זה פוסט שפורסם בעבר, אך הוא רלבנטי מתמיד, בעיקר שהמסחר הקמעוני בארץ מאותת על האטה:
השינוי בשער השקל לעומת הדולר והיורו בתקופה של 7-8 השנים האחרונות הוא משמעותי ביותר והשפעותיו ניתנים למדידה ברורה.
ב - 7 שנים השקל התחזק ב כ 23% מול הדולר ו 16% מול היורו:
 |
| שינוי בשער דולר ויורו ביחס לשקל |
|
|
|
|
|
|
|
ההשפעה על הייצוא בתעשיות המסורתיות היא דרמטית - ירידה של כ 5% בייצוא התעשיה המסורתית והמעורבת מסורתית:
בתחומים שנפגעו מהחלשות הייצוא מצאות דווקא חברות קטנות יחסית, שמעסיקות עובדים ללא הכשרה מתקדמת שאופיינית לטכנולוגיה עילית. הדבר בא לידי ביטוי בהגדלת ריכוזיות הייצוא הישראלי - 10 היצואניות הגדולות במשק עלו מנתח של 36% מכלל היצוא ב 2007 לנתח של 48% ב 2013 - 33% יותר דומיננטיות ב 7 שנים!
חשוב להבין כי השינוי בשער החליפין הוא בעל אופי קבוע - המשק הישראלי עבר לעודף במאזן התשלומים והתוצאה היא התחזקות השקל שעתידה להימשך עד שהעודף יפסיק להיות משמעותי.
כל פעולות בנק ישראל בתחום הריבית ורכישת הדולרים הן פעולות "לקניית זמן" לממשלה ולייצואנים - זמן להתארגן ולהתאים עצמם למציאות החדשה.
מה הממשלה אמורה לעשות בזמן זה על מנת לסייע לעסקים הקטנים יותר להתמודד עם התחזקות השקל?
ראשית, השקעות בתחום החינוך ועידוד התעסוקה - התאמת ההון האנושי בישראל לצרכי התעשיה שעדיין תחרותית בעולם.
עפ"י נתוני ה OECD ישראל מוציאה 0.15% מהתוצר על מדיניות אקטיבית בשוק התעסוקה, לעומת מדינות עם מטבע חזק כדנמרק ושבדיה המוציאות 1.91% (פי 13!) ו- 1.19% ( פי 8) בהתאמה וממוצע ה OECD של 0.66% (פי 4.5)
כלומר המדינה מזניחה את שוק העבודה ואינה פועלת להתגונן מהשפעות התחזקות השקל על התעסוקה.
הנתון הנ"ל הניע את וועדת אלאלוף למלחמה בעוני להמליץ על הגדלת מימון הכשרת עובדים באופן ניכר.
שנית, על המדינה לבצע רפורמות מבניות שיוזילו עלויות ייצור בישראל ויסייעו לגשר על התמורות ייצוא הנמוכות יותר שמתקבלות בשקלים.
דוגמא לרפורמה מוצלחת - הרפורמה בסלולאר - העלויות לכל השחקנים במשק הוזלו, ועלויות נמוכות יותר לייצואן משמעותן כושר תחרות משופר.
למרות שרפורמות מיבניות הן כלי מאוד אפקטיבי לשיפור תחרותיות המשק אל מול העולם, נראה כי הממשלה אינה מסוגלת "להרים" רפורמות חדשות הממוקדות בעסקים קטנים (שינוי שעורי מס / פחת או הפחתת מיסו מעסקים על עבודה) או בהגברת תחרותיות בעולם ע"י צמצום עלויות לכלל המשק - פחות מס על רכב.
"נקודת אור" אפשרית היא פיתוח תעשייה שמבוססת על היתרונות של גז זול - תעשיות מסורתיות שזקוקות לשילוב של חום/חשמל כחלק יחסית גדול בעלויות הייצור שלהם (נייר, כימיה, זכוכית, מחזור מתכות, גומי/פלסטיק וכו') יהנו מיתרון יחסי רציני כלפי אירופה - על המדינה להשקיע במחקר שווקים שיציף לתעשייה הישראלית באילו תחומים חדשים כדאי להשקיע ואילו שווקים עשויים להיפתח לאור ירידת עלות הייצור.
לסיכום, הממשלה היום עסוקה בנושאים אחרים, לא פחות חשובים,
האוצר נוקט במדיניות שפוגעת בשער החליפין כך שההפסקה בהתחזקות השקל תגיע רק לאחר שעוד יצואנים יסגרו את העסק , הייצוא יירד והעודף במאזן המסחרי יעלם - אך לפני שכל זה יתרחש, כנראה בנק ישראל יוריד עוד קצת את הריבית... - זה טרם התרחש - אך זה יקרה.
