סקורפיו - ההסדר המתגבש

בפוסט סקורפיו אג"ח - עוד סיבוב של הסדר - לדעתי שוב לא תהיה תספורת

הערכתי כי " האלטרנטיבה לפרוק (היא)  באמצעות  הסדר שיושג ע"י הבטחת שטיינמיץ את יתרת החוב והתשלומים של האג"ח תהיה הפשוטה והזולה ביותר למימוש "

עפ"י ההודעה מהיום , נראה כי ווריציה של הנושא סוכמה בין הצדדים -

• דחיה של 5 שנים בתשלומים תמורת ערבות על 66% מהחוב
• הצהרה ברורה כי כל ההזרמות ורכישות האגח ע"י בעלי סוקרפיו נחותים לחוב האג"ח וחלק מהחוב לבנק ישולם שלא ממקורות החברה.
• מחיקת האגח מהמסחר

אני מעדיף לממש הערבות ולקבל 81 אג. לענ כפרעון מוקדם  - שזה השער הגבוה ביותר אליו הגיע האגח מאז המשבר של 2008  - מאשר להמתין 5 שנים לקבל אולי 124 אגורות או עוד דחיה....

אני לפחות מרוצה שהנחה לשאג"ח יש רשת בטחון משמעותית מבעל השליטה הוכחה כנכונה - לא תמיד אפשר להרוויח 20% בשנה על אגח, אך רצוי שתקופת ההחזקה לא תסתיים בהפסד.

באדיבות פלוג: זה הזמן למחזר משכנתא - אך זו דרך לא פשוטה....

זו קריאת השכמה לכל מי שלא ער לעובדה שהריביות בישראל הם בשפל היסטורי  - אינני חושב שיש בעל משכנתא אחד שתנאי המשכנתא שלו דומים למה שניתן לקבל היום בריביות לטווח בינוני / ארוך  צמוד/לא צמוד.

מכיוון שהתחזית שלי היא שישראל תחזור "למשטר אינפלציה"  נורמלי , יתכן אף יותר מהר ממה שמקובל לחשוב , קיבוע שערי ריבית במשכנתאות לא צמודות עשויה להיות אחת העסקאות הטובות שיש.

אפשר לראות זאת גם   בנתוני 2008 - ירידה חדה בצפי לאינפלציה מרמה שנעה בין 2.5% ל - 3%  לרמה שלילית בסוף 2008 - ומשם קפיצה חזרה לממוצע במהלך 2009.
 התופעה חוזרת על עצמה במשבר 2011 , ועתה אנו חווים שוב את אותה תופעה בגלל התחזקות השקל .
המכנה המשותף של כולם זהה - הציפיות האינפלציונית מושפעות מירידת ביקושים בחו"ל - ב 2008/2011 זה משבר כלכלי תוצרת חוץ, ב 2013/2014 זה משבר ייצוא תוצרת מקומית.

לחוסר מזלי , לקחתי את המשכנתא לפני כ  3 שנים , אחרי שההגבלות על לקיחת משכנתא בפריים נכנסו לתוקף כך שרק 1/3 מהמשכנתא נלקח ב פריים מינוס 1

את היתר לקחתי  כמשכנתא צמודת  מדד - משתנה כל 5 שנים  - שמאפשרת גמישות בפדיון מוקדם או מחזור  מצד אחד וריבית יחסית נמוכה מהצד השני - ואפילו החלפה לצמוד דולר.

הריבית על המשכנתא נקבעה  כמדד+ 2.5 אך  היו "זנבות" של משיכות יתרת המשכנתא במועדים מאוחרים ובסביבת ריבית עולה וכך מצאתי עצמי מביט בהשתוממות בדיווח של הבנק  על צמוד + 2.7 ואף צמוד + 3
 כאשר ריבית בנק ישראל ירדה ל - 0.75% , הכדאיות במימון מחדש עלתה מאוד לאור הירידה בריביות הארוכות . כמו כן מתאפשר "לאזן" מחדש את המשכנתא - להגדיל שוב ל 1/3 את מרכיב המשכנתא המבוסס על פריים.

לאור זאת, אני מגלגלת את מיחזור המשכנתא  כבר מספר חודשים,  שבמהלכם גיליתי חלק מהאבסורדים של שוק המשכנתאות הישראלי.

רצוני לעבור למשכנתא לא צמודה בריבית קבועה - במועד שלדעתי נקבע שפל היסטורי בריבית הקבועה הלא צמודה. באופן זה יש גידור מובנה במשכנתא כנגד התפרצות אינפלציונית שתביא בהכרח לזינוק בריבית הפריים  - 2/3 מהמשכנתא בריבית קבועה לא צמודה נשחק מהאינפלציה בעוד התשלום על הפריים עולה.

בהיבט  הסיכון ,אין ספק שהחלפת משכנתא צמודה בריבית משתנה במשכנתא לא צמודה בריבית קבועה מורידה את הסיכון ללווה באופן משמעותי , והייתי מצפה מהנחיות בנק ישראל לעודד מעבר זה - בוודאי לא להגבילו.

אך אנו חיים בחלם, ומה שמשווים זה לא את הסיכון של המשכנתא אלא את יכולת ההחזר - וכאן קבור הכלב - במעבר בין המסלולים , ההחזר החודשי הראשון במסלול הקבוע לא צמוד,יותר גבוה על אותה יתרת משכנתא מההחזר החודשי האחרון על המסלול הצמוד.

זה עניין טריויאלי - במסלול הצמוד -  התשלום האחרון מורכב מהחזר קרן + ריבית  - נניח 3%. במסלול החדש , הלא צמוד, יתרת המשכנתא זהה אך ריבית גבוהה יותר  - נניח 4%. ההפרש בין הריבית הצמודה ללא צמודה מבטא את צפיות האינפלציה. לאורך זמן יתרת המשכנתא הצמודה תגדל עם האינפלציה וההחזר יגדל , כאשר במשכנתא הלא צמודה - ההחזר נשאר קבוע - בסופו של דבר המבנה של המשכנא הצמודה הוא החזרים ראליים קבועים - נומינליים גדלים, ובריבית קבועה - החזרים ראליים יורדים, נומינליים קבועים.

מכיוון שביקשתי גם  לקצר  את תקופת המשכנתא  (לצמודה נותרו 17 שנים וביקשתי לקחת קבועה ל 15)  - ההחזר החודשי הפך להיות משמעותי יותר גבוה מהקיים.

לי זה לא הפריע, אך לבנק ישראל כן.

בתקנות החדשות יש הגבלה על מיחזור - לא ניתן להגדיל את ההחזר יותר מהתשלום השוטף. רוצה יותר?  - צריך לחזור למבחן ההכנסה המקורי שנערך בעת לקיחת המשכנתא ולראות שאתה עדיין עומד בכללים , גם בהחזר החדש.

שמחתי מאוד לשמוע זאת, אך היתה בעיה קטנה - כשנתנו את המשכנתא לא ביצעו מבחן הכנסה.....! ברישומי הבנק מופיע - הכנסה=0.

כאן המערכת נכנסה ללופ-אינסופי - אני טענתי - התקנות אומרות שיש לחזור על מבחן ההכנסה כפי שבוצע בעת נטילת המשכנתא (זה ממש הטקסט של התקנה)  - מכיוון שהכנסה 0 היה מספיקה - היא שוב תספיק.....

משום מה הבנק לא אימץ את הפרשנות שלי ובמקום זאת הציע מערכת מסובכת של תמרוני משכנתא שיביאו להחזר שווה להחזר דהיום

 33%  -  מסלול הפריים ל 25 שנה

55% - ריבית קבועה ל 15 שנה

12% צמודה משתנה כל 5 שנים ל 25 שנה

ובתמורה לכל בילבולי המוח - יוותרו על הדרישה לביטוח חיים

זה היה ביוני.

מכיוון שצפיתי ירידת ריבית בגלל התחזקות השקל - לדוגמא בפוסט מה ניתן לעשות אל מול התחזקות השקל?  מ 30/6/2014 , מסרתי לבנק שאני ממתין עם המיחזור לאוגוסט מכיוון שלהערכתי הריבית תרד.

עכשיו אנו בסוף אוגוסט, ריבית הפריים ירדה ב 0.5%, הריבית הקבועה ל 15 שנה ירדה ב 0.22% - ההצעה האחרונה מהבנק מצטטת את הריביות הבאות:

פריים -1 להלוואה המקורית, פריים -0.9 לתוספת  - הכל יאורך ל 25 שנה 

 3.58% ריבית בשיעורקבועה ל 15 שנה 

 1.85 ריבית  צמודה משתנה כל 5 שנים - ל 25 שנה

בפועל מדובר בשינוי תמהיל משמעותי ביותר  ביחס לתמהיל בו נלקחה המשכנתא  - מ 66% במסלול ריבית צמודה משתנה כל 5  שנים ל- 55% במסלול קבוע לא צמוד ורק 12% מהמשכנתא נשאר צמוד למדד.

נקודת האיזון בין 3.58% לא צמוד  ל 1.85% צמוד היא אינפלציה שנתית של 1.73% ממוצע בשנה  - נמוך מכל יעד 

היסטורי של בנקים מרכזיים בעולם שמבקשים לראות אינפלציה של כ 2% בשנה כסימן לכלכלה המתפקדת באופן תקין.

כך או כך, ביחס לחלק הארי של המשכנתא היום המרוכזת במסלול צמוד בריבית 2.5% מדובר על נקודת איזון של 1.08% לשנה   - כך שאני משוכנע שהמימון מחדש , בסופו של דבר, יחסוך הרבה בתשלומי המשכנתא.

הנקודה החשובה היא שכמעט לכל מי שמחזיק משכנתא עם מרכיב צמוד משתנה יש כדאיות במימון מחדש ונושא זה מקבל מעט מאוד תשומת לב בעיתונות הכללית והכלכלית.

 






 

רפורמה בענף הלול? - "משכירי מכסות" מקבלים 10% - על חשבון העניים

הגרף מעלה מדגים כמה התמיכה בחקלאים היא מוסווית - לא ממש מעבירים להם כסף (תמיכה ישירה) שמהווה את הסיבסוד - ויוצא מתקציב המדינה, אלא התמיכה היא עקיפה - מאדמה בחינם, למים זולים, לביטוח נגד נזקי טבע , מכסות ייצור ומחירים מובטחים - מנגנון הסיבסוד העקיף נבנה עם קום המדינה, שפשוט לא היה כסף בתקציב לתמיכות ישירות , מים אדמה ועובדים היו בשפע וסחר בינלאומי במוצרי חקלאות היה מינימלי  , אך למדינה ממילא לא היה מספיק דולרים לקנות מוצרים חקלאיים רק כי זה "יותר זול" . ומה שנקבע אז נשאר עד היום - מכסות למשקי ייצור קטנים ומחירים גבוהים של המוצרים על מנת לתמוך ביחידות הייצור הקטנות.

על הבעיות המבניות אפשר לקרוא בפוסט:

על יוקר המחיה בישראל - מה עושה חקלאות סוציאליסטית למדינה קפיטליסטית?

מאז זרמו הרבה מים בירדן  ומה שפעם היה בשפע - הצטמצם מאוד, ומה שהיה חסם או לא קיים - נפתח. החקלאות הישראלית איבדה את עמדת ההשפעה האימתנית שלה בפוליטיקה הישראלית ועכשיו הגיע העת לעשות סדר  - הורדת מכסים, ביטול מכסות ומעבר מסיבסוד מוסווה לסיבסוד ישיר - שקוף תקציבי, ושעם ישראל יחליט מה עדיף - להשקיע עוד בבריאות או להחזיק ענף חקלאי שדורש סיבסוד רב.

על היקפי הסיבסוד העקיף אפשר לקרוא בפוסט:

על יוקר המחיה - עד כמה החקלאות בישראל לא יעילה ?

הרפורמה בחקלאות כבר החלה:

 לפני כארבעה חודשים הוסר המכס על יבוא עגלים ונפתחה מכסה משמעותית ליבוא בשר טרי ללא מכס. עוד הוחלט כי המהלך ילווה בתמיכה של כ–25 מיליון שקל בשנה למשך שבע שנים לענף הבקר במרעה. כמו כן, יוקצה תקציב נוסף של 45 מיליון שקל שיתפרשו על פני ארבע שנים לתמיכה בענף המפטמות, מקומות הפיטום של העגלים המיובאים לקראת מכירתם, כדי לאפשר להן להסתגל לשינויים בשוק ולהתייעל.

 התהליך מדורג של ביצוע הרפורמה נמשך -  במשרד האוצר מעוניינים להתמקד בשלב ראשון בענף הביצים. על פי בדיקה שנערכה, ניתן להוריד את מחיר הביצים בישראל ב–10% אם יתבצע מהלך בסיסי של הגדלת הלולים, שישפר את התייעלותם. ביטול המכסות בענף צפוי להגדיל את ההוזלה.
 
בתקציב משרד החקלאות הוזכר, כי בענף ההטלה מונהג משטר ייצור באמצעות מכסות ומחירים מובטחים למגדל. בפועל, מגדלים רבים משכירים את המכסות המוקצות להם ליצרנים אחרים, שמגדלים את התרנגולות מטילות במקומם, ומשלמים למשכיר כ–10% מהמכירות. כך, תשלום זה מגולגל למחיר לצרכן ומועבר למעשה למי שאינו מגדל את המטילות.
באוצר רוצים לשלב את הפסקת משטר המכסות בענף ההטלה באופן הדרגתי יחד עם התוכנית לרפורמה סביבתית בענף ההטלה, שעיקרה מעבר ללולים גדולים, תוך שמירה על פרישת ההתיישבות הקיימת ואספקת הביצים הסדירה למשק.


החקלאים עוד לא מבינים איזו ברכה נופלת עליהם - לולים גדולים ומודרניים ויכולת ייצור ללא מכסות תהפוך את ישראל ליצואנית ביצים משמעותית ביותר  - לישראל יתרון עצום על אירופה בגידול ביצים - לא צריך לחמם את הלולים בחורף.

ענף הלול , שהיה חסום בפני יזמים ערבים יפתח ואז עלויות העבודה הנמוכות יחסית של המגזר יבואו לידי ביטוי כולל אפשרות העסקת נשים.

מחירי הביצים ירדו משמעותי בישראל - אך החקלאים ירוויחו יותר .

במשק החלב התמונה זהה.

ריבית בנק ישראל 0.25% - מי שקורא את הבלוג - לא הופתע!

אני כותב כבר מספר חודשים ש"המשחק היחידי" בעיר זו המלחמה בשער הדולר ושיש לעשות הכל, כולל להוריד ריבית ל - 0  , על מנת לקנות זמן למשק להתארגן לשקל חזק וזה שב והודגש בפוסט: מדד יולי 2014 - שוב אף אחד לא מבין מה מתרחש! בו כתבתי באופן ברור: "הריבית תרד, הגרעון הממשלתי יעלה  - הכל על מנת להחליש את השקל"

אחרי שההורדת הריבית  האנמית מ 0.75% ל 0.5% לא ממש תרמה להחלשות השקל וזאת למרות שכבר 49 יום יורים על דרום / מרכז ישראל, לבנק ישראל לא נותרה כל ברירה אלא להמשיך את הורדת הריבית בעקבות הגעת שער החליפין המשוקלל של השקל לשפל של 13 שנה והנתונים על קריסת הייצוא.

המהלך אומנם מכונה "מפתיע" ע"י "המומחים"  - אך מי שקרא את הבלוג - כלל לא הופתע. זה רק אומר כמה "המומחים" הם מומחים.

מי שחושב שדי בהורדת ריבית -  פשוט טועה - הורדת הריבית משחררת חלק מהלחץ הספקולטיבי  אך אינה משנה את עובדת הבסיס - עודף גדול במאזן השוטף של מדינת ישראל - עודף שניתן לחסלו ללא פגיעה כלכלית רק ע"י הגדלת הייבוא- ויש לעשות זאת בענפים בהם יש מכס / מגבלות ייבוא - וע"י השקעות בפרויקטים עתירי ייבוא.

מי שמנסה לשמור על תעסוקה בענפים מוגני מכס , סופו שיפסיד תעסוקה בתעשייה המתקדמת שחיה מהייצוא - אין כל סיבה שיהיה  מכס על ייבוא מזון לישראל או מכסות ייצור בחקלאות.

כמו תמיד יאמרו הצדקנים "אבל מה עם הנדל"ן"?  האמת היא שעדיפה עליית מחירים בנדל"ן מאשר אבטלה בגלל ירידה משמעותית בייצוא - אך בכל מקרה , ברמות ריבית של פחות מ 1% הריבית הנומינלית היא חסרת משמעות. מי שרוצה עליית ריבית לטווח ארוך כמשקולת על מחירי הדירות , צריך לבקש אינפלציה.

מכיוון שבנק ישראל גמר את התחמושת בקרב על הדולר , עכשיו תור האוצר -

1.  יש לבצע SWAP לכל החוב הדולרי של ישראל
2.  ולהגדיל את הגרעון ל- 7%  - "צוק איתן" מאפשר לעטוף זאת ב"קופסה תקציבית" או בכל כינוי אחר שיקראו למהלך כזה .

3. לפתוח המשק לייבוא מלט, עידוד ייזום של פרויקטים סולריים והקדמת הלו"ז של קווי הרכבת הקלה בגוש דן - כפי שכתבתי בפוסט משרד האוצר: אנחנו לא אחראים להיחלשות הדולר מול השקל - WTF?!

 אם הצעדים המשמעותיים הללו לא יבוצעו התוך מספר חודשים - השקל ימשיך להתחזק.

 

 אם אכן השקל יחלש זה יסמן את חזרתה של האינפלציה לישראל - שוב בניגוד לעמדת כל "המומחים".

חברת החשמל - מה באמת גרם "לירידה בעלות תמהיל הדלקים"?

פרסום דוחות חברת חשמל הוא הזדמנות להציץ למשק האנרגיה הישראלי מקרוב, ולראות אם הסיפורים שחברת החשמל מספרת לנו הם אמיתיים.

הדבר הבולט בדרך הצגת הדוחות האחרונים של החברה והשיח על תעריפי החשמל כסיפור על "מחירי דלקים שירדו" שדוחף את כולנו להאמין שמדובר בירידת מחירי הגז הטבעי  - מסתבר כאחיזת עיניים, ולהלן ההסבר:

נתחיל בכמויות שנצרכו:


הנתון המפתיע הוא שחלה ירידה  כמותית של 11%  בגז שצרכה חברת החשמל בחציון האחרון ביחס לחציון המקביל, אך הירידה הדרמטית היא בדלקים היקרים סולר / מזוט שירדו דרמטית בכ 98% .

מכיוון שגם צריכת הפחם ירדה ב 10% , אפשר להניח שחברת החשמל פועלת רחוק ממיצוי קיבולת הייצור שלה.

כאשר בודקים את עלות תמהיל הדלקים, מגלים כי שינוי מחיר הגז חסך רק 428 מליון ש"ח ב 6 חודשים אחרונים, אך השינויים בצריכה של סולר ומזוט חסכו כ 1,300 מליוני שקלים:

כלומר אי הצורך להשתמש בסולר ומזוט מהווה חיסכון משמעותי הרבה יותר מאשר ירידת המחירים, והאיפוס למעשה של צריכת הסולר והמזוט לא נבעה משימוש מוגבר בפחם או גז  - כי בשניהם ירדה הצריכה גם כן.

אז מה באמת הביא לירידה בעלות תמהיל הדלקים?

התשובה נמצאת בנתונים על דרך אספקת החשמל בצריכת שיא:

מה שגרם לירידת עלות תמהיל הדלקים היה כניסת היצרנים הפרטיים :

בינואר 2013 שיא ביקוש של 11,217 מגה וואט שעה סופק ב 96% ע"י חברת החשמל (10740) כ 3% ע"י יצרנים אחרים והיתר ע"י השלת ביקוש והפעלת גנרטורים.

ביוני 2014 שיא ביקוש שוב דומה מאוד - 11256 , אך הפעם חברת החשמל מספקת רק 83% מהשיא (9394) , יצרנים פרטיים כ 17%  - ללא השלת ביקושים, ללא גנרטורים

כלומר בין השיאים הללו , אספקת חברת החשמל בשיא ירדה בכ 12.5% - שמנע את הצורך של חברת החשמל להפעיל אמצעי ייצור מונעים בסולר ומזוט - ומכאן מגיע החסכון הגדול.

יש עוד נקודה ראויה לציון - חברת החשמל כבר לא יודעת מה הביקוש האמיתי לחשמל במשק, מכיוון שנכנסו תחנות כח עצמאיות ברמת מפעל שאינם מוכרים חשמל לרשת - עובדה זו עולה מהנתון שחלפו 18 חודש בין שיא צריכה בינואר 2013 לשיא צריכה ביוני 2014 - כאשר הצמיחה במשק באותה תקופה היתה כ 4.5% אחוז - הביקוש לחשמל היה אמור לעלות לפחות באותו שיעור  - כלומר יש עוד 500 מגה לפחות שמיוצרים ע"י צרכנים גדולים ללא קשר לרשת החשמל.


בסופו ש דבר, חברת החשמל בישראל תאלץ להתמודד עם המציאות המשתנה בקצב מהיר -

פריסת מערכת הולכת גז תאפשר למפעלים לייצר לעצמם חשמל בעלות הנמוכה ממחירי חברת החשמל. אם המפעל זקוק לחום בתהליך הייצור - היתרון הכלכלי הוא משמעותי ביותר.

ירידת עלויות חשמל סולארי / הסדרת מונה נטו - ישראל הגיע ל- גריד פארטי במתקנים סולריים גדולים ובמערכות ביתיות. הסיבה שאין עוד הרבה פרויקטים גדולים של אנרגיית שמש טמונה בכלל בחסם הקרקעות - הרי אין בישראל קרקעות פנויות גדולות בבעלות פרטית - הכל שייך למנהל  - והוא רוצה להיות שותף - בצדק מצידו - כלומר ככל שפרויקט הסולארי בעל תשואה גבוהה יותר, כך המנהל דורש יותר על הקרקע.....

השינוי הגדול בתחום יבוא  מהמתקנים הבינוניים שיותקנו בסביבות "פרטיות" - גגות של עסקים, קיבוצים, רשויות עירוניות, מוסדות ציבו,  קופ"ח  - שזה כדאי כספית לארגון - ימצא היזם שיציע עסקה טובה לגוף, גם אם הגוף עצמו לא חלם לעסוק בנושא - 2016 תהיה כנראה שנת "המפץ הגדול" בתחום.

(Kirby (KEX - ענק ההובלה בענף שכוח אל

כפי שהזכרתי בעבר, השקעות הקרן במניות / מדינות  הם לטווח מאוד ארוך, לתנודתיות המחיר אין השפעה על שיקולי ההשקעה וגם לא לתוצאות לטווח קצר שעשויות להיות מושפעות מגורמים חיצוניים.

לשם כך יש לאתר חברות הפועלות בשוק נישתי ללא הרבה תחרות עם פוטנציאל גידול משמעותי לטווח ארוך.

שתי השקעות מהסוג הזה כבר נסקרו  - AGO ו MA

השקעה משמעותית נוספת של הקרן היא בחברת קירבי (KEX) - חברה שעוסקת  בתחום ההובלה באמצעות דוברות  בנהרות ובסמוך לחופים בארה"ב (76% מהמחזור)  ובשיפוץ ותחזוקת מנועי דיזל (24% מהמחזור)

מי שקרא אתתחזית לשנת 2014 - מגמות צפויות ובמה להשקיע

ראה רמז לההשקעה בהמלצה להשקעה בסקטור ההובלה:

"צמיחה עולמית - מי שמאמין שהצמיחה העולמית תגדל , הסקטור להשקעה הוא ההובלה - הובלה ימית, יבשתית , נמלים וכו' - עסקי ההובלה בנויים ממרכיב ענקי של הוצאות קבועות וחצי משתנות- שהביקוש גדל פתאום הרווח קופץ"

קירבי היא חברה וותיקה בעלת אסטרטגיה מעניינת - התרחבות באמצעות רכישות  - מכיוון שהציוד הוא סטנדרטי והנהרות פתוחים לכולם, יש יתרון מובהק לגודל האופרציה מספרית ולפריסה הגאוגרפית שלה -  וכך ע"י רכישות רבות של חברות קטנות לאורך השנים החברה הלכה  וגדלה - בשני תחומי הפעילות - החברה רכשה 32 חברות בתחום התובלה הימית ו-17 חברות בתחום המנועים

הסיכון בעסקים של קירבי הוא נמוך - הציוד אינו "מתיישן" טכנולוגית - יש סטנדרטים של גודל דוברות  - רוחב, עומק, גודל - בכל נגזר מהתשתית של מנעולים ימיים בנהרות ומתקני נמל ותמיד יהיה ביקוש להובלה ותיקון מנועים - שבשוליים מושפע מהמצב הכלכלי הנקודתי אך לאורך זמן גדל עם הכלכלה והמסחר.


קפיצת המדרגה בפעילות של הענף הגיעה עם עליית מחירי הדלק לתחבורה ששינה את שיקולי הכדאיות בהובלה ע"י משאיות / רכבת  והעביר חלק מהביקוש לשינוע באמצעות אסדות ולזה הצטרפו היום הביקושים החדשים להובלת נפט וגז כחלק מהתחייה  של תחום זה בארה"ב - ניתן לראות זאת בגרף הבא  - מספר דוברות הנהרות היה קבוע בשנות ה 90 וירד לשפל בשנת 2003 - ומאז עליה רצופה במספר הדוברות:

צריך להשוות זאת למחירי הנפט - 40 דולר לחבית היתה נקודת המפנה :

  הנתונים הכספיים לאורך זמן של החברה הם מרשימים ביותר - רואים באופן ברור כיצד שולי הרווח של תחום ההובלה גדלים ככל שמחיר הנפט עולה....   בעוד לתחום המנועים התנהגות שמושפעת מגורמים אחרים לגמרי.

 מתוך יחסי ההכנסות בין התחומים לרווחיות הגולמית שלהם ניתן להבין כי תחום ההובלה מהווה 90% מהרווח הגולמי של החברה והוא מנוע הצמיחה העיקרי במונחים של ריווחיות.

נתוני ההכנסות הרווחיות מעידים על צמיחה בסגנון "הי-טק" , בשוק שהוא הכי "לאו טק" :

במבט קדימה, ה"בום" החדש בתעשיית הנפט והגז בארה"ב יגדילו את הביקושים לתובלה באמצעות דוברות :

כאשר באזורי השרות של קירבי מתוכננות השקעות חדשות בהיקף של 100 מליארד דולר :

לאור כל שנאמר עד כה , התנהגות המניה של קירבי אינה מפתיעה:

לאחרונה החברה דיווחה רווחי שיא וההנחיית הרווח ל 2014 עומדת על 5 דולר למניה  - זה מכפיל 24 על מחיר המניה הנוכחי.

הקרן השקיעה בקירבי בשלהי 2010 מתוך הכרה שכאשר הכלכלה תתאושש  - הצמיחה של קירבי תמשיך, תוך זינוק למחיר המניה טרם משבר 2008  והמשך העליות.

לאחר תשואה של 300% , אני עדיין בדעה כי קירבי תמשיך במסעה צפונה , מהר יותר או מהר פחות כפונקציה של גידול בביקושים והרכישות  - אך זו החזקה שנועדה להיות בתיק שנים רבות.

אני כלל לא אתפלא עם החברה תפוצל לשניים - תחום ההובלה הימית שאולי יגייס כסף חדש לרכישות משמעותיות  ותחום המנועים שיוכל כך להתפתח לתחומים נוספים  - בעלי סינרגיה נמוכה להובלה.