בהשקעות אנו משקיעים את רוב הזמן במיקרו - בניתוח החברה הבודדת אם זה לשקעה בהון או בחוב , בלבהות בשוק המבצע את המהלך הרנדומלי היומי או השבועי ולנסות לתת בזה סימנים . לעיתים המחשבה נודדת לנושאים ענפיים או מגמות שוק כהזדמנויות השקעה רוחביות בנקודת הזמן הנוכחית וכך הלאה.
כמשקיעים אנו משקיעים אחוז מזערי מהזמן בלהסתכל באופן אפקטיבי על התמונה הרחבה ולטווח ארוך. כאשר אני מתייחס לזמן מזערי הכוונה באמת ליחס של 1:1000 ואף יותר, פשוט כי היומיום הרבה יותר דינמי , התוצאות הן כאן ועכשיו ויכולת לסחור באופן מידי פשוט מסיטה את תשומת הלב ל"מסיבת החוף" עתירת הפידבקים של חדשות, ניתוחים, מאמרים , תנודתיות שוק היומיומית מ- "השקט של הספרייה" של ניתוח מאקרו לטווח ארוך של שנים קדימה שגם אם צדקת ב- 100% , הפידבק יגיע עוד 12-36 חודשים.
רבים יאמרו "מה מעניין אותי מה יקרה עוד שנה או שלוש שנים?" וזה בסדר. זו שאלה שמאפיינת סוחרים במניות , כאלו שרצים אחרי המומנטום , אחרי החדשות וההיפ, שלא באמת איכפת להם "השווי" של המניה אלא יותר הסיכוי שבעוד שבוע / חודש יהיה אפשר למכור אותה ביותר ובטוחים שכאשר יגיעו הירידות הם יצאו בזמן.
ככל שהשוק עולה יותר ויותר זמן, "סוחרי המניות" מקבלים בטחון, ובייחוד הדור החדש שטרם חווה משבר ארוך והפסדים כבדים מאבד הקשר בין "שווי" וכדאיות השקעה לבין המומנטום וההיפ והפוטנציאל הן המילים הדומיננטיות המתרגמות להשקעה בסקטורים בעלי שווי מנופח (כריית ביטקויין, טכנולוגיית בלוקצ'אין, קנאביס אם להזכיר את האופנות האחרונות).
אני פשוט לא משקיע מסוג זה . אינני יודע להיכנס "בזמן" למניה ספציפית ובוודאי לא לצאת ממנה בשיא ואם ברמת המניה אינני מסוגל לבצע זאת , אזי אינני מתיימר לתזמן את כל השוק.
מבחינתי המיקוד הוא בטווח הארוך , במעבר בין להיות מושקע באופן אגרסיבי למעבר איטי לפוזיציות מסוכנות פחות ויותר מזומן , מעבר שעשוי לקחת גם שנים.
לא ניתן להגזים בחשיבות של ניתוח המאקרו שכן השוק הולך לאן שהכלכלה הולכת ולעיתים קרובות השוק מקדים את הכלכלה הריאלית וגם אם רכשת את המניה הכי טובה מאז ומעולם כשהשוק החליט לשנות כיוון לתיקון כנראה ניתן יהיה לרכוש המניה יותר בזול.
מכיוון שכך ראוי מפעם לפעם להקדיש את הזמן "לתמונה הגדולה" ולעיתים היא מאוד מפתיעה:
למרות שהאופטימיות הכלכלית בשיא , סוגי הנכסים השונים , לפחות במהלך 2018 חוו ירידות ביחס של 1:3 בין אלו בעלי התשואה השלילית לחיובית, רמות הדומות למשבר הדוט קום של שנים 2000-2002 (!) ולמעשה ברמה הגבוהה (של אחוז נכסים בעלי תשואה שלילית) מאז משבר החובות האירופאי של 2011.
הסיבה לכך היא ברורה - בסביבת ריבית עולה , נכסים רבים שאינם יוצרים תשואה שוטפת (ריבית או דיבידנדים) כגון סחורות, קרקעות או מטבעות עם ריבית אפסית שהחזקה בהם היא ספקולציה על עליית מחיר עתידית , פשוט הופכים להיות יקרים יותר לאחזקה מול האפשרות לקבל כ- 3% על אג"ח ארה"ב לטווח יחסית קצר. באותה העת , מחיר האג"חים יורדים בהתאמה לעליית הריבית.
במהלך תהליך זה גם חברות "ההיפ" והחלום יעברו התאמה לשיערוכים החדשים בהתאם לסביבת הריבית החדשה והנסיון מלמד כי התאמת המחיר עשויה להיות חדה.
אין ספק כי הכלכלה העולמית בשיא של שנים כאשר ארה"ב מקדימה את יתר העולם בצמיחה בריאה אך יד ביד עם צמיחה וגאות הולכת עליית הריבית ואין ספק כי אם הכלכלה צומחת היטב, הריבית תעלה.
עליית הריבית תגרום לשינוי שווי המשקל בין הריבית חסרת הסיכון (אג"ח ממשלתי) לתשואה שהמשקיעים ידרשו לקבל תמורת הסיכון אם בדרך של ריבית על ההלוואות ואג"ח קונצרני ודיכוי מכפילי הרווח בשוק המניות ומתן פרמיה נמוכה יותר לצמיחה.
לשוק כזה לא רצוי להכניס כסף חדש , כי תיקון אינו שאלה של "האם" אלא של "מתי".
