לאחר "הברבור השחור" (שיהיה די צפוי) בפרנק השווצרי בתחילת 2016 , הסוחרים במט"ח ספגו אירוע תנודתיות חריף מאוד בפאונד האנגלי.
בניגוד לתהליך של פריצת שער קבוע הנקבע ע"י הממשלה כפי שארע בליש"ט לפני 25 שנה ובפרנק השוויצרי השנה, התנודתיות הנוכחית בליש"ט נבעה כנראה ממסחר אלגוריתמי.
לאירוע זה חשיבות היסטורית לדעתי על המסחר האלגוריתמי בהיבט ההבנה כי "ברבורים שחורים" כנראה הולכים להיות הרבה יותר נפוצים בגלל התגברות המסחר האלגוריתמי ולכן , דווקא הסוחרים באלגוריתמים על מטבעות המשתמשים במינוף גבוה יהיו חייבים לטפל בסיכון של תנודתיות סופר חריגה באופן שוטף ויש לכך משמעות כספית ניכרת - או הקטנת המינוף שמשמעותה הקטנת הרווחיות במסחר או הוספת גידור ותשלום "פרמיית ביטוח". כך או כך , הפעלת מערכת אלגוריתמית במסחר מטבעות תהיה פחות רווחית מבעבר.
כיצד זה קשור למסחר בתעודות סל על ה VIX?
קפיצה מסיבית מאוד ב - VIX היא עניין וודאי. הקפיצה עשויה לנבוע מאירוע חיצוני בעל השפעה עולמית הגורם לתנודתיות מסיבית בשווקים או מאירוע פיננסי סופר חריג אך הסיבה הספציפית אינה חשובה אלא התוצאה. במקרה כזה , מי שנמצא , כמוני, בפוזיציה של שורט תנודתיות , לעתים ללא גידור , חשוף להפסדים כבדים עד כדי איבוד ההשקעה ביום בודד של מסחר (למרות שלדעתי העניין תאורטי ולא מעשי מסיבות שיוסברו בהמשך).
אירוע זה יתרחש ללא התראה מוקדמת והוא יהיה חריג לחלוטין בכל קנה מידה - לא חשוב כמה ההיסטוריה של השונות בשווקים מוכרת לנו, כמה וניתוחים סטטיסטיים נעשה או באיזה מודל אנו משתמשים. זו לא שאלה של אם, זו שאלה של מתי. לאחר שאירוע כזה יתרחש, נקרא בעיתונות כי היה זה "ברבור שחור" בשווקים הפיננסיים.
אז מה המשמעות לסוחר ב VIX?
הדרך שלי היא להסתכל על היקף החשיפה הכולל - מה יקרה עם תהיה קפיצה של ה VIX ל 80 בין לילה. תיק ההשקעות חייב יהיה להיות מסוגל לספוג את הנזק מבלי להימחק . בסופו של דבר, "ביום שאחרי" ה VIX ירד וההפסדים יתחילו להתהפך - אך אם אין יכולת להישאר בשוק ולספוג - ההפסדים מתקבעים עד אשר מצליחים להביא "כסף חדש" מהשקעות אחרות - אם בכלל זה אפשרי.
בהיבט הפרקטי , לסוחר בשורט תנודתיות יש שתי "שכבות הגנה מבניות" אשר הופכות את עניין "הפסד מוחלט" לתאורטי:
ראשית קפיצת VIX יומית של מאות אחוזים כדוגמת קפיצה מרמות נמוכות ל- 80 היא עניין תאורטי בלבד בגלל מנגנוני השוק - במקרה של תנודתיות סופר חריגה בשווקים שורה של "מפסיקי זרם" בבורסות נכנסים לפעולה והמסחר נעצר לפרקי זמן שונים ובסופו של דבר נעצר כליל. התחדשות המסחר תלויה כבר ברגולטורים שלא יאפשרו פתיחה עד להתבהרות המצב , תהליך העשוי לקחת ימים. הניסיון מלמד כי כאשר המסחר מתחדש , כוחות עלומים דואגים להרגעת השווקים, אספקת נזילות למסחר ואפילו רכישה ישירה של מניות ע"י ממשלות.
הדבר נובע מהבנה של הרגולטורים והממשלות כי תנודתיות חריגה מביאה להפסדים כבדים ופשיטות רגל של מוסדות פיננסיים שיגרמו לנזקים עצומים לכלכלה. יש הבדל כלכלי עצום במידת הנזק הכלכלי הנגרם בין ירידה יומית של 15% במדדים לירידה של 25% בתקופה של חודשיים כך שוויסות השווקים האירועים חריגים הפך להיות חלק אינטגרלי מתפקידי הרגולטורים בשווקים , לטוב ולרע.
שכבת הגנה שניה היא "שכבת הברוקר" הרלבנטית לכל מי שנמצא בפוזיציית שורט או מחזיק אופציות. במקרה זה הברוקר מחשב באופן שוטף בטחונות בחשבון (מרגי'ן) . כאשר מתרחשת חריגה מהביטחונות , הברוקר מתחיל לממש הפוזיציה כך שבמקרה של ארוע קטסטרופלי , הברוקר יממש את ההחזקות וכך תימנע "מחיקה מלאה". כמובן שעל מנת להנות משכבת הגנה זו יש לבודד את ההחזקות הקשורות למסחר ב VIX בחשבונות נפרדים ולקוות שהברוקר ימצא ברגע האמת נזילות למימוש. פרקטית הבעיה עוברת לברוקר כי מבחינת הברוקר , אם החשבון מגיע ל- 0 , ההפסדים משם והלאה הם על חשבונו..... כך שניתן לשער את העדיפות שהברוקר נותן להוראות שלו הנועדות למנוע מצב זה.
