מבחינת השקעתי בשער 52 התשואה המצטברת עומדת על 30% . בראייה של תשואה שנתית (זה מה שחשוב!), מכיוון כי מדובר בהשקעה שבוצעה באפריל 2016 התשואה שנתית עומדת על כ- 6.8%.
על מנת להעמיד העניין בפרופורציה, השקעה ב- S&P500 באפריל 2016 הניבה תשואה דומה עד היום ואילו השקעה במדד ת"א 125 הניבה רק 5% לעומת 30% באג"ח שהגיע לחדלות פירעון....
ההתפתחות המשמעותית ביותר באשר להמשך קבלת תמורות הינו ההליך כנגד "תעשיית ההנפקות" אשר החל כגישור במהלך חודש אוקטובר 2019 אצל כבוד השופט בדימוס עדי זרנקין בין בעל התפקיד למספר גורמים אשר נתבעו על ידו בישראל ובקנדה לרבות גורמים אשר כנגדם הוגשו הודעות צד ג' במסגרת הליכים כאמור, הכוללים את איפקס הנפקות בע"מ, -Deloitteבריטמן אלמגור זהר, משרד האריס שייפר ועו"ד בארי רוטנברג, עורכי הדין הקנדיים של החברה ומשרד שמעונוב כנגדו הוגשה הודעת צד ג' על ידי עורכי הדין הקנדיים .
מחזיקי האג"ח בוחרים משקיף לתהליך.
אינני זוכר אם בשנים האחרונות הייתה תביעה כה מקיפה של בעת תפקיד כנגד תעשיית ההנפקות אך אין ספק כי מקרה אורבנקורפ הוא קלאסי לעניין כאשר הצדדים המעורבים כבר מאשימים אחד את השני , כפי שניתן לקרוא בעדכונים מטה.
פוסט מיום 8/6/2019

10 חודשים חלפו מהחלוקה האחרונה אשר בוצעה באוגוסט 2018 ועתה יחולקו למחזיקי אגרות החוב 18 מיליון ש"ח נוספים.
מבחינת השקעתי בשער 52 התשואה המצטברת עומדת על 23% אך מכיוון שמדובר בהשקעה שבוצעה באפריל 2016 התשואה שנתית היא כ- 7%.
באפריל 2019 דחו מחזיקי האג"ח, ברוב של 80% , את הצעת ההסדר המשופרת של בעל השליטה לשעבר אך ההצעה כבר מתקרבת לתשלום מלוא חוב החברה כלפי מחזיקי האג"ח כך שלא אופתע אם המסר יובן וההצעה הבאה תכלול החזר מלא של החוב וככזו תאושר ע"י המחזיקים.
תופעת לוואי מפתיעה של הצעת בעל השליטה להסדר הוא הלחץ המופעל על בעל התפקיד העוסק בפרוק החברה שכן אם תתקבל הצעה ההליכים יופסקו וכך שכ"ט הפוטנציאלי שלו יקוצץ באופן משמעותי שכן לא יהיה עוד צורך בהליכים מורכבים של תביעות בעלי תפקידים ויתר הרפתקאות משפטיות האורכות שנים , מפרנסות עו"ד אך בסופו של יום פוגעות בתשואה השנתית של המשקיע המוכן לקבל קצת פחות מפארי היום מאשר פארי מלא עוד 5 שנים.....
הצעת הסדר שתכלול סכום משמעותי במזומן שישלים ל- 90% כלפי החוב לנושים תהיה מקובלת עלי כאשר את יתר 10% יוסכם כי יושג באמצעות תביעת החתמים ועו"ד בישראל וארה"ב אשר ישמחו להגיע לפשרה על סכום זה ללא ניהול הליך משפטי או לחילופין הנושים ישכרו עו"ד בהליך תחרותי שינהל התביעה עבורם. במקרה זה לעו"ד יש מוטיבציה לסיים ההליך מהר ככל האפשר, הפוך בדיוק מהמפרק שמבחינתו זמן וסיבוכים שווה שכ"ט גדול יותר.
פוסט מיום 31/1/2019
ככל שהזמן חולף וחקירות המפרק מתקדמות, התמונה סביב קריסת אורבנקורפ מתבהרת.
הנפקת החוב הובלה למעשה ע"י דב מאייר המממן הראשי של בעל המניות באובנקורפ, שפעל כ- "דירקטור צללים" במגעים להנפקה כולל תנאיה והכנת התשקיף ואף ביקש עמלה בגין "שרותיו" , בקשה שנדחית ע"י עו"ד של החברה באמירה כי הוא בחזקת "צד קשור" (עובדה שכמובן לא קיבלה ביטוי בתשקיף).
להיות "דירקטור צללים" זו עבירה וכך העדיף מר מאייר להגיע לפשרה בגין חלקו בפרטים המטעים הכוללת תשלום (בעקיפין) של לפחות 7 מיליון דולר קנדי שישוחררו לתשלום עם אישור ההסדר ע"י בית המשפט הקנדי.
בנוסף תתקבל המחאת זכויות לתביעות בהיקף 17 מיליון דולר קנדי בהליך פשיטת הרגל האישית של בעלי אורבנקורפ דבר שיאפשר למפרק הישראלי לדרוש חקירה בגין פעולות בנכסים האישיים של אלן ססקין כאשר הצפי לגבות מספר מיליונים נוספים מהליך זה.
במקביל להסכם הפשרה עם המממן של אורבנקורפ שדחף וניווט ההנפקה, תביעה כנגד עו"ד הקנדיים של החברה העלתה טענה ברורה כנגד החתמים ועו"ד בישראל - הם ידעו בברור כי הם מנפיקים חוב של חברה חדלת פרעון, לקרוא ולא להאמין:
הנפקת אורבנקורפ לוותה במעשים שלא יעשו - המממן דחף להנפקה וניווטה על מנת להציל את הלוואותיו, עו"ד הקנדיים פעלו בניגוד עניינים חריף כאשר שרתו את החברה בהכנת התשקיף ובמקביל את בעל המניות באורבנקורפ וחברות אחרות שלו ועורכי הדין הישראלים והחתם ידעו שהם עוסקים בחברה חדלת פירעון שלא תוכל לממן את פעילותה לאחר שתונפק ולמעשה תקרוס בסמוך להנפקה.
במצב כזה , שעורכי דין מתחילים להאשים אחד את השני, בית המשפט ימצא אשמים ומכולם ניתן יהיה לגבות סכומים ניכרים.
בנוסף ל- 7 מיליון דולר מהסכם הפשרה , המפרק קיבל ויקבל בקרוב סכומים נוספים כתוצאה בצמצום עתודות אצל המפרק הקנדי ומימוש נכסים . סה"כ ניתן לזהות 38 מיליון ש"ח בדרכם לקופת הנושים.
אין ספק כי רוב הסיכויים הם כי מחזיקי האג"ח יראו 100% מכספם חזרה ואלו חדשות מצוינות.
פוסט מיום 9/8/2018

כחודש וחצי אחר ההודעה על חלוקה , החלוקה מתבצעת בפועל בסכום הגדול במקצת מהמתוכנן.
כלומר כל מחזיק יקבל 42 אג' לכל 1 ע.נ. שברשותו.
מבחינתי מדובר במקרה נדיר בו בחלוקה ראשונה אני מחזיר 80% מההשקעה.
בתחילת 2017 ציפיתי להחזר גדול יותר ב - 2017 אך 28 מש"ח שבתאוריה היו יכולים להיות מחולקים מוחזקים חלקם ע"י הנאמן הקנדי וחלקם בידי הנאמן בישראל, כספים שעתידים להגיע לידי הנושים.
עדכון מיום 6/7/2017:
בניגוד לאומדן המפרק מתחילת השנה , החלוקה הראשונה במחצית 2017 תעמוד על 70 מיליון ש"ח המהווים 37% מחוב למחזיקי האג"ח העומד על 188 מש"ח.
החלוקה שקולה לתשלום 38.5 אג' לכל 1 ענ. אג"ח ומבחינתי מדובר על החזר של 74% מההשקעה.
הסיבה שיעור החלוקה הנמוך ביחס לתחזית בעת התפקיד בתחילת 2017 נובעת מהשארת סכומים בהיקפים גדולים מאוד כ"רזרבה" אצל המפרק הקנדי (8.2 מליון דולר קנדי ~ 22 מש"ח ) ועוד כ - 6.5 מש"ח אצל בעל התפקיד בישראל בנוסף לשכ"ט ביניים מבוקש של 2.5 מש"ח ו 0.5 מש"ח לכונס הנכסים הרשמי.
תהליך פרוק אורבנקורפ מתפצל למספר תהליכי משנה הקשורים במימושי הנכסים של החברות הבנות שבפרוק בקנדה, הצורך במימוש פרויקטים עם שותפים, תביעה של 12 מיליון דולר קנדי להשבת כספי מע"מ שהועברו שלא עפ"י דין וסיפור מוזר על סך 8 מיליון דולר קנדי שהיו אמורים להיות חוב של חברת בת לבעל השליטה (ססקין) המשועבדים לטובת חברת האחזקות (אורבנקורפ) וכך לשמש כבטוחה לאג"ח , אך בית המשפט בקנדה קבע כי חוב זה הוחזר עוד טרם הנפקת האג"ח וכך השעבוד אינו תקף כי לא היה חוב וזאת בניגוד גמור להצהרה בתשקיף.
מעבר למרדף אחרי השבת החוב למחזיקי האג"ח מנכסי החברה כמובן שיש מקורות נוספים - החל מבעל השליטה דרך בעלי תפקיד בחברה ובחברות הבנות וכמובן חתם ההנפקה שעתה ברור כי ביצע עבודה רשלנית.
נקודה ראויה לציון היא כי בעל השליטה לשעבר בחברה צופה כי כנראה שיהיו בסופו של דבר עודפים לבעלי המניות בתום תהליך הפרוק כך שיש בהחלט מקום לאופטימיות באשר לקבלת מלוא החוב למחזיקי האג"ח או קרוב לכך.
עדכון מיום 8/1/2017
בפוסט המקורי המציג את ניתוח החברה ציינתי כי לאור הניתוח שהוצג כי בפוסט המראה כי שיעור הריקברי בחברה יהיה לדעתי מלא , ביצעתי רכישות אג"ח בשער ממוצע של כ 52.
היום פרסם בעל התפקיד נתונים לגבי התקדמות המימוש והצפי לקבלת כספים. בלשונו הזהירה הוא מצהיר היום על החזר של 50% מהחוב לפחות במהלך המחצית הראשונה של 2017 - פחות משנה מקריסת החברה.
אני מעריך כי ההחזר ב - 2017 יהיה יותר גבוה ויעמוד על לפחות 65% מהחוב המגלם החזר השקעה מלא + 25% ביחס לשער רכישת האג"ח.
עפ"י הפרסומים, גורמים בשוק ההון מעריכים היום את ההחזר הסופי בטווח של 80%-100% , כאשר אני עדיין בדעה כי קיים סיכוי גדול מאוד לקבל 100% וזאת מהטעמים הבאים:
1. ההחזר של 65%-75% במהלך 2017 מבוסס על נכסים שקל יחסית למוכרם
2. קיימים 2 פרויקטים גדולים בבניה בהם השותפים מנהלים את הפעילות אך לחברה זכות לקבלת רווחים בתום הפרויקט. הפרויקטים יבשילו ב - 2018-2019.
3. פרויקטים גאותרמיים - אין ספק כי הפרויקטים שוערכו למחיר לא ריאלי, אך כשהעשן יתפזר לפרויקטים אלו יהיו שווי מהותי בהיבט החזר כספי ההשקעה
4. תביעות - סוסקין ומשפחתו, עו"ד / רו"ח שניהלו ההנפקה / בעלי תפקידים בחברה - אין ספק שנעשו מעשים לא כשרים ובסופו של יום יש ממי להוציא כסף.
פוסט מיום 30/6/2016
הפוסט המקורי המציג את ניתוח החברה שפורסם באפריל בסמוך להפסקת המסחר הראה כי עפ"י המידע הזמין לציבור רכישת אג"ח אורבונקורפ בשיעורי ניכיון גדולים על הפארי מהווה הזדמנות.
חלפו כחודשיים והמצב המשפטי / כלכלי נעשה קצת יותר ברור כאשר לראשונה בהיסטוריית הפירוקים של חברות אג"ח זרות שהנפיקו אג"ח בישראל הליך הפרוק נשלט בבית משפט ישראלי כאשר המפרק הישראלי של החברה פועל בשיתוף פעולה מלא עם המפרק הקנדי שמונה לחברות הפרויקט.
כפי שכתבתי בפוסט הקודם, כאשר מדובר בנכסים בשווקים מערביים מתקדמים ונזילים אני נוטה להאמין להערכות השווי ולשווי המאזני של הנכסים כפי שמוצגים ע"י החברה תוך לקיחת "הנחת מימוש מהיר" וזאת בניגוד גמור למצב של נכסים במזרח אירופה שלא היה כל קשר בין שווי קרקע בספרי החברה למחירה בשוק - שכן לא היה מעולם במזרח ארופה שוק משוכלל ונזיל.
לאור האמור לעיל , הפרסום בכלכליסט כי המפרק ימכור 4 פרויקטים יזמיים של החברה לפי שווי של כ- 70 מליון דולר קנדי לא ממש מפתיע. ההפתעה הטובה היא כי הנכסים רשומים בספרי החברה לפי שווי של 55 מליון דולר קנדי..... הפרויקטים הם Patricia, Mallow, Lawrence ו־Caledonia הנכללים ברשימת הפרויקטים המגבים של החברה, כלומר פרויקטים שהעודפים ממכירתם מיועדים לחשבון נאמנות לטובת מחזיקי האג"ח הישראליים.
בפרויקטים אלו הושקעו 27 מליון דולר קנדי מכספי האג"ח שהחליפו הלוואת חיצוניות. בנוסף לפרויקטים התחייבויות בגין מקדמות דיירים (שיוחזרו) בהיקף של כ- 4 מליון דולר קנדי וכנראה קצת חובות לספקים ועלויות מימוש בסך 4 מליון דולר קנדי (שני המספרים הם אומדן שלי).
במידה והפרויקטים ימומשו לפי שווי של 55 מליון דולר קנדי (שווים בספרים) , צפויים מחזיקי האג"ח לקבל כ 45 מליון דולר קנדי כאשר כל תוספת למחיר תגיע למחזיקי האג"ח. בהנחת שער חליפין של 3 ש"ח לדולר קנדי מדובר על תקבול של כ 135 מש"ח ומעלה (עם פוטנציאל להגיע לכ - 160 מליון ) מחוב של 180 מש"ח (שממנו 7 מליון בידי הנאמן)
אם אכן הפרסומים נכונים, החזר חוב מלא למחזיקי האג"ח מובטח והרבה יותר מהר מששערתי.














