השנה היא 2026. המזרח התיכון בוער באש מלחמה תמידית, וצה"ל כותש את חיזבאללה בעוצמה כבר 3 שנים. חיילים נהרגים ונפצעים בלבנון, הצפון סופג רקטות וכטב"מים של חיזבאללה במאות. במקביל, מאחורי הקלעים, משלחת ישראלית מנהלת משא ומתן היסטורי עם מדינת לבנון הרשמית על הסדרה מדינית כוללת וקביעת גבולות. ומי מנהל את המשא ומתן הזה? ממשלת הימין "על מלא", שכעת עומדת תחת לחץ ציבורי אדיר וניצבת רגע לפני מערכת בחירות.
ממשלה ללא מנדט ציבורי כאשר הסקרים מנבים לה רק 50 מנדטים.
אך בזמן שצה"ל מקיז דם וממשלת נתניהו יושבת מול הלבנונים, קורה משהו בלתי נתפס. מנהיגי הממשלה נתקפה בחיידק אוטואימיוני המדביק רק את מי שמשקר לציבור. התופעה מוכרת בפוליטיקה המודרנית והיא נקראת "אפקט פינוקיו". במקום שינוי בטופוגרפיה של הפנים , הפה מפיק פנינים ללא שליטה רצונית בדיוק כשיושבים באולפן לראיון.
המילים הבוקעות מראשי המפלגות מהדהדות באוויר ויוצרות את אחד המופעים האבסורדיים ביותר בתולדות הפוליטיקה הישראלית:
בצלאל סמוטריץ': שר האוצר לא מוכן למסור נכסים אסטרטגייים (דרום לבנון)
שר המשיחים , תומך החמאס ומדינה דו-לאומית שמדיניותו באיו"ש הביאה את אגף המבצעים לפני 7/10 לשלוח העתודה של 120 לוחמי קומנדו מהעוטף לשטחים ולאחרונה הרמטכ"ל הרים "10 דגלים אדומים" מול התוכנית לפזר 34 "יישובים" באיו"ש אמר את האמת שלו כאשר ההתישבות בלבנון אולי תתבטל:
איתמר בן גביר: בעד הלוחמים, נגד החיזבאללה
בן גביר, מלך הסאונד-בייטס , חוסר המשילות והמלחמה בערבים מספק האיום האולטימטיבי:
שר הבטחון שהחליף את "החלטתי , הורתי , הנחתי" ל- "ראש הממשלה ואני החלטנו הנחנו , הורנו " כהצהרת עצמאות אישית הצהיר:
מים צלולים ובוץ פוליטי
כאן בדיוק טמונה הטרגדיה והאירוניה של הימין הקיצוני-משיחי ומכונת הרעל שלו . הם עסוקים באופן כפייתי בייצור בוץ, במקום להסתכל למציאות במים.
הציטוטים מעלה הם של הדוברים ביחס להסכם הגז עם לבנון ב- 2022 שנחתם בממשלת בנט-לפיד. כמובן שכל האיומים על ביטולו התפוגגו באוויר כשקמה ממשלת הימין על מלא. היה זה סה"כ ביטוי של המחלה האוטואמיונית שתקפה את מדינת ישראל - הימין המשיחי קיצוני ומכונת הרעל נגד המדינה. פוגעים בבטחון הלאומי ובלכידות העם. מדוע? כי לא יכולים אחרת, הוירוס זקוק לאנרגיה והוא מקבלה משקרים ושיסוי. אין שום מטרה אמיתי מאחורי החזות המתנפחים למעט כח כסף וכבוד.
ב-2022, המים הכלכליים היו המציאות. ישראל נזקקה לשקט תעשייתי כדי להפיק גז מ"כריש", במקביל ליצירת מנוף לחץ בינלאומי וכלכלי על לבנון (שדה מול שדה). הפתרון היה פרגמטי, קר, ומבוסס על ניהול סיכונים חכם של מערכת הביטחון. אבל עבור הימין, הפתרון הזה היה הזדמנות פז לזרוק רפש רעיל. הם המציאו תיאוריות כניעה, איימו ש"ממשלה רגע לפני בחירות לא יכולה לדון", וטענו בתוקף שכל מגע מול לבנון הוא בגידה.
היום, ב-2026, הם שוחים עמוק בתוך הבוץ של עצמם. הם מבינים בדיוק את מה שממשלת לפיד-בנט הבינה ב-2022: המזרח התיכון לא עובד על פי סיסמאות מ"הצל" או ציוצים זועמים ברשתות. דיפלומטיה נעשית מול אויבים. הסדרים נעשים עם מדינות כושלות, כי החלופה – כאוס מוחלט ושקיעה בבוץ הלבנוני לנצח – גרועה בהרבה.
הם מנהלים עכשיו משא ומתן מול מדינה שצבאה חלש, משותק, וצופה מהצד בצה"ל עושה עבורו את העבודה השחורה של פירוק ארגון טרור שהשתלט עליו. זו המציאות. היא אינה יפה, היא לא פוטוגנית, אבל היא הדבר האמיתי. אך במקום לעמוד ביושר ציבורי ולומר "טעינו ב-2022; הבנו שכדי להבטיח את ביטחון ישראל חייבים להגיע להסכמים פוליטיים מורכבים גם בתקופות רגישות", הם ממשיכים לזרוק רפש, לילל על חולשת צבא לבנון, ולעשות אקרובטיקה מילולית כדי להצדיק מדוע המשא ומתן שלהם ב-2026 הוא "גאונות אסטרטגית", בעוד המשא ומתן של 2022 היה "בגידה אנושה".
בסופו של יום, ההיסטוריה לא שופטת פוליטיקאים על פי רמת הצעקות שלהם באופוזיציה, אלא על פי המציאות שהם משאירים בשטח. הסכם הגז של 2022 שרטט גבול ימי, הכניס מיליארדים לקופת המדינה והניח תשתית בינלאומית שהיום ארה"ב והמפרציות נשענות עליה. ממשלת הימין של 2026, שפועלת תחת איומי בחירות, מוצאת את עצמה מתחננת לחתום על הסכם מול אותה מדינה שמנהיגיה נשבעו "לא לדון איתה לעולם". וחוץ מזה , ממשיכה לתמוך בחמאס.
ישראל של 2026 לא צריכה פוליטיקאים שצועקים אל מול המראה. היא צריכה מנהיגים שמוכנים סוף סוף להסתכל למציאות בעיניים – אל תוך המים – ולאסוף אומץ לעשות את הדבר הנכון, גם אם המשמעות היא להודות שכל מה שצעקו ב-2022 היה לא יותר ממופע פופוליסטי זול. כאלו לא תמצאו בליכוד או אצל המשיחיים.
המשקיעים בעולם רואים זאת ומבינים - ישראל לקראת שנים טובות יותר מונהגת בידי אנשים הרוצים עתיד טוב יותר לילדיהם ונכדיהם. שלא יתמכו בחמאס, לא יעודדו השתמטות , לא יקדמו חזון של מדינה דו לאומית המובלת ע"י שרים שאינם דוברי אנגלית שהאמירה "צר עולמם כעולם הנמלה" נתפרה עבורם.
