ברבור שחור בשוק המט"ח - שיעור חשוב לסוחרים בדבידנד השונות

מי שלא מכיר את המושג "ברבור שחור" שנטבע ע"י ניסים טאלב בהקשרים  לשווקים פיננסיים - אל לו להפוך למשקיע עצמאי.

ברבור שחור הוא הסכנה מספר אחד למשקיע העצמאי שכן מגלם מצב בו מתרחש ארוע בלתי צפוי, בעל הסתברות מאוד נמוכה ופשוט מוחק את ההשקעות.

מוויקפדיה

מושג הברבור השחור של טאלב מתמקד בשני מאפיינים אחרים של הבלתי צפוי: ההשפעה האדירה שלו, והעובדה שבכל זאת ניתן לחזות את בואו.
טאלב מגדיר ככשל לוגי הנקרא כשל לודי (Ludic fallacy), את האמונה (השגויה) כי האקראיות הכאוטית בעולם האמיתי מתנהגת כמו אקראיות של משחקים המוגדרים באופן מכני וטכני (כזריקת קובייה), בעוד המציאות היא הרבה יותר מורכבת ומבלבלת. אמונה זו נובעת מהתפישה כי גם הבלתי צפוי ניתן היה לצפייה מראש, באמצעות ניתוח סטטיסטי של אירועי העבר, בפרט הודות להנחה שאירועים נוטים להתפלג באופן נורמלי. טאלב מציין כי בניגוד להתפלגות נורמלית, לעתים רבות פונקציות אחרות מתארות טוב יותר את המציאות. הפונקציות האלה מתאפיינות על ידי דעיכה אטית של ההתפלגות עבור ערכים גדולים - לכן הסתברות של חריגות גדולות מן הממוצע די גבוהה. מקובל לומר שלהתפלגויות אלה יש את הזנב הארוך.

טאלב מנתח גם שלוש אשליות עיקריות שמפריעות לאדם להתייחס בצורה נכונה להיסטוריה. הוא אומר שכאשר מוח אנושי בא במגע עם ההיסטוריה, אז המוח סובל משלוש מחלות. המחבר קורא להן "שלישיית האטימות":

1. אשליית הבנה – כל אחד חושב שהוא יודע את העולם סביבו. אבל העולם מורכב יותר מכפי שנדמה לנו ורוב מוחלט של נסיבות וקשרים פשוט נעלם מאיתנו.
2. עיוות הראייה לאחור – אנו יכולים להעריך עניינים רק אחרי מעשה. ואז הכל נראה מובן מאליו וצפוי מראש. בזיכרון של בן אדם נשארים רק מעט דברים שהוא רואה בהם רצף הגיוני.
3. הערכת יתר של מידע עובדתי והמוגבלות של אנשים משכילים ומומחים. בן אדם נוטה לתת אמון יתר בנתונים שמוצגים בצורה מדעית ובדעות של בני סמכא עטורי דרגות אקדמיות.

אז למה בכל זאת כל כך קשה לחזות את העתיד? טאלב מביא דוגמה של תרנגולת הודו. נניח שתרנגולת הודו שמה לב שמאכילים אותה כבר שנה שלמה וגם היום נתנו לה אוכל טוב. מה היא חוזה על פי זה?

• אופציה א' – חיים מאושרים עוד 100 שנה.
• אופציה ב' – מחר חג ההודיה.

לכן על בסיס של אותם נתונים אפשר לתת הרבה תחזיות שונות מרוחקות מהמציאות באותה מידה. אין קשר הכרחי בין עבר לעתיד.

טאלב מספק כמה עצות איך להיות בעולם מודרני המלא בברבורים שחורים:

1. הבדילו בין אפשרויות חיוביות לבין האפשרויות השליליות. בקולנוע, במדע, בקרנות סיכון גרים ברבורים שחורים חיוביים. בעיסוקים כמו צבא, ביטחון או בנקאות המצב שונה לחלוטין - שם היזהרו מהם.
2. אל תנסו לחזות ברבור שחור מסוים. פשוט, אל תהיו צרי אופקים. ההצלחה מגיעה לאלה שמוכנים אליה ולא לאלה שמחפשים בעקשנות אחרי דבר ספציפי.
3. נצלו כל הזדמנות או כל דבר שנראה כמו הזדמנות. מקרים כאלה נדירים. אם משקיע או מדען מוביל מזמין אתכם לפגישה – היענו. היו בקשר עם יותר אנשים.
4. היזהרו מתוכניות מדויקות של ממשלות ומתחזיות כלכליות רחוקות טווח. אל תיפלו קורבן לטעויות שלהם.
5. אל תבזבזו את הזמן בניסיון להילחם בתחזיות, באנליסטים, בכלכלנים. אם מישהו מדבר אתכם על שיווי משקל והתפלגות נורמאלית – פשוט התעלמו ממנו או נסו להכניס עכבר לחולצתו.
6. בנו מערכות המסוגלות לעמוד באירועי קיצון ולצמוח מתוכם.

 ביטול התקרה לפרנק השוויצרי הוא בדיוק ארוע של ברבור שחור - ארוע בעל הסתברות מאוד נמוכה - אך ניתן לצפיה , וכשמתרחש ההשפעה על מי שסוחר בשוקי המטבע היא ענקית.

אני חייב לאמר "שצפיתי" את העניין, לא מתוך תהליך ניתוח או חשיבה מודעת אלא רק מתוך הכרת ההיסטוריה - ג'ורג סורוס ב 1992 גרם לממשלת בריטניה לצאת ממנגנון קיבוע המטבע האירופאי פשוט ע"י מכירת הפואונד בשורט והוביל למה שנקרא יום שישי השחור.  ואני לתומי חשבתי שדי בעובדה זו למנוע ממדינה לקבע המטבע שלה באופן מלאכותי - אך השוויצרים טעו , קבעו תקרה ושילמו מחיר בצורך לרכוש כמויות עתק של מטבע זר - עד שלא יכלו יותר - וזה מה שהביא לביטול התקרה. כשקראתי כי השוויצרים קבעו תיקרה , אמרתי לעצמי "מעניין מי יעשה עליהם סיבוב" - וזאת נגלה בימים הקרובים....   . בכל אופן - ההיסטוריה חזרה על עצמה ואף אחד לא יכול לטעון שיהיה כאן ארוע "חסר תקדים". מה שהיה זה ארוע בעל הסתברות מאוד נמוכה - הקודם ארע לפני 25 שנה....

בשלב זה אנו קוראים על ההפסדים הכבדים של המשקיעים - חברות מסחר מט"ח פושטות רגל ונזקקות לחילוץ בגלל שלקוחותיהם הפסידו יותר מאשר היה להם בחשבון - ומדובר בברוקרים בכל העולם - זה טיבעו של ארוע של ברבור שחור. 

כיצד זה קשור למסחר בתעודות סל על ה VIX?

קפיצה מסיבית מאוד בשונות היא עניין וודאי. הקפיצה  עשויה להגיע כתוצאה מארוע חיצוני בעל השפעה עולמית שתגרום לתנודתיות מסיבית בשווקים או מארוע פיננסי סופר חריג אך הסיבה הספציפית אינה חשובה אלא התוצאה. במקרה כזה ,   מי שנמצא , כמוני, בפוזיציה של שורט שונות , לעיתים ללא גידור , חשוף להפסדים כבדים  עד כדי איבוד ההשקעה ביום בודד של מסחר.

ארוע זה יתרחש ללא התראה מוקדמת והוא יהיה חריג לחלוטין בכל קנה מידה - לא חשוב כמה ההיסטוריה של השונות בשווקים מוכרת לנו, כמה  וניתוחים סטטיסטיים נעשה או באיזה מודל אנו משתמשים. זו לא שאלה של אם, זו שאלה של מתי. לאחר שארוע כזה יתרחש, נקרא בעיתונות כי היה  זה  "ברבור שחור" בשווקים הפיננסיים.

אז מה המשמעות לסוחר בשונות?

הדרך שלי היא להסתכל על היקף החשיפה הכולל - מה יקרה עם תהיה קפיצה של ה VIX ל 80 בין לילה. תיק ההשקעות חייב יהיה להיות מסוגל לספוג את הנזק מבלי להימחק כי ביום שאחרי ה VIX ירד וההפסדים יתחילו להתהפך - אך אם אין יכולת להישאר בשוק ולספוג - ההפסדים מתקבעים עד אשר מצליחים להביא "כסף חדש" מהשקעות אחרות - אם בכלל זה אפשרי.

רכישות אג"חים של חברות בתחום הפקת הנפט

כתבתי בתחילת דצמבר  כי הירידה החודש במחיר הנפט יצרה הזדמנויות גדולות באג"ח של חברות בתחום האנרגיה, סקטור שלם שיורד בחדות בדומה לסקטורים של הפיננסים והנדל"ן במשבר 2008 כאשר לדעתי מחיר הנפט יחזור לרמות גבוהות. הפוסט נכתב שהנפט ירד את מתחת ל 70 דולר לחבית ואז כתבתי:

בשנת 2008 מחיר הנפט ירד ממחיר של 145 דולר בראשית יולי 2008 לכ 35 דולר בסוף 2008  - 75% ירידה ב 6 חודשים. אנו נמצאים בירידה מרמה של כ 114 דולר ביוני 2014 עד ל 63 דולר למחצית דצמבר 2015 - ירידה של 45% בכ-6 חודשים- כאשר רוב הירידה (כ 40%) התרחשה ב 4 חודשים האחרונים.
בסימן הראשון להתייצבות מחירי הנפט , אתחיל לרכוש סדרה של אג"חי זבל מהתחום .

היום, בעת כתיבת הפוסט באמצע ינואר , כאשר הנפט נסחר ב 46 דולר לחבית, הושלמה ירידה של 60% במחיר בכ- 7 חודשים שמרבית הירידה התרחשה ב 5.5 חודשים האחרונים. תחושתי היא שהגענו לתחתית או קרוב מאוד אליה, ומכיוון שאינני מנסה לתפוס תחתיות או שפל - אני מתחיל לקנות שלטעמי המחירים הגיעו לרמות שיאפשרו רווח נאה לאורך זמן.

את הרכישות התחלתי ב 20/12/2014 ואני קונה לאט תוך ניסיון לקבל מחירים טובים באג"חים שהסחירות שלהם אינה גדולה. מדוע דווקא 20/12/2014 ? ההסבר בגרף מעלה - כשמחירי הגז מתקרבים ל 3 דולר נראה כי "התרסקות" המחירים מגיע לשיא - לא שהמחירים לא יכולים לרדת עוד - אך אלו רמות מחירים  מאוד נמוכות לגז.

מבחינת פיזור הרכישות יש ייצוג לכמעט כל תתי הסקטור בתחום חיפושי הנפט/ גז כאשר עיקר ההשקעה הכספית היא בחברות שרותי הנפט + MHR שניתן לקרוא עליה כאן , יתר מפיקות הנפט הם בסכומים קטנים - כפונקציה של הסיכון.

חוץ מאג"ח , תפסו את עיני גם מספר מועט של מניות שהתחלתי לרכוש, אך זה לפוסט אחר

רשימת האג"חים שנרכשו:

אג"ח

AREX 7 06/15/21   - מפיקה יבשה

BAS 7 3/4 10/15/22 PAK6 שרותי נפט ארה"ב

CLF 5.9 03/15/20  פחם מטאלוגי

KEG 6 3/4 03/01/21 שרותי נפט בינלאומי

MHR 9 3/4 05/15/20 BAB8 מפיקה  פצלים

WTI 8 1/2 06/15/19 PAC0 מפיקה - ים

REN 8 1/2 05/01/20 AAB4 מפיקה - פצלים

SD 7 1/2 03/15/21 PAN9 מעורב - הפקה ושירותי נפט

SSE 6 5/8 11/15/19 8AB0 שירותי נפט

XCO 7 1/2 09/15/18 מפיקה - יבשה

השטויות שמוטי בסוק כותב בדה-מרקר- ומדוע אין אינפלציה (עדיין)

מדי פעם אני קורא כתבות שממש מראות שמי שכותב, כותב כי חייב לכתוב כי יש מועד הגשה, ומה שיוצא זה גיבוב שטויות.

האחרון הוא מוטי בסוק בכתבה

הערכות: מדד המחירים לצרכן ב-2014 שלילי - לראשונה מאז 2006

הכתבה מדגישה את השיח הרדוד, הבלתי מקצועי בעיתונות הכלכלית על אינפלציה, שערי ריבית, שערי מטבע ופעילות הבנק המרכזי.


מתוך הכתבה:

"מדוע המחירים במשק אינם עולים, למרות הצמיחה הגבוהה יחסית בצריכה הפרטית ב–2014? התשובה לכך היא בעיקר שינויים מבניים בצד ההיצע, שיהיו קיימים גם השנה. בין הגורמים לירידה נמצאת הירידה הגדולה במחירי הסחורות המיובאות, ובראשן הנפט; התגברות התחרות ברשתות הקמעוניות; הקפדה גדולה יותר על מחירים מצד משקי בית בעת ביצוע קניות; המסחר המקוון, שתופס מקום גדול יותר בהוויה הישראלית; רפורמות של הממשלה שנועדו להוריד את יוקר המחיה; והפיחות בשער השקל במחצית השנייה של השנה. "

זה תאור נכון של המצב - הירידה במחירים היא לא כתוצאה מירידה בביקושים אלא ירידת מחירים אקסוגנית למשק הישראלי (מחירי נפט) , ירידת מחירים בקמעונאות בגלל פעילות הממשלה, תחרות מחו"ל וחינוך צרכנים.
רק לא ברור לי כיצד פיחות השקל נכנס להסבר כאן......

אבל ההמשך:

בבנק ישראל נבהלו מהנסיגה במדד. הבנק הוריד את ריבית הבסיס במשק בשלוש פעימות שוות, מ–1% ל–0.25% - שפל חסר תקדים בהיסטוריה של ישראל - אך ללא הועיל.

מוטי כנראה חי על הירח. הורדת הריבית לא היתה קשורה כלל לשיעור האינפלציה בישראל אלא להתחזקות השקל. הורדת הריבית הביאה לפיחות בשקל. זה היה מהלך ברור שאפילו אני הספקתי עוד לכתוב ביוני פוסט על הצורך הוריד הריבית לאור הפגיעה הקשה ביצוא , ומייד אחרי ההורדה ל 0.5% כתבתי כי לא תספיק ויש להורי עד ל-0.

 בבנק מקווים כי המשך הפיחות בשקל ב–2015 ידחוף את האינפלציה לאזור תחום היעד של הממשלה, אך רוב האנליסטים מפקפקים בכך שהפיחות בלבד יספיק. לדעתם, בנק ישראל יצטרך לנקוט במשך השנה צעדים נוספים, כנראה חריגים, כדי להחזיר את האינפלציה לתחום של 1%–3%."

בנק ישראל לא ינקוט בשום צעד כל זמן שהמשק הישראלי צומח, כתבתי על כך ומה כן צריך לעשות בפוסט:

אחרי שהריבית כמעט 0 - מה הצעד הבא?

 מהפוסט:

מה יש לעשות? - מבחינת האוצר - להגדיל את הגרעון.

שיעור הריבית ארוך הטווח הוא נמוך כפי שמעולם לא היה - זה מאפשר השקעה בתשתיות ותשואה משקית גבוהה (עלות המימון של הגרעון מול תשואת הפרויקט)  - כבישים , נמלים, שדות תעופה, רכבות קלות, מעבר צה"ל לנגב, הקמה / הרחבה בתי חולים, פריסת תשתיות גז   - השקעות באספלט, בטון וברזל  - מעולם לא היה זמן יותר נכון וזול לביצוע - זה יגדיל את היבוא, יגביר את הצמיחה לטווח ארוך - אין בזה שום אלמנט בעייתי.

ההשקעה הכי חשובה  - דיור ציבורי - זה מסתמן ככישלון הכי גדול של הממשלה הזו  - כשהמדינה יכולה לממן גרעון ב- 3.5% לא צמוד ל 30 שנים ו- 2.6% לא צמוד ל 15 שנה  זה פשוט פשע לא להשקיע בדיור ציבורי  - בניה ממשלתית של דירות על קרקעות מדינה / עיריות והשכרתן  לטווח ארוך  במחירי שוק  - תיצור רווח מימוני נאה למדינה ונכס שניתן יהיה לממש אותו בבוא הזמן.  פרויקטים כאלו אפילו לא מצריכים 100% הון ממשלתי- הכנסת קרנות הפנסיה למימון הפרויקט בתוספת ריבית קטנה על הריבית הממשלתי - תהפוך אותם למאושרים.

ומה בפועל קרה?

הממשלה התפרקה וכל היזמות בדיור נעצרה , הגרעון ב 2014 היה נמוך מהתחזית כאשר המשרדים האזרחיים בתת ביצוע והכסף זרם למשרד הביטחון ונעלם שם - כלומר המשק הישראלי קיבל משמעותית פחות ביקושים מהמגזר הממשלתי מאשר היה מתוכנן - אז מה הפלא שאין לחצים להעלאת מחירים?

אך אל דאגה - מחירי הנפט יתייצבו ויעלו, ממשלה חדשה תוקם ותקציב 2015/2016 יפנה משאבים רבים לתחום האזרחי - האינפלציה תגיע....

מדוע האג"ח עולים והאם הפד יתחיל למכור אג"חים - QE הפוך?

בלי כמעט להרגיש, התשואות על האג"ח הארוך של ארה"ב שוברות שיאים היסטוריים מבחינת רמות תשואה נמוכות.

הביקוש לאג"ח ממשלתי אמריקאי עולה על ההיצע והמחירים מגיעים לרמות  לא סבירות וזאת כאשר הכלכלה האמריקאית צומחת בקצב יפה, האבטלה ב 5.6% מחירי הנפט והסחורות בשפל - אפשר וצריך לחגוג.

אחת הסיבות למחסור באג"חים היא שפשוט כמות אדירה שלהם - יותר מ 2 טרליון דולר - יושבת במאזןל הפד שרכש אותן ב QE וטוויסטים  למיניהם במחירים הנמוכים משמעותית מממחירם היום.

באוקטובר 2014 , עם סיום ה QE כתבתי על האפשרות שבעתיד הבנק יתחיל למכור אג"ח ארוכות על מנת להעלות את הריבית הארוכה - למנוע התפרצות אינפלציונית , ובפברואר 2014 על השיטה הכללית שסביר שהפד ישתמש על מנת להקטין את המאזן.

בינתיים הפד הוכיח, בניגוד לכל המקטרגים , כי הוא מנווט את הספינה באופן סביר - עובדה היא שה QE הסתיים והבעיה היא לא איך לעצור את עליית התשואות לטווח ארוך כי פתאום אין תמיכה לשוק - אלא בדיוק הפוך - כיצד להשאיר את התשואות הארוכות ברמה סבירה.....   אני תמיד נזכר בכל רואי השחורות שניבאו היפר-אינפלציה ואח"כ מפולת בשווקים - אין ספק שזה מכר עיתונים, אך אי אפשר היה להרוויח כסף מתחזיות אלו.....

בינתיים, הפד העביר לממשל כמעט 100 מליארד דולר - ריווחי ריבית של 2014 והמשבר הכלכלי מתחיל להראות כהעברת הון ענקית מהמגזר הפרטי לממשלתי - רווחי פד של כ 300 מליארד דולר ב 4 שנים, תוכנית  TARP ברווח , ה- GSE החזירו כל החובות + 30 מליארד דולר והממשל עוד מחזיק 80% מהמניות שבמידה והחברות יוחזרו לידיים פרטיות יהיו שוות יותר מ 100 מליארד דולר ועוד עשרות רבות של מליארדי דולרים קנסות על המגזר הפיננסי על מתן הלוואות לא כשרות והתנהלות פלילית.


 לאור כל זאת , לא יהיה מפתיע להתחיל לקבל איתות ראשוני מהפד על האפשרות למכירת אג"ח ממשלתי - אפילו לא מכירה ישירה אלא ביצוע הפוך של ה"מוניטורי טוויסט" מ 2011 מכירת אג"ח ארוך וקניית אג"ח קצר שתניס לבנק רווחים עצומים.
על מנת להבין מהיכן יגיעו הרווחים יש  להבין היכן היינו אז והיכן אנו היום:

ב 14/1/2011 תשואת האג"ח ל 5 שנים היתה 1.95 אג"ח ל 10 שנים -  3.35   אג"ח ל 30 שנה  - 4.53
ב 14/1/2015   תשואת האג"ח ל 5 שנים  1.33 אג"ח ל 10 שנים -   1.86  אג"ח ל 30 שנה -  2.47

ב 2011 פער ריביות 5-10 עמד על 1.4 ו- 10-30  על  1.18
ב 2015 פער ריביות 5-10 עמד על 0.53  ו- 10-30 על  0.61

לתופעה זו של הצטמצמות פערי הריבית בין התקופות השונות קוראים - השתטחות עקום התשואות - ועקום שטוח כפי שהוא היום הוא תופעה חריגה ביותר .


המספרים נותנים גם פרספקטיבה על המצב החריג היום - אג"ח ל 30 שנה בריבית של 2.47% - זה נראה מתכון בטוח להפסד כספו של מי שרוכש היום.

השאלה היא מדוע בכלל אנו במצב זה ?  ההסבר המלומד בעיתונות הכלכלית הוא שקיים חשש מדפלציה בגלל מחירי הסחורות הנמוכים שמהווים "איתות" לירידה בביקושים. אני חושב שאלו שטויות גמורות וההוכחה היא פשוטה - גם אחרי שהוריד 0.5% בתחזית הצמיחה, הבנק העולמי חוזה צמיחה של 3% ב 2015. אז כשכל העולם צומח ב 3% הביקושים לא יורדים -הם עולים.

מחירי סחורות יורדים הם עובדה שמלווה את העולם המודרני מאז ומתמיד - מהרגע שנכנס מיכון וטכנולוגיה, מחירי חומרי הגלם כפונקציה של עלות שעת עבודה הולכים ויורדים , ותמיד ענפי הכריה היו ענפיים מחזוריים - מחירים גבוהים מובלים לעליה בתפוקה ולירידת מחירים שגורמת לעצירת השקעות ולעליית מחירים - רק המחזורים הם מאוד ארוכים ואנו לא מסתכלים על קבועי הזמן הללו בשיגרה.
אז מה לדעתי קורה? לדעתי כסף רוסי / אוקראיני והסביבה בורח החוצה וזורם לאג"ח אמריקאי בתוספת כסף פנוי בארה"ב שהולך לחיסכון וביחד הם  הגדילו משמעותית את הביקוש לאג"ח ארוך בדיוק אחרי שהפד "ניכה" את השוק מאג"ח ארוכות והגרעון האמריקאי הצטמצם משמעותית - אז יש פער בין היצע וביקוש והמחירים מטפסים.

אז מה הפד יכול לעשות?

ב 2011 מכר הפד אג"ח קצה וקנה אג"ח ארוך- היום אם יעשה את הפעולה ההפוכה - ירוויח הון עתק (יש לזכור כי המנוף של האג"ח הארוך גבוה ביחס לקצר כך שפערי הריבית מתרגמים להפרשי שער גדולים)

לסיכום - טוויסט הפוך , בתנאים הנוכחיים , הופך להיות פעולה רצויה , רווחית ונדרשת - אין למהלך שום השפעה על הנזילות הכוללת בשווקים שכן זו פעולה של קניה / מכירה - הנטו הוא 0 - אך פעולה זו תספק את הביקושים לאג"ח לטווח ארוך , תקבע רווחים של הפד ותקל על הקטנת המאזן בעתיד.

משרד האוצר שוקל מערכת מחשוב בנקאית מרכזית - מדוע לא להתחיל עם מערכת הנהלת חשבונות לעסקים קטנים ?

במשרד האוצר יושבים חברה חכמים שנבחרים בקפידה.

שמעתי שעל כל משרת כלכלן באוצר יש כ 100 מועמדים  - אך כשהמדינה מנוהלת ע"י כלכלנים ללא נסיון עסקי, לפעמים עולים רעיונות מוזרים.

אחד הרעיונות המוזרים הם הנושא הדרך להגדיל את התחרותיות בבנקים - המדינה חושבת שהמונופול לאומי-פועלים הוא בעייתי והשחקנים הקטנים האחרים - מזרחי, בינלאומי ודיסקונט קטנים מדי בשביל באמת לייצר תחרות - ואני מסכים עם העניין אך הבעיה אינה "תחרות" בתחום הצרכני כי עמלות הבנקים בישראל נמוכות. גם התחרות בתחום המימון של החברות הגדולות הוא תחרותי - הגופיים המוסדים המנהלים כספים נותנים אשראי מסחרי בתנאים תחרותיים מצד אחד ומהצד השני יש את שוק ההון המקרטע.

אבל המדינה חושבת שיש להגדיל את התחרות והרעיון הוא לפתח בנק אינטרנטי - אך דרישות ההון הגבוהות מצד אחד ודרישות המחשוב מהצד השני (מערכת המחשוב מוערכת ב 30 מליון דולר) הורגות כל נסיון .

אז עכשיו משרד האוצר נכנס לעובי הקורה ומתעסק בכיצד לפתור את בעיות המחשוב של בנק עתידי .......

כמובן כל העניין הוא מיותר לחלוטין.

בהחלטות יחסית פשוטות ניתן להקים כמה בנקים שרוצים - אבל האמת היא שלא באמת רוצים ולכן ההתעסקות בשטויות.

אז כיצד אפשר להקים בנקים חדשים בישראל?

דרך ראשונה  - אם לאומי / פועלים הם מונופול, אפשר פשוט לפרק את המונופול - הממונה על הגבלים העסקיים והמפקח על הבנקים יורו עם פיצולו של כל בנק ל- 3 - 2 חברות בנקאיות וחברת תפעול / טכנולוגיה שתיתן שרותים לבנקים - אך כמובן תוכל להציע שרותים לכל אחד. 
הפיצול עצמו מאוד קל - מחלקים הסניפים מהצפוני לדרומי - אחד לכל בנק חדש - כך הפריסה תהיה ארצית ורחבה  - לכל סניף מחוברת הפעילות העיסקית שלו. את "הסניף המרכזי" מפצלים ל- 2 ובזה מסתיים הסיפור - יש רק עניין אחד של הסכמי תפעול / טכנולוגיה עם החברה השלישית.
דרך שניה - להורות לגופים המוסדיים להקים 3 בנקים  שמשותפים  לכולם (פשוט להוסיף זאת כתנאי לרשיון שלהם- שהלוואות מכספי עמיתים ניתן לבצע רק דרך בנק....) בסגנון חברות כרטיסי האשראי - בנק מסחרי ובנק צרכני  עם סניפים ובנק צרכני באינטרנט. תנאי ההפעלה יהיה שנפחי הפעילות של הבנקים צרכים להיום דומים או פונקציה מסויימת שלהם
דרך שלישית - הקמת שותפות של המדינה עם שותפים  - במדינה תכריז כי תספק 75% מההון לבנק חדש - השותף יצטרך להביא 25%
דרך רביעית - עידוד השקעות הון - פטור ממס ל 20 שנים לבנק זר שיפתח פעילות בישראל עם לפחות 100 סניפים


מכיוון שמשרד האוצר כבר נכנס לעניין חסמים מיחשוביים, הצעתי היא שיטפל בדברים פשוטים שיכולים לסייע ל 75% מהעסקים הקטנים בישראל ול- 100% מהעסקים החדשים  - מערכת הנהלת חשבונות + שרותי קופה רושמת אינטרנטיים של המדינה - ללא עלות - זה מהלך זול ליישום שיקפיץ את המשק ומערך המס שנות דור קדימה.

אי אפשר לנהל עסק בישראל ללא הנהלת חשבונות כלשהי - אפילו מי שפטור ממע"מ עדיין חייב לנהל חשבונות.  עכשיו יש לתאר שהמדינה מספקת מערכת הנהלת חשבונות אינטרנטית ללא עלות. מערכת שמאפשרת הוצאת חשבוניות, ניהול מלאי בסיסי ועוד פונקציות נוספות שרוב החברות הקטנות נזקקות להם.
בעל העסק נכנס לאתר של המדינה , פותח חשבון עם כל פרטיו , מגדיר משתמשים (כולל מנהל החשבונות שלו) וזה הממשק שלו לעולם - חשבוניות לעסקים יוצאות רק עם חתימה אלקטרונית ונשלחות דרך המערכת   - ומכיוון שזו מערכת מרכזית, הגוף שמקבל החשבונית לא צריך להזינה - היא נקלטת אוטומטית - כולל פרטי הבנק של מוציא החשבונית וכך אפשר גם לשלם בהעברה בנקאית בלחיצת כפתור. חשבוניות לפרטיים ניתן להדפיס מקור , מע"מ משולם אוטומטית דרך המערכת.

כל מי שלא פועל במערכת המרכזית - יתממשק אליה - גופים ציבוריים לא יאמרו עוד לעסק הקטן "שלח חשבונית בדואר" , עסקים גדולים יהנו מחסכון בעלויות מכיוון שיקבלו חשבוניות אוטומטית ויוכלו לשלם אוטומטית דרך הבנק   - כל תהליך הוצאת חשבונית, אישורה, תהליך גביה ותשלום יפושטו מאוד.

האינסטלטור יוכל להוציא חשבונית מהטלפון הנייד למייל של הלקוח וחשבונות הטלפונים, חשמל, ארנונה וכו' יועברו באופן אוטומטי ויקלטו בהנהל"ח ללא מגע יד אדם   - כל "ניהול החשבונות" יעבור למתכונת של "הקלדה אחת כמקסימום".

מערכת כזו תחסוך לכלל המשק  עלויות כבדות של מערכת, הזנות , טעויות ודיווח  ועסקים קטנים יהנו הכי הרבה כי לא ישלמו על התוכנה, עלות ניהול החשבונות שלהם תיקטן וגביית הכספים תשתפר.

ברמה הכלל מישקית פתאום למס הכנסה תהיה תצפית ישירה לתוך הנהלת החשבונות של כל העסקים הקטנים - יהיה אפשר לאתר באופן מיידי מי זקוק לסיוע, את מי צריך לבדוק בסוף השנה ומי מנהל חשבונות באופן כזה שאין צורך לבודקו.
מעבר לכך , הקמת מערכת מרכזית להעברת חשבוניות (העברת מסמכים אלקטרונית) ע"י המדינה לטובת עסקים קטנים תתרחב לכלל המשק  ותשפר אץ התחרותיות במשק באופן משמעותי.

אז היכן יותר חשוב להשקיע זמן , אנרגיה וכסף - בלפתור את בעיית המחשוב של בנק חדש או לתת מענה רוחבי למשק ע"י מחשוב הנהלת החשבונות של עסקים קטנים והקמת מערכת ארצית סליקה לחשבוניות?

אני בעד העסקים הקטנים את נושא הקמת בנקים חדשים אפשר לפתור בהחלטה פשוטה אחת.
 

2015 - תחזית

כמו בתחילת כל שנה, אני מקדיש זמן לנסות לגבש מה יהיו המגמות העיקריות בשווקים בהם  אני פועל ובוחן את תיק ההשקעות אל מול הצפיות על מנת שיהיה ניתן לבצע התאמות נדרשות.

התחזית היא כלי עבודה שמנסה להצביע על מה סביר שיתרחש וכך יש להתייחס אליה תוך הבנה שיש תמיד משתנים ותהליכים שבדיעבד קל להסביר אותם אך אף אחד לא חזה אותם - ירידת מחירי הנפט בסוף 2014 היא דוגמה מובהקת לכך או לחילופין שיש "זמן הבשלה" עד להפיכת כוחות שפועלים במשק לתוצאה אמפירית בשוק  - עליית  שערי הריבית לטווח ארוך תתרחש - השאלה הגדולה מתי.

בדומה לתחזיות ב 2013 ו- 2014 , אני צופה שגם  2015 תהיה שנה טובה לבורסות  ולכלכלות העולם , ולמעשה תהיה המשכית ל 2014 בה  ארה"ב צמחה  משמעותית.

בארה"ב מנועי הצמיחה ימשיכו להיות התגברות הצריכה הפרטית, חזרת ייצור , שיפור בנדל"ן ושוק האנרגיה האלטרנטיבית.
אירופה -  לדעתי אירופה נמצאת כשנתיים אחורנית מבחינת היציאה מהמשבר ביחס לארה"ב וצפויה שם צמיחה יותר טובה מבעבר, אך למרות שעד מחצית 2014 נראה כי הדברים אכן מתנהלים כצפוי , בסופו של  דבר הצמיחה וביצועי הבורסות אכזבו  בגלל האירועים באוקראינה והסנקציות על רוסיה שפוגעות בכלכלה האירופאית. יחד עם זאת , שנת 2015 מוצאת את אירופה בנקודת פתיחה טובה יותר כאשר התחזקות הדולר ב 2014 הביאה את היורו לשפל של כמעט עשור - מצב שיאפשר התגברות הייצוא האירופאי שיהווה מנוע הצמיחה לכלכלה. בהנחה שגם למשבר האוקראיני ימצא פתרון במהלך 2015 - השנה עשויה להיות מצויינת.
סין הצמיחה תמשך אך חוק המספרים הגדולים מחייב ירידה בקצב הצמיחה  - זה פשוט עניין של מתמטיקה....  אך סין גם גם שינתה מדיניות - לא עוד "צמיחה בכל מחיר" אלא צמיחה אחראית, ברת קיימא ומבוססת גם על צריכה פנימית.

שנת 2015 תעמוד בסימן שתי בועות מרכזיות  -

בועת האג"ח לטווח ארוך ובועת מחירי הנפט הנמוכים.

איני יכול לקבל בשום צורה ריבית לטווח ארוך של 2%-2.5% במשק הנמצא בצמיחה בריאה לטווח ארוך כפי שאיני יכול לקבל מחירי נפט של 50 דולר באותה סיטואציה.

השאלה המרכזית היא שאלת הצמיחה - האם השוק העולמי שמרביתו מתרכז ב-3 גושים עיקריים - ארה"ב, אירופה וסין יראה צמיחה בריאה ב 2015? התשובה לכך היא חד משמעית כן - שילוב של ריבית נמוכה לטווח ארוך בתוספת "הורדת מס" ענקית בעקבות הירידה במחירי הנפט תייצר צמיחה.

כשמדובר בירידת מחירי הנפט, רוב המשקיעים כלל לא מבינים באילו סכומים מדובר - העולם צורך 90 מליון חביות נפט ביום - חסכון של 50 דולר לחבית מבטא 4.5 מליארד דולר ביום - 1.65 טריליון דולר חסכון שנתי על נפט!  זו לא "הקלה מוניטרית" - זו יותר דומה לרעיון בבסיס "הליקופטר בן" - על מנת לעודד את הכלכלה אפשר וצריך לפזר שטרות ממסוקים - אז כל חודש בו מחיר הנפט הוא 50 דולר ולא 100 דולר לחבית "מחולקים" לחברות ופרטיים בעולם 135 מליארד דולר - והיופי שזה מגיע מכיסם של משטרים לא סימפטיים.....  שנותן לעניין ערך מוסף של פחות נפט לזרוק על מדורת הטרור העולמי לסוגיו השונים.

מי שמקבל את התזה הזו, יבין את ההשפעה המאוד חיובית שתהיה לכך על מגזרים שצורכים הרבה דלק  - תחבורה לסוגיה וכריה וכן את ההשפעה על הצרכן  - אפילו בישראל בה רק מחצית מההוזלה הגיעה  לצרכן , ירידת מחיר  של 2 ש"ח לליטר בנזין מתרגמת לחסכון בנטו של 600-800 ש"ח למשפחה מהמעמד הבינוני המחזיקה 2 רכבים  - זה המון - וכך זה בכל העולם - מעמד הביניים ומטה  נשאר עם יותר כסף בכיס שיוצא על צריכה אחרת - וזו צמיחה נטו בכל העולם.

יש לזכור שכל העניין, לעניות דעתי, זמני לחלוטין. מחירי הנפט אינם יכולים להישאר על רמות של 50-60 דולר לחבית יותר מאשר למספר חודשים - עד אשר התפוקה של המפיקים היקרים יותר תעלם מהשוק - אך  לא ברור כמה זמן זה יקח כי חלק ממפיקי הנפט ביצעו גידור, אחרים אומנם מפעילים בבארות יקרות אך עלות ההפקה השולית מרגע שהבאר מפיקה היא נמוכה - כך שהירידה בתפוקות מפגרת ב 6-9 חודשים מהירידה במחיר כך שבסיכוי גבוה נראה מחירי נפט  גבוהים יותר כבר במחצית 2015 והרבה יותר גבוהים בסוף 2015 - הכל תלוי בקצב הצמיחה של הכלכלות מחד והירידה בהפקת הנפט מאידך.


השיפור בצריכה וריווחיות החברות יובילו לעליה בצמיחה  וקיטון באבטלה ומשם הדרך קצרה לניצני לחצים אינפלציוניים ועליית ריבית לטווח ארוך . לאחרונה ראיתי טענות כי הירידה בנפט תביא לדחייה בהעלאת הריבית בארה"ב - אני בדעה שזה בדיוק הפוך - אפשר להעלות הריבית ללא קושי אל מול ירידה של 50 דולר במחיר הנפט - וכפי שלא היתה שום השפעה להפסקת ה QE על השוק , הצמיחה או אפילו שערי הריבית לטווח ארוך , כך להעלאת ריבית הקצרה ברבעון  השני של 2015  לא תהיה השפעה. כך או כך, כאשר את 2015 מתחילה עם ריבית ארוכה של 2%, תחזית כי שנת 2016 תתחיל עם ריבית ארוכה יותר גבוהה נראית לי תחזית עם סיכון נמוך לאי מימוש.

מכיוון שמרבית התל"ג של ארה"ב מופנה לצריכה פנימית, לשיעור התעסוקה במשק חשיבות קריטית לצמיחה מחד וללחצים האינפלציוניים מאידך. גם בנושא זה המשקיעים מסתכלים רק על המספרים האחרונים ולא על התמונה הגדולה שהיא לא פחות ממדהימה - משיא של 10% אבטלה באוקטובר 2009 ארה"ב ניצבת עם 5.6%  - מדובר על קצב ירידה של יותר מ-1% לשנה ובהנחה שקצב זה ימשך , שיעור אבטלה של 4.7% שהיה אחוז האבטלה הממוצע ב 2006-2007 הוא מעבר לפינה ומי שחושב שלא תהיה לכך השפעה על השכר יש לי חדשות בשבילו - שיעור עליית השכר ברבעון השלישי (האחרון במגזר הפרטי בארה"ב היה הגבוה מאז 2008 ואני מניח שהרבעון הרביעי יראה עליה גבוהה עוד יותר - וכשהשכר עולה, הצריכה עולה ומתחילה להראות אינפלציה - לא ב 2015 אך השוק מסתכל קדימה.

לאור האמור לעיל , השקעה בסקטור הנפט ושורט ריבית טווח ארוך נראית כאסטרטגיה טובה ל 2015... . אני חייב להודות שגם בראשית 2014 חשבתי באופן דומה אך האירועים התנהלו אחרת לגמרי. 

אני חייב לציין כי לדעתי ההזדמנויות בסקטור הנפט מזכירות את ההזדמנויות של משבר 2008 - פחות בחוב, יותר במניות, אך ביחס לריביות על אג"חים בשוק לחברות היותר מסוכנות בסקטור הנפט (לתקופה ממושכת של מחיר נפט נמוך) תשואות יפות.

מעבר לכך, מגמות 2014 ימשיכו - התחזקות סקטורי ההובלה והתיירות, המשך התחזקות הנדל"ן והפיננסים - הסקטורים שנחבטו ב 2008 ימשיכו להנות מפירות הצמיחה.

באירופה - השקעה באירלנד, פורטוגל ,יוון ואפילו ברוסיה ברגע שמחירי הנפט יתחילו לעלות או שהמשבר האוקראיני יסתיים.

הודו - היתה ונשארה השקעה לטווח ארוך.

ענפי הכריה לסוגיהם השונים (ברזל,נחושת, דשנים, פחם וכו') הם ענפים מחזוריים הסובלים כבר שנים מעודף ייצור ומחירים נמוכים. המחירים הנמוכים מונעים השקעות אך מכיוון שהצמיחה קיימת, הביקושים עולים ובסופו של דבר מחירי הסחורות יעלו. במקרה כזה הנוף הריווחיות של החברות כתוצאה מעליית מחירי הסחורות הוא גבוה מאוד.  כניסה לסקטורים הללו בתום תקופה ממושכת של מחירים נמוכים עשויה ליצור תשואות גבוהות מאוד במעבר לעליית מחירים אך נדרשת סבלנות - כמעט בלתי אפשרי לדעת מתי המחירים יתחילו לעלות.

הסיכון של 2015 - כמו ב 2014 - יפן. חוב ענקי, אוכלוסיה מזדקנת , ללא צמיחה - כולי תיקווה שזה לא יתפוצץ. הסיבה שיפן לא במשבר חוב היא שהחוב של יפן הוא בעיקר פנימי והיפנים חסכניים- אך זה משתנה - אוכלוסיה המבוגרים בפנסיה מפסיקה לחסוך ומתחילה להוציא.

בהיבט הגאופוליטי, פלישת רוסיה לחצי האי קרים הוכיחה כי תמיד יש איזו הפתעה וכאשר ארוע  מתרחש - ההשפעות על הכלכלה הם ניכרות (די לראות מה קרה בבורסות באירופה מיוני 2014 ועד סוף השנה) , אך הפלישה מראה גם כמה קשה למדינה מודרנית לנהל מערכה צבאית - זה מאוד יקר כלכלית והמחירים עולים אם הקהילה הבינלאומית מעורבת בעניין. כך 2015 תהי ההמשך ישיר של המגמה הרב שנתית - פחות עימותים, פחות הרוגים ופחות סיכון לכלכלה.

מבחינת משק האנרגיה - שנת 2015 תהיה שנת האנרגיה הסולארית. המערכות הגיעו לשוויון עם מחירי הרשת באזורים עתירי שמש  וב- 2014 וב 2015 המחירים כבר יהיו נמוכים ממחירי הרשת  - הביקושים גדלים ופיתוח מערכות אחסון חשמל זולות רק יגדילו את הביקושים. יחד עם זאת  השקעה בסקטור תמיד בעייתית - בחירת חברה ספציפית זה למעשה הימור על הטכנולוגיה שלה וצמיחת טכנולוגיה חדשה היא עניין וודאי.

כמו תמיד , להיות שורט שונות זו אסטרטגיה מעולה -  למכור UVXY או TVIX ופשוט להמתין 12 חודשים או לאיתות יציאה כלשהו.

ה VIX היום - 6/1/2015

שנת 2015 נפתחה בסערה של ירידות שערים וחששות שונים ומשונים על בעיות בגוש היורו , ירידת מחירי הנפט ומי יודע מה עוד.

שהשוק קובע שיאים , לא צריך הרבה על מנת ליצור ירידות שמזינות את עצמן ובעקבותיהם ה VIX מזנק.

אני כותב את הפוסט תוך כדי יום המסחר, כאשר השוק יורד בכ- 1% וה VIX מזנק ב 12% ל 22.5 - זה ערך שנמצא בטווח הגבוה של הנורמה.

המעניין הוא מבנה עקום החוזים המוצג מעלה  - עקום שטוח שנע בין 19.9-20.58 - אינני זוכר שאי פעם ראיתי דבר כזה.

כמו בזינוקים הקודמים של ה VIX , גם זינוק זה יסתיים ויפתח שוב הזדמנות לשורט.

הקפיצה הזו ב VIX מאפשרת לראות שוב את השחיקה האדירה של תעודת הסל הכפולה - UVXY / TVIX  ואת רווח הקונטנגו של XIV - בטווח של 6 חודשים בלבד, ה VIX עלה ב 75% אך UVXY עלה רק ב 11% ו XIV ירד ב 36%

דיור ציבורי - כמה עולה מיטה?

 הממשלה האחרונה בזבזה המון אנרגיה על שלל "פתרונות לשוק הדיור" מהם לא יצא דבר, למעט אולי מכרזים במחיר מטרה שהם למעשה מתן מתנה לכמות מאוד קטנה של רוכשים על חשבון כלל האוכלוסייה וזאת כאשר ההשפעה על כלל שוק הדיור תהיה בדיוק אפס מכיוון  אינה פותרת את בעיית השורש - מחסור בדירות באזורי הביקוש.

המחסור נובע לא רק מהעובדה שבונים לא מספיק בכוונת מכוון. המחסור נובע מכך שגוש דן הוא המקום המועדף למגורים ע"י הישראלים וכפי שניתן לראות מהטבלה מעלה מספר האנשים שעוברים להתגורר בגוש דן (למעט ת"א)  ממקומות אחרים בארץ (כולל יציאה מת"א) עולה בכ 140 אלף איש על התנועה בכיוון האחר. רק יהודה ושומרון נהנים אף הם מזרימת אוכלוסיה חיובית - אך שם אין בעיה של קרקעות...

במקביל, ללא הרבה כותרות , יש בניה של דיור ציבורי בישראל , לא תמיד באופן מאורגן ע"י הממשלה,  אך זה מתרחש.

היכן זה מתרחש? באוניברסיטאות, באמצעות בניית מעונות סטודנטים:

אין ספק שמעונות סטודנטים הם דוגמא לדיור ציבורי במיטבו -

• הבניה היא על קרקעות שלא מיועדות לבניה רגילה למגורים
•  הבניה היא בסטנדרטים הגיוניים של גימור בחשיבה על תחזוקה לטווח ארוך
• מיועדת לציבור נצרך - ללא יכולת כלכלית ויש "וועדת קבלה" שבוחנת את המקשים להתגורר עפ"י פרמטרים כלכליים.
• בעלת תחלופה מהירה - רק סטודנטים זכאים
• שכ"ד נועד להחזיק את המבנים, לא ליצור רווח יזמי ולכן המוך ממחירי השוק 
• דירות קטנות , חניה מצומצמת, צפיפות גבוהה מאוד - אך עם שטחים ציבוריים נדיבים.
• המגורים צמודים ל "מוקד תעסוקה" - כלומר מי שגר במעונות אינו זקוק לרכב ואינו מעמיס את התחבורה הציבורית

עלויות ההקמה של מעונות הסטודנטים  הם מאוד נמוכים - בטכניון יבנו 488 מיטות בעלות כוללת של 90 מליון ש"ח - זה 185 אלף ש"ח למיטה בלבד

בכפר סבא מתוכנן פרויקט ל 1000 סטודנטים במחיר של 180 מליון ש"ח - 180 אלף ש"ח למיטה

באופן מפתיע, הטבת המע"מ בתוכנית מע"מ 0 עומדת על כ 200 אש"ח לדירה בממוצע.

בישראל יש 300,000 סטודנטים.

הקמת מעונות ל 10,000 סטודנטים תעלה 1.8 מליארד ש"ח. כלומר רק בעלות של מע"מ אפס ניתן לבנות כ 15,000 מעונות כל שנה . אם תוך 3 שנים יצאו ממעגל השכירות 45 אלף סטודנטים - האם משהו חושב שלא תהיה לזה השפעה משמעותית על שוק הדיור?

אך יש אוכלוסיה נוספת שניתן וצריך לבנות עבורה מעונות - הזכאים להשתתפות בשכ"ד ע"י המדינה. לא מדובר בסכומים קטנים אלא על 1.4 מליארד ש"ח בשנה  שמעבירה הממשלה לצורך השתתפות בתשלום שכ"ד בשוק החופשי לאוכלוסיה זכאית - החלכאים הנדכאים והמסכנים של החברה הישראלית.

בהחלטה פשוטה , בעלות של 180 אלף ש"ח למיטה, מעבירים את הזכאים לסיוע בשכ"ד לסביבה מוגנת, הוגנת ותומכת ומוציאים אותם משכירות בשוק חופשי ו- 1.4 מליארד ש"ח של סיוע לביקושים של דירות בשכירות יצאו מהשוק החופשי.

תנועת מספרים כזו - בניית מעונות לסטודנטים מצד אחד ובניית מעונות לזכאים לסיוע בשכר דירה / דיור ציבורי תקטין את הביקושים באופן מהותי על שוק הדיור בשכירות ובשרשור לשוק הדיור כולו כאשר "ההטבה" הכספית מגיעה רק למי שזקוק לה באמת - סטודנטים שעוברים מיון ליכולת כלכלית וזכאים של משרד השיכון.

מה שלי לא ברור - מדוע הממשלה לא דוחפת כיוון זה בכל הכוח? 

הצעה לסיום הכיבוש - ישראל לא מפספסת הזדמנות לפספס הזדמנות

חשבתי מה מתאים לפוסט של תחילת שנה אזרחית, והגעתי למסקנה שלמרות כל "הצרות מבית" שאני כותב עליהם בתדירות גבוהה, הבעיה האמיתית של ישראל זה המצב הלא נורמלי עם הפלשתינים - הכיבוש משחית, הכיבוש עולה הרבה כסף, הכיבוש מקצין עמדות, הכיבוש הופך את החברה לאלימה, הכיבוש יוצר חוצץ בין אזרחי המדינה היהודים והערבים, הכיבוש מעלה את מחירי הדירות, הכיבוש מזניח את הפריפריה, הכיבוש פוגע במערכות החינוך, הבריאות והסיוע הסוציאלי. הכיבוש נמאס על רוב הישראלים.

לפיכך הפוסט הזה מוקדש למדינה  חכמה , שמקרבה יצאו זוכים בפרס נובל בתורת המשחקים, שאינה מצליחה לנהל באופן סביר  את "משחק המו"מ" החשוב ביותר לעם ישראל בדורנו.

 אנחנו כישראלים בדר"כ מסתכלים על הערבים וחוזרים על אותו משפט ידוע "הם אף פעם לא פספסו הזדמנות לפספס הזדמנות", מגלגלים עיניים לשמיים ומפטירים אנחה קלה שמגלמת את התיסכול מכך שהערבים אינם מתנהגים כמו שוויצרים.

הבעיה שאיננו מסתכלים על ההתנהלות הישראלית שהיא חלמאית לא פחות ומפספסת הזדמנויות לא פחות.

אין צורך לחזור לטעויות ההיסטוריות בעבר שהבולטת מהם היא הצהרתו של דיין "טוב שארם א-שייח' בלי שלום מאשר שלום בלי שארם א-שייח"  וההתעלמות מגישושי המו"מ של מצרים שהוליכו ישירות למלחמת יום כיפור.

היום ישראל ניצבת לאחר החלטה אסטרטגית שכבר התקבלה  - לא רק אצל הפוליטיקאים, אלא אצל מרבית העם - לא למדינה דו-לאומית - כן להפרדה לשתי מדינות.

מכיוון שההחלטה התקבלה, והמצב העתידי אמור להיות,   בסופו של תהליך, טוב מהמצב הנוכחי, הייתי מצפה משלטון רציונלי לפעול במרץ להשגת היעד.

אז אני מבין שנתניהו , באישיותו , אינו יוזם אלא מגיב לכיוון בו ההתנגדות הכי קלה ואפילו ליברמן מבין כי מדיניות שמבוססת על תגובה מוליכה בסופו של דבר לפתרון פחות טוב מאשר יוזמה.

לדעתי ישראל חייבת להפוך מנגררת ליוזמת.

הפלשתינים הגישו הצעה לאו"ם על סיום הכיבוש? - מצויין. אנחנו בעד. זה מה שאנו רוצים, בלב שלם וללא ספק  - יש אומנם הצעה פלסטינית אך יש גם והצעה ישראלית.

מה ההצעה הישראלית אומרת ?

ההצעה מכילה שורה של תנאים שממועד מימושם ישראל "תסיים את הכיבוש" - שגם מה זה בדיוק נדרש להגדיר.

אל הצבת תנאים ברורים, הגיוניים ולא מסובכים להשגה  לקהילה הבינלאומית , שמהם יתחיל להיספר זמן לנסיגה זו דרך הרבה יותר טובה להגיע לפתרון מאשר להסביר כל הזמן למה הצעות הפלשתינים לא טובות.

מה יכולים להיות התנאים? - דוגמאות לא חסר:

• הקביעה כי הרשות הפלסטינית יכולה להתנהל כלכלית באופן עצמאי  - דרישה ראשונה זה החזרת החוב לחברת החשמל הישראלית.
• דרישה לשידוד מערכות בתכני הלימוד בבתי הספר - רק כאשר חומר הלימוד לא יהווה הסתה תעמוד הרשות בתנאי.
• דרישה לשלטון אחד , דמוקרטי בעזה ובגדה -  בלי מהפכות צבאיות, עם בחירות במועדן לרשויות מקומיות ושלטון מרכזי
• מערכת משפטית מתפקדת באופן תקין - שלטון חוק בסטנדרטים מערביים

אלו אינן דרישות "דווקניות" להכשיל מהלך לבניית מדינה אלא להפך  - דרישות שיוכיחו כי המדינה שתקום היא ברת קיימא ולא תהיה מדינה כושלת כמו עיראק, אפגניסטן, תימן, סוריה, סומליה, לוב וכו'.

יהיה זה "הספר הירוק" של מדינת ישראל שמתקשר באופן ברור לעולם כולו בכלל ולציבור הפלשתיני בפרט מה צריך להתבצע.

מי בעולם יתנגד לדרישות אלו?  אף אחד.

ישראל גם צריכה להעביר לעולם אחריות - אתם דוחפים להקמת מדינה  -כנסו מתחת לאלונקה וסייעו - בפיקוח , אימון ופיתוח הרשות הפלסטינית עד שתהיה בשלה, עפ"י פרמטרים ברורים ושקופים להפוך להיות מדינה.

 ליהודים לקח 66 שנים להקים מדינה  - מתחילתה של העליה הראשונה ב 1882 ועד הכרזת המדינה ה 1948. הרשות הפלסטינית היא רק בת 20 שנה  - יש לפלשתינים עוד דרך ארוכה עד שיהיו מסוגלים לכונן מדינה עצמאית, דמוקרטית , ברת קיימא לצד ישראל והגיע הזמן, שאחרי 20 שנה של התקדמות איטית של צעד קדימה ושניים אחורה תהיה זו ישראל שתציב מפת דרכים לכינונה של מדינה פלסטינית - עפ"י האינטרס הישראלי ולא להיגרר אחר תהליך בינלאומי כזה או אחר שמושפע מלחץ פלשתיני שרוצה "מדינה היום" למרות שברור לכולם שאינו מסוגל לקיימה ומעמיד את ישראל בעמדת הסרבן.

הגיע הזמן שהמנהיגות הישראלית תאמץ את שיטת מו"מ המכונה - "כן, אבל..."  , אך לא כמו"מ אלא כקביעה - זו עמדת ישראל  - תתחילו לעבוד - זה רק בידכם.