שבוע בדיוק לאחר הורדת הדגל במוקטעה, מטוס "כנף ציון" נחת בבסיס אנדרוז במרילנד. הגשם האפור של וושינגטון קיבל את פניו של ראש הממשלה הישראלי, אבל הקור האמיתי המתין בחדר הסגלגל.
לא היו חיוכים, לא היו הצהרות משותפות לתקשורת על "הקשר הבלתי ניתן לערעור". הנשיא האמריקאי, דמוקרט ותיק שכבר ראה הכל, הניח על השולחן מסמך אחד בלבד. מפה.
"אדוני ראש הממשלה," אמר הנשיא, קולו שקט ויבש. "במשך יותר מ- 60 שנה אמרתם לנו שאתם מחזיקים בשטח מסיבות ביטחוניות. אמרתם שזה 'זמני' עד שיהיה פרטנר. ובכן, הפרטנר שלכם כרגע התאבד מרצון והוריש לכם את הבית. יש לכם 2.5 מיליון תושבים חדשים שגרים תחת שליטה צבאית ישראלית מלאה, בלי שום גוף מתווך ועוד 2 מילין עזתים תחת מנדט האו"ם, רובם עוד באוהלים אחרי שהרסתם את עזה ללא תוכנית ל-יום שאחרי שכעת הגיע."
ראש הממשלה ניסה לדבר על "ניהול הסכסוך" ועל "פתרונות ביניים", אבל הנשיא קטע אותו בהינף יד.
"נגמר הזמן לניהול, אדוני. על פי חוות הדעת של מחלקת המדינה, המצב הנוכחי הוא אנומליה משפטית שאנחנו לא יכולים להגן עליה במועצת הביטחון. הסכם אוסלו קנה זמן להסכם קבע אך ממשלות ישראל פעלו לסיכולו והוא כבר אינו קיים . בעזה התנגדתם לשלטון פלסטיני ושנים הסברתם לעולם שהרשות הפלסטינית היא גוף כושל. אפשרתם מימון של ארגון ג'הדיסטי כחמאס כנכס המחליש את הרשות עד שטבח בכם. כשהממשל הרפובליקני של טראפ הודיע כי מתנגד לסיפוח של איו"ש , מיסמסתם את התוכניות לחיזוק הרשות הפלשתינית למרות הסכמתכם לתוכנית 20 הנקודות, שר האוצר אז הצהיר כי מבצע מהלכים לסיפוח. לאיזה פתרון בדיוק אתם מצפים? לאף אחד בעולם אין רצון לשלוט בשטח ואם לא מדינה לפלשתינים או כמינימום רשות אוטונומית מתפקדת בתמיכה מלאה של ישראל אז מדינת ישראל. החוק הבינלאומי לא מכיר ב'זמני' שנמשך לנצח ללא משא ומתן. יש לכם שתי אפשרויות: או שתצאו משם מחר בבוקר ותפנו 600 אלף ישראלים – מה שאני מבין שאתם לא יכולים לעשות – או שתספחו את השטח ותעניקו זכויות. יש לכם 90 יום להעביר חוק סיפוח והסדרה. ביום ה- 91 , אם המצב נשאר כפי שהוא, ארה"ב תימנע מווטו באו"ם ותתחיל בהליכים להגדרת המשטר שלכם כמשטר אפרטהייד. הסנקציות הכלכליות כבר מוכנות במגירה."
הפגישה ארכה 14 דקות. ראש הממשלה יצא החוצה, חיוור כסיד. הוא הבין שהמטרייה האווירית המדינית של ישראל התקפלה. לא נערכה מסיבת עיתונאים משותפת אלא פורסמה הודעה קצרה של דוברות הבית הלבן שלא הותירה מקום לספק באשר למה שהתרחש בחדר הסגלגל:
"ממשלת ארה"ב קוראת לישראל לפעול לסיפוח מיידי של שטחי יהודה ושומרון. עיני העולם כולו נשואות בצפיה לפעולה החלטית ומהירה לייצוב המצב בשטח בדרך דמוקרטית. אנו מתייצבים לצד ישראל ברגע היסטורי זה , על סף "סיום הסכסוך" ונסייע לישראל בכל דרך באינטגרציה של השטחים המסופחים למדינת ישראל. ממשל זה והעולם כולו לא יקבלו משטר אפרטהייד בשטחים המסופחים. אנו בטוחים כי העם בישראל ידע לקבל ההחלטות הנכונות בעת ההיסטורית הזאת"
החזרה לישראל הייתה תחילתה של הסחרחרה. הקואליציה המקרטעת, שנבנתה על שימור הסטטוס-קוו, התפרקה תוך 48 שעות. אי אפשר היה "לא להחליט". האקדח האמריקאי היה על השולחן. הכנסת פיזרה את עצמה, וישראל הלכה למערכת הבחירות המוזרה, המהירה וההיסטרית בתולדותיה.
הנושא לא היה יוקר המחיה, לא איראן, ולא שינויים במערכת המשפט. על שלטי החוצות הייתה שאלה אחת בלבד: סיפוח או התאבדות?
וכאן התרחש ההיפוך הגדול.
הימין האידיאולוגי, זה שחלם דורות על "ריבונות", נכנס לשיתוק. פתאום, כשהריבונות הגיעה עטופה ב- 2.5 מיליון פלסטינים האיו"ש דורשי אזרחות והעזתים דורשים להצטרף , החלום הפך לסיוט. מפלגות הימין המשיחי גמגמו. הם דיברו על "אוטונומיה", על "עידוד הגירה" ו- "שטחי C" , על פנטזיות שקרסו מול המציאות. הבוחרים שלהם, אנשי ימין מתון ומסורתי, הביטו בהם בבעתה. הם רצו ביטחון, לא מדינה דו-לאומית.
לעומתם, השמאל-מרכז הציוני התעורר לתחייה תחת דגל החירום. הקמפיין היה אכזרי: "מצילים את הרוב היהודי". המפלגות התאחדו לגוש אחד ענק שקרא להיפרדות, אך בהיעדר פרטנר להיפרדות ממנו, הם נאלצו להודות באמת המרה: כדי להציל את המדינה, צריך קודם כל לנהל את האירוע ולא להפקיר אותו לכאוס.
והערבים? הם נהרו לקלפיות באוטובוסים, ברכבים פרטיים, וברגל. אחוז ההצבעה במגזר הערבי עמד על 89%. התחושה הייתה היסטורית: הקול שלהם יקבע אם אחיהם בגדה יהפכו לאזרחים.
בליל הבחירות, המדגמים הראו את גודל הרעידה: גוש המרכז-שמאל גרף 75 מנדטים. המפלגות הערביות המאוחדות – 20 מנדטים. הימין הקשה והדתי התרסק ל-15 מנדטים של מחאה זועמת. החרדים רק 10. העם בישראל, ברגע האמת, הבין שהסיפוח הוא עובדה מוגמרת, ומישהו שפוי צריך להחזיק את ההגה.
אבל בזמן שהפוליטיקאים הרכיבו קואליציה, השטח דימם כסף וסמכות.
הוואקום שהותירה הרשות הפלסטינית שאב לתוכו את מדינת ישראל בעוצמה של חור שחור.
סרן (במיל') יונתן, מהנדס תוכנה מתל אביב, מצא את עצמו בצו 8, יושב בלשכה של מושל שכם לשעבר. התפקיד שלו: "קצין תיאום שירותים עירוניים", למעשה מושל שכם כחלק מהממשל הצבאי הישראלי.
"אתה לא מבין," הוא צרח בטלפון לחמ"ל הפיקוד. "המשאיות זבל לא עובדות כי אין מי שישלם סולר. הביוב זורם ברחוב הראשי. מנהל בית החולים הממשלתי דורש תקציב לתרופות כי משרד הבריאות ברמאללה נסגר. מה אני אמור לעשות? לתת לו את הכרטיס אשראי שלי?"
התשובה הגיעה ממשרד האוצר בירושלים, והיא הייתה יקרה להחריד.
בישיבת חירום של הקבינט הכלכלי, הפקידים הציגו את המספרים בידיים רועדות. ישראל נאלצה להזרים 3 מיליארד שקל בחודש רק כדי למנוע אסון הומניטרי בגדה. חשמל, מים, שירותי בריאות, משכורות למורים ולרופאים – הכל נפל על משלם המסים הישראלי וזאת בנוסף לעשרות אלפי אנשי המילואים שגוייסו להחליף המשטרה הפלסטינית שהתמוגגה. גביית המסים ברשות? אפס. אין מנגנון גבייה. תרומות בינלאומיות? חדלו. אין למי להעביר הכסף.
הבורסה בתל אביב, שחגגה חודשיים קודם לכן את "סוף הסיכון הביטחוני", התרסקה אל קרקע המציאות הכלכלית. חברות הדירוג הבינלאומיות הורידו את הדירוג של ישראל ל-BBB מינוס, עם אופק שלילי. "ישראל קנתה חברה פושטת רגל בלי בדיקת נאותות," כתב ה"פייננשל טיימס". "גלולת רעל" דיווח הוולסטריט ג'ורנאל. ההשקעות החזויות של מדינת ישראל באיו"ש הן בסביבות 100 מליארד דולר רק על מנת להגיע לרמת השרות המוניצפלית- חינוכית - בריאותית של הישובים הערבים בישראל. 50 מליארד דולר נוספים נדרשים לתשתיות חשמל, מים , בתי חולים וכבישים בסטנדרט המקובל בישראל. עם הסיפוח , התל"ג הישראלי לנפש יקטן ב- 10%.
ברחובות, הכאוס לבש מדים של מג"ב. עשרת אלפים לוחמי משמר הגבול ואנשי מילואים הפכו לשוטרים כחולים בעל כורחם. הם לא רדפו אחרי מחבלים; הם חקרו גניבות רכב בקלקיליה, טיפלו באלימות במשפחה בחברון, וכיוונו תנועה בבית לחם. "אני לוחם ימ"מ," אמר לוחם מתוסכל לכתב חדשות, "ועכשיו אני רושם דו"ח על חגורה לנהג מונית פלסטיני . זה טמטום."
הדד-ליין האמריקאי התקרב. נותרו שבועיים. הממשלה החדשה, בראשות מנהיג מפלגת מרכז, הבינה שאין ברירה. צריך להעביר חוק סיפוח, אחרת הסנקציות הבינלאומיות ימוטטו את הבנקים ועימם את הכלכלה כולה . זה לא יהיה תהליך ארוך אלא עניין של דקות בהם תעצר זרימת הכספים מישראל ואליה כאשר סנקציות יוטלו על הבנקים הישראליים. למעשה רק האיום בסנקציות גרם לבריחה מהשקל והשקעות בישראל . השקל מגרד את ה- 6 שקלים לדולר , האינפלציה מזנקת. המשק בסיחרור.
ראש הממשלה כינס את היועצים המשפטיים ואת נשיאי העליון בדימוס. "תנו לי מוצא," הוא התחנן. "תנו לי דרך להחיל ריבונות בלי לתת אזרחות."
המשפטנים הנידו בראשם. "אי אפשר, אדוני. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו לא מאפשר יצירת שני מעמדות של בני אדם תחת אותה ריבונות באופן קבוע. אם אתה מספח, הם תושבים עם זכות לאזרחות. כל קומבינה אחרת תיפסל בבג"ץ תוך דקות. יש לזכור כי יש כבר תקדימים :סיפוח מזרח ירושלים וסיפוח הגולן - מה ההבדל בין דרוזי בגולן למוסלמי בחברון? אם תשנה את החוק, תיצור משטר אפרטהייד שיוביל לאותן סנקציות"
בחוגי הימין נשקלו גם אפשרויות ל- "חוקה ציונית" שתחייב כל אזרח לחינוך ציוני ושבועה שהוא ציוני , אך היא נפלה בהתנגדות החרדים (שכידוע אינם ציונים) ומהטעם הפשוט שלהכריח אזרחים דרוזים או אזרחים ערבים מיפו להצהיר כי הם ציונים כבר הגדיש את הסאה.
ואז הגיע הרגע האירוני ביותר בהיסטוריה הפוליטית של ישראל.
ראשי הימין המשיחי והמתנחלים, אלו שנלחמו במשך שנים לצמצם את כוחו של בג"ץ ולהעביר פסקאות התגברות, הודיעו שיעתרו לבג"ץ נגד חוק הסיפוח.
הטענה שלהם: חוק הסיפוח סותר את חוק יסוד: הלאום ואת ערכי מגילת העצמאות, שכן הוא מבטל דה-פקטו את הרוב היהודי ומוביל למדינת כל אזרחיה.
"בג"ץ חייב להגן על המדינה היהודית!" זעק יו"ר האופוזיציה הימני מעל דוכן הכנסת. אבל עורכי הדין שלו חזרו אליו עם פנים נפולות. "החוקים שהעברנו בממשלה הקודמת... הם מגבילים את היכולת של בג"ץ לפסול חוקי יסוד. חסמנו את בית המשפט מלהתערב ברצון הכנסת. עכשיו הכנסת רוצה להתאבד, ובית המשפט לא יכול לעצור אותה."
החרב שהימין השחיז כדי להילחם בשמאל, הייתה זו שכרתה כעת את ראשו של החזון הציוני-דתי.
יום שלישי, עשר בלילה. מליאת הכנסת הייתה דחוסה ומחשמלת. בחוץ, הפגנות ענק של הימין שרף צמיגים וקרא "בוגדים", והפגנות של השמאל שעמד בדממה עם נרות נשמה, אבל על גדרות הכנסת לא טיפס אף אחד. הייאוש היה כבד מדי.
ההצעה שעל השולחן: "חוק החלת הריבונות והסדרת המעמד האזרחי ביהודה ושומרון".
יו"ר הכנסת קרא את השמות.
חברי הכנסת מהשמאל הציוני הצביעו "בעד". הם בכו. חלקם רעדו. הם ידעו שהם מצביעים בעד סופה של המדינה כפי שהכירו אותה, כדי להציל אותה מסנקציות ובידוד. הם הצביעו בעד כי האלטרנטיבה הייתה משטר צבאי נצחי , בלתי חוקי וישראל ההופכת לקובה וצפון קוריאה.
חברי הכנסת מהימין, בהמשך למסורת הארוכה של התעלמות מוחלטת מהמציאות והאינטרסים הבסיסיים של המדינה, הצביעו "נגד". הם צרחו. הם קרעו קריעה בחולצותיהם ותכננו לשבת שבעה בכנסת בתום ההצבעה. "דין רודף" כבר נגזר על כל המעורבים - מנשיא ארה"ב ועד שופטי העליון. המשיחיים הצביעו נגד הגשמת חלום ארץ ישראל השלמה, כי הבינו שהמחיר הוא אובדן המדינה היהודית.
חברי הרשימה הערבית ישבו בשקט. כשקראו בשמם, הם הרימו את ידם ואמרו "בעד" בקול צלול. הם לא היו צריכים לנאום. המספרים דיברו בעד עצמם.
הלוח הראה את התוצאה: בעד: 63. נגד: 57.
יו"ר הכנסת הלם בפטיש. המכה נשמעה כמו יריית אקדח בחדר ריק.
בשעה 00:05, הטלפונים רטטו. הודעת "פוש" באפליקציות החדשות בישרה: "היסטוריה: הכנסת אישרה את הסיפוח. תושבי יהודה ושומרון הפכו לתושבי קבע בישראל".
ברמאללה, ד"ר סמיר ישב בסלון ביתו. הטלפון שלו צפצף. הודעה ממשרד הפנים הישראלי, בערבית ובעברית: "שלום סמיר עבדאללה. מעמדך הוסדר כתושב קבע במדינת ישראל. הנך מוזמן לקבוע תור ללשכת רשות האוכלוסין להנפקת תעודת זהות."
הוא הביט בחלון. זיקוקים החלו להאיר את השמיים מעל העיר. צעירים יצאו לרחובות, צופרים במכוניות. הדגלים שהונפו לא היו דגלי פלסטין, אלא דגלים כחולים-לבנים שנתפרו בחיפזון במתפרות בחברון. הניצחון היה שלם. הם לא ניצחו את ישראל במלחמה; הם הפכו לישראל.
במרחק קילומטר משם, ביישוב בית אל, חגי ישב מול הטלוויזיה הכבויה. הוא שמע את הזיקוקים מרמאללה. כל פיצוץ צבעוני בשמיים היה כמו סכין בלב. הוא הביט בתעודת הזהות הכחולה שלו, אותה תעודה שסמיר יחזיק מחר בבוקר.
הוא הבין שהמאבק נגמר. ארץ ישראל נשארה, אבל מדינת היהודים הפכה לפרק בהיסטוריה. הוא מעולם לא הרגיש בודד יותר, בתוך הבית שלו, בארץ שלו, שפתאום הרגישה כמו מדינה זרה לחלוטין. מדינה אחת לשני עמים ? היכן טעינו? חשב לעצמו. חשבון הנפש האישי היה נוקב - התחנכנו על א"י השלמה , התיישבנו בתפיסה של "למנוע מדינה פלסטינית", הצבענו למפלגות שהצהירו "חמאס הוא נכס" כדי למנוע מדינה פלסטינית , סללנו כבישים עוקפים , הקמנו חוות להגן על הקרקעות , הקממנו מאחזים, התעלמנו מפשעי "נוער הגבעות", התפללנו לאלוהים, שמרנו מצוותיו , הלכנו בדרכי הרבנים שהבטיחו גאולה ותקומה, דיברנו על "הרתעה" של הערבים, התפללנו לסיפוח וריבונות. כיצד היינו כה עיוורים למציאות של 2.5 מיליון ערבים , בני אדם המאמינים באותו האל , שלא הולכים לשום מקום? האם היה זה רצון השם? האם זה עונש?.... חגי הוריד הכיפה מראשו והטמינה במגירה ובדק שוב את חסכונותיו. אין לי מה לחפש בבית אל , אמר לעצמו , הגיעה העת לעבור לאזור עם רוב יהודי. שווי הווילה רחבת הידיים שלו שבתחילה צמח עם גל האופטימיות צנח עתה עם ההבנה כי באיו"ש רוב הישובים היהודיים שפוזרו ללא הבחנה בשטח יהיו תחת שלטון מוניצפלי ערבי ואם זה לא מספיק, מה ימנע מערביי רמאללה לרכוש ווילה בבית אל?
בדומה לחגי, עשרות אלפי מתיישבים באיו"ש עשו את אותו חשבון נפש. הסיפוח לא רק יצר מציאות אזרחית חדשה של מדינה דו לאומית אלא מארגן מחדש את השלטון המקומי באיו"ש. בית -אל כבר לא תהיה תחת מועצה אזורית ייעודית של ישובים יהודים אלא בבחירות המוניצפליות הבאות תהיה חלק ממועצה אזורית "עוטף רמאללה צפון " (שם זמני) המשותפת לישובים יהודים וערבים, בדיוק כמו בישראל לפי הסיפוח. מכיוון שהרוב ערבי, המועצה תישלט ע"י רוב ערבי. עשרות אלפי מתנחלים מצאו עצמם עם בית ששוויו נמוך מהמשכנתא עליו. בעתונות הכלכלית עוסקים בגל פשיטות הרגל הצפוי בקרב אוכלוסיית המתנחלים אשר יאלץ הממשלה לסייע לבנקים.
בישובי הימין הקיצוני נערכו טקסים סודיים של השבעה. המחתרת היהודית קמה. ההנהגה שהביאה לאסון חייבת לשלם. נצח ישראל לא ישקר!
הבוקר הפציע. אזרחי ישראל החדשים והישנים ולמעשה העולם כולו שאלו את אותה שאלה - מה יילד יום?
שרשור פוסטים זה עוסק בתשתית להקמת מדינה פלסטינית הנוצרת בחסות ועידוד הימין הקיצוני הישראלי והליכוד שלא היו מסוגלים ליצור תוכנית ל- "יום שאחרי" המלחמה ובפועל תכננו מלחמה לנצח כי "חמאס הוא נכס", החיסון היחידי כנגד הקמת מדינה פלסטינית שישראל התחייבה להסכים לה באימוץ החלטות או"ם 242 ו- 338 , הסכם השלום עם מצרים והסכמי אוסלו ולכן יש לשמרו בכל מחיר. השרשור התחיל עם פיטורי גלנט ובחירת טראמפ כשכתבתי:
"באשר לבחירתו של טראפ, שעון סיום המלחמה מתחיל לספור לאחור. טראפ אמר כי מצפה שהמלחמות כאן יסתיימו עד כניסתו לתפקיד , ומי שזוכר האיש מתנגד לפנטזיות המשיחיות , חותר בכל הכח ל- "דיל" עם סעודיה שעל מנת לעשותו, ממשלת ישראל תאלץ להיפרד מהחלומות המשיחיים. מי שעוד לא הבין - טראמפ בעד סוג של מדינה פלסטינית .
לא אחזור על הדברים בשרשור רק אומר שמאז שטראמפ נבחר הוא כופה על ממשלת ישראל, באגרסיביות הולכת וגוברת את רצונו. מהפסקת האש של 2/2025 שישראל העיזה להפר על מנת להימנע ממעבר לשלב ב' שלה וזאת ב- "מבצע" מרכבות גדעון המופקר , סיום המלחמה דרך כפיית הפסקת הלחימה ב- 9/2025 שישראל כבר לא תפר , תוכנית 20 הנקודות של טראפ הכוללת בינאום הסיכסוך ש -50 שנה ממשלות ישראל נלחמו בו , ניתוק ישראל מעזה ע"י מנדט או"ם לכוח בינלאומי וסלילת הדרך למדינה פלסטינית -להכל ממשלת ישראל הסכימה, כולל המשיחיים שנשארים בממשלה שלדברי יוסי דגן ב- 9/25 "חתומה על הקמת מדינה פלסטינית".
עם התערבות טראפ בלחמה , השוק בישראל החל לעלות באופן מובהק.
בימים אלו סיוע מוזרם לעזה בכמויות ענק שעוד יצמחו וחמאס גוזר הקופונים (איפה הימין שאיים "אף גרם סיוע לא ייכנס!") ומושלמת ההערכות ל- "עזה החדשה" במסווה של "מועצת שלום" בינלאומית. כעת ברור לכולם כי ניהול עזה עובר לידיים מוסלמיות - מצרים, טורקיה , טקאר , האמירויות וסעודיה. הן המממנות את השיקום ומנהלות את חמאס. בשטח הרשות הפלסטינית חוזרת לעזה ו- 10,000 שוטרים פלשתיניים מהגדה מסיימים אימוניהם במצרים לקראת פריסתם בעזה. הממשלה בישראל עושה כמובן הצגות לבייס של מופתעת [למרות שהדבר היה ברור מהרגע הראשון וכתבתי עליו לפני חודשים רבים] מה פתאום קטאר וטורקיה (אך אף מילה על "ממשלת הטכנוקרטים" המזוהים עם אש"ף... ) , סמוטריץ מסביר שנשאר בממשלה בשביל ישובים שהוא מדמיין שיקים באיו"ש ובצה"ל עושים קולות כאילו הם יפרקו את חמאס מנשקו ומזהירים מ-"מגדלים" בעזה החדשה שיסכנו את בטחון ישראל... הכל מציאות ווירטואלית לטובת האידיוטים שקונים הסחורה הפגומה שהממשלה מנסה למכור.
מול מציאות זאת יש לשאול - האם לא ניתן היה להגיע ל- "הישג" זה עוד במחצית 2024? או לפחות ב- 2/2025 כשלב ב' של הפסקת האש אז? על מה בדיוק ישראל נלחמה שנתיים במקום חודשיים?
אי אפשר להגזים בנזק לטווח ארוך שגרמה ממשלת החורבן למדינת ישראל . כממשלה שחרטה על דיגלה "משילות" אפסיותה הביאה לאובדן המשילות על המדינה ודרכה המוכתבת היום על ידי ארה"ב שהאינטרסים של ישראל כבר לא בראש סדר עדיפויותיה במזרח התיכון . הנזק לישראל לא נמדד רק במישור הכלכלי הישיר אלא נזק אגבי ארוך טווח של תדמית. מצד שני המלחמה "מוכרת" ציוד צבאי שהוכח בקרב והתעשיות הבטחוניות בישראל חוגגות.
שנתיים של מלחמה בניגוד לתורת הבטחון הקובעת מלחמות קצרות והפקרות ביטחונית של שנים ארוכות תחת ממשלות ימין הביאו את ישראל לאיבוד ריבונותה.
סינוואר ניצח. מדינת ישראל הפסידה. הפרחים לממשלת הימין על מלא, הגרועה בממשלות ישראל.
בטח גם זה בגלל היועמ"שית ובית המשפט העליון.....
מה יקרה הלאה?
חמאס ימסור את הניהול האזרחי של עזה לידי "ממשלת הטכנוקרטים" שתציב עזתים המזוהים עם הרשות בתפקידי מפתח ובפשרה מפאיניקית , יצטרפו ל-"פקידים" גם אנשי חמאס , כי משלמים שם משכורות. בדיוק אותה שיטה שהופעלה עם אונר"א.
בנושא פרוק הנשק ימצא איזה פתרון בסגנון לימודי הליבה במגזר החרדי - נגיד שעשינו אבל אף אחד לא ממש בודק, נראה איזו עשיה על מנת שמי שמשלם ירגיש טוב עם עצמו ובכך "פרוק חמאס מנישקו" יושלם.
בטווח של שנה , ישראל תיסוג לקו הגבול הבינלאומי , כוחות בינלאומיים יכנסו למגננים / מוצבים שצה"ל יפנה ויאבטחו את "הקו הצהוב" שימנע מחמאס להפריע לשיקום ממזרח לקו , כוחות פלסטינים חמושים של הרשות יהיו "כוחות הבטחון" , אחראים על האוכלוסיה הפלסטינית ממזרח לקו הצהוב.
חמאס כארגון מרכזי בעזה וכאידיאולוגיה של האחים המוסלמים ישאר, משני עברי הקו הצהוב.
שיקום עזה יחל, עשרות מליארדי דולרים יובטחו, חלקם יגיע, רובם לא . העולם יאבד עניין, האו"מ יקים אונר"א 2.0 , עזה תישאר בחורבנה עוד לפחות דור תחת שלטון בינלאומי עד שתחלץ עצמה בציפורניים ומהכנסות מעבודה בישראל.
ההתפתחות האמיתית תהיה באיו"ש אחרי הבחירות בישראל. לא חשוב מי תהיה הקואליציה. טראמפ כבר פרסם תוכנית למדינה פלסטינית , צריך רק לקרוא אותה. זו תהיה עסקת המאה - מדינה פלסטינית תמורת נורמליזציה עם סעודיה והעולם המוסלמי. יתכן שהחלפת שלטון באיראן תהיה המוהר למשפחת הכלה הסרבנית. בצד הישראלי ההזנחה של המגזר הערבי מביאה תגובת נגד של צבירת כח פוליטי שיתמוך וילחץ על הסדר באיו"ש.
והימין המשיחי? כאמור כבר היום ברור שאין שם אידיאולוגיה אמיתית אחרת כיצד יושבים בממשלה החתומה על הקמת מדינה פלסטינית? מזלם שמדובר באוכלוסיה שמאמינה בניסים ואינה קוראת עיתונות לא מגזרית. כך היאוש יותר נוח.
מול המציאות הזו הבורסה עולה והשקל מתחזק. המשקיעים מבינים כי המלחמה הסתיימה. מכה אמריקאית באיראן תהיה רק בונוס נוסף. לא רק זאת , המשקיעים רואים את הסקרים המבטיחים נצחון סוחף של המחנה הציוני-ליברלי- עובד - ומשרת על פני המחנה החרדי- משיחי- וכנופיית הכוח כסף וכבוד העובדת רק בשביל עצמה.
אני עדיין בדעה שיש לבורסה הישראלית לאן לעלות ולשקל להתחזק. השיא יגיע לאחר הבחירות עם התחלפות הממשלה שנמצאת במרחק חודשים בודדים ובהנחה שכוחות חיצוניים כגון מפולת בשוקי העולם לא יתערבו.
הפוסט המקורי (מטה) נכתב ב- 17/10/2023, עשרה ימים בלבד אחרי מתקפת חמאס ב- 7/10 כאשר שער הדולר הגיע ל- 3.97 והציע, על סמך לקחי העבר של זינוק בדולר בגין ארוע בטחוני, כי בנק ישראל יתחיל למכור דולרים שכן סופו של שער הדולר להתנרמל . זה לא התרחש. בנק ישראל מכר מעט מאוד דולרים והיום היתרות הן בסביבות 225 מיליארד דולר אל מול כ- 200 לפני פרוץ המלחמה.
חוסר הפעולה של בנק ישראל גרם לנזק על עשרות מליארדי שקלים שהיו יכולים להיות מורווחים ממימוש דולרים שנרכשו בשערי שפל ורווחים אלו היו יכולים להיות משולמים כדבידנד לממשלה ולסייע בכיסוי הגרעון הממשלתי. אני חושב שיש להקים וועדת חקירה ממלכתית ביחס לניהול יתרת המטבע האדירות של ישראל במצב של החלשות חריגה של השקל. בנק ישראל פשוט כושל בעניין פעם אחר פעם, 0 למידה והפקת לקחים.
ב- 17/10/2023 כתבתי:
באשר למשקיעים - מי שמאמין בכלכלה הישראלית לטווח ארוך, צריך להיות בצד המוכר דולרים ורוכש שקלים. כרגיל אינני יודע לזהות נקודת שיא או שפל אך ברור לי כי השקל היום זול כפי שלא היה תקופה ארוכה מאוד. וזה זמני.
וב- 15/12/2024 , כאשר השקל חזר להתחזק וההזדמנות לרווחי שיא פוספסה אך עדיין היה מקום לצמצם היתרות כתבתי:
בנק ישראל מכניס את ישראל לבעיה . מצד אחד היתרות הגבוהות שומרות על שקל חלש , מצד שני השקל החלש יוצר אינפלציה שבנק ישראל מעלה הריבית להילחם בה. האלטרנטיבה היא לתת לשקל להיסחר בערכו "האמיתי" , כנראה 3 ש"ח לדולר ופחות
ובכן, במקום שבנק ישראל ימכור דולרים במחיר שיקלי מנופח, הוא מתן לזמן לעשות את שלו ואנו מתקרבים לשער 3 ש"ח ופחות בקורלציה מושלמת עם רמת הטרוף המערכתית בה נתונה ישראל מאז הקמתה של ממשלת המחדל תומכת החמאס האנטי- ציונית , ברית המשיחיים והגזעניים עם הלא עובדים ולא משרתים . השקל החל להחלש עם השקת המהפכה המשטרית והגיע לשיא במלחמה. השקל חוזר לרמתו טרום הקמת הממשלה עם סיום המלחמה, כשלונה של המהפכה המשטרית והסקרים המעידים כי ממשלת המחדל לא תחזור לשלוט במדינה.
מדובר באינדיקטור לא פוליטי המראה מה טוב לישראל. לקראת הקמת הממשלה החדשה: ציונית- ליברלית של האנשים העובדים ומשרתים השקל ימשיך להתחזק.
כל שניתן הוא להצטער על ההזדמנות "לעשות סיבוב " על המשקעים הזרים ולמכור להם דולרים בשערים הגבוהים ב- 25% משוויו הריאלי של השקל.
נותרה רק שאלה אחת. אם ארוע של 7/10 והמלחמה אחריו לא גרמו לבנק ישראל למכירת דולרים משמעותית על מנת לתמוך בשקל ובצרכי התקציב של הממשלה , לשם מה בדיוק נועדו יתרות המטבע הגדולות של הבנק?
מכיוון שהיה ברור לכל מי שפועל בשוק ההון הישראלי לאורך שנים כי השקל יחזור להתחזק, הריצה של עדר הישראלים לקרנות חו"ל על מנת "לפזר" את ההשקעה אל מול "סיכוני המלחמה" הביאה לתוצאה הידועה מראש - הפסד מטבעי כבד. כמו תמיד העדר פועל עפ"י מה שהיה ולא עפ"י מה שיהיה - המיר שקלים חלשים לדולר חזק וכעץ כאשר השקל התחזק והפסדי המטבע התממשו , העדר חוזר לשקל.
כדרכי, אני ממתין לרגע הכושר לפעול בניגוד למגמה. שער דולר - שקל כבר לא רחוק מרמה בה יש הגיון רב בלהגדיל ההשקעות בחו"ל.
הפוסט המקורי (מטה) נכתב ב- 17/10/2023, עשרה ימים בלבד אחרי מתקפת חמאס ב- 7/10 כאשר שער הדולר הגיע ל- 3.97.
לא אחזור על תוכן הפוסט רק אציין שהצבעתי על מבצע צוק איתן כדוגמה לארוע שהקפיץ הדולר וכשהושגה רגיעה שער הדולר צנח ולמרות מה שנראה כקטסטרופה מדובר בהזדמנות לבנק ישראל "לפרוק" חלק מהר הדולרים שצבר תוך מימוש רווח שיקלי של כ- 40-50 אג' לדולר ובמכירה מתוכננת של 30 מליארד דולר מדובר ברווח של כ- 12 מליארד שקל לפחות שניתן יהיה להעביר לממשלה למימון הגרעון. בנוסף היה נכון להחליף אחזקות באג"ח מדינה אמריקאי ולרכוש אג"ח של מדינת ישראל בתשואה גבוהה ששיקפה את פרמיית הסיכון שקפצה.
מה עשה בנק ישראל בפועל?
בסוף ספטמבר 2023 עמדו יתרות המטבע (במונחים דולריים) על 198.5 מליארד דולר. בסוף אוקטובר 2023, חודש המלחמה נראשון, הם ירדו ל- 191.2 מליארד. הפער = 7.3 מיליארד דולר בלבד. בנק ישראל מכר ב- 2023 כ- 8.5 מליארד דולר וכנראה הרוויח כ- 1 מליארד מריבית / הון על התיק. 8.5 מליארד דולר זה כל מה שבנק ישראל מכר אל מול ההזדמנות לממש דולרים ברווח ולהוריד את שער הדולר שעלייתו כמובן תורמת לאינפלציה וכזכור בנק ישראל אמון על שליטה באינפלציה.
מנובמבר 2023 חזרו היתרות לגדול וספטמבר 2024 הם הגיעו ל- 220.4 מליארד. מדוע בנק ישראל לא מוכר דולרים נוספים ומחזיר את השקל לרמה של 3.4 ומשיג בזה הקטנת האינפלציה?
בנק ישראל מכניס את ישראל לבעיה . מצד אחד היתרות הגבוהות שומרות על שקל חלש , מצד שני השקל החלש יוצר אינפלציה שבנק ישראל מעלה הריבית להילחם בה. האלטרנטיבה היא לתת לשקל להיסחר בערכו "האמיתי" , כנראה 3 ש"ח לדולר ופחות, שיאפשר הגדלה של היבוא והורדת האינפלציה במקביל לקושי גדול יותר על הייצוא אך כאשר ישראל בתעסוקה מלאה (אבטלה 2.5%) והגרעון הממשלתי גבוה בגין בעיקר הוצאות בשקלים, עדיף אולי להוזיל משאבים מיובאים ולאפשר הסטה של תעסוקה מתעשיות שלא יוכלו להתחרות , רובן תעשייה מסורתית, לצרכים אחרים. מהלך כזה יאפשר לשמור על רמת הריבית שתמנע יצירת בועת נכסים.
במילים אחרות - עדיף שבנק ישראל ימכור דולרים לחיזוק השקל מאשר שיוריד הריבית. התנהלות בנק ישראל במהלך 2024 נראית יותר כמו מישהו שהתאהב ביתרות ומסרב לשחרר מאשר קיומה של מדיניות קוהרנטית לטובת כלכלת ישראל.
יתרות גדולות מדי מעידות על חוסר שיווי משקל בלכלכת המדינה המוליך להקצאת משאבים לא אופטימלית אל מול השוק העולמי שבטווח הארוך פוגעות המשק . תחרותיות בשווקים הבינלאומיים היא הכרח עבור מדינת ישראל ולכך יש צורך בשער חליפין מציאותי ולא כזה הנתמך בהקפים גדולים ע"י הבנק המרכזי.
פוסט מיום 17/10/2023
בסוף 2014, אחרי מבצע צוק איתן והורדת ריבית בנק ישראל ל 0.25% שגררה החלשות רצופה במשך חודשים של השקל , כשהשקל נשק ל- 4 ש"ח לדולר כתבתי בפוסט על כמה ישראל עשירה ומה יהיה עם הדולר:
"החלשות השקל היא ארוע חולף. השקל יתחזק ובנק ישראל יאלץ להמשיך לרכוש דולרים על מנת להגן על שער חליפין מינימלי שיאפשר למדינת ישראל לייצא."
יתרה מכך, הסתכנתי בתחזית ארוכת טווח שהתבררה כמדוייקת ביותר:
"ישראל תמשיך לטפס בסולם המדינות עם יתרות מטבע גדולות ואין לי ספק כי יתרות מטבע של 200 מליארד דולר הם לא עניין מופרך תוך פחות מעשור."
נראה כי בנק ישראל ומשרד האוצר לא מצליחים לנהל מדיניות שקל-דולר קוהרנטית המתבססת על תכונות המשק הישראלי - התחזקות השקל כמגמה ארוכת שנים עם תקופות קצרות של החלשות כתוצאה מארועים חיצוניים לכלכלה וקצרים באופיים.
בנק ישראל בנה יתרות ענקיות אך כשל בשיחרורן בתקופת הקורונה שהשקל נחלש ונאלץ לרכוש דולרים ביציאה מהקורונה כשהשקל התחזק. בנוסף משרד האוצר מגייס חוב חיצוני ללא התחשבות בפערי ריבית בין ישראל לעולם או עוצמתו של השקל.
היום אנו מגיעים שוב לאותן מצב בו השקל מגרד את ה- 4 שקלים לדולר. ההיסטוריה חוזרת על עצמה עם ארוע מלחמתי הרבה יותר יקר בדם ודמים (כסף) . הגרעון הממשלתי יגדל ופרמיית הסיכון של ישראל קפצה.
לאור זאת על בנק ישראל להתחיל למכור באופן שיטתי חלק לא מבוטל מעודף יתרות המטבע הזר . בנק ישראל נקב ב- 30 מיליארד דולר מכירות פוטנציאליות על מנת לייצב שער שקל-דולר , אך לדעתי ייצוב השער משני לצורך לצמצם היתרות על מנת שבעתיד ניתן יהיה להגדילם שוב, כאשר בנק ישראל ידרש לתמוך בשקל. כפי שזה נראה דימיוני ב- 2014 כך אולי זה נראה דימיוני היום , אך זו הכלכלה שמתנהלת במחזוריות ארוכה מבקנה מידה האנושי של תכנון העתיד כך שקשה מאוד לחשוב על כך.
על מכירת הדולרים להתבצע בשני ערוצים -
בשוק השקל - דולר הישראלי , קבלת שקלים תמורת הדולרים הנמכרים. את השקלים שיקבל בנק ישראל ממכירת הדולרים יעביר לממשלה תמורת אג"ח ממשלתי שיונפק / נסחר וכך יתמוך בצרכי הגיוס של המדינה. בנוסף מכירת הדולרים צפויה להניב רווח הון שקלי גדול . מכירת 30 מיליארד דולר בשער דולר 3.9 , תניב רווח של כ- 40-50 אג לדולר ממחיר הממוצע של רכישת היתרות העודפות. רווח הון של כ- 13 מיליארד ש"ח שיחולק לממשלה ויסייע בצמצום הגרעון הממשלתי .
בשוק החוב בעולם - רכישת אג"ח ממשלתי ישראלי לטווח ארוך. למשל המרת השקעה באג"ח ארה"ב באג"ח ישראלי הנקוב בדולרים / יינים או כל מטבע אחר כחלק מתיק ההשקעות של הבנק. רכש זה יתמוך בגיוס מדינה בחו"ל באמצעות אג"ח דולרי חדש המנצל את שער הדולר הגבוה.התוצאה היא גידול בגיוסי הממשלה בחו"ל, הקטנת הגיוסים בישראל כך ששער הדולר יתייצב והשקל עשוי להתחזק ובמקביל יווצר מחסור בשוק האג"ח הממשלתי הישראלי שיביא לירידת תשואות שיקל על גיוס חוב קונצרני וממשלתי בישראל.
החוב החיצוני של ממשלת ישראל עומד על כ- 50 מיליארד דולר מזה 6 מיליארד באגרות בונדס המשלמות ריבית גבוהה וכ- 36 חוב סחיר. היתר בעיקר ערבויות. בנק ישראל יכול וצריך לרכוש כשליש בהיקף 15 מיליארד דולר בלבד שיוחלף כאמור בגיוס חוב ממשלתי חדש ככל ששער הדולר ישאר גבוה.
לבנק ישראל ומשרד האוצר הזדמנות לעשות את הדבר הנכון , להפוך את המשבר להזדמנות שתסייע למשק לא רק בעת הקשה הזו אלא תאפשר המשך סיוע לצמיחה בזמנים טובים יותר שבטוח עוד לפנינו.
באשר למשקיעים - מי שמאמין בכלכלה הישראלית לטווח ארוך, צריך להיות בצד המוכר דולרים ורוכש שקלים. כרגיל אינני יודע לזהות נקודת שיא או שפל אך ברור לי כי השקל היום זול כפי שלא היה תקופה ארוכה מאוד. וזה זמני.
