הסדר II בפרופיט - בית המשפט קיבל ההחלטה הנכונה

לפני כ 10 ימם פרסמתי פוסט על מאבקם הצודק של המחזיקים "הטהורים" (אלו שאין להם אינטרסים אחרים בחברה)  באג"ח ז' של פרופיט אל מול "הסדר" שנרקח המעביר אותם תספורת של  6 מליון ש"ח ללא כל פגיעה / השתתפות בעלי המניות או מחזיקי אג"ח מסדרה מקבילה.

העניין הגיע לבית משפט על בסיס השאלה כיצד לספור את תוצאות אספות האג"ח  - האם מחזיקים טהורים של אג"ח ז' שהיוו רק כ 20% מהמצביעים באסיפה של אג"ח ז' המהוים רק 6% מהחוב  של החברה לנושיה המובטחים זכאים להיספר כ"סוג" נפרד ובכל למעשה לסכל את ההסדר המקובל על יתר 94% מהנושים?

בית המשפט פוסק באופן ברור:

מחיקת חלק מהנשיה המובטחת , המבוצעת אך ורק לגבי מחזיקי אג"ח ז', היא שהופכת את מחזיקי אג"ח ז' הטהורים לסוג המובחן באופן מהותי

החלטה זו היא מתבקשת , והתמורה  למחזיקי אג"ח ז', בהסדר הוגן ,  עשויה לגדול בכ 50% ממה שניסו לכפות עליהם.

לקריאת פס"ד המלא

הכותרת הטיפשית של היום - באדיבות כלכליסט - אך המידע מעניין

מכלכליסט 

כמה משכורות באמת צריך כדי לרכוש דירה?

 שילוב נתוני השכר הממוצע בחתך לפי ערים עם מחירי הדירות ב-102 יישובים מצביע על תמונה מבהילה - במחצית מהיישובים מספר המשכורות הדרוש לרכישת דירה גבוה מאשר המספר הארצי.

על הפנינה הזו חתום שאול אמסטרדמסקי שניכר שאין לו מושג בסטטיסטיקה - הרי המספר הארצי מהווה ממוצע , כך שיהיה זה מאוד מפתיע אם כמחצית מהישובים בארץ לא יהיו מעליו (או מתחתיו).

עד כאן הביקורת.

באשר לנתונים , מעניין לראות כי ביתר עילית מובילה את הטבלה עם מחיר דירה ממוצעת המשקף 293 משכורות ממוצעות בביתר עילית.  כיצד הנס הזה קורה?

פשוט מאוד - כלכלה שחורה . זה לא שלתושבי בביתר עילית יש יש איזה פטנט לרכוש דירה ממוצעת של 1.32 מש"ח משכר ממוצע של 4537 ש"ח, השכר בפועל משמעותית יותר גבוה וכך ניתן לרכוש דירות.
יטיב מס הכנסה לעשות אם פשוט יעבור בכל בתי העסקים בביתר עילית לביקורת מס וכן יבדוק את כל נותני השרותים "הפרטיים"  - אין ספק כי יגלה תעשייה שלמה שחיה ללא דיווח.

 הסיפור חוזר ב 3 מ - 4 המקומות הבאים - 

ירושלים (שילוב של חרדים וערבים) - 259 משכורות
מודיעין עילית (חרדים)  - 254 משכורות
בני ברק - 242 משכורות - למרות שבוודאי יש משמעות רבה שגם אוכלוסיית בני ברק היא אוכלוסיה מזדקנת

היוצאת דופן בחמישיה הראשונה היא ת"א- זו עיר וותיקה עם בניה חדשה אפסית שיש בה שילוב של תושבים רבים בפנסיה (לכן ללא שכר) ומשקיעים מבחוץ כך שנתון השכר הממוצע פשוט לא מעיד על דבר.

ריבית בנק מתקרבת יותר ל- 0 - וכפי שטענתי תמיד - זה הדולר טמבל!

הורדת הריבית של בנק ישראל , למרות הנופך הדרמטי , היתה צפויה למי שמבין את המטרה אותה מנסה בנק ישראל להשיג - עצירת התחזקות השקל. כבר בסוף יולי כתבתי שיש להוריד הריבית ל- 0, אך יש להבין את התהליך:

ב- 30 ביוני 2014 כתבתי פוסט שלמעשה הראה את הירידה המשמעותי בייצוא שנגרמה מהתחזקות השקל וסיכמתי את הפוסט בפסקה הבאה:

לסיכום, הממשלה היום עסוקה בנושאים אחרים, לא פחות חשובים, האוצר נוקט במדיניות שפוגעת בשער החליפין כך שההפסקה בהתחזקות השקל תגיע רק לאחר שעוד יצואנים יסגרו את העסק , הייצוא יירד והעודף במאזן המסחרי יעלם - אך לפני שכל זה יתרחש, כנראה בנק ישראל יוריד עוד קצת את הריבית... - זה טרם התרחש - אך זה יקרה.

ב 29 ליולי, אחרי הורדת הריבית ב 0.25% ל 0.5% ללא כל השפעה על שער הדולר , כתבתי את הפוסט - להוריד הריבית ל- 0 בו כתבתי כי

אם המטרה היא לגרום לפיחות בשקל - יש להוריד הריבית ל - 0. רק השוק של הספקולנטים מהמהלך היה מוציא להם החשק מלהמר על השקל.
בנק ישראל כנראה לא שם לב, שלמרות שיש לחימה שגורמת לירידת ביקושים  (הקטנה ביבוא) הדולר ממשיך להחלש- מה יקרה שהמשק ימשיך לצמוח?
הורדת ריבית ל - 0 מוציאה את בנק ישראל מהמשחק של ההגנה על השקל , ומי שישאר במשחק זה משרד האוצר  - והחבר'ה באוצר יאלצו לקחת אחריות על חלק מהשטויות שהם עושים , כי לא ניתן יהיה להאשים אף אחד אחר בהתחזקות השקל.

מאז הריבית ירדה עוד ושער הדולר זינק והגיע עד ל 4 שקלים, ו 14 בדצמבר 2014 כתבתי בפוסט על מה יהיה עם הדולר כי :

 החלשות השקל היא ארוע חולף. השקל יתחזק ובנק ישראל יאלף להמשיך לרכוש דולרים על מנת להגן על שער חליפין מינימלי שיאפשר למדינת ישראל לייצא

 שכתבתי זאת הדולר עמד על 3.95 ומאז השקל התחזק עד ל 3.85 , כאשר היורו מאוד נחלש היחס לדולר כך שהייצוא הישראלי לגוש היורו - יעד הייצוא מספר 1 של ישראל התייקר מאוד במונחים של יורו ומול זאת בנק ישראל אינו יכול לעמוד מנגד  - ולכן היה עליו שוב להוריד הריבית.


בבנק ישראל הסבירו את ההחלטה בעיקר בהתגברות הייסוף בשקל, שהתחזק במהלך פברואר ב-2.6% מול הדולר וב-3.3% מול השער הנומינלי האפקטיבי (סל המטבעות). בבנק הסבירו כי:

 "הוועדה המוניטרית סבורה שלאור התגברות קצב הייסוף, והשפעותיו האפשריות על הפעילות והאינפלציה, הפחתת הריבית לרמה של 0.1% היא הצעד המתאים ביותר בעת הזו כדי לתמוך בהשגת יעדי המדיניות".

התגובה האוטומטית של השווקים היא כמובן החלשות השקל אך החולשה הזו זמנית. כוחות גדולים הרבה יותר משערי הריבית פועלים על שער השקל והם כולם פועלים באותו כיוון - התחזקות השקל לאורך זמן.

לאור זאת, במידה והריביות בעולם לא יתחילו לעלות (ואני כן צופה תחילת עליית ריבית בארה"ב במחצית 2015) אך השקל שוב יתחזק - בנק ישראל עשוי להוריד הריבית ל- 0 ואולי אף פחות.

במאמר מוסגר, אם שער הדולר יקבע שיאים חדשים של 4.2-4.3 ש"ח, נראה לי שיהיה זה זמן נכון להמר על התחזקות השקל. אני מתכנן להפוך משכנתה צמודת מדד למשכנתה צמודת דולר - זה אפשרי עפ"י תנאי המשכנתה ושקול למכירת דולרים ורכישת שקלים.

לוי אג"ח - חדשות חמוצות מתוקות

כתבתי על לוי אג"ח לפני מספר חודשים בניתוח שהדגיש כי מדובר בהזדמנות  אך במחיר של סיכון כי תזרים המזומנים ממימושי נכסים לא יתאים בדיוק ללוח  התשלומים  לאג"ח ולכן צפויות "תקלות" תשלום  - דחיה של חודשים במועדי תשלומים  ספציפיים.

ואכן תקלות אלו מתממשות - התשלום הקרוב לאג"ח יתעכב במקצת , אך בסופו של דבר הוא יבוצע - ואלו החדשות החמוצות.

החדשות הטובות הם מו"מ למכירת נכס פדני במחיר העולה על 10 מש"ח מערכו בספרים - 33.5 מש"ח לעומת שווי של 23.5 בספרים - מדובר כמובן במו"מ בלבד אך בהחלט זה נותן אינדיקציה לגבי שווי הנכס המהווה את עיקר  הנדל"ן להשקעה המיועד למימוש של החברה כאשר היתרה הם מגרשים לבניה או פרויקטים בבניה.


הנקודה שאני מבקש להאיר היא שבמידה והעסקה יוצאת לפועל , עודף הנכסים הצפוי ב 2016 על יתרת האג"ח של 38 מש"ח תעמוד על כ - 24 מש"ח. מדובר בשיעור  כיסוי של 163% שנותן ביטחון משמעותי לפדיון האג"ח - כלומר אם העסקה תצא לפועל במחיר המתוכנן או קרוב לו, התשואה על אג"חי החברה  צריכה לרדת באופן משמעותי  מכיוון שהסיכון הטמון באג"ח יורד  -  מחיר האג"ח צפוי לעלות כאשר לאג"ח ו' המנוף הגבוה.

אך יש עוד עניין אחד - המניה.

שווי החברה היום כ 4.8 מש"ח   (שער 32.1)  אם אכן עודף הנכסים הצפוי יהיה נניח 20 מש"ח ומינוף החברה ירד משמעותית  - האם מחיר המניה לא יעלה?  לטעמי לרכוש את יתרת נכסי לוי ב 25 אגורות על 1 ש"ח נכסים זו מציאה אמיתית  - אך עוד חזון למועד - קודם עסקת פדני צריכה להראות סימני התקדמות.



 

הסדר II בפרופיט מגיע לבית משפט - הכנ"ר ורשות ני"ע - פרוק מרצון = פרוק

ההסדר השני המוצע בפרופיט נועד לפתור קונפליקט בין שתי סדרות אג"ח שנוצרו בהסדר הראשון - אג"ח ד' בעל מח"מ קצר ואג"ח ז' בעל מח"מ ארוך יותר כאשר  שתיהן נהנות פארי פאסו מאותם בטחונות.

פרופיט עצמה במצב של פרוק מרצון ותשואות האג"ח מעידות כי קיים חשש סביר כי החברה לא תעמוד בכל התחיבויותיה לאג"ח ז' אם תמשיך בתהליך של הפרוק מרצון.

מחזיקי אג"ח ז' ביקשו לעצור את התשלומים ובסופו של דבר נרקח "הסדר" בו יוחלפו אג"ח ז' באג"ח ד' אך בתספורת רצינית. כל ההסדר הושתת על דוח "מומחה" שהראה כי הסדר, מבחינת אג"ח ז'  זה עדיף על פרוק, וכל זאת מבלי לפגוע בבעלי המניות!

מכיוון שרוב הגדול של המחזיקים באג"חים של פרופיט הם מחזיקים מוסדיים שהיו בהסדר וקיבלו את שתי סדרות האג"ח ומניות שליטה הרי מבחינתם תמונת כדאיות ההסדר על פני פרוק שונה לחלוטין ממי שרכש אג"ח ז' בשוק , אך מכיוון שבהצבעה על ההסדר לא הוגדרו "סוגים" שונים לבעלי החזקות שונות - ההסדר עבר.

לאור זאת , פנה מחזיק אג"ח ז' , שאין לו החזקות אחרות , לבית המשפט בבקשה שההצבעות יספרו מחדש על פי סוג - ואז ברור שההסדר לא עובר כי מבחינת מחזיק מובהק של אג"ח ז' (ללא כל עניין מנוגד) אין סיבה שיעבור תספורת ועדיין בעלי המניות ישארו כשהיו.

בתהליך זה הגיעה הפנינה המצוטטת מעלה  שקובעת את הברור מאליו - פרוק ע"י מפרק אינו בהכרח "מימוש מהיר" של נכסים ואין מניעה להעסיק את בעלי העניין הקודמים אם יש צורך לכן ההנחה הסמויה כי פרוק משמעו אובדן שווי נכסי משמעותי היא פשוט לא נכונה - עובדה המשליכה על כל דוחות המומחה המשווים חלופה של פרוק אל מול הסדר.

אני מצדיע למחזיק אג"ח ז' על שיצא למערכה לניפוץ מערכת האינטרסים הלא בריאה שהביאה לתוצאה האבסורדית כי אג"ח ז' יעבור תספורת של 6 מליון ש"ח שבעצם יעברו למחזיקי המניות....

מומלץ לקרוא את הבקשה לבית המשפט על מנת להבין כמה ציניות וחוסר הוגנות קיימת במערכת עם "נאמני אג"ח"  ו"מומחים" שלכאורה מאושרים ע"י בית המשפט אך הם עושי דברם של בעלי השליטה המשלמים את שכרם....

יש לזכור כי ההסדר בפרופיט נעשה בדומה להסדרים אחרים - אג"ח ארוך / אג"ח קצר חברה שצריכה לעבור פרוק מרצון - עוד חברות יגיעו לאותו קונפליקט וכאן יש הזדמנות - להשקיע דווקא באג"ח הארוך הנסחר במחיר מאוד נמוך.

לפרופיט ז' נכנסתי בתחילת דצמבר 2013 במחיר 20, עתה הוא 27 ובפרוק עשוי להיות שווה אף יותר - מי שמעוניין לקרוא את הניתוח שעשיתי בזמנו אחרי ההסדר יכול למצוא זאת בשחקן מעו"ף.

כאשר פרופיט תפרסם דוח שנתי, אשתדל לפרסם ניתוח עדכני

S&P בשיא - לאן עכשיו?

השוק שוב שובר שיאים, ומי שעוקב אחרי הבלוג אינו מופתע.

באפריל 2014 פרסמתי את הפוסט על הגאות הגדולה   ובו צפי  ברור להמשך העליות וכך גם בתחזית 2014 ותחזית 2015.

העליות אינן בדר"כ בקו ישר, תמיד מופיעים גורמים חיצוניים המשפיעים לטווח קצר על המגמה הארוכה (רוסיה-אוקראינה, המפולת בנפט, יוון) אך היסודות של המגמה איתנים וצפוי כי ימשכו כל זמן שלא יהיו ארועים חריגים.

במידה והנפט ימשיך להתאושש, שיאים חדשים ישברו תוך תקופות קצרות.

מילה על ישראל - מצב הכלכלה הישראלית טוב (לא מצויין) והצמיחה נתמכת בשקל חלש (וזה זמני - אין ספק שהשקל יחזור להתחזק) . כל בילבולי המוח של התקשורת על "דפלציה" כתוצאה מירידת מחירים של מוצרי צריכה ושרותים (חשמל , מים, תקשורת) הם פשוט שטויות בוודאי שבאותם חודשים של מדדים שליליים הצמיחה עמדה על קצב שנתי של 7.2% (!).   ירידת  המחירים היא בעלת מאפיינים חד פעמיים, חלקם קצרי טווח כמו הירידה במחירי הנפט , ותעשה רק טוב - תשאיר לשכבות הביניים ומטה  יותר כסף בכיס וזה פשוט יעבור לצריכה.

התקשורת פשוט שכחה שמחירי החשמל עלו ב - 30% בשנתיים וכך מחירי המים (עליית מחירים + הטלת מע"מ של 18%)  כך שירידת המחירים היא רק צעד ראשון להקטנת העליה המצטברת.

מה יגרום לבורסה בישראל לדהור? ממשלת אחדות. הסיכוי לדעתי כלל לא נמוך ועומד על לפחות 50%.....

בינתיים השוק בארה"ב הוא מקום טוב להיות בו ואני מקווה כי "הקביעה" שלי  על תחתית בנפט  ורכישות האג"ח ומניות בתחום יביאו רווחים גבוהים.

ה VIX היום 12/2/2015 - חזרתו של הקונטנגו - הזדמנות לכניסה לפוזציית שורט

ביום המסחר האחרון הגיע הקונטנגו לרמה של 8% ולמעשה חצה פעם ראשונה את סף ה-5% מאז אמצע דצמבר 2014 ובזאת מסיים כחודשיים של עקום חוזים עתידיים שטוח ביותר עם תקופות קצרות של בקוורדישן.

מעבר לכך, יש לתת את הדעת כי הפער בין ספוט VIX לחוזה הראשון עומד על כ 11% כשנותרו רק 4 ימים עד לפקיעת החוזה , מהם יומיים (סוף שבוע ) ללא מסחר כך שבמידה והשוק ישמור על יציבות ולא יהיה שינוי משמעותי ב VIX , החוזה הראשון צפוי לסגור את הפער ופוטנציאלית להגדיל את הקונטנגו.

העניין המשמעותי הוא שהחוזה השני, שיהפוך להיות הראשון עוד 4 ימים,  נסחר בפרמיה של 20% על ספוט VIX שזו פרמיה מאוד גבוהה לכל הדעות ומהווה "מגן תנודתיות" על ערכו של החוזה, עובדה שהופכת הכניסה לפוזציית שורט תנודתיות לבטוחה יחסית בהיבט הטכני של מנגנון ערכי החוזים מול הספוט.

כמו תמיד, התהליך של הירידה ב VIX הוא איטי והירידה ברמה הממוצעת של החוזים העתידיים היא איטית אף יותר וכך נוצרת תקופה של קונטנגו גבוה המהווה את מנוע הריווחיות של האסטרטגיות לקצירת דבידנד השונות.

ה - VIX היום - 6 חודשים של טחינת מים

מדי פעם יש תקופה שבה השוק נראה כאילו מחפש כיוון - ימים של עליות חדות , אחריהם ירידות חדות וחוזר חלילה, הפעם התקופה הזו כבר נמשכת  6 חודשים , תקופה בה התשואה על האסטרטגיות על ה VIX נמוכה , אפסית או שלילית, תלוי במה מחזיקים.

מהגרף מעלה ניתן לראות בברור את העליה הכפולה  בתנודתיות של השוק (בירוק - ממוצע נע  20 יום  של תנודתיות השוק ובסגול מדד ה VIX)  החל ממחצית ספטמבר 2014 ועד היום עם הפסקה קצרה של כחודש בנובמבר 2014. משטר חדש זה של התנודתיות החליף משטר של תנודתיות שוק מאוד נמוכה וכמו תמיד - גם הוא לא ישאר עימנו לתמיד - או שתהיה פריצה מעלה לתנודתיות משברית, או שהעניינים ירגעו והשוק יחזור לתנודתיות נמוכה.

מי שעוקב אחרי הבלוג וודאי זוכר כי המחצית  הראשונה של 2014 התאפיינה בתנודתיות נמוכה במונחים היסטוריים והתחזית שלי היתה (וזה בכלל לא חוכמה)  שקפיצה של 100% ויותר ב VIX היא רק שאלה של זמן....

כתוצאה ממעבר בין משטרי תנודתיות - מנמוך לרמה ממוצעת החוזים הראשון והשני על ה VIX עליהם מבוססות תעודות הסל הקצרות עברו מרמה של 12-14 לרמה של 20-18 - זו עליה של כ-  50%.

לאור זאת אין זה מפתיע  כי  XIV ירד בכ- 30% ב- 6 חודשים. באופן נורמלי XIV אמור להרוויח לאורך זמן מהקונטנגו , אך בתקופה של 6 החודשים אחרונים , הקונטנגו הממוצע היה בשעור נמוך מאוד ולמעשה תרם רק כ 2.5% בחודש לשווי XIV.

לעומת החזקת XIV, אני תמיד ממליץ על האסטרטגיה "הפשוטה" ביותר - החזקת שורט על תעודות הסל הממונפות  UVXY / TVIX אם ע"י שורט ישיר או מכירת אופציית CALL או קניית PUT. בנקודת הזמן הנוכחית אסטרטגיה זו הניבה  16% ב - 6 חודשים רק בגלל "רכבת ההרים הפרועה" של ה VIX שפשוט שחק את התעודה הממונפת.

כפי שאני חוזר ואומר, אין ל VIX שום ערך מנבא עתיד לכן לעובדה של שינוי משטר ה VIX אין כל ערך תחזיתי לגבי מה יראה מחר או עוד שבוע, אך דבר אחד בטוח - כפי שמשטר של VIX נמוך אינו מחזיק לאורך זמן וחייבים להבין כי תהיה קפיצה ב VIX כך משטר של VIX שנע בין 22 ל 18 אינו מחזיק לאורך זמן.

אני מציע לכולם לקרוא שוב את הפוסט על כמה זמן ה VIX יכול להיות נמוך  - ניתן לראות שם באופן ברור כי המעבר ממשטר VIX נמוך למשטר VIX בינוני הוא או ארוע זמני קצר , מעין ספייק בתקופה שקטה או שהעניין מתפתח למשבר.

האם אני רואה משבר רציני באופק - לא. חוסר השקט של השווקים כתוצאה שוב של מערכת היחסים בין יוון לאיחוד האירופאי הוא (לדעתי) חזרה על הסערה בכוס מים מהסיבובים הקודמים ולכן , מי שחושב שאנו רק בספייק של תנודתיות בתקופה שקטה , יכול לנצל הזדמנות ולהגדיל את החשיפה לאסטרטגיה של קצירת דיבידנד השונות - רמת חוזים עתידיים קצרים של 19-20 היא קצת מעל הממוצע ואם אכן השוק ירגע, צפויה ירידה לכיוון ה 13-14  תוך חזרה לקונטנגו גבוה.
מנגד, הסיכון של קפיצה ב VIX ל 30 היא שקולה מבחינת הסיכון של קפיצת VIX ל - 18 אצל מי שמשקיע באסטרטגיית  VIX כאשר הוא ב 12.

חדרי המיון- סיפור של קריסה ידועה מראש

כמו בכל שנה אני נדהם מחוסר האונים הניהולי של מערכת הבריאות בארץ לטפל באופן סביר בעליית הביקוש לשרותי חדר המיון בחודשיים של החורף הישראלי. בכל שנה, תמיד אותם דיווחים על המתנות אין קץ במיון , בתי חולים שקורסים כאילו שזו גזירה משמיים ולא גידול טבעי בביקוש עקב מזג האויר - ביקוש שניתן לתחזית באופן פשוט ביותר - פשוט יש לבדוק מה קרה בשנים הקודמות.....

במערכת פרטית , דבר כזה פשוט לא יעלה על הדעת - האם האתר של אמזון או מערכת הלוגיסטית של אמזון קורסת בכל תקופת חגים בהם הביקוש לקניות גדל?
האם חברות התעופה קורסות כל קיץ כי יש ביקוש שיא לשירותים שלהם?

התשובה היא כמובן שלא, וזה לא קורה  - מכיוון שהחברות מתכוננות לעלייה בביקושים חודשים מראש - אמזון מגייסת אלפי עובדים זמניים ומדריכה אותם מראש, חברות תעופה דואגות שצי המטוסים יהיה מטופל וזמין במקסימום האפשרי ביולי-אוגוסט - כך כל חברה בתחומה.

אז במה שונה מערכת הבריאות? האם לא ניתן להתכונן לגידול בביקוש?

התשובה היא ברורה - אין כל בעיה להתכונן לביקוש ולהעניק רמת שרות טובה לפונים לחדרי המיון גם בשיא עונת השפעת ודלקות הריאות , יש רק צורך בתשומת לב ניהולית וקצת כסף.

אז כיצד מתכוננים?

מקום- ראשית יש לדעת שברוב בתי החולים בישראל יש שטחי אשפוז ומיטות שאינם בשימוש יום-יומי - אלו מיועדים לשעת חרום וממוקמים במרתפי המבנים  ולאחרונה גם בחניונים. לפיכך, צעד ראשון - לפתוח ל2-3 חודשים את שטחי האשפוז הללו , עפ"י הכמות הדרושה - זה גם תרגול מצויין למערך הלוגיסטי של בית החולים בחרום - אם כל שנה יפתחו מחלקות חרום בחורף - שיהיה צורך אמיתי , כולם ידעו מה לעשות והמתקנים יהיו כשירים.

כוח אדם - זה האתגר הניהולי אמיתי - כיצד מגייסים כ"א זמני לתגבור? גם בנושא זה , המקורות נמצאים, צריך רק לנהלם:
פנסיונרים של מערכת הבריאות - זה מקור מספר 1 - רופאים, אחיות ואדמיניסטרטורים  שיצאו לפנסיה - יש בהם לא מעטים שישמחו לבוא ולסייע, בתשלום - הם יבואו ל 4 שעות, 8 שעות, 3 פעמים בשבוע, 5 פעמים בשבוע - זה לא ממש משנה  - יש אלפים רבים שמתאימים - צריך להגיע אליהם, לגייסם ולנהל את המשמרות שלהם.
צה"ל - רופאים בסדיר / קבע, רופאים במילואים - ניתן לשבץ במינון מתאים בחדרי המיון ברחבי הארץ
סטודנטים לרפואה / בית ספר לאחיות  -  שיקראו לזה סטאז' מוקדם  - לא לקיים לימודים לשנה ד' במשך שבועיים ולשלוח את הסטודנטים ל- שבועיים לחדר מיון.
הסטת רופאים ואחיות ממחלקות לא עמוסות - אפשר בהחלט להסיט כ"א ממחלקות אחרות שלא סובלות מגידול בביקוש בחורף - אורתופדיה וכו' לטובת משמרת אחת או שתיים  כל חודש בחדר במיון

כל התגבור הזה צריך לתת מענה ל"תחלואי החורף" - זה סט ידוע של מחלות וסיבוכים שברוב המקרים מצריכים בדיקות פשוטות, טיפול פשוט ושחרור או אישפוז "לצרכי השגחה" - כשיש מספיק כ"א לתת מענה מהיר לפונים ומחלקות  להעביר אליהם את המאושפזים להשגחה כל העומס נעלם.

תגבור חדרי המיון לא צריך להיות בכל בתי החולים בארץ - די אם ב 4 הערים הגדולות יפתחו חדרי מיון ל"חרום" שיעודם אבחון ,טיפול ואישפוז בחולי חורף  כל החוויה של פניה לחדר מיון בסוף ינואר תשתנה מהיסוד.

אז כמה זה יעלה?

כאמור , שטחי הפעילות למיון ואשפוז קיימים כמו גם במיטות וחלק משמעותי מהציוד. עיקר ההוצאה היא על כח האדם הנוסף למערכת.

אם נניח כי ב- 4 בתי חולים התגבור יהיה של 100 איש במשמרת של 8 שעות (וזה כולל מהמנקה לרופא, מהאחות לפקידה)  - סה"כ 300 איש - מדובר על  כ 1,200 איש ל- 3 חודשים - 3,600 חודשי שכר.אם  נניח עלות של 15,000 ש"ח לחודש שכר אזי נדרש תקציב של  54 מליון ש"ח בלבד.


כסף קטן.

אז מה מונע ממערכת הבריאות להתארגן כמו שצריך לקראת החורף? זה לא כסף, זה לא שטחי אשפוז חסרים. זה פשוט חוסר אכפתיות מערכתית שמתחילה ממשרד שר הבריאות.

האם מחירי הנפט יחזרו על מתווה מחירים של 2009?

בפוסט על השחיטה של מניות האנרגיה - הזדמנות דומה למשבר 2008

תארתי את תזת ההשקעה בנפט שמבוססת על העובדה כי הפקת הנפט השולית המבוצעת בארה"ב בקידוחי פצלים מאופיינת בעלות גבוהה  אך בעלת אורך חיים קצר, כך שפרק הזמן בו הפקת  הנפט תגיב לביקוש לנפט המתבטא במחירים נמוכים הוא פרק זמן של 6-9 חודשים.

 מנתונים שפורסמו לסוף ינואר ניתן לראות את הנפילה הגדולה במספר מתקני הקידוח לנפט בצפון אמריקה - משיא של כ 1600 באוקטובר 2014 לתחתית של 1223 בשבוע האחרון של ינואר 2015 , רמה דומה ליוני 2010 (!)- ירידה של 24% ב- 4 חודשים - ירידה של כמעט 400 מתקנים.

יחד עם זאת, השימוש במתקנים אלו לא נעצר - הוא פשוט עבר לקידוחי גז וגרם לירידה החדה במחירי הגז שתארתי בפוסט על רכישת אג"ח של חברות בתחום הנפט   אשר לתחושתי סימנה את הקרבה לתחתית במחירי הנפט (זה היה ב 46 דולר לחבית). סה"כ מתקני הקידוח בעולם ירדו ב 89 יחידות בלבד מהשיא של סוף ספטמבר 2014 - זו רק ירידה  2.5% מהשיא.

יש לתת את הדעת שכאשר לא מתחילים לבצע קידוח היום, התפוקה מהקידוח אמורה להגיע  לשוק רק עוד כ 4-5 חודשים  - כלומר הירידה בהפקת הנפט עוד לא מתממשת היום, אך זרעיה נטמנים וכל המקצוענים בענף יודעים יפה מאוד לחשב הכמה התפוקה תרד כאשר יש 25% פחות קידוחים.

במידה ומחירי הנפט ימשיכו להיום נמוכים - מגמה זו תמשך.