אחת מ"נקודות המכירה" של רעיון הרכבת לאילת הוא נושא פיתוח מעבר יבשתי בין ים סוף לים תיכון כתחליף לתעלת סואץ שלמעשה היא "קיצור דרך" משמעותי בין אירופה לאסיה.
הרעיון כולו בעייתי שכן עלויות ההובלה היבשתיות (רכבת) הם יקרות יותר מעלויות הובלה ימיות, אך מכיוון שיש "אגרת מעבר" לאונייה בתעלת סואץ החשבון הוא האם ניתן לפרוק סחורה בנמל אילת / עקבה , להוביל ברכבת לנמל אשדוד ושם לטעון על אוניה שתגיע לנמלים באירופה.
כפתרון זה אולי מתאים למטען שממילא צריך להתפזר לכמה נמלים קטנים באירופה, אך לגבי אוניות שפורקות את כל המטען בנמל אירופאי אחד זה לא בטוח שהעניין כלכלי.
מעבר לכך, תמיד מצרים יכולה להוריד את אגרת המעבר בתעלת סואץ לרמה שתהפוך את כל העניין ללא כלכלי - זה פשוט עניין של החלטה מצרית - ומדוע לישראל להסתבך ביצירת תחרות לאחד ממקורות ההכנסה הראשיים של מצרים? טוב לא יצמח מזה.
עד פה הטיעונים הכלכלים הרגילים.
אך מעבר לכל זאת, יש עוד נתון שחייבים לקחת אותו בחשבון וזה הרלבנטיות של תעלת סואץ לסחר הימי.
השינויים האקלימיים יצרו מצב חדש- הקרח הארקטי נסוג ובעקבות זאת נפתח נתיב שייט חדש בין אסיה לאירופה - היום בקיץ הארקטי הנתיב פתוח בין 4-6 שבועות והתקופה תתארך ככל שיעבור הזמן.
הנתיב החדש יצמצם את השימוש בתעלת סואץ מכיוון שהוא קצר 25% בזמן ובכ 30% במרחק בנתיבי הסחר הדומיננטיים של סין/יפן/קוריאה לצפון/מערב אירופה.
הנתיב הארקטי הוא תופעה חדשה - ב 2010 הפליגו בו רק 4 ספינות אך ב 2013 המספר עלה ל 71.
חברות הספנות צוברות נסיון וביטחון בנתיב החדש, שאינו מגביל את גודל הספינה לרוחבה של תעלת סואץ ובכך משפר עוד יותר את כלכליות הפעלת הקו , כך שתוך 5 שנים חלק לא מבוטל מהתנועה של תעלת סואץ יופנה לנתיב הארקטי שישמר פתוח לתקופות הרבה יותר ארוכות בשל עצם השימוש בו ושימוש בשוברות קרח .
הנתיב הארקטי לא יחסל את תעלת סואץ , הוא פשוט יקטין את התנועה בה בתקופות מסויימות, אך אם ישראל רוצה להתחרות בתעלת סואץ הרי הביקושים יהיו נמוכים משמעותית מהתחזיות .....
