המניפסט הציוני ליברלי - הפרדת דת ממדינה

 

הטירלול של הימין יוצר מציאות חדשה בה המחנה הציוני ליברלי, המאמין בעקרונות מגילת העצמאות  ושיוויון אזרחי מבין כי ניצב בפני מחנות השוללים את המדינה הציונית / ליברלית בשל אמונה דתית. 

מחנה אחד החרדי  שאינו ציוני שאף אינו טורח ללמד את בניו ובנותיו לימודי ליבה ומתנגד להשתתף בהגנת המדינה באמצעות שרות בצה"ל , ציבור שאם יכול היה , היה מחליף חוק אזרחי ובית משפט בדין תורה.

המחנה השני היא המחנה "האמוני" המתאפיין בשילוב של דת ולאומנות קיצונית החולמת על בית מקדש שלישי, סיפוח איו"ש ומתייחסת לציונות החילונית ליברלית כ- "חמורו של משיח" עליו יש לרכב ולנצלו עד שניתן יהיה להחליפו במערכת דתית - רבנית. 

מחנות אלו , שבעבר היו מיעוט וצורכיהם סופקו ע"י הרוב שהסכים לוותר על השיוויון בין האזרחים ולתת להם זכויות יתר, מתברר שאינם עוד מיעוט ולכן אין כל סיבה להמשיך ולהעניק להם זכויות יתר , בוודאי בנושאי הליבה של כלכלת וביטחון מדינת ישראל. עליהם להירתם לבניין ישראל והגנתה בשיוויון תוך שיוויון זכויות וחובות.

אם ניקח המחנה החרדי,  הוא מתנגד באופן גורף  לשיוויון החובות. הוא רוצה להמשיך שלקבל מימון מדינה לחברת הלומדים ואינו מוכן שבניו יתגייסו להגנת המדינה סוגיה שהפוליטיקה הישראלת מתמודדת עימה כבר למעלה מעשור כאשר בית המשפט דורש מהממשלה ליצור תהליך שיוויוני יותר  בגיוס (חוק גיוס) . מכיוון שהדמוקרטיה מחייבת גם שיוויון חובות, הדרך של החרדים להשגת מטרתם הינה ביטול הדמוקרטיה. מהפכה המשפטית שתאפשר חקיקת חוקים אי - שיוויוניים המנוגדים לערכים הדמוקרטיים של המדינה  ומניעת התערבות בית המשפט ובכך להנציח את ההעדפה הכלכלית הגדולה שמקבלים ביחס לחילונים (כידוע גיוס חובה בתנאים שאינם שווים לתנאי העבודה במשק חופשי הם למעשה מיסוי המשרת ומשפחתו). 

שני מחנות אלו שואבים את כוחם ממוסדות הממומנים ע"י המדינה או מארגונים המהווים מונופול בחסות החוק ועל כן על המדינה הליברלית לפעול לתיקון המצב בסדרה של צעדים לא מורכבים על מנת להפסיק את התופעה המוכרת כ- וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט  שזה בדיוק המצב שהרוב הציוני / ליברלי במדינת ישראל מוצא עצמו אחרי 75 שנות העדפה מתקנת למחנה אנטי ציוני:

1. ביטול הפטור החרדי לשרות צבאי - חרדי / חילוני  שלא יתייצב לשרות המשטרה הצבאית לא תרדוף אותו אך  ימנעו ממנו כל הקיצבאות והתמיכות הממשלתיות  - מקיצבת ילדים דרך הסובסידיה הממשלתית למוסדות לימוד (לדוגמה אם ילמד באוניברסיטה ישלם שכר לימוד מוגדל) ועד נקודות זיכוי לשכר . יהפוך לעצמאי או בעל חברה - ישלם מס יסף של 10%. משתמט משרות לא יוכל לעבוד באף גוף ממשלתי או המקבל מימון מהמדינה ואם ירכוש נדל"ן ישלם מס רכישה מקסימלי. 

2. ביטול תמיכה באברכים שלא מחזיקים בבגרות רגילה. מי שאינו מסוגל לעמוד בתנאי קבלה רגילים לאוניברסיטה , המדינה לא תממן לימודים "להנאתו".

3. ביטול מוסד הרבנות הראשית והעברת סמכויותיה ותפקידיה לרשויות המקומיות שיקבלו "תקציב דת" ממשלתי עפ"י מפתח אוכלוסיה ויחליטו כיצד להשתמש בו לצרכי היישוב. רישום לנישואין יתבצע בעיריה שכל אחד יעשה אח"כ איזה טקס דתי שרוצה. מוסד הרב הראשי יהפוך לדומה למוסד הנשיאות - רב ראשי אחד לתקופה של 5 שנים שיבחר ע"י חברי הכנסת בהצבעה חשאית, תפקידו של הרב הראשי הינו יצוגי והוא נטול סמכויות ביצוע.

4. בעקבות ביטול מוסד הרבנות הראשית תבוטל הכשרות הממלכתית. שכל אחד "יעשה לו רב" , די בכוחות השוק לנהל העניין , יסרו כל המגבלות על יבוא מזון לא כשר לישראל .

5. ביטול מסלולי "ישיבות הסדר" , שרות חובה מלא חל על כל היהודים בלי יוצא מהכלל, בחי טריקים ובלי שטיקים.

6. תחבורה פרטית בתשלום בשבת ומועד באמצעות "רב קו" בכל מקום בכל זמן ללא צורך באישור, המחיר יותאם (יהיה גבוה יותר) לשקף העובדה שיש אוכלוסיה שאינה נוסעת בשבת ולתמרץ חברות להרחיב השרות.

7. פתיחת חנויות בשבת - כל רשות מקומית תיקבע לעצמה הכללים.

8. חינוך שיוויוני וחופשי - לימודי ליבה חינם חובה בחוק. מנהל מוסד שאינו מלמד ליבה (תלמידים לא יעברו מבחן ארצי) יועמד לדין . מי שלא רוצה שילדיו ילמדו 100% ליבה  שיקים לעצמו בית ספר פרטי , בלי פיקוח ובלי מימון של המדינה. מי שמלמד ליבה , רשאי לפתוח בית ספר פרטי ולקבל מימון הזהה לבתי הספר הממלכתיים ויפוקח בשוטף ע"י הרשות המקומית ולא משרד החינוך.

כאשר סוגיות אלו יוסדרו וכספי המיסים של הישראלים יפסיקו לממן לימודי דת טהורים,השתמטות משרות תיגרור קנס כלכלי לאורך כל חיי האזרח ,  מוסדות מונופוליסטים המנהלים, ברמת המדינה, את הדת היהודית במדינה יסגרו ויאלצו את כל העובדים בהם לחפש עבודה בשוק הפרטי  וניהול שרותי דת יהפוך לנושא מקומי , מדינת ישראל תוכל לקפוץ מדרגה מבחינה כלכלית חברתית ומי יודע , אולי אף תהיה "אור לגויים"

דבר אחד בטוח, הכיוון בו  הימין מנסה לקחת את המדינה בדגש על  אי שיוויון אזרחי חריף בו 50% מהציבור מממן 30% מהציבור וסיפוח 2.5 מיליון ערבים  לא יותיר דבר מהמדינה הציונית - דמוקרטית.

 

אמ.די.ג'י אג"חים - מלכודת או הזדמנות?

 

עדכון 8/2023 - החברה מנפיקה אג"ח ו' - 100 מיליון ש"ח לפדיון בתשלום אחד ב- 15/7/2025 בריבית של 11% שתשולם ב- 15/2-7 בשנים 2024-2025.  אג"ח מובטח בקרקע המוערכת בכ- 54 מיליון דולר (לכבוד הנפקת האג"ח הוסיפו את ההשקעות ה- "רכות" בקרקע והשווי צמח ל- 59 מיליון...)  אשר הועברה ללא תמורה ע"י בעל השליטה ב- 2020 וממומנת בהלוואה של כ- 22 מיליון דולר (81 מיליון ש"ח) לה ערב בעל השליטה עד ל- 8 מיליון דולר. והוא ישוחרר מערבותו עם פדיון ההלוואה הקיימת באמצעות הכספים המגוייסים.

פוסט מיום 17/1/2023

אמ.די.ג'י. (החברה) היא עוד אחת מה- BVI נדל"ן האמריקאיות שהגיעו לבורסה בתל-אביב בגל של -2015 2014. החברה משקיעה בנדל"ן מניב , בעיקר למוסדות גריאטריים שבניהול בעל המניות, שהינו קבוצה בבעלות משפחתית העוסקת בסוגים שונים של פיתוח ואחזקת נדל"ן ואפילו שני בנקים  המתמחים במימון מיוחד בערבות המדינה בין היתר לבתי אבות. 

החברה פעילה בתחום הנדל"ן בניו יורק על כל רבעיה (מנהטן, קווינס, ברונקס וברוקלין), באינדיאנה,במישיגן, בקנטקי ובאוהיו, בדרך של רכישה, ניהול, השכרה, פיתוח ופיתוח מחדש של נכסים מניבים, בעיקר למגורים, הארחה, משרדים, דיור מוגן ובתי אבות (מסוגים שונים) ומלונאות.  נכסי הנדל"ן למגורים של הקבוצה כוללים דירות המושכרות בעיקרן בשכירות מפוקחת ומיעוטן בשכירות חופשית, נכסים המושכרים למטרת משרדים ומסחר, נכסי נדל"ן המשמשים כבתי אבות סיעודיים ובתי דיור מוגן ומלון.

חלוקת נכסי החברה הן כ- 57% בתי אבות סיעודיים ודיור מוגן,  28% מלון חדש (נפתח 2019) במנהטן, 10% מגורים ו- 5% קרקעות , כלומר נתח הייזום קטן מאוד ביחס לנכסים מניבים שכ- 2/3 מהם נחשבים סולידיים מאוד, המלון כמובן פחות. 

על מאזן של 1.1 מיליארד דולר , ב- 9 חודשים הראשונים של 2022 החברה ריווחית תפעולית (ללא שיערוך נכסים) בהיקף של כ- 8 מיליון דולר  כלומר 10-11 בשנתי ומניבה תזרים חיובי מפעולות של 39 מיליון דולר  המגלמים כ- 52 בשנתי כך שנראה שהעסק מסוגל לשרת את חובותיו. 

מינוף החברה עומד על כ- 70% וכמובן בעידן של ריביות עולות חשוף לעליה בשערי ההיוון שיורידו את שווי הנכסים והעליה בריבית שתגדיל את הוצ' המימון בטווח הבינוני. מצד שני השכרת נכסי בתי אבות / סיעוד לבעלים מקל על הגדלת ההכנסות באמצעות העלאת שכ"ד על מנת להבטיח שימור השליטה בנכסים. 

מאז הנפקת החוב הראשונה בת"א, החברה כבר פדתה את שני האג"חים הראשונים שהנפיקה והיום נסחרים 3 אג"חים שיקליים  לא צמודים שדורגו ע"י מידרוג Baa2 ל- ג/ד ו- Baa1 ל- ה'

אג"ח ג' - הנפקה 12/2017,  187 מיליון פארי , לא מובטח, נושא ריבית של 6.4% ויתרת פדיונו 40% ו- 60% באוקטובר  2023-2024 . שער 92, תשואה לפדיון 14.5%

אג"ח- ד' - הנפקה 2/2022 , 189 מיליון פארי, לא מבוטח ,  נושא ריבית של 8%  ונפדה ב- 5 תשלומים  -  2023-2024   10% כ"א ,20% 2025-2026 ו- 40% ב- 2027. שער 85 , תשואה לפדיון כ- 17%.

אג"ח ה' - הונפקה 10/2022 , 140 מיליון פארי , מובטח בנכס המוערך בכ- 80 מיליון דולר המושכר ל- 9 שנים  לעיריית ניו -יורק , ריבית 7.75% שיפדה ב- 2 תשלומים של 2% ב- 8/2023-2024 ו- 96% ב- 2025. שער 100.45, תשואה לפדיון 8.5% . דרוג מידרג Baa2

מבחינת קובננטים , החשוב שבהם הוא יחס החוב הפיננסי נטו מתואם ל CAP נטו לא יעלה על שיעור של 75% באג"ח ג' ו- 78% באג"ח ד'. כאמור היחס עומד על כ- 70%.

שלא כמנהגי ,אציין כי אג"ח ה' המובטח, שאינו אג"ח זבל, מהווה לדעתי הזדמנות השקעה לא רגילה הנובעת מ- "תקלת דירוג" שבבסיסה הקושי לתת דרוג משמעותי גבוה יותר לאג"ח ספציפי מאשר לכלל החברה. עפ"י מידרג, שיעור ההשבה המינימלי מהנכס המבטיח האג"ח במכירה בפרוק הינו 50% משוויו והסביר 70% משוויו. התסריט החמור של 50% מהשווי ישקף שווי של  כ- 40 מיליון דולר השווה לפארי של האג"ח. בפועל ,יש עוד הלוואה של 16 מיליון דולר הנחותה ללאג"ח כך שתסריט של קבלת רק 50% משווי המבנה בעוד שנתיים וחצי נראה לי מופרח לחלוטין ויש לזכור כי גם אם הנכס לא יכסה את החוב לאג"ח , היתרה לפדיון תצטרף ליתר החובות הלא מובטחים וגם לה צפוי ריקברי מסויים.  יוצא איפוא שרכישת אג"ח ה' בתשואה לפדיון של 8.5% לשנה המובטח במבנה חדש לגמרי עם שוכר כמו עיריית ניו-יורק זו מציאה אמיתית.

באשר לאג"ח הלא המובטחים , שניהם לדעתי נסחרים בתשואה לפדיון המהווה יחס סיכון / סיכוי יוצא מהכלל למשקיעים.

ההתלבטות בין האג"חים היא לא פשוטה בגלל הפער הקטן של כ- 2.5-3 אחוז בתשואות לפדיון.  מצד אחד אג"ח ג' הקצר שאין ספק כי ההסתברות שלו לפדיון ללא בעיות היא הרבה יותר גבוהה מזו של אג"ח ד', מגלם 14.5% תשואה שנתית אך לטווח של פחות משנתיים. לעומתו אג"ח ד' אשר  80% ממנו נפדים אחרי פדיון אג"ח ג' ו- 60%  בשנים 2026-2027 הם אף אחרי אג"ח ה' שנפדה ב- 2025, כלומר רמת הסיכון בו הרבה יותר גבוהה בעיקר בעידן בו ערך הנכסים עלול להישחק בגלל שינויים במקדמי ההיוון ועלויות הריבית. אג"ח ד' כבר  נסחר בתשואה לפדיון של 17% (!) המגלם סיכון של הלוואת מזנין.

רכשתי את אג"ח ג' בתקופת הקורונה בשערים 74-78 ואת הפדיון של 2020 השקעתי שוב ב- 2021 בשער 90.

ב- 6/2022  נענתי להצעת החלפה של קבלת  1.06 אג"ח ד' (שער אז כ- 95)  תמורת אג"ח ג'.  היחס  היום עומד על כ- 1.08 אך באוגוסט 2022 שילם אג"ח ד' 4% ריבית כך שהיחס הבסיסי בין האג"חים נשמר.

לאור חשיפתי הקיימת לאג"ח ד',  אגדיל את החשיפה לחברה בהשקעה באג"ח ג' .

  

לחילונים בתל אביב "נפל האסימון" - נקים ישיבת הסדר!

 

בעוד ממשלות ישראל מתעלמות מהעובדה כי גיוס החובה לצה"ל של הציבור היהודי כבר שנים לא רק שאינו שיוויוני בהיבט מי מתגייס (חרדים פטורים) ולאיזו תקופת שרות (ישיבות הסדר שרות מקוצר)  אלא על המשרתים והוריהם מוטל "מס גיוס" בדמות תשלום למשרתים הנמוך משכר המינימום וללא הפרשה לקרן פנסיה שהיא חובה במדינה אך לא עבור חיילי חובה עובדה המגדילה עוד יותר את אי השוויון.

ההתאיינות של הסיכון הקיומי של המדינה והעיסוק ההולך וגדל של צה"ל בביטחון פנים בשטחים שוחק את המוטיווציה לגיוס בכלל ולקרבי בפרט , עובדה הבאה לידי ביטוי בגידול בפטורים נפשיים, נפל בשרות וכמובן בסקרי המויטיווציה שצה"ל עורך ושהפסיק לפרסמם במחשבה שהסתרת המציאות תסייע במשהו. זו כמובן שגיאה אסטרטגית הפוגעת קשות בביטחון מדינת ישראל. המידע צריך להיות גלוי , מפורסם  ומנותח ורק כך הממשלה תאלץ לעסוק בנושא שכן לא ניתן יהיה להתעלם ממידע ציבורי.

הממשלה החדשה שקמה בה מספר השרים וח"כים שלא שירתו בצה"ל או ביצעו שרות מקוצר שובר שיאים של העשורים האחרונים ובמקביל המדיניות של דחיפה לסיפוח יתכן ו- "שברה את גב הגמל"  החילוני שמסרב למממן ציבור שאינו עובד ומשרת ומסרב גם להיות "חמורו של משיח" עבור הציבור הדתי לאומני והניצוץ הראשון הוצת בת"א , בגימנסיה הרצליה , בית ספר תיכון העיברי-ציוני הראשון בארץ ישראל.

לא מדובר בקריאות להשתמטות אלא בהפנמה שניתן להשתמש באותן דרכים בהם הציבור הלא משרת ומשרת פחות הביא לכלל שלמות גם לטובת הציבור החילוני.

המודל לחיקוי הוא שר האוצר סמוטריץ' שעשה שירות מקוצר ולמד משפטים באוניברסיטה ומימש את הפוטנציאל שלו. לדעת היוזמים של המסלול - 

 "אין שום סיבה שתלמידים  בבית ספר הומני דמוקרטי לא יעשו אותו דבר. אין סיבה שתהיה אפליה. לא יכול להיות שחלק מקבלים אפשרות לממש את עצמם וחלק צריכים לעשות זאת אחרי 3 שנים. מגיע לנו מה שמגיע לחובשי הכיפות".

ההגיון החוקי המסדר הוא שמסלול ישיבות ההסדר נוסד כהטבה למיעוט. תוצאות הבחירות והיקף הגיוס לצה"ל מתוך סך האוכלוסיה מראה כי הציבור החילוני ליברלי שהיה בעל רוב מוצק ושהעניק את זכויות היתר לחרדים ולדתיים הלאומיים הפך בעצמו למיעוט ולכן זכותו לשיוויון בזכויות היתר. 

השלב הראשון הוא "ישיבת הסדר" חילונית. מסלול מקביל לישיבות ההסדר שנוצר לפני למעלה מ- 50 שנה שהלומדים בו במהלך 5 שנים  משרתים 17 חודשים בלבד.  תקציב ישיבות ההסדר מגיע מתקציבים הישיבות הכללי וכן תוספת סיוע מצה"ל והלומדים בו משרתים ב- "מחלקות בני ישיבות". 

ויש כמובן עניין הנשים....  מי ימנע מנשים חילוניות ללמוד ב- "ישיבה חילונית"? אף אחד. כמה זמן יקח לציבור הדתי לאומי לבקש יצירת מסלול "ישיבת הסדר לבנות"? - כנראה לא הרבה.

ללא קשר עם יוזמה זו תצליח או לא, הכתובת ביחס למודל שרות החובה הקיים והשיוויון בנטל על הקיר.ראוי שהממשלה תקרא אותה אחרת המציאות המתוארת בפוסט הדימיוני  מדיוני הועדת חקירה ממלכתית למשבר  הלוחמים בצה"ל  2032 -  - עדות הרמטכ"ל עלולה להפוך למציאות.

אחזקות אג"ח עיקריות 1/1/2023

 

עם חזרתם של אג"חים בסיכון אני חוזר לפרסם את 10 האחזקות הגדולות באג"חים הסחירים מסוג זה. מדובר באג"חים בעלי תשואה לפדיון ברוטו מינימלית של  10%. אחוז האחזקה מתייחס לחלק הכספי היחסי של אג"ח מתוך סה"כ שווי הרשימה.

כידוע הבסיס להשקעה באג"ח בסיכון הוא הפיזור. אומנם מדובר ברשימה של 10 אג"ח אך כולם בתחום הנדל"ן המניב (גם הלווינים של חלל הם נדל"ן מניב) . הפיזור הוא גאוגרפי בין ישראל אירופה ארה"ב והחלל וסוגי הנדלן הכוללים  דירות מגורים (יוקרה רגיל ושכ"ד מפוקח)  , משרדים, מרכזים מסחריים, נכסים מסחריים , מלונות ובתי אבות כך שקיימת חשיפה גדולה לסיכון מאקרו של המשך עלית הריבית בעולם לרמות הגבוהות מהצפוי היום.  

הפסקתי לפרסם הרשימה בסוף 2017 כאשר האג"חים בסיכון "נעלמו" מהשוק, עובדה המציינת כי המשקיעים מוכנים היו לקבל סיכון מבלי לדרוש תשואה מתאימה, תופעה שכיניתי הבועה הקונצרנית .

 ב- בסוף 2018 התחוללה תגובת נגד חריפה ל- "בועה הקונצרנית" כשלפרק זמן לא ארוך השוק הקונצרני הקשור לחברות מארה"ב שהנפיקו בישראל נתקף היסטריה  וממש בתחילת 2019 כתבתי על "כשהשוק בהיסטריה גם קוף ירוויח 15% לשנה" והתיקון בעקבות החזרה לשיקולי סיכוי/סיכון נורמליים  עד תחילת הקורונה יצר רווחים גדולים. 

משבר הקורונה והירידות החדות בראשיתו כמובן יצר מגוון הזדמנויות גדול מאוד שכתבתי עליו במספר פוסטים לאורך התקופה אך האופי הדינמי של המשבר מנע גישת השקעה שיטתית.

כעת , בעקבות שינוי מאקרו המתבטא בעלית ריבית ואינפלציה , שוק החוב מתאים עצמו למציאות החדשה , הבורסה חווה גל ירידות , המשקיעים הופכים להיות שונאי סיכון הרבה יותר מהרגיל והתוצאה היא שוב  שאג"חים נסחרים במחירים המבטאים תשואות גבוהות מהתשואות הצפויות בשוק הנמצא בשיוו משקל. להערכתי תופעה זו בראשיתה ומרוכזת היום בנדל"ן המניב אך כבר ניתן להבחין בסקטורים נוספים הגולשים לתשואות זבל כגון ייזום בתחום הנדל"ן וחברות מימון קטנות. 

על ג'י-סיטי , חלל, נובל, דה זראסאי  ואקסטל כתבתי לאחרונה. על  ווטרסטון כתבתי ב- מרץ 2019   וארזים נותרה ההשקעה היחידה עוד מ- 2015-2017.

מבחינת האג"חים ברשימה:

 רק 2 בהליך של הסדר - חלל שהתהליך רק החל וארזים המתנהלת תחת הסדר כבר זמן רב והם ללא דרוג 

4 אג"חים מדורגים A ומעלה. אין זה אומר כי הדרוג לא יירד בהמשך אך אין ספק כי קיים חוסר הלימה בין הדרוג לתשואה.

4 אג"חים בדרוגים סביב B, דרוג שבאופן תאורטי אמור להיות הליבה של תיק אג"ח בסיכון אך מכיוון או שמנגנון הדרוג דפוק או שמחיר השוק אינם "נכונים" (למעשה שני הדברים נכונים) , ממוצע התשואה לפדיון של האג"חים בקבוצה A עומד על 15.75% ושל B עומד  17.125% , פער של 1.375% בלבד, לכל הדעות נמוך מהנורמלי. לדעתי ספציפית לתיק זה הדבר נובע מתמחור שוק לא נכון של אג"חי A.

ההפרש הקטן התשואות לפדיון בין קבוצת A ל- B גורמת לכך שהאחזקה בקבוצה A גדולה 30% מהאחזקה בקבוצה  B , כ- 43.6% מהתיק מול 33.3%. 

התשואה לפדיון של כלל תיק האג"ח בסיכון עומדת על 15.3% .

פוסט המנסה להגדיר סוג של מתודיקה להשקעה באג"ח זבל 

 

הליכוד נגד אזרחי ישראל והסביבה

 

הבעיה עם מערכות בחירות שלא נגמרות ואי יציבות שילטונית היא שפעולות שנתפסות כברורות , פשוטות ונכונות נרמסות ב- "פייק ניוז" , אינטרסים כלכליים חבויים , רצון מטופש לרצות את הטיפשים והכל עטוף באגו לא ברור של "אני מושל", כאילו ילד בן 6 הפך להיות שר בישראל...

ההחלטה לבטל את המס על משקאות ממותקים הוא פשוטו כמשמעו פגיעה בבריאות הציבור ומקביל לביטול מס על סיגריות. למה מס על הסיגריות לא מבוטל?  החלטה מקצועית נכונה למלחמה במגפת ההשמנה מבוטלת בשרלטנות בגלל שכמה אדיוטים שכנראה לא למדו ליבה לא מבינים את הבעיה שבהשמנה.

המס על כלים חד פעמיים הוא מס סביבתי מבחינת המזהם משלם , המס על משקאות ממותקים תפקידו למנוע מחלת השמנה / סכרת. הבעיה היחידה עם שני החוקים הללו שהם נחקקו בלי ייעוד לכספי המס שהיה צריך להיות מופנה ישירות חזרה לציבור דרך יוזמות ממומנות של משרד הבריאות / קופות חולים מכספי ההשמנה ופעולות ניקיון  שטחים ציבוריים וסבסוד  רכישת מדיחי כלים לגנים מכספי החד פעמי.

הטרלול של הליכוד לא מסתיים כאן - 

שרת התחבורה החדשה / ישנה מירי רגב לא מחמיצה הזדמנות לתת ח"ארץ נהדרת" חומרים:

 - שוקלת לבטל נתיבי תחבורה ציבורית "כי הם ריקים" !  תת אלוף בצה"ל לא באמת מבינה כי זה תפקידו של נתיב תח"צ - להעביר אוטובוס אחד עם 50 נוסעים בנתיב "ריק" ומהיר פעם בדקה במקום שנתיב זה יעביר 20 מכוניות עם נוסע וחצי  ( 30 נוסעים) בדקה במקרה הטוב?  בשיא בנתיב לירושלים עוברים 2.3 אוטובוסים בדקה....

 היא "שוכחת" שמשלם המיסים הישראלי מממן הנסיעה באוטובוס לכן האינטרס של כולנו שאותו אוטובוס + נהג יסעו יותר באותו זמן , שלא לדבר על החסכון בזמן של אותם אנשים? כנראה שלא. היא פשוט משרתת אינטרסים לא של הציבור הרחב.

 - "כל עוד לא יהיה פתרון לחיבור מדינת ישראל מדן עד אילת, אני אתנגד למטרו" מכריזה מירי רגב . כל מי שעיניו בראשו מבין את הנזק העצום של הפקקים והפיגור האדיר של גוש דן בתחבורה ציבורית וזאת מבלי לקחת בחשבון את היתרונות הסביבתיים של מטרו . חיבור אילת לרכבת יותר חשוב מתושבי גוש דן? אותה מירי רכב כבר תרמה כנראה לעיכוב ברכבת הקלה בעקבות אי הנכונות לפנות את כפר שלם שעד לפינויו נת"ע לא חתמה על החוזים להקמת הקו על מנת לא להיות מחוייבת בקנסות לחברת ההקמה בשל עיכוב בפינוי. 

גם במשרד החינוך בא שר שמייד מכריז על ביטול השינויים בבחינות הבגרות , החלטות שהתקבלו באופן מקצועי  וכל זאת לאחר שהליכוד כבר הקריב את  עיקרון החינוך הממלכתי  ציוני  על מזבח הקואלציה האנטי ציונית שגיבש,   עיקרון זה נשבר כבר מזמן כאשר המדינה מצאה עצמה מממנת (גם אם חלקית)  מוסדות חרדים פרטיים ,  יהודים אך אנטי ציוניים , של אוכלוסיה שאינה מתגייסת לצבא. צעדים לצמצום פער מימון המדינה בין  מוסדות ממלכתיים לאלו שאינם ממלכתיים , פותח את הדלת ליצירת זרמי חינוך עצמאיים לכל דיכפין, בדומה למצב טרם הקמת המדינה,  ולמעשה דוחפת להעלמותו של החינוך הממלכתי המכוון ע"י משרד חינוך ציוני. אם בבני ברק בתי ספר פרטיים , לא מפוקחים , יקבלו קרוב למימון מלא, מדוע שברמת-גן הסמוכה לא יכריזו על עצמאות ממשרד החינוך , יקבלו מימון ממשרד החינוך וללא פיקוח יבנו תוכניות לימוד חילוניות , ללא תנ"ך, לשון או מולדת אך עם מחשבים , אנגלית מוגברת ונגינה ?

קשה להבין כיצד הליכוד הליברלי ציוני הפך לגיבוב לא ברור של מדיניות מטורללת שנועדה כנראה לשרת לא את בוחרי הליכוד אלא את מרכז הליכוד ושלל אינטרסים זרים , תופעה שהולכת ובולטת גם במינוי מנכ"לים למשרדי ממשלה ללא ניסיון רלבנטי במשרד וחמור מכך הרצון לשבור את מנגנון "נבחרת הדירקטורים" המהווה "פילטר " מקצועי נגד מינויים לא ראויים מקצועית לדירקטוריון חברות ממשלתיות המהווה אחד מההשגים הבולטים של ממשלות ישראל בהסדרת מינהל תקין. יש לציין כי ממועד הקמת הנבחרת , יש שיפור גדול ומדיד בריווחיות החברות הממשלתיותץ ככה זה שממנים אנשים ראויים לניהול נכסי ציבור.