהקורונה כשהשקל התחזק. בנוסף משרד האוצר מגייס חוב חיצוני ללא התחשבות בפערי ריבית בין ישראל לעולם או עוצמתו של השקל.

היום  אנו מגיעים שוב לאותן מצב בו השקל מגרד את ה- 4 שקלים לדולר. ההיסטוריה חוזרת על עצמה עם ארוע מלחמתי הרבה יותר יקר בדם ודמים (כסף) . הגרעון הממשלתי יגדל ופרמיית הסיכון של ישראל קפצה. 

לאור זאת על בנק ישראל להתחיל למכור באופן שיטתי חלק לא מבוטל מעודף יתרות המטבע הזר . בנק ישראל נקב ב- 30 מיליארד דולר מכירות פוטנציאליות על מנת לייצב שער שקל-דולר , אך לדעתי ייצוב השער משני לצורך לצמצם היתרות על מנת שבעתיד ניתן יהיה להגדילם שוב, כאשר בנק ישראל ידרש  לתמוך בשקל. כפי שזה נראה דימיוני ב- 2014 כך אולי זה נראה דימיוני היום , אך זו הכלכלה שמתנהלת במחזוריות ארוכה מבקנה מידה האנושי של תכנון העתיד כך  שקשה מאוד לחשוב על כך.

על מכירת הדולרים להתבצע בשני ערוצים - 

בשוק השקל - דולר הישראלי , קבלת שקלים תמורת הדולרים הנמכרים.  את השקלים שיקבל בנק ישראל ממכירת הדולרים יעביר לממשלה תמורת אג"ח ממשלתי שיונפק / נסחר וכך יתמוך בצרכי הגיוס של המדינה. בנוסף מכירת הדולרים צפויה להניב רווח הון שקלי גדול . מכירת  30 מיליארד דולר בשער דולר 3.9 , תניב רווח של כ- 40-50 אג לדולר ממחיר הממוצע של רכישת  היתרות העודפות. רווח הון של כ- 13 מיליארד ש"ח שיחולק לממשלה ויסייע בצמצום הגרעון הממשלתי .

בשוק החוב בעולם - רכישת אג"ח ממשלתי ישראלי לטווח ארוך. למשל  המרת השקעה באג"ח ארה"ב באג"ח ישראלי הנקוב בדולרים / יינים או כל מטבע אחר כחלק מתיק ההשקעות של הבנק. רכש זה יתמוך בגיוס מדינה בחו"ל  באמצעות אג"ח דולרי חדש המנצל את שער הדולר הגבוה.התוצאה היא גידול בגיוסי הממשלה  בחו"ל, הקטנת הגיוסים בישראל כך ששער הדולר יתייצב והשקל עשוי להתחזק ובמקביל יווצר מחסור בשוק האג"ח הממשלתי הישראלי שיביא לירידת תשואות שיקל על גיוס חוב קונצרני  וממשלתי בישראל.

החוב החיצוני של ממשלת ישראל עומד על כ- 50 מיליארד דולר מזה 6 מיליארד באגרות בונדס המשלמות ריבית גבוהה וכ- 36 חוב סחיר. היתר בעיקר ערבויות.  בנק ישראל יכול וצריך לרכוש כשליש בהיקף 15 מיליארד דולר בלבד שיוחלף כאמור בגיוס חוב ממשלתי חדש  ככל ששער הדולר ישאר גבוה.

לבנק ישראל ומשרד האוצר הזדמנות לעשות את הדבר הנכון , להפוך את המשבר להזדמנות שתסייע למשק לא רק בעת הקשה הזו אלא תאפשר המשך סיוע לצמיחה בזמנים טובים יותר שבטוח עוד לפנינו.

באשר למשקיעים - מי שמאמין בכלכלה הישראלית לטווח ארוך, צריך להיות בצד המוכר דולרים ורוכש שקלים. כרגיל אינני יודע לזהות נקודת שיא או שפל אך ברור לי כי השקל היום זול כפי שלא היה תקופה ארוכה מאוד. וזה זמני.



 

 

  

 








יום ראשון, 8 בדצמבר 2024

אג"ח בסיכון גבוה -פיזור לעולם - חלק ב' - מניות בכורה

הפוסט המקורי נכתב לפני כ- 18 חודשים בעיצומה של "המהפכה המשפטית" טרום 7/10  כאשר הציבור חיפש חלופות להשקעה מחוץ לישראל.

כדוגמה להזדמנות השקעה במניות בכורה בתשואה גבוהה , ניתחתי את מניית הבכורה G של ריט ההשקעה במשכנתאות ANNELY .

המח"מ הארוך (אין תאריך פדיון) יוצר מינוף גבוה של מחיר מניית הבכורה ביחס לריבית במשק ו/או פרמיית הסיכון של הפירמה  ובמקרה זה נראה כי השיפור בכלכלה הקטין את פרמיית הסיכון של מניות הבכורה וכך מחירן עלה מ- 20.37 ל- 25.1. לכך יש להוסיף דיוידנד  ריבעוני ששולם   6 פעמים  בשיעור רבעוני של  0.5774 דולר למניה וובסה"כ  3.464 דולר  וביחד עם המחיר העדכני מתקבל  28.56 המהווה תשואה של 40% ב- 17 חודשים, כלומר  תשואה שנתית של כ- 27%. לא רע בשביל השקעה באג"ח בסיכון.

הנקודה המעניינת היא שלדעתי מה ששיחק בירידת הפרמיית הסיכון הוא דווקא הדחיה בהורדת הריבית מכיוון שריבית מניית הבכורה הינה משתנה עם הריבית בארה"ב הצפי לקצב נמוך של הורדות ריבית מגדיל את הערך הנוכחי של התקבולים המגולם במחיר המניה.

המחיר הנוכחי והריבית בשוק מגלמים תשואה שנתית של 9.2%. מבחינת סיכון הפירמה מדובר בהזדמנות אך יש לזכור כי ירידת הריבית בשוק תביא לירידת הדיוידנדים על המניה ולירידת התשואה  ומי שמשקיע נדרש לקחת זו בחשבון אל מול אפשרות להשקיע באג"ח בעל ריבית קבועה.

פוסט מיום 9/6/2023
 Annaly Capital  Fixed-to-Floating Rate Cumulative Preferred
Series F - 035710870; Series G - 035710862; Series I - 035710847

מניות בכורה הינן מניות אשר נחשבות כשכבת הון אך אינן מקנות בעלות בחברה. בפועל מניות בכורה הינן חוב ברמה הנחותה ביותר, קודם רק לבעלי המניות הרגילות בפרוק.

בדר"כ מניות בכורה מונפקות לטווחים ארוכים מאוד של  15 שנה ויותר, לעיתים אף ללא תאריך פדיון  , נושאות התחייבות תשלום שנתי קבוע או משתנה ומכילות מנגנון של הפסקת תשלומים  זמנית עפ"י החלטת הדירקטוריון , בדר"כ על רק מצוקה תזרימית / הונית.  במקרה של הפסקת תשלום  , בדר"כ מניות הבכורה "צוברות" הריבית שאינה משלמת , כמו אג"ח שלא משולם, אך יש חברות בהם מניות הבכורה אינן צוברות וכך תשלום שלא בוצע, אבד. 

שימוש במניות בכורה הינו נפוץ בענפים עתירי הון בעיקר במגזר הפיננסי , המניות נסחרות כמניות רגילות וניתן לרכוש אותן באופן פשוט ככל מניה.

רשימת מניות בכורה בארה"ב   מאפשרת גישה נוחה לנתונים, כולל תשקיף. חשוב להבין במה משקיעים.

ההשקעה במניות בכורה מאפשרת בניית תיק אג"ח בסיכון ברמת סיכון ומאפיינים ספציפים כאשר ברור כי ההשקעה היא ברמת החוב הנמוכה ביותר אך יש לקחת בחשבון, בעת עליית ריבית , כי השקעה באג"ח בריבית קבועה יביא להפסדי הון , פחות בטווח הקצר כך שיש לתת את הדעת לריבית המשולמת. 

כדוגמה להשקעה במניות בכורה בתשואה גבוהה, מוצגות בראש הפוסט מניות הבכורה של קרו הריט  Annaly , מהמובילות את תחום ההשקעה באג"ח מגובה משכנתאות בארה"ב , כבכל ריט מדובר בתחום השקעה עתיר הון ובמקרה של השקעה באג"ח מגובה משכנתאות, גם עתיר מינוף.

יש לשים לב כי הריבית על מניות הבכורה אינה קבועה, יתרון חשוב במקרה של המשך עליית ריבית , כך שאפשר לחשוב על מנגנון זה כמעין "הגנה בפני אינפלציה":

Per the Series F prospectus, as of September 30, 2022, the Series F preferred stock dividend is calculated using a floating rate. The Board has declared a Series F preferred stock cash dividend of $0.634509. For the second quarter of 2023, the dividend is calculated using a reset rate that consists of a base rate of 3-month LIBOR as of 11:00AM (London time) on March 30, 2023 (the Dividend Determination Date) plus a spread of 4.993%, to be paid on June 30, 2023 for the period from March 31, 2023 through June 29, 2023. The 3-month LIBOR rate retrieved via Bloomberg as of 11:00AM (London time) on March 30, 2023 was 5.15914%; therefore, the reset rate is equal to 5.15914% plus 4.993% or 10.15214% per annum.

Per the Series G prospectus, as of March 31, 2023, the Series G preferred stock dividend is calculated using a floating rate. The Board has declared a Series G preferred stock cash dividend of $0.589676. For the second quarter of 2023, the dividend is calculated using a reset rate that consists of a base rate of 3-month LIBOR as of 11:00AM (London time) on March 30, 2023 (the Dividend Determination Date) plus a spread of 4.172%, to be paid on June 30, 2023 for the period from March 31, 2023 through June 29, 2023. The 3-month LIBOR rate retrieved via Bloomberg as of 11:00AM (London time) on March 30, 2023 was 5.15914%; therefore, the reset rate is equal to 5.15914% plus 4.172% or 9.33114% per annum.

אם ניקח את מניית G כדוגמה , הפארי הוא 25 היא נסחרת ב - 20.37 , ללא מועד פדיון  אך ניתנת לפדיון ע"י הקרן לכשתרצה החל ממרץ 2023 שחלף.

מידע על המניה 

לרבעון השני תשלם המניה דיבידנד של 0.589 סנט למניה שהם 2.35 דולר למניה בשנה, בהנחה שלא יהיה שינוי בשיעור הריבית, התשלום מגלם תשואה של 11.56% לשנה על מחיר המניה בשוק.

התשואה אומנם גבוהה אך יש להבין את הסיכונים , מעבר לסיכון הטמון בעסקי הקרן :

ראשית, התשואה היא נקודתית ואינה "תשואה לפדיון" שכן הריבית משתנה ולאג"ח אין תאריך פדיון מוגדר.

שנית, סיכון ריבית -  הריבית אומנם משתנה אך עליית ריבית מגדילה הסיכון של כל עסק ויתכן כי האיזון בין תשלום ריבית גבוה יותר לסיכון עסקי גדול  יותר ימצא בנקודת שיווי משקל של מחיר מניה נמוך יותר בגלל המח"מ המאוד ארוך של המניה. 

האם Annaly "בטוחה"? זה כמובן עניין סובייקטיבי אך מדובר בקרן ריט, כלומר חלות עליה מגבלות רגולטוריות , המשקיעה במשכנתאות שאחרי 2008 הפך למגזר המנוהל באופן הרבה יותר תקין , שווי שוק שלה כ- 10 מליארד דולר ומשלמת דיבידנד (כקרן ריט) של כ- 13% בשנה, כלומר שיעור גבוה יותר מהעלות הכלכלית של אחזקת מניות הבכורה  וכמובן "בוגרת" משבר 2008. 

מידע על הדיבידנדים

כמו קרן זו יש קרנות ריט לא מעטות עם מניות בכורה והן בהחלט ראויות להשקעה כחלק מתיק מפוזר של אג"ח בסיכון .

 













יום ראשון, 10 בנובמבר 2024

הנדל"ן המניב בישראל לאן? - עדכון - דוח מידרג

 

מידרוג פרסמה דוח ענפי על מספר ענפים והתיחסותם לנדל"ן המניב בענף  המשרדים מאשר את שכתבתי ביולי 2024 (ראה מטה) בדבר תנועת מספריים שתשפיעה לרעה על ריווחיות בענף. 

מידרוג מציינת החלשות משמעותית בביקושים למשרדים, ירידת מחירי  שכירות בשיעור של 5% עד 10% ומיעוט עסקאות של מכירה/רכישת נדל"ן שלמעשה מונעים "גילוי מחיר שוק" עדכני של בנייני משרדים. בהעדר "מחיר שוק" כאינדיקטור , החברות בענף הגדילו אך במעט את מקדם ההיוון של הנכסים שהשפעתו על השווי קוזזה  בעליה במחירי השכירות בחוזים הקיימים הצמודים למדד.

בשפה פשוטה, מידרוג אומרים כי דוחות 2024 אינם משקפים  המציאות כאשר הירידה במחירי השכירות ,  עודף ההיצע על הביקוש ועליית הריבית המגדילים את הסיכון בנכסים המניבים האמור לגרום לעליה  במקדם ההיוון טרם  מתבטאים בדוחות  כי אין עסקאות שיצביעו על שינוי משמעותי במקדם ההיוון.

התארכות המלחמה ואובדן השליטה של הממשלה על התקציב (הגרעון המתוכנן נכון להיום בתקציב 2025 הוא פיקציה) מבטיחים כי 2025 תהיה דומה או אף פחות טובה מ- 2024 בהיבט הביקושים ואין סיכוי להורדת ריבית במהלך השנה כך שצפוי כי דוחות סוף 2024 ולכל המאוחר חציון 2025 יתחילו לשקף באופן נכון יותר את שווי הנכסים בענף והדבר יגרור מחיקות גדולות.

מעבר לירידת ערך הנכסים, חלוף הזמן גורם לחוב שגוייס בעידן לא נורמלי של ריבית נמוכה להיות מוחלף בחוב בעידן של ריבית נורמלית כאשר פרופיל הסיכון של החברות משתנה לרעה כך שהריבית על מימון החוב מחדש תעלה הרבה יותר מהחוב הישן  כך  שהוצאות הריבית יעלו והריווחיות תרד.

תנועת המספריים של מחיקות שווי וצמצום ריווחיות / תזרים בגלל הוצאות הריבית תפגע קשות בשווי הסחיר של החברות בענף אשר חוו ריווחיות גדולה כתוצאה משיערוכים ב- 2022-2023 , שיערוכים שכנראה ימחקו ב- 2025.

מידרוג: 

ענף הנדל"ן המסחרי למשרדים מתמודד מאז שנת 2023 עם ההאטה בצמיחה הכלכלית בישראל ובפרט ההאטה בענף ההייטק העולמי והמקומי שהיווה מנוע מרכזי לעליית הביקושים בענף, לעלייה בדמי השכירות ולייזום והקמה של בנייני משרדים חדשים. 
השפעת ענף ההייטק נוגעת למעגלים רחבים של ענפים הניזונים ממנו. ההאטה בסקטור ההייטק מושפעת במידה רבה מעליית הריבית בעולם וירידה בתיאבון הסיכון של משקיעים, כמו גם מהמחזוריות והתנודתיות האינהרנטית לסקטור הטכנולוגיה.
 חוזי השכירות הארוכים בענף המשרדים ופיזור השוכרים ממתנים את עוצמת הפגיעה בתזרים מנכסים בעת מחזוריות כלכלית שלילית ובעת אירועי קיצון חיצוניים, כדוגמת פרוץ המלחמה. נתונים עיקריים על ביצועי ענף המשרדים מצביעים על היחלשות משמעותית בביקושים, המתבטאת במשך הזמן לאכלוס שטחים פנויים ובמחירי השכירות בחוזים חדשים שרשמו במהלך שנת 2024 ירידה חד ספרתית בינונית-גבוהה (בין 5% עד 10%) בהשוואה למחירים בתקופה המקבילה אשתקד, לרבות שכירויות משנה.
יש לציין כי ירידת המחירים הינה לאחר עליות חדות שנרשמו בשנים 2019-2022 בעיקר במשרדים קלאס Aבאזור ת"א. יחד עם זאת, שיעורי התפוסה בבניינים באיכות גבוהה באזורי ביקוש שומרים על יציבות יחסית. ניכר קושי לאכלס בניינים חדשים, בין השאר, בשל אי-ודאות כלכלית המונעת משוכרים לצאת לעסקאות משמעותיות. להערכת מידרוג, חברות שנדרשות לשווק נכסים חדשים בשנה הקרובה צפויות לעמוד בפני אתגרים. כמו כן, שוכרים יעדיפו להאריך את השכירות לתקופות קצרות יותר. ככל שמגמה זו תימשך היא תחלחל לכדי ירידה בשיעורי התפוסות. היקף העסקאות בנכסי משרדים בישראל נחלש מאוד בשנתיים האחרונות והדבר מקשה על ביסוס הערכות שווי לנכסי משרדים

הצמדת דמי השכירות לאינפלציה לצד עלייה קלה בלבד בשיעורי ההיוון תרמה ליציבות יחסית בשווי ההוגן של הנכסים בשנים ,2023-2024 לאחר עליות חדות שנרשמו שנתיים קודם לכן, אולם התשואה מהשכרה מציגה שחיקה. ההשקעות בבנייני משרדים חדשים מצויות בירידה. הימשכות המלחמה מוסיפה אי וודאות רבה למגזר העסקי כולו ומקשה על ההתנהלות בענף


פוסט מיום 7/7/2024 - עדכון 

מדד תל אביב מניב מול תא 125 (בירוק)


בפוסט המקורי (מטה) כתבתי על עתיד הנדל"ן המניב בישראל בראיה כללית וכדוגמה השתמשתי בדוחות מבנה והמסקנה הייתה:

"דעתי היא שכיצד שלא מסתכלים על זה, מדובר ברמת מחירים גבוהה מאוד שלדעתי משקפת את שיא המחזור הכלכלי - בריבית הנמוכה, במחסור הזמני בשטחים להשכרה ובירידה חדה במקדמי ההיוון שיצרו "סערה מושלמת" בהיבט החיובי לרווחיות חברות הנדל"ן המניב.  

האם הגענו לשיא במחירי המניות בתחום? כפי שאני חוזר ואומר, אין לי שום יכולת לזהות שיא או שפל אך לדעתי אנו ברמת מחירים גבוהה המצדיקה התחלת צימצום פוזציות ולקיחת הרווחים הגדולים במניות סקטור זה."

במבט לאחור הייתה זו קביעה נכונה שכן מאז פרסום הפוסט ועד היום , מהלך של שנתיים וחודשיים ירד מדד תל אביב מניב ב- 29% לעומת ירידה של 7.5% בת"א 125.

הסיבה העיקרית היא כמובן העלייה בריבית שהביאה להפיכת המגמה של רווחי שיערוך ענקיים והובילה לעליה בעלויות המימון. לא אחזור על הנושאים שפורטו בפוסט המקורי אך אתייחס למצב  הפרמטרים המשפיעים היום:

ביקושים - ב- 2022 הנחתי כי הביקושים מונעים מהפריחה בהי-טק וכי הביקושים יתרכזו בגוש דן בכלל ובתוואי הרכבת הקלה בפרט. במבט קדימה מנוע ההי-טק שיצר ביקוש גדול למשרדים אינו פועם כתמול שלשום  והביקושים יורדים. 

היצע - צפיתי כי גל הבניה במשרדים יתממש לשטחים פנויים להשכרה בטווח של 18-24 חודשים ויביא לירידת מחירים - הגענו לנקודה זו. יש עדיין היצע גדול "בצנרת" שיקשה על עליית מחירים. במקביל חשבתי שהממשלה תפעל לתוכנית להסבת מבני משרדים ישנים למגורים כמענה למחסור בדירות באזורי הביקוש , אך השיתוק הממשלתי של ממשלות מעבר, מהפכה משפטית, ממשלה חדלת אישים ומלחמה לא קידמו התוכנית וכך ההיצע של משרדים ישנים נותר בעינו.

 שיעורי היוון  ביחס לשיער הריבית-  הנחתי כי פרמיית הסיכון של ישראל תמשיך לקטון וכי פרמית הסיכון, יחסית לשיעור הריבית במשק תקטן . בינתיים , כפי שאראה בהמשך , בניגוד להגיון ולמציאות הנוכחית, המצב ממשיך מתקיים.

ריבית  - זוהתה כגורם הסיכון העיקרי והיה ברור כי היא לקראת עליה, למרות שלא שיערתי את קצב העלייה ולאן תגיע אך היה ברור כי אנו בקצהו של מחזור כלכלי שהתאפיין בריבית נמוכה והעתיד ריבית גובהה יותר.  עליית הריבית הייתה מהירה והגיע לרף  העליון של הציפיות מלפני שנתיים. בראיה קדימה ,  לטווח של 24 החודשים הקרובים אני לא רואה שינוי משמעותי ברמות הריבית כך שהתהליכים שתוארו בפוסט המקורי שכוללים שינוי בשיעור ההיוון וגידול בעלויות המימון ישארו עימנו בעתיד.

שווי / מכפילים - לפני שנתיים דוחות החברות הצביעו על ריווחי שיא שנבעו משיערוכים ולכאורה המכפילים היו נמוכים , אך הירידה של כ- 30% במדד המניב מוכיחה כי השווי היה גבוה מדי והשאלה היא מה המצב היום?

בפוסט המקורי הוצג גרף מדוחות עזריאלי שהראה את הפער בין שיעור ההיוון המשוקלל של נכסי החברה המניבים לבין שיעור הריבית הממוצעת על החוב. פער זה הוא "המנוע" של הריווחיות והתזרים. במועד הפוסט המקורי הפער עמד על 5.29% . עפ"י נתוני דוח 3/2024 שיעור ההיוון על הנכסים עומד על 6.95% (שינוי של 0.15% מ- 6.8% בדוח השנתי של 2021) והריבית הממוצעת על החוב הינה 2.5% (שינוי של 1% ביחס ל 1.5% בדוח השנתי של 2021).  יש להבין את המידע בפרספקטיבה של שנים. עלות הריבית על החוב חזרה לרמות של שנת 2015 אז שיעור ההיוון על נכסים עמד על 7.5% (פער של 5%)  אך כעת, שיעור ההיוון נמוך ב- 0.55% מהרמה של 2015.  אני כלל לא בטוח  פרמיית סיכון של ישראל היום ירדה ביחס ל- 2015 כאשר האג"ח הממשלתי ל- 10 שנים נסחר בתשואה של 5% ויותר אך גם אם כן , בוודאי לא בשיעור דרמטי של 0.55% אלא במקרה הטוב בכמחצית מכך ואם הממשלה תאבד את השליטה על המשק שסימנים ראשונים לכך כבר נראים רמת הסיכון של המשק תגדל. עפ"י ניתוח זה שווי נכסי עזריאלי טרם שוערך במלואו באופן המשקף את עליית הריבית בישראל וכנראה יש מקום להפחתה של 3.5%-5% נוספים המהווים  1-1.5  מיליארד ש"ח וזאת במקרה הטוב. המקרה הגרוע הוא גידול של אחוז שלם במקדם ההיוון ואז מדובר על ירידות שווי של 4 עד 6 מליארד ש"ח מבלי לקחת בחשבון הרעה בשכ"ד למטר וירידה בתפוסה בתחום המשרדים. 

באשר למבנה ,ששימשה אותי להדגים כמה מנופחים שווי מניות המנדל"ן המניב,  השינוי שחל במהלך התקופה חריף הרבה יותר כאשר שיעור ההיוון עלה מ- 6.1% ל- 7.1%  ואילו מכפיל ה- FFO לפי רשות נירות הערך ירד מרמה של 23 ל- 16.5 על סמך ה- FFO של 2023  ול- 13 עפ"י  3/2024  למרות שעלה במונחים כספיים מ - 283 מיליון ש"ח ב- 2021 ל- 403 מיליון ב- 2023. 

אין כל ספק שמבנה, כדוגמה לנדל"ן המניב בישראל, מתומחרת היום הרבה יותר "נכון" מאשר במרץ 2022 אך האם היום אפשר להתחיל לחשוב על חזרה לתחום? התשובה מבחינתי היא עדיין לא. הסיבה לכך היא שדוחות עזריאלי מעידים כי יש עוד שיערוכים שליליים בקנה  , במקרו נראה כי ההיצע עולה על הביקוש דבר שישפיע על חידושי השכירויות  , האינפלציה תיצור הוצאות מימון שימשיכו לגדול ככל שחוב ישן ימוחזר בריבית גבוהה יותר והפער בין שיעור ההיוון לעלות המימון ימשיך לקטון אלא אם שיעור ההיוון יעלה כלומר מחיקות שווי של נכסים והפסדי הון.  מעבר לכך , מדוע להשקיע בחברת נדל"ן מניב במכפיל FFO של 13  כאשר הבנקים הגדולים נסחרים במכפיל רווח של 6?  התשואה על ההון של הנדל"ן המניב , ללא ריווחי שיערוך גדולים נמוכה יחסית והייזום , בחברות גדולות , לא ממש משנה זאת בייחוד בתקופה הנוכחית. כמובן שאם הנכסים היו משוערכים כשורה , ההפחתה בהון הייתה מובילה להגדלת התשואה על ההון אך השוק לוקח זאת בחשבון ומבנה נסחרת בכ- 80% מההון העצמי. 

הערה אחרונה : במבנה ההנהלה בדעה כי המניה זולה ביחס להשקעת מזומן בעסקיה והחברה מבצעת רכישות עצמיות שהחלו בשער 885. העתיד יגלה האם מדובר בשיקול כלכלי נכון של הנהלה חדשה שיניב רווחים לבעלי המניות או נסיון לתמוך בשווי חברה גבוה. כאמור לדעתי עדיף להנהלת מבנה לרכוש מניות בנק לאומי . יהיה מעניין להשוות בעוד שנתיים.

 

פוסט מקורי מיום  28/3/2022

מדוח עזריאלי  ל 2021

באוקטובר  2020 , כאשר כתבתי על בפתחו של שוק שורי ארוך טווח בישראל - מה לקנות? - חלק א' - רקע , אחד הסקטורים שהמלצתי על רכישתו היה נדל"ו מניב  כאשר כתבתי כי "התחזיות כי למשבר הקורונה תהיה השפעה ניכרת על שוק הנדל"ן למשרדים לדעתי אינן במקומם".

בחלק ב' של הפוסט  כתבתי כי "יש לזכור כי העליה בשווי השוק אינו קשור רק לשיעורי תפוסה ומחירי שכירות אלא לשיערוך הנכסים עפ"י מקדם היוון מקובל שלהערכתי צפוי לרדת (שווי יעלה) וזאת בגלל שיעור הריבית הנמוך בעולם ו"פרמיית השלום" של ישראל."

חלפה כשנה וחצי מכתיבת הפוסט וכל מי שקורא עיתונים כלכליים לא יכול להחמיץ את החגיגה בנדל"ן עם פרסום הדוחות הכספיים השנתיים ל - 2021.  מאוקטובר 2020 ועד היום, מדד הנדל"ן המניב עלה ב- 80% לעומת 50% של מדד ת"א 125 כך שאין ספק כי התחזית התממשה ומדובר בתשואת יתר מרשימה של הסקטור על פני המדד הכללי.

אינני רוצה להיכנס לניתוח ברמת חברה, למרות שאציג דוגמה בהמשך,  אלא להתייחס לסקטור באופן כללי שכן ההתלבטות שלי היא ברמת החשיפה , שכרגע היא גבוהה יחסית והשאלה היא האם הגיע  העת להתחיל לצמצם החשיפה לענף או להשאיר החשיפה בעינה בצפיה להמשך העליות.

יש מספר נושאים מהותיים לניתוח - 

הביקושים - ברור כי קיימים ביקושים גדולים למשרדים בגוש דן בדגש על תל-אביב, פתיחת הרכבת הקלה תחזק את הנכסים לאורכו של הקו. הביקושים הם תוצר של הגידול בתל"ג, עליית המשכורות (כשההוצאה לעובד גדלה, יש פחות משמעות לעלות המשרד) ומעל הכל טירוף ההשקעות בהיטק הישראלי. הביקושים הגדולים הביאו למחסור בהיצע המשרדים שגררו עליה במחירי השכירות.  "בצנרת" מחשבות של הממשלה לאפשר המרה של שטחי משרדים למגורים , אני מניח שזה יהיה רלבנטי בעיקר למבנים ישנים (וקטנים יחסית למגדלים של היום) או לבניה חדשה שתתוכנן מראש לעירוב שימושים, אך אינני רואה בזה קטליזטור לעליית מחירי המשרדים או תרומה מהותית לביקושים

היצע - יש גל אדיר של בניה , אני מניח שבעוד 18-24 חודשים ההיצע ידביק הביקושים ויבלום , ובסיכוי לא קטן, יביא לירידת מחירים ביחס לשיא הביקושים היום.

שיעורי היוון - עניין זה היה אחד הגורמים שחשבתי שישפיעו על שווי הנכסים ואכן ראינו שיערוכים גדולים מאוד בדוחות 2021. אני מעריך שבמצב עניינים רגיל , פרמיית הסיכון נישראלית תמשיך לרדת ובמקביל ירדו מקדמי ההיוון יחסית לשיעור הריבית.

הריבית -  זו הנקודה הבעייתית ביותר בכל הסיפור. הריבית לטווח בינוני / ארוך כבר עולה ואפשר רק לנחש מה תהיה רמתה בעוד 18 חודשים . לעליית הריבית השפעה שלילית כפולה על חברות הנדל"ן המניב - עליית הוצאות מימון ועליית מקדמי ההיוון . אי אפשר להפריז בהשפעת הריבית על רווחיות חברות הנדל"ן המניב שנהנו מתקופה ארוכה של מיחזור חובות בריביות הולכות ויורדות אשר הגדילו משמעותית את ריווחיותם.  תקופה זו הסתיימה והשאלה היחידה היא כמה מהר תעלה הריבית.

לריבית השפעה גם על מקדמי ההיוון אשר תמיד יהיו בפער מהריבית חסרת הסיכון על מנת לגלם את הסיכון  בנכס כהפרש בין מקדם ההיוון לריבית חסרת הסיכון.   המשמעות היא שאם הריבית לטווח ארוך תגיע ל- 3% , אם הפרמיה מעל ריבית חסרת הסיכון תהיה 4% בלבד (וזה סופר נמוך) , הרי מקדמי ההיוון יעמדו על 7% ויותר בהשוואה לפחות מ 7% היום. השפעת  עליית מקדמי ההויון עשויה להתקזז בשל עליה במחירי השכירות המונעים ע"י אינפלציה הגורמת לעליית הריבית. בכל מקרה , להחזיק נדל"ן התקופות אינפלציה זה רעיון לא רע ....

מכפילים / שווי - בחברות נדל"ן מניב השונות בריווחיות בין רבעונים / שנים עוקבות אמורה להיות נמוכה שכן מדובר על הכנסות שכירות לטווח ארוך. שינוי משמעותי בריווחיות הינו בעל אופי יזמי (בניין חדש שהושכר )  או משקי (שינוי במקדם היוון להערכת שווי נכסים קיימים). במצב הנוכחי  לכאורה המכפילים נמוכים אך הם מחושבים על בסיס רווחי שיא חד פעמיים בגין שיערוכים. 

אם ניקח כדוגמה את חברת מבנה, מענקיות הנדל"ן בישראל נגלה כי מתוך רווח שנתי של 955 מש"ח ב- 2021 , עליית ערך נכסים הייתה 756 מש"ח . כמובן שחלק מעליית השווי נובעת מפעילות ייזום אך עפ"י באור 14 לדוחות , 696 מש"ח מעליית השווי נובע מנכסים להשקעה כאשר ה- NOI ביחס ל 2019 קטן בכ- 40 מש"ח והשינויים בשכ"ד למטר ביחס ל- 2020 הם מינוריים לשני הכיוונים.

המשמעות היא כי עליית הערך מגיעה בעיקר בירידת מקדם ההיוון , בעיקר בתחום המשרדים מ- 6.6% ב- 2020 ל- 6.1% ב- 2021.  אם נניח כי שינוי דרמטי שכזה במקדם ההיוון לא יחזור על עצמו ב- 2022 ואילך , מבנה מרוויחה כ- 300 מש"ח בשנה בשווי שוק של 10.2 מיליארד ש"ח - מכפיל  33 (!). 

דרך נוספת לבדוק השווי הינה באמצעות תזרים המזומנים מחושב (FFO)  ה- FFO אשר אינו מהווה מדד פיננסי מבוסס כללי חשבונאות מקובלים. מדד זה מחושב בהתאם להנחיות רשות ניירות ערך. המדד מהווה רווח נקי  חשבונאי לתקופה, בנטרול הכנסות והוצאות חד פעמיות (לרבות רווחים או הפסדים משערוכי נכסים,) מכירות נכסים, פחת והפחתות וסוגי רווח נוספים. השימוש במדד זה מקובל לבחינת ביצועיהן של חברות נדל״ן מניב לאחר  ההתאמות הנדרשות מהרווח החשבונאי. יובהר, כי נתון ה- FFO מוצג על-ידי החברה על פי הנחיית נדל"ן להשקעה, שכן למעלה מ-% 90 מהכנסות מבנה  בשנים 2020 ,2019 ו- 2021 נובעות מנדל"ן להשקעה. כלומר  פרמטר זה אינו מביא לידי ביטוי תוצאות הנובעות לחברה מפעילויות שונות, ובעיקר מפעילות הייזום ומימוש נדל"ן להשקעה. לפיכך, מדד זה אינו מייצג בהכרח את התזרים מפעילות של החברה.

במבנה ה- FFO עפ"י תקנות נירות ערך עמד על 283 מש"ח ב- 2021 בהשוואה ל- 359 ב- 2019. FFO לפי גישת ההנהלה עמד ב- 2021 על 432 מש"ח לעומת 316 מש"ח ב- 2019. כיצד הדברים מתיישבים? ההבדל בין FFO עפ"י התקנות לזה שעפ"י ההנהלה הוא שעפ"י שיטת ההנהלה , הפרשי הצמדה על חוב החברה והפרשי שער אשר הם חלק מהוצאות המימון אינם תזרימיים  לתקופה ולכן ניתן להוסיפם לתזרים המזומנים. 

כל מי שעיניו בראשו בוודאי מבין שלא ניתן להבחין כלכלית בין הריבית על האג"ח לבין ההצמדה שלו שכן ברור כי הריבית על הלוואה צמודה למדד נמוכה מריבית על הלוואה שאינה צמודה וההלוואות (אג"חים) הונפקו עפ"י החלטות החברה ,  אך במבנה ההנהלה חושבת שיש ערך למדוד את תזרים העסק כאילו אין הצמדות לחוב, רק ריבית...

אם ניקח את ה- FFO עפ"י התקנות , מדובר במכפיל 40 (!) עפ"י גישת ההנהלה ההנהלה מדובר במכפיל של 23.

באשר  למקדם ההיוון - במבנה הוא ירד מ- 6.8% ל- 6.1%, זו ירידה סופר חדה. גם בעזריאלי, בגרף מעלה ניתן לראות ירידה של 0.4% בשיעור ההיוון, ירידה חסרת תקדים ביחס לעבר.

מהדוגמה של מבנה ניתן להשליך על כלל הנדל"ן המניב בישראל - 2021 הייתה שנת שיא בהיבט "התכווצות  מקדמי ההיוון". ריווחי השיערוכים מסעיף זה אולי טרם הסתיימו אך בוודאי לא יתקרבו לרמה של 2021.  במקביל האינפלציה המרימה ראש משפיעה על הוצאות המימון ומרמה מסויימת תתחיל להשפיע על מקדמי ההיוון. מבחינת מכפיל רווח / FFO מדובר במכפילים גבוהים הצופים שיפור תפעולי (עליה בשכ"ד) ורווחים יזמיים אך חזקה כי אלו יתקזזו בטווח הבינוני מעליית שיעור הריבית והוצ' מימון בגין אינפלציה.

לאור האמור לעיל , דעתי היא שכיצד שלא מסתכלים על זה, מדובר ברמת מחירים גבוהה מאוד שלדעתי משקפת את שיא המחזור הכלכלי - בריבית הנמוכה, במחסור הזמני בשטחים להשכרה ובירידה חדה במקדמי ההיוון שיצרו "סערה מושלמת" בהיבט החיובי לרווחיות חברות הנדל"ן המניב.  

האם הגענו לשיא במחירי המניות בתחום? כפי שאני חוזר ואומר, אין לי שום יכולת לזהות שיא או שפל אך לדעתי אנו ברמת מחירים גבוהה המצדיקה התחלת צימצום פוזציות ולקיחת הרווחים הגדולים במניות סקטור זה.









יום ראשון, 3 בנובמבר 2024

חלמאות ג'נריישן קפיטל - מדוע לא מבצעת רכישה עצמית ?- עדכון - שינוי מודל תגמול חברת הניהול

 

חלפה קצת יותר משנה ממועד הפוסט המקורי ווחברת הניהול של ג'נריישן המשיכה ביתר שאת לרכוש מניות החברה, זה כבר הרבה מעבר לרכישות סימליות.  מה קרה? האם ארע שינוי דרמטי בשווי החברה או עסקיה? התשובה היא לא. 

השינוי הוא במדיניות התגמול לחברת הניהול שהפך מתלוי היקף נכסים לתלוי מחיר המניה וביצועי החברה ומורכב מ- 3 אלמנטים:

דמי ניהול בסיסיים: עד מחיר מניה של 55 אג - תגמול של 5.5 מש"ח ברבעון הגדל לינארית עד 6.5 מש"ח עד 80 אג

מענק שנתי תלוי ביצועים:  עד 6 מליון המופחת לינארית ביחס שווי השוק החברה ל- NAV ומותנה ביחס של 0.6 לפחות ו- 50% ממנו ישולם באופציות בעלות מימוש התואמת את שווי השוק במועד חישוב יחס ה- NAV

מענק ארוך טווח לתשלום בסוף 2028 :תלוי בתשואה השנתית הממוצעת של מחיר המניה לאחר הכפלת שוויה מסוף 2023,  עד תשואה של 10% לא ישולם מענק ובין 10% ל- 15% ישולם מענק לינארי המתחיל ב- 7.5 מש"ח ומסתיים ב- 15 מש"ח.

כעת האינטרס של בעלי המניות וחברת הניהול הרבה יותר מתואם מבעבר. לא עוד שיערוכים אגרסיביים  על מנת להגדיל ה- NAV כאשר השוק אינו מאמין בשווי  כי עתה הם פועלים כנגד אינטרס חברת הניהול במקום לטובתה בעבר. לא עוד דמי ניהול מופרזים ללא קשר לתוצאות האמיתיות של החברה ולתשוא המניה. הדבר מייד בא לידי ביטוי בדוחות האחרונים (H1/2024) בהם היקף דמי הניהול ירד דרמטית והתשואה להון ירדה ל- 6.2% בשל מחיקות כתוצאה משיערוכים ומו"מ למכירת נכס והתשואה השנתית על נכסי הקרן מיום הקמתה צנחה מ- 23% ל- 19% והיא צפויה להמשיך לקטון לכיוון ה- 12.5% לטווח ארוך  לאור התשואה הנמוכה להון שתציג הקרן ללא השיערוכים הקיצוניים והאבסורד שכעת יש לה אינטרס לבצע שיערוכים שיקטינו ה- NAV....

לאור זאת רכישת מניות החברה ע"י חברת הניהול הינו מהלך הגיוני שכן ההשקעה במניות החברה היא השקעה טובה לטווח ארוך.  יחד עם זאת שוב עולה השאלה , אם מחיר החברה הוא נכון לחברת הניהול, מדוע היא רוכשת לעצמה ולא רוכשת כרכישה עצמית ע"י החברה? האם שוב צף ניגוד אינטרסים?

איני חושב שהבעיה היא בניגוד אינטרסים אלא חוסר במזומנים בחברה כאשר יתרות המזומן שוות להתחייבויות השוטפות כך שאין עודפים כספיים לרכישות עצמיות . במצב כזה הנהלה יעילה הייתה מממשת נכס שהתשואה לטווח ארוך עליו צפויה להיות נמוכה מהתשואה על יתר נכסי החברה שעוד נרכשים בהנחה ניכרת. צעד זאת אכן מבוצע  בדמות מכירת אחזקות החברה בחברת רכבות אנגלית (מה פתאום רכשו אחזקה זו?) שבינתיים לא יוצאת לפועל.... 

 מבחינת השקעה, הון החברה עומד על 2.1 מליארד ש"ח שווי החברה עומד על 854 מש"ח (שוק להון - 0.4)  , מחיר המניה 67.5 אג לעומת שווי שוק של 816 מש"ח במועד הפוסט המקורי , כלומר תשואה צנועה של 4.5% ב- 14 חודשים בעוד ת"א 125 עלה ב- 15% באותה תקופה. 

תזת ההשקעה נותרה פשוטה - התשואה להון הצפויה לטווח ארוך לפרויקטי תשתית המנוהלים היטב צפויה להיות ~12.5% (10% בחלק הנמוך, 15% כשמצליחים....)  אם קונים היום את ההון ב- 40%  מערכו אזי התשואה לטווח ארוך היא 31% (!) . מכיוון שהונה של החברה קצת מנופח בשל השיערוכים האגרסיביים, אם נניח  כי ההון האמיתי קטן ב- 20% מההון הרשום , כך יחס שוק להון הינו 0.5 והתשואה הצפויה על ההשקעה לטווח ארוך הינה 20%. האמת שאני קונה גם 15%. 



פוסט מיום 21/8/2023



ג'נריישן קפיטל היא קרן השקעות בתשתיות שסחירה בבורסה מ- 2019 ויצרה מאז תיק השקעות מכובד המפוזר על פני מספר סקטורים בארץ ובחו"ל.

לקרנות באופן כללי יש בעיה של ניגוד אינטרסים בין חברת הניהול למשקיעים בהון השותפות שכן שכר החברה המנהלת נגזר מהיקף הנכסים  כך שמבחינת חברת הניהול לגיוס כסף ללא התחשבות בשווי המניה על מנת להגדיל את מצבת הנכסים , רכישת נכסים במחירים יקרים  ושיערוך נכסים מקסימלי מסייעים להגדלת דמי הניהול אך מצד שני עשויים לפגוע בשווי החברה.

מבחינת הנהלת ג'נרשיין, הכל בסדר. החברה רשמה רווח שנתי לפני  של כ- 200 מש"ח ב- 2022 ורווח של 265 מש"ח  ברבעון הראשון של 2023 (!). [ככה זה שמשערכים נכסים]

נכון שהייתה "נפילה " קשה בהשקעה בסולגרין אך מדובר באחוזים בודדים משווי החברה והקרן , עפ"י חישוב ההנהלה , הניבה תשואה פנימית של כ- 25% שנתית של  מאז הקמתה, אין ספק תשואה מרשימה ביותר, בפרט שיעדי הקרן לטווח ארוך הינם  תשואה על ההון של 12% לשנה ותשואת דיבידנד של 4%.

היום כל הטוב הזה נסחר בשווי שוק של 816 מש"ח לחברה בעלת הון עצמי של 2,000 מש"ח. מכפיל הון של 0.41 ומכפיל רווח של 2.75....

השאלה הנשאלת - מדוע החברה לא רוכשת מניותיה? הרי תשואה של 12% על ההון כאשר ההון נרכש ב- 41% מערכו (האמיתי?) התשואה הפנימית היא 29%.  האם לג'נריישן יש השקעה טובה יותר? האם הנכסים הקיימים של החברה מניבים תשואה הקרובה לזו?

ניתן להסביר את העובדה  שהחברה אינה רוכשת את מניותיה כשילוב של מספר דברים:

- לחברה הון חוזר מאוד נמוך העומד על 1% מהיקף המאזן , כך שאין לה את התזרים לבצע רכישה והיא בפועל חוששת מהצורך בהנפקת מניות שידללו את המחזיקים הקיימים במחירים מאוד נמוכים. הבעיה התזרימית היא תוצאה של שילוב מינוף נמוך יחסית (55%) ותשלומי מס על רווחים  הוניים שלא קיבלו ביטוי בתזרים מזומנים.

-  במודל תגמול ההנהלה נראה שכדאי יותר להשקיע את השקל השולי בהשקעה נוספת שתגדיל את נכסי החברה ומכאן את תגמול ההנהלה . פעולה הפוכה של הקטנת היקף הנכסים על מנת ליצור תזרים שיאפשר רכישת מניות אינה פועלת לטובת חברת הניהול.

 - הנהלת החברה לא מאמינה בשיערוכים שבוצעו, כך שההנחה של שווי השוק על ההון האמיתי אינה גדולה כשנדמה ומחיקות צפויות בהמשך , סיבה זו אינה נראית כנכונה שכן שיערוכים מרכזיים בוצעו עפ"י שווי שניתן לפעילות עם כניסת שותף.

להבדיל מג'נריישן, חברות כמו ג'י סיטי שהונה העצמי גדול משמעותית משווי השוק שלה והי-טק 50 שה- NAV עפ"י ההנהלה גדול הרבה יותר משווי השוק מבצעות רכישות עצמיות.

הנהלת ג'נרשיין עצמה רכשה קצת מניות בשערים נמוכים, מעין הבעת אמון , אך אם זו השקעה טובה להנהלה , מדוע לא לחברה?

נמתין לדוח הרבעוני, אולי יסביר הדברים.
















 




יום ראשון, 27 באוקטובר 2024

אנרגיה מתחדשת , מימון חוץ בנקאי וביטוח חדש - הסקטורים הצומחים - חלק ג' ביטוח חדש

 


חלק ב' - מימון חוץ בנקאי 

חלק א - אנרגיה מתחדשת 

חברות הביטוח החדשות בישראל נכנסות לשוק בוגר , רחב וגדל הממצבות עצמן כפינטק , חברות תוכנה חדשניות. ככאלו יש להם פוטנציאל צמיחה גדול לטווח ארוך.

תזת ההשקעה דומה לתזת ההשקעה  בחברות המימון החוץ בנקאי בישראל או האנרגיה המתחדשת ביחס לעולם  בהם לחברות הנסקרות יש פוטנציאל צמיחה ארוך טווח.  

ליברה

הפוזיציה בליברה נבנתה במהלך של 9 חודשים ממאי 2022 ועד ינואר 2023 בטווח שערים של 439 במאי 2022 ועד  325 בדצמבר 2022 ובממוצע של 369. 

בסמוך לרכישה הראשונה כתבתי בקצרה על החברה בפוסט שעסק ברכישת תיק קטן של סטארטאפים חבוטים בשוק הישראלי  :

"פינטק של ביטוח בישראל , חתול זריז שקופץ לתוך הזירה הנשלטת ע"י דינוזאורים. הסוף של הסיפור די ברור - או שהחתול יטרף ע"י אחד הדינוזאורים בפרמיה רצינית או שיתפתח לכזה.  תפעולית החברה צומחת יפה מאוד ומתייעלת תוך כדי (יתרון לגודל) ואפילו ריווחית . המוסדיים נכנסו ב- 10/21 לפי 13.27 למניה היום בשווי שוק של כ- 185 מש"ח על הון עצמי של כ- 62 מחירה 404. "

מועד הרכישה היה בעקבות מה שחשבתי כהזדמנות  להיכנס להשקעה במחיר רצפה , בוודאי בהשוואה לשווי בהנפקה ובסמוך לאחריה אך תזת ההשקעה מסוכמת במשפט הראשון ודומה לתזת ההשקעה במגזר החוץ בנקאי - לשחקנים חדשים , יעילים תפעולית הנכנסים לשוק בוגר יש הזדמנות צמיחה גדולה ואם יש להם טכנולוגיה  / פלח שוק / יכולות תפעול המושכת עינם של  השחקנים הגדולים , החברה מועמדת לרכישה בפרמיה על מחיר השוק.

ליברה, כחברת הביטוח הדיגיטלית הראשונה בישראל, יעילה מאוד תפעולית וחדשנית מאוד במוצרים כגון ביטוח רכב זמני  לנהגים חדשים ללא קשר באיזה חברה הרכב מבוטח , ביטוח רכב מבוסס ק"מ  וביטוח חיות מחמד וכך מגדילה מעגל לקוחותיה והיא במסלול צמיחה חזק המביא לשיפור בתוצאות העיסקיות כאשר היעילות התפעולית באה לידי ביטוי, כמובן שעליית פרמיות הביטוח בשוק הישראלי והמעבר למשטר ריבית נורמלי מסייעים מאוד.

יש לזכור כי ליברה היא חברה קטנה מאוד שתגיע להון עצמי של 100 מש"ח רק ברבעון הנוכחי ובעלת  שווי השוק העומד  על 360 מש"ח ומכפיל הרווח על כ- 10  וככזו עתידה עוד לפניה.  אני בדעה שהיא מועמדת לרכישה , רק אני מניח שהבעיה היא שמחירה הנוכחי כ- 750 לעומת 1,400~ בהנפקה יוצר קושי למפגש בין קונה למוכר שכן מדוע  שבעלי מניות השליטה יסכימו למכור / להכניס שותף במחיר הנמוך ממחיר ההנפקה כאשר החברה מוכיחה כי צומחת ?

בינתיים ההשקעה הוכיחה עצמה בתשואה של כ- 100% בכשנתיים.

וישור גלובלטק 

הפוזיציה ב-וישור  נבנתה במהלך של 7 חודשים מיוני 2022 ועד דצמבר  2023 בטווח שערים של 260 ביוני 2022 ועד  195 בדצמבר 2022 ובממוצע של 215. היה זה די לא נעים ששווי החברה המשיך להישחק ב- 2023 עד לשער 107....

ראשית גילוי נאות. אני מכיר  מהלימודים בטכניון את מנכ"ל החברה ואחד מבעלי השליטה  ניצן צעיר-הרים.אם היו אומרים לי אז שהוא יעבוד בביטוח , לא הייתי מאמין. מצד שני הלוליינות העיסקית בהחלט מתאימה לו....

בסמוך לרכישה הראשונה כתבתי בקצרה על החברה בפוסט שעסק ברכישת תיק קטן של סטארטאפים חבוטים בשוק הישראלי  :

"פינטק ביטוח הדומה לליברה רק יותר מתקדם עם תחילת כניסה לארה"ב ורכישה של איילון ביטוח. בימים אלו נכנס משקיע גדול לפי 6.25 ש"ח למניה  , היום בשווי שוק של 228 על הון עצמי שאמור להיות גבוה יותר , מחירה 275"

המשקיע הגדול היה משפחת ברק שרכשה ~36% מהחברה ואפשרה לחברה להשתלט על איילון ביטוח. לאחרונה נכנסה כמשקיעה בחברה (~15%) וכשותפה בפעילות בארה"ב (30%) חברת  הביטוח האמריקאית  Amtrust.  

בזמן קצר הנהלת ווישור הצליחה להנפיק בבורסה, לגייס משקיע פרטי משמעותי   בפרמיה גדולה, להשתלט על חברת ביטוח ותיקה  ולהכניס כשותף חברה אמריקאית שתסייע להתפתחות בארץ ובארצות הברית.  אין ספק כי תהליך זה ראוי להערכה ומעיד על יכולת ההנהלה לבצע מהלכים עתירי הון תוך גיוס שותפים. המהלך האחרון הוא הצעת רכישת שליטה בישראכרד, העכבר מנסה לאכול את הפיל.... אך זה מעיד על האמביציה של ההנהלה ובעלי המניות.  אני מוכן להתלוות למסע העיסקי במהלך העשור הקרוב בתקווה שכל התוכניות יתגשמו .החברה יכולה להפוך את איילון ביטוח לתחרותית וריווחית יותר ולצמוח בארה"ב בתחום ביטוח עסקים קטנים / בינוניים, פעילות שהיא רק בראשית דרכה אך מממנפת את הטכנולוגיה של החברה ובוודאי להיכנס לשווקים אחרים בעולם.

אם משפחת ברק רק תחזור להשקעתה המקורית , עבורי זו תהיה תשואה של פי 3 על ההשקעה.....

בינתיים מחיר המניה עומד על 338 , כלומר תשואה של כ- 54% בכשנתיים.




יום שלישי, 22 באוקטובר 2024

קצרצר - הקבינט של אפרים קישון

 אני מניח שחלק לא מבוטל של קוראי הבלוג אין להם מושג מיהו אפרים קישון ומבין אילו שיודעים, מעטים קראו את סיפוריו. די לאמר שהייתה לו נקודת מבט יחודית על הישראליות על  האבסורדים , החלמאות וההרגלים המוזרים המלווים אותה. יכולתו ליצור דיאלוגים הומוריסטים המשקפים זאת הייתה אומנותו.

לקישון לא קם מחליף בספרות הישראלית אך פתאום אתמול ראיתי מערכון קישוני בטלויזיה ולמרבה הפלא היו אלו ציטוטים מישיבת הקבינט שבמקרה זה הפכה למושב ליצים כי הצליחה להפיק קומדיה משובחת.

הרקע הוא כמובן ההתקפה של כטב"מ על ביתו הפרטי של ראש הממשלה ואת חילופי הדברים שצוטטו מהקבינט רק קישון היה יכול לכתוב ומסבירים מדוע נתניהו נמנע ככל האפשר מלכנסו:

 [הפתיח הקומי - "נשמע רעיונות" , הרי חברי הקבינט הם לא מומחים בתגובות צבאיות....]

בנימין נתניהו: נחצה פה קו אדום בוהק. מציע שנשמע כאן רעיונות מה צריך לעשות בעקבות ניסיון הפגיעה בי.

[להקת החנפנים מנסה להתעלות אחד על השני, הראשונה שרת הטקסים המציעה לפעול כפי שממילא מתכננים....]

מירי רגב: צריך לתקוף ישירות באיראן על אירוע כזה.

[אחריה נותני העצות שיודעים שלא יתקבלו כי ארה"ב לא מרשה..... ]

אבי דיכטר ויריב לוין: צריך לתקוף סמלים מדיניים שקשורים ללבנון בלבנון.

[הפירומן עם העצה הרגילה , שכבר בוצעה מזמן.....]

איתמר בן גביר: צריך להוריד אישיות בכירה באזור.

[ואלו  שמוסיפים  מלל רק כדי לאמר משהו , להדגיש שאין משהו מיוחד לעשותו שלא עושים...]

גילה גמליאל: אסור לעבור על כך לסדר היום. יש פה פשיטת רגל שמגיעים למצב שסמל שלטון מופקר וחשוף לסכנה. זה מטורף. כולם מסתכלים עלינו עכשיו ומחכים לראות איך נגיב.

אלי כהן: אנחנו באירוע מטורף. באף מלחמה לא היה ניסיון חיסול של ראש הממשלה.

[ולבסוף המומחה לזיהוי ארועים]

בצלאל סמוטריץ': זה אירוע מגה-אסטרטגי.

[הפאנץ' הקישוני הגורם להתגלגל מצחוק]

יואב גלנט: אירוע חמור שמחייב תגובה קשה, הייתי מציע להרוג את נסראללה וצמרת חיזבאללה - אבל כבר עשינו את זה.   (נימה מלגלגת) , הקהל צוחק.

[הכנת הפאנץ' השני ע"י הפחות אינטילגינטי ]

דודי אמסלם: אפשר למשל גם לקחת חלק מהדאחייה, על כל ניסיון כזה שלהם.

[ההסבר של המציאות האוניברסלית]

הרמטכ"ל: אנחנו מצליחים לסכל הרבה כטב"מים, חיזקנו את היכולות ואנחנו ממשיכים ללמוד ולשפר. הייתה תגובה. פגענו בלילה במטרות חשובות בבירות, בלב הדאחיה. מטרה דרושה בהפללה, אנחנו לא מורידים סתם בניינים. אנחנו נערכים לפגיעה משמעותית מאוד גם במהלך הלילה הקרוב.

היועמ"שית: הרס רכוש בלי הצדקה זה פשע מלחמה.

[השלמת  פאנץ' , הדגשת חוסר האינטליגנציה וההבנה של הסיטואציה]

דודי אמסלם: ואם נניח ייגמרו לנו המטרות שם, והם ימשיכו לשגר מאות רקטות וטילים כל יום - נשב בחיבוק ידיים כי אין הפללה?  

=========

תשובה לשאלת אמסלם דוד היא - לא נשב בחיבוק ידיים. נצוד את המשגרים ואת המשגרים , את מחסני התחמושת , המפקדים , מרכזי הפיקוד והלוגיסטיקה ובתי המסתור. לא נבזבז תחמושת שממילא במחסור על הרס רכוש חסר משמעות באופן חסר הבחנה שאין תקדים במלחמות מודרניות שהרס זה עזר להרתיע אוייב. 

=====

איזה רעיון לא עלה ? את הרעיון הטריוויאלי למי שחיי יקרים:

להעביר את מגורי ראש הממשלה ורעייתו לבונקר הממשלתי בהרי ירושלים עד תום המלחמה שכן ברור שאי אפשר לספק להם הגנה של 100%. 

מעניין מה שרה חושבת על כך....


יום ראשון, 20 באוקטובר 2024

לאכוף החוק על כלל תלמידי הישיבות, ולפעול לגיוסם המיידי / הפסקת מימון המעונות למשתמטים קרבה/ סמוטריץ נחוש?

 


נראה שאחרי החגים צה"ל יצטרך להסביר לבג"ץ מדוע לא ממלא אחר החלטת בית המשפט ולפעול לגיוס החרדים כולם . לא יתכן כי צה"ל יבצע הבחנה לא חוקית בין צעיר "הלומד" לצעיר "העובד" בשליחת הצווים, ובוודאי אם יעד הגיוס לשנת הגיוס הנוכחית הוא 3,000 ולצווי ההתייצבות הגיעו רק 100 מתוך 2,000 על צה"ל להמשיך להוציא צווים ליתר האוכלוסיה, שיבחרו האם רוצים להיות עריקים עם כל המשתמע מכך.

הניתוק החרדי מצרכי הבטחון והעול העצום על המשרתים במילואים מצדיק פעולה החלטית ומהירה מצד המדינה ושזו לא פועלת, האזרחים הנושאים בנטל יאבקו משפטית.

אני מתפלא שטרם הוגשה תלונה במשטרה כנגד מנהיגי ציבור, רובם יושבים על משרות ציבוריות המתוקצבות ע"י המדינה, הקוראים לאי התגייסות ואי התייצבות למיונים בלשכת הגיוס. ביזיון כזה של הפרת החוק לא יכול להימשך. עובד ציבור המסית לאי גיוס אינו יכול להישאר במשרתו. 

די ברור כי מדינת ישראל מתמודדת עם תופעה של כת , מוטציה של היהדות שאיבדה דרכה כאשר מקדשת את הלימוד במקום את החיים  ומתעלמת מצוות התורה המורות על כל יהודי להגן על העם והארץ. בתורה אין פטורים מגיוס. האבסורד הוא שהכת החרדית מנסה לנכס לעצמה את היהדות. בעוד הם מתנהגים כזרים  בארץ הקודש. לא רק זאת אלא נוטלים מנהגי זרים כלבוש של גויי ממזרח אירופה  ושפה שאינה עיברית (יידיש) , והצמדות למסורות שאבד עליהן הקלח בעוד היהדות , לאורך אלפי שנים , הייתה דת מתחדשת המתאימה עצמה לעיתים. 

היהודים האמיתיים, מכיבוש הארץ דרך  דוד המלך ועד בית שני , נשאו כלי זין ויצאו למלחמה  כך גם גם היום. אין מצווה חשובה מלשמור על העם והארץ על אחת כמה וכמה בעת מלחמה ממושכת שנכפתה על העם. הכת החרדית יכולה לספר לעצמה איזה סיפורים שרוצה. יהודים אמיתיים , המקיימים מצוות כולן הם לא . 

==============

מכתב שהופנה ליועצת המשפטית לממשלה, לשר הבטחון ולרמטכ"ל:

הנדוןדרישה דחופה לאכוף את חוק שירות בטחון [נוסח משולב]התשמ"ו-1986 על כלל תלמידי

הישיבות, ולפעול לגיוסם המיידי

 

בשם מרשינו ומרשותינו, אחים ואחיות לנשק - למען הדמוקרטיה (ע"ר) וחיילי מילואים אשר שירתו ו/או משרתים בימים אלה בשירות פעיל, וכן בשם תנועת "אמהות בחזית", אמהות ואבות למלש"בים/ות ולחיילים וחיילות בסדיר ובמילואים, וחיילות מילואים אשר שירתו ו/או משרתות בימים אלה בשירות פעיל, הרינו מתכבדים לפנות אליכם בדחיפות בעניין שבנדון, כדלקמן: 

1.    כידוע, ביום 25.6.2024 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעתירות בבג"ץ 6198/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואח' נ' שר הביטחון (להלן: פסק הדין), בו קבע בית המשפט העליון, בהרכב מורחב המונה 9 שופטים, פה אחד, כי התנהלות המדינה החל ממועד פקיעתו של פרק ג'1 לחוק שבנדון ואי נקיטת פעולות לגיוסם של תלמידי הישיבות מהווה פעולה בניגוד לדין בהיותה מנוגדת לחובת הגיוס הכללית המעוגנת בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986. עוד נקבע כי התנהלות המדינה יוצרת הפליה קשה בין אלה הנדרשים לשרת, לבין אלה אשר לא ננקטים הליכים לשם גיוסם, ובלשון פסק הדין:

"ביום 30.6.2023 פקע פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון. ממועד זה, לא קיים עוד כל הסדר חקיקתי שמאפשר להבחין בין תלמידי הישיבות לבין יתר המיועדים לשירות צבאי. יישומה של ההלכה שנקבעה בעניין רובינשטייןמוליכנו למסקנה הבלתי נמנעת כי לא נתונה למי מהגורמים ברשות המבצעת סמכות להורות על הימנעות גורפת מגיוסם של כלל תלמידי הישיבות. בהתאם לאמור, על המדינה לפעול לגיוסם, בהתאם להוראות החוק (כאמור בסיפת סעיף 60 לעיל)".

 

2.    בהתאם לנתונים שהוצגו ע"י משרד הביטחון והיועצת המשפטית לממשלה במסגרת העתירות, נכון לחודש יוני 2023, מספרם של מלש"בים חרדים החייבים בגיוס עמד על 63,000 תלמידים אשר רשויות הצבא לא פעלו לגיוסם משך תקופות ארוכות, זאת חרף העדרו של הסדר נורמטיבי כלשהו אשר איפשר זאת. ברור מאליו כי נכון להיום מדובר במספר גדול אף יותר.

3.    בהתבסס על הטענה כי רשויות הצבא נמנעו מליישם באופן מלא ומיידי את הוראותיו של בית המשפט העליון בפסק הדין, הגישה ביום 16.7.2024 התנועה למען איכות השלטון בישראל עתירה לבג"ץ (בג"ץ 5819/24) בה התבקשו בין היתר צווים ליישום הוראות פסק הדין ביחס לכלל תלמידי הישיבות המחויבים בגיוס.

4.    מרשותינו, תנועת אחים לנשק ותנועת אמהות בחזית, הן העותרות בבג"ץ 6199/23 ובבג"ץ 6477/23, סברו כי לנוכח פסק דינו החד משמעי של בית המשפט העליון שניתן פה אחד, יפעלו רשויות הצבא ליישומו המהיר של פסק הדין – קל וחומר בנסיבות שלפנינו לאור הדחיפות שנוצרה כתוצאה ממצב המלחמה בו מצויה מדינת ישראל מזה למעלה משנה, ובהתאם להצהרות רשויות הצבא בדבר הצורך בגיוסם של המלש"בים החרדים כפי שנקבע במפורש בפסק הדין, וזאת ללא צורך בכל פניה נוספת לבית המשפט הנכבד.

5.     כעת, כחלוף קרוב ל-4 חודשים ממועד מתן פסק הדין, מתברר כי חרף קביעתו המפורשת של בית המשפט העליון, המחייבת את גיוסם של המלש"בים החרדים בהתאם למצב הנורמטיבי הנוכחי, טרם נשלחו צווי גיוס למלש"בים אלו החייבים בגיוס, זאת למעט 2,000 צווים ראשונים (ולא צווי גיוס) שנשלחו במהלך הקיץ החולף לחרדים, אשר מתוכם על פי הפרסומים אחוז ההתייצבות עמד על 10% בלבד, וזאת בהתאם לנתונים שהוצגו בדיון פנימי שנערך במשרד הביטחון ואשר תוכנו פורסם בתקשורת ביום 10.9.24. 

6.     צווים אלה נשלחו, לפי נתונים שפורסמו ונמסרו מגורמים באגף תכנון כוח האדם של צה"ל, לחרדים שנפלטו מישיבות לשוק העבודה, רובם בעלי משפחות, ולמעשה צווי הגיוס "נבררו" בקפידה תוך עריכת הבחנה פסולה לחלוטין שאיננה מעוגנת בדין ומנוגדת מפורשות לחובת הגיוס הכללית והשוויונית שחלה על כלל המלש"בים. לאור נתונים אלה מתעורר ספק ממשי בדבר כשירותם של מקבלי אותם צווים ראשונים לשמש כלוחמים או כתומכי לחימה וזאת בשל גילם ומצבם המשפחתי. יתרה מכך, אחוזי ההתייצבות של ציבור זה היו ספורים בלבד – דבר המדבר בעצמו.

7.     מצב המלחמה בו שרויה ישראל מזה למעלה משנה על הפגיעה שנגרמה בעטיו לסד"כ הלוחם של צה"ל, מחייב גיוס עודף של חיילים לוחמים ותומכי לחימה בהיקף משמעותי ביותר. בהתאם לנתונים שפורסמו ביום 29.9.24, במהלך הלחימה נפלו 700 חיילי צה"ל ו-11,000 נוספים נפצעו במהלך המלחמה – דבר שהוביל את צה"ל למצב חסר תקדים של אובדן סד"כ בשנה בשיעור של 12 גדודים שנגרעו ממנו! עפ"י אומדן שמרני הצבא זקוק על רקע המתואר לעיל לכ- 10,000 לוחמים ותומכי לחימה נוספים, שעיקר הפוטנציאל לגיוסם מצוי בקרב הציבור החרדי.

8.     הרחבת הלחימה בחזית הצפונית מאז סוף חודש ספטמבר לצד דלדול מאגר כוח האדם מחד ואי ניצול כלשהו של פוטנציאל המתגייסים מתוך הציבור החרדי, הביאה לפי הפרסומים לכך שרשויות הצבא נאלצו לשלוח צווי גיוס לחיילי מילואים בהיקפים עצומים, כאשר הנטל הכבד מוטל, שוב, על חיילי מילואים, אשר נקראו בפעם השלישית וחלקם אף בפעם הרביעית למלא את חובתם. חובה זו, החלה באופן שוויני על פי דין על רבבות המלש"בים החרדים, אינה נאכפת כלל על ידי רשויות הצבא בניגוד לדין.

9.     על מרשינו נמנים חיילים וחיילות, בהם סטודנטים, הורים לילדים, בעלי עסקים ועוד, שמייד עם פרוץ המלחמה ביום 7.10.2023 נקראו והתייצבו לשירות מילואים בן חודשים ארוכים, פעם אחר פעם, על פני מספר תקופות ולעתים תוך ניצול חופשות בנות ימים ספורים.

כך למשל א', מהנדסת בהשכלתה ןבעלת עסק בתחומי הייעוץ וההוראה, בעלת תפקיד במערך הלוחם, אשר שירתה במשך פרק זמן של חודשיים ימים ולאחר שלושה שבועות מעת שיחרורה, החלה בשירות נוסף לתקופה שניה בת למעלה מחודשיים ימים. גם בחודשים שלאחר מכן נקראה א' לשירות פעיל למשך תקופות נוספות, לרבות בחודש אוקטובר הנוכחי, תוך שהיא מותירה מאחוריה כאמור עסק אוותו הקימה.

דוגמא נוספת הוא ר', בעל משרה בתחום ההייטק, המשמש כקצין במערך הלוחם, אשר הותיר את רעייתו ושני ילדיהם הקטנים מאחור, נקרא והתייצב לשירות מילואים כלוחם וכמפקד בן למעלה מארבעה חודשים, כאשר רק לאחרונה נקרא לשירות מילואים נוסף בן חודשיים ימים.    

ת', סטודנט לתואר שני באוניברסיטה, משמש כקצין ומפקד במערך הלוחם, שירת במשך למעלה מארבעה חודשים במלחמה, כאשר לאחרונה קיבל צו נוסף למשך תקופה של למעלה מחודשיים נוספים. לשירות המילואים אותו ביצע ועוד יבצע, השפעה שלילית ביותר על לימודיו של ת', אשר בעטיו של שירות המילואים נבצר ממנו למלא את חובותיו האקדמאיות.

ע' מהמרכז, אב לילדים קטנים, משמש במילואים כקצין ומפקד במערך הלוחם, שירת פרק זמן של כמעט 200 ימים(!) מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. בנוסף, ע' הוא סטודנט לתואר ראשון ומפעיל עסק אותו הקים בתחום ההייטק, וכמעט שאין צורך לומר עד כמה רבה ההשפעה הקיימת לאורך השירות אליו נקרא על מהלך חייו, משפחתו, לימודיו ומשלח ידו.

10.   אפלייתם הקיצונית לרעה של חיילי וחיילות המילואים, אינה איפוא סיסמא גנרית; יש לה פנים ויש לה שמות, והבאנו לעיל דוגמאות בודדות מתוך אלפים ורבבות של חיילים וחיילות מילואים, אשר נושאים - בעצמם, לבדם - על כתפיהם את הנטל הכבד מאז פרוץ המלחמה, לצד החיילים הסדירים. אלו הם גיבורינו אשר נאנקים תחת הנטל חודשים רבים. וזאת מבלי לשכוח את אפלייתם הדומה של חיילים סדירים ומלש"בים. יישום פסק דינו של בית המשפט העליון יכול, צריך וחייב היה להקל על כל אותם חיילים וחיילות, לוחמים ולוחמות, על מנת שהללו יוכלו לחזור למהלך חייהם, משפחתם, עסקיהם ולימודיהם. דמם של תלמידי הישיבות אינו סמוק יותר ואין כל בסיס שבדין להעדפתם על כלל בני הציבור. על שלטונות הצבא הוטלה לפיכך החובה לפעול לגיוסם של תלמידי הישיבות באופן מיידי בשיעורים גדולים בהרבה מכפי שנעשהכדברי בית המשפט העליון בפסק הדין:

"אי אכיפת הוראות חוק שירות ביטחון יוצרת הפליה קשה בין אלה הנדרשים לשרת, לבין אלה אשר לא ננקטים הליכים לשם גיוסם. כפי שנאמר בפרשה אחרת, "הפליה באשר ליקר מכל – החיים עצמם – היא הקשה שבהפליות. האדם מוכן ליתן חייו להבטחת מולדתו. הוא אינו מצפה לכל טובת הנאה מכך. הוא מצפה רק לכך שגם אחרים ינהגו כמוהו" (בג"ץ 6427/02 בעמ' 690) [נבו]. בימים אלה, בעיצומה של מלחמה קשה, מעמסת אי השוויון בנטל חריפה מתמיד – ומחייבת קידום פתרון בר קיימא לסוגיה זו".

11.   הטלת נטל שירות עודף על חיילי מילואים מובילה לפגיעה רב מימדית בכלל תחומי החיים, הן מבחינת השחיקה הפיזית והנפשית של החיילים, והן על שום הפגיעה הנרחבת במשפחותיהם, בעתידם המקצועי והאקדמי (לפי המקרה) ובמצב המשק והכלכלה הישראלית.

12.   בנסיבות החריגות והייחודיות שבהן צה"ל בפרט ומדינת ישראל ככלל מצויים כיום, המדינה מחוייבת ביתר שאת לפעול באופן שוויוני בנושא הגיוס ולא על דרך של הענקת זכויות יתר פסולות, המנוגדות לדין ולקביעת בית המשפט העליון, לאוכלוסייה שיש בה פוטנציאל כמותי אדיר להשלמת שורות הצבא.

13.   ואם בכך לא די, הרי שהמציאות הביטחונית המתוארת לעיל, גובה מחירים כבדים שמשלם ועוד ישלם המשק הישראלי. המלחמה הביאה לגידול בדרישות הצבא לכוח אדם בחובה ובמילואים, כאשר לפי פרסומים אחרונים העלויות הכלכליות הכרוכות בכך במשך העשור הקרוב יעמדו על למעלה ממאה מיליארד ₪, ובנטל שיעמוד על עשרות אלפי ₪ על הפרט.

בהתאם לנתונים שפורסמו לאחרונה, גיוס של 1,000 חרדים לשירות קרבי (מדי שנה) יוביל לחיסכון של 833 אלף ימי מילואים קרביים בשנה; חיסכון של 10-14 ימי מילואים בשנה לפרט (חיסכון כלכלי לפרט של כ- 20 אלף ₪); ולחיסכון כלכלי בשנה של כ- 1.3 מיליארד ₪. אם נכפיל את המספרים בשים לב למספר המלש"בים החרדיים החייבים בגיוס, המשמעויות הכלכליות על כך למשק הישראלי הן עצומות בכל קנה מידה. 

14.   התנהלות רשויות הצבא בבחירתן לשלוח צווים ראשונים דווקא לאותם מלש"בים מתוך הציבור החרדי בעלי המאפיינים שתוארו לעיל, הינה התנהלות הנגועה בחוסר סבירות קיצונית שכן כתוצאה מכך יבחר כל צעיר חרדי לדבוק בלימודים בישיבה ולהיאחז בקרנותיה כמפלט מפני גיוס, דבר שהשלכותיו הכלכליות בכל הנוגע לשילוב חרדים בחברה הישראלית כגורם יצרני המקיים את עצמו חלף היותם גורם המתפרנס מתשלומי העברה של אוצר המדינה הרות גורל, לא פחות. כך דרך כלל, ומקל וחומר שכך על רקע מחיריה של המלחמה.

15.   נוכח כל האמור לעיל, המובא מטבע הדברים על דרך התמצית, הימנעות רשויות הצבא מלקיים את הוראות פסק הדין ככתבן וכלשונן, על דרך של הוצאת צווי גיוס לכלל הציבור החרדי החייב בגיוס מהווה הפרה, ואף בזיון של פסק הדין, ומעבר לכך הרי שהיא מהווה אפליה פסולה בין דם לדם במובן המעשי להבדיל מהמטפאורי וחותרת בעוצמה תחת יסודות קיומו של צה"ל כצבא העם ותחת קיומה של המדינה. 

16.   בהינתן המתואר לעיל ודחיפות הנושא, הנכם נדרשים להודיענו בתוך 10 ימים, כי בכוונתכם לפעול באופן מיידי בהתאם לקביעת בית המשפט העליון וממילא בהתאם להוראות חוק שירות ביטחון, ולפעול ללא כל דיחוי נוסף לגיוסם של כלל המלש"בים החרדים המחוייבים בגיוס על פי דין. היה ולא תעשו כן, יפעלו מרשותינו לאכיפת פסק הדין בכל דרך חוקית העומדת לרשותם, לרבות על דרך הגשת עתירה לבג"ץ ו/או הצטרפות לעתירה הקיימת.                                                                           

                                                                                                                     

בכבוד רב,

                                                               

  טומי מנור, עו"ד                                                            דפנה הולץ-לכנר, עו"ד

נשיץ ברנדס אמיר ושות', עו"ד                                                      

=====


במקביל הפסקת סבסוד מעונות יום  תחל בסוף נובמבר והחרדים מוכנים לפגוע בכל האוכלוסייה ובלבד למצוא איזה "שטיק" שיאפשר הנחה של 3,000 ש"ח לחודש לילד לאב חרדי, לא עובד ומשתמט משרות צבאי. כמובן שהאוכלוסיה הנפגעת היא של משפחות בהם שנ בני הזוג עובדים ושרתו בצבא....


העניין כמובן מגיע לבג"צ ועמדת היועצת המשפטית לבג"צ ברורה:


"היועצת המשפטית לממשלה מבהירה כי כתוצאה של פסק הדין בעניין חוק הגיוס הממשלה לא רשאית לסבסד את לימודיהם של מי שחבים בגיוס ואינם מתגייסים.


שר העבודה אינו מאפשר לכלל המשפחות הזכאיות לסבסוד לקבל  את הסבסוד השנתי שהן זכאיות לו, כדי לכפות מציאת פתרון שיאפשר סבסוד גם של משפחות תלמידי ישיבות חייבי גיוס. התנהלות זו אינה כדין. "

======

סמוטריץ נחוש לגייס חרדים על אמת או נחוש לעיסקה עם החרדים לטובת המשיחיים?


סמוטריץ:


ערב חג הסוכות, אחרי עוד ימים קשים אך הכרחיים לעם ישראל, אני קורא בכאב שמפלח את הלב את דברי כמה מחברי הסיעות החרדיות, חברי לקואליציה, על החובה הקדושה של שירות בצבא הגנה לישראל. שירות שאינו עומד בשום צורה באופן בסתירה ללימוד תורה ויראת שמים, כפי שמוכיחים רבבות הלוחמים בני הציונות הדתית שמשלבים ספרא וסייפא בגבורה ובקידוש השם.


השירות בצה"ל הוא חובה זכות ומצווה. בוודאי לא בעיה. התעלמות חלק מאחינו החרדים מהחובה זו, יהיו הסיבות והחששות אשר יהיו, בזמן מלחמה ובכלל, היא עוול הדורש תיקון יסודי. אנו נמצאים בעניין זה בימים היסטוריים שיאפשרו לנו לעשות את התיקון הזה וכך יהיה, בעזרת השם ובנחישות.


----   הבעיה היא כמובן שהכת החרדית לא רואה בשרות בצבא חובה קדושה או מצווה. הם המציאו לעצמם דת חדשה המקדשת לימוד. לגיוס כלפי חוץ קוראים לה "גזרת שמד" ובחדר שאף אחד לא שומע , מברכים על כך שהילד בישיבה ולא בעזה. החרדים חכמים. אם אפשר לקבל כסף מהמדינה ולא לשרת אומרים - אם נותנים לך - תיקח. ---- 


רוצים לגייס חרדים? תתרכזו במילה חובה. רק בה. אחרת החרדים יחליטו שדתם כוללת אי תשלום מס הכנסה....