כיצד להפוך למשקיע עצמאי - פרק 3 - נסיון

“By the age of 10, I’d read every book in the Omaha public library about investing, some twice. You need to fill your mind with various competing thoughts and decide which make sense. Then you have to jump in the water – take a small amount of money and do it yourself. Investing on paper is like reading a romance novel vs. doing something else. You’ll soon find out whether you like it. The earlier you start, the better.”

Warren Buffet

פרק זה הוא הרביעי  בסדרה,קדמו לו  - מבוא ,פרק על רצון ופרק על השכלה

למשקיע עצמאי ההשכלה חשובה אך הניסיון קריטי.

כפי שבאפט אומר בציטוט מעלה, ניסיון צוברים רק באמצעות מסחר בכסף אמיתי ולא בחשבונות "נייר". אני ער לעובדה כי רבים  ממליצים למשקיעים / סוחרים מתחילים להתנסות באמצעות חשבונות סימולציה בהם אין כל סיכון כספי, אך אני בדעה כי חשבונות סימולציה טובים רק ללימוד הטכניקה של העברת הפעולות ולימוד האפשרויות בתוכנה למי שמערכת מחשב חדשה קשה ללימוד (כמו אינטראקטיב ברוקר למשל).

על מנת לצבור ניסיון חייבים לעבוד עם כסף אמיתי. הסכומים לא חשובים אך הקשב והלקחים שאנו מפיקים מסיכון כסף אמיתי הוא לאין שיעור יותר גדול מאשר מערכות מסחר בסימולציה אשר רוב הסיכויים שלא תהיה לה שום השפעה נפשית שעימה המשקיע חייב ללמוד להתמודד.

כפי שכתבתי במבוא, הפיכה למשקיע עצמאי היא תהליך והניסיון הוא  הוא מרכיב אינטגרלי בו. מכיוון שלא עולה בדעתי שפתאום קם אדם בבוקר ומחליט שהוא מתפרנס מהשקעות ללא כל ניסיון בעבודה מול הבורסות לא אתייחס לכיצד ומתי כדאי להתחיל לצבור ניסיון אלא להתמקד בשאלה  כיצד צוברים את הניסיון על מנת להפוך למשקיע עצמאי וכיצד לדעת כי נצבר ניסיון מספק.

אני גם לא מתייחס לניסיון הדרוש למסחר יומי או טכני  אלא לניסיון הדרוש למשקיע הנכנס לפוזיציות לטווח ארוך.

לצורך  צבירת ניסיון  כדאי פצל את תיק ניירות הערך לפחות לשני ברוקרים, רצוי אחד בארץ והשני בחו"ל  מהלך זה יאפשר צבירת ניסיון בבורסות שונות ותנאי מסחר שונים וכמובן יאפשר פיזור טוב יותר של נכסים.

ביום יום יש לתת לנושאי הבורסה / כלכלה תשומת לב שוטפת ולתחזק את תיק נירות הערך באופן שוטף - אין זה אומר לסחור באופן תדיר אלא פשוט להיות מעורב במתרחש, לקרוא הרבה ולנסות לאתר רעיונות השקעה ולפעול לפיהם.
באופן טבעי , לאורך הזמן (שנים) יהיו השקעות מוצלחות יותר ופחות , יופקו לקחים מכישלונות (הפסדים) וילמדו מספר דברים על הפסיכולוגיה של ההשקעות.
רצוי מאוד לנהל "יומן השקעות" לתיעוד החלטות ההשקעה על מנת שניתן יהיה לחזור אחורה ולראות היכן היו השגיאות בניתוח המצב.

אם מתמידים בזאת במשך שנים ומזרימים כספים חדשים לתיק , התיק ילך ויגדל , כמות ההשקעות תגדלנה וכך היקף תשומת הלב הנדרשת , מתחביב זה יהפוך לתחביב רציני. אני בכוונה משתמש במילה תחביב, מכיוון שמי שאינו נהנה מהעניין, פשוט לא צריך לעסוק בזאת , החיים קצרים מדי.

חייבים לקבל את העובדה כי ניסיון בשוק ההון נצבר על פני שנים רבות מאוד. אם לא חווית תקופות מיתון ואופוריה , FLASH - CRASH , נפילת בורסות בגלל ארוע חיצוני פתאומי , מלחמות ומשברים פיננסיים שבכל אחד מהם נאלצת להתמודד עם הפסדים או תאוות בצע, החלטות של לצאת או להישאר , להגדיל או להקטין, להשאיר או להחליף והכל בכסף אמיתי שלך ובסכומים משמעותיים - לא סיימת לצבור נסיון מספיק.

הניסיון הוא לא רק כיצד השוק מתנהג, אלא גם כיצד אתה מתנהג ביחס לשוק  בהיבט הפסיכולוגי / התנהגותי - כמה הפסד אתה מסוגל לספוג ולישון בשקט בלילה? כמה זמן את היכול לפעול כנגד השוק  והכוונה לא רק לקנות ברכישות אלא למכור או להישאר נזיל בעליות  וכ'.

לוקח שנים רבות והרבה "דמי לימוד" להבין כיצד העניין עובד, מדוע לא להתייחס לכתוב בעיתונים ובבלוגי ההשקעות למיניהם, מאילו השקעות להתרחק ומה עשוי להצליח והכל בהתאם לאופי האישי וליכולת האישית של השקעת הזמן הנדרש בתחביב ההופך להיות רציני.

מתי תדע שאתה בשל?

• כשתפסיק להשקיע בטרנד הנוכחי
• כשתפסיד כסף , אך תישן טוב בלילה
• כשיראה לך פשוט לקנות כשכולם מוכרים
• כשתפסיק להתייחס ל"טיפים" על מניות 
• כשרוב שווי התיק שלך יהיה מושקע בניירות ערך לטווח ארוך ותגלה שעוברים לפעמים חודשים בלי להכניס נייר חדש
• כשתחשוב במונחים של "מחזור עסקים"  ולא בשנים 
• כשתוותר על הרצון "לעשות מכה" ותזהה כי מדובר למעשה בהימור ולא בהשקעה.

גם שככל זה יקרה , עדיין תצטרך להוכיח לעצמך כי אתה מסוגל, באופן קונסיסטנטי , להכות את מדדי המניות בהיקף שיצדיק את כל ההתעסקות מכיוון שאם אינך מכה את המדדים , מדוע לא להשקיע בתעודות סל על מדדי מניות באסטרטגיית "קנה והחזק" לטווח ארוך?



יש לזכור כי  בניגוד להשכלה פורמלית אותה ניתן לרכוש  באופן קל וזמין  , את השוק ועצמך ניתן ללמוד רק דרך מסחר וכפי שבאפט מציין - תתחיל  עם כסף קטן , אך כסף אמיתי, וההתנסות דורשת פרקי זמן ארוכים מאוד .

לקח לי  24 שנים מפקודת המסחר הראשונה שלי ועד שהפכתי למשקיע עצמאי . כל אותה תקופה כמעט תמיד היה לי כסף מושקע בבורסה.

אין זה אומר כי יש צורך ב - 20 שנות  לפני הקפיצה למים  אך בהנחה כי רצוי לצבור ניסיון במסגרת מחזור עסקים אחד לפחות ולקיים את חובת ההוכחה כי אתה יכול להכות את המדדים נניח 3 שנים ברציפות  הרי מדובר בתקופה של 12-15 שנים לפחות.

השקעות לטווח ארוך - פרספקטיבה של 30 שנה

העיסוק השוטף בתנודתיות השוק משכיח את העובדה כי אסטרטגיה פשוטה של "קנה והחזק" במדד פסיבי תתן תשואה נאה לאורך זמן וכאשר הזמן באמת ארוך, התשואות מרשימות.

לאורך 30 שנה השקעה מדדי המניות הניבה 5.5%-6.5% לשנה מעל האינפלציה + דיבידנדים של כ - 2.5% לשנה - סה"כ תשואה של  8%-9% מעל האינפלציה.

לעומת השקעה במדיי המניות בסחורות כגון נפט / זהב הניבו 1.8% צמוד לאינפלציה לזהב ו- 1.5% לנפט.

בעוד התשואות על מדדי המניות  הם בבואה של התשואה להון הנדרשת ע"י בעלי המניות , התשואה על הסחורות הן בבואה של עלות ההפקה השולית הקשורה יותר לעלויות אנרגיה ושכר מאשר לכל דבר אחר.
אם נבדוק את התשואות עפ"י אמת המחירים היום, זהב ב 1150$ ונפט ב 55% נקבל תשואה שנתית המתואמת לאינפלציה של  1.2% לזהב ו- 2.5% לנפט.

המסקנות הן ברורות - יש להתרחק מהשקעה בסחורות .

והציבור? הוא מצביע על העדפותיו באמצעות המקום המועדף להשקיע הכסף  - במהלך ה - 30 שנה האחרונות נתח הקרנות הפסיביות (מחקות מדדים) עלה מ - 0 ל- 35%.

קופת גמל להשקעה - יזהר הקונה! היכן הכדאיות?

לקראת סוף 2016 נפתח ערוץ השקעה חדש במדינת ישראל - קופת גמל להשקעה. כל הגופים הפועלים בגמל / פנסיה מפרסמים ומזרזים את הישראלי למהר ולהשקיע במגוון המסלולים המוצע עד סוף השנה.

האינטרנט מלא בהסברים כמה המוצר נפלא בגלל דחיית המס / פטור ממס  אך בהרבה מקרים אלו "פוסטים מטעם" או פשוט נכתבו ע"י חבר'ה שלא באמת יורדים לעומקם של דברים , בפוסט זה לאמוד מה באמת הכדאיות של הקופות להשקעה.

מכיוון שהכספים המופקדים בקופת גמל להשקעה הם כספים נזילים ששולמו עליהן מיסים ואין כל הטבת מס בעצם ההפקדה, נשאלת השאלה "מה יוצא לי"  מהפקדה בקופה? מדוע להעביר כסף מתיקי השקעה המנוהלים עצמאית לקופה המנוהלת ע"י אחרים?

ההטבה המשמעותית  היחידה בקופה היא הפטור ממס רווחי הון במשיכת הכסף מהקופה כקצבה חודשית כאשר מגיעים לגיל 60. כל יתר ההטבות הן "הקלות מס" למקרה בו החיים דורשים כי הכסף ימשך שלא בדרך עם פטור ממס.

אך האם הפטור ממס סיבה לרוץ ולהפקיד כספים בקופה?

התשובה היא - חד משמעית לא.
כדאיות ההשקעה בקופה   תלויית מסלול השקעה  וזאת בגלל דמי ניהול גבוהים של 0.7% (לא מצאתי נמוך יותר , אך גם אם יש קצת יותר זול , העיקרון  דומה).

 במה לא להשקיע

קופות גמל תמיד נחשבו כמוצר סולידי המשקיע באג"ח , אך דווקא המסלולים הסולידיים בקופה הם מלכודת:

מכיוון שלאג"ח הלא צמוד הארוך של מדינת ישראל  במח"מ של 15.5 שנים תשואה של 3.28% ברוטו ו- 2.58 נטו כלומר הפרש של 0.7%  הרי מבחינת המשקיע,  רכישה של האג"ח בחשבון השקעות נזיל בניהול עצמי ותשלום מס , שקול להשקעה בקופה להשקעה ותשלום דמי ניהול של 0.7% - במסלול של פטור ממס. כל "תקלה בדרך" שתחייב פדיון באופן שונה תהפוך את ההשקעה העצמאית לעדיפה!

באג"ח לא צמוד במח"מ של כ - 10 שנים כבר קיימת עדיפות מוחלטת לניהול העצמי - תשואה ברוטו של 2.32% ונטו של 1.98% - רכישת אג"ח זה בחשבון עצמאי תניב 1.98% שנתי ובקופה 1.62% - וזה  במסלול הפטור במס .

באג"ח הצמוד המצב אף פחות טוב שכן למשקיע העצמאי פטור ממס על הרכיב האינפלציוני של רווחי ההון כך שאפילו באג"ח הארוך ביותר , בעל מח"מ של 25 שנים ניהול עצמאי יניב תשואה עדיפה מהתשואה של ההפקדה בקופה.

במילים אחרות - כל מי שמפקיד כסף בקופת גמל להשקעה במסלול "סולידי" , מרע את מצבו ביחס לניהול עצמי של כספו.

במה כן להשקיע

מכיוון שהמסלולים הסולידיים אינם רלבנטיים, נותר למעשה רק מסלול אחד  - מסלול המניות - השקעה במדדים באופן  פסיבי.

כפי שכתבתי  בעבר , השקעה ישירה במדדים היא מעשה נכון המבטיח, לאורך זמן , תשואה העדיפה על 80%-85% מהקרנות המנוהלות המשקיעות במניות , אך האם השקעה במסלול של מדד מניות פסיבי בקופה עדיף על ניהול עצמי?

בניגוד למסלולי אג"ח בהם די ברור במה הקופה יכולה להשקיע היום ובכך מתקבעת התשואה לטווח ארוך יחסית , השקעה במניות היא השקעה צופת פני עתיד וכל שניתן הוא לאמוד את תשואת המדד לאורך זמן.

בהנחה כי מדדי המניות יניבו 8% לשנה בממוצע בכל שנה , הרי ניהול עצמי יחייב תשלום של של 25% מס על רווח ההון  ודיבידנדים , כלומר  2%  ישולמו כמס, ו- 6% ישארו להמשך ההשקעה. בחלופה של קופה להשקעה יגבו כ - 0.85% כעמלות (0.7% דמי ניהול + 0.15% עמלות הנגבות מנכסי הקופה) , כלומר היתרה השנתית היא 7.15% , עודף תשואה שנתית של 1.15% בהשוואה לניהול עצמי.  בטווח של 20 שנה ההפרש הקטן מצטבר וכך תשואת הקופה , תחת הנחה של 8% לשנה תשואת מדד,  תהיה גבוהה ב 35% מתשואת הניהול העצמי - 405% לעומת 320%.

בפועל תשואת הקופה תהיה משמעותית  גבוהה יותר שכן ההכנסות מדיבידנדים פטורים ממס בקופה והם יושקעו חזרה במדדים וכך יווצר מצב בו אנו מקבלים תשואה על כספים שהיו אמורים להיות משולמים כמס במסגרת הניהול העצמאי. 

כמובן שאם תשואת המדד  תהיה גבוהה אף יותר, ההפרשים יגדלו.

לאור זאת, כמשקיע עצמאי  המנהל כספיו לטווח ארוך מאוד , כאשר מדינת ישראל מציעה  "מקלט מס" להשקעה פסיבית  במדדי מניות  אני שמח לנצל את ההזדמנות.

לסיום , אני מבקש לציין כי אני מאמין כי בשנים הבאות יתרחשו שני דברים שישפרו את כדאיות ההשקעה בקופות  -

• יתאפשר ניהול עצמי של הקופה (בדומה לקרנות השתלמות) וכך יהיה ניתן להעביר השקעות שאינן פסיביות למסגרת הקופה , ממש IRA אמיתי.
• דמי הניהול ירדו  - רמה של 0.7% היא רמה גבוהה מאוד והתחרות תלחץ המחירים מטה , בוודאי אם יתאפשר ניהול עצמי.

 














למי שמנהל את כספו באופן עצמאי יש הזדמנות לנצל את הקופה החדשה כמקלט מס להשקעה במדדי מניות באופן פאסיבי.

שיאי מחזורי מסחר בתעודות סל מבוססות VIX

התעודות המבוססות על החוזים העתידיים ממשיכות לבסס עצמן ככלי למסחר / גידור למרות הכשלים  המבניים שלהם.

אין ספק כי זרימת כסף חדש והגידול בנזילות הם חדשות  מצוינות למוכרים בשורט אך יש שאלה אחת מטרידה שאין לי תשובה עליה - מתי היקף הנכסים של התעודות יהיו בהיקפים כאלו שבמקרה של "ברבור שחור" התנהגות התעודות תושפע מגודלן ומצידה תשפיע על השוק כולו.

הבעיה  טמונה בנזילות שתידרש  בחוזים העתידיים על ה VIX על מנת לתמוך בפעילות של התעודות במצבי קיצון של קפיצה ה VIX - האם יש בכלל מספיק נזילות על מנת שמי שירצה לסגור פוזיציית שורט תנודתיות (למשל XIV) יוכל לבצע זאת באופן סביר?

משמעות  המושג " אופן סביר"  חמקמקה מכיוון שאם מתקיים מסחר סדיר ונזיל, הרי המחיר המצוטט בכל נקודת זמן הוא "מחיר סביר". אך כאשר יש לחץ קונים על החוזים הקצרים על ה VIX והנזילות תתייבש, רמת המחירים של החוזים תעלה הרבה מעבר ל "סביר" המוכר מאירועי תנודתיות בעבר.

במילים אחרות, התנודתיות של התנודתיות בזמני משבר תהיה גבוהה מבעבר.

שוב חלם (במקרה הטוב) בעלילות המכרזים לאנרגיה סולארית

רשות החשמל פרסמה קול קורא למכרזים בהיקף של כ 1000 מגה וואט לפרויקטים סולריים.

בניגוד לעבר בו המדינה נקטה בדרך שערורייתית והחליטה על שיטת מכרז בה המחיר לקווט"ש קבוע וידוע והתחרות היא על מחיר הקרקע  כך שצרכני החשמל יסבסדו את רווחי המדינה מספסרות קרקע , הפעם ברשות החשמל "למדו לקח" והתחרות היא על המחיר לקוו"טש.

אך בלי שערוריות אי אפשר, אז החידה לפניכם - אם המכרז הוא על 150 MV  והתהליך התחרותי הוא על מחיר לקווט"ש , עפ"י הדוגמה מעלה - מה התעריף שכל זוכה (ויש 4 זוכים עפ"י הדוגמה) יקבל?

האדם הסביר יאמר כי התוצאה ההוגנת  היא שכל מציע יקבל את תעריף  הצעתו  אלא אם הציע שתי הצעות שזכו (ראה מציע א') אזי  הצעתו הגבוהה תקבל אף היא  התעריף של ההצעתו  הנמוכה  - זה הגיוני מאוד - יש לו יתרון לגודל.

אחרים יאמרו שמה זה משנה כמה הצעות נתן מציע, הכללים צרכים להיות פשוטים - תקבל מה שהצעת וזהו. יש בזה גם הגיון.

אבל לרשות החשמל הגיון אחר לגמרי  !

לא חשוב כלל מה הציעו הזוכים (!!!)  התעריף שיקבלו כל המציעים הוא התעריף של ההצעה הכי טובה שלא זכתה.


בדוגמה זו  התעריף לזוכים יעמוד על 26 אג לקוו"טש , כלומר מציע א' , שהציע את ההצעה הטובה ביותר - 22 אג' יקבל תעריף הגבוה ב - 18% מהצעתו . למה? ככה.

לא לשכוח כי מי שמשלם את עודף העלות הזה אלו אנחנו, צרכני החשמל.....

למי שלא מאמין, מצורפת המשך הדוגמה מטה.

רק מי שחשב שבזה השערורייה הסתיימה , מצפה לו עוד הפתעה קטנה.

מנהלי המכרז שומרים לעצמם אפשרות להגדיל רטרואקטיבית את היקף המכרז , כך שבמקום 4 זוכים יהיו למשל 5 . במקרה זה התעריף שיקבלו כולם הוא של ההצעה הכי טובה שלא שכתה -כלומר מציע 6  - 27 אג לקווט"ש. כעת מציע א' יקבל תוספת של 23% על הצעתו המקורית באדיבות רשות החשמל.

השאלה הנשאלת , למה השיטה עקומה? מי הולך להרוויח על חשבון משלם  חשבון החשמל הישראלי?

התשובה בגוף המכרז:

במילים פשוטות, מי שכבר הקים מתקן וקיבל תעריף מהמדינה בעבר שלמעשה מימן את ההקמה , יכול להגדיל את המתקן. לכל בר דעת ברור כי הרחבת מתקן קיים עולה פחות מבניית מתקן חדש  ובנוסף  אם קיבלת תעריף X למתקן בגודל מסוים, הגדלתו משמעה חלוקת העלויות קבועות על ייצור גדול יותר ללא שינוי תעריף על החלק הקיים , כלומר רווחיות המתקן הקיים תעלה .

במקרה זה למציע יתרון מובנה האמור להתרגם להצעת תעריף נמוכה - שתבטיח זכיה. אבל , מכיוון שממילא אינך מקבל את התעריף שהצעת אלא את התעריף של ההצעה הטובה ביותר שלא זכתה ....

גם אם יש זוכה יחיד הוא יקבל את התעריף הגבוה יותר של ההצעה השניה בטיבה שלא זכתה .

 ככה מנהלים מכרזים ברשות החשמל.

ה VIX היום - VIX נמוך, קונטנגו ברמות שיא

במהלך החודש החולף ביצע VIX מהלך ירידה עמוק מרמה של 22 ועד ל- 11.7 היום.

בעוד ספוט VIX צונח לרמות שפל  , שחקני החוזים זהירים הרבה יותר וכך נוצר קונטנגו גבוה מאוד של כ - 17% , כאשר החוזה הראשון גבוה בכ 11% מהספוט והחוזה השני גבוה ב - 30%.

רמת הקונטנגו הזו חריגה בהתחשב בעובדה כי החוזה הראשון אינו קצר  - נותרו לו עדיין 13 ימים לפקיעה כך שאם לא יהיו שינויים משמעותיים בספוט, הקונטנגו קיים עשוי להישאר עמנו כשבועיים ואף לגדול.

ממוצע נע 10 ימים תנודתיות המדד אל מול VIX

הדעיכה ב VIX באה כמובן בעקבות הדעיכה בתנודתיות השוק  וכפי שניתן לראות בגרף מעלה תנודתיות השוק נושקת לרמות השפל של השנה החולפת שהפגינה התנהגויות שונות בעבר - משהיה קצרה מאוד ברמת תנודתיות נמוכה ועד תקופה של מספר שבועות המתאפיינת בתנודתיות נמוכה.

מכיוון שלא ניתן לחזות מה יעשה השוק מחר או בעוד שבוע, על המשקיע בתנודתיות הניצב מול המצב הנוכחי לאזן בין הקונטנגו הגבוה המהווה "המנוע" לרווחיות פוזיציות של שורט תנודתיות לבין הסיכון הכרוך בחשיפה לתנודתיות ברמה נמוכה כל כך.

הדרך המקובלת שלי היא לתת לפוזיציות להישחק , בוודאי לא להכניס כסף חדש לשורט תנודתיות , לגדר באמצעות האסטרטגיה ל VIX נמוך  למרות כי  לטעמי העקום לא מספיק שטוח לגידור אפקטיבי,   או פשוט להקטין פוזיציות.

באסטרטגיה ל VIX נמוך, שאני מתעתד להפסיק להציגה בסוף השנה, בכוונתי לצמצם את החשיפה , כנראה במהלך המסחר היום. כרגיל אעדכן הפעולה בדף הפורום.