![]() |
| אג"ח חברות צמוד ממוין עפ"י תשואה לפדיון |
כבר שנים רבות התרגלתי לבדוק את טבלת האג"חים בגלובס במיון עפ"י תשואה לפדיון. ראשית כי האג"חים המעניינים אותי נמצאים בדר"כ כבר במסך הראשון אך לא פחות חשוב הדבר נותן אינדיקציה לגבי פרמיית הסיכון באג"ח הקונצרני.
כפי שניתן לראות מהטבלה, לא ניתן לקיים דיון אינטליגנטי על "פרמיית סיכון" כאשר ברשימה אחרי אג"ח בתשואה לפדיון של 11% של פטרוכימיים שקיים ספק גדול ביכולת לפרוע חובותיה נמצא אג"ח לטווח בינוני של אידיבי פיתוח בתשואה של 6.6% ואחריו אג"ח ב- 5.99% תשואה לפדיון של מידאס המחזיקה מאזן של 320 מש"ח, רובו נכס בשווי מופרז, על הון עצמי של 36 מש"ח.
בין 11% תשואה ל- 6.6% אין כלום!
הבאים ברשימה אלביט הדמיה שכנראה לא באמת תעמוד בהתחייבויותיה, ועם קבוצת לוזון (דורי ז"ל) האג"חים כבר עם קידומת 4% , ואז סאני תקשורת שחזרה מהמתים עם תשואה של 3.85% על מח"מ 4.5 שנים.....
בתחום של 5.0% ל 5.99% - 3 אג"חים. בתחום של 4.0% ל 4.99% - 2 אג"חים בלבד!
בהנחה כי תשואת שכר דירה בישראל כ- 3% וכך ניתן להניח כי לישראלי הממוצע ההתייחסות היא כתשואה על השקעה ללא סיכון - האם העסק של מידאס מצדיק פרמיה של רק 3% מעל השקעה בדירה (השוק חושב שכן מכיוון שאג"ח קצר של מידאס נסחר בתשואה של 2.7% - כלומר פרמיה שלילית של % 0.3)? האם העסק של סאני מצדיק פרמיה של רק 0.85%?
האם באמת רק 8 אג"ח קונצרני צמוד מדד בישראל נמצאים בטווח של 4.0% עד 11% תשואה לפדיון?!
למעשה המשקיע בשוק האג"ח הישראלי לא נהנה מפרמיה המצדיקה את הסיכון וזה לא כסיסמה. כל אדם שפוי יעדיף להשקיע בדירת מגורים ולא באג"ח של סאני בתשואה של 3.85% ועל המשקיעים של מדיאס אין בגלל מה לדבר.
מכיוון שהמשקיעים בת"א מוכנים להשקיע באג"ח קונצרני ללא קבלת פרמיית הסיכון המתאימה , אין כל פלא כי המטוסים מארה"ב מלאים בחברות נדל"ן אמריקאיות המבקשות להנפיק חוב אצל הפראיירים בישראל.
המדהים בכל הסיפור הוא חוסר הבגרות של מנהלי ההשקעות המוסדיים בישראל. אל מול מצד זה בשוק הקונצרני הייתי מצפה לראות זרימת כספים מסיבית לשווקים בחו"ל המשלמים את פרמיית הסיכון למשקיע בחוב של חברות אך כנראה שהרבה יותר קל לקנות היום סחורה במחירים שערורייתיים בישראל מאשר להתאמץ קצת בשביל הלקוחות.
מה שמתרחש היום בשוק האג"ח הקונצרני הוא בועה המזכירה לי את 2006-2007 , אז הריצה לשוק החוב שהפסיק לדרוש פרמיית סיכון הייתה של חברות נדל"ן ישראליות המשקיעות במזרח אירופה. אינני חושב שהייתה אפילו חברה אחת מהתקופה ההיא שלא עברה הסדר חוב משמעותי.
אין זה אומר כי אנו צפויים לחזות בגל דומה של הסדרי חוב וזאת מכיוון שלא ניתן להשוות את ארה"ב כיעד השקעה בנדל"ן היום לארצות מזרח אירופה ב 2006-2007 או את בועת הביקושים העולמית ב - 2006-2007 למצב היום.
יחד עם זאת , שוק לא יכול לאורך זמן להיות בבועה והשאלה היא רק מתי השוק יעבור שוב התאמת מחירים לסיכון.
כפי שכתבתי בפוסט על יחס CAPE ברמות היסטוריות - מה הלאה ? בשוק האג"ח הישראלי אינני קונה אלא נותן לתיק לקטון עפ"י הפדיונות העיתיים.







