תשואות האג"ח ל 10 שנים הגיעו ל- 3% , כאשר הפעם האחרונה שנגעו ברמה זו הייתה ב- 2013.
המשמעות המשקית של עליית תשואות האג"ח ל- 10 שנים היא עצומה שכן היא מהווה אמד על פיו נמדד גם שוק המניות החל מנושא תשואת הדיבידנד וכלה בריבית העוגן להיוון תזרימי המזומנים המהווים בסיס להערכת שווי של חברות.
כמובן שאסור לשכוח כי תשואת אג"ח הקצר היא רק חלק מהגורמים המשפיעים על השוק שכן לתשואת האג"ח הארוך השפעה רבה על ההחלטה של המשקיע האם להשקיע במניות או לקבל תשואה בטוחה באג"ח.
מה שלא הסברתי כראוי בפוסט היא העובדה שבעוד הריבית לטווח קצר עלתה , הריבית לטווח ארוך לא עלתה בשיעור דומה וכך עקום התשואות הלך ונעשה שטוח כלומר ההפרש בין הריבית לטווח קצר לריבית לטווח ארוך הלך וקטן:
עקום תשואות שטוח הוא , מבחינה היסטורית, דגל אדום כלכלי , אינדיקטור חזק למיתון קרב. פעם אחרונה שהעקום השתטח ארעה ב- 2006 ותוך פחות משנתיים העולם גלש למיתון קשה.
אני בדעה כי כבודם של האינדיקטורים ההיסטוריים במקומם, אך יש לתת את הדעת להקשר הכלכלי ביחס לעקום התשואות:
ארה"ב והעולם נמצאים בשלב ההתרחבות הכלכלית שלאחר ההיחלצות המלאה מהשפעות המיתון . השוק חזר לתפקד באופן נורמלי כבר לפני למעלה משנתיים אך הפד החל במדיניות המצמצמת רק כעת. העולם שטוף בכסף, רובן המוחלט של מדינות העולם מנהלות תקציב גרעוני מאוד ובאירופה הריבית הקצרה היא אפסית. בסביבה שכזו לכסף "נוח" להתיישב באג"ח לטווח ארוך שהמדינות "בטוב ליבן" דואגות שיהיה די והותר ממנו כולל הפד שהתחיל לצמצם אחזקותיו באג"ח הממשלתיות .
המשמעות היא כי באג"ח הארוך ההיצע והביקוש עדיין מתואמים ואין לחץ על הריביות לטווח ארוך.
העניין הזה כמובן יבוא לידי סיומו כאשר יתרחש אחד מ- 3 הדברים הבאים:
1. האינפלציה תרים את ראשה
2. היצע האג"ח הארוך יצטמצם (הקטנת הגרעון השוטף של הממשלות)
3. חשש ממשבר נזילות במדינה (מקרה משבר האג"ח האירופאי של 2011)
אני בדעה כי ארוכה הדרך לצמצום היצע האג"ח מכיוון שהבנקים המרכזיים ימכרו את אחזקותיהם על מנת להקטין את הנזילות בשווקים כתהליך ההופכי להקלה הכמותית וכל זמן שעלות המימון היא נמוכה למדינות אין שום מוטיבציה לצמצם גירעונות.
------------------------------------
הערב ביניים: - רק בישראל הטמטום חוגג - במקום לגייס 100 מיליארד ש"ח בריבית אפסית ולבצע "ניו - דיל" ישראלי של השקעה בתשתיות עם תשואה חיובית מובהקת למשק הממשלה מתנהלת "באחריות" ובפופוליזם של הורדת מיסים ומתן מתנות למשתכנים, כאשר את מימון התשתיות יעשו ב- 10 שנים באיחור והעלות מימון הרבה יותר גדולה....
-------------------------------------
משבר נזילות ממשלתי עשוי להתפתח אם הצמיחה תואט וגירעונות ממשלתיים ימשיכו בהיקפים הקיימים. אני חושב שהמערכת הכלכלית העולמית למדה כיצד להתנהל במקרה זה והמדינה תקבל סיוע ומשקיעי אג"ח קיימים יעברו תספורת שימנעו התפשטות החשש מדיפולט ממשלתי על חובות חוץ. יחד עם זאת , אין דינה של כלכלה גדולה כמו יפן או סין כדין יוון / איטליה.
לאור זאת , עליית הריבית לטווח ארוך תושפע בעיקר משני גורמים - עליה באינפלציה והריבית לטווח קצר . כל זמן שהאינפלציה נמוכה, העקום יהיה שטוח למדי . כאשר האינפלציה תעלה (והיא תעלה) אנו במשחק אחר לחלוטין, טרטוריה לא ממופה בכלכלה העולמית.
השורה התחתונה למשקיעים היא כי השוק עובר שלב נוסף בחזרה לנורמליות מלאה והפעם מבנה שוק האג"ח מתחיל לחזור לנורמה לאחר שנים ארוכות של התערבות אגרסיבית מצד הבנק המרכזי. עליית ריבית לטווח ארוך אינה משבר כל עוד רמת הריבית / אינפלציה בטווחים המוכרים אך כאשר התשואות עולות, מחירי האג"ח יורדים ולתשואות עולות בשוק האג"ח השפעה על שוק המניות. לא מדובר בהשפעה נקודתית אלא בהשפעה מצטברת , ארוכת טווח שתחלחל לאיטה לרמת מחירי המניות דרך שערי היוון, תשואת דיבידנד יחסית לריבית, עלויות מימון שיתחילו לנגוס ברווחיות.
האם שוק המניות ירד כתוצאה מעליית הריבית? התשובה לכך אינה ברורה שכן עליית הריבית היא סימן לכלכלה צומחת , אינפלציה סימן לעליית מחירים הנובעת ממחסור בתשומות ייצור כלומר אלו גורמים המעודדים רווחיות של חברות ואמורים לקזז ויותר מזה את העלייה הצפויה בעלויות המימון . מנגד כמובן שיעורי ההיוון הנדרשים ע"י משקיעים יעלו עם העלייה בריבית ארוכת הטווח ואת נקודת שיווי המשקל בין שני הגורמים הללו אין איש יודע לחשב....
דבר אחד בטוח, שוק המניות היום יקר במונחים היסטוריים והריבית עולה - אני בדעה כי בטווח הבינוני רמת הסיכון בשוק מגיעה לרמות בהן כדאי לצמצם החשיפה לשוק המניות בכללו ולהתרכז בסקטור שייהנה מעליית הריבית והוא כמובן הסקטור הפיננסי.