מדד הלחץ הפיננסי - 25 חברות עם אג"ח מעל 10% תשואה ברוטו

 

לפני כחודשיים כתבתי על שובם של האג"ח בסיכון ועצתי הייתה להמתין בסבלנות, המצב עוד יורע וכך קרה.

היום רשימת האג"חים בתשואה מעל 10% התארכה בהשוואה למצב לפני חודשיים ומונה כעת 25 חברות שונות, על חלקן כתבתי בחודשים האחרונים.

כמו במשברים קודמים, חברות הייזום והנדל"ן המניב הן בסיכון הגבוה לחדלות פרעון תזרימית במקרה הטוב ומאזנית במקרה הרע וכמובן הן מהוות את רוב הרשימה כאשר לוייני חלל תקשורת הם למעשה "נדל"ן מניב בחלל" ופריים אנרגיה הינה יזמית "נדל"ן מניב סולארי" בדמות פיתוח פרויקטי האנרגיה הסולארית.

בנוסף ברשימה נציגות מכובדת לתחום המימון החוץ בנקאי שהמשקיעים בו הפכו לחשדניים לאחר פרשות יוניקרדיט וגיבוי.

הריבית בישראל וארה"ב צפויה לעלות עוד כך שלפני שהמצב ישתפר הוא כנראה יהיה גרוע יותר. יחד עם זאת מכיוון שאין לי כל יכולת לאתר שיא או שפל, לדעתי ניתן להתחיל לבנות תיק אג"ח בסיכון מפוזר. 

בתחילת השנה אחזור למנהג הרבעוני של פרסום 10 האחזקות הסחירות הגדולות בתיק האג"ח בסיכון מדי רבעון שפורסם לאחרונה בתום 2019. הקורונה כמובן יצרה הזדמנויות  השקעה יוצאות מהכלל ומי שעקב אחר הבלוג יכל לעקוב אחר מהלכי ההשקעה אך התיק היה דינמי ולכן לא היה טעם בפרסום קבוע וב- 2021 כבר לא היו די אג"חים בסיכון על מנת ליצור תיק מפוזר.

סביר להניח כי עליית הריבית  תישאר עימנו מספר שנים וכך תיווצר סביבת מאקרו התומכת בהיווצרותם של מספר לא מבוטל של אג"חים בסיכון 

בלי משים, סמוטריץ בן גביר החרדים ונתניהו הפכו לשמאל רדיקלי לא ציוני

 

העקרון הראשון של השמאל הרדיקלי בישראל , המיוצג בבלעדיות ע"י המפלגות הערביות, הינו הפיכת מדינת ישראל למדינת כלל אזרחיה. בעולם העיקרון ברור ומוכר אך במקרה של מדינת ישראל, הנועדה להיות בית לאומי לעם ישראל ,  עקרון זה מתנגש חזיתית עם  החזון שמומש ע"י התנועה הציונית. הפיכת מדינת ישראל למדינת כלל אזרחיה הינה נטישת החזון הציוני ואובדן זהותה של ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית.

החזון הציוני , שעוצב ומומש ע"י השמאל הישראלי, העדיף הפרדה מדינית בין יהודים לערבים על פני שטח גאוגרפי ולכן קיבל את הצעת החלוקה גם תחת מגבלות גאוגרפיות קשות. העיקר היה לממש את החזון של מדינה יהודית ודמוקרטית בארץ ישראל. אי קבלת החלוקה ע"י מדינות ערב הולידה את מלחמת העצמאות שבסופה המדינה הצעירה התייצבה בגבולות לא פשוטים להגנה אך עם אוכלוסיה הומוגנית יחסית בעלת רוב יהודי מוצק.

גדולתו של השילטון בשנים לאחר מלחמת העצמאות הייתה בחיזוק האוכלוסיה היהודית והגדלתה ע"י קליטת עליה יהודית מארצות ערב במטרה ליצור מסה של תושבים יהודים שיוכלו לקיים כח מגן אל מול האוכלוסיה הענקית של מדינות ערב ובמקביל יצירת מערכת חינוך ממלכתית שמטרתה הומוגניזציה השכלתית ותרבותית ציונית  של היהודים במדינה. כמובן שמהלכים כבירים אלו לא היו חפים משגיאות , אך שרידותה של ישראל ושיגשוגה הם עדות שהאסטרטגיה הייתה נכונה.

לאחר מלחמת ששת הימים , החששות הגדולים של טרום המלחמה וה- "מותניים הצרות" של המדינה באזור השרון ופרוזדור ירושלים הוליכו ל- 2 החלטות אסטרטגיות - הראשונה שהתקבלה מייד עם סיום המלחמה - סיפוח מסיבי של שטחים וכפרים ב- "עוטף ירושלים" (תחת השם הקוד המטעה - "מזרח ירושלים") שפגע בעקרון הפרדת האוכלוסיות והשניה החלטה מ 1973 על התנחלויות ביטחוניות  (מסמך גלילי ) שנועדה ליצור קו הגנה מזרחי מעל בקעת הירדן, באזור דליל אוכלוסין, תוך מחשבה על סיפוח בקעת הירדן שגם היא הייתה דלילת אוכלוסיה. 

עליית הליכוד לשילטון וצמיחתו של ימין דתי / חרדי לאומי יצרה שוב שתי אסטרטגיות  הפעם בראיה של סיפוח. הראשונה, "התיישבות סיפוחית" ללא כל ערך ביטחוני או כלכלי  למדינה אלא כאמצעי להשגת שליטה בשטחי איו"ש. והשניה  התיישבות ממניעים כלכלים ופוליטיים על ובסמוך  לקו הירוק (ישובי הכוכבים)  על מנת לאפשר בניה רחבה קרוב למרכז כמענה לגלי העליה ( 5 דקות מכפר סבא) ובמקביל לטשטש הגבול בין ישראל לאיו"ש.  

העובדה שהיום יש צורך בכ- 20 גדודים של צה"ל + חטיבה של מג"ב (חטיבת איו"ש) + כוחות לשמירה על גדר ההפרדה הם תוצאה ישירה של ההתיישבות לצרכי סיפוח בלבד במקומות חסרי ערך ביטחוני או כלכלי למדינה. התיישבות זו מאופיינת על ידי נקודות רבות עם אוכלוסיה מעטה מאוד, ללא מסחר/תעסוקה , המפוזרות בכל איו"ש בתוספת עשרות רבות של "התיישבויות" לא חוקיות. 

עתה נראה כי הממשלה העומדת לקום הולכת לפגוע בשני העקרונות היסודיים של הציונות בארץ ישראל - 

עיקרון הפרדת האוכלוסיות - בניית ישובים חדשים  באיו"ש הוקפאה ע"י ממשלות נתניהו. בניה בישובים הקיימים הוגבלה ל- "גידול טיבעי"  ובוצעה התנתקות חד צדדית בצפון השומרון תוך פינוי ישובים , שלא לדבר על התנתקות מלאה מעזה ופינוי כל הישובים שם.  לא רק זאת, המדינה בנתה "גדר הפרדה" שהותירה את ההתיישבות "הכלכלית" בצד ישראל וה-"התישבות המספחת"  נותרה כמובן בחוץ.  צעדים אלו  בוצעו על מנת  למנוע המשך התיישבות "סיפוחית" שתמנע הפרדת אוכלוסיות מחד ולאותת היכן ישראל רוצה שהגבול בין האוכלוסיות יעבור.  הדחיפה של חלקים בממשלה העומדת לקום ל-"הלבנת" התיישבות המספחת הבלתי חוקית  שכולה מחוץ לגדר ההפרדה פועלת למנוע את הפרדת האוכלוסיות ולסיפוח בפועל של איו"ש.  לכל בר דעת ברור שלא ניתן לספח את איו"ש ולקיים את החזון הציוני של מדינה יהודית ודמוקרטית.

עיקרון החינוך הממלכתי  ציוני - עיקרון זה נשבר כבר מזמן כאשר המדינה מצאה עצמה מממנת (גם אם חלקית)  מוסדות חרדים פרטיים ,  יהודים אך אנטי ציוניים , של אוכלוסיה שאינה מתגייסת לצבא. צעדים לצמצום פער מימון המדינה בין  מוסדות ממלכתיים לאלו שאינם ממלכתיים , פותח את הדלת ליצירת זרמי חינוך עצמאיים לכל דיכפין, בדומה למצב טרם הקמת המדינה,  ולמעשה דוחפת להעלמותו של החינוך הממלכתי המכוון ע"י משרד חינוך ציוני. אם בבני ברק בתי ספר פרטיים , לא מפוקחים , יקבלו קרוב למימון מלא, מדוע שברמת-גן הסמוכה לא יכריזו על עצמאות ממשרד החינוך , יקבלו מימון ממשרד החינוך וללא פיקוח יבנו תוכניות לימוד חילוניות , ללא תנ"ך, לשון או מולדת אך עם מחשבים , אנגלית מוגברת ונגינה ?

התוצאה של מהלכים אלו הינה קידום האג'נדה של השמאל הרדיקלי - סיפוח שטחים מצד אחד ומימון מדינה מלא לבתי ספר פרטיים שאינם תחת פיקוח ממשי של משרד החינוך יקבור את השגי התנועה הציונית ויהפוך את ישראל למדינת כלל אזרחיה שכל "זרם" יהיה אוטונומי בחינוך. ערביי איו"ש יהפכו לאזרחי המדינה או שישראל תחדל להיות דמוקרטיה. בצורה כזו או אחרת הרעיון והתנועה הציונית תגיעה לסופה.

לא סתם לא שומעים דבר מהמפלגות הערביות. הם יושבים בשקט כי נתניהו עובד בשבילם.....

האמור לעיל לא יקרה מהיום ללמחר אך  המצב היום האיו"ש הוא תוצאה ישירה של מדיניות ממשלתית מלפני שנות דור, תוצאה שנחזתה כבר אז.

   

אקסטל אג"ח ג' - מלכודת או הזדמנות?

 

לקוראי הבלוג אקסטל מוכרת מההשקעה באג"ח א' שהניבה 40% תשואה . למי שאינו מכיר אקסטל היא חברת ייזום לשוק היוקרה למגורים במנהטן בדגש על שוק האולטרה יוקרה הכוללת   זרוע של נדל"ן מניב. החברה התאגדה ב 2014 במיוחד לצורך הנפקת אג"ח בישראל כחלק מגל הנפקות החוב של חברות נדל"ן אמריקאיות בישראל והיום נסחרות שתי אגרות חוב לא צמודות, לא מובטחות ומדורגות A3: אג"ח  ג' - שער 91 תשואה 12.5%,  ו-אג"ח  ד' - שער 91 תשואה 10% שהן סבב שני של הנפקת אג"ח בישראל.

נכסי החברה מחולקים לשני חלקים שווים - זרוע ייזום דירות למגורים המיועדות למכירה וזרוע של נכסים מניבים ובכוונת הנהלת החברה להגדיל את החלק המניב ככל שמכירת הדירות מייזום תתקדם ובכך להוריד את מינוף החברה , תהליך שהחל מראשית 2021.

מאזן החברה סולו איתן. ההון העצמי סולו עומד על 833 מיליון דולר  מול חוב של 225 מיליון מזה 188 מיליון לאג"חים.

במאוחד המצב פחות טוב, כאשר ההון העצמי 1.2 מיליארד דולר אל מול חובות של 2.5 מיליארד  - 67% מינוף אך מול החוב עומד מלאי של כ- 1.9 מיליארד דולר של מלאי דירות ושטחי מסחר למכירה והחברה מדווחת על מכירות לא מבוטלות.

כאשר השקעתי באקסטל לראשונה ב- 2016 , מצבה היה דומה , כ- 70% מינוף ותשואת אג"ח שעמדה על 11% אך היום נראה כי הסיכון קצת יותר נמוך כי החברה עם מלאי דירות למכירה בפרויקטים שהושלמו ולא בשלבים של בנית הרבה פרויקטים חדשים כך שהורדת המינוף היא אפשרית.

אני לא נכנס לפרוט הנכסים המניבים / פרויקטים שכן מדובר בהרבה מידע שבסופו של דבר מסתכם בשאלה האם ניתן להאמין להערכות השווי והאם יש ביקוש בשוק לדירות ומכיוון שמדובר בחברה גדולה בניו-יורק , אני נוטה להאמין לדוחות הכספיים ובשיעור מינוף של כ- 70%, גם הגזמות בשווי יספגו בהון העצמי לפני שישפיעו על ההחזרים לאג"ח.

הסיכון בחברה הוא כשהיה , התמקדות בשוק היוקרה. אם הוא יעצר, החברה תאלץ להוריד מחירים אך התנאים בשוק צרכים להפוך לסופר גרועים להרבה זמן על מנת שהחברה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה בהיבט התזרימי שלא לדבר על אי עמידה בתשלומים לאג"ח.

בסיכומו של דבר אגח ג'  בתשואה של כ- 12% לשנה ופדיון של 1/3 בשנים 2024-2026  המקדים את אג"ח ד' הנפדה ב- 2026-2027 נראה כהזדמנות השקעה בתיק אג"ח זבל מפוזר היטב.