המחזורים ב - UVXT עולים בחדות - הסוחרים מהמרים על עליה בתנודתיות

כמות המהמרים על עליית התנודתיות גדלה בקצב מהיר מאוד וזאת עפ"י הגידול החד המסחר בתעודות ואופציות UVXY.

הגידול הקודם בהיקפי המסחר היה באוקטובר ממש לפני הבחירות בארה"ב.

כאשר VIX בסביבות 11-12 אני בהחלט מסכים שאנו צפויים לעליה בתנודתיות אך כמובן שאינני יודע לחזות מתי זה יתרחש. לעומת זאת הקנס המשולם ע"י מי שנכנס לפוזיציית לונג ב UVXY הוא ידוע ועומד היום על סביבות  30% בחודש (!) , לכן אני קורא לפוזיציה זו "הימור" - התוחלת שלה שלילית.

כמובן שבסוף יהיו אלו שירוויחו בלונג UVXY אך הם המעטים שהתזמון שלהם היה מושלם ואני לא מתיימר לדעת כיצד עושים זאת.

במקביל לעליה החדה במסחר ב UVXY , ניתן לראות כי XIV ו-VXX בן תעודות  - 10 ו- 13 בגודלם בבחינת מחזורי מסחר וביחד הן נסחרות בכ 1.7 מליארד דולר ביום בממוצע , כלומר מדובר בשוק עמוק מאוד בהיבט נזילות המסחר.

המעניין הוא שברשימת 15 התעודות הנסחרות (מספר התעודות , לא נפח כספי)  UVXY ו- TVIX מופיעות ברשימה יחד עם VXX. יש לתת את הדעת כי מחיר UVXY הוא כ - 20 דולר ו- TVIX כ - 4.5 דולר - כלומר המחזור הכספי ב UVXY גדול פי 4.5 מהמחזור ב TVIX , כך שברגע ש TVIX תבצע ספליט הפוך, היא כבר לא תופיע הרשימה....

אלגו טרייד על מוצרי VIX - תוצאות 16 חודשי מסחר (סוף 2016)

האסטרטגיה  הוצגה  בסדרה של פוסטים  והעדכון האחרון נערך באפריל 2016  לאחר  8 חודשי מסחר באסטרטגיה.


 התוצאות נכון לסוף יום המסחר  30 דצמבר   2016  -

S&P 500 - עליה  של 6.42% החל מ 1 אוגוסט 2015
אסטרטגיה  - עליה  של 38.1% באותה תקופה, כלומר תשואה עודפת של 31.7% על המדד בתקופה של 16  חודשים
XIV - ירידה של 2.7% באותה תקופה.


מבחינת נקודות קצה -

• שיא עודף התשואה של האסטרטגיה ביחס למדד היה ביום ה- 21 לדצמבר 2016 - 32% 
• שיא תשואה  של האסטרטגיה היה ביום  21 לדצמבר 2015 - 39.3%
• התשואה היומית הנמוכה  ביותר נרשמה  ביום 11 דצמבר 2015 - ירידה של 6.8% 
• התשואה היומית הגבוהה ביותר נרשמה ביום 2 ספטמבר 2015 - 7.15%

מבחינה סטטיסטית סטטיסטית לתקופה של 16 חודשים  האסטרטגייה מייצרת אלפא של 25% בשנה על מדד ה S&P ובטא בשיעור 85% .


לכאורה זו תוצאה מצוינת, אך התשואה לכשלעצמה אינה מעניינת אלא השוואת יחס  התשואה  סיכון בין תוצאות ניהול הפוזיציה לבין מדד ה S&P  כפי שפרטתי   בפוסט הראשון בנושא האלגו-טרייד.  כמקובל אשתמש התנודתיות בתשואות היומיות היא מדד לסיכון:

0.010	מדד
0.014	אסטרטגיה
0.047	XIV
0.091	TVIX

בטבלה מעלה הנכסים ממוינים עפ"י תנודתיותם  ב- 16 החודשים האחרונים, וניתן לראות כי מדד S&P היה הכי פחות תנודתי. תנודתיות האסטרטגיה גבוהה ב- 40% מתנודתיות מדד ה - S&P ואילו תנודתיות XIV ו - TVIX גדולה בפי 3.3 ו- פי 6.5 בהתאמה מזו של האסטרטגיה.




הנושא הבא שיש לבדוק הוא ממוצע התשואות יומיות בתקופה:

0.106%	אסטרטגיה
0.022%	מדד
‎0.109%	XIV
‎0.354%	TVIX שורט

מבחינת התשואות שורט TVIX כמובן מובילה , אך יש לזכור כי מדובר התשואה תאורטית שכן TVIX / UVXY קשים מאוד לשורט ומדידת התשואות היא מדידה יומית על פוזיציה מלאה כך שככל שערכה  של פוזציית השורט נשחק כך יש צורך להגדילה והדבר פשוט בלתי אפשרי ברוב ימי המסחר.

בהשוואה בין המדד לאסטרטגיה ניתן ללראות כי תשואתה  היומית ממוצעת של  האסטרטגיה גבוהה פי 4.8 מזו של המדד, אך מכיוון שתנודתיות האסטרטגיה גבוהה ב 40% מהמדד, תשואה האסטרטגיה ליחידת סיכון גבוהה רק פי 3.4 מזו של המדד.


ביחס ל XIV ניתן לראות כי התשואה היומית הממוצעת של XIV והאסטרטגיה דומות אך מכיוון שתנודתיות XIV גדולה פי 3.3 מזו של האסטרטגיה הרי ברור כי תשואת האסטרטגיה ליחידת סיכון גבוהה פי 3.3 מזו של XIV.

 גם ביחס ל TVIX האסטרטגיה מניבה  יחס תשואה / סיכון עדיף - ל TVIX תשואה יומית ממוצעת הגבוהה  פי 3.3 מזו של האסטרטגיה אך עם תנודתיות הגבוה פי 6.5 ,  כלומר האסטרטגיה מניבה כמעט פי 2 תשואה ליחידת סיכון מאשר שורט  TVIX.



340% תשואה עודפת ליחידת סיכון ביחס למדד במסחר האמת לאורך 16 חודשים טובה הרבה יותר בהיבט תשואה / סיכון מאשר תוצאות הסימולציה שהצגתי לתקופה של 30 חודשים שהחלה בספטמבר 2012 בהם האסטרטגיה הניבה 40% יותר תשואה ליחידת סיכון מהמדד.
הסיבה לכך היא שבעוד כי בתקופת 16 החודשים האחרונים לא רק שתנודתיות האסטרטגיה ביחס למדד ירדה ל-  40% בפועל  לעומת - 60% בתקופת הסימולציה אלא  תשואת המדד בתקופה האחרונה היתה כ - 6%  בלבד לעומת  עליית המדד ב-  147% (!). בתקופת הסימולציה.

בעוד שינויים יחסית לא גדולים ביחסי התנודתיות בין האסטרטגיה למדד הם צפויים,  אין ספק כי עליה של 147%  במדד בתקופה של 30 חודשים היא ארוע נדיר כפי שמשבר 2008 נדיר בחומרתו ולכן במבט קדימה אני מצפה כי יחס תשואה / סיכון של האסטרטגיה ביחס למדד יהיה קרוב לנקודת האמצע - כ - 190% תשואה עודפת לסיכון   בהשוואה למדד.



מעוניין בניהול השקעות באסטרטגיה זו? - 052-6057118

פעמי אינפלציה - עדכון

אינפלציית ליבה

הפוסט הקודם בנושא היה לפני שנה בפברואר 2016 (מופיע בסופו של הפוסט הזה) וטענתי אז שמדד הליבה הגיע ל 2.2% המהווה תנאי שוק רגילים בשנות ה 2000.

חלפה שנה ואכן אינפלציית הליבה התבססה בדיוק ברמה ממוצעת של 2.2% על פני 12 החודשים האחרונים.

אינפלציה

בעוד  מדד הליבה התבסס ברמה של 2.2% , המדד הרגיל נמצא במגמה של כשנה מאחוריו ורק כעת מגיע לרמות של מדד הליבה. אני ממליץ להשוות את גר, האינפלציה של 2016 לגרף מדד הליבה של 2015 - הדמיון רב.

אני מניח כי בתחילת 2018 כאשר נביט על נתוני האינפלציה של 2017 , נראה גרף הדומה לאינפלציית הליבה של 2016.

המשמעויות של העניין הן מרחיקות לכת -

• כל הנושא של "אין אינפלציה" הסתיים. שוב הוכח כי "תורת הכלכלה הישנה" עובדת - צמיחה, תעסוקה מלאה = אינפלציה ופשוט משבר 2008 היה כה עמוק עד שדרש 8 שנים להתאוששות מלאה.
• הריבית הריאלית בארה"ב היא שלילית לטווח קצר ו- 0 לטווח בינוני  - זה כמובן לא מצב של שיווי משקל  וכל עקום התשואות צפוי לעלות  בכ- 1% בטווח של שנה.
• אני כלל לא בטוח כי הפד יצליח לשמור על יעד האינפלציה העליון ב- 2018/2019 כאשר הכלכלה תתחיל להתחמם כך שלא אופתע אם נגיע גם ל- 3%-4% אינפלציה שנתית. זה לכשלעצמו  היבטים חיובים לא מעטים - צמיחה מוגברת, שחיקת החוב הממשלתי, עליית ריביות שתנרמל את מגרש ההשקעות.

פרקטית , להחזיק אג"ח ממשלתית היום הינו  מהלך שיחס התשואה לסיכון בטווח הקצר לא מהטובים , פשוט בגלל הסכנה של הפסדי ההון בטווח הקצר בעקבות העליה בתשואות.

פוסט מיום 24/2/2016

כתבתי מאמצע 2015 כי האינפלציה מתקרבת.

זה נראה מאוד רחוק כאשר המדדים המפורסמים הם שליליים או קרובים ל- 0  אך כל פעם מחדש הסיבה למדד הנמוך טמונה בארוע חד פעמי  - הורדת מע"מ , ירידה במחירי חשמל / מים, ירידה במחירי הדלק וכו' הממסכים את המציאות האמיתית בישראל - משק בתעסוקה מלאה, זחילת שכר כלפי מעלה, מחירי דיור צומחים - וכשיסתיימו ההשפעות החד פעמיות או אף יתהפכו (מחירי אנרגיה למשל) האינפלציה תרים את ראשה.

בארה"ב הנתונים כבר ברורים  - מדד הליבה המודד אינפלציה ללא מרכיבי המדד הנוטים לתנודתיות (מזון / אנרגיה) הגיע בינואר ל 2.2% שנתי. הגורם העיקרי הדוחף את המדד הוא סקטור השרותים (תחבורה / בריאות)  והדיור - האחד מושפע מעליית השכר והשני חווה ביקושים לאחר תקופה "בצורת" של שנים ארוכות בעיקבות משבר 2008.

במבט היסטורי ניתן לראות בגרף מטה כי רמה של 2.2% היא רמת אינפלציה בתנאי שוק רגילים במהלך שנות ה - 2000:

אך אם בתנאים הנוכחיים מדד הליבה עומד על 2.2% , מה יתרחש כאשר הבטחון הצרכני יתגבר, השכר ימשיך לעלות  ומחיר הנפט והסחורות יחזרו לעלות ? נקבל אינפלציה בריאה של 3%-4% כאשר הסיכון הוא כי הריבית לטווח קצר לא תוכל לעלות יחד עם האינפלציה בגלל חוסר ההתאמה במחזור של משבר / התאוששות בין ארה"ב ליתר העולם. אם הריבית בארה"ב תעלה מהר מדי, גבוה מדי ביחס לריביות בשווקים אחרים, הדולר עשוי להתחזק יתר על המידה .

יש עוד נקודה שיש לתת את עליה את הדעת   - משבר 2008 / 2011 התאפיין במינוף יתר / חובות רעים של בנקים ויחידים. בשנת 2016 המצב שונה לחלוטין - המינוף עבר לממשלות כפי שמשתקף ביחס חוב / תוצר . למדינה יש 3 דרכים להוריד את החוב - הדרך הישראלית (מדינות קטנות) - להתנהל נכון תקציבית, לשמור על גרעון נמוך ולהוריד את יחס חוב / תוצר לאורך שנים. הדרך הארגנטינאית (מדינות קטנות) - לפשוט רגל , והדרך המקובלת - לשחוק את החוב באמצעות אינפלציה כשבמקביל מעלה גם את התוצר ......

גוש האירו, ארה"ב ויפן ייצרו סביבה אינפלציונית על מנת לשחוק את חובותיהם . מדינה שגייסה ב - 6 שנים האחרונות חוב לטווח ארוך בריביות מאוד נמוכות , זקוקה לאינפלציה יחסית נמוכה על מנת לצמצם משמעותית את חובותיה.

ניצני האינפלציה כבר כאן, אך הבשלתה עשויה להיות ארוכה.

הכי מעניין זה השינוי המדהים בכותרות העיתונים היום העוסקים ב "אין אינפלציה" לבין  המלל האין סופי על ההיפר אינפלציה הצפויה כאשר התחילו ההתערבויות של הבנקים המרכזיים בשווקים בשנים הראשונות של המשבר.

היום כבר ברור מה שכתבתי אז  - הבנקים המרכזיים יכולים לנסות להזרים כסף לשווקים כמה שהם רוצים  אך אם הבנקים המסחריים לא יוצרים כסף חדש ע"י מתן הלוואות ההתערבות אינה מגיעה לשוק. 

היום הבנקים המסחריים מלווים כסף. בזהירות, בשיקול דעת, במינוף סביר וכאשר כסף זה יתחיל לחלחל לכלכלה הריאלית (והוא כבר התחיל) , אינפלציה היא בלתי נמנעת.

ה VIX היום - 16/2/2017 - הקוטנגו לטווח בינוני חזר לרמות 2013

קוטנגו לטווח בינוני

כבר למעלה מחודשיים לא כתבתי על מצבו של ה VIX במסגרת ה - "VIX היום" , פשוט כי לא היה מה לחדש מעבר לנאמר בפוסט האחרון בנושא מ 7 לדצמבר 2016 - VIX נמוך קונטנגו בשיא .

כפי שניתן לראות בגרף מעלה המתאר ערכי VIX (כתום) קונטנגו קצר (כחול)  ובינוני (שחור) , ה VIX משייט לו כבר למעלה מחודשיים ברמות מאוד נמוכות של 11-12 , הקונטנגו הקצר ב- 10% כאשר לחוזה הראשון זמן ארוך לפקיעה והולך ועולה לרמות של 15% ויותר  כשמתקרבים לפקיעה.

המעניין הוא הקונטנגו הבינוני אשר מאמצע ינואר הגיע לרמות גבוהות של 10% ולאחרונה אף עלה לרמה של 11.3% אשר מהווה שיא רב שנתי. למעשה רק בתקופה של מחצית 2012 ועד תחילת 2013 היו רמות גבוהות של 11% ויותר בקונטנגו הבינוני אך רמות ה VIX עמדו אז על טווחים של 16-18 עם חריגות מדי פעם עד 20+ בגבוה ו- 14.5 בנמוך.

הסיבה לערכי קונטנגו בינוני גבוהים בתקופה ההיא נבעה מהחשש לחזרה למפולת של אוגוסט 2011 אז השוק ירד כמעט ב -  20% וה VIX עבר את ה - 40 , על רקע העובדה כי רמות ה VIX למעשה עברו מערכים של משבר (20 ויותר)  לערכי ממוצע  (16-18) . המשקיעים בחוזים העתידיים פשוט נתנו משקל הסתברותי גבוה להיסטוריה של VIX גבוה מ  2008 והיו מוכנים לתת פרמיה רצינית לחוזים לטווח בינוני ועקום החוזים נעשה תלול.

בדיעבד תשלום הפרמיה התברר כשגיאה יקרה שכן ה VIX המשיך ברגיעה עד אוקטובר 2014.

המצב היום אינו שונה מהותית. מכיוון שה - VIX מאוד נמוך, שחקני החוזים מוכנים לשלם פרמיה גבוהה בחוזים לטווח בינוני   מתוך ציפיה כי ה VIX יעלה והחוזה ירוויח. הבעיה היא שהדבר דומה לאחזקת VXX בציפיה לקפיצת VIX - התזמון חייב להיות מושלם אחרת הקונטנגו גורם לשחיקה מהירה בערך הפוזיציה.

למשקיעים בדיבידנד השונות , קונטנגו גבוה לטווח בינוני הוא הזדמנות נהדרת לקצור רווחים גבוהים ברמת סיכון יחסית נמוכה - אני תמיד ממליץ להשקיע ב - ZIV כי מבחינת תשואה / סיכון הוא כלי מצוין .

באשר להשקעה בחלק הקצר של העקום XIV / UVXY ודומיהם , לא נותר לי אלא לחזור על דברי בפוסט הקודם:

מכיוון שלא ניתן לחזות מה יעשה השוק מחר או בעוד שבוע, על המשקיע בתנודתיות הניצב מול המצב הנוכחי לאזן בין הקונטנגו הגבוה המהווה "המנוע" לרווחיות פוזיציות של שורט תנודתיות לבין הסיכון הכרוך בחשיפה לתנודתיות ברמה נמוכה כל כך.
הדרך המקובלת שלי היא לתת לפוזיציות להישחק , בוודאי לא להכניס כסף חדש לשורט תנודתיות , לגדר באמצעות האסטרטגיה ל VIX נמוך  למרות כי  לטעמי העקום לא מספיק שטוח לגידור אפקטיבי,   או פשוט להקטין פוזיציות.

כאשר הקוטנגו הבינוני גבוה, אין טעם באסטרטגיה ל VIX נמוך בגלל הפרמיה הגבוהה על הגידור ולכן הדרך המועדפת היא לתת לפוזיציה להישחק. יחד עם זאת פוזיציית שורט עשויה להישחק מאוד לאורך זמן בקונטנגו גבוה כך שיש לשקול ניצול הזדמנות לפצות על השחיקה ע"י שורט חדש אם תנודתיות השוק תגדל במקצת . אני חייב לציין שזה מהלך מסוכן שכן כשהתנודתיות מתחילה לעלות אינך יודע היכן העניין יסתיים   ובערכי VIX נמוכים הקפיצות הנמדדות באחוזים  ב VIX גבוהות כך שיש להימנע משורט בעת העליה בתנודתיות אלא אם מעריכים כי העליה הסתיימה לפחות לזמן מה כך שתוספת הסיכון בפוזיציה תהיה מוצדקת.


יש לציין שדווקא בתקופות אלו, תיק המשלב מרכיב שורט תנודתיות לטווח קצר עם לונג תנודתיות לטווח בינוני מאפשר איזון בין דעיכת ערך השורט לגידול במרכיב הלונג כך שהסיכון בטווח הקצר קטן לטובת הגדלת חשיפה לטווח הבינוני כאשר סך החשיפה לתנודתיות היא פונקציה של סכום המרכיבים - אם מרכיב השורט דועך מהר יותר מעליית ערכו של מרכיב הלונג הרי כלל החשיפה מצטמצמת אך גם אם סכום המרכיבים נשאר קבוע הרי רגישות הפוזיציה לשינוי ב VIX קטנה שכן המתאם של ZIV לשינוי ב VIX נמוך משמעותית מזה של XIV.

מחיר למשתכן מול דיור ציבורי - כחלון את גלנט מתחילים להפנים את האבסורד

באמצע 2016 כתבתי על החלמאות בשוק הנדל"ן כאשר ביד אחת המדינה מנהלת "מפעל פיס" בין זכאים להנחת מחיר למשתכן ומנגד רוכשת דירות לדיור הציבורי בשוק החופשי 

סיכום הדברים היה:

התוצאה - היצע הדירות החדשות לשוק החופשי שאינו זכאים הצטמצם מאוד כי קרקעות המדינה משווקות ב "מחיר למשתכן" והזכאים הזוכים נהנים מהנחה של 20% והמדינה נדרשת לערוב למשכנתה  ומנגד, אל מול ההיצע הקטן , נכנסת המדינה כשחקן מרכזי בשוק הדירות החופשי ברכש של דירות המיועדות לדיור ציבורי במימון ציבורי ובמחירי שוק.
המדינה פשוט דוחפת את הביקושים בשוק החופשי (רכש דירות) מצד אחד ומקטינה את היצע הדירות בו  (מחיר למשתכן)  - אז מה הפלא שהמחירים ממשיכים לעלות?
האם רק אני רואה את האבסורד הנוראי?
האם לא  סביר יותר להמיר חלק מהדירות בפרויקט "מחיר למשתכן" לדיור ציבורי ולהימנע מרכש דירות בשוק החופשי  במחירי שוק תוך תשלום עמלות רכישה שמנות לגופים פרטיים / עמידר?

הקברניטים של שוק הדיור - והיום יש רק אחד -כחלון, פשוט לא מבינים עובדה פשוטה אחת  - על המדינה לבנות דיור ציבורי באופן שוטף וזהו הכלי היעיל ביותר לוויסות מחירי בשוק הדיור.


חלפו להם בדיוק 7 חודשים, וכחלון וגלנט הבינו סוף סוף את האבסורד ומתחילים לתת דגש גדול יותר לדיור הציבורי ע"ח מחיר למשתכן וזאת באמצעות הקצאת עד 5% מהדירות במחיר למשתכן לטובת דיור ציבורי כאשר המהלך ימומן כנראה פשוט ע"י צמצום ההנחה במחיר למשתכן.

כל מי שעיניו בראשו ומבין קצת בנדל"ן וכלכלה מבין כי הדרך היחידה להורדת מחירי הדיור בישראל היא ע"י הגדלת ההיצע הכולל ויצירת דיור ציבורי באופן שיאפשר הקטנת ביקושים לדירות בשוק החופשי.

במצב הנוכחי זכאים לסיוע בשכ"ד המקבלים מזומן ממשלת ישראל כל חודש פשוט מתחרים עם יתר השוכרים על דירות בשוק השכירות החופשית וכך מחירי השכירות עולים. כשכתבתי על הכלכלה של הדיור הציבורי  הראתי כי בניה ציבורית במרכז זולה בכ 75% מבניה פרטית הכוללת סטנדרט גבוה יותר, חניות , מחסנים   הוצ' שיווק, רווח יזמי , מימון ומחיר קרקע.

במחיר של 700 אש"ח המדינה יכולה לבנות דירת 4 חדרים במרכז וב- 550 אש"ח דירת 3 חדרים. מימון הבניה יכול להתבצע ע"י הנפקת אג"ח ייעודיות וארוכות לקרנות הפנסיה בתשואה הגבוהה ב - 0.25% מהתשואה על האג"ח הממשלתיות  - מדובר בפחות מ 2% ריבית שנתית, כלומר  3000  ש"ח לחודש החזר חוב (קרן+ריבית) למימון דירת 4 חדרים בדיור ציבורי באזור המרכז במימון ל 25 שנה .

כחלון וגלנט מתחילים להבין זאת אך מדברים של "משכנתה רוכשת" :

גם בנקודה זו הרחיב גלנט ואמר: "אם נניח שמדינת ישראל נותנת למשפחה מסוימת 2,000 שקל כל חודש, אז בכל חודש זה 4,000 שקל. לאן הולך הכסף הזה? אל המשכיר, אל בעל הנכס, והתוצאה היא שהמדינה שמה כסף חינם והם שמים כסף חינם, והוא הולך למישהו.

"אני אומר, למה שלא נעשה משכנתה רוכשת? 2,000 שקל יבואו מאיתנו, 2,000 שקל יבואו מהאיש, כל שנה 50 אלף וב-20 שנה זה מיליון. אם אתה עושה לזה היוון זה 700 אלף שקל, וב-700 אלף שקל אפשר לרכוש דירה".

אני מציע כי במקום להתחיל מהמקומות המסובכים של משפחה המקבלת סיוע יחסית נמוך בשכ"ד (50% בדוגמה של גלנט) יפתור שר השיכון את בעיותיהן של אלו המקבלים 100% מימון לשכ"ד או אלו הממתינים לדיור ציבורי:

כיום בישראל כ-2,500 משקי בית שהוגדרו כזכאי דיור ציבורי על ידי משרד השיכון, ואשר למדינה אין דירות עבורם, וכ-20 אלף משקי בית נוספים שהוגדרו כזכאי דיור ציבורי על ידי משרד הקליטה – רובם קשישים עריריים. כל אלה מסתפקים לעת עתה בשכירת דירות בשוק החופשי, תוך קבלת סיוע בשכר הדירה מצד המדינה. 




וכאן בדיוק קבור הכלב.

כחלון וגלנט מבזבזים הון עתק (4 מליארד ש"ח) על מפעל הפיס של הנחות מחיר למשתכן במקום לייצר יחידות דיור של 1-3 חדרים בדיור ציבורי בעלות של כ - 175 אש"ח לחדר אשר יתנו מענה איכותי לאלו הזקוקים באמת  , יאפשרו הוצאת אלפי נזקקים משוק השכירות והכי חשוב - יחידת דיור בדיור הציבורי היא הזולה ביותר לייצור כך שההשפעה של 4 מליארד ש"ח בדיור ציבורי היא גדולה הרבה יותר מאשר אותם 4 מליארד בהנחות מחיר למשתכן.

מדובר על כ - 25 אלף יחידות דיור, כ - 50% מקיבולת ייצור הדירות השנתית של מדינת ישראל  - זו צריכה להיות העדיפות הראשונה.

כיצד להפוך למשקיע עצמאי - פרק 4 תכנון - כמה כסף אני צריך?

"The goal of a financial plan is not to describe the exact path you actually take to retirement – it’s to help you figure out what you should be doing to get to retirement, and keep you on track."

פרק זה הוא החמישי  בסדרה,קדמו לו  - מבוא ,פרקים  על רצון ,  השכלה  וניסיון

תכנון המהלך של הפיכה למשקיע עצמאי אינו תהליך חד פעמי או קצר אלא הליך הנמשך לאורך שנים ארוכות , למעשה מהיום  בו אתה אומר לעצמך כי אתה מבקש לצאת "לפנסיה מוקדמת" ולייצר ההכנסה הנדרשת מההון  העומד לרשותך.

תכנון המהלך נועד "תוכנית עבודה פיננסית" שתביא אותך  ממצבך הנוכחי לרגע בו אתה מוכן לפרישה מעבודה קבועה.

הנושא הראשון והחשוב ביותר הוא קביעת היקף ההון הנדרש לצורך פרישה  שהוא פונקציה של ההכנסה החודשית הנדרשת והתשואה על ההון.

היקף ההכנסות והוצאות  למשק בית עפ"י עשירונים כפי שפורסם ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה :

  

כל אחד כמובן יודע היכן הוא נמצא היום ויכול לשער להיכן עשוי להגיע מבחינת הכנסות אך מי שמתכנן לצאת לפנסיה מוקדמת רצוי שלא יעמיד לעצמו יעדים שאינם ברי השגה כך שלכוון לכיוון של העשירון הרביעי שהוא העשירון הראשון בו ההוצאות וההכנסות הממוצעות מתאזנות הוא יעד ראשוני טוב. כמובן שככל שהזמן עובר הטעמים או התנאים  עשויים להשתנות והיעד יכול לעלות או לרדת אך כנקודת התחלה , הכנסה נטו 11,000 למשפחה שמבחירה אינה קמה לעבודה  צריכה להספיק.

הכנסה חודשית נטו של 11 אלף ש"ח הינה הכנסה שנתית נטו של 132 אש"ח.

כעת  מגיע החלק המסובך - איזה סכום ייצר הכנסה של 132 אש"ח נטו בשנה ברמת וודאות גבוהה?

רמת וודאות גבוהה נדרשת מכיוון ש 132 אש"ח בשנה זה הצורך האמיתי , ללא רזרבות ואינך יכול להתקיים מספר חודשים ללא הכנסה כי היו נפילות בשוק - ולכן העניין מסובך כי אם משקיעים באפיקים סולידיים, התשואה יותר וודאית אך התשואה נמוכה ואם משקיעים באפיקים מנייתיים התשואה ארוכת הטווח גבוהה אך קצרת הטווח מאוד לא וודאית.

לאור זאת די ברור כי לא ניתן באמת לתכנן על הכנסה שנתית של 132 אלא לקחת מקדם ביטחון שיאפשר בניית רזרבה לאורך זמן (הכנסה הגדולה מההוצאה) שתכנס לשימוש בתקופות בהם התשואה על ההשקעות תהיה נמוכה .
היקף הרזרבה נקבע עפ"י התנודתיות הצפויה  בתשואה עפ"י אפיקי  ההשקעה .

לצורך הדוגמה נניח כי התכנית היא לנצל באופן אופטימלי את המסלולים הפטורים ממס כך שהחלק הסולידי של התשואה מגיע מדירה להשקעה המניבה 3%  ומהווה 1/3 מההכנסה הנדרשת , כלומר 3650 ש"ח בחודש פטורים ממס שכ"ד מדירה בשווי של 1.5 מליון ש"ח.
יתר ההכנסה (7,350 ש"ח בחודש,  88,200 בשנה )   נסמכת על ריווחי השקעה בתיק נזיל  בתשואה  של 12% נטו לשנה  כלומר נדרש תיק בהיקף של 735,000 ש"ח.

מבחינת רזרבה  , לדירה המושכרת אין צורך ליצור רזרבה ייעודית אך לתיק ההשקעות יש ליצור רזרבה שנתית של 200% מההכנסה השנתית הצפויה , כלומר  יש להוסיף לתיק 176,400 ש"ח שיהיו זמינים למשיכה במקרה של תשואה אפסית / שלילית לתיק בתקופה ארוכה , כלומר על תיק ההשקעות לעמוד על כ - 911 אש"ח.

סה"כ הון לצורך פרישה - 2.4 מש"ח.

אפשרות אחרת היא כמובן לוותר על החלק הסולידי של תיק השקעות ולנהל תיק השקעות שיניב את מלוא ההכנסה השנתית. במקרה זה היקף התיק, בהנחת תשואה נטו של 12% לשנה יעמוד על 1.1 מליון ש"ח , אך יש להגדיל את הרזרבה ל - 400% על מנת להיות מסוגלים לפצות על ירידה חדה בשווי התיק  ותשואה שלילית לזמן ארוך , כך שהיקף התיק יעמוד על 1.6 מש"ח.

תיק בהיקף כזה יכול לעמוד בירידה בשוויו של 20% ועדיין לאפשר משיכת קרן של שנה לצורך מחייה מבלי לפגוע בקרן הבסיסית של 1.1 מליון ש"ח. מנגד, בשנים טובת יצטברו רווחים שיגדילו את הקרן וכך רמת הסיכון הכללית תרד.


התיאור מעלה הוא רק דוגמה מאוד כללית לדרך בה יש להתייחס לתכנון הסכום הנדרש לפרישה מוקדמת. כמובן כי ניתן לעדן את המודל כך שיתחשב בתשלומי הפנסיה הצפויים להתקבל מגיל הפרישה הפורמלי שלמעשה מאפשרים לתכנן מודל של פרישה מוקדמת בו משתמשים גם בחלק מקרן תיק ההשקעות לצורך מחייה  מכיוון שהסכום הנדרש למחיה מניהול עצמאי של נכסים יורד כאשר קרן הפנסיה / קופת גמל לקצבה מתחילות לשלם וכך היקף תיק ההשקעות הנדרש לפרישה מוקדמת יורד.

כמות הכסף בישראל גדלה בקצב מסחרר

מדד M1 שקלי - כמות הכסף

בהמשך ל"חגיגות" בעקבות הגדלת יתרות מטבע החוץ ליותר מ 100 מליארד דולר (!) כמות הכסף בישראל עולה בקצב מהיר מאוד החל מהמחצית השניה של 2014.

הרבה מאוד כסף נזיל, כלכלה צומחת ואבטלה נמוכה הם מתכון לאינפלציה אם כי כל עוד הממשלה מרוסנת תקציבית החשש אינו גדול להתפרצות אינפלציונית רצינית אך אינפלציה תהיה , השאלה רק מתי.

אחד הדברים שעל הממשלה לעשות זה לאפשר "ספיגת" חלק מהמזומנים בשוק החוב פשוט ע"י הפסקת גיוס חוב חיצוני. אין שום הגיון בהנפקת אג"ח הנקוב במטבע זר ואז המרת המט"ח לשקלים כאשר יתרות המט"ח של המדינה כל כך גדולות. כל גיוסי החוב חייבים להתבצע בשקלים , מה גם שהריבית שעל הממשלה לשלם בישראל נמוכה מהריבית על אג"ח נקוב מט"ח.

משרד האוצר לא אוהב את הרעיון של הפסקת הנפקת האג"ח הזר כי כך לא יהנו עובדי משרד האוצר לנסיעות לחו"ל על מנת לארגן חתמים , לנהל הנפקה ועוד אח"כ לקבל קצת יח"צ על עוד הנפקה מצוינת (כלומר , היו הרבה מאוד ביקושים כי המדינה מציעה ריבית גבוהה מדי...).

ההגיון של משרד האוצר בקשר להנפקות אג"ח בחו"ל מתבסס על שני טיעונים מופרחים:

1. יש לשמור על "גישה" לשווקים הפיננסיים העולמיים  - כלומר אם ישראל לא תגייס בחו"ל 5 שנים , אז כאשר תבוא לגייס , השווקים הפיננסיים יהיו "סגוירם בפניה"
2. הנפקת האג"ח יוצרת באנצ'מארק לסיכון של המשק הישראלי - כלומר שיעור הריבית בה נסחרת איגרת החוב מאפשרת אמד לסיכון מדינת ישראל ביחס למדינות האחרות המשמש את השווקים הפיננסיים לצרכים שונים.

כמובן כי הסיפור על "סגירת שווקים פיננסיים" הוא ללא קשר למציאות , בייחוד שמצבה הכלכלי של ישראל מצוין. לגבי יצירת באנצ'מרק - מעולם לא ראיתי פרסום של בנק ישראל או משרד האוצר או אפילו מחקר עצמאי העוסק בצורך האמיתי במדד זה לטווחי זמן שונים (הרי יש אג"חים ישראלים הנסחרים בחו"ל) או כמה קיומו של מדד זה תורם למשק הישראלי (במונחים כלכליים) וכמה "כדאי" לשלם בעודף תשלומי ריבית בחו"ל על מנת לתחזק אמד זה. אם היה דבר כזה , אין ספק כי היה מפורסם ומצוטט שוב ושוב על מנת להבטיח את משך הנסיעות המפנקות לחו"ל....

בקיצור - סיפורי פוגי.

מפץ האנרגיה הגדול - אנרגיה סולארית + רכב חשמלי + סוללות זולות + רכב אוטונומי = עולם חדש

בשני העשורים הקרובים נחווה שינוי פרדיגמה בשווקי האנרגיה והתחבורה להם תהיה השפעה מהותית ביותר על החברות מהגדולות בעולם אך גם על שווקים מקומיים.

מי שיזהה את הסקטורים שיסבלו ימנע מהפסדים ומי שיצליח לאתר את  הנמצחים - ירוויח בגדול.

שווה צפיה.