אג"חי שוהם ביזנס - מלכודת או הזדמנות?

 

המצב בישראל עושה שמות באג"חים של חברות המימון החוץ בנקאי שנפגעות קשה לא רק בגלל ההתדרדרות הצפויה ביכולת ההחזר של הלווים אלא בגלל התנפצות אמון המשקיעים בדיווחי החברות וזאת לאחר שהתברר שגם בבול מסחר , למרות הצהרות הבעלים שהבעיה היא תזרימית והדיווחים בדוחות על חוב מובטח בהיקף גדול הסתבר כי הדברים רחוקים מהמציאות.

לאור זאת האג"חים של שוהם  עברו עמוק לטרטוריה של אג"חי זבל  - 

אג"ח ג' - מח"מ 0.41 , שער 95 , תשואה לפדיון 19%.

אג"ח ד' - מח"מ 1.1, שער 80.5 , תשואה לפדיון 25.5%.

תיק האשראי של החברה הוא מאוד קצר:

בהיבט סיכון התיק והפסדי אשראי , החברה מדווחת כי מ - 820 מליון ש"ח אשראי "תקין" , 65 מיליון הינו בהסדרי תשלומים המשולמים כסדרם. ההפרשה בגין כל תיק האשראי התקין הינה כללית בשיעור 0.55% שלטעמי היא נמוכה בהתחשב בהקף החובות המסוכנים / פגומים אשר עומדים על כ- 66 מיליון מהם  כ- 30 מש"ח מגובי בטחונות. הפרשה ספציפית / כללית בגין החובות המסוכנים / פגומים הינה  כ- 16 מש"ח. 

לאור הנתונים הנ"ל לא יתכן שההפרשה הכללית על תיק של 820 מש"ח לא תגיע לפחות לשיעור המחיקות בגין "האשראי הרע" שבידי החברה , כלומר על ההפרשה הכללית לעמוד על כ- 2% מהתיק התקין ולא 0.55% ממנו כפי שבוצע. אולי לא חייבים לבנות את ההפרשה ברבעון בודד אך בוודאי בדוחות של הרבעון השני של 2023 ההפרשה הכללית לחובות אבודים נמוכה מדי  וצריכה להיות לפחות כפולה ולהמשיך ולגדול עד סוף השנה לשקף את העליה בסיכון התיק. 

המציאות המשתקפת מהדוחות לא סימפטית. 66 מש"ח מתיק של 886 מש"ח (7.5%) הוא בסיכון גבוה ועוד 65 מש"ח הוא תחת הסדרי חוב מתפקדים שאת איכותם איננו יכולים לדעת.היקף החוב בסיכון , לאחר ההפרשות עומד על 50 מש"ח המהווים 30% מהונה העצמי של החברה, מדובר בנתון גבוה שהביא להורדת דרוג האג"חים ל- Baa2.

למרות ההפרשות והמחיקות , החברה הרוויחה כ- 19 מש"ח בחציון הראשון של 2023  כאשר מקור הריווחיות הוא הפער הגדל בין הריבית שמשלמים הלקוחות לריבית הקבועה של האג"ח אשר קוזז מהגידול בהפרשות לחובות אבודים.

חוסר היכולת למחזר חוב האג"ח וכנראה חוסר הרצון של הבנקים להגדיל את חלקם היחסי במימון החברה מוביל החברה לגיוס מקורות בשוק החוץ בנקאי בריבית של פ+4.5 ויותר . ניתן לראות זאת  בברור בסעיפי המאזן לרבעון השני של 2023 בירידה מסוף 2022 בחוב לאג"ח בסך  64 מש"ח שמומנה בגידול של 42 מש"ח באשראי מאחרים ו- 22 מש"ח ירידה במזומנים: 

החברה מדווחת כי המסגרת של "האשראי האחר" עומדת על 180 מש"ח מזה 120 מש"ח לממסרים והיתרה מול עסקאות עם בטוחות נדל"ן. הבטוחות למסגרת אשראי הם הממסרים / ההלוואות עצמם. מבחינת מחזיקי האג"ח מדובר בבשורה טובה שכן יש מקור מימון לפדיונות האג"ח....

כמו תמיד עולה השאלה , אם החברה ריווחית  ובעלת מקורות מימון , מדוע לא רוכשת האג"חים שלה? התשובה היא שהחברה רוכשת לא רק האג"חים שלה  בדגש על אג"ח ד' אלא גם את מניותיה, כלומר בעלי החברה והדרקטוריון לא רק בטוחים ביכולת ההחזר של האג"חים אלא חושבים שהחברה עצמה זולה מאוד, עובדה הצופה פני עתיד בהיבט המחיקות הצפויות בגין חובות רעים.

האם אג"חי החברה ראוים להשקעה?

בהיבט הכלכלי , אין ספק כי שיעור החובות האבודים והסדרי החוב יגדלו ויצרו לחץ על ריווחיות החברה ותזרים המזומנים. מצד שני תיק האשראי של החברה קצר מאוד כך שיכולה להקטין את היקף תיק האשראי במהירות ולהגיע לסטטוס של "פרוק מרצון".

ככל שניתן להאמין לדוחות הכספיים ולמסר שמשגרת החברה ברכישות העצמיות של  האג"ח והמניות התשובה חיובית, כמובן כחלק מתיק אג"ח בסיכון מפוזר היטב.

מבחינת השיקולים בבחירה בין האג"חים ,  ההסתברות לתשלומו של אג"ח ג' במרץ 2024 גבוהה , אך כבר היו הפתעות רעות במה שנראה תשלומים קרובים מובטחים (כמו הרץ שישבה עם 87 מיליון דולר מזומן שהתאדה באופן לא ברור). במקרה של עצירת תשלומים בגלל בעיה רצינית בגביה מלקוחות , שער 95 אינו מספק הגנה מספקת. מנגד , אג"ח ד' מספק לכאורה קצת מרווח להפסד מהפארי אך המשקיע מסתכן באי הוודאות לעתיד החברה במח"מ הארוך יותר כאשר אג"ח ג' יפדה מוקדם יותר אך  אג"ח ד' ישלם כ- 27 אגורות כבר בדצמבר הקרוב כך שמחיר הרכישה המתואם ירד ל- 57 אגורות  המספק הגנה גדולה מפני חדלות פרעון והזדמנות לרווח הון משמעותי בטווח קצר.

הרבה שיקולים אך השורה התחתונה היא האם האג"ח ישלם את התשלום הקרוב? אני חושב שכן לפיכך פתחתי פוזיציה באג"ח ד'.

הנאום שלא יהיה

 

אזרחי ישראל

זוהי שעת מלחמה. בעוד אנו מבכים את מתינו  , מייחלים להשבת החטופים והבראתם של הפצועים , מאות אלפי אנשי מילואים נקראו לשרות. התייצבותם מלאה, רוחם איתנה וצה"ל ומפקדיו ערוכים לקרב עפ"י הנחיות הממשלה.

אחי ואחיותי הישראלים, אין זו השעה לביקורת ציבורית על מה שקדם ל- 7 באוקטובר, יהיה זמן לחקירות ואני מבטיח לכם כי הממשלה בראשותי תדאג לחקירה מלאה של הארועים.

מדינת ישראל איתנה ונסמכת על כלכלה איתנה ועל כך רציתי לדבר היום.

כראש הממשלה האחראי על תפקודה של המדינה ולאור מצב החרום אליו נקלענו ובשים לב לצרכי המשק הורתי על ביצוע הצעדים הבאים:

 - צמצום שכר שרים וחברי הכנסת ב- 30% . ממשלת ישראל תישא בעול הכלכלי

- החברות הממשלתיות יצמצמו ב- 30% את שכר הדירקטורים , חברי הנהלה עד דרג סמנכ"ל.

- גימלאי צה"ל ומערכת הבטחון המועסקים במקביל לקבלת פנסיה צבאית  וטרם הגיעו לגיל פרישה, קיצבתם תקוזז ב- 66%. 

- משרדים ממשלתיים שתקציבם נמוך מ- 1 מיליארד ש"ח יסגרו ושריהם יפוטרו מהממשלה. תחומי פעילותם יעברו למשרדים הקיימים וחלקים גדולים מתקציביהם והתקנים הניהוליים שלהם יועברו לטובת משימות שיקום העוטף בהיבט הפיזי והנפשי.

- הורתי על הסטת כל הכספים הקואליציונים לטובת סיוע לעסקים 

- לאור דרישות הסד"כ של צה"ל בשנים הקרובות , יש צורך דחוף בגיוס החברה החרדית. הורתי לצה"ל לשלוח צווי גיוס לחרדים ל- 3 השנתונים הצעירים החייבים גיוס. אני קורא מכאן  לגדולי ישראל: שעת חרום זו . זו זכות גדולה להגן על מדינתינו . עת ללמוד ועת ללחום. שעת מלחמה עתה, אתגרים גדולים לפנינו והציבור החרדי נקרא לדגל. 

לאחי המתיישבים ביהודה ושומרון. אין ביכולתינו לשמור על בטחונכם בכל נקודות הישוב. זכות לחיים גוברת על כל שיקול ולכן הורתי לאלוף פיקוד מרכז להכריז על שטח צבאי סגור ולפנות כל נקודה שאינה בגושי ההתישבות ומספר תושביה קטן מ- 150. כל נקודות "ההתיישבות הצעירה" יפונו. כמו כן , עד הודעה חדשה לא יותרו כניסות לקבר רחל ולשכם. 

הורתי למשרד האוצר להכין תקציב חדש ל- 2024, תקציב תומך כלכלה, שיקום וצמיחה. תקציב שיוכן בשיתוף האופזיציה וברצוני שיאושר ברוב גדול בכנסת.

אני קורא מכאן לכנסת ישראל להצביע על אי אמון בממשלה  לקבוע מועד לבחירות .  אין מקום למפלגתיות בשעת חרום . ממשלתי תפעל כממשלת מעבר  באחריות , ממלכתיות תוך הוכרת תודה ומתן סיוע לנפגעים, לעובדים ולמשרתים.

בנימה אישית. שירתתי את מדינת ישראל שנים רבות. אני מבין את תרומתי לארועים ואני מנצל במה זו לבקשת סליחה ומחילה. אם חברי מפלגתי יחליטו על החלפתי, לא אאחוז בקרני המזבח. אין לי כוונה להמשיך בחיים הפוליטיים לאחר פרישתי מתפקיד ראש הממשלה.

מתי ממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי הופכת ללא לגיטימית? - הגענו לחוסר לגיטימיות

 

הפוסט מטה פורסם ב 16/8/2023 כאשר ההתנהלות הממשלתית חצתה כל גבול של התנהגות של ממשלה אחראית. התגלו אז ב- 7 מתוך 8 סימנים מעידים לממשלה לא לגיטימית. 

הפעם אני רוצה להתחיל לא בממשלה אלא בראש הממשלה:

חוסר יכולתו של נתניהו לאמר "אחראי אני" נעוצה במצבו הפסיכולוגי. הרי לכל בר-דעת מובן מאליו שלראש הממשלה ב- 13 מתוך 15 השנים האחרונות, זה שטיפח את הקונספציה של שמירה על חמאס כשליט עזה  יש אחריות כלשהי לארועים. נתניהו עצמו צעק זאת מכל במה ביחס לאולמרט ומלחמת לבנון השניה.ראש הממשלה אחראי.  אי לקיחת אחריות הינה עדות לחוסר כשירות. המצב הנפשי שאינו מאפשר בחינה עצמית אוביקטיבית  אינו מאפשר גם תפיסת מציאות תקינה. סימנים לכך  כבר נראה במהלך "המהפכה המשפטית" כאשר מי שטופס עצמו כ- "מגן ישראל" לא היה מסוגל לבלום את המפולת הביטחונית ואובדן ההרתעה פשוט ע"י עצירת תהליך החקיקה. אין מנוס מלהוציא את נתניהו לנבצרות, טובת המדינה מחייבת זאת . נתניהו את צ'מברלין של גרמניה שניסה לפייס הנאצים. אנו זקוקים לצ'רציל או במונחי הציונית, לבן גוריון מודרני ברשות המדינה. 

שבועיים וקצת אחרי מתקפת החמס ב- 7 באוקטובר 2023, הממשלה חצתה לדעתי את סף הלגיטימציה ועליה להתפטר.

השינוי הדרמטי לרעה  הוא בסעיפים הבאים - 

חוסר שקיפות ואחריות - ראש הממשלה נמנע מלקחת אחריות כלשהי למצב כך גם הרוב המוחלט של שריו.הממשלה לא נוקטת בצעדים המשקפים לקיחת אחריות תפעולית / תפקודית על המצב. אזרחי ישראל נרתמו למלא הוואקום השילטוני.

ניהול כלכלי כושל - הממשלה לא מסוגלת לעמוד באתגר העומד בפניה , לא רק בהיבט הכלכלי אלא כישלון מוחלט של משרדים ביצועיים , בראשם משרד ראש הממשלה, לנהל את הארוע בכללותו.

חוסר תמיכה רחבה - הסקרים מראים כי לקואלציה הנוכחית 44 מנדטים בלבד ורוב הציבור מעדיף הנהגה אחרת. העם אומר את דברו בהצבעת אי אמון רחבה במפלגות המרכיבות הממשלה ובעומד בראשה.

התערבות זרה - נשיא ארה"ב ומזכיר המדינה האמריקאי השתתפו בישיבות "קבינט המלחמה" . זו התערבות זרה ללא תקדים בתהליכי קבלת ההחלטות בישראל. ארה"ב עושה זאת מכיוון שאינה סומכת על הממשלה לקבל החלטות לטובת אזרחי מדינת ישראל. גם אזרחי ישראל לא סומכים יותר על ממשלתם.

המעשה הציוני הנכון, לטובת המדינה ואזרחיה,  הוא התפטרות הממשלה והצבעת אי אמון בפה אחד בכנסת ופיזורה.  הממשלה תמשיך לכהן כממשלת מעבר של אחדות לאומית שתוכל להתחיל להחזיר השפיות למדינה , ראשית ע"י סגירת כל המשרדים המיותרים,  פיטורי השרים הגורמים לשסע החברתי העמוק - לוין, קרעי, אמסלם , סמוטריץ, בן-גביר וחבורתם וכן פיטורי השרים המיצגים מפלגות לא ציוניות המסרבות לגיוס. במקום חדלי האישים יש למנות אנשי מקצוע בעלי ניסיון.  לא "פוליטקאים מקצועיים" ללא ניסיון ניהולי רלבנטי  ולא "מקורבים". המשימה היא שיקום המדינה והחברה בישראל. השרים החדשים יעשו סדר במשרדיהם וישחררו את המינויים הפוליטיים הבלתי כשירים שביצעה הממשלה הרעה הזו.

רק כך תוכל מדינת שראל להתחיל במסע השיקום הארוך לעבר מדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית שאזרחיה שווים בזכויות ובחובות ללא הבדל דת צבע מין או שייכות פוליטית.

הפוסט המקורי

בזמן האחרון עולה תחושה קשה כי ממשלת ישראל הופכת עצמה ללא לגיטימית, למרות שכמובן נבחרה באופן דמוקרטי ואים ספק כי מייצגת חלק לא מבוטל מהציבור, גם היום.

יחד עם זאת הלגיטימיות של ממשלה שנבחרה בצורה דמוקרטית יכולה להיות מוטלת בספק או להתערער בנסיבות שונות. בעוד שהתנאים הספציפיים עשויים להשתנות בהתאם להקשר, הנה כמה מצבים נפוצים שיכולים להוביל לכך שממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי תיחשב כלא לגיטימית:

1. הונאה או מניפולציה בבחירות: אם יש ראיות משמעותיות להונאת בחירות נרחבת, דיכוי בוחרים או מניפולציה של תוצאות הבחירות, זה יכול להעלות ספקות לגבי הלגיטימיות של הממשלה. אם תהליך הבחירות ייפגע, זה יכול להוביל לאמונה שהממשלה לא באמת מייצגת את רצון העם. - לא המצב בישראל

2. הפרה של נורמות חוקתיות: אם הממשלה מתעלמת או מערערת את החוקה, שלטון החוק או הנורמות הדמוקרטיות, ניתן להטיל ספק בלגיטימיות שלה. לדוגמה, אם ממשלה תתקן את החוקה כדי לבסס כוח או להסיר איזונים ובלמים, היא עשויה להיראות כפועלת נגד עקרונות הדמוקרטיה. - דומה למצב בישראל, "הפיכה משטרית" חסרת רסן ראש ממשלה שמסרב לאמר באופן ברור כי יכבד פסיקת בית משפט והתקפות על מפקדי צה"ל.

3. חוסר שקיפות ואחריות: ממשלות חסרות שקיפות במעשיהן או שאינן אחראיות להחלטותיהן עלולות לשחוק את האמון והלגיטימיות. שחיתות, מקורבים וחוסר היענות לצרכים ולדאגות של האנשים עלולים להוביל לאובדן הלגיטימיות. דומה למצב בישראל, הממשלה נלחמת בשומרי סף לצורך מינוי מקורבים, הקבינט לא מתפקד ואינה מטפלת הכלכלה ובבטיחון באופן סביר

4. הפרות של זכויות אדם: אם ממשלה עוסקת בהפרות נרחבות של זכויות אדם, כגון דיכוי התנגדות, צמצום חופש הביטוי או אלימות נגד אזרחיה שלה, זה יכול להיראות כלא לגיטימי על ידי משקיפים מקומיים ובינלאומיים כאחד. דומה למצב בישראל - השר לביטחון פנים מנסה להכתיב פעילות אלימה כנגד מפגינים ולמנוע הפגנות , אפרטהייד ברור באיו"ש.

5. ניהול כושל כלכלי: משברים כלכליים חמורים הנגרמים מניהול כושל, שחיתות או מדיניות פזיזה עלולים לערער את אמון הציבור ביכולתה של ממשלה למשול ביעילות ובהגינות.דומה למצב בישראל, פיזור כספים קואליציונים למטרות סקטוריאליות לא יצרניות בהיקפים חסרי תקדים .

6. מדיניות מפלגת או מפלה: ממשלות המקדמות מדיניות מפצלת או מפלה על בסיס אתניות, דת, גזע או גורמים אחרים עלולות ליצור פילוגים חברתיים עמוקים ולהוביל לתפיסה שהן אינן מייצגות את האינטרסים של כל האזרחים באופן שווה. דומה למצב בישראל - חוק הגיוס, תלושי מזון , הגדלה ניכרת של כספים קואליציונים , אי אכיפת החוק ביהודה ושומרון ביחס להתנחלויות לא חוקיות, תקיפת צה"ל, הפרקליטות, המשטרה , מערכת המשפט, היועצים המשפטיים.

7. חוסר תמיכה רחבה: אם ממשלה עולה לשלטון עם מנדט צר, ללא תמיכה ציבורית רחבה או ייצוג מחלקי אוכלוסיה מגוונים, ניתן לראות בה חסר לגיטימציה.דומה למצב בישראל . הסקרים מעידים כי לממשלה הנוכחית אין רוב בעם ועוד הרבה פחות במגזר העובד והמשרת בצה"ל.

8. התערבות זרה: אם יש עדויות להתערבות זרה משמעותית בתהליך הבחירות או בענייני המדינה, זה יכול לעורר שאלות האם הממשלה באמת מייצגת את האינטרסים של אזרחיה. - דומה למצב בישראל. פורום קהלת שלמעלה מ- 90% ממימונו הוא מגורמים זרים הינו הדוחף של המהפכה המשפטית.

חשוב לציין שתפיסת הלגיטימיות יכולה להשתנות בין קבוצות שונות בחברה ובין שחקנים בינלאומיים. אם ממשלה נחשבת לגיטימית או לא תלויה לרוב במשחק גומלין מורכב של גורמים פוליטיים, משפטיים, חברתיים ואתיים. בסופו של דבר, קביעת הלגיטימציה של הממשלה יכולה להיות עניין של דיון מתמשך ויכולה להיות בעלת השלכות משמעותיות על היציבות והתפקוד של מדינה.

אין ספק כי התנהלות הממשלה מביאה אותה אל סף האי-לגיטימיות. כאמור תפיסת אי הלגיטימיות משתנה בין קבוצות שונות אך מתוך 8 גורמים מובהקים , ב- 7 יש סימנים מעידים או הוכחות להתנהלות הגורמת לאי-לגיטימיות.

על האיש הנעלם

"אני , אני ואני" האיש הנעלם דוחף את נשיא המדינה על מנת שלא יגיע לביידן ראשון...

 בירושלים יש איש. 

ישראלי שלקח על עצמו את חיסול החמאס, העיד על עצמו כי מומחה לטרור ובטחון ובעל יכולת לזהות סכנות והפתעות ביטחוניות. 

האיש  שרצה להיזכר כמגן ישראל

ההוא שחיזק החמאס.

מה- 7 באוקטובר האיש נעלם

האיש הנעלם מגיח  מדי פעם.  מצהיר אמירה חלולה בעיניים כבויות ולא מאפשר לשאול אותו שאלות.

האיש הנעלם, המומחה לכאורה שלא הפסיק ללהג  בתחומי מומחיותו ואחריותו כעת נדם.  לא מוכן לאמר לעם שהוא אחראי. אולי לא להכל אך בוודאי לקצת.

בכל זאת 13  מ -15 שנה האחרונות כאן שלט. עם "אנשיו המצויינים" אחד אחד!

האיש הנעלם  צריך ללכת לביתו , עם אישתו "השרה" ובנו הנעצן.

איתו ילכו עדת מלככי הפינכה, ומינויו  הפוליטיים של חסרי עמוד שידרה, יכולת או הבנה.

טובת המדינה כבר מזמן אינה נר לרגליו, זאת יודע כל ידע.

האיש הנעלם וממשלתו הכושלת , צרכים לשים המפתחות על השולחן  ולאמר לעם את האמת- כשלנו. הבאנו לאסון הגדול בתולדות הציונות.

הבעיה שהאיש הנעלם , ממשלתו ואנשיו איבדו היכולת לאמר אמת.

אז שישתקו

העיקר שילכו כבר

על המדינה להפעיל החברות הממשלתיות לשיקום העוטף

 

שיקום  ישובי העוטף הוא משימה לאומית חשובה ביותר שיש לעסוק בה כבר כעת. לממשלה אין יכולת לטפל בנושא באופן מהיר בשל חוסר יכולות מקצועיות של השרים והמינויים הפוליטים.

לאור זאת יש להפעיל את זרועות הביצוע הממשלתיות - החברות הממשלתיות הגדולות.

הדרך לעשות זאת היא לחלק את הטיפול בישובים בין חברת חשמל, תעשיה אווירית, רפאל, נתיבי ישראל, נתיבי איילון, עמידר , נת"ע , מקורות. יש לפנות לחברות הגדולות בישראל - בנק לאומי, פועלים, אלביט מערכות, כימיקלים לישראל, עזריאלי , שפיר, אלקטרה , אשטרום  שישתתפו במאמץ הפרויקטלי.

 לכל החברות  מחלקות בינוי , רכש , קשר עם משרדי אדריכלות ובניה וגם מחלקות כ"א ורווחת עובדים היכולים לנהל הקשר עם התושבים. כל חברה תאמץ ישוב או שניים ותטפל בשיקומו הפיזי. 

המדינה לא צריכה להתערב אלא לבקש מהחברות המשתתפות להקים בעצמם מנהלה משותפת בהשתתפות נציגות של מס רכוש.  

היעד הוא תוך שנה לכל היותר להשלים את השיקום הפיזי של ישובי העוטף.

אני בטוח שהחברות הגדולות במשק יענו לאתגר. רק צריך לבקש.

המכון למחקרי בטחון לאומי פרסם עמדה שונה:

"צריכה ממשלת ישראל, כאן ועכשיו, להקים את מנהלת שיקום עוטף עזה. המנהלת בראשות שר בכיר ומוכשר, צריכה לגייס את כל משאבי המדינה על קבלניה וחברות הבנייה הפועלות בה ולגשת לשיקום יישובי העוטף במהירות האפשרית ותוך כדי מלחמה"

אני בהחלט מסכים כי השיקום צריך להתחיל עכשיו אך לתת זאת לממשלה לידי "שר בכיר" שיש לו עוד דברים אחרים על השולחן תהיה טעות. יש להעביר את כל האחריות והניהול לסקטור האזרחי בהובלת החברות הממשלתיות הגדולות.

בנק הפועלים הקים קרן שיקום ותרם 100 מיליון שקל. הבעיה לא כסף - שיתחיל לעבוד בשטח מול ועדי ישובים. שלא ימתינו לאף אחד מהממשלה.

 

ישראל בדישדוש / על גבורת כיתות הכוננות

 הופתענו בשבת.

היום יום חמישי.

המילואים התייצבו.

עשרות גדודים בעוטף עזה.

מדוע אף צוות קרב חטיבתי משוריין טרם  חצה את הגדר? הפתעה מבטלת את הסיסמא לעבור מייד מ- 0 ל 100?  

שוב נשכח שישראל זקוקה למערכה קצרה? שהזמן יקר? שתמיד הסבלנות הבינלאומית פוקעת?

האם הוכנו מחנות שבויים גדולים?

האם מתגלגלת הקמתם של מחנות אוהלים לפליטים לשיכון נשים ילדים וזקנים עזתים באופן זמני בישראל עד הקמתם בשטחי הרצועה? 

האם מתגלגלת הקמתם של בתי חולים שדה עם סיוע בינלאומי לטיפול באזרחי עזה פצועים?

האם מישהו עובד מול הקהילה הבינלאומית על איך מנהלים את עזה לאחר הכיבוש?

מצברי הלגיטימציה מלאים עד תום אך הם יתרוקנו. ישראל חייבת לעשות כל מעשה הומניטרי אפשרי כלפי אוכלוסיית אוייב שתיכבש אחרת דעת הקהל הבינלאומית תתהפך. 

יכול להיות שמדינת ישראל אינה מתכוונת לכבוש את עזה ולהשמיד את החמאס אלא אנו , בלי משים, מתגלגלים ל- "סבב הרתעה" נוסף רק שהפעם בעוצמה גדולה? 

==============

סיפור גבורה רבים יסופרו על מלחמתם על הבית של מעטים מול רבים , עד הכדור האחרון , עד האיש האחרון בכיתות הכוננות בישובים.

על תחושת השליחות, אחריות הלוחמים  והשכול באסון  ברמה לאומית  כתב  חיים גורי  כשכתב בדם ליבו , בזמן אמת , על חבריו ב- "מחלקת ההר" - ה- ל"ה:

ראה, הנה מוטלות גופותינו שורה ארוכה, ארוכה. 

פנינו שונו. המוות נשקף מעינינו. איננו נושמים. 

כבים נגוהות אחרונים והערב צונח בהר. 

ראה, לא נקום להלך בדרכים לאורה של שקיעה רחוקה. 

לא נאהב, לא נרעיד מיתרים בצלילים ענוגים ודמומים, 

לא נשאג בגנים עת הרוח עוברת ביער. 

ראה, אימותינו שחוחות ושותקות, ורעינו חונקים את בכים, 

ומפץ רימונים מקרוב ודליקה ואותות מבשרים סערה! 

האמנם תטמינונו כעת? 

הן נקום והגחנו שנית כמו אז, ושבנו שנית לתחייה. 

נדדה איומים וגדולים ואצים לעזרה, 

כי הכל בקרבנו עוד חי ושוצף בעורקים ולוהט. 

לא בגדנו. ראה, נשקנו צמוד ומרוקן כדורים, אשפתנו ריקה. 

הוא זוכר מלותינו עד תום. עוד קניו לוהטים 

ודמנו מותז בשבילים שעל - שעל. 

עשינו ככל שנוכל, עד נפל האחרון ולא קם. 

האמנם נאשם אם נותרנו עם ערב מתים 

ושפתינו צמודות אל אדמת הסלעים הקשה? 

ראה, איזה לילה גדול ורחב. 

ראה, פריחת כוכבים במחשך. 

ניחוחי אורנים. תקברונו כעת, ורגבי העפר על פנינו. 

חרבות ברזל - מי שולח ילדינו לקרב?

 

ולא לשכוח את סמוטריץ שהתחמק משרות עד גיל 26 וביצע שרות סימלי ושר ל (אי ) בטחון לאומי בן גביר שבתור סיכון בטחוני למדינה , נפסל לגיוס....

נוסיף לזה ראש ממשלה שמסובך בתהליכים משפטיים מהם מנסה להתחמק שנים תוך קעקוע המשטרה, הפרקליטות, עם ישראל ונסיון השתלטות על מערכת המשפט.

הממשלה הגרועה ביותר בתולדות ישראל בראשות בנימין נתניהו הצליחה לשבור את השיא המפוקפק של ממשלת גולדה ב- 73 באי הבנת המציאות.

ממשלת התיק-טוק, הטוויטר ודפי המסרים שליהגה עצמה לדעת בהבלים,  הסתה , גידופים , קישקושים ושקרים בהלם ואלם. אף לא ציוץ! 

העם יבוא עימם חשבון.

אחזקות אג"ח עיקריות - 2023 - רבעון 3

 

10 האחזקות הגדולות באג"חים סחירים בעלי תשואה לפדיון ברוטו מינימלית של  10%. אחוז האחזקה מתייחס לחלק הכספי היחסי של אג"ח מתוך סה"כ שווי הרשימה.

האחזקות לסוף הרבעון השני של 2023 , הרבעון הראשון של 2023  כאן , ולתחילת 2023  כאן.

הרבעון השלישי של 2023 ראה התדרדרות מואצת במצבן של חלק מחברות האג"ח האמריקאיות כתוצאה מעליית הריבית שהשפיעה על שיעורי היוון הנכסים והקטינה שווים. החברות נאלצו למחוק ברבעון האחרון חלקים לא מבוטלים מהונן העצמי ונתקלות בבעיות במימון מחדש של נכסים. הנפגעת בעיקרית זו הרץ שהופיעה ברשימה ברבעון הקודם שהודיעה על חדלות פרעון תזרימית וללא סיוע מהבעלים נראה כי תעבור לידי מחזיקי האג"ח. 

בישראל תחום המימון החוץ בנקאי חתף מכה נוספת עם הגעת בול מסחר לחדלות פרעון תזרימית  עמוקה במקרה הטוב ולחדלות פרעון מלאה במקרה הרע.

כתוצאה משינויים אלו חלו שינויים יחסית רבים ברשימת 10 האג"חים הגדולים - 

במלרן הגדלתי משמעותית האחזקה באג"חים ונוספה אחזקה גם באג"ח ב'  בעל המח"מ הקצר ותשואה לפדיון של 18% . החברה מדווחת על תוצאות סבירות , חברות הדירוג שומרות על דרוג A , החברה רוכשת אג"חים והבעלים רוכש מניות כך שכל הסימנים מעידים שהשוק כנראה מעריך לא נכון את הסיכון בחברה שכן האג"חים שלה נסחרים בתשואה לפדיון של 18%-16%   

בג'יסיטי אג"ח ב' התחלתי להקטין את הפוזציה במעט לאחר פרסום המדד האחרון. התשואה לפדיון של האג"ח היא 7.4% + מדד שבסביבת האינפלציה הנוכחית נותן יותר מ- 10% נומינלי אך אם האינפלציה תתחיל להתכנס לכיוון ה- 3%  אין סיבה שהאג"ח יהיה כה דומיננטי באחזקה לעומת חלופות השקעה אחרות.

בחלל החברה הגישה הצעה להסדר,  סדרות האג"ח עדיין רבות אך כאשר הדברים יסתדרו לחברה יש כסף לבצע תשלומים באופן מיידי וכל זמן שהטרלול הממשלתי נמשך  לאג"ח דולרי יש מקום בתיק.

נובל ממשיכה להתגלגל תוך מחיקה של כ- 10% מהונה ברבעון השני של 2023 , המינוף עלה ל- 75% והדרוג ירד ל- BBB- . מצד שני החברה  הבטיחה את תשלום האג"ח הצפוי עוד כשבועיים באמצעות הלוואה. יהיה זה התשלום ה- 4 מתוך 7 כך שיתרת האג"ח הולכת וקטנה ותעמוד , לאחר הפדיון על 32 מיליון דולר מול 92 מיליון דולר הון עצמי.  תוכנית החברה היא כמובן לממש נכסים. תשואת האג"ח עומדת על 18%. 

במויניאן הסירו כמעט את כל דאגות בעלי האג"ח ע"י התחייבות ברורה של הבעלים להזרים הלוואות או לרכוש נכסים מהחברה ובכך להבטיח תשלום האג"ח של 90 מיליון דולר בסוף 2023. היתרה לפדיון בסוף 2024 תעמוד על 90 מיליון דולר מול הון עצמי של 560 מיליון. התשואה לפדיון של האג"ח - 10%.

ווטרסטון אמורה לשלם תשלום אג"ח אחרון  ב- 30/11/2023 . כספי התשלום אמורים להגיע ממימון בנקאי ולחלופין הבעלים התחייב להזרים כסף. 

דה זראסאי - אחזקה וותיקה שנעדרה מהרשימה ברבעון הקודם. כצפוי החברה ביצעה מחיקות משמעותיות בנכסים למגורים. בעל השליטה מתחייב להזרים כסף חדש לחברה ומבקש דחייה בפרעונות של אג"ח ג' (שהחברה כבר פרעה 50% ממנו) ב- 4 שנים תמורת העלאת הריבית ל- 7%. מכיוון שנכסי החברה הם קונדו שניתנים למכירה בשוק עמוק ותמיכת הבעלים הצפויה בחברה , הגדלתי את ההשקעה  באג"ח ג' .

אמ.די.ג'י -  בתי האבות שהם נכסי החברה עמידים יותר לשינויים שווי כתוצאה ממצב הכלכלה ביחס למשרדים / מגורים והדבר בא לידי ביטוי במחיקות השווי השוליות שבוצעו עד כה במהלך 2023. החברה אף הצליחה להשלים בימים אלו הנפקת  אג"ח חדש בישראל בריבית של 11.15%. אג"ח ג' ישלם 45% מענ בחודש הקרוב ויתרתו לשתשלום אחרון בעוד שנה הבאה תעמוד על 30% מהיקפו בהנפקה.

דיסקונט השקעות  - חברת האחזקות של סלקום / נכסים ובניין ועוד ששווי אחזקותיה הסחירות אל מול חובה מעורר חשש כבד ליכולתה לשרת את חובה, בעיקר לאור עומס הפרעונות הצפוי בשנה הבאה   יום בהיר אחד באמצע ספטמבר 2023  החלה לקנות את מניות נכסים ובניין כאשר האג"חים  שלה י' / יא נסחרים בתשואה לפדיון של - 14%. הבעלים, מגה אור, אלקו ורמי לוי  מתכננים הנפקת זכויות למימון הרכישות כך שבפועל מביעים אמון בעתיד החברה.  אם הבעלים מעדיפים לרכוש מניות חברת הבת נכסים ובניין ולא אג"ח החברה ב- 14% הם כנראה חושבים שזו עסקה טובה יותר. מבחינתי 14% לשנה כשהבעלים תומכים בחברה, זה מספיק.

נורסטאר - אין חדש, תלויה במניית ג'יסיטי שנסחרת  זה זמן לשערה הנוכחי.  

יש לתת את הדעת כי בשנה האחרונה אנו עדים ללא מעט חברות הנקלעות לקשיים. זה טיבעי בסביבת ריבית עולה ועוד נראה חברות נוספות מסתבכות. חשוב לעשות הבחנה בעת ההשקעה באג"ח בסיכון בנכונות הבעלים לתמוך בחברה. ברוב המקרים התמיכה מביאה לפדיון מלא של האג"ח אך יש גם חריגים (אידיבי אחזקות עם נוחי דנקנר ואלשטיין אחריו) .  ברשימת האג"חים כאן למעט חלל ונובל , הבעלים מביעים אמון בחברה. לדעתי זה פרמטר חשוב בהחלטה על היקף ההשקעה. 

חשוב לזכור כי למרות שמוצגות 10 חברות בעלות אג"ח בסיכון, ההשקעה בתחום מחייבת בראש ובראשונה פיזור שבמצב הנוכחי בשווקים קל מאוד ליישום. בתיק אחזקות נוספות בהיקף ראוי לציון כגון במיכמן א' / ב' , ספיר אג"ח יח', אקסטל ג', ארזים 4, אג"חי בול , הרץ א', ג'י.אפ.אי ד', 

נקודה אחרונה היא בעניין הגדרת "אג"ח בסיכון" כאג"ח הנסחר התשואה של מעל 10% ברוטו שלטעמי אינה ממש רלבנטית לאחר עליית הריבית שכן שיעור  הריבית חסרת הסיכון עלה כאשר אג"ח ממשלתי שיקלי במח"מ של 3-5 שנים מניב תשואה שנתית של 3.7%~   על תשואת אג"ח בסיכון אליה אני מתייחס צריכה לשקף  מרווח מתאים , לפיכך אתייחס מעתה לתשואות לפדיון העולות על 12% כהשקעה באג"ח בסיכון.