 |
| אינפלציית ליבה |
הפוסט הקודם בנושא היה לפני שנה בפברואר 2016 (מופיע בסופו של הפוסט הזה) וטענתי אז שמדד הליבה הגיע ל 2.2% המהווה תנאי שוק רגילים בשנות ה 2000.
חלפה שנה ואכן אינפלציית הליבה התבססה בדיוק ברמה ממוצעת של 2.2% על פני 12 החודשים האחרונים.
 |
| אינפלציה |
בעוד מדד הליבה התבסס ברמה של 2.2% , המדד הרגיל נמצא במגמה של כשנה מאחוריו ורק כעת מגיע לרמות של מדד הליבה. אני ממליץ להשוות את גר, האינפלציה של 2016 לגרף מדד הליבה של 2015 - הדמיון רב.
אני מניח כי בתחילת 2018 כאשר נביט על נתוני האינפלציה של 2017 , נראה גרף הדומה לאינפלציית הליבה של 2016.
המשמעויות של העניין הן מרחיקות לכת -
- כל הנושא של "אין אינפלציה" הסתיים. שוב הוכח כי "תורת הכלכלה הישנה" עובדת - צמיחה, תעסוקה מלאה = אינפלציה ופשוט משבר 2008 היה כה עמוק עד שדרש 8 שנים להתאוששות מלאה.
- הריבית הריאלית בארה"ב היא שלילית לטווח קצר ו- 0 לטווח בינוני - זה כמובן לא מצב של שיווי משקל וכל עקום התשואות צפוי לעלות בכ- 1% בטווח של שנה.
- אני כלל לא בטוח כי הפד יצליח לשמור על יעד האינפלציה העליון ב- 2018/2019 כאשר הכלכלה תתחיל להתחמם כך שלא אופתע אם נגיע גם ל- 3%-4% אינפלציה שנתית. זה לכשלעצמו היבטים חיובים לא מעטים - צמיחה מוגברת, שחיקת החוב הממשלתי, עליית ריביות שתנרמל את מגרש ההשקעות.
פרקטית , להחזיק אג"ח ממשלתית היום הינו מהלך שיחס התשואה לסיכון בטווח הקצר לא מהטובים , פשוט בגלל הסכנה של הפסדי ההון בטווח הקצר בעקבות העליה בתשואות.
פוסט מיום 24/2/2016
כתבתי מאמצע 2015 כי האינפלציה מתקרבת.
זה נראה מאוד רחוק כאשר המדדים המפורסמים הם שליליים או קרובים ל- 0 אך כל פעם מחדש הסיבה למדד הנמוך טמונה בארוע חד פעמי - הורדת מע"מ , ירידה במחירי חשמל / מים, ירידה במחירי הדלק וכו' הממסכים את המציאות האמיתית בישראל - משק בתעסוקה מלאה, זחילת שכר כלפי מעלה, מחירי דיור צומחים - וכשיסתיימו ההשפעות החד פעמיות או אף יתהפכו (מחירי אנרגיה למשל) האינפלציה תרים את ראשה.
בארה"ב הנתונים כבר ברורים - מדד הליבה המודד אינפלציה ללא מרכיבי המדד הנוטים לתנודתיות (מזון / אנרגיה) הגיע בינואר ל 2.2% שנתי. הגורם העיקרי הדוחף את המדד הוא סקטור השרותים (תחבורה / בריאות) והדיור - האחד מושפע מעליית השכר והשני חווה ביקושים לאחר תקופה "בצורת" של שנים ארוכות בעיקבות משבר 2008.
במבט היסטורי ניתן לראות בגרף מטה כי רמה של 2.2% היא רמת אינפלציה בתנאי שוק רגילים במהלך שנות ה - 2000:
אך אם בתנאים הנוכחיים מדד הליבה עומד על 2.2% , מה יתרחש כאשר הבטחון הצרכני יתגבר, השכר ימשיך לעלות ומחיר הנפט והסחורות יחזרו לעלות ? נקבל אינפלציה בריאה של 3%-4% כאשר הסיכון הוא כי הריבית לטווח קצר לא תוכל לעלות יחד עם האינפלציה בגלל חוסר ההתאמה במחזור של משבר / התאוששות בין ארה"ב ליתר העולם. אם הריבית בארה"ב תעלה מהר מדי, גבוה מדי ביחס לריביות בשווקים אחרים, הדולר עשוי להתחזק יתר על המידה .
יש עוד נקודה שיש לתת את עליה את הדעת - משבר 2008 / 2011 התאפיין במינוף יתר / חובות רעים של בנקים ויחידים. בשנת 2016 המצב שונה לחלוטין - המינוף עבר לממשלות כפי שמשתקף ביחס חוב / תוצר . למדינה יש 3 דרכים להוריד את החוב - הדרך הישראלית (מדינות קטנות) - להתנהל נכון תקציבית, לשמור על גרעון נמוך ולהוריד את יחס חוב / תוצר לאורך שנים. הדרך הארגנטינאית (מדינות קטנות) - לפשוט רגל , והדרך המקובלת - לשחוק את החוב באמצעות אינפלציה כשבמקביל מעלה גם את התוצר ......
גוש האירו, ארה"ב ויפן ייצרו סביבה אינפלציונית על מנת לשחוק את חובותיהם . מדינה שגייסה ב - 6 שנים האחרונות חוב לטווח ארוך בריביות מאוד נמוכות , זקוקה לאינפלציה יחסית נמוכה על מנת לצמצם משמעותית את חובותיה.
ניצני האינפלציה כבר כאן, אך הבשלתה עשויה להיות ארוכה.
הכי מעניין זה השינוי המדהים בכותרות העיתונים היום העוסקים ב "אין אינפלציה" לבין המלל האין סופי על ההיפר אינפלציה הצפויה כאשר התחילו ההתערבויות של הבנקים המרכזיים בשווקים בשנים הראשונות של המשבר.
היום כבר ברור מה שכתבתי אז - הבנקים המרכזיים יכולים לנסות להזרים כסף לשווקים כמה שהם רוצים אך אם הבנקים המסחריים לא יוצרים כסף חדש ע"י מתן הלוואות ההתערבות אינה מגיעה לשוק.
היום הבנקים המסחריים מלווים כסף. בזהירות, בשיקול דעת, במינוף סביר וכאשר כסף זה יתחיל לחלחל לכלכלה הריאלית (והוא כבר התחיל) , אינפלציה היא בלתי נמנעת.