יום שני, 26 בדצמבר 2022

מדד הלחץ הפיננסי - 25 חברות עם אג"ח מעל 10% תשואה ברוטו

 




לפני כחודשיים כתבתי על שובם של האג"ח בסיכון ועצתי הייתה להמתין בסבלנות, המצב עוד יורע וכך קרה.

היום רשימת האג"חים בתשואה מעל 10% התארכה בהשוואה למצב לפני חודשיים ומונה כעת 25 חברות שונות, על חלקן כתבתי בחודשים האחרונים.

כמו במשברים קודמים, חברות הייזום והנדל"ן המניב הן בסיכון הגבוה לחדלות פרעון תזרימית במקרה הטוב ומאזנית במקרה הרע וכמובן הן מהוות את רוב הרשימה כאשר לוייני חלל תקשורת הם למעשה "נדל"ן מניב בחלל" ופריים אנרגיה הינה יזמית "נדל"ן מניב סולארי" בדמות פיתוח פרויקטי האנרגיה הסולארית.

בנוסף ברשימה נציגות מכובדת לתחום המימון החוץ בנקאי שהמשקיעים בו הפכו לחשדניים לאחר פרשות יוניקרדיט וגיבוי.

הריבית בישראל וארה"ב צפויה לעלות עוד כך שלפני שהמצב ישתפר הוא כנראה יהיה גרוע יותר. יחד עם זאת מכיוון שאין לי כל יכולת לאתר שיא או שפל, לדעתי ניתן להתחיל לבנות תיק אג"ח בסיכון מפוזר. 

בתחילת השנה אחזור למנהג הרבעוני של פרסום 10 האחזקות הסחירות הגדולות בתיק האג"ח בסיכון מדי רבעון שפורסם לאחרונה בתום 2019. הקורונה כמובן יצרה הזדמנויות  השקעה יוצאות מהכלל ומי שעקב אחר הבלוג יכל לעקוב אחר מהלכי ההשקעה אך התיק היה דינמי ולכן לא היה טעם בפרסום קבוע וב- 2021 כבר לא היו די אג"חים בסיכון על מנת ליצור תיק מפוזר.

סביר להניח כי עליית הריבית  תישאר עימנו מספר שנים וכך תיווצר סביבת מאקרו התומכת בהיווצרותם של מספר לא מבוטל של אג"חים בסיכון 





יום שישי, 9 בדצמבר 2022

בלי משים, סמוטריץ בן גביר החרדים ונתניהו הפכו לשמאל רדיקלי לא ציוני

 

העקרון הראשון של השמאל הרדיקלי בישראל , המיוצג בבלעדיות ע"י המפלגות הערביות, הינו הפיכת מדינת ישראל למדינת כלל אזרחיה. בעולם העיקרון ברור ומוכר אך במקרה של מדינת ישראל, הנועדה להיות בית לאומי לעם ישראל ,  עקרון זה מתנגש חזיתית עם  החזון שמומש ע"י התנועה הציונית. הפיכת מדינת ישראל למדינת כלל אזרחיה הינה נטישת החזון הציוני ואובדן זהותה של ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית.

החזון הציוני , שעוצב ומומש ע"י השמאל הישראלי, העדיף הפרדה מדינית בין יהודים לערבים על פני שטח גאוגרפי ולכן קיבל את הצעת החלוקה גם תחת מגבלות גאוגרפיות קשות. העיקר היה לממש את החזון של מדינה יהודית ודמוקרטית בארץ ישראל. אי קבלת החלוקה ע"י מדינות ערב הולידה את מלחמת העצמאות שבסופה המדינה הצעירה התייצבה בגבולות לא פשוטים להגנה אך עם אוכלוסיה הומוגנית יחסית בעלת רוב יהודי מוצק.

גדולתו של השילטון בשנים לאחר מלחמת העצמאות הייתה בחיזוק האוכלוסיה היהודית והגדלתה ע"י קליטת עליה יהודית מארצות ערב במטרה ליצור מסה של תושבים יהודים שיוכלו לקיים כח מגן אל מול האוכלוסיה הענקית של מדינות ערב ובמקביל יצירת מערכת חינוך ממלכתית שמטרתה הומוגניזציה השכלתית ותרבותית ציונית  של היהודים במדינה. כמובן שמהלכים כבירים אלו לא היו חפים משגיאות , אך שרידותה של ישראל ושיגשוגה הם עדות שהאסטרטגיה הייתה נכונה.

לאחר מלחמת ששת הימים , החששות הגדולים של טרום המלחמה וה- "מותניים הצרות" של המדינה באזור השרון ופרוזדור ירושלים הוליכו ל- 2 החלטות אסטרטגיות - הראשונה שהתקבלה מייד עם סיום המלחמה - סיפוח מסיבי של שטחים וכפרים ב- "עוטף ירושלים" (תחת השם הקוד המטעה - "מזרח ירושלים") שפגע בעקרון הפרדת האוכלוסיות והשניה החלטה מ 1973 על התנחלויות ביטחוניות  (מסמך גלילי ) שנועדה ליצור קו הגנה מזרחי מעל בקעת הירדן, באזור דליל אוכלוסין, תוך מחשבה על סיפוח בקעת הירדן שגם היא הייתה דלילת אוכלוסיה. 

עליית הליכוד לשילטון וצמיחתו של ימין דתי / חרדי לאומי יצרה שוב שתי אסטרטגיות  הפעם בראיה של סיפוח. הראשונה, "התיישבות סיפוחית" ללא כל ערך ביטחוני או כלכלי  למדינה אלא כאמצעי להשגת שליטה בשטחי איו"ש. והשניה  התיישבות ממניעים כלכלים ופוליטיים על ובסמוך  לקו הירוק (ישובי הכוכבים)  על מנת לאפשר בניה רחבה קרוב למרכז כמענה לגלי העליה ( 5 דקות מכפר סבא) ובמקביל לטשטש הגבול בין ישראל לאיו"ש.  

העובדה שהיום יש צורך בכ- 20 גדודים של צה"ל + חטיבה של מג"ב (חטיבת איו"ש) + כוחות לשמירה על גדר ההפרדה הם תוצאה ישירה של ההתיישבות לצרכי סיפוח בלבד במקומות חסרי ערך ביטחוני או כלכלי למדינה. התיישבות זו מאופיינת על ידי נקודות רבות עם אוכלוסיה מעטה מאוד, ללא מסחר/תעסוקה , המפוזרות בכל איו"ש בתוספת עשרות רבות של "התיישבויות" לא חוקיות. 

עתה נראה כי הממשלה העומדת לקום הולכת לפגוע בשני העקרונות היסודיים של הציונות בארץ ישראל - 

עיקרון הפרדת האוכלוסיות - בניית ישובים חדשים  באיו"ש הוקפאה ע"י ממשלות נתניהו. בניה בישובים הקיימים הוגבלה ל- "גידול טיבעי"  ובוצעה התנתקות חד צדדית בצפון השומרון תוך פינוי ישובים , שלא לדבר על התנתקות מלאה מעזה ופינוי כל הישובים שם.  לא רק זאת, המדינה בנתה "גדר הפרדה" שהותירה את ההתיישבות "הכלכלית" בצד ישראל וה-"התישבות המספחת"  נותרה כמובן בחוץ.  צעדים אלו  בוצעו על מנת  למנוע המשך התיישבות "סיפוחית" שתמנע הפרדת אוכלוסיות מחד ולאותת היכן ישראל רוצה שהגבול בין האוכלוסיות יעבור.  הדחיפה של חלקים בממשלה העומדת לקום ל-"הלבנת" התיישבות המספחת הבלתי חוקית  שכולה מחוץ לגדר ההפרדה פועלת למנוע את הפרדת האוכלוסיות ולסיפוח בפועל של איו"ש.  לכל בר דעת ברור שלא ניתן לספח את איו"ש ולקיים את החזון הציוני של מדינה יהודית ודמוקרטית.

עיקרון החינוך הממלכתי  ציוני - עיקרון זה נשבר כבר מזמן כאשר המדינה מצאה עצמה מממנת (גם אם חלקית)  מוסדות חרדים פרטיים ,  יהודים אך אנטי ציוניים , של אוכלוסיה שאינה מתגייסת לצבא. צעדים לצמצום פער מימון המדינה בין  מוסדות ממלכתיים לאלו שאינם ממלכתיים , פותח את הדלת ליצירת זרמי חינוך עצמאיים לכל דיכפין, בדומה למצב טרם הקמת המדינה,  ולמעשה דוחפת להעלמותו של החינוך הממלכתי המכוון ע"י משרד חינוך ציוני. אם בבני ברק בתי ספר פרטיים , לא מפוקחים , יקבלו קרוב למימון מלא, מדוע שברמת-גן הסמוכה לא יכריזו על עצמאות ממשרד החינוך , יקבלו מימון ממשרד החינוך וללא פיקוח יבנו תוכניות לימוד חילוניות , ללא תנ"ך, לשון או מולדת אך עם מחשבים , אנגלית מוגברת ונגינה ?

התוצאה של מהלכים אלו הינה קידום האג'נדה של השמאל הרדיקלי - סיפוח שטחים מצד אחד ומימון מדינה מלא לבתי ספר פרטיים שאינם תחת פיקוח ממשי של משרד החינוך יקבור את השגי התנועה הציונית ויהפוך את ישראל למדינת כלל אזרחיה שכל "זרם" יהיה אוטונומי בחינוך. ערביי איו"ש יהפכו לאזרחי המדינה או שישראל תחדל להיות דמוקרטיה. בצורה כזו או אחרת הרעיון והתנועה הציונית תגיעה לסופה.

לא סתם לא שומעים דבר מהמפלגות הערביות. הם יושבים בשקט כי נתניהו עובד בשבילם.....

האמור לעיל לא יקרה מהיום ללמחר אך  המצב היום האיו"ש הוא תוצאה ישירה של מדיניות ממשלתית מלפני שנות דור, תוצאה שנחזתה כבר אז.


   



יום ראשון, 4 בדצמבר 2022

אקסטל אג"ח ג' - מלכודת או הזדמנות?

 


לקוראי הבלוג אקסטל מוכרת מההשקעה באג"ח א' שהניבה 40% תשואה . למי שאינו מכיר אקסטל היא חברת ייזום לשוק היוקרה למגורים במנהטן בדגש על שוק האולטרה יוקרה הכוללת   זרוע של נדל"ן מניב. החברה התאגדה ב 2014 במיוחד לצורך הנפקת אג"ח בישראל כחלק מגל הנפקות החוב של חברות נדל"ן אמריקאיות בישראל והיום נסחרות שתי אגרות חוב לא צמודות, לא מובטחות ומדורגות A3: אג"ח  ג' - שער 91 תשואה 12.5%,  ו-אג"ח  ד' - שער 91 תשואה 10% שהן סבב שני של הנפקת אג"ח בישראל.

נכסי החברה מחולקים לשני חלקים שווים - זרוע ייזום דירות למגורים המיועדות למכירה וזרוע של נכסים מניבים ובכוונת הנהלת החברה להגדיל את החלק המניב ככל שמכירת הדירות מייזום תתקדם ובכך להוריד את מינוף החברה , תהליך שהחל מראשית 2021.

מאזן החברה סולו איתן. ההון העצמי סולו עומד על 833 מיליון דולר  מול חוב של 225 מיליון מזה 188 מיליון לאג"חים.

במאוחד המצב פחות טוב, כאשר ההון העצמי 1.2 מיליארד דולר אל מול חובות של 2.5 מיליארד  - 67% מינוף אך מול החוב עומד מלאי של כ- 1.9 מיליארד דולר של מלאי דירות ושטחי מסחר למכירה והחברה מדווחת על מכירות לא מבוטלות.

כאשר השקעתי באקסטל לראשונה ב- 2016 , מצבה היה דומה , כ- 70% מינוף ותשואת אג"ח שעמדה על 11% אך היום נראה כי הסיכון קצת יותר נמוך כי החברה עם מלאי דירות למכירה בפרויקטים שהושלמו ולא בשלבים של בנית הרבה פרויקטים חדשים כך שהורדת המינוף היא אפשרית.

אני לא נכנס לפרוט הנכסים המניבים / פרויקטים שכן מדובר בהרבה מידע שבסופו של דבר מסתכם בשאלה האם ניתן להאמין להערכות השווי והאם יש ביקוש בשוק לדירות ומכיוון שמדובר בחברה גדולה בניו-יורק , אני נוטה להאמין לדוחות הכספיים ובשיעור מינוף של כ- 70%, גם הגזמות בשווי יספגו בהון העצמי לפני שישפיעו על ההחזרים לאג"ח.

הסיכון בחברה הוא כשהיה , התמקדות בשוק היוקרה. אם הוא יעצר, החברה תאלץ להוריד מחירים אך התנאים בשוק צרכים להפוך לסופר גרועים להרבה זמן על מנת שהחברה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה בהיבט התזרימי שלא לדבר על אי עמידה בתשלומים לאג"ח.

בסיכומו של דבר אגח ג'  בתשואה של כ- 12% לשנה ופדיון של 1/3 בשנים 2024-2026  המקדים את אג"ח ד' הנפדה ב- 2026-2027 נראה כהזדמנות השקעה בתיק אג"ח זבל מפוזר היטב.


 

 


יום שלישי, 15 בנובמבר 2022

אידיבי פיתוח אג"ח ט - מלכודת או הזדמנות? - עדכון 7 - חלוקה 4 - הגענו ל- 46% מפארי - 56.5 אג

עדכון 2/3/2023: חלוקה של כ- 52 מש"ח המביאה את סה"כ התקבולים ל -432 מש"ח או 64.2 אג לכל ענ, 52% מהנשיה

עוד כמעט שנה חלפה וסוף סוף מבוצעת עוד חלוקה גדולה שתביא את סך התקבולים של אג"ח ט' לסך של 380 מש"ח המהווים 45.8% מהנשיה או כ- 56.5 אג' לאג"ח. המצב טוב משהיה לפני שנה שכן ישראייר תמומש במחיר גבוה מהצפוי. הנכס בלאס ווגאס מומש במחיר הנמוך בטווח האומדן. 

בגיזרת התביעות העניינים מתקדמים לאט:

הדירקטורים כמובן לא רוצים לשתף פעולה באספקת חומר שיופעל נגדם וכבר שנה הנושא נמרח ועתה ממתין לאישור ערעור בעליון על החלטה להעביר חומרים לנאמן שטרם קיבל החלטה האם יתבע.

התביעה כנגד דולפין / אירסה בסך 143 מש"ח על אי הזרמה לחברה של שתי פעימות של 70 מש"ח כל אחת כבר שנה שלמה בתהליך המצאה של כתב התביעה לנתבעות. את דולפין לא מוצאים ובאשר לאירסה, חברה ציבורית שנסחרת בנסד"ק וארגנטינה, טרם התקבל אישור המצאה מהרשות המתאימה הבארגנטינה....
 
נקודת האיזון בהשקעה שלי עומדת על 59 אג, כך בההחזר עומד בינתיים על 95%. ככל שהזמן עובר התשואה השנתית של ההשקעה כמובן יורדת אך כשמדובר בחברה פושטת רגל , ריקברי של 100% מההשקעה זה מצויין ונראה שעם התביעות ניתן יהיה לקבל הרבה יותר.


פוסט מיום 22/12/2021 -מתקרבים להחזר של 70 אג'

חלפה שנה מהפוסט האחרון והחדשות הם בהתאם לציפיות - מבוצעת חלוקה ראשונה כאשר בקופה ממתינים עוד מאות מיליוני שקלים לחלוקה ותביעה כנגד אלשטיין כבר הוגשה.

כזכור לחברה חוב של כ- 912 מיליון ש"ח למחזיקים המורכבים בעיקר מקרן בסך 775 מש"ח, הפרשי הצמדה של כ- 157 מש"ח וריבית של כ- 8 מש"ח.
בנוסף 68 מיליון ענ אג"ח ט' מוחזקות בידי הנאמן , שלהבנתי יקבל תמורה עבורם וזאת תחזור לנושים , כלומר ראוי להתייחס ליתרה האגח בניכוי אחזקות הנאמן - 707 מיליון ערך נקוב 

בקופת המפרק נותרו 329 מש"ח לאחר החזר החובות המובטחים כך שמחזיקי אג"ח ט' נותרו כ- 99% מהנושים. 

בחברה קיימים שני נכסים בעלי שויי מהותי - 25% מישראייר (~30-40 מש"ח ) ו- 26% מנכס בלאס ווגאס (80-100 מש"ח) - סה"כ כ- 120 מש"ח 

בנוסך הוגשה תביעה כנגד החברות של אלשטיין (דולפין / אירסה) לתשלום 146 מש"ח שהובטחו כהזרמה לחברה ובהמשך תוגש תביעה כנגד הדירקטורים אשר מולם מתכתש הנאמן בסוגיות של גילוי מסמכים.

בהנחה כי הסכומים בקופת הנאמן יחולקו במלואם בניכוי 10% עלויות שונות מדובר בהחזר של כ-  300 מש"ח ל- 707 מיליון ענ - המהווים החזר של 42%  

מימוש הנכסים + תביעות עשויים להניב עוד כ- 200 מש"ח יחדיו אחרי הוצאות ובכך להביא ההחזר ל- 70 אג אליו התייחסתי בפוסט הקודם (מטה) כ- "נראה בעין" . מעבר לכך הסכומים שיתקבלו מהתביעות עשויים לגדול , ושלד החברה יש ערך אך גם אם התממשותם, התוספת להחזר תהיה של אג' בודדות.

בהחזר של 70 אג' ההשקעה במחיר הכניסה שכתבתי עליו באפריל 2019 יניב כ- 18% תשואה כוללת. 

אני רוצה לחזור לאותו פוסט ראשון (נמצא בסוף שרשור הפוסטים כאן) שבסופו של דבר התייחס לאג"ח ט' כאופציה על כלל ביטוח שנסחרה אז ב- 56% מהונה. חתמתי את הפוסט במשפט:
בדר"כ הייתי מסיים כאן, אך אני מבקש להדגיש נקודה חשובה - מכיוון שעתידה של פיתוח ואג"ח ט' תלויים בכלל ביטוח, אפשר להתייחס לאג"ח ט' כאופציה מאוד זולה על כלל ביטוח אך אי אפשר להתעלם מהאפשרות של פשוט להשקיע בכלל ביטוח. החברה נסחרת ב- 56% מהונה והשאלה מה עדיף - אג"ח ט' ב- 55% מפארי או מניית כלל ביטוח היא שאלה הוגנת.

כשכתבי זאת כלל ביטוח נסחרה בשער 4966 היום ב- 7645 - עלייה של 54%.  מדוע אג"ח ט' לא נהנה מכך? התשובה טמונה באחת העסקאות השערוריות ביותר שנערכו בשוק הון תוך עצימת עיניים מוחלטת של המוסדיים המחזיקים באג"ח ט'  עליה כתבתי בספטמבר 2019:
כאשר מצד אחד מכרה במחירי ריצפה מניות כלל ביטוח ללא מכרז וללא הסבר מספק  לאנשים פרטיים וכדי  להוסיף חטא על פשע, במקום לדרוש תשלום מזומן על המניות הנמכרות , ניתנה לרוכש הלוואה מוכר.
יש לזכור כי ההפקרות הזו מתרחשת בחברה על סף חדלות פירעון אשר מוכרת את אחת מחברות הביטוח הגדולות בישראל במחיר המשקף כחצי משוויה בטווח הארוך.

על מנת להדגיש כמה מופקר היה התהליך, על מנת למנוע חדלות פירעון נאותה החברה להמיר חוב בלתי מובטח תמורת מניות כלל ביטוח ביחס המרה המשקף מחיר הגבוה הרבה יותר מהמכירות לפרטיים שבוצעו זמן יחסית קצר קודם.
מזל שיש מתנדבים לעשות תספורת במקום להשתלט על החברה....

בסופו של יום אלשטיין הזרים קצת מזומן , הבטיח להזרים עוד בהמשך ובכך מנע הערת אזהרה בדוחות והחברה תמשיך להתגלגל תחת חדלות פירעון מאזנית.

אין ספק כי הנושים הלא מובטחים עשו שגיאה חמורה שלא עצרו את המכירה המופקרת של מניות כלל ביטוח , בוודאי כאשר ממומנת בהלוואת מוכר  של חברה פושטת רגל אך מה כבר ניתן לצפות מהמוסדיים? 

המוסדיים , באי מניעת העיסקה בכלל ביטוח שמערכה ע"י בעל שליטה המנהל חברה שהיא למעשה חדלת פרעון מאזנית , גרמו לנזקים עצומים למחזיקי אג"ח ט'. אם הנאמן יצליח להביא לביטול העסקה, שיעור ננחזר יגדל משמעותית....

בינתיים נסתפק בחלוקה הראשונה של 93 מש"ח שהם 12 אג' לכל 1 ענ.


פוסט מיום 29/12/2020  עדכון 5 - החזר של 70 אג'  נראה בעין התביעות יביאו ל 100?


באפריל 2019 כתבתי כי ניתן לחנוך  שוב פוזיציה בחברה, כשחשבתי ששער 68   מספק  שולי בטחון מספקים אל מול תסריט של פרוק , שנראה לי אז, פחות סביר אל מול עקשנותו של אלשטיין לשמור על שליטתו בחברה, עקשנות שגיבה אותה במזומנים.

שנה וחצי אח"כ  אח"כ , 6 חודשים בתוך הקורונה, אלשטיין נכנע למציאות ובפעולה מהירה ביותר ולמרות המשבר, הנושים מימשו נכסים במחירים ראויים יחסית למצב , כאשר דעתי הייתה ששווה להמתין כחצי שנה עד למרץ 2021 לביצוע המכירות על מנת לקבל תמורות טובות יותר כאשר יהיה אור ברור בקצה מנהרת הקורונה.
גם במחירים המדוכאים בשל המצב נראה כי ההחזר לאג"ח ט' יעמוד על 70 מלמטה כפוף למימוש הנכס בלאס ווגאס ואלו כבר חדשות טובות.

מבחינת תקבולים, החברה שילמה 3 פעמים ריבית בשיעור 2.4% שהיא כ- 3 אג' לענ ובמצטבר 9 אג' המעמיד את נקודת האיזון בהשקעה על 59 אג'  וביחס אליה ההחזר הצפוי להתקבל כבר ייצור רווח נאה. 

כעת נותרו שתי שאלות מעניינות:
1. נושא התביעות  -כמה ניתן יהיה לקבל מהתחייבויות אלשטיין  ומביטוח נושאי משרה.
2. האם ניתן לבטל את הסכם מכירת מניות כלל ביטוח במחירי שפל בתמורה להלוואת מוכר? הייתה זו מכירה חסרת אחריות, ללא מכרז , חסרת הגיון כלכלי בוודאי  בהשוואה להחלפת אג"ח ט' בתספורת עמוקה עם מניות כלל ביטוח . 

אי אפשר להתנבא על התוצאות בסוף הדרך אך יש אפשרות שמחזיקי אג"ח ט' יופתעו לטובה.




פוסט מיום 13/9/2020 עדכון 4 - הקורונה הכריעה את אלשטיין


נראה כי הקורונה הכריעה את אלשטיין , בכל זאת גם בארגנטינה המצב קשה , והוא מגיע לקצה יכולתו להזרים כסף לחברה.
במרץ 2020 עוד חשב שיוכל לשלם את חובות החברה , עברו 6 חודשים והמציאות חזקה מכל רצון.

הצעותיו להסדר המשקפות כ- 30 אג' לאגח ט' נמוכות משמעותית מהשווי הכלכלי של רכוש החברה , שגם הוא נמוך לאור המשבר הכלכלי.
יש היום שתי חלופות לאג"ח ט' - להמשיך ולהתקשקש עם אלשטיין על הסדר שהוא כנראה לא יכול לספק או ללכת לפרוק ומכירת נכסים שכנראה תביא יותר בהליך התמחרות.
יש יתרון אחד מבחינת מחזיקי ט' להמשך ההליך עם אלשטיין והוא שככל שעובר הזמן מתקרבים ליציאה מהמגפה שבעקבותיה תחול עליה בערך הנכסים של הקבוצה ושיעור ההחזר יגדל כך שבאופן פרדוקסלי האינטרס של מחזיקי ט' הוא למשוך זמן כנראה חצי שנה.


פוסט מיום 22/3/2020 עדכון 3 - "החזרתי 20  מיליארד עד היום , אחזיר ה- 2 שנותרו"

אפשר וצריך לבוא בהרבה טענות לאלשטיין על דרך ניהולה של פיתוח אך דבר אחד, והכי חשוב , אי אפשר לקחת ממנו. הוא עומד מאחורי החברה , גם בזמנים קשים ביותר.  

ההודעה כי יזרים לאי.די.בי פיתוח 11 מיליון שקל שישמשו לתשלום למחזיקי אג"ח יד' בסוף החודש אשר יוזרמו באמצעות דולפין, החברה הפרטית שדרכה שולט אדוארדו אלשטיין באי.די.בי פיתוח,  הפתיעה את השוק לאחר הודעה קודמת כי החברה מבקשת להגיע להסדר.
מעבר להזרמה בגין הריבית הקונה לחברה 3 חודשי שקט מפירעונות ,   יזרים אלשטיין לחברה עוד כמה מיליוני שקלים לצרכיה השוטפים ויפתח במו"מ עם ישראייר המשוועת למזומנים על החזר הלוואה שהעניקה.

צריך להכיר בעובדות - NAV פיתוח הוא כ - מינוס 800 מיליון ש"ח, העולם במשבר ענק  ואלשטיין מזרים כסף חדש. מה אמור לחשוב מחזיק אג"ח ט' לו קדימות על כספי אלשטיין?

בינתיים המשבר ייצר גם הזדמנות ודיסקונט השקעות מחליפה מניות סופרסל בחוב . תן אג"ח דיסקונט השקעות י' ב- 75% מפארי, קבל מניות סופרסל בהנחה של אחוזים בודדים. לא רוצה מניות? תקבל מזומן. זה "שידור חוזר" של החלפת אג"ח פיתוח במניות כלל שתאפשר לדיסקונט השקעות לצמצם משמעותית את מינופה ולהגדיל ה NAV.
פעולה זו מעידה כנראה על החלטת אלשטיין להתחיל לפעול כחלק ממהלכים שייצבו את הפירמידה לקראת הסדר.

כיצד ההסדר עשוי להראות?

הפעולה הפשוטה ביותר היא להפוך את אג"ח ט' מחוב להון , אך פעולה  זו שומטת את הבעלות מאלשטיין ובשלב זה אני מפרגן לו וחושב שלאור המאמצים והכספים שמשקיע בעת הזו מגיע לו להנות מאמון בעלי החוב. בסופו של דבר, לו יש הרבה יותר מה להפסיד. על כן, הדרך להפוך חוב להון ללא פגיעה בבעלי המניות היא באמצעות הפיכת החוב למניות בכורה צוברות ריבית (כלומר ריבית שלא משולמת היום נצברת ותשולם בעתיד). 

תזת ההשקעה הייתה כי אלשטיין יתמוך בחברה , בינתיים זה נכון.

פוסט מיום 25/11/2019




סיבוב מספר 2 של עסקת החלפת מניות כלל ביטוח באג"ח פיתוח הושלם.
בסיבוב זה הוחלפו שוב 5% ממניות כלל ביטוח תמורת אג"ח ט' בשער 75 (תספורת של 40%) אך הפעם הצטרפו גם מחזיקי אג"ח י"ד בשער 78 (תספורת של 22%).


תמורת 5% מכלל ביטוח צימצמה פיתוח את חובה למחזיקי האג"ח בכ- 220 מש"ח, תחסוך תשלומי ריבית של כ- 11 מש"ח בשנה ותרשום רווח חשבונאי של כ- 46 מש"ח.

השילוב של רכישת תמהיל האג"חים הביא לירידה בשיעור התספורת על החוב לאור העובדה כי 30% מהרכישה בוצעה באג"ח יד' שהסכים לתספורת של 22% בניגוד ל- 40% באג"ח ט'. 

ההבדל ברמת התספורת נגרם כמובן מהשוני ברמת הבטוחות שלהם אך הוא פועל לרעת החברה בהיבט של ניצול אופטימלי של מזומנים. אם ניתן היה להשתמש בכל התמורות לטובת רכישת אג"ח ט' אזי ניתן היה לרכוש יותר חוב ורווח ההון היה גדל.

סה"כ מצבו של אג"ח ט' השתפר והדבר ניכר בשערו הנוכחי העומד על  כ- 77 לעומת 70 בתום סיבוב ההמרה הראשון.היום יש פחות   כ- 135 מיליון  ענ. אג"ח ט' במחזור עקב המרת אג"ח במניות כלל ביטוח כך שנותרו 745 מיליון ענ המגלמים חוב של 927 מיליון - ש"ח (כולל 68 מיליון ענ שבידי בעלת השליטה בפיתוח).

לאחר התספורות מרצון והזרמות ההון מצדו של אלשטיין NAV פיתוח עומד  כנראה קצת פחות מ- 0 [בפועל NAV כמינוס 300] כך שבינתיים, תזת ההשקעה בעינה עומדת.

באשר להמשך , סיבוב החלפה  זה למעשה מסיים את מהלכי ההחלפה הקלים שעמדו בפני החברה.   מעתה המהלכים יהיו מורכבים ויקרים יותר מכיוון שמחזיקי אג"ח י"ד יבקשו להיכלל בכל סיבוב המרה נוסף , יתכן שבאחוזים גדולים יותר, ומנגד מחירו של אג"ח ט' יעלה כך שהתספורת בסיבוב הבא תקטן ועימה רווחי ההון.

אם למדנו דבר או שניים על אלשטיין המהלכים הבאים יעשו בדקה ה- 90 לפני פרסום הדוחות הבאים אם וכאשר חרב "הערת אזהרת עסק חי" תונף שוב מעל ראשו.


פוסט מיום 8/9/2019 עדכון I - טוב שיש מתנדבים לתספורת

מאז הפוסט באפריל 2019 עברה פיתוח טלטלה רצינית כאשר מצד אחד מכרה במחירי ריצפה מניות כלל ביטוח ללא מכרז וללא הסבר מספק  לאנשים פרטיים וכדי  להוסיף חטא על פשע, במקום לדרוש תשלום מזומן על המניות הנמכרות , ניתנה לרוכש הלוואה מוכר.
יש לזכור כי ההפקרות הזו מתרחשת בחברה על סף חדלות פירעון אשר מוכרת את אחת מחברות הביטוח הגדולות בישראל במחיר המשקף כחצי משוויה בטווח הארוך.

על מנת להדגיש כמה מופקר היה התהליך, על מנת למנוע חדלות פירעון נאותה החברה להמיר חוב בלתי מובטח תמורת מניות כלל ביטוח ביחס המרה המשקף מחיר הגבוה הרבה יותר מהמכירות לפרטיים שבוצעו זמן יחסית קצר קודם.
מזל שיש מתנדבים לעשות תספורת במקום להשתלט על החברה....

בסופו של יום אלשטיין הזרים קצת מזומן , הבטיח להזרים עוד בהמשך ובכך מנע הערת אזהרה בדוחות והחברה תמשיך להתגלגל תחת חדלות פירעון מאזנית.

אין ספק כי הנושים הלא מובטחים עשו שגיאה חמורה שלא עצרו את המכירה המופקרת של מניות כלל ביטוח , בוודאי כאשר ממומנת בהלוואת מוכר  של חברה פושטת רגל אך מה כבר ניתן לצפות מהמוסדיים? 
מה שמרגיז הוא שזו בדיוק אותה רפיסות שהפגינו באפריקה ישראל שנתנו יד למכירה בהולה של אפריקה נכסים ללא תהליך מכרזי אשר המכרז היום על אפריקה ישראל עצמה מראה כמה שווה תחרות בין מציעים לנושים.

בתור נושה, מכירת אפריקה ישראל פגעה בכיסי כי שיעור ההחזר על אג"חי אפריקה יהיה יותר נמוך. כנושה בלתי מובטח בפיתוח, אם החברה בסוף תיקלע להליכי חדלות פירעון,  המכירה של מניות כלל במחירים נמוכים תיפגע בהחזר שאקבל.

למרות כל זאת, אני עדיין מאמין בתזת ההשקעה שהיא פשוטה מאוד - אלשטיין כבר מושקע יותר מדי מכדי לוותר (אלא אם פשוט יגיע לקצה יכולתו הכלכלית וזה אינו תסריט מופרך) ובינתיים התחייב להזרים 210 מש"ח במהלך השלוש השנים הקרובות.

כל שנותר לקוות הוא שיהיו עוד מתנדבים מקרב הנושים הלא מובטחים לעבור תספורת תמורת מניות כלל ביטוח וכך , אולי, נגיע לפארי....

למרות כל הדרמה, או אולי בגללה, האג"ח עומד על 70 אג' , 3% יותר ממחירו בסוף אפריל אך היום יש פחות   131,995,306 ענ. במחזור עקב המרת אג"ח במניות כלל ביטוח כך שנותרו 880 מיליון ענ מאג"ח ט' המגלמים חוב של 1.095 מיליארד ש"ח (כולל 68 מיליון ענ שבידי בעלת השליטה בפיתוח).


פוסט מיום 24/4/2019

אי.די.בי. פיתוח היא שריד לתקופת דנקנר ואי.די.בי אחזקות הזכורה שלא לטוב.
על השקעת אלשטיין בחברה כתבתי כבר במאי  2015 כי נחישות בעל השליטה תביא לרווחים נאים  והיה זה כאשר מצב החברה היה דומה להיום  - שווי נכסי שלילי של 150-200 מיליון ש"ח , כלל ביטוח נסחרת ב- 50% מהונה ואז ביוני 2015 השותפות בין בן-משה לאלשטיין התפרקה בהצעת ה-  BMBY ואז כבר היה ברור כי האג"חים של החברה הם הזדמנות מצויינת .

בינואר 2016 שוב ירדו מחירי אג"ח פיתוח מאותה סיבה בדיוק - אין למי למכור את כלל ביטוח שנסחרת במחיר מאוד נמוך ומשם הגאות בשווקים ותרגילים פיננסיים בקבוצה  העלתה את מחירי המניות וכתוצאה מכך את ה- NAV של פיתוח ובאוקטובר 2017 , סמוך לפקיעת "הבועה הקונצרניתמימשתי  ההחזקות באג"חים. 

ההקדמה ההיסטורית הארוכה באה על מנת להזכיר לקוראים כי "כבר היינו בסרט הזה".  כלל ביטוח נסחרת במחיר נמוך מכיוון שהשוק מעריך כי המפקח על הביטוח לא יעניק לאלשטיין היתר שליטה בכלל ביטוח ובכך יאלץ את פיתוח למכור מניות בשוק , ללא קשר לשווים הכלכלי. המחיר הנמוך של כלל ביטוח פוגע בשווי הנכסי הסחיר של פיתוח כך שאף מפקח  לא יחלום לתת היתר שליטה לחברה ללא הון מספק וכך העניין מתנהל לו כבר מספר שנים.

בפוסט זה אעסוק רק באג"ח ט' שכן הוא הנסחר בתשואה הגבוהה ביותר מהיותו חסר כל בטחונות.

לצורך ניתוח המצב אני מבקש לחזור לשלהי תקופתו של דנקנר  באחזקות. לתפיסתו של דנקנר הפירמידה בראשותו הותקפה בידי "להקת ברבורים שחורים" והמצב הוא זמני שכן ערך הנכסים בטווח הארוך יהיה  גבוה משמעותית משווים בבורסה.  אלשטיין קנה את תזת השקעה זו והזרים  25 מיליון דולר בחברת האם של אחזקות - גנדן ומשם העניין התגלגל להשקעה בפיתוח  , הזרמות נוספות ופעלולים פיננסיים שונים ומשונים שסיכומם השקעה מצטברת של כ- 2 מיליארד ש"ח ללא כל שינוי במצב הבסיסי , החברה חדלת פירעון  מאזני.

חשוב להבין כי חדלות הפירעון המאזנית מאפשרת לסדרה ט' "לשרוף את המועדון" ולעצור התשלומים ליתר הסדרות עד הגעה להסדר מניח את הדעת אך בשלב זה אני מניח כי ממתינים לצעדו הבא של אלשטיין שיהיה חייב להזרים כסף לחברה ולהביאה ל- NAV חיובי.
האם אלשטיין יזרים כסף חדש? אם קונים את תזת ההשקעה כי נכסיה העיקריים של פיתוח  - כלל ביטוח ודיסקונט השקעות הנסחרים בבורסה בשווי הנמוך משמעותי מהונם והם צפויים לעלות הרי השקעה במניות פיתוח הינה כרכישת אופציה על חברות אלו והשאלה היחידה היא כמה שווה האופציה.
מבחינת אלשטיין , אם לקבוצה בהובלתו  יש יכולת להזרים  כ- 400 מיליון ש"ח לפיתוח אז אינני חושב שיש התלבטות - להשקיע עוד 400 מיליון על מנת להציל 2 מיליארד נראה לי כהחלטה קלה במצב הנוכחי, החלטה שדומה לה כבר נלקחה בעבר ע"י אותה חבורה.
אם לאלשטיין אין היכולת לגייס ממקורותיו , פתוחה לפניו הדרך להכניס שותף והדיון הוא על כמה קבוצתו של אלשטיין תדולל. אם השותף הוא גוף המעוניין לרכוש חלקים מכלל ביטוח הרי זה זיווג מצויין - מצד אחד ישקיע בפיתוח ומצד שני יקנה 5% עד 10%  מכלל ביטוח במחיר הזדמנותי וישלם חלקית לעצמו.....
כיצד שלא בוחנים הנושא, ההסתברות להזרמת כספים חדשים לפיתוח היא גבוהה מאוד.

אך מה יקרה אם לא תבוצע הזרמה והחברה תיכנס לפרוק כתוצאה מעתירה לבית המשפט למנוע העדפת נושים?

האג"חים הקצרים - י"א / י"ג מובטחים בכיסוי מלא ויקבלו 617 מיליון ש"ח
אג"ח יד' בהיקף 669 מיליון ש"ח מובטח בהיקף של כ- 75%  - כלומר יקבל 500 מיליון ש"ח מימוש הבטוחה.
אג"ח ט' בהיקף 1,250 מיליון ש"ח הוא ללא בטחונות כך שסך החוב הלא מובטח של החברה עומד על 1,419 מש"ח (ט' + החלק הלא מובטח של יד')

אל מול חוב זה קיימים נכסים בהיקף 1,200 ויש לקחת בחשבון הוצאות פרוק בהיקף 100 מיליון ש"ח כך שההחזר הצפוי מהחישוב המאוד כוללני הזה הוא 1,100 ש"ח - 77% החזר ברף הגבוה.

פרוק פיתוח יכול להיות קל מאוד פשוט באמצעות חלוקת האחזקות הסחירות לנושים (כלל ביטוח, דיסקונט השקעות) או ארוך ומסובך אם תהיה התעקשות למכור את כלל ביטוח כחבילה בודדת לגוף שיקבל אישור רגלוטורי להיות בעל שליטה. 

אג"ח ט' נסחר במחיר של 68 אג' כאשר הפארי עומד על 123.5 מדובר על 55% מפארי.
רמת מחירים זו משקפת שולי בטחון של 40% (החזר  77% מול ערך נוכחי של 55% מפארי). באופן נורמלי הייתי מעדיף שוליים רחבים יותר אך ההסתברות  לפרוק היא נמוכה אל מול החלופה  של הזרמת הון מאלשטיין או משקיע אחר.

מכיוון שאג"ח ט' יצא ממדד התל בונד צפוי לחץ מכירות כך שרצוי להמתין  בסבלנות להתייצבות המחיר, לא אופתע אם מחירו יגיע ל- 60 אג'.

בדר"כ הייתי מסיים כאן, אך אני מבקש להדגיש נקודה חשובה - מכיוון שעתידה של פיתוח ואג"ח ט' תלויים בכלל ביטוח, אפשר להתייחס לאג"ח ט' כאופציה מאוד זולה על כלל ביטוח אך אי אפשר להתעלם מהאפשרות של פשוט להשקיע בכלל ביטוח. החברה נסחרת ב- 56% מהונה והשאלה מה עדיף - אג"ח ט' ב- 55% מפארי או מניית כלל ביטוח היא שאלה הוגנת.


  










יום שלישי, 1 בנובמבר 2022

שובם של אג"ח הזבל! סבלנות - זה רק מתחיל...

 

בפוסט מיוני 2022 על האינפלציה וממה יש להיזהר כתבתי:

 שיערוך נכסים והשפעתו על מינוף החברה - התרגלנו לשיערוך נכסים עולה בתקופה של ירידת הריבית. עליית ריבית תביא למהלך הפוך של שיערוך שמוריד את ערך הנכסים (בעיקר הנכסים מניבים). תנועת המספרים של שיערוכים שליליים הגורמים לירידה בהון העצמי, עליית המינוף במקביל לעליה בתשואות האג"ח מביאים לפשיטת רגל של החברה.  ב- 2009-2013 די היה בירידת שיערוך נכסים במצב של ריביות אפסיות להביא לגל פשיטות רגל של חברות נדל"ן מניב ויזמיות . זה לא קורה מייד אלא כתהליך אך המציאות היא כי לעסקי נדל"ן מאוד ממונפים קשה לשרוד תקופה של שיערוכים שליליים.  הפעם גם הריבית עולה דבר שיעצים את הלחץ בהיבט של מחזור המימון


מאז הריבית בישראל וארה"ב עלו משמעותית ובדוחות הרבעון שיפורסמו בשבועות הבאים ובדוחות השנתיים שיפורסמו בעוד כ- 4 חודשים נתחיל לראות את המגמה של שיערוך נכסים שלילי בגלל עליית מקדמי ההיוון. השוק כבר מתחיל לשקף את המציאות החדשה כאשר תשואותיהם של שורה של אג"חים של חברות ממונפות יותר וגם קצת פחות , בעיקר בתחום הנדל"ן, עלו בחוזקה (כלומר מחיר האג"ח ירד) חלקם כבר בתשואות אג"ח זבל וחלק מתקרבות לכך.

באופן טיבעי, חברות שגם כך היו במינוף גבוה וקשיים כאלו ואחרים בראש הרשימה, על חלקן  כתבתי לאחרונה - חלל, נובל , פריים. יחד עם זאת בינתיים הנוכחות של חברות העוסקות בעיקר בייזום היא שולית, למעשה רק חנן מור הרוב הן חברות של נכס מניב נדל"ני או אחר שהשוק צופה קשיים בהחזר.

אני מציע למשקיעים להתאזר בסבלנות, הסייקל של עליית הריבית בעיצומו והלחץ על החברות הממונפות רק מתחיל כך שכניסה כעת לאג"ח חברה שתמשיך להתדרדר יביא להפסד. לא כל החברות ברשימה במצב של התדרדרות , אך קשה לצפות לדברים טובים שיתרחשו ב- 3 חודשים הקרובים ורוב בהסיכויים כי בעוד 3 חודשים הרשימה תגדל.


 

 


יום שבת, 17 בספטמבר 2022

קרן עושר ישראלית? - לפני הדורות הבאים יש לכסות חובות הדורות הקודמים

 


קרן עושר מדינתית היא רעיון לכאורה מצויין - לחסוך את העושר הנוצר ממשאבי טבע לטובת הדורות הבאים ולא "לבזבז" אותם היום על שטויות.

זה אולי נכון לנורבגיה וקטאר אך מדינת ישראל במצב שונה לחלוטין. מדינת ישראל בגרעון לאומי ענקי שלא מקבל ביטוי כספי מלא בחוב המוניטרי שחל המדינה שחלקו הגדול נוצר בדורות הקודמים בנסיבות היחודיות לישראל.

לפני שחוסכים לדורות הבאים, יש לסגור את הגרעונות של הדורות הקודמים.

במה דברים אמורים?

בראש ובראשונה לישראל גרעון עצום בתשתיות לאומיות -

בתחבורה -  מערכת כבישים , רכבות , מטרו, נתיבי תחבורה ציבורית .

בחינוך - אלפי כיתות לימוד בכל הגילאים 

ברפואה - מחסור בבתי חולים שלמים , אלפי מיטות אישפוז.

דיור ציבורי - חוסל למעשה

פנסיה תקציבית של עובדי מדינה - דחיית ההוצאות לפנסיה מראשית המדינה יצרה חוב של מאות מליארדי  טרליון  שקלים (וזה עוד יגדל...) 

הגרעונות הנ"ל לא נוצרו בגלל קוצר ראות של ממשלות לדורתיהן אלא מחוסר ברירה של מדינה בהקמה , קליטת עליה ואתגרי ביטחון גדולים ומלחמות. הכלכלה הישראלית היא נס מודרני אך ישראל היא מהמדינות העשירות בעולם בתל"ג לנפש אך עניה בתשתיות לאומיות גם ביחס למדינות עניות ממנה.

אין כל סיבה שמדינת ישראל תיצור גרעון (חוב) עתידי או תכביד במיסוי על מנת לממן כיסוי גרעונות לאומיים שוצרו בעבר התחומים הנ"ל ובמקביל "תחסוך" בקרן עושר לאומית.

יש להקים "מועצת קרן עושר" אשר תיצור מתווה לשימוש אופטימלי בכספים המגיעים מנכסי הטבע של ישראל למימון הגרעונות בתשתית הלאומית  כ- "קופסא" חוץ תקציבית לסגירת פערים. כאשר ישראל תגיע בתשתיות לממוצע ה- EU בכל נושא, תופסק תוספת המימון.

מודל קרן העושר יכול להתבצע כהשקעה כגון בניית דיור להשכרה בבעלות הקרן או  מימון (הלוואות לטווח ארוך מאוד ) להקמת כבישי אגרה / פרויקטי BOT או כהוצאה - לדוגמה מימון בניית כיתות לימוד / מחלקות בתי חולים או העברת סכום קבוע למימון שנתי להקמת מטרו או תוספת נתיבי תחבורה ציבורית.

יש שיאמרו שאלו הוצאות שעל תקציב המדינה לממן  וזה נכון כאשר הגידול הנדרש בהוצאה התקציבית הוא לשימור או שיפור מסויים בנושא מסויים. " קופסאות" המימון מקרן העושר נועדו לסגור פערי תשתית שלא יסגרו ע"י תקציב המדינה בעתיד  הנראה לעין או שיש תועלת משקית גדולה בהאצתם של פרויקטים מסויימים מעבר לניתן במסגרת תקציב המדינה שחלים עליו כללי הוצאה וסידרי עדיפויות.

אם הדבר היה תלוי בי הייתי מקצה את כספי הקרן כדלקמן (לכל מיליארד ש"ח)

1.  300 מיליון ש"ח בשנה להקמת דיור להשכרה בבעלות הקרן בשיתוף המדינה שתתרום הקרקע - מדובר על בניית כ- 350 דירות 3 חדרים בשנה להשכרה בתוספת שטחים מסחריים בשנה לטובת 

2.   300 מיליון ש"ח להאצת הקמת כיתות לימוד / גנים   

3.  400 מיליון ש"ח - האצת צמצום המחסור בתשתיות פיזיות בתחום הרפואה.

התחזית להכנסות קרן העושר ממאגרי הגז הקיימים היום עומדת על 200 מיליארד ש"ח בתקופה של 30+ שנים. לשם פרופורציה, תקציב 2021 עומד על 430 מיליארד ש"ח, לפיכך "קופסא" תקציבית לסגירת פערים של 6 מיליארד ש"ח בשנה מהווה כ- 1.4% מהתקציב השנתי ואין בה להשפיע על האינפלציה בישראל כל עוד תנוהל באופן ממלכתי אך בהחלט תביא לשינוי דרמטי בכל הקשור לצמצום גרעון בתשתית:

בחלוקה שכזו , תוך כ- 30 שנה יהיו בבעלות הקרן כ- 120 אלף דירות  1-3 חדרים להשכרה  לאוכלוסיות שונות, בגדלים שונים ולתקופות שונות (תקופה של מספר שנים- סטודנטים, חיילים צעירים בקבע, מתמחים , מורים צעירים , לטווך ארוך -  מבוגרים , זכאי משרד השיכון ואוכלוסיה כללית)  

תקציב בינוי כיתות ב- 2022 עומד על 1.6 מיליארד ש"ח , הוספת 300 מש"ח בשנה (לכל מיליארד ש"ח הכנסות)  המכוונים ע"י קרן העושר יביא להאצה  (כ- 100% ויותר) בבניית כיתות ביחס לתקציב .

משרד הבריאות כמעט ולא משקיע בתשתיות בינוי באופן ישיר, השקעת 400 מש"ח  (2.4 בשנה) תביא לסגירה מהירה של התשתיות בפריפריה והרחבת תשתיות רפואיות בכלל המדינה , כולל הערכות לחרום.

למעשה , השימוש השוטף הכספי הקרן יבטיח את השימוש הסביר בה שכן אם תצטבר קרן של 50 מיליארד ש"ח יגבר הפיתוי להשתמש בכסף למטרות דחופות , קצרות טווח (כמו השימוש בקרן מס רכוש למימון הורדת מס על הדלק...)  כשהסבירות לכך היא גדולה ככל שהמערכת הפוליטית פחות יציבה.

יום שלישי, 19 ביולי 2022

מתכננים מטרו? תכננו אי מלאכותי! - עדכון

 


לפני שנתיים כתבתי לראשונה על הנושא והכתבה על ההצעה להעביר את נתב"ג לים עוררה גל עניין חדש בנושא.

בשנתיים האחרונות ה- "קייס" להקמת איים מלאכותיים בחופי ישראל התחזק מאוד לאור העלייה החדה במחירי הדירות הגוררת עליה במחירי הקרקע, הקושי למצוא מקום לתחנת כח חדשה במרכז להחלפת רידינג,וחוסר היכולת למצוא מקום לשדה תעופה נוסף בישראל והצורך לייצא גז ישראלי לאירופה וזאת מעבר לצרכים הברורים היום של הקמת מתקני התפלה לטובת ירדן  וצרכי ישראל העתידיים והקמת מרינות חדשות.

לאור כל אלו בהחלט ניתן להתחיל לקדם 2 איים - אי תשתיות שיכלול שדה תעופה, תחנת כח גזית גדולה , מתקן התפלה ואולי מתקן להנזלת גז טיבעי לצרכי ייצוא  ועפ"י העלויות הנגזרות לדונם במכרז להקמת האי ניתן יהיה לקבל החלטה  על הקמת אי מגורים / תיירות שיכלול מרינה גדולה  ומלונות.

מבחינת אי התשתיות , העלות לדונם אינה פקטור אמיתי שכן לא ניתן לתת "תו מחיר" לשטחים במרכז או בחוף הים שיתפסו ע"י תשתיות בראיה של 50 שנה קדימה וכן לא ניתן לשקלל באמת את העלויות העקיפות של זיהום רעש ואוויר הנגרמים מהקמת שדה תעופה או תחנת כח במדינה צפופה. 



לישראל פשוט אין ברירה אלא להתרחב מערבה . ההתרחבות  תהיה הזדמנות לפרויקט בין לאומי - המפרציות ירצו בוודאי להשקיע במתקני הנזלת הגז  ותיירות , האירופאים ישמחו להשקיע במתקן הנזלת הגז שיאפשר ייצוא גז ישראלי לאירופה ווישראל תוכל לרתום את "המדינות התורמות" לסייע בהקמת מתקני התפלת מים ואנרגיה לטובת ירדן והפלסטינים. המקור התקציבי הישראלי יכול להיות התקבולים מ- "מס ששינסקי" הצפוי לעמוד על כ- 2 מיליארד ש"ח בשנה כך שבמקום שישבו ב- "קרן עושר"  לטובת הדורות הבאים, יושקעו כבר עתה בפרויקט לאומי ארוך טווח לטובת הדורות הבאים.


פוסט מיום 22/8/2020

הצורך של ישראל להתרחב מערבה אל הים וכלכליות הקמת איים מלאכותיים נבחן לאורך השנים במספר וועדות ואף פורסם ב- 2007 מסמך מדיניות הנושא איים מלאכותיים קטנים (מאות דונמים) לתשתיות.

השנים שחלפו מאז והעליה הדרמטית במחירי הקרקעות במרכז הופכים את כלכליות הקמת האיים לטובה הרבה יותר  והקושי למציאת קרקעות עבור תשתיות לאומיות בקו החוף שיתמכו בגידול האוכלוסיה כבר ניכר. 

לקרקע המיועדת למגורי יוקרה, מלונאות ומרינות ליאכטות על אי מלאכותי מול  גוש דן יהיה ביקוש גדול ומכירת קרקע על "אי מגורים"  תוכל לממן חלק ניכר מעלות הקמת "אי תשתיות" שיכול לשמש למגוון פעילויות כגון שדה תעופה המאפשר טיסות לאירופה , תחנת כח , מתקני טיהור שפכים, התפלת מים , אחסון דלקים וחומרים מסוכנים, נמל  ותעשיה מזהמת. המילים אחרות ,  כל מתקן תשתית / פעילות תעשייתית קריטית ברמה הלאומית שבישראל הצפופה של 2040 ואילך פשוט לא יהיה מקום עבורו ברצועת החוף או שכבר היום ניכר הצורך לפנות המתקנים  - אם זה בחיפה או בגוש דן. 

הקושי הגדול ביותר בבניית אי מלאכותי בישראל, ומרכיב העלות המרכזי בפרויקט  הוא חומר המילוי - חציבתו והובלתו. דווקא בנושא זה נפתחת הזדמנות היסטורית עם קידומו של פרויקט המטרו בגוש דן אשר ייצר כמויות עצומות של חומרי חציבה במרחק קצר מאוד מהחוף שניתן יהיה לעבירם באופן יעיל מאוד לאתר הממוקם מספר ק"מ בים מול חופי גוש דן.

קושי נוסף בהקמת איים מלאכותיים  מול גוש דן הם שטחי ההתארגנות על החוף והחיבור התחבורתי לאי, סוגיות המגבילות מאוד את המיקומים האפשריים וככול שרצועת החוף מתאכלסת דרגות החופש הולכות ומצטמצמות כך שאם תהיה מחשבה לשלב פרויקט אי מלאכותי עם פרויקט המטרו , יש "לשריין" מקום , ליצור  תב"ע מתאימה ולתכנן דרכי תחבורה ושטחי התארגנות, כל אלו הליכים סטטוטוריים ארוכים בדיוק כמו אלו של המטרו כך שיש צורך להתחילם כבר כעת ולא להיזכר שיש הזדמנות עוד 10  שנים וישראל תחזור על החלמאות של בניית "רכבת קלה" בקווים שהיום ברור שהיו צרכים להיות ממומשים כמטרו , פשוט כי המדינה לא מצליחה "לראות קדימה" בטווח של עשורים.

כמובן שתכנון ממשלתי ארוך טווח הוא חוליה חלשה מאוד בממשל הישראלי, הדרך לקדם זאת היא באמצעות הפקדת הנושא בידי חברה ממשלתית ייעודית , בדומה למודל של חברת חוצה ישראל ("אי לישראל")  אך תחת משרד האנרגיה שבדר"כ נוסף לשמו התואר  "תשתיות לאומיות" אם אין צורך בממשלה מנופחת....

תפקיד החברה יהיה לקדם תכנון איים  כתשתית לאומית , להוביל מכרז הקמה ,  למכור הקרקע למשתמשים , לתחזק מבנה האיים ולפעול לשיקום נזקים שיגרמו לחופים כתוצאה מבניית האי. 

את האי התשתיות תתפעל מועצה מקומית ממונה בדומה למודל נאות חובב וכך יובטח ניהול נאות ארוך טווח.

מכיוון שמחירי הקרקע ברצועת החוף בישראל ימשיכו לטפס לאורך זמן , בניית איים מלאכותיים והגדלתם צריכה להפוך לחלק אינטגרלי מהכלכלה הישראלית ויפה שעה אחת קודם.

פרויקט אי מלאכותי שיש קונסנזוס בנחיצותו וממתין לשעת כושר למימוש הוא האי מול עזה:



אין שום סיבה כי "האי של עזה" יהיה האי המלאכותי הראשון לחופי ישראל  , כל שצריך הוא קצת חזון ויכולות ניהול , מרכיבים חיוניים בהנהגתה שכל מדינה וכל כך חסרים בישראל של העשור האחרון.





 


יום שלישי, 21 ביוני 2022

מדוע יש אינפלציה וכיצד זה יגמר וממה להיזהר

 

M2 כמות הכסף בארה"ב

כשהתחלתי לכתוב הבלוג ב- 2014 , הפרשנים למיניהם הזהירו מ "הדפסות הכסף" של הפד כגורם אינפלציוני.

לאור הנתונים  חשבתי אחרת וכתבתי סידרה של פוסטים על מדוע  מדוע אין אינפלציה שהפוסט המסכם נגע ישירות בעניין .

כעת כאשר ארה"ב והעולם חווים אינפלציה, יש להבין מדוע הפעם זה שונה. האינפלציה אמיתית ויקח זמן לטפל בנושא.

אני לא רוצה לחזור על כל שנאמר בפוסט המקורי, הקורא מוזמן לקרוא אותו, אך אחזור בקצרה - 

במשבר 2008 הפד הגדיל את מאזנו באופן ניכר  באמצעות רכישת אגרות חוב ממשלתיות וסמי ממשלתיות בשוק. הפרשנים כינו זאת "הדפסת כסף" אך בפועל לא כך המנגנון עובד. כסף מודפס כאשר הוא יוצא למשק  באמצעות הלוואות או תשלומים ישירים של הממשלה אך במשבר 2008 הכסף שהפד שילם (שנוצר באופן אלקטרוני...) תמורת האג"ח שהבנקים מכרו נשאר במאזני הבנקים והופקד חזרה בפד.


 יודעים זאת באמצעות  מדד "כמות הכסף" המציג  כסף ושווה כסף. המדד מכונה  בשם M2 אשר מוגדר באופן הבא:

  •  M0 מושג זה הינו סך המזומנים (מטבעות ושטרות) במשק.
  • M1. כמות המזומנים ופקדונות העובר ושב, אשר בידי כל גורמי המשק יחד. הגדרה זו של כסף היא ההגדרה המקובלת ביותר של המושג "כמות הכסף במשק", או סך אמצעי התשלום הנזילים ובהגדרה זו נהוג להשתמש. לא יחשבו בהגדרה זו רזרבות המופקדות בבנק המרכזי או רזרבות השמורות בכספות הבנקים כשלעצמם, היות שהללו אינם משתתפים במחזור באופן פעיל.
  • M2. כמות הכסף במשק כפי שהוגדרה ב-M1 ועוד פקדונות שונים במטבע מקומי ועוד אגרות חוב לזמן קצר שהונפקו על ידי הבנק המרכזי. ערך זה מכונה גם בשם "מזומנים ושווי מזומנים".

לאורך שנים רבות , מדד ה- M2 עלה ב- 6% לשנה כמעט בקו ישר. משבר 2008 לא ממש שינה את הדבר וכך היה גם ב- 2014 שכתבתי על הנושא ולכן אינפלציה לא הטרידה אותי.

משבר הקורונה היה שונה. במשבר הקורונה המדינה העבירה כסף באופן ישיר לעסקים, מוסדות ויחידים  והגדילה מאסיבית את גירעונה. התוצאה הייתה זינוק במדד ה- M2 שעלה ב- 43% תוך שנתיים כאשר באופן נורמלי היה גדל בשיעור זה במהלך 6 שנים. 

במצב של גידול משמעותי בכמות הכסף נוצרת אינפלציה. לא מיידית אלא בטווח של 18-24 חודשים וזה בדיוק מה שקרה עכשיו.



כמות הכסף הגיע לשיאה בינואר 2022 ומאז היא יורדת וכנראה תמשיך לרדת בעקבות פעולות הפד אך כנראה בקצב מתון , בוודאי שלא בדומה לקצב עליית כמות הכסף המהלך 2021. 

בישראל המצב יותר טוב בהשוואה לארה"ב כאשר כמות הכסף עלתה בשנתיים בשיעור שבזמנים נורמליים היה לוקח כ- 5 שנים , אך מכיוון שהצמיחה בישראל יותר גבוהה, ההשפעה של הגידול בכמות בכסף היא פחותה. 

בהנחה שהבנקים המרכזיים יתרכזו במדיניות של הורדת אינפלציה שמשמעותה העלאת ריבית וצמצום מאזנים (QE הפוך) , כלומר מכירה של האג"ח שקנה הבנק המרכזי , השפעות המדיניות יראו בתוך כ- 12-18 חודשים מכיוון שאנו רק בתחילת גל העלאות השכר שאין ספק שיגיע על מנת לפצות על האינפלציה.

חשוב להבין כי היכולת של הבנק המרכזי להילחם באינפלציה היא מוגבלת. הגורם לאינפלציה היא בעיה פיסקלית  כלומר הוצאות הממשלה. בישראל המצב נראה לחלוטין בשליטה כאשר הגרעון הממשלתי נעלם לאור העליה בשיעור ההכנסות ממס אך בארה"ב המצב שונה , הגרעון הממשלתי גדול ולכן אני לא כל כך אופטימי בדיכוי מהיר של האינפלציה בארה"ב.

האמת היא שהאינפלציה היא הדרך היחידה של ארה"ב לצאת מהיקף החובות שצברה. כל מי שקנה אג"ח אמריקאי ישלם מס אינפלציה של 10%-25% בשנים הקרובות ואולי אף יותר כי לממשלת ארה"ב יהיה קשה לשלם ריבית על החוב שצברה עם הריביות יעלו באופן ניכר ללא הגדלת הגרעון וכך עד שהקונגרס והנשיא יחליטו לחתוך בהוצאות הממשל.

מבחינת המשקיעים הדרך הפשוטה להתגונן בפני האינפלציה היא באמצעות שוק המניות. החברות יעלו מחירים ובסופו של דבר הגידול הנומינלי ברווחים יפצה על ההפסד האינפלציוני אך יש חברות שיוכלו לשמור יותר טוב על תזרים המזומנים שלהם מאחרות. עסקי בנקאות המתבססים על פערי ריבית ייצרו תזרים יפה או חברות מוצרי צריכה שיעלו המחירים אך עסקים כמו השכרת רכבים שמחירי המכוניות החדשות הנדרשות לחידוש מלאי עולות יותר מאשר סבב החידוש הקודם , תזרים המזומנים יושקע במלאי ולא יתרגם לדבידנדים  גם אם הדוחות יראו כי החברה מרוויחה. 

בסביבה אינפלציונית עם מתווה עוליה של ריבית , די ברור כי חברות ממונפות יאלצו להוריד המינוף ובכך תיפגע ריווחיותם , וזאת במקרה הטוב. יש להניח כי לא מעט עסקים שרדו רק בגלל עלויות המימון הנמוכות וכשעידן זה יסתיים (וכלל לא בטוח שזה המצב) לחברות אלו יהיה קושי לשרוד במתכונתן.

על משקיעים, בעיקר בחברות נדל"ן בהם המינוף הוא חלק מבלתי נפרד מהעסק , לתת תשומת לב מיוחדת לשלשה  נושאים עיקריים:

1.  שיעור הריבית על האג"ח הנסחר של החברה. זו אינדיקציה לעלות מחזור החוב . לחברת נדל"ן המשלמת יותר מ- 4% לשנה יהיה קושי עיסקי להחזיק מינוף משמעותי ולהרוויח. על חברות אלו לממש נכסים ולהוריד מינוף , אם לא עושות זאת , יהיה קשה לראות תשואות שוק ממניות חברות אלו.
2. תזרים מפעילות - יש להתעלם מ "תזרים עפ"י ההנהלה" הוא מפורסם ללא התחשבות במרכיב ההצמדה על החוב הצמוד של החברה וכך הופך חסר משמעות לחלוטין. 
3. שיערוך נכסים והשפעתו על מינוף החברה - התרגלנו לשיערוך נכסים עולה בתקופה של ירידת הריבית. עליית ריבית תביא למהלך הפוך של שיערוך שמוריד את ערך הנכסים (בעיקר הנכסים מניבים). תנועת המספרים של שיערוכים שליליים הגורמים לירידה בהון העצמי, עליית המינוף במקביל לעליה בתשואות האג"ח מביאים לפשיטת רגל של החברה.  ב- 2009-2013 די היה בירידת שיערוך נכסים במצב של ריביות אפסיות להביא לגל פשיטות רגל של חברות נדל"ן מניב ויזמיות . זה לא קורה מייד אלא כתהליך אך המציאות היא כי לעסקי נדל"ן מאוד ממונפים קשה לשרוד תקופה של שיערוכים שליליים.  הפעם גם הריבית עולה דבר שיעצים את הלחץ בהיבט של מחזור המימון






יום חמישי, 2 ביוני 2022

משבר הנדל"ן - חלם פרדוקס שוק ההשכרה וסוף סוף תוכנית אינטליגנטית- פרסום חוזר

הפוסט פורסם במקור לפני 7 שנים ב- 6/2015.  אני חוזר אליו לאור ההשפעה של ביטול מס הרכישה על משקיעים שיצר גל ביקושים שהביא לקפיצת מחירי הדיור ולאור הכשלון המוחלט של המדינה ביצירת שוק שכירות מוסדי.

 =========

אני נדהם כל פעם מחדש מחוסר היכולת של הנהגת המדינה לראות בצלילות את הבעיה בנדל"ן  ולפעול באופן חד ומדויק ולתקנה במהירות ובמינימום עלות לציבור.

יש הסכמה רחבה כ שוק שכירות זמין, פעיל ועמוק הוא חיובי ביותר לשוק הנדל"ן, לכלכלה ולרווחת האזרח.

בישראל קיים שוק כזה, אך הוא שונה מהמקובל בעולם.

בעולם מקובלים פרויקטים גדולים להשכרה - בניינים ,מתחמים , שכונות שלמות המוקמים ומוחזקים בידי משקיעים - קרנות ריט - שבמניותיהם מחזיקים המשקיעים - אם באופן ישיר ע"י החזקת מניות של קרנות ציבוריות או בעקיפין מכיוון שקרנות ריט הן כלי השקעה מועדף על קרנות פנסיה.

בישראל השוק מורכב מדירות שנרכשות / מוחזקות ע"י בעלים פרטיים, ממומנות באמצעות משכנתאות כאשר הביטחונות למשכנתה כוללים גם התחייבויות אישיות של בעלי הדירה ומוצעות בשוק החופשי.

עפ"י הנתונים עשרות אחוזים ממלאי הדירות בישראל מיועד להשכרה ע"י "משקיעים"  ותשואת השכירות היא נמוכה משמעותית מהתשואה שקרנות הריט מקבלות בעולם.

במילים אחרות - בהשוואה לעולם , התחרותיות ומבנה שוק השכירות בישראל מביאים למחירי שכר דירה נמוכים מאוד ביחס לשווי הדירה וזאת  עדות ברורה לשוק חופשי, ללא כל רגולציה שפשוט עובד מצוין. השוק עובד כל כך טוב, שעל מנת לפתות משקיעים מוסדיים להיכנס לשוק השכירות המדינה "מפתה" אותם בסובסידיות אדירות או מנסה ליצור רגולציה מיטיבה עם המוסדיים - הכל על חשבון האזרח משלם המיסים.

לא רק זאת, מכיוון שהמחסור הבסיסי במשק הוא קרקעות מתוכננות המוכנות לבניה, המדינה מבקשת להקטין את הביקושים באמצעות העלאת המס על אותם משקיעים פרטיים המהווים הבסיס לאותו שוק יעיל ותחרותי שמתנהל לרווחת האזרחים. התוצאה הצפויה היא כמובן ירידה במלאי הדירות להשכרה שאינן עולות למדינה גרוש בעוד המדינה משקיעה מאות מליונים בהכנסת משקיעים מוסדיים לשוק על מנת להגדיל את המלאי -  ואם זה אינו חלם, אינני יודע מהו חלם!

לעומת המהלך החלמאי של העלאת המיסוי על רכישת דירה להשקעה , נראה כי ההצעה להלבין ולאשר חלוקת דירות מגורים ללא היתר היא הצעה מצוינת ואני חושב שיש בה את היכולת לשנות את מצבו של שוק הנדל"ן, למרות שההחלטה יכולה וצריכה להיות יותר אגרסיבית.

מדובר בהחלטה פשוטה - ניתן יהיה לפצל דירת מגורים אחת לשתי יחידות מגורים לצורכי מגורים / השכרה בלי לשאול אף אחד. זה למעשה הלבנה של מצב קיים מכיוון שלא מעט בעלי דירות להשכרה מפצלים דירתם כי הביקוש ליחידות קטנות גדול וההיצע קטן כי מזה שנים רבות הבניה החדשה בישראל היא של דירות בנות 4-5 חדרים, בעוד יש ביקוש גדול לדירות 1-2 חדרים מצד רווקים, גרושים, זוגות צעירים שמבקשים לגור בשכירות במחירים סבירים וללא שותפים.

מכיוון שיש מחסור בדירות קטנות להשכרה , תשואת ההשכרה על דירות קטנות גבוהה מזו של דירות גדולות והמחיר למ"ר של דירה קטנה גבוה משמעותי ממחיר למ"ר של דירה גדולה כך שהיכולת לפצל דירה קטנה משפיעה על המחיר שמשקיע מוכן לשלם על דירה שניתנת לפיצול (מעלה את המחיר) וכך המחסור בדירות קטנות משפיע על כל שוק הנדל"ן.

ההחלטה לאפשר פיצול חוקי תביא סוף למחסור בדירות קטנות. בהחלטה שאינה עולה שקל למשלם המיסים הישראלי ניתן לתקן את העיוות הגדול בשוק הנדל"ן - המחסור הכרוני בדירות קטנות.

מכיוון ששוק ההשכרה יעיל וגמיש, תוך חודשים בודדים יכנסו לשוק יחידות דיור מפוצלות ותוך כשנה ניתן יהיה להבחין בתוצאות - ירידה בשכירות של יחידות קטנות, ירידה יחסית במחירי הדירות הקטנות, ירידה שתשפיע על שוק הנדל"ן כולו. 
כך,  בהחלטה פשוטה אחת , ללא כל עלות למשלם המיסים הישראלי, מלאי יחידות הדיור בישראל יעלה משמעותית תוך תקופה קצרה.

הנקודה שיש לעמוד עליה היא ההגבלה בפיצול דירה ל- 2 יחידות בלבד . לדעתי אין מקום להגבלה זאת, אלא יש להגדיר מהיא "יחידת דיור"  ולתת לכוחות השוק לעבוד - מי שייקח דירת 5 חדרים ויפצלה ל- 3 יחידות תקינות רק יגדיל את מצאי היחידות.  כשהמצאי עולה המחירים יורדים- זו עובדה כלכלית. באופן זה  כל אותן יחידות לא מתוחזקות וכוכים שאינם ראויים למגורי אדם פשוט ייעלמו כי יוצרו פתאום אלטרנטיבות יותר טובות באותו מחיר ואף פחות מכך.

בשורה התחתונה - אישור פיצול דירות ללא היתר מהווה את הדרך המהירה והזולה ביותר להתמודד עם המחסור בדירות הקיים בישראל.

נ.ב.

כמה קבלנים מתחילים עכשיו לשנות תוכניות דירות לבניינים על הנייר על מנת שיתאימו לפיצול עתידי?


יום חמישי, 19 במאי 2022

המרצע יוצא מהשק - מדוע הליכוד נגד חיילי החובה בצה"ל?

 


במשך שנים אני כותב על העובדה שישראל היא אחת מהמדינות העשירות בעולם, מהדמוקרטיות הבודדות שיש בהם שרות חובה , היחידה בו שרות החובה ממושך (32 חודשים) והיחידה שפוטרת סקטורים שלמים מגיוס והיחידה שאינה משלמת שכר הוגן למשרתים ,למרות ששיעור השרות עומד על פחות מ- 50%.

כל השנים הללו היו תחת שלטון הליכוד וה- "מחנה הלאומי"....  חשבתי לתומי כי "המחנה הלאומי" על טהרת היהודים יהיה בעד חיילי צה"ל, אך העובדות הן אחרות לגמרי.

התנהלות המדינה במשך שנים הייתה ביזיונית  - החל האי האלעת שכר החובה במשך שנים עד שהורים פנו לבג"ץ בו הממשלה נלחמה בהורים - למעשה בחיילי החובה(!),  המשיך ביצירת פקדונות לחיילים משוחררים שניתן להשתמש בהם רק למטרות שקבעה המדינה , התעלמה מהמלצות וועדות בנושא קיצור שרות  וצפתה בלי לעשות דבר בשחיקת המוטיווציה לגיוס.

מתי שוצעה העלאה משמעותית של שכר חיילי החובה? רק כאשר צה"ל החל ללחוץ כי הציבור החל לעשוק בשערוריית הפנסיה , וצה"ל מצא שיתוף פעולה מלא עם הממשלה החדשה. אין ממשלה "לאומית" יש עליית שכר חובה! כיצד הנס הזה קורה? מדוע הליכוד במשך 12 שנות שילטון לא העלה את שכרר חיילי החובה באופן משמעותי? מדוע עמד מהצד? 

הסיפורים של "אין תקציב"  נועדו למטומטמים.  הממשלה קובעת סדרי עדיפות ואין שום בעיה של תקציב אלא הבעיה כולה טמונה ברצון פוליטי. זו עובדה שהודגמה - כשהיה רצון פוליטי, הוגדל שכר החיילים רגע אחרי שתקציב המדינה נסגר.

הסיבה האמיתית מתגלה כעת בוויכוח האופיזציוני על תוכנית "ממדים ללימודים" שאפילו הליכוד כאופוזציה לוחמת ולעומתית ביותר מעולם לא באמת יכול להתנגד לה. אז מההבעיה?

החרדים הם הבעיה. שמסבירים לליכוד שאם הוא יצביע בעד הצעת ממשלה בנושא שקרוב לליבו , הם יצביעו עם הממשלה בנושאים שקרובים לליבם.

ברגע זה מתגלה האמת הכעורה - החרדים מתנגדים לתוכנית "ממדים ללימודים" עד כדי איומים על הליכוד.   

מדוע החרדים מתנגדים לתוכנית? כי כל עלייה בתגמול חיילי חובה , לוחמים או אחרים , מגדילה את האטרקטיביות לגיוס של אלו שאינם מתגייסים .  מה שאזרחים משרתים רואים כמתן פיצוי הוגן על שרות חובה של אלו שממילא מתגייסים , החרדים רואים כאיום על מודל "אח הגיוס" שלהם.

מבחינתם אם צעיר חרדי יתגייס ויקבל שכר מינימום במשך 32 חודשים הוא יצא עם 172 אש"ח בשכר + מענקים שיחרור והטבות נוספות . 172 אש"ח זה כבר מתחיל להתקרב להון עצמי שנדרש עבור דירה בפריפריה ודירה זה תנאי לחתונה....      שומו שמים, העצמאות הכלכלית האפשרית של חרדי שיגיע להון עצמי משמעותי תהיה כל כך אטקרטיבית שתמשוך בחורי ישיבה לשרות בצבא במקום למות באוהלה של תורה תוך יצירת "אקו-סיסטם" של מוסדות לימוד ותפקידים בשכר , כבוד ויקר לעסקנים, מקושרים ויתר אנשי שלומינו. מה יעלה בגורלה של מערכת מפוארת זו שנבנתה בעמל של שנים של ישיבה בקואליציה?

אם ההתנגדות של החרדים כל כך גדולה (ומאוד מוצדקת מבחינתם) עכשיו ברור מדוע הליכוד , שהחרדים הם חלק אינטגרלי מ- "מחנה הימין" שלו , הוא נגד חיילי חובה.  הליכוד לא יכול לפעול לשיפור אמיתי בשכר ובתנאים כי  מנוגד לחלוטין לאינטרס קיומי של שותפיו לשלטון.  במילים אחרות , לחרדים יש ווטו אפקטיבי נגד חיילי צה"ל והליכוד משתף פעולה בשם השמירה על השלטון.

"המחנה הלאומי" הוא פיקציה. הליכוד התגלה כעבד נרצא של המפלגות החרדיות כאשר פגע במודע , בקודש הקודשים של הציונות הלאומית - כוח המגן העיברי המושתת על חיילי חובה.

כעת זו שעת המבחן של הליכוד - האם כאופוזציה יחדל להיות עבד לחרדים ונגד המחנה הלאומי ציוני?


יום רביעי, 4 במאי 2022

בזן , גזית-גלוב ביג טק 50, כלל ביטוח - מדוכאי המחיר - מלכודת או הזדמנות ? - עדכון 3 חודשים

חלפו 3 חודשים מהפוסט האחרון וכ- 6 מהמקורי (ראה מטה)  הבורסה ממשיכה בטלטלה שראשיתם ב-  2022 אך אפשר לבחון את התוצאות עד כה ביחס למדד החל מ 4/11/2021 מועד הפוסט המקורי:

מדד ת"א 125 עלה ב- 2.6%  מ- 1971 ל- 2022 נקודות

בז"ן -  עלתה מ- 90.7 ל- 146 + דבידנד של 6.5 אג  עליה של 68%

גזית גלוב - עלתה מ- 2443 ל- 2900 + דוידנדים   של 62 אג , עליה של 21% 

ביג טק 50 - ירדה מ- 554 ל- 380 , ירידה של 31%

כלל ביטוח ירדה מ- 8280 ל- 7100 ירידה של 14%

סה"כ ממוצע 11% , משמעותית מעל  למדד.

במבט קדימה , בזן אמורה להמשיך במסעה מעלה . לא רק שנהנית מאוד מהתאוששות לביקוש לנפט ופולימרים כאשר המרווחים הם בשיא  כל הזמנים , השוק גם מתחיל להבין את הערך הנדל"ני הטמון בחברה ואנו אולי בתחילתו של מאבק שליטה הנובע מיציאת החברה לישראל וכניסתם של נדל"נסטים .

למרות האמור לעיל ואף הדיבידנד שחזר לרמתו מ- 2018 , החברה נסחרת בכ- 20% פחות משוויה לפני הקורונה.

בגזית גלוב אין רגע דל , מאבק שליטה טוב למניה אך כאן הדברים מתפתחים קצת עקום. בסוף תהיה הכרעה ושווי החברה ישקף טוב יותר את שוויה לטווח ארוך.

בביג-טק 50 ההנהלה מזיעה. הפער בין ה NAV לשווי השוק גדל ל- 50% למרות רכישות עצמיות ובעלי עניין ואפילו רווחים ממימושים.  התוצאה היא שלא רק שלא יבוצעו בעתיד הקרוב הנפקת זכויות המגדילה את הנכסים אך מדללת מחזיקים שנכנסו ברמות מחירים גבוהות יותר אלא השותפות תחלק דבידנד בשיעור 100% מהרווח + החזר הון השווה להון שחזר מהמימושים כלומר השותפות תקטין את נכסיה. זו מכה רצינית לשותף המנהל שכן מונעת האפשרות של השקעה מחדש של ההון שהושקע בעבר.

חלוקת הדבידנד + החזר הון הצפויה עומדת על 0.85 ליחידה הנסחרת ב- 380. המשמעות היא כי רוכש היום יקבל כ- 23% מהשקעתו בחודשים הקרובים. 

בסוף 2021 לשותפות היו כ- 29 מש"ח במזומן והיום השותפות נסחרת בשווי שוק של 54 מש"ח. המשמעות היא כי בניכוי המזומנים, ברמת מחירים זו מקבלים תמורת 25 מש"ח שווי השקעות בסך 86 מש"ח , כלומר ב- 30 אג' על השקל.

כלל ביטוח - עדיין זולה מאוד, נסחרת בפחות מ 70% מההון העצמי



עדכון מ 7/2/2022

חלפו 3 חודשים מהפוסט המקורי והבורסה עברה טלטלה בתחילת 2022 אך אפשר לבחון את התוצאות עד כה ביחס למדד החל מ 4/11/2021 מועד הפוסט המקורי:

מדד ת"א 125 עלה ב- 3.9%  מ- 1971 ל- 2042 נקודות

בז"ן -  עלתה מ- 90.7 ל- 104.7 עליה של 15.4%

גזית גלוב - עלתה מ- 2443 ל- 3368 , עליה של 32.4% 

ביג טק 50 - ירדה מ- 554 ל- 441 , ירידה של 20%

כלל ביטוח ירדה מ- 8280 ל- 7412 ירידה של 11.5%


סה"כ ממוצע 4.1% , בדומה למדד.


בדיקה ל- 3 חודשים היא אנקדוטלית ולמעשה חסרת משמעות ובדיקת ההשקעה היא בפרספקטיבה של שנים לא חודשים , אך ה- "חצי השתלטות"   בגזית גלוב מעידה  שאיני לא היחיד שחושב שהמניה מאוד זולה והפוטנציאל גדול 



פוסט מיום4/11/2021

שווי שוק להון:

בז"ן - 0.71

גזית גלוב - 0.67

ביג טק 50 - 0.9

כלל ביטוח 0.75


השווקים בישראל התאוששו ובארה"ב הם אף שוברים שיאים אך נותרו חברות שעדיין נסחרות מתחת להונם העצמי והשאלה היא האם מדובר במלכודת או הזדמנות?

אינני מציע בפוסט זה ניתוח דקדקני של חברות כפי שאני בדר"כ מנסה לבצע לאג"ח אלא יותר הסתכלות רחבה של רכישת "סל זול" שעשוי להניב תשואה עודפת על המדדים.

בתי זיקוק - החברה נפגעה מעצירת הביקושים למוצרי נפט עקב הקורונה ונמצאת במוקד מאבק של הירוקים אך לא ניתן להתעלם מהתשתית התעשייתית הענפה של החברה, מגוון מוצריה וההתאוששות בביקושים לדלק ופולימרים. החברה נסחרה בשער 180 ממש לפני משבר הקורונה, אין סיבה ריאלית שלא תחזור לשם. בטווח הארוך תחום הפולימרים המתקדמים ואולי גם כלכלת המימן יהוו מנועי צמיחה משמעותיים.

גזית גלוב מזכירה לי את את אפי נכסים של 2013-2015 מלפני מספר שנים שהתקשתה להתאושש מהמשבר באירופה ואח"כ סבלה מהבעיות בחברת האם ונסחרה בכ- 30% מהונה העצמי למרות נכסיה המצויינים , כתבתי על אפריקה נכסים  בתחילת 2016 כשהוספתי המניה לתיק:

אפריקה נכסים - לדעתי השוק פשוט לא מבין את אפריקה נכסים.  כאשר החברה , המדורגת A3 , נסחרת בכ- 30% מההון העצמי שלה ו- כאשר 25% משוויה ההוגן מבוסס על נכסים מצויינים בישראל המשמעות היא כי השוק מעניק שווי של 15% מהשווי ההוגן של נכסי אפריקה נכסים בחו"ל  וזה בלתי סביר בעליל. 

לגזית הנהלה מצויינת , נכסים טובים וכאשר הקורונה תחלוף לגמרי החברה תחזור לפסי צמיחה. אם אפי נכסים נסחרת במכפיל הון של 1.36, גם גזית תגיע לשם בעוד מספר שנים. מדובר בתשואה של 100%.

ביג טק 50  -  זו "חיה" לא רגילה - שותפות המשקיעה בחברות הי-טק פרטיות , צומחות , בעלות שווי גבוה ולקראת הנפקה במגמה לממש לאחר ההנפקה ברווח.   כשהונפקה בפרמיה על ההון העצמי עוד הוסיפה ועלתה. המוסדיים נכנסו בשער 1000,  אך היום יש הזדמנות להיכנס במחיר של כ- 570 המהווה  90 אג' לשקל להון עצמי ולעניות דעתי  דרך יעילה לחשיפה לשוק שמשקיע פרטי קטן אינו יכול להגיע אליו. מי שרוכש מניות שיקח בחשבון שלהנהלה יש אינטרס עליון להגדיל את הנכסים וזה יתבצע באמצעות גיוסי הון , כפי שבוצע לאחרונה באמצעות הנפקת זכויות שגרמה להתמוטטות המחיר בשוק לפיכך צריך להיות עירניים ומכאן והלאה להשתתף בהצעת זכויות אם המחיר הוא מתחת להון העצמי. 

כלל ביטוח (וגם מגדל) - אין מה לפרט, מי שקורא הבלוג יודע שאני חושב שסקטור הביטוח יתחזק , בוודאי כשהבורסה עולה וחברה מרכזית בתחום תיסחר מעל ההון העצמי שכן התשואה להון תשתפר.