בועת האג"ח תשואת האגח הארוך = אינפלציה הבסיסית

אנו חיים בזמנים מאוד מעניינים.

אלוני - חץ מגייסת אג"ח בפרנקים שווייצרים בריבית 0.

אג"ח ל- 10 שנים נסחר ללא פרמיה על האינפלציה הבסיסית הממוצעת ל- 10 שנים.

שוק האג"ח בבועה ענקית וזו רק שאלה של זמן עד שיפקע.

יחד עם זאת יש לזכור את אמירתו האלמותית של ג'ון קיינס:

לפני חודש כתבתי על הערכות לעליית הריבית  וציינתי טווח של 3 חודשים בהם  התנודתיות תעלה כאשר הדיבורים על עליית הריבית ייעשו ברורים. עתה בא פישר (ס יו"ר הפד) ואומר בפה מלא - אם הנתונים ימשיכו במגמה הנוכחית - הריבית תעלה.

כאשר הריבית תעלה , התשואות על האג"ח יעלו. השאלה רק בכמה.


הנקודה היא פחות גובה הריבית של הפד או האינפלציה  אלא הפרמיה של תשואת אג"ח ל 10 שנים ביחס לאינפלציה.

משבר 2008 גרם למשקיעים לשלם פרמיה על נכסים בטוחים וכך הפרמיה ההיסטורית של תשואת האג"ח ל 10 שנים  שעמדה על כ- 2% לאורך עשורים כאשר האינפלציה היתה בשליטה (ויותר מזה כשהאינפלציה עלתה) נמוגה.
עליית הריבית ע"י הפד  מסמנת  המשך מהלך  "חזרה לנורמליות" בשוק החוב שהחל עם הפסקת ההקלה הכמותית (מישהו זוכר את נבואות החורבן לקראת הפסקתה ?) שלדעתי, בסופו של יום ,  יחזיר את הפרמיה על האינפלציה לאג"ח הארוך.

תיקון של 2% תשואה (רק הפרמיה) לאג"ח במח"מ של 10 שנים משמעותו ירידת מחיר של 20%. - וזו הבועה.

ה- VIX היום 19/7/2016 - הגיעה העת לגדר , והפעם עם SH - עדכון

עקום חוזים 19/8/2016

חלף חודש מהפוסט המקורי והגיע העת  לבדוק מה מצב הפוזיציה שנרכשה לפני חודש - שורט UVXY  , לונג SH ביחס כספי של  3 יחידות SH לכל יחידת UVXY. הפוזיציה נפתחה בשערים הבאים: UVXY בשער 6.21, SH בשער 38.27.

המחירים בתום יום המסחר האחרון (19/8/2016) UVXY   בשער 19.75 (שקול ל- 3.95 מתואם לספליט הפוך 1:5) ו- SH בשער 37.94.

במהלך החודש החולף SH ירד בכ- 1% , UVXY ירד בכ- 36% . מכיוון שיחס הרכישה היה רכש פי 3 SH ממכירת UVXY , ההפסד של 1% ב- SH צריך להיות מוכפל ב- 3 - כלומר 3%, המותיר רווח של 33% על פוזציית שורט UVXY.

השאלה הנשאלת היא מה הצעד הבא?

חלף חודש אך ה- VIX נותר בדיוק באותה רמה אך היום החוזים הראשונים נמוכים בכ - 5% מרמתם לפני כחודש, כלומר הפרמיה של החוזים על הספוט המעניקה שולי הביטחון במקרה של קפיצה ב VIX הצטמצמה והמשמעות היא עליה בסיכון בהחזקת שורט UVXY.

כשנכנסתי לפוזיציה כתבתי:
גידור ביחס 1:3 אינו גידור "מושלם", אם יהיה ארוע תנודתיות משמעותי ההגנה תהיה בהיקף של כ 50% מהקפיצה ב UVXY. הגידור  נועד לרכך הפסדים בגין תנודתיות חדה אך לא פחות חשוב - להשאיר  רווח ניכר במקרה של יציבות או המשך עליות.

ירידת ערך שורט UVXY למעשה מגדילה את יחס הגידור ובכך מפצה ואף יותר על הגידול בסיכון ומעמידה את הגידור על כ 75% מהקפיצה.  אני מעדיף בשלב זה להשאיר את המצב הקיים ללא שינוי , להמשיך לקצור את דיבידנד השונות ולהמתין לקפיצה ב- VIX לצורך הגדלת חשיפה.

הפוסט המקורי מ 20/7/2016

עקום חוזים 20/7/2016

די לא יאומן כי זמן כל כך קצר מארוע תנודתיות בעקבות ה BREXIT  ה- VIX ירד אל מתחת ל- 12 , רמה שלא נראתה מאז ספטמבר 2014.

דעיכת ספוט VIX בסמוך לארוע תנודתיות יוצרת באופן טיבעי קונטנגו גבוה מאוד , למעשה רמות כה גבוהות לא נראו מאז  2012 ולכן , למרות הירידה החדה בספוט VIX לא פעלתי לגדר את הפוזיציה - קונטנגו מאוד גבוה הוא "גידור טיבעי" 

גם כעת, בקונטנגו של 11% ופרמיה של החוזה הראשון על הספוט בשיעור של 33% קיים מקום לא קטן לזינוק ב VIX ללא השפעה קשה על פוזיציית שורט ב VXX או UVXY אך מבחינת מספרים מוחלטים , כאשר  F30 פחות מ- 16 , תוספת הרווח הפוטנציאלית לפוזיציית שורט בגין ירידת ערכו של ה F30 היא  כבר קטנה למדי , כך שרוב הרווח הצפוי מכאן והלאה תלוי בריווחי קונטנגו ולעומת זאת ההסתברות לקפיצת VIX שתגרום להפסד כבד בפוזיציית השורט  כבר לא קטנה ולכן ראוי , למי שאינו אוהב תנודתיות בערך הפוזיציה , לבצע הגנה.

הגנה של פוזציית שורט עשויה להתבצע בשתי דרכים עיקריות:

הדרך הראשונה היא פשוט לתת לפוזיציות השורט  לדעוך בשווי , זה מתרחש באופן טיבעי בעקבות הקונטנגו והירידה בערך F30 וזו הדרך המועדפת עלי מכיוון שהיא הכי נוחה לניהול  - מערך מסויים של F30 פשוט לא מגדילים את הפוזיציה וכך ככל שה F30 יורד והקונטנגו פועל הפוזיציה קטנה והסיכון יורד .

הדרך השניה היא באמצעות רכישת אופציות על ה - VIX, חוזים על ה VIX  או נכסים מתואמים ל VIX כדוגמת מדד  S&P500 - המדד עצמו או אופציות על המדד - כמובן שלכל נכס מתאם שונה אל מול הנכס אותו מגדרים.

כתבתי בעבר על כיצד לגדר פוזיציית XIV והדגמתי מספר אפשרויות פשוטות הזמינות לכל משקיע.

לצורך ההדגמה  ולאור העובדה שמדד ה S&P בשיא,  אשתמש ב SH - תעודת שורט על מדד ה- S&P ומכיוון שאני מגדר פוזיציית שורט UVXY אשתמש ביחס 1:3  - כאשר השוק יורד , SH עולה באותו שיעור. גידור ביחס 1:3 אינו גידור "מושלם", אם יהיה ארוע תנודתיות משמעותי ההגנה תהיה בהיקף של כ 50% מהקפיצה ה UVXY . הגידור  נועד לרכך הפסדים בגין תנודתיות חדה אך לא פחות חשוב - להשאיר  רווח ניכר במקרה של יציבות או המשך עליות

יש לתת את הדעת כי גידור כזה דורש ניהול  מכיוון שאם אין תנודתיות בשוק ערך פוזיציית UVXY נשחק מהר מאוד ויחס הגידור משתנה ודורש תיקון - או הגדלת פוזיציית השורט או הקטנת הגידור.

הפוזיציה נפתחה טרום פתיחת המסחר:

UVXY בשער 6.21
SH בשער 38.27

שערוריית האנרגיה הסולארית בישראל או איך דופקים את הדרום -עדכון - הוגש בג"ץ

מסתבר שאני לא היחידי שחשב כי מחיר הקרקע במכרז הסולארי בתמנע הוא שערוריה לאומית והעניין מגיע לבג"ץ.


את  העתירה הגיש עו"ד רם גורודיסקי בשם גלעד חן, אזרח מתל אביב. גורודיסקי טוען בעתירה כי יש לבטל את המכרז בתמנע מבלי לפגוע בחברה הזוכה, EDF-EN ישראל, באמצעות הפחתה מקבילה בעלות הקרקע שהחברה התחייבה לשלם - 213 מיליון שקל - ובתעריף שהיא תקבל מחברת החשמל לכל קוט"ש, שעומד נכון להיום על 31.9 אגורות.

כתבתי בפוסט המקורי (ראה מטה) כי ברור כי מדובר ב"מס חשמל" - התעריף המובטח של 31 אגורות הוא זה שמשלם את ה 200 מליון ש"ח עבור הקרקע (+ הוצ' מימון ורווח על סכום זה) - אך זה עניין כללי של משק החשמל ואני תוהה מדוע צרכני החשמל במשק צרכים לשלם פרמיה לרשות מקרקעי ישראל.

העותר חישב כי אם יוקם השדה הסולארי בתמנע על פי התוכניות הקיימות, ישלם הציבור קנס חד-פעמי של 185 מיליון שקל על עלות הקרקע דרך תעריף החשמל, ותשלום עודף של כ-30% ואף יותר על תעריף החשמל שייוצר בשדה לאורך שנים רבות - סה"כ 335 מליון ש"ח מיותרים שיועמסו על משק החשמל כי מנהל מקרקעי ישראל החליט לספסר בקרקע.

על העתירה ניתו לקרוא בגלובס

חוץ ממכרז תמנע המותקף עכת בבג"ץ  , החלמאות בניהול המכרזים הסולאריים טרם הסתיימה .

פוסט מקורי מיום 18/8/2016

אין לאף אחד ספק, והעניין מעוגן בהחלטת ממשלה - ישראל סופר מתאימה לפרויקטים סולאריים בגלל שלשה מאפיינים:

 - המון שמש  - בוודאי בדרום
 - המון אדמה שלא טובה לכלום (בדרום)
 - מרחקים יחסית קצרים (מדינה קטנה, אין צורך להעביר את החשמל המיוצר מהשמש מרחקים גדולים בתשתית יקרה)

הטבלה מעלה מתארת מחירי ייצור  חשמל מכל סוגי מקורות הייצור בעולם כאשר החלק העליון בטבלה מתייחס לאנרגיה מתחדשת והחלק התחתון לכל היתר.

הדבר הראשון הבולט לעין  הוא כי עלות ייצור חשמל באמצעות פנלים על הגגות זה עניין יקר מאוד שדומה בעלות  להפעלת גנרטורים של דיזל   (בשימוש כגיבוי כאשר חסר חשמל במערכת הייצור הרגילה ).

בקצה הזול של ייצור החשמל רואים פרויקטים של חשמל מרוח (במקומות המתאימים) ותחנות  גז במחזור משולב (התחנות הנבנות בארץ בשנים האחרונות) וקרוב מאוד אליהם פרויקטים גדולים של ייצור חשמל באמצעות פנלים של PV.

כפי שניתן לראות , רמת המחירים היא בסביבות 55 דולר למגה וואט חשמל, כלומר 5.56 סנט לקילו ואט - 22 אגורות ש"ח.

בעוד כי מחיר ייצור החשמל זהה, ברור כי לייצור חשמל מגז עלויות סביבתיות נוספות (זיהום, צורך בתשתית גז וכו') כך שאין ספק כי לייצור השולי של חשמל עדיף פרויקט PV גדול מאשר תחנת ייצור בגז.


עד כאן ההיסטוריה הרחוקה (עד 2015). בינתיים העולם מתקדם ואנו ב - 2016 והמחירים ממשיכים לרדת:

אצל השכנים שלנו בדובאי בונים פרויקט ענק - 800 מגה וואט , במחיר ייצור חשמל של 3 סנט לקילו ואט - 12 אגורות ש"ח.


ומה קורה בישראל? הרי אין הבדל ממשי בין המדבר בדובאי לנגב לכן הצפייה היא כי מחיר החשמל המיוצר מפרויקטי PV בנגב יהיה קרוב לרמת המחירים הנמוכה המושגת בעולם.

כאן נכנס "התחכום" הישראלי.

במקביל לסגירת המכרז בדובאי פורסם ע"י רשות החשמל מכרז לייצור אנרגיה סולארית מהשמש בשדה סולארי  של 60 מגה  וואט בתמנע המשתרע על פני 1000 דונם. ליזמים הובטח מחיר קבוע של 32 אג' לקילו ואט (8 סנט!)  ורכש מלא של כל כמות הייצור.

אז אם הכל קבוע וידוע כיצד בוחרים זוכה? - התחרות היא על מחיר הקרקע  וכך הזוכה המאושר  ישלם למנהל מקרקעי ישראל 200 מליון ש"ח עבור חכירת 1000  דונם אדמה שלא שווה כלום!

מדוע זו שערורייה והתנהלות הדופקת את הדרום?

ראשית ברור כי מדובר ב"מס חשמל" - התעריף המובטח של 31 אגורות הוא זה שמשלם את ה 200 מליון ש"ח עבור הקרקע (+ הוצ' מימון ורווח על סכום זה) - אך זה עניין כללי של משק החשמל ואני תוהה מדוע צרכני החשמל במשק צרכים לשלם פרמיה לרשות מקרקעי ישראל.

שנית, מדינת ישראל משקיעה הון עתק בהטבות לדרום - ממע"מ 0 באילת דרך סבסוד כבד של החקלאים בערבה , הטבות במס הכנסה ומענקים למפעלים, מס הכנסה מופחת לעובדים וכיוצא באלו, ועדיין קשה להביא עבודה לדרום.

עכשיו נתאר לעצמנו מצב בו מחיר החשמל דרומית מצומת הנגב הוא 75% מהמחיר ביתר חלקי הארץ כי המדינה מקצה קרקעות ללא תשלום להקמת פרויקטים ענקיים של PV במחיר ייצור  של 15 אג' (4 סנט) ולא 32 אג'. מה זה יעשה לדרום מבחינת תעסוקה? מבחינת עלויות לתושבים?
באמצעות פרויקטי PV המייצרים חשמל הזול האפשרי (ופחות מעלות ייצור חשמל בגז) לדרום נוצר יתרון כלכלי תחרותי המבוסס על משאבים טיבעיים שאינם במחסור בדרום  - אדמה ושמש.  אך במקום לממש יתרון זה , המוח היהודי מנסה למקסם מחיר קרקע מדברית......

האבסורד הגדול הוא שאם היו מכשירים את הקרקע לחקלאות, אזי המדינה נדרשת להשקיע  את עלויות הכשרה הקרקע , דואגת להביא מים ועובדים זרים ומוסרת הקרקע לחקלאי בחינם. אך כאשר במקום חממות  לפלפלים רוצים לבנות שדה סולארי , פתאום כל דונם מדבר ציה בחכירה שווה 200,000 ש"ח.....

מדינת ישראל חייבת להתעשת, להקצות עשרות אלפי דונמים של קרקעות בנגב  לטובת פיתוח פרויקטי ענק של חשמל סולארי  כאשר המטרה היא המחיר הנמוך האפשרי ובמקביל ליצור תוכנית שתמשוך מפעלים עתירי אנרגיה לדרום שיהנו מחשמל זול וקיטור המיוצר באמצעות השמש. שילוב תוכניות מעין זה באמת יפריח את הנגב בתעשיה ברת קיימא המנצלת את המשאבים הטיבעיים של הדרום.

כיצד להפוך למשקיע עצמאי - פרק 2 - השכלה

The most important investment is in themselves...I tell students that you get only one body and one mind. You'd better treat them the same way. It's hard to change habits at age 50 or 60...the best asset is your own self. You can become, to an enormous degree, the person you want to be.

Warren Buffet

פרק זה הוא השלישי בסדרה,קדמו לו  - מבוא ופרק על רצון .

בפרק זה אעסוק במה לדעתי ההשכלה הנדרשת להתפתחות כמשקיע עצמאי. אני מניח כי ההשכלה היא נתון כאשר כבר עוסקים בשוק ההון ברצינות   - כלומר אדם אינו קם בבוקר ואומר "רוצה אני להיות משקיע עצמאי - מה עלי ללמוד?" אלא הוא מגיע לתחום של השקעות בשוק ההון גם בגלל השכלתו.

אינני מנסה לטעון כי השכלה פורמלית זו דרישה של יהרג ובל יעבור, אך קשה לי לראות כיצד אדם צובר את הניסיון והכלים הפורמליים הנדרשים ללא פרק של השכלה פורמלית כאשר עוסקים בהשקעות בניירות ערך כדרך חיים ודרך מחזורים רבים של כלכלה  ולא "כמסחר" בשוק שורי בו "כל מטאטא יורה".

מי שמקבל את העיקרון שהצגתי בפרק המבוא האומר כי משקיע עצמאי זה עסק ומקצוע בפני עצמו יסכים כי ניתן לנסח "תנאי סף" בהיבט ההשכלה שיהוו  אבן  בוחן לסיכויי ההצלחה במקצוע , בבחינת מי שאינו עומד בתנאים, סיכוי ההצלחה שלו נמוכים.

לאור זאת , יש מספר נושאים שמשקיע עצמאי חייב לשלוט בהם - 

1. בראש ובראשונה ומעל לכל   - היכולת לקרוא ולהבין דוחות כספיים ברמה סבירה , קורסים פורמליים בחשבונאות הם חשובים ביותר.

דוחות כספיים הם לא פשוטים - מאזן, דוח רווח והפסד, תזרימי מזומנים - אלו אבני הייסוד של הדוחות - אך אלו לבדם אינם מספיקים - יש צורך להבין את הביאורים השונים לדוחות , הכללים על פיהם הדוחות ערוכים וכו'

2.בפרק המבוא ציינתי כי יש מגוון מקצועות להם קירבה  טבעית לתחום ההשקעות  - מנהלים תיקים, אנליסטים , סוחרים   - אלו ממש עובדים בשוק ההון אך גם רו"ח, כלכלנים, מהנדסים , מתמטיקאים, פיזיקאים  ואנשי מחשבים מוצאים עצמם בשוק כמשקיע ישיר בבורסה.

המשותף למקצועות אלו היא ההשכלה הפורמלית הנדרשת בתחומיים ראליים העוסקים במספרים  - כמובן שרואי חשבון עוסקים במספרים באופן שונה לחלוטין ממהנדסים שלא לדבר על פיזיקאים אך המשותף לכולם הוא העיסוק במספרים. ללא השכלה פורמלית בתחום "ראלי" הסיכוי להצליח לטווח ארוך נמוך ביחס לאדם בעל השכלה פורמלית בתחום.

3.  כאשר נכנסים לתחומים היותר "אקזוטיים" של ההשקעות - אופציות וחוזים עתידיים, השכלה פורמלית בסטטיסטיקה והסתברות תסייע אך אינה הכרח, מי שבאמת רוצה להבין ולהיות מסוגל לקרוא מחקרים , השכלה מתחום ההנדסה / מחשבים / מתמטיקה / פסיקה היא הכרח.

4. מעבר לתחומים הפורמליים , נדרשת הבנה מושגית שהיא חלק אינטגרלי מההשכלה הדרושה - נושאי מיסים , חישובי ערך נוכחי, חשיבה הסתברותית ופסיכולוגיה של השקעות.

5.   לקרוא ולחשוב. מי שאינו מסוגל "לשבת עת התחת" שעות ארוכות ולקרוא ולחשוב, שימצא תחום עיסוק אחר. לאחר פרק לימודים פורמליים , כל אדם יודע אם זה מתאים לו באמצעות מבחן פשוט - כיצד למדת למבחנים? אם אתה זקוק "לחבורה" הלומדת יחד - זה לא בשבילך.

אלגו טרייד על VIX - תוצאות שנה להפעלה - תשואה עודפת של 22.4%

האסטרטגיה  הוצגה  בסדרה של פוסטים  והעדכון האחרון נערך לפני כחודשיים לאחר  8 חודשי מסחר באסטרטגיה.


 התוצאות נכון לסוף יום המסחר  29 ביולי   2016  -

 S&P 500 עליה של 3.3%  החל מ 1 אוגוסט 2015
אסטרטגיה  - עליה  של 25.7%  באותה תקופה, כלומר תשואה עודפת של 22.4% על המדד בתקופה של 12 חודשים
XIV - ירידה של 30% באותה תקופה.


מבחינת נקודות קצה -

• שיא עודף התשואה של האסטרטגיה ביחס למדד היה ביום ה- 29 יולי 2016 - 22.4%
• שיא תשואה  של האסטרטגיה היה ביום  29 ליולי 2016 -  25.7% בצד השלילי, הירידה המקסימלית מהקרן עמדה על מינוס 10.1% בהשוואה ל מינוס 13% במדד
• תשואה היומית הנמוכה  ביותר נרמה  ביום 11 דצמבר 2015 - ירידה של 6.8%  , התשואה היומית הגבוהה ביותר נרשמה ביום 2 ספטמבר 2015 - 7.15%
• הירידה המקסימלית מערך גבוה לערך נמוך (Max Drew down ) עמדה על 17.3%

סה"כ בוצעו 78 פעולות מסחר במהלך 252 ימי מסחר  - כפעולה כל 3 ימים, כלומר כ- 3 פעולות בשבועיים  בממוצע בלבד.


למרות שוק מאוד תנודתי שהחל בסמוך לתחילת הפעלת האסטרטגיה, ותנודתיות גדולה בתחילת 2016 , האסטרטגיה הצליחה ליצור תשואה עודפת משמעותית ביחס למדד.

 כזכור, המטרה הראשונה בחשיבותה של האסטרטגיה היא ליצור יחס תשואה / סיכון עדיף על פני השקעה במדד, ולאחר שנה ניתן לבדוק את הביצועים בהיבט תשואה / סיכון בהשוואה למדד ולתעודות המשקיעות במוצרי VIX:

ממוצע תשואה יומית	השקעה ב-		שארפ	M alfa	עודף תשואה יומית מתוקנת סיכון	עודף תשואה שנתית מתוקנת סיכון ביחס למדד
0.130%	שמרנית		0.080	0.086%	0.067%	18.57%
0.019%	מדד		0.017	0.019%	0.000%	0.00%
‎-0.002%	XIV		0.000	0.000%	‎-0.019%	‎-4.74%
0.186%	TVIX שורט		0.019	0.020%	0.001%	0.37%
0.16%	אגרסיבית (7 חודשים)		0.088	0.094%	0.076%	21.09%

הטבלה מעלה משווה בין ביצועי האסטרטגיה (שמרנית) להשקעות ייחוס רלבנטיות כגון מדד S&P500 , XIV , UVXY ואסטרטגיה נוספת יותר "אגרסיבית".

הטבלה מציגה את התשואה היומית הממוצעת של כל השקעה , מדד שארפ , התשואה המתוקנת לסיכון ביחס למדד (שארפ X סטיית תקן המדד) ועודף התשואה, לאותה רמת סיכון של כל אפיק השקעה (כמובן שעודף התשואה של המדד הוא 0).

ההבדל בין האסטרטגיה השמרנית לאגרסיבית הוא התנודתיות במסחר - האסטרטגיה השמרנית מנוהלת "בשמרנות" , כלומר מנסה להוריד את התנודתיות בתוצאות גם במחיר תשואה נמוכה יותר ואילו באגרסיבית המשקיע מוכן לקבל תנודתיות גדולה יותר תמורת פיצוי בדמות תשואה גבוהה יותר.

כפי שניתן לראות מהטבלה , התעודות VIX  ו- TVIX הן בהיבט תשואה / סיכון דומות למדד. כתבתי בעבר על כך שהשקעה ב XIV נחותה ביחס למדד .  השקעה בשורט  TVIX הניבה תשואה חיובית אך עם תשלום גבוה בתנודתיות כך שב- 12 חודשים האחרונית השקעה ב TVIX דמתה להשקעה  ממונפת במדד , ללא תשואה עודפת ביחס לסיכון.

לעומת תעודות הסל ,  שתי האסטרטגיות הניבו תשואה מתואמת סיכון  עודפת גדולה ביותר ביחס למדד כאשר התנודתיות הגדולה יותר של האסטרטגיה האגרסיבית מקבלת פיצוי בדמות תשואה מתוקנת סיכון הגבוהה בכ - 14% מהאסטרטגיה השמרנית.