אחזקות אג"ח עיקריות 31/3/2023

 

עם חזרתם של אג"חים בסיכון אני חוזר לפרסם את 10 האחזקות הגדולות באג"חים הסחירים מסוג זה. מדובר באג"חים בעלי תשואה לפדיון ברוטו מינימלית של  10%. אחוז האחזקה מתייחס לחלק הכספי היחסי של אג"ח מתוך סה"כ שווי הרשימה.

האחזקות לתחילת 2023 פורסמו בפוסט כאן.

כידוע הבסיס להשקעה באג"ח בסיכון הוא הפיזור. אומנם מדובר ברשימה של 10 אג"ח אך כולם בתחום הנדל"ן המניב (גם הלווינים של חלל הם נדל"ן מניב) . הפיזור הוא גאוגרפי בין ישראל אירופה ארה"ב והחלל וסוגי הנדלן הכוללים  דירות מגורים (יוקרה רגיל ושכ"ד מפוקח)  , משרדים, מרכזים מסחריים, נכסים מסחריים , מלונות ובתי אבות כך שקיימת חשיפה גדולה לסיכון מאקרו של המשך עלית הריבית בעולם לרמות הגבוהות מהצפוי היום.  

הרבעון החולף אופיין בהמשך העלאות ריבית בעולם ובישראל המגדילים את הסיכון לחברות הממונפות שממילא כבר היו בלחץ ובמקביל הטרלול של המהפכה המשטרית בישראל יצר לחץ משמעותי על הבורסה ותרם רבות לעליית התשואות של האג"חים בשוק בכלל ואג"חים בסיכון בפרט.

מתוך הרשימה על מלרן,אם די גי',נורסטאר ,  ג'י-סיטי , חלל, נובל, דה זראסאי  כתבתי לאחרונה. על  ווטרסטון כתבתי ב- מרץ 2019   וארזים נותרה ההשקעה היחידה עוד מ- 2015-2017.

השינויים ברשימה ביחס לרבעון הקודם: יצאו - ארזים ואקסטל , נכנסו מלרן ונורסטאר. השינויים נובעים מרכישות של האג"חים הנכנסים, לא מפאת מכירה של האג"חים שיצאו. 

מבחינת האג"חים ברשימה:

 רק 2 בהליך של הסדר - חלל שהתהליך רק החל וארזים המתנהלת תחת הסדר כבר זמן רב והם ללא דרוג . 

4 אג"חים מדורגים A ומעלה. אין זה אומר כי הדרוג לא יירד בהמשך אך אין ספק כי קיים חוסר הלימה בין הדרוג לתשואה. ממוצע התשואה בקבוצה זו עומד על 19.5%.

4 אג"חים בדרוגים סביב B, דרוג שבאופן תאורטי אמור להיות הליבה של תיק אג"ח בסיכון אך מכיוון או שמנגנון הדרוג דפוק או שמחיר השוק אינם "נכונים" (למעשה שני הדברים נכונים) , ממוצע התשואה לפדיון של האג"חים בקבוצה B עומד על 19.7%.

התשואה לפדיון  של קבוצה A זינקה ב- 4% ביחס לרבעון הקודם לעומת 2.5% של קבוצת B והתוצאה כפי שניתן לראות היא שאין כל הבדל בין תשואת הקבוצות, לעומת  פער של 1.375% ברבעון הקודם שגם אז  לכל הדעות נמוך מהנורמלי. לדעתי ספציפית לתיק זה הדבר נובע מתמחור שוק לא נכון של אג"חי A. כתוצאה מכך התשואה הכוללת לפדיון עלתה מ- 15.3% ברבעון הקודם ל- 19.7% וכן הגדלתי את האחזקה היחסית בקבוצה A מ- 43.6% ל- 46.4%

שינוי נוסף הינו בתמהיל האחזקה שיקלי לעומת צמוד . אין הרבה אפשרויות של אג"ח בסיכון צמודות ולכן הגדלתי את האחזקה בג'-סיטי / נורסטאר וכעת המרכיב הצמוד עלה מ - 25% ל- 27% ורק 59% מהיקף האחזקה היא שיקלי, היתר דולרי / צמוד. גם במרכיב השיקלי אג"ח של מלרן הוא עם ריבית משתנה כך שנותן הגנה בפני האינפלציה.

אפשר לקרוא הפוסט על אג"ח בסיכון צמוד מדד ביחס לאג"ח שיקלי.

בתחילת נובמבר 2022 כתבתי על שובם של אג"ח הזבל  עם המסר הבא:

"אני מציע למשקיעים להתאזר בסבלנות, הסייקל של עליית הריבית בעיצומו והלחץ על החברות הממונפות רק מתחיל כך שכניסה כעת לאג"ח חברה שתמשיך להתדרדר יביא להפסד. לא כל החברות ברשימה במצב של התדרדרות , אך קשה לצפות לדברים טובים שיתרחשו ב- 3 חודשים הקרובים ורוב בהסיכויים כי בעוד 3 חודשים הרשימה תגדל."

אומנם אינני יודע לזהות שיא או שפל בבורסה אך כמות האג"חים בתשואה של 10% ומעלה והתשואות הגבוהות מאוד של אג"ח מדורגות מאותתות כי אנו כנראה קרובים ללנקודה הנמוכה. גם המאקרו תומך בכך מבחינת התקררות האינפלציה שתאפשר הפסקת העלאות הריבית במהלך הרבעון הבא והתייצבות הפוליטית בישראל תחזיר את פרמיית הסיכון הישראלית לערכים סבירים. לאור זאת הגדלתי החשיפה לאג"ח בסיכון, הדבר מתבטא גם בגידול של 19% בשווי הכספי של 10 האג"חים ברשימה ביחס לרבעון הקודם.

כללי אצבע לתמחור ריבית לאג"ח לא מובטח בחברת נדל"ן אמריקאית

פוסט זה נכתב ולא פורסם במפולת של האג"ח האמריקאיות אך לא פורסם

היום הוא שוב רלבנטי לנוכח עליית התשואות באג"ח החברות והכמות הגדולה של אג"ח בסיכון ביניבן אמריקאיות רבות:

המפולת באג"ח המנפיקות האמריקאיות שהתאגדו במסגרת BVI באיי הבתולה  נגרמה בחלקה מהחטא הקדמון בו האג"חים פשוט הונפקו בריביות נמוכות מדי ביחס לסיכון וזו הסיבה מדוע החברות בחרו להנפיק בישראל במקום לקחת הלוואות בארה"ב.
מכיוון שפרמיית הסיכון בהנפקה הייתה נמוכה מדי , עובדה שהייתה ברורה לכל מי שקצת מבין בעניין  , מחירי האג"ח ירדו  כנראה בעזרתם האדיבה של שורטיסטים הדואגים ללחוש בפורומים שונים באינטרנט ובכתבות בעיתונים על הסכנות האמתיות והדמיוניות הטמונות בהשקעה באג"חים הללו והתהליך מזין עצמו - הירידות הובילו לפדיונות בקרנות הנאמנות הנאלצות למכור סחורה , המחירים  יורדים , הפדיונות נמשכים וכך התהליך נמשך עד שהידיים החלשות ימכרו וחוקי הכלכלה יחזרו לשלוט.

השאלה של המשקיעים היא כמובן מה המחיר "ההוגן" של הסיכון באג"ח , כלומר באיזו תשואה פרמיית הסיכון מצדיקה את ההשקעה.
ב- 2015 כתבתי על ההנפקה של ג'י.אף.אי. אג"ח א':
"מישהו חושב שהבעלים של ג'י.אף.איי היה מסכים לגייס ב 7.9% ריבית ועוד לשלם 6% הוצ' הנפקה (שזה בערך עוד 1% ריבית) אם  הנכסים היו באמת בדרוג A-?  אפילו מנהלי הפנסיה לא יכלו לקנו את הלוקש , אך תמיד יהיו אחרים שיסכימו לקחת הסחורה  - מחצית מהסכום נרכשה בידי מור קרנות נאמנות, וביתרה התחלקו הקרנות של אי.בי.אי, מגדל, סיגמא ואקסיומה. "


היום כאשר אותו אג"ח נסחר בתשואה לפדיון של  23% ובעל אותו דרוג השאלה היא האם מדובר בהזדמנות? כלומר האם התשואה הנוכחית גבוהה משמעותית מהתשואה הנדרשת לסיכון?
התשובה לשאלה טמונה בשני גורמים עיקריים - מהו הסיכון ומהם הביטחונות.

המודל הסטנדרטי של גיוס אג"ח ללא בטחונות הוא גיוס האג"ח ברמת החברה כאשר תקבולי ההנפקה מממנים נכסים בחברות הבנות שבעצמן לוקחות הלוואות בנקאיות וההבדלים בין החברות או הפרויקטים הם:

1. רמת המינוף של חברת הנכס (גובה ההלוואה החיצונית שקיבלה חברת הנכס מגורם מממן כלשהו)  התלוי בדר"כ בתזרים הנכס . הגורם המממן מקבל שיעבוד על הנכס ומבקש להבטיח כי יש די שווי ותזרים בנכס לשרת את ההלוואה.
2. הקשר בין המימון בחברת הנכס ליתר נכסי החברה, כלומר האם ההלוואה בנכס היא ללא חזרה (Non-recourse) לחברה האם או שאם חברת הנכס כושלת, הגורם המממן יכול לבוא בדרישות תשלום לחברה עצמה?
3. רמת המינוף של החברה בכללותה
4. ההגבלות על החברה במסגרת התשקיף / שטר נאמנות  
5. סוגי הנכסים בחברה


הנושא הראשון שיש להבין כשבאים לתמחר את האג"ח הוא דווקא נושא הביטחונות שכן הסיכון משקף בדר"כ את שיעור הכרסום האפשרי בשווי הביטחונות.

נהוג לאמר על אג"ח ללא שיעבוד ספציפי כי הוא "ללא בטחונות" אך אמירה זו אינה תיאור מדויק של המצב. גם הנושה הנחות ביותר יהיה תמיד לפני בעלי המניות ומכיוון שהון החברה שייך לבעלי המניות , לכל הנושים "ללא בטחונות" יש את הביטחון של הון החברה.
לאור זאת הסיכון שיש לבררו הוא הסיכון להון החברה - אילו גורמים  עשויים להקטין ההון  עד כדי 0 ובכך למנוע החזר מלא להתחייבות החברה למחזיקי האג"ח.
השאלה השנייה  היא אילו  שולי ביטחון מוסיפה רכישת האג"ח במחיר הנמוך מפארי  , כלומר הסיכון להפסד קרן ההשקעה במחיר רכישת האג"ח.

הצעד הראשון שיש לבצע הוא להבין היטב היכן החוב לאג"ח עומד במבנה ההון של החברה:
1.  האם בעלי חוב אחרים עשויים לבוא בתביעות? אם ההלוואות בחברות הנכס הינן ללא חזרה לחברה האם הרי כל בעיה בפרויקט תישאר מבודדת בחברת הבת ולא תשפיע על יתר החברה.
2. כמה חוב קודם לחוב האג"ח?

מהגרף מעלה ניתן ללמוד כי אם האג"ח הוא נחות (Junior) כלומר 79% מחוב החברה מעליו, שיעור ההחזר הממוצע הוא 21% בלבד. חלק החוב הנמצא ב- 50% האמצעים של מבנה החוב (25% חוב מעליו, 25% חוב מתחתיו שיעור החזר של 58%).

בדר"כ האג"ח ללא בטחונות המונפק בישראל הוא שילוב של MEZZ ו- JUNIOR ומתאים גם להגדרה של Senior Unsecured bond כאשר שיעור ההחזר הממוצע במקרה של פשיטת רגל עומד על  38%.

לאור זאת, אני משתמש בכלל אצבע האומר כי שיעור ההחזר על אג"ח לא מובטח יעמוד על כ- 50% שהוא קרוב לממוצע בין 38% ל- 58%. 
כמובן שאם מצב האג"ח יותר ברור , אפשר לנסות ולהתאים אחוז החזר הנראה מתאים יותר.

אחרי שברור באיזה אג"ח מבקשים להשקיע, השאלה החשובה ביותר היא מה בכלל ההסתברות לפשיטת רגל?
הנתונים הסטטיסטיים מראים כי שיעור פשיטות הרגל לאג"ח בדרוג ספקולטיבי (כל האג"חים בישראל...) נע בין שיא של 10%-11% בשנות משבר קשות ועד פחות מ- 1% בשנים טובות, אני נוהג להשתמש בכלל אצבע של שיעור פשיטת רגל של 5%.

חברות הדרוג מסייעות לנו בקביעת רמת הסיכון  וכפי שניתן ללמוד מהגרף מעלה, דרוג החברה מהווה אמד מצוין להסתברות לפשיטת רגל (זו למעשה מהות הדרוג...) , כאשר ההסתברות גדלה ככל שהזמן מההנפקה עולה.
ניתן לראות כי ההסתברות לפשיטת רגל של חברה שדורגה בעת ההנפקה BBB ומעלה בטווח של 3 שנים הוא פחות מ- 1% ולדרוג B כ-  4%.

לכאורה העניין פשוט - מסתכלים על הדרוג, בודקים את מיקום האג"ח במבנה ההון וקובעים ריבית.
בפועל , כאשר מגיעים לסקטור הנדל"ן העניינים קצת מסתבכים כי מדובר בעסקים בעלי מינוף גבוה הנתונים לסיכונים משמעותיים לשווי נכסיהם .

אני מבקש להרחיב קצת על נושא cross collaterals , הכוונה היא לכך שמספר נכסים משמשים כבטחונות ובכך מורידים את רמת הסיכון של ההלוואה. במקרה של אג"ח ללא שיעבוד ספציפי אך אולי שיעבוד צף על נכסי החברה או אפילו רק התניות פיננסיות הנועדות לשמר כרית הון מספקת לפדיון האג"ח מסתמך על העובדה כי בחברה מספר נכסים אשר כל אחד מהם ברמת סיכון מסוימת אשר דורשת ריבית הולמת הספציפית לנכס ולמינופו אך כאשר מדובר ב "תיק" של נכסים , רמת הסיכון של התיק נמוכה מרמת הסיכון של מרכיביו.

החוכמה כמובן לדעת כמה פחות סיכון יש בתיק ביחס לסיכון הנכס הממוצע הבודד על מנת לתמחר נכון את פיצוי הריבית. 

אחת הדוגמאות לאומדן סיכון לא נכון של "תיק נכסים" היה בשנים טרום משבר 2008 בהם חברות הדרוג העניקו דרוג גבוה לתיקי משכנתאות בסיכון גבוה על סמך ההנחה כי הפיזור הגאוגרפי של המשכנתאות יקטין משמעותית את הסיכון אך הנחה זו התבררה כלא נכונה כאשר כלל שוק המשכנתאות קרס.

דוגמה נוספת הייתה סטארוורד ווסט שהאגח נסמך על 7 קניונים. במצב עסקים נורמלי, קניון אחד נחלש קצת בגלל תחרות השני עשוי להתחזק קצת.  התנודתיות בתוצאות המאוחדות לא אמורות להיות גדולות. כמובן כשהגיעה הקורונה הפיזור של הקניונים לא הועיל.

לפיכך "פיזור נכסים" מגדר סיכון של נכס בודד אך אינו מגדר השפעה של ארוע מקרו על הסקטור כולו.

מדד הלחץ הפיננסי - 35 חברות עם אג"ח מעל 10% תשואה ברוטו

 

לפני כחודשיים פרסמתי הפוסט הראשון בנושא , היו אז 25 חברות עם אג"ח בעל תשואה לפדיון הגבוהה מ 10%, היום אנו עומדים על 35 חברות גידול של 40%. ל- 10 חברות יש יותר מאג"ח אחד ברשימה.

לפני חודשיים ציפיתי  שהרשימה תגדל אך ממשלת "החלילן מהמלין" המוליכה את ישראל לאבדון האיצה את התהליך של העלאת הסיכון העיסקי בכלל ועליית ריבית של 0.5% שנגרמה מהפיחות המואץ ועליית הריבית הצפויה כבר בהמשך באופן טיבעי מגדילים התשואות בשוק החוב.

הלחצים על הכלכלה מהתקדמות המהפכה המשפטית והטרלול של השרים בטחון הביטחון יוצר תנועת מספרים של התדרדרות כלכלית (פיחות / אינפלציה / העלאת ריבית) לצד התדרדרות בטחונית שפשוט תוריד את המשק הישראלי מהפסים והדבר ניכר בשוק  האג"ח הקונצרני.

כמו במשברים קודמים, חברות הייזום והנדל"ן המניב הן בסיכון הגבוה לחדלות פרעון תזרימית במקרה הטוב ומאזנית במקרה הרע וכמובן הן מהוות את רוב הרשימה כאשר לוייני חלל תקשורת הם למעשה "נדל"ן מניב בחלל" ופריים אנרגיה הינה יזמית "נדל"ן מניב סולארי" בדמות פיתוח פרויקטי האנרגיה הסולארית. לרשימה הצטרפו אקואנרג'י, ווי בוקס , לוינסקי,לוזון, אנקור, ספנסר הילה משרדים. 

בנוסף נשארה ברשימה נציגות מכובדת לתחום המימון החוץ בנקאי שהמשקיעים בו הפכו לחשדניים לאחר פרשות יוניקרדיט וגיבוי.

בנוסף שני נציגים חדשים לתעשיה - פטרוכימיים (ששנים כיכבה ברשימה..) ופלסטו קרגל (אג"ח קצר מאוד)

באופן כללי, החברות שהיו ברשימה לפני חודשיים נותרו בה ובדר"כ התשואות על האג"ח צמחו. החריג לכך הם הצמד נורסטאר / ג'י סיטי שעדיין ברשימה אך גיוסי ההון עשו את שלהם ותשואת האג"חים שלהם ירדה.

בעוד הרשימה מאוד גדולה, אין הרבה מועמדים "טובים" לחדלות פרעון למעט בודדים:

- מירלנד שתקועה עם נכס ברוסיה  וממילא כמעט בלתי אפשרי להוציא משם כספים אך החברה ממילא בהסדר

- פריים  שתגיע לחדלות פרעון במחצית 2024 אלא אם הבעלים יתעשת ויצליח לגייס כסף חדש לחברה או למכור פרויקטים במהלך של "פרוק מרצון" 

- חלל שבסיכון גדול לחדלות פרעון תזרימית אך כניסת משקיע הונגרי חדש  מעידה כי נכסיה טובים דיים.

- ארזים - בהסדר

ביתר מדובר בהתאמת התשואה לסיכון כפי שנתפס בשוק, חלקם בצדק , חלקם פחות.

לאן הדברים הולכים מכאן?

כמו לפני חודשיים, עליית הריבית צפויה להגדיל את הרשימה ואם הטרלול ימשך, פרמיית הסיכון שהמשקיעים בשקל תגדל אף היא כך שתעצים המגמה של עליית הסיכון באג"ח חברות. באג"חים בסיכון התופעה מוגברת שכן שוק החוב הציבורי סגור בפני חברות שהאג"ח שלהם בתשואות זבל ורבות מהן תאלצנה לגייס חוב ולמכור נכסים על מנת להשיב את אמון השוק. ככל שיקדימו , ייטב.

פרמיית הסיכון אינה מושג ארטילאי אלא מדיד - הפער ביו אג"ח ממשלת ישראל לזו של ארה"ב. בשנים האחרונות, למעט שיא הקורונה, התשואה על אג"ח ישראלי ל 10 שנים הייתה נמוכה מהמקבילה האמריקאית. עובדה העידה על חוסנה הכלכלי של ישראל וחסך הוצ' מימון לחברות ולממשלה. היום התשואה היא בשיוויון. אם הפער יתרחב לטובת ארה"ב, יהיה זה איתות לשינוי מהותי בתפיסת הסיכון של ישראל בעולם.

שתי נקודת האור 

-  הפיחות בשקל מקטין ההחוב , במונחים דולריים, של חברות הנדל"ן מארה"ב, סקטור עם הופעה קבועה באג"חים בסיכון ובעקיפין מקטין הסיכון 

- אסטרטגיה הקוף צפויה להרוויח כ- 12% לשנה. 

חוקי הטרלול - רוטמן מבקש ליצור חוסר יציבות חוקתי ולפגוע בשכירים

 

כשהטבח ממהר,  האוכל פחות טעים. שמחוקקים חוקים מופרכים וממהרים, המפגש עם המציאות יוצר פארסה.

המומחה לחוק בינלאומי, ח"כ שמחה רוטמן, אחרי שלמד מה עושים בעולם והקשיב קשב רב לכל המומחים בוועדת חוקה חוק ומשפט ייצר את הצעת החוק  המעניקה לבית המשפט סמכות פורמלית לביטול חוק ולכנסת ןהתגבר עליה, מהווה יצירת מופת משפטית, יחידה בעולם מסוגה. כך הוא מסביר את יצירתו:

לפי ההצעה בית המשפט *יוכל* לבטל חקיקה הפוגעת בהוראות חוקי יסוד. (כבוד האדם וחירותו וחוקי יסוד אחרים ששוריינו) בהרכב הכולל את כל שופטי בית המשפט העליון וברוב של 80% מההרכב.

בית המשפט גם יוכל לקבוע כי חוק אינו תקף אם לא עבר ברוב הנדרש או במספר הקריאות הנדרש על פי חוק יסוד, חוק או תקנון.

נקבע מנגנון להעברת הליך מבית משפט רגיל בו מתעוררת שאלה על תוקפו של חוק להרכב המיוחד של בית המשפט העליון.

בנוסף, הכנסת יכולה להותיר בידיה את המילה האחרונה בדבר תוקפו של חוק באמצעות פסקת התגברות.
פסקה שכזו דורשת למעשה 2 כנסות ברצף, שיצביעו בעד החוק המתגבר ברוב של 61 בכל הקריאות.

כך ניתן יהיה לוודא שלא מדובר ברוב מקרי או מזדמן.

מה רוטמן לא מסביר? בסעיף 15 להצעת החוק נקבע שאם  כתוב בחוק כי הוא מתגבר על חוק היסוד אז הוא אינו שפיט.....     כלומר נחוקק חוק יסוד ביטול הבחירות , נוסיף שמתגבר על כל חוק יסוד ביקום המוכר ולבית משפט אין מילה לאמר.  ממש תלמיד חכם.

דבר נוסף הוא אי היציבות החוקית - הכנסת חוקקה, החוק נפסל בבית משפט כדין. הכנסת מצביעה על התגברות ויש רוב אפילו של 100% . לא קורה כלום. צריך להמתין לכנסת הבאה....  . רק בכנסת הבאה אם יהיה רוב החוק יכנס לתוקף. אך  מה עם הכנסת אחריה? תרצה, תבטל החוק ברוב של 61 ואז שוב לחוקקו מחדש צריך 2 כנסות והליך משפטי.... 

ממש יציבות חוקית / שילטונית.  מה יעשו עם תהליכים משפטיים שבאמצע משנים את החוקים ברמה של פגיעה בחוקי יסוד במצב שהכנסת הראשונה התגברה וממתינים לכנסת הבאה? המדינה תעכב כתבי אישום על מנת להמתין לשינוי החוק הקרב?  ומה עם כנסת שלישית תבטל החוק? מפסיקים המשפטים? מי שנשפט ויושב בכלא ישוחרר? 

פשוט טרלול מוחלט.

פגיעה  בחוקי יסוד לא מבצעים עם רוב שאינו מהותי.  רוטמן מתמקד ברוב  שהוא מקרי.  וזה , כמו שאומרים, כל ההבדל  - רוב מהותי אינו מקרי ולכן ההגיון הפשוט הוא  שלא  צריך להמתין שנים שחוק שבמחלוקת יכנס לתוקף. רוצה להתגבר?  גייס חברי אופוזציה היום לרוב מהותי. אין רוב מהותי - אי אפשר להתגבר.

הפתרון לפסילת חוקים צריך להיות פשוט - אם רוב של 61 מחוקק ,  אותו רוב יחסי של שופטים יכול לבטל. הכנסת תתגבר על הפסילה ברוב של 80% , בדיוק כפי שדורש רוטמן רוב של שופטים לפסילת חוק ובזה זה מסתיים. 

אין רוב של 80% בכנסת, אין חוק שפוגע בחוקי יסוד. זה אמור להיות ברור מאליו.

ומזה הייתי מחריג פגיעה בשלטון הדמוקרטי שישאר תמיד שפיט , ללא התגברות.

המנגנון פסילת חוקי יסוד  צריך להיות דומה - ככל שיש רוב גדול יותר בכנסת שמחוקק , כך ידרש רוב גדול יותר של שופטים לפסולו . נקודת ההתחלה - רוב רגיל של ח"כים, רוב רגיל של שופטים. 

מנגנון ההתגברות - רוב מהותי , כולל חברי אופוזציה , הצבעה אחת חשאית וגמרנו.

מדוע זקוקים לטרלול המשפטי? בין היתר על מנת לפגוע בעבודה המאורגנת בישראל עפ"י רוח ארגון קהלת המבקש ליצור בישראל כלכלה קפיטליסטית מהסוג החזירי והדורסני ביותר:

שמחה רוטמן, הניח  הצעת חוק דיני עבודה שהיא לא פחות ממהפכה דרמטית ביחסי העבודה בישראל. הנה כמה מהפצצות שטמונות בה: הגבלה משמעותית של העילות לסכסוכי עבודה; החלשה כלכלית של ארגוני העובדים; החלשת אחריותה של המדינה כמעביד; חשיפת שובתים לפיטורים ולתביעות נזיקיות.

אם זה לא מספיק , רוטמן רוצה שהכנסת תחליף את בית הדין לעבודה ותוסמך להגביל שביתות באמצעות בוררות חובה. 

יש שחושבים שהצעה זו היא על מנת לאיים על ההסתדרות שלא תצטרף למחאה, אך זה לא כך. הידיים ידי רוטמןף הקול קולה של קהלת.

השלבים הבאים - הפרטת מערכת חינוך , הפרטת מערכת בריאות, הפרטת וצימצום דרמטי של שרותי רווחה. ארה"ב בישראל.