יום חמישי, 9 בדצמבר 2021

אורבנקורפ - עדכון 13 - מלוא הקרן הוחזרה!


חלוקות של 12 מש"ח  ביוני 2021 ו- 19 מש"ח שתתבצע בדצמבר 2021 מביאות את כלל ההחזר ל - 194 מש"ח.

מכיוון שקרן האג"ח עמדה על 180 מש"ח, הרי מדובר בהחזר של  100% מקרן החוב ו- 14 מש"ח על חשבון הריבית המהווים 47% מהריבית הפתוחה.

סה"כ מתקדמים לקראת קבלת מלוא החוב.

על ההשקעה  בשער 52 מדובר ב- 104% תשואה כוללת.

פוסט מיום 17/2/2021עדכון 12  - פשרה עם רו"ח


החלטה על חלוקה  של 19 מש"ח נוספים כ-  10% מהקרן, היא הזדמנות לסכם את שיעור ההחזר עד כה:

יתרת הקרן בתחילת ההליך עמדה על 180 מש"ח ולה הצטרפו עוד כ- 30 מש"ח ריבית המתחלקים ל 135 מש"ח חוב מובטח + 74 מש"ח חוב שאינו מובטח.

ההחזר  כולל החלוקה הקרובה  עומד על  163 מש"ח כלומר שיעור של 90% מהקרן המקורית, ועדיין לא נאמרה המילה האחרונה.

 על ההשקעה  בשער 53 מדובר ב- 70% תשואה כוללת.


עדכון 11 - פשרה עם המנפיקים ורו"ח

פוסט מיום 17/2/2021
בעדכון האחרון כתבתי על תהליך הגישור בתביעה של המנהל המיוחד כנגד "תעשיית ההנפקות" שהצליחה להביא לבורסה חברה בפשיטת רגל עם נכסים המופחים במאזן. אני רואה חשיבות עצומה במהלך שכן "תעשית ההנפקות" מצד אחד תפרנסת יפה מאוד אך שאלת האחריות הנזיקית שלה אל מול המשקעים אינה חדה דיה וראוי שבמקרים בהם התרשלות הביאה להפסדים למשקיעים, תוטל על האחראים  החובה לפצותם.

תהליך הגישור הניב הסכם  עם איפקס הנפקות ומשרד רו"ח בריטמן-אלמגור שישלמו , יחד עם חברת הביטוח,  סך של 10 מיליון ש"ח לקופת הפרוק ויש בו מספר היבטים מעניינים - 

ההיבט הראשון הוא השתתפות המאוד נמוכה של חברת הביטוח שתורמת להסכם רק 5% , סכום שהייתה משלמת לעורכי דינה אם התהליך בבית משפט היה מתקיים. יתכן והדבר מעיד על רשלנות חמורה אצל האחרים עד כדי שחברת הביטוח סרבה לשלם.

ההיבט השני הוא שהסכם הגישור טיפל גם בתביעה יצוגית של מחזיקי אג"ח שמכרו האג"ח כנגד איפקס בעניין פרטים מטעים בתשקיף אשר הוכרה בסך של 3 מיליון ש"ח שתתוסף לנשיה הלא מובטחת של החברה. זו פעם ראשונה שאני נתקל בפיצוי מסוג זה ונראה כי הצדדים העדיפו לא להסתכן בהליך משפטי שתוצאותיו עשויות להיות מרחיקות לכת.

אני חושב כי איפקס וביטמן אלמגור יצאו מאוד בזול מכיוון שבעל התפקיד לא רצה להיכנס להליך משפטי מורכב ויקר כאשר התמורה עבורו והנושים תלויה בהחלטה שיפוטית . הרבה יותר קל להסכים בגישור על סכום שנראה גבוה כמאמר טוב ציפור אחת ביד , אך לי כנושה חשובה ההחלטה השיפוטית כרגולציה של התחום.

הסכם זה הוא בהיקף של כ- 5% מקרן האג"ח ומתווסף לסכום של 7 מיליון  דולר קנדי (17 מיליון ש"ח) שהתקבל בהסדר פשרה עם טרהפירמה , כך שתהליכים כנגד "תעשית ההנפקות" הניבה עד כה  27 מש"ח המהווים כ- 14% מקרן החוב.

החלק הכי מעניין נותר כנראה לסוף שכן התביעה מול מידרג טרם הסתיימה  והאמת היא שאני  מקווה שהנושא יגיע להכרעת בית המשפט על מנת לצקת תוכן אמיתי באחריות חברות הדירוג למשקיעים שיאזן את ניגוד האינטרסים החריף בהם הם נמצאות כאשר החברה המדורגת היא הלקוח שלהם.  

מעבר למדרג התביעה כנגד בעל השליטה , חברות קשורות  ועורכי הדין הקנדיים נותרה פתוחה  . להערכתי בעל השליטה ידחה ככל האפשר את מועד ההגעה להסכם על מנת שהמנהל המיוחד ימצה את התהליכים מול כל האחרים ותהיה נראות מלאה לשווי הנכסים שנותרו למימוש ואז יציע סכום שיביא לנושים כמעט את כל כספם כולל שכר המפרק וכך יקטין המוטיווציה של המנהל המיוחד   להמשיך התהליך. האם יהיה זה 90% מהחוב לאג"ח או 95% 115/אינני יודע אך מכיוון שזמן שווה תשואה , לקבל תמורה היום עדיף מלהמתין שנתיים לקצת יותר. המטרה לא לחנך את ססקין אלא את "תעשיית ההנפקות " המקומית.



פוסט מיום 8/4/2020 - עדכון 10     חלוקה רביעית  -  6.8 מיליון נוספים


אני כבר "חוגג" 4 שנים להשקעה באג"ח וחלפו כ- 10 חודשים  ממועד התקבול האחרון מתהליך הפרוק ועתה  מחולקים 6.8 מיליון ש"ח נוספים המעלים את ההחזר ל- 65% מהחוב הכולל ו- 67.5% מקרן האג"ח.

מבחינת השקעתי בשער 52 התשואה המצטברת עומדת על   30% . בראייה של תשואה שנתית (זה מה שחשוב!),   מכיוון כי מדובר בהשקעה שבוצעה באפריל 2016 התשואה שנתית עומדת על   כ- 6.8%.

על מנת להעמיד העניין בפרופורציה, השקעה ב- S&P500 באפריל 2016 הניבה תשואה דומה עד היום ואילו השקעה במדד ת"א 125 הניבה רק 5% לעומת 30% באג"ח שהגיע לחדלות פירעון....

ההתפתחות המשמעותית ביותר באשר להמשך קבלת תמורות  הינו ההליך כנגד "תעשיית ההנפקות" אשר החל כגישור במהלך  חודש אוקטובר 2019  אצל כבוד השופט בדימוס עדי זרנקין בין בעל התפקיד למספר גורמים אשר נתבעו על ידו בישראל ובקנדה לרבות גורמים אשר כנגדם הוגשו הודעות צד ג' במסגרת הליכים כאמור, הכוללים את איפקס הנפקות בע"מ, -Deloitteבריטמן אלמגור זהר, משרד האריס שייפר ועו"ד בארי רוטנברג, עורכי הדין הקנדיים של החברה ומשרד שמעונוב כנגדו הוגשה הודעת צד ג' על ידי עורכי הדין הקנדיים .

מחזיקי האג"ח בוחרים משקיף לתהליך. 

אינני זוכר אם בשנים האחרונות הייתה תביעה כה מקיפה של בעת תפקיד כנגד תעשיית ההנפקות אך אין ספק כי מקרה אורבנקורפ הוא קלאסי לעניין כאשר הצדדים המעורבים כבר מאשימים אחד את השני , כפי שניתן לקרוא בעדכונים מטה.






פוסט מיום 8/6/2019








10 חודשים  חלפו מהחלוקה האחרונה אשר בוצעה באוגוסט 2018 ועתה יחולקו למחזיקי אגרות החוב  18 מיליון ש"ח נוספים.
חלוקה זו תעלה  ההחזר המצטבר  מ- 97  ל- 115 מיליון ש"ח כך ששיעור ההחזר מהחוב הכולל לאג"ח עומד על כ- 62% ו- 64% מקרן האג"ח.

מבחינת השקעתי בשער 52 התשואה המצטברת עומדת על   23% אך מכיוון שמדובר בהשקעה שבוצעה באפריל 2016 התשואה שנתית היא  כ- 7%.


באפריל 2019 דחו מחזיקי האג"ח, ברוב של 80% , את הצעת ההסדר המשופרת של בעל השליטה לשעבר אך ההצעה כבר מתקרבת לתשלום מלוא חוב החברה כלפי מחזיקי האג"ח כך שלא אופתע אם המסר יובן וההצעה הבאה תכלול החזר מלא של החוב וככזו תאושר ע"י המחזיקים.

תופעת לוואי מפתיעה של הצעת בעל השליטה להסדר הוא הלחץ המופעל על בעל התפקיד העוסק בפרוק החברה שכן אם תתקבל הצעה  ההליכים יופסקו וכך שכ"ט הפוטנציאלי שלו יקוצץ באופן משמעותי שכן לא יהיה עוד צורך בהליכים מורכבים של תביעות בעלי תפקידים ויתר הרפתקאות משפטיות האורכות שנים , מפרנסות עו"ד אך בסופו של יום פוגעות בתשואה השנתית של המשקיע המוכן לקבל קצת פחות מפארי היום מאשר פארי מלא עוד 5 שנים.....

הצעת הסדר שתכלול סכום משמעותי במזומן שישלים ל- 90%  כלפי החוב  לנושים תהיה  מקובלת עלי כאשר את יתר 10% יוסכם כי יושג באמצעות תביעת החתמים ועו"ד בישראל וארה"ב אשר ישמחו להגיע לפשרה על סכום זה ללא ניהול הליך משפטי או לחילופין הנושים ישכרו עו"ד בהליך תחרותי שינהל התביעה עבורם. במקרה זה לעו"ד יש מוטיבציה לסיים ההליך מהר ככל האפשר, הפוך בדיוק מהמפרק שמבחינתו זמן וסיבוכים שווה שכ"ט גדול יותר.

 פוסט מיום 31/1/2019 


ככל שהזמן חולף וחקירות המפרק מתקדמות, התמונה סביב קריסת אורבנקורפ מתבהרת.

הנפקת החוב הובלה למעשה ע"י דב מאייר המממן הראשי של בעל המניות באובנקורפ,  שפעל כ- "דירקטור צללים" במגעים להנפקה כולל תנאיה והכנת התשקיף ואף ביקש עמלה בגין "שרותיו" , בקשה שנדחית ע"י עו"ד של החברה באמירה כי הוא בחזקת "צד קשור" (עובדה שכמובן לא קיבלה ביטוי בתשקיף).
להיות "דירקטור צללים" זו עבירה וכך העדיף מר מאייר להגיע לפשרה בגין חלקו בפרטים המטעים הכוללת תשלום (בעקיפין) של לפחות 7 מיליון דולר קנדי שישוחררו לתשלום עם אישור ההסדר ע"י בית המשפט הקנדי.

בנוסף תתקבל המחאת זכויות לתביעות בהיקף 17 מיליון דולר קנדי בהליך פשיטת הרגל האישית של בעלי אורבנקורפ דבר שיאפשר למפרק הישראלי לדרוש חקירה בגין פעולות בנכסים האישיים של אלן ססקין כאשר הצפי לגבות מספר מיליונים נוספים מהליך זה. 

במקביל להסכם הפשרה עם המממן של אורבנקורפ שדחף וניווט ההנפקה, תביעה כנגד עו"ד הקנדיים של החברה העלתה טענה ברורה כנגד החתמים ועו"ד בישראל - הם ידעו בברור כי הם מנפיקים חוב של חברה חדלת פרעון, לקרוא ולא להאמין:



הנפקת אורבנקורפ לוותה במעשים שלא יעשו - המממן דחף להנפקה וניווטה על מנת להציל את הלוואותיו, עו"ד הקנדיים פעלו בניגוד עניינים חריף כאשר שרתו את החברה בהכנת התשקיף ובמקביל את בעל המניות באורבנקורפ וחברות אחרות שלו  ועורכי הדין  הישראלים והחתם ידעו שהם עוסקים בחברה חדלת פירעון שלא   תוכל לממן את פעילותה לאחר שתונפק ולמעשה תקרוס בסמוך להנפקה.

במצב כזה , שעורכי דין מתחילים להאשים אחד את השני, בית המשפט ימצא אשמים ומכולם ניתן יהיה לגבות סכומים ניכרים.

בנוסף ל- 7 מיליון דולר מהסכם הפשרה , המפרק קיבל ויקבל בקרוב סכומים נוספים כתוצאה בצמצום עתודות אצל המפרק הקנדי  ומימוש נכסים . סה"כ ניתן לזהות 38 מיליון ש"ח בדרכם לקופת הנושים.

אין ספק כי רוב הסיכויים הם כי מחזיקי האג"ח יראו 100% מכספם חזרה ואלו חדשות מצוינות.


פוסט מיום 9/8/2018



כחודש וחצי אחר ההודעה על חלוקה , החלוקה מתבצעת בפועל בסכום הגדול במקצת מהמתוכנן.

עם החלוקה הראשונה בסך 76 מש"ח, יעמוד ההחזר עד כה על 97 מיליון ש"ח , 52% מהחוב הכולל לאג"ח, ו- כ- 54%  מקרן האג"ח כך שבבחינת השקעתי בשער 52 מדובר כבר בתחילתו של רווח - כ- 4%.



הצעת בעל השליטה הובררה כבלון ניסוי חסר משמעות בשלב זה  אך מעידה כי קיים ערך כלכלי משמעותי נוסף בנכסי החברה. 

על הנושים להמשיך בתהליך הפרוק ומימוש הנכסים ולתבוע את כל המעורבים עד קבלת החזר מלא. 





עדכון 6 25/6/2018
כספים שעוכבו ע"י מפרק החברות של אורבנקורפ בקנדה מצאו דרכם לישראל לאחר התקדמות ההליכים בקנדה וכ- 10 חודשים לאחר החלוקה הראשונה מגיעה החלוקה השנייה בהיקף של 16.5 מיליון ש"ח המהווים כ- 12.0% מהחוב המובטח לאג"ח בהיקף של 135.5 מליון ש"ח ועוד 2.7 מיליון ש"ח המהווים כ- 5% מהחוב הלא מובטח שרובו ככולו  , 51 מש"ח , הוא חלקם של מחזיקי האג"ח בחלקו הלא מובטח.

יוצא איפה כי מחזיקי האג"ח צפויים לקבל 19.2 מש"ח מתוך חוב כולל של 186.5 מש"ח - 10% מהחוב.

עם החלוקה הראשונה בסך 76 מש"ח, יעמוד ההחזר עד כה על 95 מיליון ש"ח , 51% מהחוב הכולל לאג"ח, ו- כ- 53%  מקרן האג"ח.

רכשתי האג"ח לפני כשנתיים בשער ממוצע של 52 תוך ציפייה להחזר מלא ובינתיים החלוקה השנייה תחזיר את סכום השקעתי.
לדברי המפרק, סכומים מהותיים נוספים אמורים להיות מחולקים בתקופה הקרובה כך שתשואה חיובית של ההשקעה כנראה מובטחת, השאלה היא רק כמה.


עדכון מיום 18/3/2018 עדכון 5 - הפתעה - הסדר מטעם בעל השליטה?!




המציאות חזקה מכל דמיון.

אינני יכול להיזכר באג"ח של חברה שנכנסה לפרוק, שילמה חלק לא מבוטל מהחוב למחזיקי האג"ח ופתאום מגיע בעל השליטה ומציע הסדר. 
אני יכול רק להניח שהדבר מבוסס על הבנת בעל השליטה כי בכל מקרה, גם דרך תביעות אישיות, מחזיקי האג"ח יחלצו את השקעתם ועדיף להגיע להסדר שיצמצם עלויות עו"ד מאשר להמשיך בדרך של פרוק חברה קנדית באמצעות בעל תפקיד ישראלי לחברת האם אך עם מפרק קנדי לכל אחת מחברות הבת המקומיות.

הסדר שעיקרו תשלום מלוא החוב למחזקי האג"ח , גם אם בדרך של פריסת החוב תמורת ריבית יתקבל בברכה אך בתהליך הפרוק הנוכחי קיימת  קבוצה המגדירה עצמה "נושה" שהיא מחזיקי אג"ח מהעבר שמכרו האג"ח בשוק ועתה , באמצעות תביעה ייצוגית, מנסים לגבות את נזקיהם. המשמעות היא כי בנוסף לתביעת חוב ע"י מחזיקי האג"ח בפועל יש תביעת פיצויים של מחזיקי עבר שעוד טוענים כ הביטחונות שניתנו לאג"ח מבטיחות גם את נשייתם (במידה וקיימת) ומבקשים מבית המשפט שימנע חלוקה של כספים לנושים המובטחים עד שתתברר תביעתם.

כמה שהעניין נשמע הזוי, במקרה הספציפי של אורבנקורפ ייתכן ויש ממש בדרישה של מחזיקי עבר של האג"ח לפיצוי בגין נזקים, אך אין כל ספק בעיני כי נשיית מחזיקי האג"ח בפועל קודמת.

לאור כל זאת, בסיטואציה המשפטית שנוצרת ועד לפסיקת בית המשפט בעניין "קבוצות נושים" קשה לראות כיצד מחזיקי האג"ח יוכלו לאשר הסדר ללא התנגדות מחזיקי העבר , שלא לדבר על אישור דרישה לגיטימית במסגרת הסדר לוויתור על תביעות מצד בעל העניין בהסדר המחזיר את כל חובותיו לנושים.

לאור כל זאת מקרה אורבנקורפ  הופך להיות מאוד מעניין בהיבט המשפטי. 

עדכון מיום 3/11/2017 - חלוקה ראשונה 42% מהחוב


החלוקה הראשונה של 76 מיליון ש"ח  תבוצע ב - 14/11/2017 המהווה פדיון בגין 43.2% מהחזקתו של כל מחזיק  בשיעור של 97.3 אגורות בגין כל 1 ע.נ.

כלומר כל מחזיק יקבל 42 אג' לכל 1 ע.נ. שברשותו.

מבחינתי מדובר במקרה נדיר בו בחלוקה ראשונה אני מחזיר 80% מההשקעה.

בתחילת 2017 ציפיתי להחזר גדול יותר ב - 2017 אך 28 מש"ח שבתאוריה היו יכולים להיות מחולקים מוחזקים חלקם ע"י הנאמן הקנדי וחלקם בידי הנאמן בישראל, כספים שעתידים להגיע לידי הנושים.




עדכון מיום 6/7/2017:

בניגוד לאומדן המפרק מתחילת השנה , החלוקה הראשונה במחצית 2017 תעמוד על 70 מיליון ש"ח המהווים  37% מחוב למחזיקי האג"ח העומד על 188 מש"ח.

החלוקה שקולה לתשלום 38.5 אג' לכל 1 ענ.  אג"ח ומבחינתי מדובר על החזר של 74% מההשקעה.

הסיבה שיעור החלוקה הנמוך ביחס לתחזית בעת התפקיד בתחילת 2017 נובעת מהשארת סכומים בהיקפים גדולים מאוד כ"רזרבה" אצל המפרק הקנדי (8.2 מליון דולר קנדי ~ 22 מש"ח ) ועוד כ - 6.5 מש"ח אצל בעל התפקיד בישראל בנוסף לשכ"ט ביניים מבוקש של 2.5 מש"ח ו 0.5 מש"ח לכונס הנכסים הרשמי.

תהליך פרוק אורבנקורפ מתפצל למספר תהליכי משנה הקשורים במימושי הנכסים של החברות הבנות שבפרוק בקנדה, הצורך במימוש פרויקטים עם שותפים, תביעה של 12 מיליון דולר קנדי להשבת כספי מע"מ שהועברו שלא עפ"י דין וסיפור מוזר על סך  8 מיליון דולר קנדי שהיו אמורים להיות חוב של חברת בת לבעל השליטה (ססקין) המשועבדים לטובת חברת האחזקות (אורבנקורפ) וכך לשמש כבטוחה לאג"ח , אך בית המשפט בקנדה קבע כי חוב זה הוחזר עוד טרם הנפקת האג"ח וכך השעבוד  אינו תקף כי לא היה חוב וזאת בניגוד גמור להצהרה בתשקיף.

מעבר למרדף אחרי השבת החוב למחזיקי האג"ח מנכסי החברה כמובן שיש מקורות נוספים - החל מבעל השליטה דרך בעלי תפקיד בחברה ובחברות הבנות וכמובן חתם ההנפקה שעתה ברור כי ביצע עבודה רשלנית.

נקודה ראויה לציון היא כי בעל השליטה לשעבר בחברה צופה כי כנראה שיהיו בסופו של דבר עודפים לבעלי המניות בתום תהליך הפרוק  כך שיש בהחלט מקום לאופטימיות באשר לקבלת מלוא החוב למחזיקי האג"ח או קרוב לכך.



עדכון מיום 8/1/2017



בפוסט המקורי המציג את ניתוח החברה ציינתי כי לאור הניתוח שהוצג כי בפוסט המראה כי שיעור הריקברי בחברה יהיה לדעתי מלא , ביצעתי רכישות אג"ח בשער ממוצע של כ 52.

היום פרסם בעל התפקיד נתונים לגבי התקדמות המימוש והצפי לקבלת כספים. בלשונו הזהירה הוא מצהיר היום על החזר של  50% מהחוב לפחות במהלך המחצית הראשונה של 2017 - פחות משנה מקריסת החברה.

אני מעריך כי ההחזר ב - 2017 יהיה יותר גבוה ויעמוד על לפחות 65% מהחוב המגלם החזר השקעה מלא + 25%   ביחס לשער רכישת האג"ח.

עפ"י הפרסומים,  גורמים בשוק ההון מעריכים היום את ההחזר הסופי בטווח של 80%-100% , כאשר אני עדיין בדעה כי  קיים סיכוי גדול מאוד לקבל 100% וזאת מהטעמים הבאים:

1. ההחזר של 65%-75% במהלך 2017 מבוסס על נכסים שקל יחסית למוכרם
2. קיימים 2 פרויקטים גדולים בבניה בהם השותפים מנהלים את הפעילות אך  לחברה זכות לקבלת רווחים בתום הפרויקט. הפרויקטים יבשילו ב - 2018-2019.
3. פרויקטים גאותרמיים - אין ספק כי הפרויקטים שוערכו למחיר לא ריאלי, אך כשהעשן יתפזר לפרויקטים אלו יהיו שווי מהותי בהיבט החזר כספי ההשקעה
4. תביעות - סוסקין ומשפחתו, עו"ד / רו"ח שניהלו ההנפקה  / בעלי תפקידים בחברה - אין ספק שנעשו מעשים לא כשרים ובסופו של יום יש ממי להוציא כסף.




פוסט מיום 30/6/2016




הפוסט המקורי המציג את ניתוח החברה  שפורסם באפריל בסמוך להפסקת המסחר הראה כי עפ"י המידע הזמין לציבור רכישת אג"ח אורבונקורפ בשיעורי ניכיון גדולים על הפארי מהווה הזדמנות.

חלפו כחודשיים והמצב המשפטי / כלכלי נעשה קצת יותר ברור  כאשר לראשונה בהיסטוריית הפירוקים של חברות אג"ח זרות שהנפיקו אג"ח בישראל הליך הפרוק נשלט בבית משפט ישראלי כאשר המפרק הישראלי של החברה פועל בשיתוף פעולה מלא  עם המפרק הקנדי שמונה לחברות הפרויקט.

כפי שכתבתי בפוסט הקודם, כאשר מדובר בנכסים בשווקים מערביים מתקדמים ונזילים אני נוטה להאמין להערכות השווי ולשווי המאזני של הנכסים  כפי שמוצגים ע"י החברה תוך לקיחת "הנחת מימוש מהיר" וזאת בניגוד גמור למצב של נכסים במזרח אירופה שלא היה כל קשר בין שווי קרקע בספרי החברה למחירה בשוק - שכן לא היה מעולם במזרח ארופה שוק משוכלל ונזיל.

לאור האמור לעיל , הפרסום בכלכליסט כי המפרק ימכור  4 פרויקטים יזמיים של החברה לפי שווי של כ-  70 מליון דולר קנדי לא ממש מפתיע. ההפתעה הטובה היא כי הנכסים רשומים בספרי החברה לפי שווי של 55 מליון דולר קנדי..... הפרויקטים הם Patricia, Mallow, Lawrence ו־Caledonia הנכללים ברשימת הפרויקטים המגבים של החברה, כלומר פרויקטים שהעודפים ממכירתם מיועדים לחשבון נאמנות לטובת מחזיקי האג"ח הישראליים.

בפרויקטים אלו הושקעו 27 מליון דולר קנדי מכספי האג"ח שהחליפו הלוואת חיצוניות. בנוסף לפרויקטים התחייבויות בגין מקדמות דיירים (שיוחזרו) בהיקף של כ- 4 מליון דולר קנדי וכנראה קצת חובות לספקים ועלויות מימוש בסך 4 מליון דולר קנדי (שני המספרים הם אומדן שלי).

במידה והפרויקטים ימומשו   לפי שווי של 55 מליון דולר קנדי (שווים בספרים) , צפויים מחזיקי האג"ח לקבל כ 45 מליון דולר קנדי כאשר כל תוספת למחיר תגיע למחזיקי האג"ח. בהנחת שער חליפין של 3 ש"ח לדולר קנדי מדובר על תקבול של כ 135 מש"ח ומעלה (עם פוטנציאל להגיע לכ - 160 מליון ) מחוב של 180 מש"ח (שממנו 7 מליון בידי הנאמן)

אם אכן הפרסומים נכונים, החזר חוב מלא למחזיקי האג"ח מובטח והרבה יותר מהר מששערתי.





יום שישי, 29 באוקטובר 2021

מחשבות על רכישות אג"ח של בנק ישראל, הדפסת כסף וניזקם של גיוסים בחו"ל - עדכון דולר ב- 3.16!



"הזורע רוח יקצור סופה".

ההתנהלות של מדינת ישראל סביב הדולר הפכה בשנים האחרונות שערוריתית. מצד אחד בנק ישראל רוכש דולרים ללא חשבון ומצד שני "המקצוענים" של משרד האוצר מגייסים חוב במטבע זר על מנת לממן את פעילות הממשלה בשקלים וכך המטבע הזר שמגייסת המדינה בריבית גבוהה מהריבית השיקלית , נרכש ע"י בנק ישראל ומושקע בחו"ל בריביות נמוכות ממה שמדינת ישראל משלמת על הגיוס בחו"ל. חלם זה כאן.

הגיע העת שבמשרד האוצר יתעוררו, התחזקות השקל מהווה כעת הזדמנות לרכוש את החוב בדולרים בזול ובאופן זה קצת למתן את הלחצים על השקל. כאשר לבנק ישראל יתרות העולות על 200 מיליארד דולר, ישראל אינה זקוקה לגייס דולרים בחו"ל. יש די והותר במרתפי בנק ישראל כאשר יתרות המטבע גבוהות ב- 100% (!) מהיעד שהציב בנק ישראל עצמו לפני מספר שנים.

לממשלת ישראל חוב חיצוני של למעלה מ - 160 מיליארד ש"ח - כ- 51 מיליארד דולר. אפשר להתחיל ממחר בבוקר לרכוש 1% מהחוב כל חודש ולמחזרו בשוק המקומי בריבית יותר נמוכה. יש לשים לב לפרופורציה  - למדינה חוב חיצוני המהווה רק 25% מיתרות המטבע של הבנק המרכזי , כלומר החזר כל החוב עדיין יותיר יתרות בשיעור העולה על 50% מהרצוי!

מצמצום החוב החיצוני  אזרחי ישראל ירוויחו 3 פעמים:
 - התנגדות להתחזקות הדולר
 - הקטנת תשלומי ריבית
 - הגידול בחוב הממשלתי המקומי יביא לעליה קלה בריבית המשולמת ע"י הממשלה , החוסכים לפנסיה יהנו כך.


בפוסט על התחזקות השקל , תחרות בבטון וזיהום אוויר  ציינתי כי פתיחת המשק לייבוא  בעיקר בענפים להם תרומה נמוכה לתמ"ג או עתירי זיהום היא הכרח. שוק המלט הוא גדול ומזהם אך גם פתיחת ייבוא של חומרי חציבה (חצץ) מירדן / מצרים / יוון/ טורקיה , חקלאות מכל העולם וגם פתיחת ישראל באופן משמעותי לעובדים זרים  - להיטק, רפואה , סיעוד , עבודות מתכת וכל מקצוע שבמחסור - 100 אלף עובדים זרים שישלחו למדינת המוצא שלהם 5000 ש"ח בחודש יוציאו מישראל 2 מיליארד דולר בשנה וכעובדים מיומנים  / נדרשים ישפרו את רמת החיים ו/או הפריון הישראלי.  אם במלונות אילת יכולים לעבוד ירדניים, מדוע לא יכולים לעבוד רופאים / אחיות / עובדי סיעוד ירדניים בבית חולים יוספטל באילת או בבתי חולים בירושלים או בטבריה?

השקל ימשיך להתחזק עד שנגיע לשיווי משקל חדש שאם המדינה לא תשכיל להתערב , יגיע מקיטון הייצוא. האלטרנטיבה היא להעלות את רמת החיים ולהגדיל הייבוא אך זה תהליך שיש לנהלו ועד כה הממשלה קברה את ראשה בחול ונתנה לבנק ישראל לנסות לתת מענה מוניטרי לבעיה פיסקלית. 

היה ברור שזה לא יכול לעבוד לאורך זמן.


 פוסט מיום 18/9/2021

בהמשך לפוסט על הצורך בהדפסת כסף למימון ההוצאות בגין הקורונה , ניתן לראות מטבלה מעלה את היקף הזרמת המזומנים של בנק ישראל לשוק ולבנקים.

ניתן לראות באופן ברור כיצד סיוע לבנקים החרום באמצעות עסקאות ריפו אג"ח ו-החלף דולרי הסתיימו ביוני-יולי ובקביל המשיך בנק ישראל לרכוש אג"ח ממשלתי והחל לרכוש אג"ח קונצרני.

חשוב להבין כי ההחלטה להתחיל לרכוש אג"ח ממשלתי במרץ 2020 לא נועדה למממן את פעולות הממשלה אלא לייצב את שוק האג"ח ובעקיפין למנוע עליית תשואות על מנת להוזיל את עלויות המימון של הממשלה אך המשך הרכישה בחודשים מאי  - אוגוסט 2020 בוצע כבר בסביבת שוק אג"ח רגוע בו תשואות האג"חים הממשלתיים לטווח ארוך חזרו לרמתם טרום המשבר . למעשה כבר בתחילת אפריל 2020 האג"ח הלא צמוד ל- 10-20 שנה  חזר לתשואות של תחילת ינואר 2020. 

 אז לשם  מה הרכישות? לתמוך בגיוסים החריגים של הממשלה.

אם זה המצב, אולי כדאי להפסיק המשחק ושהממשלה פשוט תנפיק אג"ח ישירות לבנק ישראל ובזה יסתיים העניין?

יש מי שחושבים שהעניין טכני בלבד אך הוא לא. אחד הטיעונים להנפקות האג"ח הגדולות (והיקרות ביחס לגיוס בארץ) של המדינה בחו"ל היה כי "הגיוס בחו"ל מאפשר גיוס מהיר וגבוה בבת אחת, בעוד הגיוס בארץ נעשה באופן עקבי ו"חלק". לכן, הגיוס בחו"ל היה מחויב המציאות לאור המשבר שפקד את המשק הישראלי, בעקבות ההגבלות שהוטלו בניסיון לצמצם את התפשטות הקורונה. "

כידוע אגף החשב בכללי באוצר יודע להסביר כל נתון , לכל כיוון בבטחון רב אך כשלבנק ישראל  עתודות מט"ח של למעלה מ- 100 מיליארד דולר מה הבעיה לגייס ממנו כסף בשעת משבר? לתומי חשבתי שבדיוק לכך נועדו העתודות - לתמוך בפעילות הממשלה והמשק בשעת משבר.



לגיוס בחו"ל יש מחיר יקר (זוכרים "ארביטרז הסיכון" - כשמגייסים בחול משלמים אותו...)  וגיוס של 29 מילארד ש"ח יעלה הרבה יותר מ- 10 מליארד ש"ח לאורך חיי האג"ח שגוייסו. 

נניח ובמקום לגייס 3.64 מיליארד ש"ח ל- 100 שנה בריבית של 4.5% המדינה הייתה מגייסת מבנק ישראל מק"מ בריבית 0.1% לשנה ולא משלמת אותו בסוף, במילים אחרות  -  "מדפיסה כסף" באופן ברור וחד. מה ההבדל בין ה- 3.64 מיליארד שהגיעו מחו"ל להדפסת כסף?  165 מיליון ש"ח  בשנה בתשלומי ריבית לגופים מוסדיים בחו"ל. כמה רופאים ואחיות אפשר לממן ב- 165 מיליון ש"ח בשנה? 

ככה זה שהמדינה לא מנוהלת אין קשר בין מה שצריך לעשות למה שעושים כי לחשב הכללי חשוב להתהדר בהנפקה ל- 100 שנה ברזומה  אז מה זה 165 מיליון ש"ח לשנה בריבית? 

וכאילו שזה לא מספיק, מי מייבא דולרים למדינה כאשר במקביל בנק ישראל רוכש דולרים על מנת להחליש את השקל?  מישהו אחראי היה צריך לצעוק "משוגעים תרדו מהגג" , אבל כידוע אף אחד לא אחראי.

וכאן בדיוק טמון הכישלון של בנק ישראל - מצד אחד רוכש אג"ח בישראל "להקטין עלויות מימון הממשלה" ומצד שני שותק מול גיוסים יקרים של משרד האוצר המייבאים דולרים למדינה למרות שתפקידו לשמש יועץ לממשלה.

על בנק ישראל לאמר לממשלה באופן ברור  - אנו במלחמה שאיננו יודעים מתי תסתיים, יש לנצל את רזרבות המט"ח ולגייס הלוואות בדולרים מהרזרבות ולהנפיק אג"ח שיקלי לבנק ישראל ל- 10 שנים שיממן את "קופסאות התקציב" לקורונה.  בתום המשבר, לאחר התייצבות הפעילות במשק , חידוש הצמחיה והירידה באבטלה תוקם וועדה כלכלית שתחליט מה עושים עם חובות הממשלה לבנק ישראל - האם מוחקים , האם מגלגלים החוב בבנק, מגלגלים אותו בשוק ההון או שהמדינה תפרע מתקציבה השוטף. אך בינתיים אין  כמעט  עלויות ריבית.




במקביל לרכישות של אג"ח ממשלתי בנק ישראל החל לרכוש אג"ח קונצרני וזאת על מנת להוריד את פרמיית הסיכון של האג"ח הקונצרני בקפצה מרמה של 1% בינואר 2020 ל- 1.6%-1.8% ביולי-אוגוסט 2020.

לכאורה בנק ישראל שואב השראה מבנקים מרכזיים אחרים בעולם ובראשותם הפד שהחל לרכוש אג"ח קונצרני אך נשאלת השאלה האם כל מה שהפד עושה צריך לשכפל בישראל? התשובה היא חד משמעית לא. רכישות אג"ח קונצרניות הן מעשה שלא יעשה בעת הזו.

הסיבה  שלבנק ישראל אסור לרכוש אג"ח קונצרניות טמונה במבנה השוק הישראלי - מצד אחד פנסיית חובה הדוחפת סכומי כסף אדירים המחפשים אפיקי השקעה לטווח ארוך ומצד שני שוק אג"ח ישראלי לא לא ממש גדול. במילים אחרות בישראל יש עודף ביקוש להשקעות ביחס לשוק האג"ח הגורר ממילא ירידה משמעותי בפרמיית הסיכון אותה דורשים המשקיעים הישראלים ודוגמה טובה לכך הן ההנפקות האג"ח "האמריקאיות" המנצלות את כשל שוק זה.

מכיוון שפרמיית הסיכון של האג"ח הקונצרני משקפת את הסיכון בהשקעה האג"ח , אם בנק ישראל מקטין אותה ומוזיל את עלויות המימון לפירמות, הרווח של בעלי המניות גדל (פחות הוצ' מימון) על חשבון המשקיעים שמקבלים פיצוי מוקטן על סיכון גדול יותר . העברת הון מציבור הפנסיונרים לבעלי החברות הינו מעשה לא מוסרי!

תוצאה לא מכוונת של צעד זה היא כמובן הגדלת רווחי "ארביטרז הסיכון" לחברות נדל"ן אמריקאיות - היום יותר מתמיד כדאי לארוז אג"ח בדרוג AA ישראלי ולהנפיק חוב אמריקאי בהנחה אדירה על פרמיית הסיכון ששוק חופשי בארה"ב קובע. מילא העברת הון מחוסכי הפנסיה לבעלי מניות של חברות ישראליות, האם בנק ישראל צריך לתמוך גם בנדל"ניסטים שעובדים בארה"ב?

יתרה מכך, דווקא החברות המדורגות AA ומעלה בהם קונה בנק ישראל האג"ח הן השיכבה החזקה של המשק הישראלי וכתוצאה מכשל השוק בקביעת פרמיית סיכון נכונה לאג"ח סחיר , כשל זה אינו קיים כאשר בנקים באים לממן חברות קטנות יותר והפער בין פרמיית הסיכון שהבנק גובה מחברה בינונית לפרמיית הסיכון השוק גובה בחברה גדולה הוא עצום וגדל הרבה יותר בעיתות משבר. 

בנק ישראל רוצה לסייע להקטנת פרמיית סיכון? - שיקדיש את המיליארדים הללו לסיוע מתוחכם לחברות הבינוניות (לדוגמה איגוח של הלוואות בנקאיות לסקטור זה ורכישתו ע"י בנק ישראל עם מנגנון loss-sharing)  

לסיכום, בנק ישראל צריך להיות ער להשפעות של צעדיו על כלל הציבור ולהשקיע מאמצים היכן שצריך באמת ולא לחפש פתרונות "מתחת לפנס" שנזקם גדול מתועלתם.





יום ראשון, 3 באוקטובר 2021

בפתחו של שוק שורי ארוך טווח בישראל - מה לקנות? - חלק ב' - סקטורים ומניות - עדכון

 

חלפו כ- 10 חודשים מהפוסט המקורי ואני חייב לציין כי ההתאוששות הייתה חזקה משחשבתי וכל שנדרש היה פשוט "לשבת" על התיק , לכן גם לא היה על מה לכתוב לאור "העלמות" סקטור האג"ח בסיכון...

בפוסט המקורי ציינתי 3 סקטורים עם רמת מחירים נמוכה בסקטור הפיננסי  - בנקים וביטוח  ובסקטור הנדל"ן המניב - קניונים / משרדים / מלונות , מאז מדד הביטוח עלה בכ 48% , הבנקים בכ- 43% ומדד הנדל"ן / נדל"ן מניב   כ- 45% ו- 35% בהתאמה  לעומת מדד המניות הכללי שעלה ב-  25% .

כאשר כתבתי בחלק א' של הפוסט כי לדעתי הנדל"ן המניב מהווה הזדמנות, תגובות לא מעטות הטילו ספק בעניין אך כך זה בהשקעות , מי שמשקיע עם הקונסנזוס יכול לקבל בקלות את תשואות השוק ע"י רכישת תעודת סל מדדית. בשביל תשואה עודפת בהגדרה אי אפשר להשקיע עם השוק....   האם זה תמיד מצליח? כמובן שלא , השקעות כושלות הן חלק מהעניין.  

באשר לסקטור התשתית  - אלקטרה עלתה ב- 35% , תדיראן ב- 82% , אשטרום 57% , גם כאן ההשקעות היכו המדד באופן מובהק.

הקבוצה האחרונה הינה המימון החוץ בנקאי להם להפתעתי הביצועים הנמוכים ביותר - פנינסולה (12%) , נאוי (59%) , ישרקארד (28%)  אופל בלאנס (2%)  - בממוצע מדובר בתשואה של 25% השווה לתשואת המדד הכללי אך חשבתי שסקטור זה יהנה יותר מההתאוששות לאחר הקורונה אך מכיוון שחלפו רק 10 חודשים מאופק ההשקעה של 24 חודשים שהתייחסתי אליו, אני עדיין חושב שהתמונה תשתפר, לסקטור זה יש עוד שנים רבות של צמיחה לפניו.

במבט להמשך אני חושב כי הבנקים /ביטוח עדיין  זולים . בעוד שווי השוק של הבנקים הגדולים מתקרב להון העצמי, חברות הביטוח (כלל / מגדל/ הראל) עדיין מתחת לסף 70% שווי שוק מהון עצמי. הסיבה שלדעתי המניות זולות מאוד היא שהחברות יכולות להגיע לתשואה על ההון של 10%-12% באופן קבוע במשק ישראלי צומח ולאחר התייעלות ובמצב זה מכפיל של 15-16 להשקעה הנחשבת סולידית בבנק או חברת ביטוח גדולים המשלמים דיבידנדים בקביעות יחשב כסביר. במציאות זו שווי השוק להון יעמוד על 1.8-2 המגלם תשואה של 100% ו- 250%  על מניות הבנקים והביטוח בהתאמה. 

המצב של חברות הביטוח הגדולות  בישראל הוא אבסורדי לחלוטין. כלל ביטוח / מגדל הניבו תשואת מניה (ללא דיבידנדים) של מינוס 25% ו- 35% בהתאמה במהלך העשור החולף. הדבר לא נובע מתחרות לא נורמלית או שהשוק נעלם אלא משילוב של פעילות רגולטורית וחוסר יעילות תפעולית משווע. כיצד יודעים זאת? באותה תקופה הפניקס הניבה 217%  כאשר תשואה זו נצברה החל מתחילת 2017 לאחר 7 שנות דישדוש והראל הניבה  70% בדיוק באותו האופן. השוק אותו שוק, הרגולטור אותו רגולטור.  אין כל סיבה שהחברות הגדולות לא יצליחו לשפר את תוצאותיהן כאשר מעבר מתשואה של מינוס 30% ל- +70% מהווה תשואה של 150%.

לצורך השוואה, חברות נדל"ן מניב גדולות ללא מרכיב הייזום זוכות למכפיל 15 (ריט 1) ולדעתי זה כבר מתקרב לקצה הסביר של השווי ההוגן (משקף תשואת השקעה של 6.6% לשנה)  שכן התשואה מושגת באמצעות  הפער בין תשואה ההשקעה על הנכסים המוחזקים לעלות המימון, כאשר עלות המימון היא בשפל של כל הזמנים וההסתברות כי בטווח הארוך תתייקר גבוהה מההסתברות כי תוזל...   . אם השוק יתן לחברות הנדל"ן המניב מכפילים גבוהים יותר המשמעות היא מחירי הנדל"ן המניב יעלו והפער בין תשואת ההשקעה לעלויות המימון יקטן עובדה שתביא לירידה בריווחיות של השקעות חדשות.

לאור האמור לעיל , בשלב זה אני מעדיף את הבנקים / ביטוח על פני נדל"ן מניב "טהור", כלומר חברות בעלות מרכיב ייזמות נמוך.

לאור העליות החדות בחלק מהמניות הגיע הזמן לממש  - נמכרו תדיראן ואשטרום




עדכון 30/11/2020 - גם באפי נכסים מתבשלת הצעת רכש, המניה מזנקת.

פוסט מיום 23/11/2020

בחלק א'  ששימש כרקע , כתבתי הנחות הייסוד לתזה של שוק שורי ארוך טווח בישראל המבוססות על עליה בפריון וגידול בסחר עם מדינות המפרץ / אפריקה , ריבית נמוכה  ובמקביל חזרה מוחלטת לנורמליות טרום הקורונה, כלומר הספקולציות על שוק העבודה ביום "שאחרי"   (הרבה יותר עבודה מהבית) לא יתממשו באופן דומיננטי אלא בשוליים.

רק סיימתי לכתוב הפוסט ופורסמו נתוני העליה החדה בפריון התעשייתי בתקופת הקורונה  . ניתן וצריך להתווכח על משמעות הנתונים אך אין ספק כי כשעובדים פחות , כל שעת עבודה הופכת להיות חשובה יותר ולכן משקיעים יותר מאמץ (פחות קישקושים במסדרונות) .

בהיותי משקיע ערך, איני יכול להתעלם מרמת המחירים הנמוכה בסקטור הפיננסי  - בנקים וביטוח  ובסקטור הנדל"ן המניב - קניונים / משרדים / מלונות

בעוד שבבנקים קשה להצביע על מניה ספציפית אלא על הסקטור כולו, בביטוח אני מעדיף את הראל כחברה המנוהלת היטב ומהצד השני את כלל ביטוח ומגדל כזולות. ביניהם, מדובר כמעט בכל שוק הביטוח כך שגם בסקטור זה ההשקעה היא גנרית סקטוריאלית ובפועל אני מחזיק בכל חברות הביטוח.

מגזר הבנקים / ביטוח זול היום במונחים מוחלטים אך כמוסדות מפוקחים יהנו מאוד תפעולית ממעבר מסויים  לעבודה מהבית  שלמעשה לא הייתה קיימת כאפשרות עד לפני הקורונה ובמקביל מהתחזקות השימוש בערוצים הישירים. אם ההנחה כי שוק המניות יהיה שורי, חברות הביטוח יהנו מכך גם באמצעות הפוליסות המשתתפות ברווחים. חשוב לזכור כי  הפסדי אשראי שהבנקים יספגו  הם קצרי טווח , ראיית ההשקעה הינה 2-3 שנים קדימה.

תחום הנדל"ן המניב הוא רחב הרבה יותר בהיבט החברות הפועלות מאשר הביטוח/בנקים אך בסקטור זה היו / יש מספר הזדמנויות למשקיעי ערך.  אני חייב לציין שאת 2 מ 4 ההזדמנויות הגדולות שאיתרתי לפני כחודשיים כבר עלו לכותרות - אשטרום נכסים שנרכשה ע"י חברת האם אשטרום וסלע נדל"ן שמבנה מבקשת לרכוש. ההזדמנות ה- 3  הינה רמי צים שמנייתה ירדה משמעותית אך היא חברה בצמיחה עם מודל ייזום יחודי והרביעית אפי נכסים הפועלת בישראל / חו"ל. העובדה כי תחום הנדל"ן המניב נמצא בתקופה של רכישות (גב - ים, דוניץ, אשטרום נכסים, סלע נדל"ן , אידיבי פיתוח - מגה אור, הכשרת  היישוב- נמרודי) מעידה כי התמחור של החברות הציבוריות מאוד נוח.
המחירים היום הם לא המחירים מלפני חודשיים - שלשה אך הם עדיין זולים אם תזת ההשקעה תתקיים אך יקח לשוק המניות זמן עד להגעה לשיווי משקל חדש להיצע וביקוש במשרדים , במלונות ומסחר  אני צופה התאוששות חזקה לאור הביקושים הכבושים במשק.

יש לזכור כי העליה בשווי השוק אינו קשור רק לשיעורי תפוסה ומחירי שכירות אלא לשיערוך הנכסים עפ"י מקדם היוון מקובל שלהערכתי צפוי לרדת (שווי יעלה) וזאת בגלל שיעור הריבית הנמוך בעולם ו"פרמיית השלום" של ישראל.


יתר ההשקעות שלי בתחום , עפ"י גודלן  - אירפורט סיטי, הכשרת היישוב, גזית גלוב, מבנה , אלוני חץ , נכסים ובניין , עזריאלי , פתאל  מליסרון , אדגר , ישרס.
אני מניח שככל שמניות המשרדים יתאוששו, אבצע רוטציה לקניונים / מלונאות. 

בסקטור הבא הוא המימון החוץ בנקאי - משק במיתון והיוצא ממיתון מאפשר לחברות בתחום להיות סלקטיביות באשראי ולגבות ריביות גבוהות . לפני הקורונה חשבתי שסקטור זה צפוי להראות צמיחה לשנים רבות והקורונה מאפשרת נקודות כניסה במחירים נמוכים יחסית. החברות בתחום עברו למגננה שהקטינה משמעותית את תיקי האשראי אך כבר מתחילים לראות בהיפוך מגמה .  החברות בתחום זה  - פנינסולה , נאוי , ישרקארד אופל בלאנס . 
 
הסקטורים  האחרונים הם  התעשיה ותשתית . אני חייב לציין שכאן אני מרגיש הרבה פחות בטוח מאשר בסקטורים הקודמים אך תדיראן ואלקטרה נראות לי מועמדות מצויינות לחדור לשווקים החדשים שנפתחו בפני ישראל וזאת מעבר לתוכניות צמיחה בינלאומיות באירופה / ארה"ב ופרוקטים גדולים בישראל וקבוצת אשטרום הפעילה מאוד בפרויקטי ענק בישראל כולל הפעלה. יש לציין כי אשטרום צפויה לרווח הון ענקי כתוצאה מפיצוי על סיום ההתקשרות עם המדינה ברכבת הקלה בירושלים.

מי שעוקב אחרי הבלוג יודע שאני מתייחס לתשואה באג"ח בסיכון כ -"וודאות סטטיסטית" . והתשואה במסלול זה במהלך ה- 5 שנים האחרונות הייתה פי 5  ויותר ממדדי המניות בישראל. השקעה במניות היא עניין אחר לגמרי , הרבה פחות צפויה ונתונה לחסדי ארועי מקרו ו- "מצב רוח" השוק.  לפיכך מבחינתי ההשקעה במניות חייבת להתחרות בתשואות האג"ח בסיכון וזאת מתרחש בעיתות משבר. כאשר הקורונה יצרה הזדמנות כזו שהיום, כשתשואות האג"ח בסיכון ירדו משמעותית יהיה זה נכון, לעניות דעתי, לצפות לתשואה במניות של כ- 15% לשנה בטווח של 3-4 שנים גם לאור תשואת החסר של שוק המניות בשנים האחרונות

לאור העובדה כי נותרו רק 6(!) חברות להן אג"ח לא צמוד בתשואה העולה על 10%  ויש סבירות להשקיע בהם כאג"ח בסיכון ,  בשעה זו אני מושקע במניות ישראליות בהיקף הרבה יותר גדול מכרגיל.

 









 


יום ראשון, 30 במאי 2021

קניות בשוק בימי קורונה - עדכון - מימושים ראשונים ורכישות נוספות - סיכום תקופת הקורונה


בחודשים האחרונים המעטתי מאוד בכתיבה בבלוג זה הן מסיבות אישיות (קצת עסוק...) והן מבחינה פרקטית אין כל כך על מה לכתוב לאחר שהערכתי בנובמבר 2020 כי אנו בפתחו של שוק שורי וכתבתי על הסקטורים / מניות שאני משקיע בהם בתיק שהפך להיות דומיננטי במניות .
כל שנותר הוא לשבת על התיק ולצפות בשוק עולה.

היום אני רוצה לחזור ברטרוספקטיבה להתנהלותי במהלך משבר הקורונה שריכוז הפעילות של קניה ומכירה מפורטות בסידרה של הפוסטים המשורשרים מטה החל מ- 12 מרץ 2020.

ההתחלה של הכניסה למשבר מבחינתי החלה , שלא בכוונה, כבר ב- 16 לפברואר 2020 בפוסט על השיאים בבורסה האמריקאית    שמבחינתי הפוזיציה שלי הפכה מגודרת.

ב- 29/2/2020 כתבתי הפוסט הראשון על הקורונה שלמעשה צפה פני עתיד ביחס למה הולך להתרחש בעולם וזאת מתוך הבנה של סיווג הקורונה כמגפה ברמה 4 עפ"י מסמכי ה- CDC   ומשני פוסטים נוספים באתו שרשור, שהאחרון בהם ב- 13 למרץ 2020  כבר  היה ברור כי העולם הולך לסגרים ולמיתון חריף. 

אני חייב לציין כי היה לי יתרון גדול בהפנמה של הקורונה כי בשבוע השני של פברואר 2020 טיילתי בחו"ל וה- CNN היה מלא בדיווחים על הקורונה בסין וכאשר ישראלים החלו להגיע מאיטליה חולים בקורונה היה לי ברור כי באיטליה יש אבחון חסר משמעותי (מה הסיכוי ששני ישראלים באזורים שונים באיטליה ידבקו תוך תקופה קצרה?) והמגפה מתפשטת בעוצמה באירופה ולכן בין ה- 16 לפברואר התגבשה אצלי ההכרה שאנו בפתחו של משבר חריף שסייעה לי במימוש עוד חלק מהתיק ב- 4/3/2020. 

הפוסטים הנ"ל היו התשתית התפיסתית שהיוותה הבסיס לחזרתי לשוק כפי שבאה לידי ביטוי בפוסטים להלן.

התחלתי הרכישות ב- 12 למרץ 2020 עם אג"ח ווטרסטון (62) רציו מימון , אג"ח דלק (שער 31)  ו - SPG בארה"ב (שער 88). כמו שקורה בדר"כ זה היה קצת מוקדם אך גם הסכומים היו קטנים.

במהלך 10 ימים אח"כ רכשתי כ- 15 אג"חים מדורגים יחסית גבוה בתשואות לפדיון  של 15%-25% וכלל ביטוח בשער 1940 (היום מעל 6000...) 

במהלך אפריל 2020 המשכתי הרכישות הגדלתי ב-דה זראסאי אג"ח ג' בשער 73 , קופרליין ב- 71.7 ,  דלק לא' ב- 17 , רציו מימון ב- 93.1 , ג'י.אף.אי אג"ח ב' ב- 69  והשקעתי לראשונה באג"ח אמ.די. ג'י ב' בשערים 82-83 , פתאל אחזקות בשער 47.6  שוהם / מרלן וגיבוי   ,  אלדן / אלבר ואג"ח רילייטד  א   כאשר במקביל החלתי לממש האג"חים שנרכשו במרץ עלו בחוזקה.

בין מאי 2020 לאוגוסט 2020 המשכתי להשקיע באג"ח (ניתן לראות הפרוט מטה) באמצעות הפדיונות ותשלומי הריבית שהתקבלו כאשר באג"ח דלק ל"א  המשכתי להגדיל.

בנובמבר 2020 כבר כתבתי על הצורך לחזור לשוק המניות ומרכיב המניות בתיק גדל משמעותית. 

היום כולנו יודעים כי אף אחד מהאג"חים שנרכשו במהלך המשבר לא נקלע לחדלות פרעון (בינתיים..) כך שכל הרכישות היו ריווחיות מאוד כאשר מחיריהם תיקנו וככל שיוחזקו לפרעון המשקיע יקבל את התשואה לפדיון בעת רכישת האג"ח.

כאמור מנובמבר הטיית התיק עברה באופן דומיננטי למניות. 



 


פוסט מיום 16/8/2020



חלפו כ - 4 חודשים מהפוסט הקודם, הקורונה עדיין עימנו אך תשואות אג"ח HY התכווצו משמעותית והניבו רווחי הון יפים למשקיעים ברמות השפל של מרץ-אפריל 2020. די להשוות את רשימת האג"חים עם התשואות הגבוהות ביותר (בראש הפוסט) היום לזו של אפריל.

במהלך החודשים האחרונים בוצעו בתיק פדיונות ותשלומי ריבית אשר הושקעו ברכישות שונות להגדלת גיוונו בעיקר ע"י הגדלת פוזציות קיימות :

הרץ פרופוריטס א- שער 81.4 , 69-72
בדלק לא' בשערים 31-32 , 38
דלק קידוחים  א - בשער 84.2
קופרליין א' [כתבתי כי כסף על הריצפה..]
רילייטד - 88.75
שוהם - 88.5
אמ. די. ג'י ג' - 74
ג'י. אף.אי ב' -75-77
דה לסר ה' - 87.4
מוניאן א' - 83.9


בדומה למשבר 2018 , תזת ההשקעה מסתמכת על בניית תיק אג"ח HY אשר יהיה מפוזר דיו על מנת להבטיח תשואה מצויינת גם במקרה של חדלות פרעון של חברות מסויימות ופחות ניתוח דקדקני של כל חברה. סטטיסטיקת  שיעור פשיטות הרגל מצד אחד  ושיעור ההחזר במקרה של חדלות פרעון מהצד השני הם אבני הייסוד בתזת ההשקעה. 
לפיכך הדגש הוא הרחבת היקף החברות בתיק והגדלת אחזקות קטנות על מנת להגיע לתיק מאוזן ככל האפשר.


נמכרו 

אלדן חוב מסחרי 7 - 966. 

כתבתי בפוסט מטה על נייר זה כ - "מאוד מעניין" . היה זה אנדר=סטיטמט רציני שכן שער 790 בו נרכש ב- 19/4/2020  היה עיוות מחירים קשה כתוצאה  מחוסר נזילות שאכן נסגר די מהר.  מימוש בשער 966 ב- 26 למאי 2020 הניב תשואה של 22% ב- 38 ימים ברמת סיכון מאוד נמוכה.

אין ספק כי מבין הפוזציות של המשבר, רכישת האג"ח של דלק הינה הספקולטיבית ביותר וניתן לראות כיצד פתחתי פוזציה ב - 12/3 בשער 31 והגדלתי אותה ככל שהאג"ח ירד (27 , 17) ובהמשך כשהחל להבקיע האור הקצה המנהרה (שעדיין די חשוכה יש לציין...)  המשכתי להגדיל עד שער 38.  העתיד ילמד האם מדובר בצל"ש או טר"ש שכן דלק תלויה בגורמים חיצוניים שאינם בשליטתה אך לפחות מרכיב תזת ההשקעה שקבע כי הבעלים ילחמו על החברה בינתיים מחזיק מים.

במבט קדימה התשואה לפדיון של רבות מאחזקות ה- HY ירדו מתחת לסף 10% , חלקם כבר בטווח ה - 6%-7% שבעת הזו זו תשואה הולמת עבורם כך שהופכות למועמדות לפדיון. על מימוש דלשה, פוזציה ממשבר 2018 כתבתי בהרחבה  אך אין בכוונתי לעדכן בזמן אמת על  מכירת אג"חים שהוזכרו בסדרת הפוסטים הזו.
  

פוסט מיום 26/4/2020 - מימושים ראשונים ורכישות נוספות


עדכון 26/4/2020

חלף חודש מהעדכון האחרון ותחילת החזרה לשגרה מסמנת גם את תחילת המימוש באג"ח שנרכשו, כפי שהיום נראה, ממש בנקודות השפל בשוק.
האג"חים שמומשו:


  • איילון הנפקות א'- שער 93.65 , תשואה של 53% ב- 35 ימים(!)
  • יוניברסל אג"ח ב - 96.1 , תשואה של 18.5% ו- 22% ב- 35 ימים ו- 38 ימים בהתאמה אל מול שתי הרכישות שתועדו מטה
  • דלק תמלוגים א' - 93.9 , תשואה של 38% ב- 40 ימים 
  • אלעד קנדה אג"ח ב' - 96.5 , תשואה של  22% ב- 38 ימים

המכירות בוצעו לאור הירידה בתשואות של האג"חים כאשר התמורות מושקעות באג"חים אחרים. 

מבחינת רכישות אג"ח במהלך החודש החולף  כתבתי על שוהם / מרלן וגיבוי   ,  ועל אלדן / אלבר ואני חייב לציין כי החוב המסחרי של אלדן מאוד מעניין להשקעה ב- 790, כמו כן  הגדלתי ב-דה זראסאי אג"ח ג' בשער 73 , קופרליין ב- 71.7 ,  דלק לא' ב- 17 , רציו מימון ב- 93.1 , ג'י.אף.אי אג"ח ב' ב- 69  והשקעתי לראשונה באג"ח אמ.די. ג'י ב' בשערים 82-83 , פתאל אחזקות בשער 47.6.

רכישה נוספת, גדולה מהממוצע  בוצעה באג"ח רילייטד  א'  בו  רואה החשבון הפנה את תשומת הלב בדוחות לגרעון העצום בהון החוזר של החברה הנובע מהצורך לפרוע את קרן האג"ח בספטמבר 2020 כאשר בקופה יש רק חלק מהתשלום ומשבר הקורונה מכניס מידה רבה של אי-וודאות לגבי העתיד ויכולות הגיוס של החברה. יחד עם זאת, החברה מדורגת A , בעל מינוף לא גבוה , תזרים חזק והיא חלק מקבוצה גדולה . האג"ח נסחר היום  ב- 85.1 , תשואה לפדיון של 56% למי משאמין כי האג"ח ישולם בזמן.
הרציונל  להשקעה הוא שבמקרה הגרוע האג"ח ייפרס בהסכמת המחזיקים תמורת ריבית גבוהה יותר ובטחונות ובמקום 56% לשנה עד ספטמבר 2020 נראה 20% לשנה עד ספטמבר 2023....  בהיבט סיכוי / סיכון יש כאן השקעה מעניינת במסגרת תיק אג"ח זבל מפוזר.

באשר למניות שנרכשו במהלך החודש האחרון, אשאיר זאת לפוסט אחר.
עדכון 22/3/2020

איילון הנפקות א' (רובד 2) - שער 60.3 , תשואה 15.5%
הכשרה ביטוח אג"ח ג' (רובד 2)  שער 69 , תשואה 20%
אלבר יח' - שער 59.35 , תשואה  23%  (הגדלה) 

יוניברסל ב' - שער81 , תשואה 18.0% (הגדלה)
עדכון 19/3/2020 - 

אלדן אג"ח ב'  -שער 60.3 תשואה 79% - חיזוק לקיים.
אלבר יח' - שער 57.4 , תשואה 24%
יוניברסל ב' - שער78.6 , תשואה 19.5% 
אלעד קנדה ב' - שער 78.8 תשואה 16.8%

עדכון 17/3/2020 

- דלק קידוחים , שער 73.6 , תשואה 26.6% (דולרי)

פוסט מקורי

המפולת באג"ח נמשכה גם היום ואפשרה המשך רכישת אג"ח בתשואות גבוהות הרבה יותר מתחילת 2019 כאשר כתבתי על רכישת תיק מפוזר של אג"ח HY בעת היסטריה בשוק שגם קוף ירוויח 15% שנתי...   כאשר היום התשואות בשוק האג"ח הרבה יותר גבוהות ואינן מרוכזות רק בסקטור ה- BVI כך שמתאפשר פיזור הרבה יותר גדול של התיק, וכל המרבה בפיזור, הרי זה משובח.

התמקדותי היא באג"חים המדורגים גבוה או כאלו שהגיעו למחירי "סוף עונה" ושאינם בתיק וזאת על מנת להגדיל הפיזור ככל האפשר.

הרכש שבוצע:

פתאל אירופה אג"ח א' - שער 62.2 , תשואה לפדיון  25.2%  חברת נדל"ן מניב וייזום  מלונות. החברה אינה מתפעלת המלונות אלא משכירה אותם.

אלדן תחבורה אג"ח ב' - שער 84.2 , תשואה 25.5% . חברת ליסינג והשכרת רכב וותיקה, ללא פעילות של מכירת רכב עם "0 ק"מ". אקס תשלום 33 אג' ב- 30/4/2020.

דה זראסאי אג"ח ג' - שער 72.25  תשואה  15.5% דיור להשכרה בניו יורק.

דה לסר אג"ח ה' - שער 81.1 תשואה  15% - תיק מגוון של נכסים בברוקלין וסביב ניו-יורק

קופרליין אג"ח ב' - שער 74.5 תשואה   15.5% - 28 מקבצי דיור

הרץ פרופרטיס אג"ח א' - שער 73.4 תשואה   17.5% - נדל"ן מניב, משרדים CLASS A.

דלק תמלוגים אג"ח א' - שער 67.8 , תשואה 15.5% (דולרי) - החברה מקבלת את התמלוגים מתמר .

חלל תקשורת אג"ח טז - שער 61.1 , תשואה 22% (דולרי) , לאג"ח שיעבוד על לווין.

דלק לא' - שער 27 , חיזוק לפוזיציה שפתחתי בשבוע שעבר בשער 31.

בנוסף הוגדלה הפוזיציה בכלל ביטוח בשער 1940 - רכישת של חברת ביטוח מרכזית בישראל ב- 25% מההון העצמי בעיני זה "כסף על הריצפה" בראיה לטווח ארוך. במשבר 2008 שער 1440 היווה התחתית.

המעניין ברכישות הללו הם המחירים המאוד נמוכים של ה BVI המדורגים AA לסוגיו - הרץ , דה-לסר, קופרליין  נרכשו במחירים הדומים לשפל שהגיעו בינואר 2019 דה- זראסאי במחיר הנמוך בכ- 14% מהשפל של 2019.

אני מדגיש כי הרכישות הן במנות קטנות כאשר אני שומר תחמושת להמשך המשבר כאשר בעיות נזילות יכריחו שחקנים לזרוק סחורה לשוק לאור הערכתי כי הרע עוד לפנינו.

פוסט מיום 12/3/2020
בבורסת ת"א ובניו יורק "דם ברחובות" וזה סימן להתחיל לפרוס מחדש כספים שהמתינו לשעת הכושר.

כפי שאני חוזר ואומר, אין לי שום יכולת לתזמן שיא או שפל לכן בכל מצב צריך פשוט "לקפוץ למים" עם סכומים קטנים ולהמשיך בהתאם להתפתחויות.


האג"ח שנרכשו:

ווטרסטון  - הגיע שוב לתשואה שמצדיקה רכישה להשלמת מנה קטנה בשער 65.2.

רציו מימון אג"ח ב' - תשואה של כ- 20% באג"ח שהתזרים לפדיונו הוא מפרויקט ליוויתן. הרבה דברים רעים צרכים להתרחש לכניסה לחדלות פירעון והאג"ח יחסית קצר ונפדה לשיעורין - שער 93.7

 דלק לא - שער 31 -  המחיר מגלם חדלות פירעון עמוקה. מעבר לבעלים שילחם על השליטה והסולבנטיות של החברה, מחירי נפט של 30 דולר לחבית הם לא כאן להישאר. עם נגיף הקורונה גורם ל- Demand destruction , מחיר חבית נפט יותר  Supply destruction  כך שזו רק שאלה של זמן, להערכתי חודשים ולא שנים ,  שעודף התפוקה יתפוגג והמחירים יעלו ואם דלק תשרוד, התשואה על ההשקעה תהיה יוצאת מהכלל.

במהלך המסחר בוול סטריט  הגדלתי  במקצת את הפוזיציה ב- SPG  בשער 88.21- תשואת דיבידנד של 9.5% מ "מלכת הקניונים" בארה"ב זו הזדמנות היסטורית. 

כמובן שהמשבר יצר עוד הרבה הזדמנויות בשוק באג"ח הקונצרני בישראל  אך הניסיון מלמד כי החיפזון מהשטן ובמניות נראה ירידות נוספות ככל שיצטברו חדשות רעות כי  אנו באירוע מתפתח שטרם הגיע לשיאו.