מדוע החזקת סחורות לטווח ארוך זו לא השקעה - אך היום יש הזדמנות

 רוב המשקיעים הקטנים אינם עוקבים אחר מחירי הסחורות, זה נראה משעמם ומול אין סוף המניות , קרנות ואג"ח הקיימים בשוק. אז מתי מגיעים משקיעים קטנים לשוק הסחורות? כשהשוק עולה ובסופו מגיע לבועה - אז העיתונות הכלכלית עוסקת בתחום כמכונה משומנת שנועדה לעורר מודעות ותשומת לב "להזדמנויות" הנוצרות בעקבות הנפקת חברות שדוהרות לתחום החם.

אין כמו שוק רותח לפתות משקיעים.

כאשר המחירים יורדים, לאף אחד אין אינטרס כלכלי להבליט את העניין ולכן המשקיעים הקטנים אינם נותנים את הדעת לנפילה הגדולה במחירי הסחורות כשלאחרונה מדד הסחורות הגיע לרמה נמוכה אף יותר מאשר רמתו בשיא המשבר הכלכלי.

 מעיון בגרף ניתן לראות כי מי שהשקיע במדד הסחורות לפני 20 שנה לא הרוויח דבר על השקעתו בעוד ששוק המניות עשה X3.5 מאז.  למעשה , ב- 20 שנה האחרונות היו רק חודשים מעטים בהם היה ניתן לקנות את מדד הסחורות , להחזיקו עד היום ועדיין להרוויח נומינלית.

יש שחושבים שסחורה כזו או אחרת "מיוחדת".  יש לה ביקוש מיוחד ולכן יש "ריצפה" למחיר - אלו  יכולים להיות זהב, נפט , אורניום , ליתיום או מיץ תפוזים - הכל קשקוש. בשוק משוכלל מחיר הסחורה שואף בטווח הארוך לעלות הייצור השולית  , אך מנגנון זה ממוסך ע"י היצע/ ביקוש של ספקולנטים (משקיעים שפשוט סוחרים בסחורה - הם אינם יצרנים או צרכנים) , חוזים לטווח ארוך , אסטרטגיות גידור, ייצור בתנאי הפסד לטובת תזרים מזומנים  ועוד- אך לטווח ארוך הכל מתאזן.

מכיוון שמחירי הסחורות שואפים "למחיר נכון" , הרי כאשר יהיו מעל למחיר סופם כי יירדו וכאשר יהיו מתחת למחיר - סופם כי יעלו - מה שמכונה מחזוריות בשווקי הסחורות.

לאור זאת, אם במחירים של היום מי שקנה את מדד הסחורות במהלך ה - 20 שנה האחרונות לא הרוויח, יש להסתכל על כך מהנקודה ההפוכה - זו רמת מחירים מהזולות ב - 20 שנה האחרונות.

האם זו הזדמנות קניה?

אינני בטוח , מאוד יתכן שנגיע לרמות השפל של סוף 2001. מחיר הנפט יכול להגיע גם ל 35 דולר לחבית והזהב ל 500 דולר  אך דבר אחד למדתי - המחירים עשויים לרדת לרמות מחיר שלא יאמנו ומה שעוצר את ירידת המחירים אלו סגירת מערכי ייצור כאשר העלות השולית של ההפקה  גבוהה ממחיר השוק ופשיטות רגל של יצרניות.

מדוע אני טורח לעסוק הכל עניין?

מכיוון שבתהליך של ירידה דרסטית במחירים הסחורות מחירי החברות היצרניות יורדים לשפל רב שנתי , חלקן פושטות רגל (ראה מקרה וולטר אנרג'י שאני מחזיק את האג"ח שכמעט לא נשאר ממנו דבר) אך מי שמצליח לרכוש מניות בחברות ששרדו, צפוי לעשות תשואות אדירות - פי 10 ויותר כשהמחזוריות תגרום לעליית מחירים.

בשפל הסחורות הראשון שחוויתי כמשקיע עצמאי היה במשבר של 2008 אך אז השקעתי במניות בכורה של מוסדות פיננסיים ונדל"ן והם הניבו את התשואה הפנטסטית.

כתבתי לפני 8 חודשים על כך שנפילת מחירי הנפט יצרה הזדמנות באג"ח שלהן אך היום אני מתחיל להביט על שוק הסחורות בהיבט הרחב יותר כשהמטרה להשקיע במניות של חברות ברמות שפל היסטוריות.

אינני יודע מתי זה יתרחש , בוודאי איני רוצה לנסות לתפוס "סכין נופלת" אך פשיטות רגל הן בהחלט סימן מעודד לעתיד. בשוק הפחם  זה כבר מתרחש  אך ביתר הסקטורים אנו עדיין לא שם.

"תוכנית גלנט" לפתרון בעיות שוק הדיור - מחזור תוכניות קודמות - אך מה כבר בוצע?

שר השיכון החדש , יואב גלנט, משאיר את הבמה לבוס שלו - כחלון, אך מכיוון שבאופן רישמי הוא שר השיכון,  ובכל זאת זה המשרד שאחראי על שוק הדיור בישראל (אם כי תייר הבא לביקור ויקרא עיתונים יהיה בטוח שהאחראי זה משרד האוצר...) חייבים "לעשות קולות" של עשיה ותוכניות.

לפיכך משרד השיכון פרסם   ברוב עם "תוכנית 5 נקודות" לפתרון משבר הדיור גירסאת יולי 2015 שעיקריה:

• הגדלת מלאי הדירות באמצעות רכישת דירות חדשות במסגרת פרויקטים של מחיר למשתכן בהיקף של עד 5% מיחידות הדיור שישווקו – צעד שאושר עקרונית בקבינט דיור שהתקיים אתמול.
• ביצוע פרויקטים של התחדשות עירונית על ידי חברת עמיגור, במסגרתם ניתן יהיה לבנות דירות קטנות של 55 מ"ר עבור זכאי דיור ציבורי, באתרים של הסוכנות היהודית. היקף הבנייה המתוכנן - כ-2,500 דירות שייבנו בשיתוף פעולה של הסוכנות ושל משרד הבינוי.
• אכלוס מיידי של כ-500 דירות ריקות ברחבי הארץ על ידי הגמשת קריטריונים לזכאות, על פי מפתח שנקבע לנושא. 
• ביצוע פרויקטים של התחדשות עירונית בהיקף רחב באמצעות חברת עמידר במבנים בהם יש רוב לדיור ציבורי – תוך ייעוד הדירות החדשות או התמורה ממכירתן לדיור ציבורי,
• יפוץ שנתי של אלפי דירות השייכות למדינה ומשמשות לדיור הציבורי.

תוכנית נהדרת, רק נדמה לי שכבר ראיתי אותה בעבר.....

פינוי בינוי של עמידר / עמיגור
כבר במאי 2014 , לאחר הסתבכויות אין קץ עם הבירוקרטיה החדשה שנקראת "דירה להשכיר" הכריז שר השיכון הקודם על תוכנית נוספת - פינוי בינוי של עמידר:

תוכניתו של אריאל רותמת לראשונה את כלי הפינוי־בינוי לטובת הדיור הציבורי, וחידוש נוסף בה היא שהמדינה תרכוש עד 50% מהדירות החדשות לצורך דיור ציבורי לפי מחיר מקסימום שייקבע מראש, כשיתר יימכרו בשוק הפרטי. במשרד השיכון מציינים שכך יגדל מלאי הדירות לדיור הציבורי לצד היצע הדירות במקומות שבהם מחירי הדירות זינקו בשנים האחרונות בשל מחסור בהיצע. המהלך ימומן מכספי מכירת הדירות ולא מתקציב המדינה, ולטענת אריאל, הוא צפוי לחסוך למדינה מיליארדי שקלים.

לדברי אריאל, "הרקע לתוכנית הוא המצוקה האנושית שנתקלתי בה והתשובה ששמעתי לא פעם — שלא ניתן לפתור את המצוקות בגלל היעדר תקציב. הנכסים של חברות הדיור הציבורי הן תרנגולת שיכולה להטיל ביצי זהב. נמנף את עמידר מחברת אחזקה שגובה שכר דירה לעולמות חדשים של נדל"ן שיכולים להכניס מיליארדים לקופת הדיור הציבורי".

כל הליך הפינוי, ההריסה והתכנון של המבנים החדשים יבוצע בידי עמידר, והקבלנים הפרטיים יופקדו אך ורק על בניית הבניינים החדשים ומכירת הדירות. הבנייה החדשה שתחליף אותם תתוכנן במטרה למקסם את כמות יחידות הדיור שניתן לבנות על כל מגרש.
 

חלפו שנה וחודשיים והתוכנית מוכרזת מחדש תחת ההנחה שאף אחד לא ישים לב למיחזור, אך זה העניין השולי. הנושא החשוב כאן הוא מה בוצע בעמידר במהלך השנה וחודשיים שחלפו מהכרזת התוכנית ע"י שר השיכון הקודם ועד הכרזתה שוב היום? האם קודם העניין, זוהו המתחמים הרלבנטיים ונשכרו אדריכלים לתחילת תכנון או שהכל עוד בגדר רעיון הממתין ליישום?

הגדלת מלאי דירות הדיור הציבורי ע"י רכישת דירו בפרויקטים חדשים

מיחזור נוסף מהעבר הקרוב - נובמבר 2014:
  

קבינט הדיור צפוי להחליט היום על מתווה פעולה חדש עבור חברת "דירה להשכיר", במסגרתו תורשה החברה לרכוש אלפי דירות חדשות מיזמים במהלך השנתיים הקרובות, על מנת לשכן בהם משכירים בהשכרה ארוכת טווח

 מדוע רכש דירות מייזמים פרטיים לצרכי דיור ציבורי זו  דרך אידיוטית ומזיקה לטיפול בבעיות הדיור שנובעת מבעיית היצע קשה הסברתי בפוסט רחב.
על קצה המזלג רק אומר שהמדינה למעשה מסלקת דירות ממאגר הדירות המוכנות לבניה הנמצא במחסור ועושה זאת ללא שום יתרון כלכלי - המדינה למעשה מתחרה בזוגות הצעירים כאחרון המשקיעים. האירוניה בולטת - ימים אחרי שכחלון מבקש מהמשקיעים של "ישתו" את הדירות לזוגות הצעירים, גלנט מכריז כי המדינה תעשה בדיוק את זה....

+++++++++

אין ספק בליבי כי הדרך המכונה, המהירה והיעילה ביותר כלכלית לטפל במשבר הדיור היא באמצעות דיור ציבורי ואני כמובן לא היחיד שחושב כך.

מדינת ישראל הזניחה את הדיור הציבורי וכעת כולם משלמים את המחיר. כל מדינה נורמלית דואגת לדיור ציבורי - לא בגלל "טוב ליבה" אלא מכיוון שזו השקעה המשתלמת משקית - תן פתרון דיור ציבורי לכל החלכאים והנזקקים בחברה ומערכי סיוע / בריאות / אכיפת חוק חוסכים פי כמה, מעבר לתועלת הענקית של שליטה במחירי שוק הדיור הפרטי.

על הכלכלה של הדיור הציבורי כתבתי בעבר . על פתרון מצוקות דיור של קשישים כבר כתבתי. 40,000 דירות מושכרות היום ע"י זכאים לדיור ציבורי המקבלים במקום סיוע בתשלום שכ"ד, עשרות אלפי סטודנטים גרים בדירות שכורות באזורי ביקוש. דיור ציבורי חכם המותאם לאוכלוסיות ייעודיות - סטודנטים, קשישים, נכים, משפחות חד הוריות, רופאים ואחיות צעירים , אנשי קבע צעירים וכו'  יסלק מאות אלפים משוק השכירות לדירות קטנות בבעלות ממשלתית הבנויות ומנוהלות כדיור דיבורי לטווח קצר. 

אני בדעה כי הרחבת הדיור הציבורי וניהולו היא משימה לאומית מספר אחת היום וככזו יש להקים מנהלת מיוחדת לעניין בדגש על ניהול תחזוקתי של מלאי הדיור הציבורי.

על VIX ומומנטום - ה- VIX עולה במעלית אך יורד במדרגות

כל מי שעוסק בתחום ההשקעה במוצרים מבוססי VIX מכיר את המתאם ההפוך  בין תשואת ה S&P ל- VIX. כלומר כשמדד המניות עולה - ה VIX יורד ולהיפך.

נושא מעניין הוא הקשר בין ה VIX למומנטום של ה S&P , כלומר לכיוון הכללי של המדד לאורך תקופת זמן מסויימת.

ראשית יש להבין מהו המומנטום ומדוע הוא חשוב -

סיכון מוגבר לארוע של ירידה חדה

ירידות חדות מאוד  נוטות להתרחש כאשר מדד המניות מתחת לממוצע הנע על פני 200 יום -
מאז 1960 , 22 מתוך 25 הימים הגרועים ביותר חלו כאשר המדד היה נמוך מהממוצע של 200 יום, מתוך 100 הימים הגרועים ביותר, 83 חלו כאשר המדד היה נמוך מממוצע 200 יום שלו.

תשואות קצרות טווח נמוכות נמוכות

החל מ 1960 , תשואה חודשית ממוצעת עומדת על 0.88% , כאשר המניות מתחת לממוצע ה- 200 יום, התשואה היא שלילית - 2.6%

אך תשואות שנתיות גבוהות

החל מ- 1960 תשואה שנתית ממוצעת של 13.6% אך 18.4% כאשר המדד היה נמוך ממוצע ה 200 יום. כלומר מי שנכנס לשוק כאשר כולם ברחו - הרוויח בטווח הבינוני, גם אם היה חשוף להפסד בטווח הקצר

התופעה המוארת מעלה לא ממוקדת בממוצע של 200 יום, היא קיימת גם כאשר לוקחים תקופות ממוצע נע ארוכות אחרות. אך מכיוון שהמדדים נוטים להיות רוב הזמן מעל הממוצע הנע הארוך, צריך הרבה אורך רוח וסבלנות על מנת לסחור באופן טכני שכזה לאורך עשרות שנים וזה גם לא הנושא של הפוסט , אלא מה קורה ל VIX התקופות הללו.



הטבלה מעלה מנתחת את הקשר בין המומנטום הבא לידי ביטוי בממוצע נע של 200 יום לערכי  VIX החל מ 1993 .

כפי שניתן לראות, ב 72% מהזמן המדד מעל הממוצע נע של 200 יום , כאשר (פלח אדום) ה VIX נמצא מתחת ל 20 ו- 21% מעל ל 20 (הפלח הכחול).

38% מהזמן  המדד מתחת לממוצע 200 יום כאשר ב - 22% ה -  VIX  גבוה מ 20 (פלח ירוק) וב - 6% נמוך מ- 20.

המעניין לראות את היחס של "החריגים" -

כאשר המומנטום חיובי, 29% מזמן זה ה- VIX עדיין גבוה מ- 20 , כאשר המומנטום שלילי , רק 16% מזמן זה ה- VIX מתחת ל- 20. במילים אחרות, הסיכוי לפגוש VIX גבוה בשוק עולה גדול ב - 80% מהסיכוי לפגוש VIX נמוך בשוק יורד.


בהיבט הפרקטי של העניין, מתוארת כאן התופעה בה  VIX רגיש לירידות ובוודאי למומנטום של ירידות  - ה VIX קופץ מהר וגבוה (עולה במעלית) בעוד הנטיה של ה-  VIX בעליות היא לרדת יחסית לאט (יורד במדרגות).

לסוחרים ה VIX זו תופעה קצת מתסכלת מכיוון שהתנודתיות הגדולה ב VIX כאשר מגיעות הירידות מוחקת לעיתים בימים  תשואה של חודשים . למרות זאת, מכיוון שרוב הזמן השוק עולה והחוזים בקונטנגו האסטרטגיות השונות רווחיות.

על מנת לשפר את הרווח יש לנקוט בפעילות "אנטי מחזורית" - לצמצם חשיפה ב VIX נמוך, להגדיל חשיפה ב VIX גבוה - בלי קשר למומנטום או איתותים גם בסיכון של הפסד רווח (צמצום בחשיפה כאשר המומנטום החיובי בעיצומו) או הגדלת הפסד לטווח קצר (הגדלת חשיפה בארוע של מומנטום שלילי בשוק)  וזו האסטרטגיה המוצגת ב XIV בניהול חופשי

המפקחת על הביטוח יוזמת מסלול פנסיה מוזל לחוסכים חלשים

לפני כ - 4 חודשים כתבתי על כוונת האוצר לטפל "בסבסוד" הפנסיה ע"י הקטנת / ביטול עודף הריבית (ביחס לריבית השוק) המשולמת ע"י אג"ח מיועדות המונפקות לקרנות הפנסיה, סוגיה שצפה בגלל החלת פנסיית חובה בישראל שהעלתה את שיעור ההפרשות לפנסיה שהגדילה את ההנפקות הדרושות של אג"ח מיועדות.

 בפוסט התייחסתי לעובדה הפשוטה שסבסוד המדינה את הפנסיה ניתן בשני אופנים  - אג"ח מיועדות והטבות מס על ההפרשות. האבסורד הוא כי רק מי שמגיע לסף המס נהנה מהסובסידיה הנובעת מהזיכויים.

לאור זאת כתבתי:

האם המדינה צריכה לסבסד פנסיה לחלק מעם ישראל? התשובה לדעתי כן.

מי שמרוויח שכר מינימום או קרוב לו חובה עליו להפריש לפנסיה גם משכרו המצומק,   כלומר השכר נטו שלו ירד והוא אינו נהנה מהזיכויים במס שכן אינו מגיע לסף המס . מכיוון שאוכלוסייה זו ממילא חיה על משיכת יתר, הלוואות , משכנתה וכו' - הרי המדינה גורמת לשכבות בעלות הכנסה נמוכה "ללוות" ולשלם ריבית גבוהה על מנת להפריש לפנסיה ולקבל ריבית נמוכה - זו לא התנהלות סבירה.

באופן טיבעי  בשיכבה זו נמצאים רוב "מעלימי המס" הקטנים שעובדים בשחור , עצמאיים שלא נותנים חשבוניות וכו' להם אין בכלל פנסיה.

לאור האמור לעיל יש מקום להחליף את הסובסידיה הכללית לפנסיה בסובסידיה פנסיונית לבעלי שכר נמוך שתתן תועלות לא מועטות הטווח הקצר והארוך.

כיצד זה יעבוד?

ראשית, יש להפסיק את האבסורד והגזל של דמי הניהול הגבוהים שנגבים מחוסכים אלו לפנסיה (בגלל ההפרשות הנמוכות והצבירה הקטנה) אם ע"י חקיקה או פשוט ע"י פתיחת קרן פנסיה בניהול ממשלתי ללא כל דמי ניהול המיועדת לשכבות החלשות (והנה תחילת סבסוד חכם).

 כעת המפקחת על הביטוח פועלת בנושא אך השאלה   היא האם הכוונה לבצע צעד אמיתי או רק "לעשות קולות"?

משמעותו של צעד אמיתי הוא לקיחת אחריות של המדינה על הנושא ע"י תיקון תקנות שיקבעו מערך עמלות שאינו דורש פעולה אקטיבית מצד החוסך (כמו בקשה להצטרף למסלול עמלות) אלא יופעלו אוטומטית ע"י קרן הפנסיה עפ"י פרמטרים שיקבעו (הפרשה חודשית, היקף צבירה) וסבסוד אמיתי של עמלת הניהול לחוסכים חלשים.

לעניות דעתי אין מנוס מלקבוע עלות ניהול קבועה לחשבון פנסיה בש"ח (עלות תקן) - הרי ממילא אין הבדל בעלות לחברת הביטוח בין חשבון המפריש 100 ש"ח לחודש ולזה המפריש 3000 ש"ח לחודש - העלות התפעולית זהה- ואותה המדינה צריכה לכסות לחוסכים החלשים - זה סבסוד חכם!

מדד יוני 2014 - אינפלציה בקצב שנתי של 4.2%

על המדד של חודש מאי כתבתי כי מסמן חזרתה של אינפלציה נורמלית לישראל  וזאת מכיוון שמדד מאי סיכם  רבעון בו המדד עלה ב 1.1% - קצב שנתי של 4.5%. קורא העיר לי כי להתבסס על 3 חודשים כאינדיקציה לעתיד זה עוד מוקדם, אך הנה הצטרף עוד מדד "גבוה מהתחזית" לסדרה ועתה אנו עומדים על עליית מדד של  1.4% ב - 4 חודשים - קצב שנתי של 4.2%.

לא אחזור על כל הסיבות שציינתי חודש שעבר כתומכות בהערכתי לאינפלציה שתהיה גבוה ממה שהפרשנים והחזאים צופים, רק אוסיף שהריצה לדירות בחודש החולף צפויה לתרום לעליית מחירים נוספת בתחום ועדיין מדינת ישראל פועלת ללא תקציב לשנת 2015 ומצב זה ימשך עוד מספר חודשים כך שהביקושים הממשלתיים עדיין נמוכים מהנורמה.

בנוסף שיעור האבטלה בחודש בחולף אומנם עלה ב 0.1% מ- 4.9%  ל- 5% אך הסיבה היא עליה נוספת של 0.1% בשיעור ההשתתפות בעבודה בישראל - פשוט יותר אנשים התחילו לחפש עבודה.

הבעיה של המשק הישראלי היתה ונשארה שער החליפין אך כפי שכתבתי פעמים רבות בעבר - זו בעיה ללא פתרון. בנק ישראל משחק על זמן , על מנת לאפשר לייצואנים להסתגל לשקל חזק  אך משחק זה יסתיים ביום מהימים והאפקטיביות שלו מאוד יורדת כאשר היורו, המטבע של שותף הסחר מס' 1 של מדינת ישראל.

אני חייב לציין, כהערת צד, שהירידה החדה  ביורו פותחת הזדמנויות השקעה באירופה שיהנו מרוח גבית של התחזקות עתידית בשער היורו. לרוב החשיפה המטבעית של משקיעים מישראל היא לש"ח ולדולר וכעת יש הזדמנות לפזר את ההשקעה בהיבט המטבעי, בעיקר ביחס יורו / דולר שכן הנחת העבודה שלי היא שהשקל יתחזק יותר משניהם בטווח ארוך אך בטווח הבינוני, אין ספק שהיורו קורץ.

הסטטיסטיקה של קפיצות VIX מעל 30%

בקפיצה ה VIX האחרונה כתבתי על כך שקפיצות VIX של מעל 30% אומנם לא שכיחות אך אינן נדירות:

קפיצה של 34% היא מאורע חריג מאוד , למעשה הסתברות לקפיצה שעולה על 30% ביום עומדת על פחות מחצי אחוז. לכאורה הסתברותית מדובר בארוע נדיר למדי , אך כשפורטים זאת למונחי זמן מקובלים מדובר בארוע  של "פעם בשנה" בממוצע, אם כי לאחרונה התדירות גדלה באופן משמעותי.

יש לתת את הדעת למספר נקודות הקשורות לקפיצות VIX משמעותיות:

ההסתברות לקפיצה אחוזית גדולה ב VX גדולה יותר ברמות VIX נמוכות:
 שלושת קפיצות ה VIX הגבוהות ביותר ארעו כאשר ה VIX עמד על פחות מ 16. יתרה מכך, קפיצת ה VIX הגבוהה ביותר (64%) ארעה מ VIX בשער 11 , השניה בגובהה (52%) החלה מ VIX בשער 14.

הארועים שגורמים לקפיצות גדולות ב VIX הם לעיתים בלתי צפויים ואינם קשורים לתהליכים כלכליים (בניגוד לקפיצה האחרונה שלכולם ברור כי הרקע כלכלי וההסתברות לקפיצה היתה לא מבוטלת בהשוואה לארועי העבר סביב משבר החוב האירופאי) - פלישת עיראק לכווית יצרה מספר קפיצות, נסיון המהפכה ברוסיה וכו'

לעיתים קרובות הקפיצה הגדולה ב VIX אינה מלווה בירידה חדה ב S&P:
4 ארועים (17%) של ירידה מעל 6%
0 ארועים של ירידה בין 5% ל 6%
3 ארועים (13%) של ירידה בין 4% ל 5%
3 ארועים (13%) של ירידה בין 3% ל- 4%


תדירות הארועים של קפיצה ב VIX   - ללא ארועים ש"שוברים את השוק" - עולה :

ב - 2.5 שנים (16% מהזמן) - 2013- מחצית 2015 ארעו 5 קפיצות (21% מהסה"כ)   VIX הגבוהות מ 30% ללא התרחשות משמעותית - הירידה הממוצעת ב S&P בקפיצות אלו היא 1.9% בלבד.


לשם השוואה מממחצית 2007 עד תום 2011 (23% מהזמן) - ל ארעו  8 (34% מהס"כ)  קפיצות וממוצע ירידה של 5.2%

הקפיצה ב VIX היא לא סימן מובהק למשבר אמיתי, אך בהחלט יש לשים לב - 
רק ב 26% עד 32%  מהמקרים, S&P לאחר 100 או 60 ימים מהקפיצה ב VIX נמצא ברמה הנמוכה מטרום הקפיצה -אך כאשר במקרים אלו בדר"כ הירידה היא משמעותית, אך ממוצע התשואות הוא חיובי מובהק.
בטווח של 10-20 ימים מהקפיצה התשואה הממוצעת שלילית , אך בטווח המידי של 1-5 ימים מהקפיצה - התשואה חיובית.


מה המשמעויות למסחר של הנקודות מעלה?

• כפי שאני כותב שוב ושוב - ברמות VIX נמוכות יש לתת לפוזיציות להישחק, להקטין את החשיפה ולעבור לאסטרטגיית מסחר ל VIX נמוך
• לזכור כי קפיצות גדולות מאוד ב VIX מגיעות ללא התראה וכנראה ארועים שבעבר לא גרמו לקפיצה גבוהה ב VIX היום גורמים לקפיצה - לוודא שהחשיפה אינה גדולה מדי בשני היבטים - האחד המוכנות הנפשית לספוג ההפסד והשני היא יכולת התיק לעמוד בדרישה לבטחונות.
• אם הקפיצה כבר התרחשה , רוב הסיכויים שלמחרת תהיה הזדמנות לצאת מהפוזציה בתנאים יותר טובים.

אני בטוח כי מי שיתעמק בנתונים , יגלה תובנות נוספות.

ה VIX היום- 6/7/2015 המהומה שככה?

אחרי שלפני שבוע חווינו  זינוק של 34% ב  VIX המשקיעים בארה"ב מעכלים את המידע ונראה כי ההיסטריה שהניבה את הזינוק ב - VIX קצת שככבה - ספוט VIX עומד היום על 17 לעומת כמעט 19 ב - 29/6/2015.

ספוט VIX הנע בין 19 ל 17 הוא למעשה בממוצע הרב שנתי שלו, אך מכיוון שההנחה הכללית היא שאנו נמצאים בשוק עולה וכלכלה בריאה , VIX ממוצע היא רמה שממנה ניתן להגדיל חשיפה מכיוון שבטווח של שבועות ואולי אף ימים ה VIX יהיה נמוך יותר , הקונטנגו יגדל והסיכוי לרווח גדול משמעותית מהסיכוי להפסד, אם כי כשזה מגיעה לאירוע כמו יציאה של יוון מגוש האירו יש לזה פוטנציאל לפיצוץ- לכן יש להתנהל בזהירות.

מבחינת עקום החוזים, השינוי היא מינורי - החוזה הראשון עומד היום באותו מחיר בדיוק כפי שהיה ב 29/6/2015 ויתר החוזים נמצאים היום  +/-  0.1 ממחירים אז.

מבחינת מסחר, זינוק ב VIX הוא הזדמנות להגדיל החשיפה שמבחינתי מדובר בצמצום הגידור בפוזיציות למסחר ב VIX נמוך  והגדלת החשיפה (ב 1/7/2015) באסטרטגיה בניהול חופשי מ 57% ל-  68%  מגמה שתמשיך בכל מקרה - קפיצה נוספת ב VIX (זו תהיה פעולה כנגד המגמה) או כאשר יהיה "איתות כניסה" כלשהו.

החזקות אג"ח עיקריות - 2015 - רבעון II

בהמשך לפוסט המציג את 10 האחזקות הגדולות באג"ח סחירות של הקרן בישראל בסוף  2014 והרכב ההחזקות בסוף הרבעון הראשון של 2015 מוצג להלן  הרכב ההחזקות בתום החציון  הראשון של 2015 .

ברבעון החולף חלו מספר שינויים -

יצאו מהרשימה:

• כלכלית ירושלים - כפי שכתבתי בפוסט בתום הרבעון הקודם - ההזדמנות בכלכלית  הסתיימה בעקבות ההתאוששות מהפניקה סביב רוסיה
• אפריקה נכסים - אג"ח אפריקה השקעות הפך לאטרקטיבי יותר
• סקיילקס - ירידה בשווי

נכנסו:

• סקורפיו וסאני הנמצאים בתיק ללא שינוי הנובע ממסחר
• מירלנד - רכישה חדשה

שינויים בהחזקה

• לוי - בעקבות העליה בתשואות האג"ח לא השקעתי חזרה את הפדיונות ולכן חלה ירידה 20% בשיעור ההחזקה. כוונתי להמשיך ולהחזיק את אג"חי לוי עד שהתשואה תגיע לרמות חד סיפרתיות . במקביל יש לי החזקה קטנה גם במניה.
• אידיבי פיתוח - העליה בתשואות לצד מאבק השליטה יצרו  לדעתי הזדמנות
• אפריקה השקעות - חזרתי לאג"ח בעקבות העלייה בתשואות , כאשר במקביל סגרתי הפוזיציה במניות אפריקה נכסים.

במבט קדימה אינני רואה שינויים משמעותיים בתיק. אני מקווה כי יישום ההסדר בפטרוכימיים יעלה את ערך ההחזקות באג"ח ו' שיומר לאג"ח חדש ובמידה ותשואות אפריקה ופיתוח ימשיכו להיות גבוהות, יש סיכוי סביר שפדיונות ינותבו להגדלת ההחזקה בהם.


להלן פרוט ההחזקות, אחוזי ההחזקה מבטאים את החלק היחסי של כל אג"ח מסה"כ ההחזקות ב 10 האג"חים הגדולים:

אג"ח מחצית 2015 Q1 2015 קרדן 31% 35% לוי 26% 32% אידיבי פיתוח 13% 3% אפריקה השק' 9% 5% פטרוכימיים ו' 7% 6% פרופיט 4% 4% ארזים 4% 3% מירלנד 3% סאני 2% סקורפיו 2%