הפנים האמיתיות של ישראל - ההכנסה הפנויה הריאלית לנפש גדלה ב 30% בעשור האחרון

כחלק מהכותרות "המעידות" על מצבו הרע של הישראלי הממוצע, משתמשים בעובדה כי השכר הריאלי ברוטו כמעט ולא עלה בעשור האחרון.

בעוד שעובדה זו נכונה לכלעצמה, היא אינה רלבנטית לגבי רמת החיים של משק הבית הישראלי. הנתון המעניין הוא ההכנסה הפנויה לנפש והיא גדלה ב 30% ב- 10 שנים האחרונות.

כאשר ההכנסה הפנויה גדלה, הצריכה הפרטית גדלה כך שאין להתפלא מהיכן הכספים המזינים את חגיגת הצריכה הישראלית....

רכבל בחיפה - מתחנת רכבת מפרץ לטכניון ואוניברסיטה - מדוע לא גם בת"א?

200 מש"ח, ו- 18 חודשי עבודה דרושים להקמת רכבל באורך 4.4 ק"מ  שיחבר את תחנת המפרץ, צמת הצ'ק פוינט, דרך דורי, הטכניון (2 תחנות) ואוניברסיטת חיפה  בהספק נוסעים של 2,500 בשעה בכל כיוון (כ 40 אוטובוסים מלאים).

בעלות של 45 מליון ש"ח לק"מ לעומת 1 מליארד ש"ח לק"מ של הקו האדום בת"א (לא סופי) וכ 170 מש"ח לק"מ ברכבת הקלה בירושלים, החלופה של רכבל הנע באויר המונע התעסקות עם הזזת כבישים, תשתיות עירוניות וכו' מהווה חלופה ראויה לפתרון בעיות תחבורה בהיקפי נוסעים בינוניים  ומטה ובוודאי כשיש צורך להתגבר על הפרשי גובה כמו על הכרמל.

הרכבל עצמו  נע לאט - רק 18  ק"מ בשעה, אך מכיוון שאינו מושפע מתחבורה, צמתים והפרעות ונע בקו ישר בין התחנות (כל היתרונות של  רכבת תחתית), הקיבולת שלו גדולה וזמן הנסיעה קצר משמעותית מחלופה של רכב פרטי , מונית או אוטובוס.

העלות המאוד נמוכה של מתן פתרון תחבורה ציבורית מתחנת המפרץ (מרכז תחבורתי בצפון חיפה הכולל  את רכבת ישראל, המטרונית ומסוף אוטובוסים)  לטכניון ואוניברסיטת חיפה ואיכות הפתרון גורם לי לתמוה מדוע בגוש דן לא מאמצים פתרון של רכבת קלה עילית - מונורייל שתפעל בקווים  לכאורה משניים, כך שגם אם העלות לק"מ תהיה אפילו כפולה מהרכבל בחיפה - 100 מש"ח לק"מ , הרי ניתן לבנות 70% יותר מסילות בהשוואה לרכבת קלה בסגנון הרכבת בישרולשים שאומנם  יכולה לשאת יותר נוסעים בשעה, אך בהיבט נוחות הנוסע 70% יותר מסילות אומר קיבולת מערכת גדולה ונוחות יותר גדולה - מערכת התחבורה פשוט תגיע ל 70% יותר מקומות ויתרונות מערכת שאינה תלויה בנעשה על הקרקע.

מונורייל בלאס ווגס

 

לבנות מונורייל זה  לא עניין מסובך - זה גשר "אין סופי" שמורכב באופן מודולרי מעמודים וקורות בטון הניצקות במפעל בטונים ומגיעים לאתר מוכנים. הבעיה בבניה לגובה היא יותר בעיה של "שכנים" - מי רוצה רכבת קלה בגובה של קומה שלישית?

לכן בניית מונורייל קלה ליישום  היכן שיש כבישים ראשיים, אזורים של מבנים ציבוריים והכדאיות גדלה היכן שיתרון המונורייל בלעבור מעל "מכשולים תחבורתיים"  מקצר את זמן הנסיעה בהשוואה לרכבת קלה.

בגוש דן אין הרבה מקומות שאפשר לבנות מונורייל "ללא שכנים" ולצפות במקביל לביקש גבוה אך יש מסלול אחד שנראה לי אפשרי ורצוי - וככמה שיותר מהר , כך יטב.

הרעיון הוא לבצע חיבור המונורייל בין הקו הסגול של הרכבת הקלה (קו בקעת אונו - תחנה מרכזית ת"א - רכבת צפון ) והקו הירוק (עתידים, אונוברסיטת ת"א, חולון)   והקו הצהוב באזור כביש 4 כך שתהיה טבעת מזרחית  -שאינה מתוכננת היום.

המסלול המוצע:

בית חולים תל השומר (קו סגול)  - צמת אלוף שדה (מסוף אוטובוסים - קו סגול), אוניברסיטת בר-אילן  גבעת שמואל, צומת גהה (קו אדום) , עתידים (קו ירוק+ צהוב) , תחנת רכבת בני ברק,  תחנת רכבת האוניברסיטה (קו ירוק) , אונוברסיטת ת"א, צומת אינשטיין כביש 2, צמת כביש 2 עם רוקח, מסוף רידינג

כשמסתכלים על הקו המוצע בהקשר של מערכת הרכבות הקלות בגוש דן כפי שמתוכננות היום רואים כי מדובר בקו חיוני ביותר גם היום :

•  היכולת למי שמגיע מהדרום בתחבורה ציבורית להיכנס מתחנות על כביש 4 לצפון ת"א ומערבה  לנמל ת"א  מאפשרת כניסה קלה יותר דרך הצירים של צפון / דרום -  כביש החוף, אבן גבירול
• חיבור קל של בקעת אונו ומזרח ר"ג ובני ברק עם תחנות הרכבת של בני ברק, האוניברסיטה  מסופי רידינג' אלוף שדה וצמת גהה עם מוקדי תעסוקה   (א.ת. פ"ת ,עתידים, אזור קניון איילון) , השכלה ( בר אילן, אוניברסיטת ת"א) ורפואה (תל השומר)
• הנגשת אוניברסיטת בר אילן לרכבת ע"י חיבורה לתחנת בני ברק והאוניברסיטה 
• "דילוג" תחבורה ציבורית מעל צוואר הבקבוק של כביש 4 בצמת גבעת שמואל 
• אפשרות חיזוק  מסוף אלוף שדה שתחנה מרכזית המזינה  את הקו מדרום כתחליף לכניסת אוטובוסים לתוך ת"א

אני מניח שיש עוד תועלות רבות אך צריך לזכור את נושא העלות - מחיר ק"מ של קו זה צפוי להיות כחצי מעלות רכבת קלה באותו התוואי, כאשר הרכבת הקלה נועדה לעבור ברחובות ולכן תהיה איטית יותר. לפיכך   לכן בעלות של פחות ממליארד וחצי ש"ח ניתן להקים 15 ק"מ של קו מונורייל תוך 3-4 שנים בלבד.

יש לצפות  שבמידה והיישום אכן יהיה יותר קל וזול ממימוש רכבת קלה  , מערכת המונורייל תורחב  ותוארך לאור יהודה, מחלף שפירים (חנה וסע של המסלול המהיר) ונתב"ג בדרום ולאורך כביש 2 עד הרצליה בצפון.

לצערי, כל זמן שנת"ע תקועה בנסיונות האומללים לקדם רכבת קלה חצי תת קרקעית בקו הכי מסובך בגוש דן המהווה את הפרויקט התשתיתי המורכב והגדול בישראל מאז הקמתה כקו ראשון - אז אין להתפלא שזה יקח גם עד 2025....
אולי בממשלה החדשה יהיה למשהו חזון ולקחת דוגמה מחיפה - להקים קו קל, זול יחסית ולאו דווקא העמוס ביותר במערכת וזאת במסגרת של חברה קיימת לה נסיון בעבודות תחבורה בגוש דן - נתיבי איילון היא  מועמדת מצויינת.

תנו לנתיבי איילון מליארד וחצי ש"ח - תוך פחות מ- 5 שנים יש רכבת נוסעת.

ומי שחושב ש"אין" כסף, כל שצריך הוא לקרוא את תקציב מדינת ישראל -תקציב פיתוח התחבורה הציבורית בישראל, פשוט לא נוצל. בהצעת תקציב 2015 יש אפילו ירידה של מאות מיליונים בסובסידיה לתחבורה ציבורית, ובתקציב הממשלתי לפיתוח תחבורה ציבורית יש קיצוץ של 1.6 מיליארד.
 הסיבה לקיצוץ מופיעה בחוברת הצעת תקציב משרד התחבורה:

 "בשנים האחרונות מובילים משרדי התחבורה והאוצר קו מדיניות ברור המעדיף את התחבורה הציבורית על פני הרכב הפרטי. עם זאת, קשיי התכנון, התיאום והביצוע בתחום התחבורה הציבורית, בדגש על מערכות להסעת המונים במטרופולינים, גרמו באופן קבוע בשנים האחרונות להסטת תקציב לא מנוצל מהפרויקטים העירוניים והמטרופוליניים ומפרויקטי התחבורה הציבורית אל עבר הפרויקטים הבין עירוניים ופרויקטי הכבישים".

זה כל הסיפור כולו - יש כסף אין ביצוע.

כפי שניתן לראות, הקו מקביל לזרוע  המזרחית  של הקו הירוק כך שביצועו כמונורייל ייתר בניית זרוע זו שממילא ביקוש הנסיעה בה הוא פחות גבוה.

האם מחירי הנפט יחזרו על מתווה המחירים של 2009? -פוסט עדכון

בתחילת פברואר 2015 כתבתי הפוסט הראשון בנושא ועתה עת לעדכן:

מגמת הירידה במספר מתקני הקידוח היבשתיים בארה"ב ממשיכה בקצב מהיר כבר 13 שבועות בהם ירידה כמות המתקנים  43% מהשיא - מ 1609 מתקנים ב -10 לאוקטובר 2014 ועד ל 922 מתקנים היום.

הירידה החדה במתקני הקידוח שולחת מסר ברור -  מחירי הנפט היום נמוכים מדי - גם בחוזים העתידיים - החברות משלימות את הקידוחים שביצעו ומקטינות את קצב הקידוחים העתידי באופן משמעותי.קידוחים חדשים מבוצעים  רק היכן שהקידוח כלכלי ברמת המחירים הנוכחית והמשמעות היא  שקודחים כעת רק את מיטב הבארות היכן שכמות הנפט לקידוח היא הגדולה ביותר.

מגמה זו של קידוח סלקטיבי של המיטב כבר נראית היטב בנתונים (אזור PERMIAN):

מהגרף מעלה ניתן לראות את הירידה החדה במספר הקידוחים (הקו השחור) ואת הקפיצה המהותית בתפוקת נפט לקידוח (הקו החום) - קפיצה של כ- 22% בתפוקה הממוצעת לבאר וכאשר כמות הקידוחים באזור ירדה רק בכ 30%, ההשפעה על התפוקה היא ירידה של 15% בלבד.

הגרף גם מראה את השיפורים הטכנולוגיים העצומים שבוצעו בטכנולוגיית הקידוחים - כיצד כמות הנפט לבאר עולה באופן מובהק מ 2012 ועד היום.


מכיוון שהירידה במספר מתקני הקידוח כבר נמשכת 3 חודשים ואין כל סימן לעצירה,  ובמקביל לחברות אין כמות גדולה של בארות "טובות משמעותית מהממוצע" מוכנות לקידוח, להערכתי כבר בעוד חודשיים ניתן יהיה להבחין בניצנים ראשונים של ירידה בתפוקות.

ה VIX היום - 20/3/2014 - VIX ב- 13 - אות לרווחים גדולים בעתיד?

הירידה ב VIX והעליה בקונטנגו עליה כתבתי בשבועות האחרונים המשיכה גם השבוע כאשר ה VIX ירד מרמה של 15.5 ל- 13 המשקפות את הירידה החדה בפרמיות הגלומות באופציות על ה S&P. לעומת זאת, שחקני החוזים העתידיים על ה VIX לא שותפים לאופטימיות ועקום החוזים , בראיה שבועית,  למעשה לא זז - כך שקיים קונטנגו גבוה בקצה הקצר של העקום ועקום שטוח ביתר חלקי העקום.

למרות שלא היה שינוי בעקום, יש הבדל חשוב - בשבוע    שעבר נותרו לחוזה הראשון רק 4 ימים לפקיעה ואילו היום לחוזה הראשון 25 ימים לפקיעה. עובדה זו גרמה במהלך השבוע לירידה חדה במחיר החוזה הראשון וקונטנגו גבוה שהביא לעליה של כ - 7% ב XIV וירידה של 14% ב UVXY.

לעומתם, העקום השטוח בטווח הבינוני - ארוך גרם ל ZIV לעלות בכ - 0.5% בלבד במהלך השבוע האחרון.

באופן רגיל, הגעה של ה VIX ל 13 גורמת לי להתחיל בגידור כלשהו של הפוזיציה ,  לעבור לאסטרטגיית מסחר ב VIX נמוך או לעבור חלקית לאסטרטגיה מבוססת ZIV  אך הבנה של עקום החוזים מייתרת את כל העניין משתי סיבות עקריות -

הראשונה - הפער הגדול של 24%  בין ספוט VIX לחוזה הראשון וקונטנגו של 9% בין החוזה הראשון לשני יוצרים הגנה מובנית מפני קפיצה ב VIX לפוזציה ב XIV / UVXY  ואין טעם להגן על חוזה ראשון שנמצא מעל 16 וחוזה שנני מעל 17.5.

השניה - העקום השטוח ב ZIV פשוט לא מייצר רווחי קונטנגו סבירים

איננני אומר כי אין טעם לחנוך פוזיציה ב ZIV - בהחלט יש מקום אך על מנת שפוזציה זו תרוויח עקום החוזים צריך לעבור לקונטנגו נורמלי לכל אורכו ועל מנת שזה יקרה  הקצה הקצר של העקום צריך לרדת משמעותית ובמקרה זה הרווחים ל XIV יהיו גדולים ובמקביל הפרמיה של החוזה הראשון לספוט תקטן משמעותית כך שתהיה כדאיות לשנות לאסטרטגית מסחר מוגנת יותר.
במילים אחרות - פוטנציאל הרווח ב XIV / UVXY גדול הרבה יותר מאשר ב ZIV ורק אם פוטנציאל זה יתממש כדאי יהיה לקחת את הרווחים ולעבור לפוזציה יותר מוגנת.

המצב היום מאוד אופייני לתקופה של מעבר משוק תנודתי לשוק יותר שקט.  מעבר זה מתאפיין בריווחיות גבוהה מאוד באסטרטגיות של קצירת דבידנד השונות בגלל ירידה ב VIX הגוררת ירידה בעקום החוזים וגידול בקונטנגו . השאלה המכרעת היא לאן הולך השוק - לירידה או עליה בתנודתיות?

נכון להיום אין תשובה ברורה על כך כי קיימות שתי "מגמות" הפוכות - התנודתיות עפ"י ממוצע נע  של 30 יום במגמת ירידה מאמצע פברואר, אך התנודתיות בממוצע נע ל-  20 יום במגמת עליה מתחילת מרץ.

 לי אין מושג מה יתרחש בעתיד מבחינת התנודתיות אך  כפי שכתבתי בתחילת הפוסט - שחקני האופציות על ה S&P מבקשים פרמיות נמוכות יותר  אך שחקני החוזים על השונות מוכנים לשלם פרמיות ענקיות על החוזה הראשון  - אלו איתותים סותרים אך יש די והותר מרווח הגנה פשוט להישאר בפוזיציה ומשוואת הסיכוי/ סיכון מצויינת.

הפיקציה של הבעיות החברתיות בישראל

תוצאות הבחירות האחרונות מצביעות על עובדה אחת ברורה - אין בעיות חברתיות אמיתיות בישראל.

אין בעיה של יוקר מחיה, אין בעיה של מחירי דיור - יש אולי אי נוחות אך לא מדובר בבעיה שמטרידה את האזרח הממוצע ומטה מבחינת הכנסה ומעמד סוציואקונומי.

כל העניין הוא פיקציה שכנראה נועדה להביא להחלפת שלטון בישראל דווקא ע"י האליטות החברתיות - עשירונים 8-10, ודווקא מעמד הביניים באשכולות 7-4  מעיד דרך הקלפי כי הבעיות לא קיימות.

כיצד הגעתי למסקנה זו?

דפוסי ההצבעה בבחירות אלו הם ברורים :

בערים הגדולות המחנה הציוני קיבלו יותר קולות מהליכוד רק בשתי ערים  - בת"א  עיר באשכול 8 בדרוג הסוציואקונומי ובחיפה  - אשכול 7.

באשכולות 8-10 אין עוד ערים מ- 10 הערים הגדולות, אך יש בהחלט ערים גדולות - רמת גן, גבעתיים, מודיעין, רעננה, הרצליה, הוד השרון  - בכולן, ללא יוצא  מהכלל זכה המחנה הציוני ברוב משמעותי.

באשכול 7 , ההצבעה בין הליכוד למחנה הציוני מאוזנת פחות או יותר - חיפה, כפר סבא  - מחנה ציוני , ראשון לציון  -ליכוד

מאשכול 6 הליכוד שולט ללא עוררין - הערים באשכול 6 - חולון, פתח תקווה, רחובות , נתניה, בת ים

יתר הערים הגדולות - ירושלים (אשכול 4) , באר שבע (אשכול 5) אשדוד(אשכול 5)  - הצביעו לליכוד.

אשכול 4 הוא האשכול הנמוך ביותר לישובים בעלי רוב יהודי לא חרדי - אופקים, ירוחם, עכו, לוד, רמלה, דימונה , קריית גת  - כולם בחרו ליכוד.


אם לתושבי הישובים באשכולות הבינוניים  היה באמת קשה כלכלית - הדבר היה בא לידי ביטוי בהצבעה.

המציאות היא שכאשר המשק קרוב לתעסוקה מלאה, האינפלציה לא קיימת ומספר יוזמות  / רפורמות הגדילו את ההכנסה הפנויה של הציבור -

• הרפורמה בסלולר
• טיפולי שיניים לילדים
• זיכוי מס לאבות לילדים צעירים
• חינוך חובה מגיל 3
• בית ספר של החופש הגדול
• הגדלת קצבאות לניצולי שואה
• סלילת כבישים ורכבות מסיבית בפריפריה

לגרים בפריפריה מחירי הדירות  / שכירות משמעותית פחות בעייתים מאשר במדינת ת"א , המזון יותר זול מהמרכז בגלל תשלומי שכירויות נמוכים יותר וקיומם של שווקים פתוחים וגם השירותים - מביביסטר, לעוזרת ואינסטלטור - זולים יותר.

העניים האמיתיים - ערבים וחרדים בישובים באשכולות 1-3 ממילא מצביעים סקטוריאלית , כך שמוקד כוחו של הליכוד נמצא באשכולות 4-6 שהם פלח האוכלוסייה הגדול בישראל שכנראה הרבה יותר טוב לו במדינה מאשר נדמה לנו לפעמים ואלו לדעתי חדשות מצוינות.

הקלות הבלתי נסבלת של בקשות שכר מבית המשפט - מקרה סאני

תהליך הסדר החוב בסאני קרב לסיומו והגיע העת לשלם שכר לבעלי התפקידים - גיא גיסין שמונה ל"בעל תפקיד שאמון על ייצוג וניהול החברה עד הסדר החוב ורו"ח יואב כפיר שמונה כמומחה.

אחת הפעולות המרכזיות שביצע גיסין לאחרונה הוא מימוש מניות מוביילאיי  בבורסה.

על הפעולה של מכירת המניות מבקש גיסין "רק" 0.5% מתמורת המכירה, אך מדובר 235 אלף ש"ח שכר טירחה!

האם הגיוני או סביר לשלם סכום זה לבעל תפקיד כאשר מחזיקי האג"ח עוברים תספורת?!

גיסין מנסה  מתפתל ומנסה לקשור את שכ"ט לתהליך פרוק , אך כאן לא מדובר בפרוק, והמאמץ הנדרש למכור מניות בבורסה אין לו שום קשר לכמות המניות הנמכרת ולכן אומנם התקנות על פרוק מאפשרת תשלום אחוזי, אך גם אם היה פרוק, הסכום בלתי סביר בעליל, וכאמור לא היה פרוק.

 חשוב להבין כי התנאים בהם נשכר גיסין ברורים ומפורטים:




גיסין מקבל 100 אש"ח עד לאישור ההסדר + 280 אש"ח עד להשלמת ההסדר + 225 אש"ח שכרו בגין מימוש יוזרטרנד - 575 אש"ח.

האם בכלל מגיע לו שכר בגין מימוש מניות שהחברה הולכת להסדר? עפ"י סעיף 5 - ממש לא! המכירה היא חלק משרותי בעל התפקיד (סעיף 2) עליהם מקבל גיסין 40 אש"ח לחודש.

יש כאן  דוגמה לתאוות בצע וחוצפה  - גיסין מבקש על מימוש המניות סכום השווה ל 90% ממה שישולם לו בעבור היותו "בעל תפקיד" במשך 8 חודשים(!)  וזאת כאשר  יש הסכם שכ"ט ברור - מדוע בכלל לנסות ולבקש שכ"ט שאינו מגיע?

מעניין מה יהיה לבית המשפט לאמר על העניין.

כמו גיסין, כך רו"ח יואב כפיר פועל בשיטת "ניסיתי" עם הבקשה שלו לשכ"ט  אך כאן לפידות בדקו את הבקשה והיה להם מה לאמר:

גיסין מוסר לבית המשפט גרסה "מרוככת" של פניית לפידות  שמלינה על כך שמעלות של 30 אש"ח להכנת חוו"ד , החיוב בסוף מגיע ל 153 אש"ח...:

 התנהלות הצמד גיסין / כפיר היא שערורייתית ואני מצפה לראות את תגובת בית המשפט לבקשה.