יום שישי, 24 בנובמבר 2023

ראש ממשלה כושל, שר אוצר שהכלכלה מעניינת לו את הפופיק, שר ביטחון האחראי על הכשלון הבטחוני הגדול בתולדות הציונות , בטחון פנים בידי מחולל כאוס - צרכים ללכת עכשיו

 


מדינת ישראל בלחימה כבר כמעט 50 ימים והגענו להפוגה הראשונה.  זו העת להתארגנות מחדש.

צה"ל כמובן יתארגן להמשך הלחימה אך גם הצד הצדיני דורש ארגון מחדש. רוב עם ישראל מבין זאת ורוצה זאת.

על מצבו של ראש הממשלה אין צורך להרחיב במילים. המדינה לא מעניינת אותו אלא השרדותו האישית. יש לשער כי חוסר יכולתו לקחת אחריות ברורה מעידה על חוסר כשירות . נתניהו חשוב ברצון למרוח המלחמה ולא להביאה לידי סיומה שכן אז יצטרך להתמודד עם הזעם העצום בעם כלפיו.

שר האוצר מתברר כפיגוע לכלכלה כאשר השקר והאמונה בשם הפכו לכלי עבודה מרכזיים תוך התעלמות מהדרג המקצועי ומהיועץ הכלכלי לממשלה - נגיד בנק ישראל. על כל הטיה מגזרית שלו, על כל מענה ללחץ סקטוריאלי, על כל גרוש שיוצא ללא שיקול דעת , עם ישראל ישלם בריבית דריבית על גרעון גדול שימומן בחוב יקר.


שר הביטחון, בשר מבשרה של מערכת הביטחון, נחוש לכפר על אחריותו ומציג קו ניצי. גם הוא צריך ללכת. המוערבות האישית שלו בכישלון גדולה מאוד הוא למעשה אחד מ- "אדריכלי הכישלון" בגין המעשה ואי מעשה כחלק מהממשלה הרעה התולדות המדינה בכלל ובתפקידו כשר הביטחון בפרט . שיקול דעתו חשוד. דיין , מאדריכלי הכישלון של יום כיפור כשר ביטחון, נסוג ונתן "המלצות מיניסטריאליות" והצבא עשה מה שהוא מבין באישור ראש הממשלה שסמכה על הרמטכ"ל.  גלנט מתנהל כרמטכ"ל על ועל ראש הממשלה בוודאי אין מה לסמוך.

על השר לביטחון פנים גם אין מה להרחיב הדיבור. הוא נגד. נגד שלום, נגד ביטחון, נגד המשטרה, נגד שרות בתי הסוהר , נגד עסקאות לשיחרור חטופים , נגד הממשלה שהוא חבר בה , נגד עם ישראל. מה הוא בעד? חזון משיחי, לאומני קיצוני, אנטי ציוני הכרוך בהפיכת מדינת ישראל למדינה דו-לאומית ולמעשה , בליבו , כי לא יכול לאמר זאת בגלוי, מבקש לגרש את הערבים מאיו"ש ומעזה. בדם ואש יהודה נפלה, בדם ואש מדינת יהודה תקום. 

המחנה הציוני , שהצטרף לממשלה על מנת להגן על מדינת ישראל מהטירוף של ממשלת נתניהו , צריך לנקוט עמדה ברורה בנושא. אם ברור להם כי המלחמה תערך חודשים, החלפת ההנהגה צריכה להתבצע כעת.


יום שישי, 17 בנובמבר 2023

מויניאן אג"ח ב- מימוש

 


מויניאן היתה מהאחזקות הגדולות באג"ח זבל בתיק כאשר פוזיציה ראשונית בחברה פתחתי באג"ח א' בתקופת הקורונה   בשנת 2020 בשער ממוצע של 86 ,  בינואר  2021 הגדלתי הפוזיציה בשערים 92-94  ובמאי מימשתי אותה בשער 98. השקעה שהניבה תשואה שנתית של 24%.

את ההשקעה באג"ח ב' פתחתי במרץ אפריל 2021  בשערים 77-81.    בסוף 2021 התקבל גם פדיון חלקי . ב- 2022 התקבל פדיון חלקי  , בינואר 2023 הגדלתי הפוזיציה בשער 87  ועתה בימים האחרונים מימשתי כל האחזקות בשער ממוצע של 97. ההשקעה הניבה תשואה שנתית של 22%.

מכרתי את אג"ח ב' למרות שנסחר בתשואה ברוטו של כ- 11%, תשואה מכובדת לכל הדעות אך המח"מ הוא 0.6, כלומר מדובר באג"ח קצר. המשמעות היא שאם אשאר באג"ח אקבל תשואה שנתית של  11% אך יתכן שבזמן זה המלחמה תסתיים, הממשלה תתחלף וההזדמנויות בשוק יצטמצמו מאוד. 

לאור זאת  אני מעדיף לממש האחזקה ולהעביר ההשקעה לאג"ח בעלי תשואה לפדיון גבוהה יותר ובעלי מח"מ ארוך יותר. אני חייב לציין  כי השיקול במימוש האחזקה הוא של מיקסום סיכוי / סיכון בתיק אינו  קשור לחברה עצמה. בדיוק כפי שעברתי בנורסטאר מאג"ח יג' לאג"ח יב'.  

אין כל רע בהשקעה באג"ח של מויניאן כחלק מתיק בסיכון. הבעלים מראה כי תומך בחברה, בסוף השנה יהיה פדיון של 50% מהיתרה כך ששארית החוב לאג"ח יהיה קטן יחסית להון החברה והסיכון של חדלות פרעון מצטמצם מאוד









יום שלישי, 7 בנובמבר 2023

האמנם עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד ונלך בשדות הנגב כהלך התם? - 30 לזוועות

 


האמנם

מילים: לאה גולדברג
לחן: סשה ארגוב וחיים ברקני



לאה גולדברג כתבה ב- 1943 בצל השמדת היהודים באירופה שיר על תקומה, התאוששות, יישוב הארץ.

השיר נוגע לא נוגע בזוועות רק בשתי שורות, אחת הקשות בשירה העיברית :


את תלכי בשדה לבדך
לא נצרבת בלהט

השרפות בדרכים שסמרו
מאימה ומדם



במלאות 30 לזוועות, יש רק לקוות כי יגיעו ימים של סליחה ושל חסד , ונלך בשדות הנגב כהלך התם. ופשוטים יהיו הדברים וחיים. 
-----------------------

האמנם האמנם
עוד יבואו ימים
בסליחה ובחסד
ותלכי בשדה
ותלכי בו כהלך התם

ומחשוף ומחשוף
כף רגלך ילטף
בעלי האספסת
או שלפי שיבולים
ידקרוך ותמתק דקירתם

ונשמת ונשמת
את ריחו של התלם
נשום ורגוע
וראית את השמש
בראי השלולית הזהוב

ופשוטים ופשוטים
הדברים וחיים
ומותר בם לנגוע
ומותר לאהוב
ומותר ומותר לאהוב

את תלכי בשדה לבדך
לא נצרבת בלהט
השרפות בדרכים שסמרו
מאימה ומדם
וביושר לבב שוב
תהיי ענווה ונכנעת
כאחד הדשאים כאחד האדם

יום שני, 6 בנובמבר 2023

חנן מור אג"ח יד' - מלכודת או הזדמנות? - עדכון -קריסה


חלף כחודש מהפוסט האחרון על חנן מור .

שלא כהרגלי בפוסטים שמפורסמים מצאתי עצמי מגיע בפוסט האחרון למסקנה שהאג"ח אינו ראוי להשקעה (בדר"כ שאני לא חושב שראוי, אינני מפרסם דבר) וכתבתי אז שאין לי ספק שההסתברות לחדלות פרעון גבוהה הרבה יותר מבעבר ו - "לאור זאת אני מעדיף להשקיע בהזדמנויות אחרות בשוק ולהמתין להתפתחויות בחברה ובראשם שמאות עדכנית לשדה דב. שכן ההנחה על הפארי באג"ח יד' בשער 85 אינו מספקת שכבת הגנה הונית מספקת ותשואה לפדיון של 16% תרד דרמטית אם החברה תיכנס לחדלות פרעון ואינה מפצה על הסיכון אל מול חלופות השקעה בשוק. "

כעת מתברר כי הקרקע בר"ג שהחברה דיווחה שחתמה על מכירתה , לא נמכרה . הסיבה לא ממש חשובה כי התגלה שהחברה הייתה כבר בהארכה השלישית לתשלום ריבית לבנק בגין הנכס, עובדה שהחברה לא טרחה לעדכן בה את המשקיעים למרות (ואולי בגלל) שעשויה להיות עילה לפרעון מיידי של אג"חי החברה.

בנוסף פנה הבנק לממש את שלב א' של הפרויקט למגורים בחיפה לו הלוואה של 90 מש"ח אל מול שווי בספרים של 110 מש"ח כאשר הנחתי בפרויקט חיפה מחיקה של 25% משוויו עפ"י האינדיקציה על השינוי במחירים בשוק בשל עליית הריבית בעקבות המידע על פרטי המכירה, שלא התממשה , בר"ג.  על מנת שהבנק יקבל 90 מש"ח ירידת השווי צריכה להיות לא יותר מ- 18% (ואני מתעלם מריבית נצברת  ועלויות כינוס היכולות להגיע יחדיו  ל- 10% ללא שום קושי) כך שהסיכוי שאג"ח ג' שאמור לקבל את עודפי המכירה לחשבון המשועבד לו, כנראה לא יראה מהמימוש דבר. 

הפעולה המשמעותית ביותר מצד בנק לאומי היא ביחס לקרקע בשדה דב בו הוא חלק מהקונסורציום המממן את הפרויקט. הבנק פנה ליתר המממנים  ומבקש למנות לקרקע כונס נכסים בטענה שאיבד אמון בהנהלת החברה והעדפת נושים.  

עלויות הכינוס בחברה יזמית הם גבוהות ולדיירים ששילמו על דירות ניתנת ההעדפה בהיבט השלמת הפרויקט. פרויקטי החברה ימכרו בנפרד וזה תהליך שיהיה ארוך ויקר.




בפוסט מטה הראתי כיצד הונה העצמי של החברה למעשה נמחק. עתה בתהליך כינוס ההפסדים יעמיקו ויבואו על חשבון האג"ח הלא מובטחות של החברה. בשלב זה אין כל יכולת לאמוד  היקף הנזק  שיכול אף למחוק את האג"חים הלא מובטחים. על כל פנים , ההיסטוריה של ריקברי באג"ח לא מובטח חברות ייזום היא מאוד לא מעודדת.

האג"ח הלא מובטחות הן יג' / יד' כאשר יג' זכאית לעודפים שינבעו ממכירת אדמות הפרויקט בחיפה אך כרגע נראה שלא יהיו כאלו. יחדיו הסדרות הם בהיקף של 295 מש"ח המהווים 43% מהונה העצמי של החברה. בהנחה שהונה העצמי של החברה נמחק , משקיע נדרש לשאול עצמו מה עשוי להיות הנזק מעבר להון העצמי? ככל שלא יעבור את ה- 295 מש"ח הרי האג"חים הלא מובטחים יקבלו "משהו" אך כאמור בשלב זה , קשה מאוד לדעת אך  מחיקה של 150 מש"ח מעבר להון העצמי היא יותר מסבירה כשלוקחים בחשבון עלויות פרוק כך שאני לא יכול לפסול תסריט ריקברי אפסי, בתום הליך ארוך ויקר.

סוגיה חשובה שיש לקחת בחשבון בהשקעה באג"ח בסיכון כל כך גבוה היא התשואה השנתית שידרוש משקיע סביר בגין אג"ח שנכנס לפרוק. היום ניתן להשקיע באג"חי סחירים , מובטחים,  בתשואות לפדיון של של 25%-13% בהתאם לרמת המצוקה / סחירות של האג"ח  כך שעל מנת להיכנס להרפתקה בעלת סיכון גבוה מאוד באג"ח לא מובטח של חנן מור מה תהיה התשואה הנדרשת? 30% לפחות?

המשמעות היא שגם אם משקיע חושב ש"בסוף" יקבל פארי , השווי של הפארי עוד 3 שנים היום הוא רק 45 אג. אם המשקיע מעריך שיקבל 50 אג, השווי הוא 22 אג אולי זו תהיה נקודת כניסה סבירה....

פוסט מיום 11/10/2023

לפני כ- 10 חודשים כתבתי על החברה לראשונה (ראה מטה) ובזמן שחלף ביצעה החברה סדרה של צעדים שאמורים להביא לייצובה:

מימוש נכסים - הצורך במימוש נכסים היה ברור מאליו.עד לפרסום דוחות הרבעון השני של 2023 החברה הצליחה בתקופה יחסית קצרה לממש סדרת נכסים מבלי ליצור הפסדים משמעותיים וזו התנהלות אופיינית שחברה מממשת את מה שקל ונוח בהתחלה . את הנכסים המגלמים הפסד החלה למכור לאחרונה בדמות הקניון בחריש שנמכר ב - 180 מש"ח בפסד של של כ- 26 מש"ח המהווה ירידת של  13% משוויו בספרים וקרקע בר"ג בהפסד של 43 מש"ח המהווה ירידת שווי של 21% - ביחד 69 מש"ח.

גם בשני הפרויקטים בעלי הסיכון הגדול ביותר על החברה חלה התפתחות:

שדה דב - החברה כנראה לא מצאה יזם כקונה אפילו לחלקיו של הפרויקט שלא בהפסד כבד ולכן פונה לכיוון של מכירת הפרויקט בחלקים לקבוצות רכישה. המטרה  לנסות לקבל מחיר מקסימלי על הקרקע מכיוון שהרוכשים  לכאורה מוותרים על "רווח יזמי".  בדוח מחצית 2023 הערכת השווי לשדה דב היא מסוף 2022. מעניין כיצד הרשות לנירות ערך לא מתערבת ודורשת דוח שמאי עדכני לנכס הכי מהותי של החברה המושפע מאוד מעליית הריבית והשינויים המשק ב- 6 החודשים הראשונים של 2023.  

פרויקט השכרת דירות בר"ג - לאור קבלת הודעת מהמשרד לאיכות הסביבה על האפשרות של זיהום אוויר  מהמש"א הסמוכה , החברה פנתה לביטול המכרז. סיכויי ההצלחה לדעתי נמוכים. הנחתי כי הפרויקט יאלץ למחוק כ- 200 מש"ח (חלק החברה 60%) , נמחקו עד כה כ- 113 מש"ח. תזרים המזומנים מהפרויקט מהוון לפי 5% עדיין לא משקף את מלוא עליית הריבית.  אניח כי לחברה צפויה מחיקה של כ- 60 מש"ח נוספים.

מבט קדימה:

מכירת קניון חריש בירידת ערך של  13% נותנת אינדיקציה לשווי האמיתי הנוכחי של הפרויקטים המסחריים שהחברה מפתחת בשווי של 338 מש"ח. ניתן להניח בשמרנות כי במידה והחברה תמכור אותם (וזו הנחה סבירה) שיעור ההפסד יגיע ל- 15% המהווה מחיקה של  כ- 50 מש"ח.

מכירת הקרקע למגורים בר"ג בהפסד של 21% שעפ"י דוחות החברה תשמש להקמת פרויקט עם רווח גולמי צפוי של 21%  מהווה אינדיקציה ליתר הפרויקטים שבתכנון / תחילת עבודה:

פרויקט בחיפה (בתכנון) ברווח גולמי של 17% ופרויקט בבאר יעקב (שיעור ביצוע 2% בלבד)  ברווח גולמי של 11%.  השקעת החברה בפרויקטים עד כה מבטאת את שווי הפרויקט בספרים כך שיש להניח כי במכירת הפרויקט בחודשים הקרובים הפרויקט בחיפה יפסיד כ- 25% מ- 258 מש"ח שהושקעו בו - 65 מש"ח והפרויקט בבאר יעקב 31% מ- 195 מש"ח שהושקעו =  60 מש"ח - סה"כ 125 מש"ח 

סכימת ההפסדים הצפויים בעת מכירת הפרויקטים עומדת  על כ- 300 מש"ח מ- 680 מש"ח הון עצמי ללא זכויות מיעוט. חלק מההפסד יקוזז מרווחי מכירת דירות של פרויקטים בביצוע.

בהנחה מחמירה כי ההפסדים יעמדו על 300 מש"ח גם לאחר מכירת הדירות נשאר מרווח הון עצמי של 380 מש"ח לספיגת הפסד בגין הקרקע בשדה דב בשיעור  של עד  25%. האם ירידת שוויי זו אפשרית?

האינדיקציה היחידה בדוחות שהחברה נתנה היא כי "מנהלת קבוצת הרכישה" הכינה מעין "דוח 0" לפרויקט שממנו חולץ שווי קרקע של 1,550 מש"ח בפרויקט של קבוצת רכישה שהוא כאמור ללא רווח יזמי. כלומר עם רווח יזמי גולמי מתון מאוד של 15% שווי הקרקע ליזם חדש תגלם ירידה של 230 מש"ח מאינדיקציית השווי של קבוצת הרכישה  , 180 מש"ח פחות או 12% משווי הקרקע בספרי החברה . רווח גולמי מבוקש של 20% יביא להפחתת שווי קרקע בספרים של 260 מש"ח. 

גם אם לכאורה נותר הון עצמי מספק לתשלום האג"ח, החברה בסיכון גדול מאוד להיקלע לחדלות פרעון תזרימית. התסריט מאוד פשוט  - שיווק שדה דב לקבוצת רכישה אינו מתקדם במהירות ראויה, החברה נדרש להאריך את הסכם המימון על הקרקע (1.3 מיליארד ש"ח) . דוח שמאות מעיד על ירידת שווי קרקע של 150 מש"ח , הבנקים מוכנים לממן לא יותר מ 80% משווי הקרקע והנה לחברה חסרים 150מש"ח שאין לה מהיכן להביאם.

יש גם את עניין אמת המידה הפיננסית לגבי אג"ח יד'  הדורשת כי היחס שבין ההון העצמי של החברה לבין סך המאזן של החברה בניכוי מקדמות מלקוחות וזכאים בגין עסקאות קומבינציה ועסקאות תמורה לא  יפחת מ-% 12. לתאריך הדוח האמד הוא  18.7%.  שיערוכים מטה ומכירות פרויקטים בהפסד יקטינו את ההון העצמי ולחברה יהיה בלתי אפשרי  לעמוד באמת המידה.

כשכתבתי על החברה ב2/2023 זו היה לפני עליית הריבית והטרלול הממשלתי והשפעתו על הכלכלה. חשבתי אז שהסתברות ל- "תאונת נזילות" קיימת ולכן חשיפתי לחברה קטנה.   היום אין לי ספק שההסתברות גבוהה הרבה יותר . 

לאור זאת אני מעדיף להשקיע בהזדמנויות אחרות בשוק ולהמתין להתפתחויות בחברה ובראשם שמאות עדכנית לשדה דב. שכן ההנחה על הפארי באג"ח יד' בשער 85 אינו מספקת שכבת הגנה הונית מספקת ותשואה לפדיון של 16% תרד דרמטית אם החברה תיכנס לחדלות פרעון ואינה מפצה על הסיכון אל מול חלופות השקעה בשוק.

פוסט מיום 28/2/2023



חנן מור הינה חברה יזמית וותיקה בתחום הבניה למגורים שמצאה עצמה מסובכת בפרויקטים בעיתיים כשהיא מאוד ממונפת. הונה העצמי בניכוי זכויות מיעוט עומד על 663 מש"ח מניף מאזן של 4.25 מליארד ש"ח(!) כלומר  כ- 85% מינוף. החברה נסחרת בשווי שוק של כ- 310 מש"ח בלבד , כלומר הצפיות הן של מחיקה רצינית של ההון העצמי. 

כתוצאה מכך אג"ח יד' , שאינן מובטחות ,  ותעמודנה לפירעון (קרן) בשלושה תשלומים שאינם שווים אשר ישולמו ב-  30%  ביוני 2024 ו-  35% ביוני  2025/6 נסחר בשער 85 המשקף תשואה לפדיון של כ-  13% לשנה.

בעוד חנן מור צמחה בשוק הדיור למגורים, השכילה החברה ליצור זרוע משמעותית של נדל"ן מניב בהיקף של כ- 110 אלף מ"ר, ממנו 60 אלף בהקמה ובמקביל לחברה מלאי של כ- 7,300 דירות בשלבים שונים של ייזום ובניה.

 מימון הזכייה במכרזי "מחיר למשתכן" וכן מימון הזכייה בפרויקט שדה דב, במכרז דירה להשכיר ברמת גן וכן במכרז טבנקין גבעתיים, הביא בשלושת השנים האחרונות לגידול משמעותי בהיקף החוב המוצג במאזן החברה, כאשר גידול זה רובו ככולו, מהווה אשראי בנקאי למימון רכישת הקרקעות וכן ליווי להקמת הפרויקטים כנגד שעבוד הקרקעות והעודפים מהפרויקטים. מכיוון שהגידול בהיקף החוב משפיע על יחס ההון למאזן של החברה, קיימת חשיבות רבה לניתוח של רכיבי החוב השונים לסוגיו, ולא רק להיקף החוב. כך, נכון למועד הדוח כ- 12% מהחוב במאזן הינו אשראי בנקאי בגין פרויקטים בליווי וכ- % 54 הינו חוב למימון קרקע טרום בנייה; כ- 14% מהחוב במאזן הינו כנגד שעבוד של נכסים מניבים רכוש קבוע; כ- % 1 מהחוב במאזן הינו כנגד שעבוד של המלון בפולין; כ- % 17בלבד מהחוב במאזן הינו כנגד שעבוד עודפי פרויקטים וכ- 2%  בלבד הינו חוב ללא שעבוד כלל , כלומר בהיבט מבנה החוב של החברה אג"ח יד' הינו היחיד שאינו מובטח כך שנמצא נמוך בסדר הנשיה ומקדים רק את בעלי המניות.

היכן הבעיות?

הבעיה הראשונה הינה הפרויקט בשדה דב בת"א:

באוגוסט 2021 רכשה תמורת 1.5 מיליארד שקל קרקע בשדה דב בשטח של 7,600 מ"ר שבה היא מתכוונת לבנות 381 דירות המיועדות למכירה, 77 דירות שמיועדות להשכרה לטווח ארוך, מלון שבו 80 חדרים, ונדל"ן להשכרה למסחר בשטח 1,500 מ"ר.החברה מימנה 25% מעלות הרכישה ממקורות עצמיים ואת השאר באמצעות הלוואה של 1.3 מיליארד שקל ובריבית פריים+1% שנטלה בנובמבר 2021 שאותה עליה לפרוע עד לדצמבר 2024 וקרקע הפרויקט משועבדת עבורה.  רכישת הקרקע בוצעה בתקופה שבה הריבית היתה אפסית, אך כעת, כאשר ריבית הפריים מגיעה ל־5.75%, עלות מימון הפרויקט מתייקרת ב־50 מיליון שקל לעומת ההערכה הקודמת ולעומת הנדל"ן שרכשה במקום עדיין לא מניב. ב- 2024 החברה אמורה להתחיל בבניה אך אם לא (ואף אחד לא יודע באמת) , עיכוב של שנה יעלה לחברה כ- 90 מש"ח בהנחה שהפריים יעלה ב- 0.25% נוספים בלבד ובהנחה שפרמיית הסיכון שהמממנים יבקשו תישאר 1% מעל הפריים כך ש- 100 מש"ח יהיה אומדן סביר.

בדו"חות 2021 העריכה חנן מור שממכירת הדירות היא צפויה לקבל 2.67 מיליארד שקל, המשקף מחיר ממוצע של 65 אלף שקל למ"ר ושל 8 מיליון שקל לדירה. אך בדו"ח המסכם לינואר־ספטמבר ההכנסה הצפויה ממכירת הדירות מוערכת ב־3.1 מיליארד שקל, המשקפת מחיר ממוצע של 71 אלף שקל למ"ר שמביא דירות למחירים של 8 מש"ח ויותר. בעוד שהעלאת מחירי המכירה התכתבו עם העליות המחירים בשוק, הירידת במחירים היום בשילוב עליית הריבית והעליה בעלויות הבניה הופכות את התוכנית העסקית בעת רכישת הקרקע לבלתי רלבנטית ורווח גולמי צפוי של 700 מש"ח על מכירות של 3.1 מליארד ש"ח  ( 22.5% על בסיס 71 אש"ח למ"ר) עשוי לרדת דרמתית  רק בשל עליה של הוצאות המימון בזמן הבניה עוד לפני עליה במחירי עלויות בניה (אינפלציה) וירידה במחירי המכירה.

מעבר לנושאים הפיננסיים, ממש בין הקרקע של חנן מור בשדה דב לים נמצאת רידינג שכנראה תמשיך לעבוד במועד מכירת הדירות ללא תאריך לפינוי.  האם החברה תוכל לקבל את מחירי המכירה המבוקשים כאשר "נוף לים" הוא בפועל "נוף לארובה" במרחק של 300 מטר?

לפיכך מחיקת שווי של 200 מש"ח אינה מופרכת והיא כ- 50% מהגידול בשווי המכירות החזוי בפרויקט בין דוחות 2021 ל- 2022.

הבעיה השניה היא הפרויקטים להשכרה בשדה דב/ר"ג:

NOI שנתי צפוי בפרויקטים (בתפוסה מלאה) - 35 מיליון ש"ח , עלות הקמה 1 מיליארד. התשואה 3.5% נמוכה משמעותית מעלות המימון של הפרויקט , בוודאי של החברה עצמה. 

שווי בספרים של הפרויקטים עומד על 421 מיליון (חלק החברה)  ועלות הקמה צפויה 681. הפרוקטים הללו יהיו חייבים לעבור הפחתת שווי בדוחות , כאשר התאמה ל- 5% תשואת NOI ניראית שמרנית, השווי של חלק החברה ב NOI יעמוד על 476 , כלומר תדרש מחיקה של 200 (!) מיליון ש"ח  שהינה ההפרש בין עלות ההקמה לשווי ה NOI. בהקשר זה צריך להבין שגם אם החברה לא תבצע המחיקה, ההפסדים הללו יתרחשו בגלל שעלויות המימון יהיו גבוהות מה- NOI. 

אם ניקח את שתי הפעילויות הבעייתיות, ההפסד המצטבר עשוי להגיע ל- 400 מש"ח. הבעיה של החברה תהפוך לחמורה כאשר מחיקות הון יפעילו טריגרים של יחס הון באג"חים. הראשון הוא טו' שמובטח בקניון בחריש ודורש הון 350 מש"ח ויחס הון למאזן של 13%. אחריו אג"ח יד' עם דרישה להון עצמי של 180 מש"ח והון למאזן 12%.

אל מול המחיקות הצפויות , לחברה יש פעילות שאמורה ליצור רווחים בשיעור ניכר , החברה מציגה 1.439 מיליארד ש"ח רווח גולמי מפרויקטים בתכנון וביצוע. די כי 30% מכך יהפוך לרווח כי אז ההפסדים הצפויים יתקזזו עם הרווחים. הבעיה כמובן הפרשי עיתוי - ההפסדים ב- 2023-2024 , הרווחים יפרסו ל- 5 שנים ובכך יש סיכון לא קטן שאותו יכולה החברה לגדר באמצעות גיוס הון מהבעלים בסגנון נורסטאר / ג'י סיטי תוך דילול מי שלא ישתתף בהנפקה. בינתיים ב- 2022 החברה חילקה דיבידנדים לבעלי המניות, מנהג זה כמובן חייב להיפסק.

ב- 18 החודשים הקרובים , החברה צופה  עודפים מפרויקטים המוערכים בסך של כ- 374מיליון ש"ח (לא כולל עודפים שינבעו לחברה מנכסי המסחר באותם פרויקטים) וכן הכנסות מדמי שכירות וניהול בסך של כ- 50מיליון ש"ח, אשר צפויים לשמש להקטנת היקף החוב וכתוצאה מכך להביא לקיטון בהיקף המאזן שאמור לאזן במקצת את השפעת המחיקות, אם יתרחשו.

החברה אינה מתעלמת מהעליה בתשואות אג"חי החברה ונראה כי רוכשת חלק מהאג"חים המובטחים הנסחרים בתשואה של 9% ויותר שהם עצמם נראים כהזדמנות להשקעה בעלת פרופיל סיכון סולידי מאג"ח בסיכון אך נושאי תשואה גבוהה וכן מוציאה למכירה את הפרויקטים בחריש אשר כאמור אג"ח טו' מובטח בקניון בחריש ודורש הון 350 מש"ח ויחס הון למאזן של 13%הצפויים להיות מופרים עם המחיקות.

אם תצליח מכירה הפרויקטים, מינוף החברה יקטן במעט ובכך תקנה החברה זמן התארגנות נדרש לאור חוסר יכולתה לגייס חוב חדש כאשר האג"ח המובטחים שלה נסחרים ב- 9% תשואה לפדיון.

האם אג"ח לא מובטח של החברה ב- 13% הוא הזדמנות?

האמת היא שזה בערך המחיר ההוגן כהלוואת מזנין לחברה ממונפת אך אם לחברה תארע "תאונת נזילות" כתוצאה מהפרת אמות מידה פיננסיות, ההחזר לאג"ח יהיה כנראה נמוך מ- 85 אגורות. לפיכך לא מדובר בהזדמנות אך מכיוון שבעלי החברה הוכיח לאורך השנים ניהול תקין, קשה להתייחס להשקעה בחנן מור כמלכודת כדוגמת חפציבה או אורתם-סהר, חברות יזמות למגורים שקרסו תוך שמסיבים הפסד ניכר לאג"ח.

אני ממליץ לקרוא את הפוסט-מורטום של אורתם סהר  שמדגיש את הבעייתיות הגדולה של השקעה בחברות ייזום למגורים על סמך הדוחות הכספיים. כפי שכתבתי , אני מאמין כי בחנן מור הדוחות תקינים והסיכונים הם סיכונים עסקיים שניתן למפות ולנסות לכמת ולא דוחות מבושלים.

לאור זאת פתחתי פוזציה לא גדולה באג"ח, בעיקר ממתין להתפתחויות שאולי יהפכו את האג"ח להזדמנות השקעה.







 

יום ראשון, 5 בנובמבר 2023

אג"חים לא מובטחים של ג'י-סיטי - מלכודת או הזדמנות? - מימוש

 

לפפני שנה כתבתי על אג"ח יב' וחשבתי שמדובר בהזדמנות.

על החברה עברה שנה סוערת שעיקרה גיוס הון שאיפשר ייצובה. הפיחות בשקל הוסיף שווי שיקלי לאחזקותיה מחוץ לישראל וכך האג"ח התאושש והגיע לרמה של 105 המגלם תשואה לפדיון של 7.5% שנתי + מדד. לאור המלחמה אני צופה ירידה באינפלציה כך שאם כל הרצון למרכיב צמוד בתיק, בהנחה של אינפלציה של 2.5% בשנה מדובר בתשואה השקולה ל- 10% שיקלי רק עם תשלום מס של 25%. 

בסביבה שבה חלק גדול מהאג"חים בשוק נסחרים במעל 10% , יש הרבה אלטרנטיבות השקעה וזו הזדמנות להיפרד מאג"ח זה.

במחיר הרכישה בפוסט היה 76  ומכירה ב- 105   מדובר ברווח נומינלי של 38% בשנה + כ- 5% תשואה שנבע מפדיון 10% מהקרן+ ריבית ב- 6/2023 (גילם כ- 10% תשואה שנתית במועד התשלום) , סה"כ 43% בשנה.

שוק האג"ח בסיכון  בימים אלו נמצא במצב שמזכיר את ראשית הקורונה (אז היה חמור יותר) אך יש לזכור כי ההרעה בסביבת ההשקעה מבוססת על ארועים חולפים. המהפכה המשפטית הסתיימה , ממשלת ימין קיצוני כנראה עוד לא תמשיך לשלוט לאורך זמן והמלחמה בעזה מתקרבת לשיאה בהיבט הלחימה אך החשש מהתפתחויות קשות יותר פחת דרמטית (אין חזית שניה בצפון , יחסי יהודים-ערבים נשארו תקינים, היקף שיגורי הרקטות פוחת  מאוד ועוד)   והדבר בא לידי ביטוי בהתחזקות השקל ובעליות בבורסה.

הסיכוי שיהיה זמן טוב יותר לרכוש אג"ח בסיכון הוא נמוך וכל משקיע יכול למצוא , ברמת הסיכון המתאימה לו, הזדמנויות השקעה מצויינות. זה אחד היתרונות של השקעה באג"ח בסיכון בו תשלומי ריבית / קרן מתקבלים ללא קשר למחירו של האג"ח או מצב השוק (למעט חדלות פרעון כמובן) ומאפשרים השקעה של כספים "חדשים" בהזדמנויות חדשות.


פוסט מיום 10/11/2022

ג'י סיטי היא מהבודדות מבין חברות הנדל"ן המניב הישראליות הממונפות המשקיעות בשווקים מתפתחים בחו"ל שהצליחה לצלוח את  משבר 2008 / 2011. מאחור נשארו קבוצות גדולות כדוגמת קרדן  /GTC , אלביט הדמיה /פלאזה , אפריקה ישראל / אפי אירופה.  דווקא עתה, בתום משבר הקורונה ,  נכנסה החברה לסיטואציה בה השוק החליט כי רמת הסיכון בה היא פועלת מצדיקה תשואות לפדיון של   14%-19% לאג"ח הלא מובטחים של החברה.

אתחיל ואומר כי בנובמבר 2021  חשבתי כי מניית ג'י סיטי, במכפיל הון 0.67 זולה , אך היום במכפיל 0.28 היא  בפחות מממחצית המחיר..... .    לא רק אני חשבתי כך , גם הצמד רוזן וטוכמאייר עסקו בנסיון השתלטות על החברה באמצעות חברת האם - נורסטאר. חשוב לאמר כי שווי שוק החברה היום דומה לשפל בתקופת הקורונה. 

 בעוד שמחירי מניות  הם משחק של צפיות ותוצאות כספיות של החברה, ההשקעה באג"ח היא תוצר של חישוב ביטחונות, הסתברות לדיפולט ושיעור החזר צפוי אל מול מחיר הרכישה של האג"ח והתקבולים שישולמו.

קובי שגב בביזפורטל עשה את עבודת הצגת החברה וניתוח מבנה ההון  / חוב / בטחונות  אז לא אחזור על שכתב המהווה תאור נאמן של מצב החברה.

ניהול חברה ממונפת הוא אומנות ניהול תזרים מזומנים וחוב והבעיה היא שהפער בין תשואות הנכסים המניבים לעלות החוב מותירה מרווח קטן לטעות ונראה כי כצמן הלך צעד אחד רחוק מדי שרכש את אחזקות הציבור באטריום. אני משוכנע שכמהלך מבודד היה זה היה צעד נכון שכן אטריום הייתה זולה אך בהקשר של החברה היה זה צעד  שהעלה את מינוף החברה לכ- 73% כשהכלכלה החלה להאט והריביות לעלות ועתה המינוף בוודאי קרוב ל- 80% בשל ירידות שווי הנכסים ועליית שיעור החוב הצמוד.

יחד עם זאת, הבעיה היא , נכון להיום, לכאורה מאזנית ופחות תזרימית שכן לחברה מזומנים שיספיקו לשנתיים של תשלומי חובות. זו נקודה חשובה מאוד כי נותנת להנהלת החברה הרבה מאוד זמן להתארגן לטיפול במאזן ולא מדובר בבעיה גדולה.   החברה יכולה למכור למוסדיים אחזקה בנכסים מניבים בישראל המאוגדים תחת G ישראל, להחזיר מהתמורה את החוב הבנקאי ואג"ח טו ועוד להיוותר עם מזומנים. פעולה זו לבדה תביא את מאזן החברה למינוף סביר, תקטין הוצאות ריבית , תגדיל המזומנים ובכך תחזור למהלך עסקים רגיל בדרוג גבוה. צעד זה הוא הנכון ביותר מבחינת בעלי המניות שכן גיוס באמצעות הנפקת מניות במחירי השפל הנוכחיים אינה מטיבה, בלשון המעטה,  עם בעלי המניות וכצמן בראשם. 

בפועל מכירת G ישראל היא האופציה האחרונה.  כצמן פועל  לממש נכסים מניבים, בשלים,בהיקף של 3.6 מיליארד ש"ח שפחות קשורים לליבת העסקים של החברה. מהלך זה עשוי לעבוד ובוודאי יש נכסים שימכרו עוד לפני שיגיעו מים עד נפש והצורך בביצוע מהלך אסטרטגי גדול של פרידה מ- G ישראל יעמוד על הפרק.

לא ניתן לבחון את מימוש הנכסים וייצוב החברה מבלי להתייחס לעובדה כי כצמן יעשה כל הנדרש על מנת לייצבה  על מנת לא להפסיד את הונו המגולם באחזקותיו בנורסטאר , בעלת השליטה בחברה שהאג"ח שלה  בתשואה של מעל 40% לשנה מאותת חדלות פרעון מיידית שכן שווי נורסטאר הולך ויורד  ותזרימית נורסטאר זקוקה לדיבידנדים מהחברה, דיבידנדים שלדריקטוריון יהיה קשה לאשר כאשר האג"חים בתשואות זבל.

אם יש לקח שניתן ללמוד מקריסת חברות הנדל"ן  במשבר 2008-2011 הוא שאם הבעלים היו מוכרים מוקדם נכסי ליבה על מנת לייצב הספינה, חברות האם   היו שורדות. מכירה נכסי ליבה יכולה להיות גם עיסקה עם מחזיקי האג"ח שימחלו על חוב תמורת נכסים. לבעל שליטה זה מהלך פסיכולוגי קשה שכן האמונה ש "יהיה בסדר" ואופטימיות עיסקית היא המסייעת לבנות עסקים גדולים בתקופות גאות ולכן אין דוגמאות שאני  זוכר  מישראל לביצוע מהלכים כאלו. 

להערכתי הרבה דברים רעים צרכים להתרחש ברמת המאקרו בעולם על מנת שג'י סיטי תגיע לחדלות פרעון מאזנית, כלומר סך נכסיה יהיה נמוך מסך חובותיה ומבחן הלחץ שקובי שגב ערך, המתואר במאמר  בלינק מעלה, הוא דוגמה לכך. 

מנגד תשואות האג"ח משקפות הסתברות גבוהה  לפשיטת רגל תזרימית (הפסקת תשלומים) בטווח של 24 חודשים , תרחיש שלדעתי הסתברותו מאוד נמוכה. הדרך להסביר את התשואות הגבוהות  הוא בשיעור גדול של אחזקת מוסדיים באג"ח המדורג בדרוג להשקעה גם כחלק מתיק מנוהל וגם כחלק ממדד תל בונד 60 (יב' / יג') שיתכן כי יוצאו ממנו אך וודאי משקלם במדד יקטן בעדכון שיתרחש ב- 17/11/2022 כך שהמכירות מאולצות בשל דרישות טכניות טהורות לא מוצאות די קונים אלא בירידות מחירים. 

הירידות החדות במחירי האג"ח,שלא מוצא תחתית, הביאו את אג"ח יב' הצמוד , נושא ריבית של 2% ומשלם ב- 6/2023 10% מהקרן , ב- 6/2024-2025 - 15% מהקרן כל שנה וב- 6/2026/2027 30% מהקרן כל שנה למחיר של ~74 אג המהווה 68% מפארי ובתשואה לפדיון של כ- 19% לשנה. 

במחיר זה , גם אם הונה של החברה יתאפס,   לאג"ח זה צפוי רווח נאה.  עד אמצע 2023 ישלם האג"ח 15 אגורות (כנראה יותר, תלוי באינפלציה)  כך שעלות הנותרת תעמוד על 53% מהפארי , כלומר רק בתספורת של 50% של החוב הלא מובטח יחל הפסד קרן.

לדעתי הסיטואציה יצרה יחס סיכוי / סיכון יוצא מהכלל. מצד אחד להלוות לג'י סיטי בתשואה שנתית של 19% צמודה למדד בסיכון הפסד קרן ההלוואה רק בקטסטרופה מאקרו כלכלית.  מדובר בכסף על הריצפה. 

מהמסחר בבורסה נראה כי האג"ח הגיע לשיווי משקל בין קונים למוכרים לאחר רצף ירידות חדות וזו עשויה להיות  נקודת כניסה טובה להשקעה.

בינתיים המחיר הממוצע של אג"ח יב' שרכשתי עומד על 76.