7 באוקטובר זו לא תאונה. זו מחלה קשה שהתפשטה בצבא

 

 7 באוקטובר זו לא תאונה. זו מחלה קשה שהתפשטה בצבא  הצהיר מפקד 8200 היוצא תת אלוף שיראל בפני פורום הסגל הבכיר בצה"ל  ,  כ-600 מפקדים.

טוען שיראל:

"כל המפקדים הכירו כי חמאס השמישו סימים ברחבי הרצועה והשמישו את נכסי החירום שלהם. ועכשיו לא ברורה הסיבה למה הם עשו זאת. היו גם סימנים מרגיעים, זה נכון, אבל אם היינו שואלים אדם סביר ברחוב, לא בוגר קורס קציני מודיעין או קורס מפקדי חטיבות, האם כאשר אלו הסימנים, כדאי שהטנקים יחכו בעמדות והמזל"טים יהיו באוויר, מה הוא היה אומר? וגם אם בלילה חושבים שזה רק תרגיל של חמאס, האם לא כדאי להיות מוכנים למול תרגיל של האויב במרחב הגבול? כל זה דורש שכל בריא ומפגש בין המודיעין למפקדים שעד כה לא תוחקר"

ה- 7 באוקטובר לא התרחש כפי שהתרחש רק בגלל טעות לילית של מקבלי ההחלטות. זו הייתה השגיאה האחרונה בשרשרת ארוכת שנים של שגיאות מערכתיות מהרמה של הדרג המדיני  תומך החמאס דרך בניין הכח הצבאי  , ביצורי הגבול ועד החלשת כיתות הכוננות , אי קיומה של תוכנית הגנה בפיקוד דרום , הגדרת סד"כ בקו ובכוננות הבסיסית של הכוחות בקו הגבול.  

תסמין המחלה היא אובדן היכולת של צה"ל, כגוף המורכב מאנשים מעולים, לפעול באופן סביר ובשכל בריא.  "מחלה" אני כותב עליה ללא סוף המתבטאת בכל  התחומים הקריטיים לתפקוד התקין של צה"ל כגון  בניין הכח, ארגונו וניהול כ"א. הדוגמאות האהובות עלי: ייצור טנקים חדשים (מרכבה 4) והוצאת "ישנים" משרות (מרכבה 3 , תהליך שהתהפך עם המלחמה) כאשר מה שחסר באמת אלו נגמ"שים מודרניים. צבא הנערך ללחימה בשטחים בנויים /  הרריים ללא נגמ"שי לחימה ובונה על סיוע של טנקים בשל אי התקנת תותח על הנגמ"ש הממוגן בעולם , קדנציות קצרות להחריד במטה גורמות  לברדק ניהולי , שיחרור כ"א מקצועי בגיל 42-45  מגלם אובדן ידע ארגוני עצום ופגיעה כלכלית במדינה בשל פנסיות גישור.

בעוד תסמיני "המחלה" ברורים וניכרים בעשורים האחרונים, מה גרם למחלה? ניתן להצביע על מספר גורמים עיקריים:

בטש"ת כיבוש - גורם סיכון היוצר בילבול בין שיטור אוכלוסיה כבושה לבין השחזת צבא קטלני. מחסור באימונים המלווה בפעילות שיטור ארוכה מקהה את חוד המפקדים והחיילים והפיכתו של צה"ל לצבא בט"ש כאשר בבוקרו של 7/10,  32 גדודים פרוסים באיו"ש בהשוואה ל-  4 מול עזה ו- 4 מול לבנון. 

Gold Plated  ("מצופה זהב") - גורם סיכון הדורש "הכי טוב" . הטנק הכי טוב, הנגמ"ש הכי טוב, המטוסים הכי טובים, המסוקים הכי טובים. גורם סיכון של מו"פ והחלטות רכש המובילים למחסור בציוד, בתחזוקה ואימונים. כשמגיע משבר, בדר"כ לאחר פשלה , מבקשים עוד תקציב לכסות על השגיאות.

חוסר מקצועיות. צבא זה מקצוע. בטחון לאומי זה מקצוע. אנשים אינטליגנטיים נופלים בפח שניסיון = מקצועיות. מינוי מפקדים חסרי השכלה רלבנטית לתפקידים מקצועיים זה פשע ניהולי. אף אחד לא מעלה על דעתו לקחת עו"ד שעבד בבית חולים ולמנות אותו למנהל מחלקת קרדיולוגיה או מנהל בית חולים. בצה"ל לוחם ללא השכלה רלבנטית יכול להיות ראש אגף מחשוב,   ר' אגף מודיעין או ראש אגף הלוגיסטיקה. כאשר הראש לא מקצועי , המינויים אותם הוא מבצע אינם אופטימליים שכן אין לו כלים  לאמוד את היכולת המקצועית של אנשי המקצוע הכפופים לו וכך הארגונים עצמם הופכים ללא מקצועיים דיים . לדוגמה  באופן זה אגף המודיעין מוותר על האזנה לרשתות קשר של חמאס או שההחלטות על הצטיידות אינן מבוססות על עבודת מטה ראויה ולהוכחת הדברים יש דוחות מבקר למכביר. 

"לא איום קיומי / אסטרטגי / מהותי" - או במילים אחרות: "עזוב אותי מהשטות הזאת יש לי דברים יותר חשובים להתעסק בהם" / "לא בסדר עדיפות" - איום המתחיל כקטן והופך לגדול אך ההתייחסות לא משתנה כתוצאה מאי הבנה (במילון הצה"לי - אי הפנמה) .    הדוגמאות הבולטות -  ביטול מדוכות עשן על טנקים חדשים טרום מלחמת לבנון השניה , ההתנגדות לכיפת ברזל, ההצטיידות המאוחרת בהגנה אקטיבית, ההתעלמות ממנהרות חמאס בצוק איתן ועד ההחלטה לא להיכנס אליהן במלחמת עזה שהחזיקה 5 דקות בלבד, איום מל"טים מתאבדים / רחפנים מול אפס נ"מ טקטי, אפילו לא בתכנון....

פוליטיקה ארגונית - חיל האוויר מתנגד ללווינים , לחץ , לכיפת ברזל , לחימוש משוטט ורחפנים. זרוע היבשה לא מצליחה לבנות חטיבה רב חיילית שלא לדבר על גדוד רב חיילי. מי אחראי על "אין נ"מ טקטי"? (כמובן שחיל האוויר...) , למה מפא"ת מפתחת את מחליף המרכבה (כרמל) ולא מנת"ק? מדוע מיצרים טנקים במרכז גוש דן בשנת 2025?

קדנציות קצרות / שיחרור קצינים מוקדם מדי - אי אפשר לנהל תהליכים ארוכים והנגזרת הישירה הינה :

התנפחות מטות - קדנציות קצרות גורמות לצמצום במספר הנושאים שבעל תפקיד במטה מסוגל ללמוד ולנהל באפקטיביות לאורך זמן וכתוצאה מזה כמות מנהלי הביניים אינה פרופורציונאלית אל מול ארגון שמנהליו נשארים בתפקידם 7 שנים. במקביל גופים "נחתכים" לתת ארגונים בגלל בדיוק אותה בעיה הגורמת לחוסר אפקטיביות. הדוגמה הבולטת היא חוסר היציבות אפילו במבנה המטה הכללי - הפקדה העליונה של הצבא בה מפוצלים / קמים ונסגרים אגפים / מפקדות כמענה ניהולי לנושאים שהטיפול בהם אינו אפקטיבי , אך הוספת עוד ארגונים רק מרעה את הניהול הכולל של הארגון. 

אפשר עוד לפרט , אך הדברים ברורים. לאחר משבר נהוג להביא "מטאטא חדש" ש- "יסדר את הצבא". זה לא עובד. הבעיה כאמור במקום אחר.

 

 

 

""וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט, שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ; וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַ עָשָׂהוּ, וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ"". פעם ראשונה - ממשלה לא ציונית בישראל!

 

ח"כ דן אילוז מהליכוד, תלמיד לשעבר בישיבת בכותל אומר דברים ברורים. יש בחרדים שהתפצלו מהיהדות ומבחינת היהודים האמיתיים, המאמינים בשיבת ציון ובניין הארץ , מדובר פשוט בכופרים.

כעת ברור כי ההמשלה הנוכחית אינה ציונית. מצד אחד תמיכה בחמאס ברוח התנועה המשיחית דתית פונדמינטליסטית המתייחסת למדינה ולחילונים כ- "חמורו של משיח" להקמת מלכות יהודה ובית מקדש ומצד שני כת חרדית פרזיטית שלא רק מסרבת לשאת בנטל הביטחון אלא יונקת את עטיני המדינה לפרנסתה בעוד רבים מבניה  מתבטלים באוהלנה של תורה (בכאילו) כלומר המדינה , העובדים והמשרתים הם "חמורו של עולם  הישיבות" שגם הוא מתפלל א לחזור לבית מקדש מלכות ודין תורה.

כעת ברור יותר מתמיד כי מדובר בממשלה בה חברים החפצים בכבוד וכח ומבחינת הבחירה בין טובתם האישית / מגזרית לטובת העם והמדינה היא ברור.  אין אידיאולוגיה , רק כסף. כפי שחזיתי, איומי הכת החרדית על הפלת הממשלה נעלמו. התקציב יעבוד בלי חוק גיוס. כל עוד הכסף זורם לישיבות ומממן לרבנים את הכח והכבוד ומפרנס משפחות רבות , אז קצת סנקציות על משתמטים זו לא סיבה לעזוב הממשלה.  נראה מה יגידו הרבנים כאשר 26 מש"ח שמקבלת הישיבה המעודד אי גיוס בשירה וששון, יועברו כמענק שנתי לחיילי החוד בחובה.  

בינתיים, מחלקים את השלל, מעבר ל- 5 מליארד הקואליציונים:

משרד ההתיישבות: עלייה מ-123 מיליון שקל בקריאה ראשונה ל-391 מיליון כעת (עלייה של 268 מיליון שקל, כ-320%).

משרד המורשת: עלייה מ-71 מיליון שקל בקריאה ראשונה ל-77.9 מיליון שקל כעת (עלייה של כ-7 מיליון שקל בהוצאה ו-6 מיליון שקל בעוד הרשאה להתחייב).

משרד ירושלים ומסורת: עלייה גבוהה גם כן מ-28 מיליון שקל בקריאה הראשונה ל-118 מיליון שקל כעת (עליה של 90 מיליון שקל ו-40 מיליון שקל בהרשאה להתחייב - בסך הכל יותר מ-420%). 

משרדי ממשלה שונים ולשכות של שרים: עלייה מ-786 מיליון שקל בקריאה הראשונה ל-1.08 מיליארד שקל כעת (עלייה של 299 מיליון שקל בלבד).

אני רק תוהה כיצד אזרחים עובדים ומשרתים שאינם משיחיים או חברי כת יכולים אפילו לשקול להצביע לממשלת זדון כושלת זו? 

בועות פיננסיות: מסחרור הצבעונים ועד לקריפטו – 400 שנים של היסטוריה חוזרת

 

ההיסטוריה הפיננסית רוויה בסיפורים על בועות, תקופות של עליית מחירים מהירה ולא רציונלית של נכסים, שבסופו של דבר מתפוצצות וגורמות לנזקים כלכליים עצומים. סרטון זה סוקר את ההיסטוריה המרתקת של הבועות הפיננסיות, החל מ"טירוף הצבעונים" בהולנד במאה ה-17 ועד לקריסת הקריפטו ב-2022, ומראה כיצד הפסיכולוגיה האנושית והדינמיקה של השוק נותרו ללא שינוי משמעותי במשך 400 שנה. המסע בזמן חושף דפוסים חוזרים ומלמד אותנו לקחים חשובים על חמדנות, פחד, והשפעתם על שוקי ההון.

טירוף הצבעונים (Tulip Mania) – הולנד, 1637: זוהי ככל הנראה הבועה הפיננסית הראשונה המתועדת. ביקוש אדיר לצבעונים, במיוחד זנים נדירים, הוביל לעליית מחירים אסטרונומית. אנשים מכרו את בתיהם ואת רכושם כדי לרכוש בצלים של צבעונים, מתוך אמונה наивная שהמחירים ימשיכו לעלות. בשיא הטירוף, בצל אחד של צבעוני יכול היה להימכר במחיר גבוה יותר מבית. כמובן, בועה זו התפוצצה בסופו של דבר, והותירה אחריה הרס כלכלי וחובות עצומים. הלקח הראשון והחשוב ביותר: מחירים של נכסים יכולים להתנתק לחלוטין מהערך הריאלי שלהם.

בועת הים הדרומי (South Sea Bubble) – בריטניה, 1720: חברת "ימיי הדרום" הבריטית קיבלה מונופול על המסחר עם דרום אמריקה. הציבור האמין כי החברה תרוויח הון עתק, והמניות שלה זינקו למחירים דמיוניים. אפילו מדענים מכובדים כמו אייזק ניוטון השקיעו בחברה. אך, בועה זו התפוצצה, וגרמה לפשיטות רגל של משקיעים רבים. הלקח המרכזי: גם אנשים אינטליגנטיים ובעלי ידע יכולים להיסחף אחר טירוף השוק.

בועת המיסיסיפי (Mississippi Bubble) – צרפת, 1720: במקביל לבועת הים הדרומי, צרפת חוותה בועה דומה. חברת המיסיסיפי, בראשות ג'ון לו, קיבלה מונופול על המסחר עם לואיזיאנה. השמועות על עושר עצום פוטנציאלי גרמו לעלייה חדה במניות החברה. גם בועה זו התפוצצה, והותירה אחריה משבר כלכלי עמוק בצרפת. הלקח שנלמד: הבטחות שווא וספקולציות חסרות בסיס יכולות להוביל לאסונות פיננסיים.

קריסת הבנקים (Banking Crisis) – בריטניה, 1825: גל של ספקולציות והלוואות חסרות אחריות הוביל לקריסת בנקים רבים בבריטניה. המשבר התפשט במהירות והשפיע על כלכלות אחרות. לקח חשוב: מערכת בנקאית יציבה היא חיונית ליציבות פיננסית.

בהלת הזהב (Gold Rush) – קליפורניה, 1848: הבהלה לזהב בקליפורניה, אף על פי שאינה בועה פיננסית במובן הקלאסי, מדגימה את ההתנהגות האנושית הקיצונית כאשר מדובר בעושר פתאומי. אנשים נהרו לקליפורניה בתקווה להתעשר במהירות, אך רבים מצאו את עצמם חסרי כל. הלקח: הזדמנויות מהירות להתעשרות צריכות להיבחן בזהירות.

הקריסה של 1929 (Wall Street Crash of 1929) – ארצות הברית: היסטוריה חוזרת. שוק המניות האמריקאי חווה תקופה של עלייה חסרת תקדים בשנות ה-20. השקעות במינוף גבוה והערכות שווי מופרזות הובילו לבועה אדירה. הקריסה של 1929 סימנה את תחילתו של השפל הגדול. לקח מכריע: מינוף גבוה מגביר את הסיכון ומגביר את הנזק בעת קריסה.

בועת הדוט-קום (Dot-com Bubble) – סוף שנות ה-90: ההתפתחות המהירה של האינטרנט יצרה גל של השקעות בחברות טכנולוגיה חדשות, רבות מהן ללא מודל עסקי ברור. המחירים של מניות הדוט-קום עלו בחדות, למרות שהחברות עצמן לא הרוויחו כסף. בועה זו התפוצצה בתחילת שנות ה-2000, וגרמה להפסדים כבדים למשקיעים. הלקח: השקעה בטכנולוגיות חדשות דורשת הבנה מעמיקה של העסק והפוטנציאל שלו.

משבר הסאבפריים (Subprime Mortgage Crisis) – 2008: משבר הסאבפריים נגרם על ידי מתן הלוואות משכנתא ללווים בעלי סיכון גבוה, ואריזתן לתוך מכשירים פיננסיים מורכבים. כאשר מחירי הנדל"ן החלו לרדת, רבים מהלווים לא יכלו לעמוד בהחזרים, והמערכת הפיננסית העולמית עמדה בפני קריסה. לקח חשוב: סיכונים במערכת הפיננסית יכולים להתפשט במהירות ולהשפיע על כל העולם.

בועת הקריפטו (Crypto Bubble) – 2021-2022: העלייה המטאורית של מטבעות קריפטוגרפיים כמו ביטקוין ואתריום יצרה בועה חדשה. המשקיעים נמשכו לפוטנציאל לתשואות גבוהות, אך שוק הקריפטו ידוע בתנודתיות קיצונית. הקריסה של 2022, שבה שווי שוק הקריפטו ירד ביותר משני טריליון דולר, הוכיחה שוב כי בועות יכולות להתרחש גם בשווקים חדשים. הלקח האחרון (עד כה): גם נכסים חדשים ו"מהפכניים" יכולים להיות קורבנות של ספקולציות וטירוף השוק.

לסיכום, ההיסטוריה של הבועות הפיננסיות מלמדת אותנו לקחים חשובים על הפסיכולוגיה האנושית, חמדנות, פחד, והשפעתם על שוקי ההון. הבנת הדפוסים החוזרים של בועות יכולה לעזור לנו להימנע מטעויות דומות בעתיד. חשוב לזכור כי שוק ההון תמיד יהיה נתון לתנודות, וכי השקעה צריכה להתבסס על ניתוח מעמיק וזהיר, ולא על אופוריה זמנית.

השקעה בשוק ההון: 10 כללי הזהב של ג'ק בוגל להצלחה בהשקעות

 

ג'ון בוגל, מייסד ומנכ"ל קבוצת ואנגארד, נחשב לאחד מחלוצי ההשקעות המודרניות. הוא האיש שעומד מאחורי הקמת קרן האינדקס הראשונה, מהלך שחולל מהפכה בעולם ההשקעות והנגיש את שוק ההון למיליוני משקיעים ברחבי העולם. בוגל האמין כי השקעה פשוטה, זולה ובעלת טווח ארוך היא הדרך הטובה ביותר להצלחה בשוק ההון. עקרונות ההשקעה שלו, המבוססים על מחקר מעמיק וניסיון רב, נותרו רלוונטיים וחשובים גם כיום.

 10 כללי הזהב של ג'ק בוגל להצלחה בהשקעות:

1. השקיעו לטווח ארוך: בוגל הדגיש שוב ושוב כי השקעות צריכות להיות מתוכננות לטווח ארוך, ולא כניסיון לתזמן את השוק. הוא האמין כי ניסיון לתזמן את השוק הוא כמעט בלתי אפשרי ורוב המשקיעים שמנסים לעשות זאת, בסופו של דבר מפסידים. השקעה לטווח ארוך מאפשרת למשקיעים לרכב על גלי השוק, להתגבר על תקופות של ירידות זמניות וליהנות מהצמיחה ארוכת טווח של הכלכלה. כפי שאני חוזר וכותב "אינני יודע לתזמן את השוק...". 

2. השקיעו במדדי שוק רחבים: בוגל היה חסיד נלהב של השקעה במדדי שוק רחבים, כמו S&P 500. הוא טען כי מדדים אלו מציעים פיזור רחב של השקעות ומאפשרים למשקיעים להשתתף בצמיחה של כלל השוק, במקום לנסות ולבחור מניות בודדות. בחירת מניות בודדות כרוכה בסיכון גבוה יותר ודורשת מחקר מעמיק, שלרוב המשקיעים אין את הזמן או הידע הנדרש לכך. הצד השני הוא שלזה שיש את הזמן והידע , התגמול אמור להיות תשואה גבוהה ממדדי השוק.

3. שמרו על עלויות נמוכות: אחד העקרונות המרכזיים של בוגל היה שמירה על עלויות השקעה נמוכות ככל האפשר. הוא טען כי דמי ניהול גבוהים ועלויות מסחר שוחקות את תשואות ההשקעה ופוגעות ברווחים של המשקיעים. הוא המליץ לבחור קרנות אינדקס בעלות דמי ניהול נמוכים ולבצע כמה שפחות עסקאות מסחר. נכון כמובן גם למשקיעים עצמאיים, בחרו פלטפורמת מסחר זולה ככל האפשר.

4. היו סבלניים: השקעה מוצלחת דורשת סבלנות. בוגל הדגיש כי חשוב להימנע מתגובות אימפולסיביות לתנודות בשוק ולשמור על אסטרטגיית השקעה עקבית. הוא האמין כי השוק יכול להיות תנודתי בטווח הקצר, אך בטווח הארוך הוא נוטה לעלות.

5. הימנעו מתזמון שוק: כאמור, בוגל האמין כי תזמון שוק הוא כמעט בלתי אפשרי. הוא הזהיר מפני ניסיונות לתזמן את השוק על ידי קנייה ומכירה של מניות בזמנים "נכונים". במקום זאת, הוא המליץ על אסטרטגיה של השקעה פסיבית וקבועה. יש לדעתי חריג בעניין  תזמון טקטי של השוק והוא קשור לארועים משבריים מתפרצים אשר אינם ניתנים לצפיה אלא אולי להבנה בדיעבד  (ברבור שחור). ככלל אצבע ארועים אלו יוצרים הזדמנות קניה. טקטית לא ניתן לחזות את השפל בשוק אך כאשר ניתן להבין מה הארוע ומה תהיה השפעתו לטווח הבינוני, למסחר טקטי של ניצול הירידות , גם ללא תחזית עד כמה הן יעמיקו עוד , היא בדר"כ אסטרטגיה ריווחית.

6. פזרו את ההשקעות: פיזור השקעות הוא אחד מעקרונות היסוד של השקעה נכונה. בוגל המליץ על פיזור השקעות בין סוגי נכסים שונים, כמו מניות, אג"ח ומזומן, וכן בין מדינות ואזורים שונים בעולם. פיזור השקעות מסייע להפחית את הסיכון הכולל של תיק ההשקעות.

7. השקיעו באופן קבוע: השקעה קבועה, ללא קשר לתנאי השוק, היא אסטרטגיה יעילה לבניית הון לטווח ארוך. בוגל המליץ על השקעה קבועה של סכום כסף קבוע, למשל, מדי חודש או רבעון. אסטרטגיה זו מאפשרת למשקיעים לנצל את תנודות השוק ולקנות יותר מניות כאשר המחירים נמוכים ופחות מניות כאשר המחירים גבוהים.

8. היצמדו לתוכנית: חשוב שתהיה לכם תוכנית השקעה ברורה ותישארו נאמנים לה. בוגל הדגיש כי חשוב להימנע מסטייה מהתוכנית עקב רגשות או פחד. הוא המליץ על כתיבת תוכנית השקעה מפורטת וסקירתה באופן קבוע. אני מייסם זאת באמצעות כתיבה פומבית המכריחה אותי לעסוק  בכתיבת "תזת השקעה"  נהירה והגיונית.  

9. השקיעו במה שאתם מבינים: בוגל המליץ למשקיעים להשקיע רק במה שהם מבינים. הוא הזהיר מפני השקעות מורכבות או מסוכנות שאינם מבינים. הוא האמין כי חשוב להשקיע רק באפיקים פשוטים וברורים.  

10. היו עצמאיים: בוגל עודד משקיעים להיות עצמאיים ולקבל החלטות השקעה מושכלות בעצמם. הוא הזהיר מפני הסתמכות על עצות של יועצים פיננסיים שעלולים להיות מוטים. הוא האמין כי משקיעים צריכים ללמוד על שוק ההון ולקבל החלטות בעצמם.  זו העצה הכי טובה. ללמוד  - פורמלית ולא פורמלית , מהנסיון שלך  - וזו אחת הסיבות לכתיבת הבלוג ומהנסיון של אחרים (ספרים). 

עשרת הכללים של ג'ק בוגל מציעים גישה פשוטה ויעילה להשקעות. על ידי יישום כללים אלו, תוכלו להגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה שלכם בשוק ההון. יחד עם זאת חשוב לזכור כי "הריצה" העולמית להשקעה במדדים יוצרת פערי תמחור  אל מול ני"ע שאינן נכללים במדדים כלל או נכללים במדדים ששיעור השקעה בהם נמוך יותר. אם מישהו מחפש נושא לתזה במימון / שוק הון , שווה לחקור פערים אלו.