תשואות הקרן 2012 מחצית 2016 - אג"ח זבל בישראל

התיק בישראל מורכב בעיקרו מאג"ח בסיכון גבוה, עם אחוז קטן של מניות.

הרעיון המרכזי הוא שרכש תיק מפוזר של אג"ח בעל תשואה לפדיון גבוהה, אך עם סיכון בינוני להפסד משמעותי של קרן ייתן תשואות גבוהות לאורך זמן.

התיק נבנה במהלך 2012 לאור התשואות האטרקטיביות בשוק הקונצרני  והוא תיק סטטי למדי - ההחזקה באג"ח היא  לפדיון או  להגעתו  לתשואה לפדיון יחסית נמוכה המצדיקה החלפתו באג"ח אחר.

ברבעונים האחרונים פרסמתי בתום כל רבעון את 10 ההחזקות הסחירות העיקריות באג"ח והשינויים בתיק , כאשר מדי פעם אני מציג ניתוח של אג"ח אליו אני נכנס.

אומנם ב- 2012 /2013 היתה אפשרות לבנות תיק מפוזר של אג"חים בעלי תשואה גבוהה אך ככל שמצד אחד השיפור בשווקים התקדם ומצד שני חברות שהיו בקשיים ב 2012 פשטו רגל או הגיעו להסדר  כך כמות האג"חים הפוטנציאלים  הלך וקטן ולמעשה התיק הפך מתיק מפוזר לתיק מאוד ריכוזי המתאפיין בדומיננטיות גדולה מאוד של 2-4 אג"חים המהווים יחדיו עד כ- 75% מ- 10 האחזקות העיקריות בתיק.

לאור זאת עיקר התשואה בתיק במהלך השלוש שנים  האחרונות  נובעת מההשקעה באג"חי לוי (בעיקר ו') , אג"חי קרדן , אידיבי פיתוח י'  ואפריקה השקעות אג"ח כח, כל אג"ח הוחזק בשיעורים שונים לאורך התקופה וכמובן תשואת התיק מושפעת מפדיונות האג"ח ותשלומי מס.

 התשואה לאחר מס מפברואר 2012 ועד יולי 2016 עומדת על 127% ומשקפת תשואה שנתית אחרי מס  של 20% במהלך ה- 4.5 שנים שחלפו. תשואה זו משקפת תשואה שנתית לפני מס של כ- 22% לשנה - כ- 145% תשואה ב- 4.5 שנים.

לצורך השוואה, בתקופה המקבילה מדד המניות הכללי הניב 28.5% לפני מס  וקרנות נאמנות הטובות בישראל  בתקופה זו הניבו  45%-40%  לפני מס - כ 8.5% שנתי.



כאשר אני מנסה לנסח לעצמי את הסיבה לתשואות הטובות לאורך זמן , אני מגיע למסקנות הבאות:

• בראש ובראשונה נראה כי אני  מוכן לקחת סיכון הנתפש כסיכון רב בקרב משקיעים רבים וכך פוטנציאל התשואה הוא גבוה. מבחינתי אף פעם לא מדובר רק על סיכון אלא על יחס סיכוי/ סיכון המשולב בסיכון להפסדים בקרן ההשקעה כך שקיימת חוסר הלימה בין תפיסת הסיכון שלי לתפיסת הסיכון של רוב המשקיעים.
• אינני חושש מהפסדים או חוסר סחירות.   כאשר אני בטוח בניתוח שלי אני  מתעלם "מהאיתותים" של מחיר האג"ח בשוק (המשך ירידות הגורמות  למשקיעים לפקפק בהשקעתם ו"לחתוך את ההפסדים" ) או מכניסת חברה להסדר והפסקת מסחר באג"ח לעתים לתמיד.  לטוב ולרע, הסיכוי כי אמכור השקעה בהפסד הוא זניח . פשוט אתן לנייר להישאר בתיק ואמתין  למפרקים לעשות את מלאכתם שבמרבית  המקרים משיגה ריקברי כלשהו. זה אינה אידיאולגיית מסחר אלא שיקוף המציאות. באותם מקרים שהסתבר כי טעיתי  , היכולת לצאת מהפוזיציה באופן סביר פשוט אינה קיימת.

 

התפתחות ההשקעה באג"חים העיקריים:


אחזקה מאוד דומיננטית היא באג"חי לוי, אשר כתבתי עליהם בספטמבר 2014 ושוב בפברואר 2015 .
הניתוח העלה באופן ברור כי האג"חים ישולמו וכל שנדרש זו סבלנות והתעלמות מתנודתיות מחיר האג"ח. 

 אחזקה נוספת מאוד דומיננטית היא באג"חי קרדן עליהם כתבתי במאי 2014 ושוב בדצמבר 2014
כמו באג"חי לוי, הניתוח שלי הראה כי החברה תהיה מסוגלת לפרוע את התשלומים לאג"ח.

לאג"חים של אפריקה השקעות חזרתי בתחילתו של המשבר האחרון בחברה  לקראת סוף 2014 כאשר בדצמבר 2014 כתבתי על החברה לראשונה ושוב במאי 2016 .
מעניין היום לראות כיצד התפתחה ההחזקה באג"חים ביחס למחיר האג"ח בשוק - מ 4%-5% בסוף 2014 תחילת 2015 , ל- 9% ברבעונים 2-3 של 2015  ועד לכ 15% ברבעון 4/2015 ו 1/2016 ולבסוף 17% ברבעון 2/2016  .
המשמעות היא כי ככל שמחיר האג"ח ירד, כך הגדלתי את שיעור ההחזקה למרות ההפסדים שהסבו הרכישות הקודמות.

התנהלות זו של רכישה לשיעורין ולאורך זמן היא אחד המאפיינים החשובים של ניהול תיק אג"ח זבל. ההחלטה להיכנס להשקעה באג"ח זבל היא לעולם בתנאי חוסר וודאות לא רק בהיבט כדאיות ההשקעה בטווח הארוך אלא אף היכן נמצאת החברה מבחינה עסקית - האם בטווח הקצר האג"ח ימשיך להתדרדר במחירו או יתאושש? האם תהיה נקודת כניסה טובה יותר? כניסה מדורגת מאפשרת צמצום מרחב אי הוודאות והסיכון הכספי - ניצול של נקודת כניסה הנראית טובה , אך השארת מרחב תמרון רב לעתיד. ככל שהזמן עובר, אי הוודאות יורדת , יחס הסיכוי / סיכון מתברר באופן יותר בהיר וזה מכתיב את המשך הפעילות - הגדלת השקעה או שמירה על הקיים.

על אידיבי פיתוח כתבתי מספר פעמים - דצמבר 2014 , יוני 2015 וינואר 2016 

ההתנהלות האג"חי אידיבי פיתוח זהה להתנהלות שתוארה באפריקה השקעות - מ 3% ב 1/2015 ל 13% ב- 2/2015 ועד 14% ב 1/2016

במבט קדימה נראה כי אנו מתקרבים לנקודה במחזור העסקים בה אג"חי הזבל הופכים לנדירים או מתומחרים גבוה מדי לסיכון . בנקודה זו בדר"כ מחירי המניות מתחילים להמריא עד לתחושת האופוריה המסמנת את קיצו הקרוב של מחזור הגאות העסקית.   

זהירות ! תנודתיות לפניך - עליית ריבית בארה"ב.

העולם הכלכלי רווי רעשי רקע  , אך עם העובדות קשה להתווכח - שיעור האבטלה בארה"ב ירד דרסטית ,ובפרספקטיבה של  העשור האחרון , שיעור התביעות החדשות לדמי אבטלה כבר יותר משנה מתחת לנתון טרום 2007 , כאשר המשק האמריקאי חווה שיא ביקושים.

מנגד הריבית בשפל , אומנם לא של כל הזמנים (הרי היתה עליה של 0.25% מהשפל) אך המצב הוא ללא תקדים:

הבורסה בשיא, שוק הדיור חזק, מחירי הנפט והסחורות נמוכים (=הורדת מס משמעותית על הצרכנים והפירמות) אין שום סיבה אמיתית להימנע מעליית ריבית.

השאלה לגבי עליית הריבית היא כמובן לא האם אלא מתי  ונקודה זו קרובה מתמיד - בטווח של לא יותר מ- 3 חודשים.

המשמעות הפרקטית של עליית הריבית העתידית היא כי הפד יתחיל לשדר באופן חד וברור את כוונתו להעלות ריבית וכאשר השוק יעכל את המסר , צפויה תנודתיות בשווקים - לא כאירוע דרמתי   אך בחלט עשויה להיווצר הזדמנות להגדיל את פוזיציית שורט תנודתיות ההולכת ונשחקת בקונטנגו הגבוה.

הזדמנות נוספת היא כמובן מכירה בשורט של אג"ח לטווח ארוך הנמצאים קרוב לתשואות שפל של כל הזמנים , שילוב של תשואות נמוכות מאוד באג"ח ארוך עם עליית ריבית קצרת טווח עשויה להניב רווחים נאים.

שורט נטפליקס (NFLX) - סיבוב II - עדכון - סגירת פוזציה

עדכון 20/7/2016 - סגירת שורט

פרסום הדוחות הכספיים של החברה לרבעון   II 2016 שהראה , עפ"י ציפיות החברה , בלימה משמעותית בהצטרפות מינויים חדשים. חשוב להדגיש - זו לא היתה הפתעה, החברה פרסמה זאת ברבעון הקודם וכתבתי זאת בפוסט מטה.

למרות שלא היה מדובר בהפתעה, השוק הגיב באופן שלילי ביותר והמניה צנחה בכ- 14% מרמה של 98 דולר לכ - 85.

ניצלתי הזדמנות וסגרתי השורט (שהיה באמצעות מכירת אופציית CALL) בשער של 8.1 , המהווה רווח של כ- 45% בכחודשיים ( תשואה שנתית של 300%).

כל שנותר הוא להמתין בסבלנות לסיבוב III.

---------   הפוסט המקורי ----------  מ 11/5/2016



בדיוק לפני שנה חנכתי פוזיציית שורט על נטפליקס  באמצעות מכירת אופציית CALL במטרה להרוויח את פרמיית האופציה. לאחר מסע לא פשוט השורט נסגר בינואר 2016 בשער 82 והמטרה הושגה, אפילו במחיר "ריצפה" , אך זה ניתן לדעת רק בדיעבד.....

התאוששות השוק ומצבה של החברה  גרמו לי לפתוח שורט שנית.

תאור החברה וייחודה / בעיותיה  מפורטים  בפוסט הראשון על השורט, אעמוד כאן רק על השינויים בשנה שחלפה.

בהשוואה למועד השורט הראשון שהתייחס לדוחות Q1 2015 , ההשוואה ל Q1 2016 אינה מרנינה:


ההכנסות גדלו בכמעט 30% אך התרומה לרווח  גדלה רק ב 25% והמשמעות היא כי הרווחיות התפעולית ירדה מ 97 מליון דולר לרבעון ב Q1 2015 ל- 49 מליון ב Q1 2016.

ההתחייבויות לספקי תוכן גדלו ב 25% ל 12.3 מליארד דולר (משקף כפליים מההכנסות בארבעת הרבעונים האחרונים) אך הכי חמור - תזרים מזומנים שלילי של 250 מליון דולר בממוצע בכל אחד מארבעת הרבעונים האחרונים - מליארד דולר בשנה. 

המדהים הוא כי תחזית החברה לרבעון הבא היא של התדרדרות בכל הפרמטרים בעקבות בלימה כמעט מוחלטת בצמיחה בארה"ב ותחזית נמוכה לגידול בשווקים הבינלאומיים.

כל זה נובע מהעובדה הבסיסית שציינתי כבר לפני שנה - השרות של נטפליקס הוא גנרי הנתון לתחרות ההולכת ומחריפה הדוחפת את הרווחיות מטה . במהלך 2016 התחרות רק תלך ותיגבר כאשר אמזון נכנסת במלוא העוצמה לאותם שווקים בהם נטפליקס פועלת.

בשווי שוק של כ - 40 מליארד דולר ומכפיל רווח של כ - 130  , למכור את החברה בשורט זו לא החלטה קשה.

השורט בוצע באמצעות מכירת אופציית   NFLX 20JAN17 90.0 C בפרמיה של 14.59 , כאשר המניה נסגרה בשער 92.89 . כך  שער 104.59 הגבוה ב -  12.5% מהשער הנוכחי מהווה את נקודת האיזון.

אפריקה אג"ח כח = כסף על הריצפה

כבר מזמן לא נפתחה הזדמנות בסגנון שאני מכנה "כסף על הריצפה" - פער שווי גדול מאוד בין מחיר אג"ח בשוק לשווי האמיתי הנובע בדר"כ מאי הבנת השוק את מצב האג"ח בעקבות הסדר חוב או שווי  בטחונות כאשר הצפיה שלי היא כי פער זה יסגר בטווח של חודשים בודדים ולכן צפי הרווח הוא של עשרות אחוזים בזמן קצר.

מכירת אפריקה פיתוח ללבייב יצרה מצב כזה באג"ח כח של אפריקה השקעות, ולהלן ההסבר:

תמורת המכירה של מניות אפ"י פיתוח תועבר למחזיקי האג"ח של אפ"י השקעות על פי השיעבודים שכל סידרה מחזיקה על מניות פיתוח (חלוקה א') והיתרה האופן יחסי שווה בין הסדרות (חלוקה ב')

הממומחה שמונה להסדר מציג כמה כל סדרה תקבל ומתרגם הסכום לחלק היחסי מיתרת סדרת האג"ח: 

 

כפי שעולה מהטבלה, אג"ח כח' צפוי לקבל 47% מהפארי .

כמו כן יש לקחת בחשבון כי לטובת אג"חים כו'-כז' קיים שיעבוד של 51% מהון אפריקה נכסים עם שווי שוק של כ 878 מש"ח.


אל מול יתרת האג"ח הלא משועבדת עומדים כל יתר  נכסי אפריקה השקעות שאינם משועבדים והשאלה המעניינת היא מה באופן כללי מצב אג"ח כח' שאינו משועבד?

 מהטבלה מעלה עולה כי יתרת הפארי + ריבית של אג"חי אפריקה ל 3/2016 עומדת על 3,210 מש"ח, מזה ישולמו 550 מש"ח , כלומר היתרה הכוללת של החוב לאחר התשלום תעמוד על 2,660 מש"ח , מזה 313 מש"ח אג"ח כח' .

שעבוד אפריקה נכסים לטובת אג"חים כו'-כז' עומד על 878 מש"ח, כך שיתרת החוב ללא שיעבודים  תעמוד על 1782 מש"ח .

 עפ"י מצגת החברה שבראש הפוסט, מכירת אפ"י פיתוח תעביר את החברה האם, אפ"י השקעות לגרעון בהון של 150 מש"ח וזאת עפ"י דוחות 3/2016 , אני מניח כי דוחות 6/2016 יגלו גרעון גדול יותר , נניח 300 מש"ח.

הגרעון בהון משקף באופן חשבונאי את הפער שבין הנכסים  להתחייבויות החברה , כלומר אל מול יתרת אג"ח לא משועבדת של 1,782 מש"ח מש"ח יחסרו כ - 300 מש"ח  - 17% מהחוב הלא מובטח.

לצורך החישוב אניח הנחה מחמירה כי המשמעות היא תספורת של 30% ליתרת האג"ח ללא שעבודים, כלומר אג"ח כח' צפוי לקבל עוד 70% מיתרת 313 מש"ח - 219 מש"ח.


 יוצא איפה כי אג"ח כח' יקבל עם השלמת עסקת המכירה 272 מש"ח ועוד 219 שווי יתרת האג"ח  - סה"כ 491 המהווים 83% מיתרת האג"ח כולל הריבית , כ- 85 אגורות לאג"ח, שמחירו בשוק הוא כ- 65 אג' - פער של 30%.

העניין הוא שמי שרוכש היום את האג"ח ב 65 אג, צפוי לקבל תוך 45 יום כ- 47 אג' (72% ממחיר הרכישה) לאחר שהעשן יתפזר יתרת אג"ח כח תיסחר בלפחות 70 אג'.

גם אם אני טועה , ואג"ח כח' יסחר ב- 50% מהפארי , עדיין מדובר ב - 72 אגורות, כ - 11% גבוה יותר מהמחיר היום וזאת תוך 45 ימים.

יש לזכור כי ההסכם לרכישת אפ"י פיתוח מראה כי ללבייב מקורות לא קטנים למימון עסקת הרכישה ומתן ערבויות לבנק המממן  הנכסים ברוסיה , מה הסיכוי שלאחר כזה מהלך הוא "ירים ידיים" בכל הקשור לאפ"י השקעות? ללא ספק השקעות בדרכה  לחלק ב' של הסדר שיצריך הזרמה מהבעלים והמרה של חוב למניות אך מבחינת שווי האג"חים שיוותרו רוב הסיכויים שבסופו של יום התספורת הממשית לאחר הסדר ב' תהיה נמוכה מאוד אך ההסדר יחזק את החברה כך שהאג"חים שיוותרו יסחרו בתשואה של אחוזים בודדים (בניגוד ל 20% ויותר היום) והמניות שייווצרו כתוצאה מביטול חלק מהחוב יהיה שוות בקרוב להיקף החוב שבוטל.

לאור כל הדברים הללו, השקעה באג"ח כח' נראית כהזדמנות מצוינת.

גילוי נאות: מחזיק.

החלמאות בנדל"ן בעיצומה - דיור למשתכן עם ערבות מדינה במקביל לרכש מוגבר של דיור ציבורי בשוק הפרטי

מעניין אם ההתנהלות של מדינת ישראל בנושא שוק הנדל"ן תגיע יום אחד לחומרי הלימוד באוניברסיטה כדוגמה לכיצד מדינה מצליחה להחריב את השוק בעודף כוונות טובות.

אז מה יש לנו?

יד ימין דוחפת בכל הכח פרויקטים של "מחיר למשתכן" - מפרט מוגדר, קרקעות מסובסדות בעלות  של כ- 4 מליארד ש"ח בשנתיים, כאשר התחרות של הקבלנים על מחיר הדירה - רוב הקרקעות בבעלות המדינה יוצאות לשיווק תחת התוכנית, אשר מתהדרת במחירים הנמוכים בכ - 20% ממחירי השוק החופשי
מסיבות שונות הבנקים תופסים את רמת הסיכון בפרויקטים הללו כגבוהה ודורשים מהרוכשים (זוגות "זכאים") הון עצמי של 40% לצרכי משכנתה. ל"זכאים" שזכו בהגרלה (5% מהנרשמים) אין הון עצמי כזה , אז המדינה תספק לבנקים ערבות מדינה למשכנתה....

מנגד יד שמאל רוכשת במלוא הקצב דירות בשוק החופשי  לטובת הגדלת מאגר הדירות בבעלות המדינה (דרך עמידר)  לצרכי הדיור הציבורי - קצב של 1000 דירות בשנה כאשר העלות למדינה היא , מעבר למחיר הדירה, 40 אלף ש"ח דרך קבלן פרטי ו- 15 אש"ח דרך עמידר. הדירות הנרכשות כמובן יותר "יקרות" מהדירות הנמכרות בפרויקטים של "מחיר  למשתכן" כי הן נרכשות במחירי שוק .

התוצאה - היצע הדירות החדשות לשוק החופשי שאינו זכאים הצטמצם מאוד כי קרקעות המדינה משווקות ב "מחיר למשתכן" והזכאים הזוכים נהנים מהנחה של 20% והמדינה נדרשת לערוב למשכנתה  ומנגד, אל מול ההיצע הקטן , נכנסת המדינה כשחקן מרכזי בשוק הדירות הפרטי ברכש של דירות המיועדות לדיור ציבורי במימון ציבורי ובמחירי שוק.

המדינה פשוט דוחפת את הביקושים בשוק החופשי (רכש דירות) מצד אחד ומקטינה את היצע הדירות בו  (מחיר למשתכן)  - אז מה הפלא שהמחירים ממשיכים לעלות?

האם רק אני רואה את האבסורד הנוראי?

האם לא  סביר יותר להמיר חלק מהדירות בפרויקט "מחיר למשתכן" לדיור ציבורי ולהימנע מרכש דירות בשוק החופשי  במחירי שוק תוך תשלום עמלות רכישה שמנות לגופים פרטיים / עמידר?

הקברניטים של שוק הדיור - והיום יש רק אחד -כחלון, פשוט לא מבינים עובדה פשוטה אחת  - על המדינה לבנות דיור ציבורי באופן שוטף וזהו הכלי היעיל ביות לוויסות מחירי בשוק הדיור,  אך כתנאי יש לשחרר קרקעות לבניה וכאן מתחיל להסתמן אור בקצה המנהרה בתחזית התחלות בניה של כ- 53 אלף דירות ב 2016 וכ- 60 אלף ב - 2017.

דיור ציבורי ברובו זול מאוד לבניה - מעונות סטודנטים, דיור מוגן למבוגרים ,דיור לחיילים בודדים עולים כ- 200 אש"ח למיטה כך שלתת מענה ל 10,000 סטודנטים / קשישים החיים היום בשכירות יעלה למדינה 2 מליארד ש"ח בלבד והשקעה של 10 מליארד ש"ח ליצירת 50,000 מיטות תשפיע מהותית על הביקוש לשכירות  ודרכו על שוק הדיור כולו. דיור ציבורי כזה אינו מתחרה עם היצע הקרקעות לדירות רגילות שכן הוא מפותח על "קרקעות חומות" - קרקעות המיועדות לשימושים ציבוריים.
במילים אחרות, ה - 4 מליארד ש"ח של סבסוד קרקעות ב"מפעל הפיס" של מחיר למשתכן יכלו למממן 20,000 מיטות בדיור הציבורי ולמעשה להגדיל את היצע הדיור הכולל בכ- 15% בשנה , וכבונוס לתת מענה לאוכלוסיות חלשות. 

כתבתי בינואר 2015 על הנושא בתהייה מדוע הממשלה לא מתייחסת לנושא המעונות  כפרויקט ממשלתי ,  ובחלוף 15 חודשים , במרץ 2016 העבירה הממשלה את נושא ריכוז תכנון מעונות סטודנטים תחת חברת דירה להשכיר עם יעד תכנוני של 20,000 יחידות עד 2020.  אני סקפטי לגבי הצלחת המהלך , אך אולי עוד אופתע.
אני בדעה שיש להתייחס לעניין כפעילות בשעת חרום - אם המדינה יודעת לבנות גדר מורכבת על גבול מצריים תוך שנתיים, באותו האופן יש להתייחס לבניית מעונות סטודנטים זה נושא לא פחות חשוב.

החזקות אג"ח עקריות - רבעון שני 2016

בהמשך לפוסטים הקודמים המציגים את 10 האחזקות הגדולות (ני"ע סחירים)

 בסוף שנת  2014 
רבעון הראשון של 2015 ,
 רבעון שני 2015
רבעון שלישי של 2015
סוף שנת 2015
רבעון ראשון 2016

מוצג מטה   הרכב ההחזקות בתום הרבעון השני   של 2016:

ברבעון החולף חלו מספר שינויים -

יצאו מהרשימה:

מירלנד, פרופיט , סקורפיו (עדיין בתיק , ללא שינוי פרט להמרה שבוצעה בפרופיט של אג"ח ז' לאג"ח ד')

נכנסו:

• אקסטל שפורסם לגביה ניתוח האג"ח עם הכניסה לפוזיציה
• לוזון גרופ (לשעבר דורי) - הזדמנות שנוצרה בעקבות כניסת בעלים חדשים הרוצה להוכיח עצמו
• אורתם סהר - הסתבכות  בעל השליטה והמנכ"ל גרמה לפאניקה בקרב מחזיקי האג"ח שיצרה הזדמנות לרכוש את האג"ח המחירים המשקפים יחס סיכוי/ סיכון מצויין.

שינויים בהחזקה:

• אפריקה השקעות - המשך רכישות באג"ח 

במבט קדימה  בקרדן צפויים פדיונות בעקבות מימוש נכסים, בהנחה שמחירי האג"ח לא יעלו דרמטית יש אפשרות כי אשמור על היקפה היחסי של הפוזיציה.

אני חייב לציין כי האג"חים של לוי אינם אג"חי זבל אך הם בתיק פשוט כי אין בשוק די נזילות למימוש האחזקה מבלי לשלם "קנס" משמעותי -  השקעת זמן רב בנסיון למכור כל פעם מעט מאוד או למכור בירידות שערים משמעותיות. אינני רואה סיבה לשלם הקנס כך שכנראה האג"ח יוחזק עד הפדיון.

אם אורבנקורפ היתה  נסחרת , היא היתה מתברגת לרשימה ברמה של 4%-5%

אג"ח Q2 2016 Q1 2016 Q4 2015 Q3 2015 Q2 2015 Q1 2015 קרדן 29% 30% 28% 28% 31% 35% לוי 16% 17% 23% 26% 26% 32% אפריקה 17% 14% 15% 9% 9% 5% פיתוח  13% 14% 10% 13% 13% 3% פטרוכימיים 7% 9% 10% 9% 7% 6% לוזון קב  5% דיסקונט השקעות 4% 4% אקסטל     4% אורתם סהר 3% ארזים 3% 3% 3% 3% 4% 3%