ישראל בין 8 המעצמות בעולם ב 2017 - מקור אמריקן אינטרסט
השנה יש שם חדש ברשימה של שמונה
הגדולים: ישראל. מדינה קטנה השוכנת באזור כאוטי של העולם, ישראל היא כוח עולה עם השפעה גוברת על
העולם. אף על פי שב -2016 ישראל גונתה באומות המאוחדות, הפעם במועצת הביטחון הודות
להחלטה אמריקנית להימנע מלהטיל וטו, בסך הכל ממשיכה המדינה היהודית לפתח כוח
דיפלומטי, כלכלי וצבאי ולהכניס עצמה לליבת הפוליטיקה האזורית.
שלושה גורמים מגבירים את עלייתה של
ישראל: ההתפתחויות הכלכליות, המשבר האזורי ותחכום ההמצאה הדיפלומטית. מבט מקרוב על
אלה אומר לנו משהו על איך כוח עובד בעולם העכשווי.
ההתפתחויות הכלכליות שמאחורי המעמד
החדש של ישראל הן בחלקן תוצאה של מזל ומיקום, ובחלקן תוצאה של בחירות חכמות. באשר
למקרה המזל והמיקום, תגליות גדולות של גז טבעי הופכות את ישראל ליצואנית אנרגיה. עצמאות
אנרגטית מהווה דחיפה לכלכלת ישראל; יצוא
האנרגיה מגביר את עוצמת מדיניות החוץ של ישראל. בשנת 2016 התקררו יחסי תורכיה של
ארדואן עם רוב בעלי הברית שלה בנאט"ו ובמערב; הקשרים עם ישראל התחזקו. שליט
טורקיה האסלאמית רוצה גז, ורוצה להגביל את תלותה של טורקיה ברוסיה. ישראל היא
חלק מהתשובה.
אבל מעבר למזל, הכוח החדש של ישראל על
הבמה העולמית נובע מעליית המגזרים והטכנולוגיות שבתי ספר ישראלים טובים, מדיניות
ישראלית חכמה ויזמים ישראלים מוכשרים בנו במשך שנים רבות. בפרט, החלטת ישראל לתמוך בעליית
הסייבר והביטחון הפנימי בישראל העמידה את
ישראל במרכז המהפכה המתמשכת בעוצמה הצבאית, על בסיס החשיבות של שליטה במידע
וניהולו למדינות במאה ה -21. לא רק המשקיעים הפרטיים בעולם מחפשים להשקיע בחברות
הסטארט-אפ הישראליות. גישה לטכנולוגיה הישראלית (כמו הטכנולוגיה שמאחורי מערכת
טילי "כיפת ברזל") עוברת לעוד ועוד מדינות. זה לא רק אמריקה; הודו, סין
ורוסיה רוצות כל פיסת טכנולוגיה ישראלית.
תעשיות ישראליות אחרות, פחות זוהרות,
כמו תעשיית ההשקיה, ההתפלה והטכנולוגיה החקלאית, שהמדינה הענייה במים פיתחה במשך עשרות שנים משחקות גם הן תפקיד חשוב .
ההישגים הדיפלומטיים של ישראל באפריקה והקשרים המעמיקים שלה (והולכים ומתרחבים
יותר) עם הודו נהנים מיכולתה של ישראל לספק את מה שמבקשות מדינות וממשלות אחרות.
הגורם השני בהופעת ישראל ברשימה הוא
השינוי במאזן הכוחות במזרח התיכון שהפך את ישראל ממנודה לממליכת מלכים. מצד אחד,
סוריה, אחד האויבים הקיצוניים ביותר בישראל ואיומי הביטחון הגדולים ביותר בימים
ההם, נשברה לרסיסים במלחמת אזרחים ארוכה. מה שקרה בסוריה הוא טרגדיה אנושית נוראה;
אך באורה הקר של הריאל-פוליטיק, התפוררות סוריה מעמיקה עוד יותר את העליונות הצבאית
של ישראל בשכונה הקרובה. מצרים שונאת את החמאס, את ה- ISIS ואת הג'יהאד
האיסלאמי במידה דומה לישראל . מעולם לא היה שיתוף הפעולה הביטחוני בין מצרים
וישראל קרוב ככל שהוא היום. יתרה מכך, עליית איראן ושאיפותיה להגמוניה אזורית מחד
ולתמיכה לכאורה בחלומותיה מצד ממשל אובמה מאידך העניקו לישראל חשיבות מכרעת
להישרדותם של הערבים הסונים, כולל מדינות המפרץ, השונאים את איראן ומפחדים מניצחון שיעי בסכסוך הדתי המתפרץ כיום במזרח
התיכון. לממסד הערבי יש היום שני אויבים מפחידים: קבוצות ג'יהאדיות קיצוניות כמו ISIS בצד אחד, ואיראן
מצד שני. לישראל יש שילוב של יכולות מודיעיניות ויכולות צבאיות היכולות לסייע
לשמור על יציבות האיזון האזורי; באופן פרטי ואפילו לא כל כך, הרבה גורמים ערבים בולטים יגידו היום שתמיכה ישראלית נחוצה להישרדות
העצמאות הערבית.
לבסוף, הצליחה ישראל, באופן לא
אופייני, לקדם את סדר היום הפוליטי העולמי שלה באמצעות דיפלומטיה יעילה ואף
מתוחכמת. כשם שישראל הצליחה לחזק את יחסיה עם טורקיה, ככל שהיחסים בין תורכיה
לארה"ב נחלשו , ישראל הצליחה לבנות מערכת יחסים ריאליסטית ופורייה עם רוסיה,
למרות התנגשותה של רוסיה עם המערב בנושא אוקראינה, וקשריה של רוסיה עם איראן . היחס
המעמיק בין ישראל להודו חייב גם סבלנות ומיומנות. פריצות הדרך הדיפלומטיות של
ישראל ביחסים עם מדינות אפריקה, שעוינות את ישראל מאז מלחמת 1967, נבנו גם באמצעות
דיפלומטיה סבלנית ומתוחכמת, שעובדת לעתים קרובות מאחורי הקלעים. דיפלומטיה מאחורי
הקלעים והושטת סיוע גם סייעה לישראל להשיג
רמות חדשות של קשר ושיתוף פעולה עם מדינות ערביות רבות.
כמובן, שלא הכל טוב. לחיזבאללה עשרות אלפי טילים המכוונים לישראל, ובזכות ניצחונותיה של איראן בסוריה, חיזבאללה יכול ליהנות מאספקה הרבה יותר מהימנה מהפטרון שלו. השאלה הפלשתינית רחוקה מפתרון ככל הניתן, ואפילו כאשר הפלשתינים נאבקים בינם לבין עצמם, הם ממשיכים להילחם על הדה-לגיטימציה של ישראל באו"ם ובמקומות אחרים. הפוליטיקה הישראלית מתנודדת ומרירה כתמיד. האופי הקליידוסקופי של הפוליטיקה המזרח תיכונית אומר שהגיבור של היום יכול להיות המוקצה של מחר. בעוד שהתמוטטות הסדר האזורי הייתה עד כה חיובית לחיזוק הביטחון והעוצמה של ישראל, המצב יכול להשתנות במהירות. הפיכה בסעודיה , קריסת ירדן, נפילת ממשלת סיסי במצרים: לא קשה להעלות תרחישים שיאתגרו את ישראל בדרכים חדשות ומסוכנות.
הנשיא לשעבר אובמה ומזכיר המדינה
היוצא שלו, ג'ון קרי (שלא נתפסים היום כמבריקים
בגיאופוליטיקה), הזהירו את ישראל לעתים
קרובות כי מדיניותה משאירה אותה מבודדת ופגיעה. זה נכון במידה מסוימת: דיפלומטים
אירופים, ליברלים אמריקאים ויהודים אמריקאים רבים כיום פחות אוהדים את ישראל מאשר
בעבר. ייתכן שמנהיגים ישראלים עתידיים יצטרכו לחשוב היטב על בנייה מחדש של קשרים עם
הדמוקרטים האמריקנים ויהודי אמריקה.
אבל לפחות עכשיו ישראל יכולה להרשות
לעצמה להתעלם מהחריקות הקשות שליוו את היחסים עם הממשל האמריקאי הקודם. כאחת מקומץ בעלות
הברית האמריקניות שחוזרו בקפידה על ידי
מסע הבחירות של טראמפ, ישראל מתחילה את שנת 2017 כאבן היסוד של ברית אזורית
אנטי-איראנית, מדינה בעלת אופי מועדף ביותר בבית הלבן, ומדינה הנהנית מקשרים טובים
עם כל המעצמות הגדולות למעט איראן.
תיאודור
הרצל יעמוד נדהם לראות למה החלום שלו צמח ;
דוד בן-גוריון יופתע מההתקדמות שהמדינה הענייה ושבעת הקרבות עשתה.
חג עצמאות שמח!











