חלף חודש מהפוסט המקורי שעורר הרבה תגובות , והנה , עוד טרם שנדונו ברצינות חלופות אחרות למימון הוצאות הממשלה הגדולות בדגש על מנגנוני "ערבות הדדית" מצד המגזר הציבורי ומיסוי "הוגן ציבורי" כבר יוצא בכיר במשק, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, באמירה כי ממשלת ישראל הולכת להדפיס כסף כדי לממן את תוכניות הממשלה להתמודדות עם משבר הקורונה.
את הדברים אמר שמחון בראיון לדנה וויס בחדשות 12. כשנשאל על האפשרות שהממשלה תחליט על קיצוצים, השיב שמחון כי הממשלה הולכת להעמיק את הגרעון ולהדפיס כסף. מדובר בהצהרה ראשונה מסוגה מצד אישיות כלכלית בכירה המקורבת לראש הממשלה.
"שני הסנט" שלי בנושא היו:
כמה כסף ניתן להדפיס? זו שאלה שלדעתי אף אחד לא יוכל לענות עליה, אך השאלה היא שונה - עד איזו רמה של הדפסה בטוח לחלוטין להדפיס כסף?
תשובתי היא - לפחות 50% מאובדן התוצר בגין השבתת המשק. מדובר בסכומים ענקיים - 40 עד 50 מיליארד ש"ח אך הם יבלעו ללא כל השפעה בתוך הכלכלה הישראלית. הסיבה לכך היא שמשבר הקורונה אינו תוצאה של מיתון בביקושים אלא החלטה ממשלתית לעצור הפעילות במשק.
אין כל ספק שהעולם הולך להדפסת כסף מסיבית ומוליך את הכלכלה העולמית אל הלא נודע.
פוסט מיום 4/4/2020
עדכון: 9/4/2020 - בריטניה תלווה ישירות מהבנק המרכזי מבלי לעבור בשוק האג"ח (נמנעת "מהמשחק" של הנפקת אג"ח במקביל לרכישות אג"ח ממשלתיות ע"י הבנק המרכזי). כך המדינה מדפיסה כסף.
בהמשך לפוסט הקודם שהקביל את משבר הקורונה למלחמה עולמית וקבע כי נדרשת "תוכנית מרשל" משקית לישראל, עולה השאלה כיצד לממן את ההוצאה האדירה.
אינני נכנס לסוגיה כבדת המשקל כיצד ואיך להוציא הכסף בתוכנית השיקום והסיוע אלא בכיצד לגייס הסכומים הנדרשים.
כאשר עוסקים בצרכי המימון של הממשלה קיימות 4 דרכים מקובלות :
- גביית מיסים
- גרעון ממשלתי (גיוס חוב)
- הפרטה
- BOT / PPP לסוגיו
קיימת דרך חמישית, אך לא מקובלת - הדפסת כסף.
מבין הדרכים המקובלות, הדרך הקלה היא כמובן הגדלת הגרעון הממשלתי. זה קל , זול (ריביות גיוס מאוד נמוכות) ולא פוגע היום באף מגזר ודוחה את בעיית תשלומי החוב / גלגולו לעתיד. שימוש בגרעון למימון השקעות שיגבירו צמיחה הוא דבר מקובל שכן התשואה על ההשקעה במשק מתבטאת בצמיחה המובילה לגידול בגביית מיסים שתאפשר החזר החוב בעתיד. מצד שני גיוס חוב פשוט על מנת לממן תשלומי העברה או תשלומי שוטפים (קצבאות / שכר ) זה רעיון רע.
במילים אחרות הגדלת הגרעון לצורך השקעה בתשתית פיזית (בתי חולים / כבישים / מערכות הסעה המונית) כחלק מצעדי עידוד הכלכלה הינו דבר מקובל, כתבתי את דעתי בעבר כי על מדינת ישראל לנצל סביבת הריבית הנמוכה ולהגדיל הגרעון לטובת השקעה במשק, גם לטובת פרויקטים בעלי תשואה כלכלית מעט נמוכה אך בעלת תפוקה חברתית גבוהה (למשל השקעה במבני בתי חולים, גני ילדים, דיור ציבורי וכו'). אני חושב שהיום ההנהגה הכלכלית של מדינת ישראל הרבה יותר קשובה לנושא ההשקעה במשק באמצעות הגדלת הגרעון והמשבר יהיה הזדמנות למימון פרויקטים רבים באמצעות גיוס חוב ממשלתי לטווח ארוך.
גיוס נוסף של מקורות הוא שיתוף המגזר הפרטי במימון , הקמה והפעלה של פרויקטים. יצירת שיתוף פעולה בו המדינה מעניקה "רשת בטחון" ליזם תאפשר הוצאת פרויקטים גדולים לפועל במימון המגזר הפרטי ללא הגדלת הגרעון.
האתגר היוצא דופן במשבר הקורונה הוא הצורך לממן "פיצוי על השבתה" במיליארדי שקלים (20 מיליארד?) לעצמאים עסקים וחברות . אלו הם תשלומי העברה קלאסיים שבמיתון רגיל, בניגוד לדמי אבטלה, אינם קיימים ולכן רצוי כי המדינה לא תגדיל הגרעון לצורך תשלומים אלו , וכאן טמון אתגר המימון - כיצד לממן הפיצוי ללא הגדלת הגרעון?
העיקרון המשקי שצריך להיות מופעל הינו "ערבות הדדית" - שכירים שלא נפגעו והמשיכו לעבוד יתרמו משכרם לטובת עצמאיים ועסקים קטנים ואילו עסקים בינוניים וחברות יממנו את הסיוע למגזר העסקי.
כיצד תופעל הערבות ההדדית אצל השכירים?
קיצוץ זמני של פנסיות - הוצאות המדינה על גמלאות עומדות על 17 מיליארד ש"ח בשנה, קיצוץ של 10% בממוצע (מסף מינימלי, באופן פרוגרסבי) לשנתיים יביא לגביה של 3 מילארד ש"ח רק מתקציב המדינה , אני מעריך כי בכל המשק הסכום יגיע לכ- 8 מיליארד ש"ח
תרומת מרכיבי שכר - במגזר הציבורי , חברות ממשלתיות וחברות המקבלות סיוע ממשלתי מכל סוג שהוא- עובדים בעלי קביעות ידרשו לוותר על תנאים לתקופה זמן - תרומה של הפרשות לקרן השתלמות, וויתור על גמולי השתלמות, עיכוב בעלייה בדרגה , קיצוץ בשכר בכירים - גיוס של 15 מיליארד ש"ח בשנתיים
תרומת שכר - לכלל השכירים במשק והעצמאים יגדלו שיעורי מס הכנסה החל משכר מעל כפליים הממוצע במשק .
כיצד תופעל הערבות ההדדית במגזר העסקי? - שיעור המיסוי על עסקים / חברות / עצמאים יועלה לפרק זמן מוגדר - מי שמצליח ל הרוויח בתקופה שכזו , ראוי שיתרום מרווחיו למשק
בנוסף על המדינה להטיל מיסוי שקל לגבות אותו , יש בו הוגנות צרכנית ומשרת מטרות משקיות -
- מס על מכירת חשמל - למחיר החשמל הנמכר ע"י יצרני החשמל (גז / פחם) בישראל יתווסף מרכיב מיסויי שיביא לשיפור בכדאיות ייצור חשמל סולארי
- הגדלת המיסוי דלק - ניצול מחירי הדלק הנמוכים להגדלת מרכיב המס עליהם ובכך גם לעודד המעבר לתחבורה החוסכת בדלק.
- הגדלת מיסוי על כלי רכב מזהמים / יוקרתיים
- "מס מזומן" - מיסוי משיכה / הפקדה של מזומנים בבנקים ומוסדות פיננסיים יעודד מעבר לתשלומים אלקטרוניים ויצמצם ההון השחור
- "מס גודש" לרכבים בכניסה לערים גדולות
- הטלת פיקדון כל בקבוקי פלסטיק גדולים הפטורים מפקדון היום
- "היטל ארנונה" ו- "היטל מס שבח" - הטלת מרכיב מיסוי של המדינה שיגדיל הארנונה / מיסוי שבח לנכסים נדל"ן למגורים מעל שווי X (מעין מס רכוש) ומשרדים באזורים שנהנים / יהנו מנגישות (נניח מרחק של עד 500 מטר מתחנה) לתחבורה ציבורית מסילתית (רכבת / רק"ל) בגוש דן לטובת גיוס מקורות להקמת ותפעול מערכות הסעת המונים
- הגדלת תשלומי המעסיקים למס בריאות בשיעור שיממן תוספת לסל התרופות שתגדל עם הגידול בגביה
- "מס שימוש בקרקע" - מיסוי שווי שימוש בקרקע במקרים בהם קרקע חקלאית בשימוש שאינו חקלאי
מעבר לדרכים הקונבנציונאליות למימון הגרעון הממשלתי, משבר הקורונה מאפשר שימוש בדרך הלא קונבנציונאלית אך הקלה והזולה ביותר למימון הוצאות הממשלה - פשוט להדפיס כסף, לא יקרה שום דבר רע. כמה כסף ניתן להדפיס? זו שאלה שלדעתי אף אחד לא יוכל לענות עליה, אך השאלה היא שונה - עד איזו רמה של הדפסה בטוח לחלוטין להדפיס כסף?
תשובתי היא - לפחות 50% מאובדן התוצר בגין השבתת המשק. מדובר בסכומים ענקיים - 40 עד 50 מיליארד ש"ח אך הם יבלעו ללא כל השפעה בתוך הכלכלה הישראלית. הסיבה לכך היא שמשבר הקורונה אינו תוצאה של מיתון בביקושים אלא החלטה ממשלתית לעצור הפעילות במשק.
כדוגמה אפשר לחשוב על בית קפה המוכר למעשה שירותים (מרכיב המוצרים מהמחזור הוא קטן) ומשלם שכר עבודה, שכירות , מיסים וכו'. באופן רגיל הלקוחות מממנים את כל השרשרת.
כאשר הלקוחות לא באים לבית הקפה, לבית הקפה לא נותר כסף לשלם לעובדיו , ארנונה לעירייה , שכ"ד וכו'.
זה אינו מצב בו בית הקפה נשחק בתחרות ומפסיד כסף כי הביקוש לקפה נדד למקום אחר או התמתן. המדינה היא זו שהחליטה לסגור את כל הסקטור.
נניח כי הממשלה מחליטה לשלם לעובדי בית הקפה חלק משכרם (חל"ת) , את מלוא הארנונה לעירייה , את שכ"ד וכן פיצוי כלשהו לבעלים מכסף שיודפס.
האם נוצר לחץ אינפלציוני במשק? התשובה היא לא. המדינה פשוט ממלאת "חור כלכלי" שנוצר מהחלטותיה ובמקום שכל הנפגעים כלכלית ידרשו לצמצם מאוד צריכה , למשוך חסכונותיהם, לשמוט חובות או לפנות דירות ובכך לפגוע עוד במשק שידחף עוד יותר למיתון בשל אפקט השרשרת, המדינה תמתן מאוד הנזקים ותעצור את התפשטות "הוירוס הכלכלית" פשוט באמצעות העברת כסף חדש שממילא היה נוצר אם הפעילות הנורמלית של המשק הייתה ממשיכה.
התוצאה תהיה:
בעל הבית יקבל את שכ"ד המגיע לו - 0 השפעה אינפלציונית שכן אין מדובר בהגדלת ביקוש לשטחי בתי קפה.
העירייה תקבל הארנונה - 0 השפעה אינפלציונית.
העובדים יקבלו חלק משכרם (חל"ת) - 0 השפעה אינפלציונית - הם ישתמשו בכסף לשלם משכנתא, שכ"ד, לקנות אוכל. ממילא הכנסתם הרגילה נפגעת כך שרמת הביקוש שלהם יורדת.
פיצוי לבעל בית הקפה - 0 השפעה אינפלציונית - יוכל לממן חלק ממחייתו ולכסות חלק מההוצאות הקבועות של העסק - ריבית על הלוואות, הנהלת חשבונות וכו'.
מכיוון שכל השרשרת הזו היא שיקלית וכולה ביקושים / הצע מקומי, להדפסת שקלים לקיום השרשרת לא תהיה שום השפעה שלילית על העתיד מלבד הקטנת הנזקים למערכת הכלכלית של מדינת ישראל - זו פריבילגיה של מדינות המנפיקות המטבע שלהם.
החשש מהתפרצות אינפלציונית שמשק בו אבטלה של 20% ויותר שהממשלה לא מדפיסה כסף על מנת להגדיל את ביקושיה אלא מספקת כסף לאוכלוסייה לצמצם פחות את הצריכה של מוצרים ושירותים בישראל הוא פשוט אבסורדי.
לאור זאת, הייתי מצפה מהמדינה לחלק את מימון משבר הקורונה ל- 3 מקורות עיקריים -
1. גיוס חוב לטווח ארוך להגדלת ההשקעה הפיזית במשק על מנת להתמודד עם המיתון שיגיע ובמקביל להוציא מספר פרויקטי PPP גדולים בדגש על דיור ציבורי ותחבורה.
2. הפעלת מנגנוני "ערבות הדדית" ומיסוי למימון אבטלה אמיתית שתיווצר במיתון והצורך לממן הגידול הנדרש בהוצאות מערכת הבריאות.
3. הדפסת כסף למימון הוצאות חל"ת ופיצוי לעצמאים ועסקים
הפעלה נכונה של מנגנונים אלו תאפשר למשק הישראלי לזנק מהמשבר עם מינימום נזקים.
