יום רביעי, 30 במאי 2018

ה VIX היום 29/5/2018 - ברבור שחור באיטליה - VIX מזנק ב - 30%



אם יש משהו שהשוק שונא זו אי וודאות פיננסית. וכאשר אי הוודאות קשורה לאיטליה והיורו הפרטים לא חשובים וההיסטריה בעיצומה, בעיקר כאשר ביום ב' לא התקיים מסחר והשוק היה צריך לעכל את המידע החדש והשלכותיו במהלך יום המסחר האחרון.

בלי יותר מתד כותרות בעיתונים, המשקיעים באג"ח איטלקי לטווח קצר חווה ארוע של "ברבור שחור". עוצמת הקפיצה בתשואות האג"ח האיטלקי היא מדהימה וכלל לא משקפת את הסיכון המציאותי הטמון בחדשות ואנו כנראה רואים שוב את אותו אפקט של מסחר ממוחשב המבוסס על מודלים סטטיסטיים שקורס פשוט כי "כולם עושים אותו דבר" כפי שהתרחש בקפיצת ה- VIX בפברואר 2018.



ממצב של תנודתיות סופר נמוכה בתשואות האג"ח שהמודלים מפרשים כירידה בסיכון לתנודתיות חסרת פרופורציות הנגרמת רק בגלל שכולם רצים לאותו כיוון של סגירת פוזיציות.

תגובת השרשרת היא כמובן מכירת אג"ח אירופאי , רכישת אג"ח ארה"ב, החלשות היורו , התחזקות הדולר וכמובן אם התשואות על האג"ח עולות הסיכון למערכת הפיננסית האירופאית עולה ואז המגזר הפיננסי יורד והכל מתגלגל ליום מסחר עצבני בשווקים  , ריצה אל גידור באמצעות אופציות (שהיו יחסית זולות בתחילת היום) וכך מגיעים לקפיצת ה- VIX שהגיעה בשיאה ל- 41% והסתיימה בכ- 30%.

כל אירוע תנודתיות קיצוני שאנו חווים בתקופה האחרונה רק מחזק את התזה כי המסחר הרובוטי השתלט על השווקים והתנודתיות ב- VIX בעת ירידות  מגיעה לתמסורת של 25%-30% לכל 1% ירידה בשווקים כנורמה, וכאשר השוק בלחץ אף יותר.

מה הלאה? לדעתי מדובר בסערה בכוס מים. הבנק המרכזי אירופאי שולט ביד רמה במערכת הפיננסית באירופה ולא ייתן  למערכת לצאת משליטה, בוודאי לא כאשר הצמיחה חוזרת ליבשת.

גם שחקני החוזים העתידיים על ה VIX לא התרגשו יותר מדי מקפיצת ה- VIX לאור העליה של כ - 12% בלבד ב F30 ,  עליה המשקפת 40% בלבד מהקפיצה ב- VIX.





יום רביעי, 16 במאי 2018

לראשונה מ 2008 - תשואות "מק"מ" בארה"ב השתוו לתשואת הדיבידנד של מדד ה S&P500



בתחילת ינואר כתבתי על תשואות האג"ח לשנתיים שהדביקו את תשואת הדיבידנד של מדד ה-  S&P וכעת עוד עברנו אבן דרך נוספת במחזור הנוכחי של עליית הריבית - התשואות על ה- Treasury bill לשלשה חודשים , המקביל למק"מ הישראלי הגיע לתשואת הדיבידנד של מדד המניות.



מהגרף מעלה ניתן ללמוד כי התקופה האחרונה הייתה הארוכה ביותר מזה שנים רבות בהן תשואת ה- TB הייתה נמוכה מתשואת הדיבידנד.

באפריל כתבתי על תשואות האג"ח ל- 10 שנים שהגיעו ל- 3% והמשמעויות של השתטחות עקום התשואה וההשפעה על שוק המניות , בינתיים התשואה הגיעה ל- 3.1% בזינוק יומי שהפיל את מדד המניות בכ- 0.6%.  ולאחרונה כתבתי על האג"ח ל- 30 שנה והפרמיה על האג"ח הקונצרני כאינדיקציה לאן הולך השוק.

מהלך עליית הריבית רחוק מלהסתיים. ההערכות עד לאן תגיע תשואת האג"ח ל- 10 שנים נעות בין 3.5% ל 4% וכל משקיע צריך לקחת זאת בחשבון.





יום שישי, 11 במאי 2018

אלגו טרייד על VIX - תשואות רבעון ראשון 2018



בדר"כ אינני עוסק בתשואות האלגו טרייד ברמה הרבעונית מכיוון שמדובר בטווח חסר משמעות כשמדובר באסטרטגיית השקעה ארוכת טווח. יחד עם זאת , הרבעון הראשון של 2018 היה חריג ושווה דיון בפני עצמו.

אין כל ספק כי הרבעון הראשון של 2018 היווה אתגר ומבחן יוצא מהכלל לסוחרים על VIX - הרבעון החל עם רמות VIX אולטרה-נמוכות ושוק העולה ללא הפסקה , בתחילת פברואר השוק חווה את קפיצת ה VIX הגבוהה מעולם תוך מחיקת המשקיעים ב XIV  וירידות חדות במדד,  המשיך בהתאוששות  במהלך כחודש וחצי ושוב חווה תיקון של 5%.

לאור כל זאת, הרבעון הראשון של 2018 מהווה מבחן לעמידות (רובסטיות) של  האלגו במקרי קיצון (VIX אולטרה נמוך שעובר לשיא קפיצת VIX , התאוששות שוק ושוב תיקון) שמעולם לא התרחשו יחדיו בתקופה כל כך קצרה.

איני רוצה לחזור על כל ההסבר לגבי מערכת האלגו טרייד , מי שמעוניין יכול לקרוא בהרחבה על הנושא בפוסטים קודמים  , רק אציין כי  מטרתו של האלגוריתם היא  להשיא תשואה עודפת על ה- S&P500 במונחי תשואה/ סיכון.

בניגוד מוחלט לקרנות גידור / נאמנות  להם מדד S&P500 מהווה מדד להשוואה במימד בודד  - מימד התשואה , אני מכוון למטרה קשה הרבה יותר - השוואה בשני מימדים - תשואה וסיכון.

הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי 95% ממנהלי קרנות הגידור אינם  מצליחים להכות את תשואות השוק בטווח של 5 שנים והסיבה לכך היא ההסתכלות על מימד התשואה תוך התעלמות מהסיכון המבני של הקרן. כלומר קרן עם נטייה לסיכון גבוה יותר תצליח יותר כשהשוק עולה אך תצליח פחות בירידות או שוק ללא כיוון ברור ולהיפך. לפיכך  חיפשתי דרך בה ניתן לנהל את יחס התשואה / סיכון של ההשקעה במדד בשאיפה כי אופטימיזציה תמידית של הפוזיציה במונחי תשואה / סיכון תניב תוצאות טובות יותר מהשקעה ישירה במדד והתוצאה היא מערכת האלגן-טרייד.


מבחינת התוצאות, האלגו סיים את הרבעון הראשון של 2018 בתשואה של 0% לעומת תשואה שלילית של 1.2% למדד הייחוס , כלומר תשואה עודפת של 1.2% ברבעון (4.8% במונחים שנתיים) - המטרה הושגה.

בהיבט הסיכון כפי שנימדד באמצעות  סטיית התקן של התשואות היומיות , האסטרטגיה ב-   60% יותר תנודתית מהמדד עם סטיית תקן של 2 אל מול  1.25 למדד.

תוצאת סטיית התקן של תשואות האסטרטגיה היא חריגה ונובעת מההתרחשות ביום קפיצת ה VIX ההיסטורית והימים העוקבים כשאת התנהגות האסטרטגיה תיארתי בפרוט בפוסט שהוקדש לנושא  שעקב כיצד בסיכומם של 10 ימי מסחר  ירד  מדד S&P500  ב - 4.4% , ה- VIX עלה ב - 42% אך האלגו עלה ב- 4.63% כלומר תשואה עודפת של  9% על המדד.

בתוך ההתרחשות באותן 10 ימים ניתן לראות את הקפיצה היומית של 11% באסטרטגיה ביום קפיצת ה- VIX ההסטורית, עלייה חריגה שהיא תוצאה ישירה של "תקלת התמחור" ב- ETN על ה- VIX שכידוע לא הגיבו עפ"י תגובת נכס הבסיס שלהם ולקח לשוק 3 ימים להביא את מחיר התעודות לשווים - כתבתי על כך בימים לאחר הקפיצה . מנגד, הגידור הגיב לנכס הבסיס כמתוכנן וכך נוצר פער תשואות גדול וחריג.  אם האירוע  היה מתנהל ללא "תקלת תמחור" הקפיצה בערך האסטרטגיה הייתה נמוכה מ- 11% אך ב- 3 הימים העוקבים תשואת האסטרטגיה הייתה גדולה יותר. בסיכומו של דבר, בתמונה הכללית , לאחר אותם שלשה ימים תשואת האסטרטגיה המצטברת היתה דומה לתשואה שהושגה בפועל .

לאור זאת ברור כי "תקלת התמחור" גרמה לתנודתיות גדולה מהרגיל באסטרטגיה ובמידה ולא הייתה מתקיימת סטיית התקן של האסטרטגיה הייתה דומה או נמוכה לסטיית התקן של השוק.

בסיכומו של דבר יש מקום לשביעות רצון רבה שכן לסיים רבעון אתגרי שכזה עם תשואה עודפת על המדד בשיעור  של 4.8% בחישוב שנתי אינה עניין של מה בכך.


SMART INDEX - החלופה החכמה להשקעה במדד S&P500


 מידע על הזדמנויות לניהול השקעות על בסיס מוצרי VIX -   התקשר:
09-7945994









יום ראשון, 6 במאי 2018

עליית הריבית - ממתינים לאג"ח ל 30 שנה ועל אג"ח קונצרני


כתבתי מספר פעמים על ההשפעה של  תשואת האג"ח על שוק המניות והמבט הופנה לאג"ח ל 10 שנים אשר הגיע לרף ה - 3% במקביל להשתטחות עקום הריבית. הפוסט הזה כהמשך לפוסט בלינק ולכן מומלץ לעבור עליו שנית.

ההתכנסות של גרף הריביות לשנתיים, חמש שנים, עשר שנים ושלושים שנה בקצה הימני של הגרף מעלה היא למעשה ההשתקפות של עקום תשואות שטוח - הפרש קטן בין התשואות לטווחים שונים.

הנקודה המעניינת בהשתטחות העקום היא כי לתשואה של האג"ח ל- 30 שנה יש נקודת התנגדות חזקה ברמה של 3.5% שאותה לא עברה מאז 2014.

כאשר תשואות על האג"ח ל- 30 שנה יחלו לעלות (וזו רק שאלה של מתי) יהיה זה האיתות המשמעותי על מהלך ארוך טווח של עליית ריבית ומהלך זה לא "יעבור בשקט" מבחינת שוק המניות, לפחות לא בטווח הקצר, אך לפחות ההתעסקות עם התזה המקובלת כי "עקום שטוח = מיתון על בטוח" תסתיים כי העקום יחזור לצורתו הנורמלית.

כמובן שפריצת רמת ההתנגדות עשויה להיות קצרת טווח אם יתרחש מאורע שיוליך למיתון חדש, אך מיתון זה לא נראה באופק , לפחות לא עפ"י שוק האג"ח העולמי.

כיצד אני יודע זאת? כאשר יש חשש אמיתי למיתון, הפרמיה שהמשקיעים דורשים על אג"ח חברות ביחס לריבית אג"ח ממשלתי גדלה. המצב היום שונה בתכלית והפרמיה בשפל של יותר מ- 10 שנים:


כפי שניתן לראות בגרף מעלה, השפל בפרמיה של האג"ח הקונצרני היא בכל השווקים - מאג"ח ברמת השקעה ועד אג"ח זבל וכן בשווקים מתעוררים.




מעיון בגרף מעלה ברור כי הפרמיה שדורשים המשקיעים על ההשקעה באג"ח חברות היא בשפל מהותי גם בטווחים של כמעט 50 שנים. 

לאור זאת נשאלת השאלה - אם בארה"ב נדרשת פרמיית שפל היסטורית, מדוע אנו רואים כל כך הרבה הנפקות של חברות נדל"ן אמריקאיות בתל-אביב?

התשובה היא ברורה - המשקיעים בתל אביב מבקשים פרמיה יותר קטנה....  פראיירים  לא מתים אלא רק מתחלפים.  כתבתי על כך כבר  ב- 2015.

כאשר הפרמיה על האג"ח הקונצרני תעלה במקביל להמשך לעליית הריבית לטווח ארוך יהיו לכך משמעויות על הוצאות הריבית של החברות וכתוצאה מכך התזרים עשוי להצטמצם וכנגזרת לכך ערך הנכסים יורד וכך היכולת של החברות המנפיקות למחזר חוב קטנה ומשם הדרך למשבר נזילות היא קטנה.

כאשר בבורסה בת"א יש מספר גדול של חברות אמריקאיות שהנפיקו חוב בפרמיה שאינה מכסה את הסיכון לא תהיה זו הפתעה גדולה אם במשבר הבא מבין חברות אלו יהיו שיתגלו כאג"ח זבל.