כיצד לממן את מבצע צוק איתן?

מלחמה עולה כסף.

ובסוף המלחמה צריך לדאוג למימון ההוצאות - השאלה היא כיצד עושים זאת בדרך הכי נכונה.

עד כה , העלויות אינן גבוהות מאוד וניתן לטפל בהם בקלות:

הטיפול בחלק האזרחי הוא הקל ביותר - קרן מס רכוש - יש בקרן מעל ל 5 מליארד ש"ח ותפקידה זה לכסות נזקים אזרחיים.

הטיפול בחלק הצבאי מורכב קצת יותר:

0.8 מליארד נמצא בבסיס התקציב של צה"ל  - רזרבה לפעילות "מלחמתית"
כ - 1 מליארד ש"ח אלו הוצאות שתוכננו על מילואים / טייסים לצורכי אימונים  - האימונים פשוט התקיימו באופן מרוכז

2.4 מליארד הם הוצאות אמיתיות שיש לכסות  - ימי מילואים עודפים, תחמושת, דלק , תחזוקה ושיקום ציוד.

אני מניח שמעבר לעלויות הלחימה, ידרשו מספר "פרויקטי חרום" של צה"ל לשפר את הדרוש שיפור לאור לקחי המלחמה:

החל מהאצת פרויקט המיגון האקטיבי לרק"מ, טיפול במנהרות (גם בצפון)  , מיגון יותר טוב לשטחי ההערכות (נגד פצמ"רים) ,  חיזוק מיגון ישובי גבול עזה ובוודאי יש עוד לקחים - אני מניח שצה"ל יקבל עוד 2.5 מליארד לטובת הנושאים הללו

כלומר ביחד מדובר על 5 מליארד תוספת תקציב לצה"ל.

המקור הנכון להגדלת התקציב הוא אחד בלבד: הגדלת הגרעון - ואסביר מדוע.

הנימוק הראשון נגד הגדלת גרעון הוא הנימוק האינפלציוני - אך נימוק זה אינו אינו רלבנטי להיום - לא רק שאין אינפלציה, הוצאות צבאיות "טהורות" של רכישת דלק, תחמושת , שיקום ציוד ורכש טכנולוגיה - אינם מחוללי אינפלציה שכן אין "תחרות" על משאבים בין המדינה לאזרחים - יתרה מכך - חלק גדול מכך הוא ייבוא  - שיתרום למאבק בתחזקות השקל.
תשלום בגין ימי מילואים אינו יוצר אינפלציה כי הוא למעשה מפצה חלקית את המשק על אובדן תפוקה ושומר על הביקושים שך הסקטור הפרטי מירידה.

הנימוק  השני כלפי גרעון הוא  הגדלת הוצ' מימון של הממשלה - הריבית הארוכה במשק היא מהנמוכות בהיסטוריה - הגדלת הגרעון בעת הזו היא הזולה האפשרית.

למעשה , הגדלת הגרעון נועדה למנוע קיצוץ בפרויקטי תשתית  - זה הדבר הכי קל לעשותו שיש צורך תקציבי חד פעמי  ולא רוצים להעלות הגרעון - פשוט מקטינים את תקציב הפיתוח של מע"ץ ורכבת ישראל ב 2-3 מליארד ש"ח והבעיה נפתרת , אם עוד צריך אז מקצצים ממשרד הבריאות או החינוך - אז שם יבנו פחות בתי ספר , מרפאות ובתי חולים או מעלים מיסים....

נכנסנו ללא כוונה  לסיטואציה עליה כתבתי על הצורך להעלות את הגרעון ל 7% מהתל"ג -  צריך לנצל זאת באופן חכם.

להוריד ריבית ל- 0

ב 30 ליוני בפוסט מה ניתן לעשות מול התחזקות השקל סיכמתי כי בהינתן שמדינת ישראל ומשרד האוצר בפרט  לא עושים  דבר רלבנטי מול התחזקות השקל,  לבנק ישראל לא תהיה ברירה אלא להוריד את הריבית.

ירידת הריבית הגיעה, אך לדעתי בנק ישראל טעה.

הורדת ריבית של 0.25%  לא מזיזה לכלום.

אם המטרה היא לגרום לפיחות בשקל - יש להוריד הריבית ל - 0. רק השוק של הספקולנטים מהמהלך היה מוציא להם החשק מלהמר על השקל.

בנק ישראל כנראה לא שם לב, שלמרות שיש לחימה שגורמת לירידת ביקושים  (הקטנה ביבוא) הדולר ממשיך להחלש- מה יקרה שהמשק ימשיך לצמוח?

הורדת ריבית ל - 0 מוציאה את בנק ישראל מהמשחק של ההגנה על השקל , ומי שישאר במשחק זה משרד האוצר  - והחבר'ה באוצר יאלצו לקחת אחריות על חלק מהשטויות שהם עושים , כי לא ניתן יהיה להאשים אף אחד אחר בהתחזקות השקל.

כל מי שעכשיו יצעק שהורדת ריבית ל- 0 תגרום לניפוח שוק הדיור - שירגיע. עם כל המגבלות שהטיל בנק ישראל על המשכנתאות  , ההבדל בעלות הריבית של 0.5% ל - 0% היא זניחה  - 40 ש"ח לחודש לכל 100,000 ש"ח הלוואה שרלבנטי רק למסלול הריבית המשתנה (הפריים) שלכל היותר יכולה להיות 1/3 מהמשכנתה - כלומר מי שלוקח 1 מליון ש"ח משכנתה, 333,000 אלף זה בפריים, אז ההחזר יורד ב - 132 ש"ח, מתוך החזר  של כ 6,000 ש"ח בחודש -  זה זניח.

מדד ביק מאק - 2014

כמו בכל שנה , האקונימיסט מפרסם את המדד שאמור להיות אמד לחוזקו של כל מטבע ביחס לכח קניה כפי שמתבטא במחיר של מוצר סטנדרטי - הביג מאק.

כמובן שבישראל עם דרישות כשרות מיוחדות יש הטיה מסויימת במחיר אל מול מדינות ללא כשרות - אך זו הערת צד שאינה צריכה להפריע לתרגיל האינטלקטואלי הנחמד.

מתרגיל אינטלקטואלי שהחל ב 1986 , הפך המדד לנושא כלכלי רציני, ובעקבות זאת עבר תיקון מתבקש - מכיוון ששכר עבודה המדינות עשיורות גבוה משכר עבודה במדינות עניות, יש לבצע תיקון למדד שיתחשב בעובדה זו  - ולכן בטבלה מטה יש קו רגרסיה אדום בין מחיר הביג מאק לתוצר לנפש (GDP) של כל מדינה.

הנתונים כאן הם עפ"י המדד שאינו מתוקן:

מי שקורא את הבלוג יודע שאני טוען שישראל היא מדינה עשירה, ולכן זה טיבעי שהמטבע יתחזק - והקרב של בנק שראל על שערי החליפין הוא קרב מאסף לצורך קניית זמן לתעשיה הישראלית להתאים עצמה לשערי החליפין.

ממדד הביג מאק ניתן ללמוד כי באופן שיפתיע רבים, ובניגוד מוחלט לרוב המדינות שנבדקו,  השקל נמצא מאוד קרוב לנקודת שיווי המשקל בוודאי אם משווים את מרחק רוב המדינות משיווי המשקל.
הנתונים נראים תקינים לאור "שכנותיה" של ישראל במדד - גוש היורו, ארה"ב, בריטניה וקנדה שיחדיו מהווים את הרוב המכריע של סחר החוץ הישראלי - כלומר אנו צרכים לבחון את חוזק השקל באופן יחסי לחוזק המטבעות של שותפי הסחר שלנו - ומצבנו לא רע בכלל.  

עפ"י המדד, שער השקל היה צריך להיות מפוחת בכ 7% (שער שקל -דולר של 3.65) על מנת להגיע לאיזון מלא לעומת פיחות נדרש של 3.3% בגוש היורו - אם אנו זוכרים כי בגוש היורו אין הוצאות כשרות , אז ברור שההפרש , אם כלל קיים , בין ישראל לגוש היורו - הוא זניח לחלוטין - כלומר פיחות של כ- 3% בדקל יביא לשער של  3.5 שקל לדולר ומשקף שיווי משקל  - עפ"י מדד הביג מאק.

על תוצאות עפ"י מדד הביג מאק המתוקן - בהמשך.

צוק איתן - פתאום אני ובנט מסכימים

בתחילת המבצע כתבתי על מה צריכות להיות מטרות המבצע וכיצד להגיע לשם

העלות הכלכלית של להשאיר את המצב הנוכחי על כנו הולכת ועולה  - מבצע זה יעלה כ 4 מליארד ש"ח בהוצאות / נזקים ישירים ועוד כ 3-5 מליארד  בנזקים עקיפים למשק - אי אפשר לחזור על הרצף של מבצעים כל 2-4 שנים אל מול עזה.

יש לשנות את המציאות - ולא את תפיסת המציאות כפי שהספינים מהנהגת המדינה וצה"ל מנסים לעשות.

פרוק מנהרות החמס במחיר של 42 הרוגים , 5 מליון תושבים תחת אש רקטות כבר 3 שבועות , שדה תעופה שנסגר - זו לא הצלחה , זה אפילו לא תיקו. צה"ל פועל כגוליית כבד שפועל עם ראש בקיר ולא כגוף זריז עם תחבולות שמוציא את האוייב משיווי משקלו.

עובדה היא שישראל מורתעת ע"י החמס מלהשיג הכרעה קצרה וברורה  - כבר 3 שבועות.

הסיבוב הזה פשוט לא יכול להסתיים בפחות בנוקאוט מוחלט - הנהגת החמס עם פלנלית על העיניים, הרשות הפלסטינית שולטת בשטח בגיבוי העולם וחופש פעולה לצה"ל.

העולם ימחא כפיים, החיזבאללה יורתע שוב - וגם איראן תבין המסר.

צריך לעשות זאת מהר, חזק ולא אלגנטי.

היום,  בנט -  שאינני נמנה על מצביעיו -  מביע זאת בדרכו המיוחדת ובאופן ברור:

צומת דרכים היסטורית: עכשיו הזמן להכריע ** מדינת ישראל מצויה ברגע הכרעה היסטורי. אפשר להכריע את חמאס ולפרק אותו מטילים ומנהרות. ** להביא את הרצועה להיות כמו יהודה ושומרון: ללא מפעלי טילים, משגרים, רקטות ומנהרות. מקום שצה"ל שולט ומונע התעצמות הטרור. אפשר לסיים עם חזית הדרום העזתית אחת ולתמיד. ** להוכיח לאויבינו, שכנינו, לעולם כולו ולעצמנו: אפשר להכריע את הטרור האיסלמי. לראשונה, מזה שנים, זה בהישג יד. ** לאחר שלושה שבועות לחימה, תוך תשלום מחיר כבד, הגענו למצב הבא: - חמאס מוכה קשות, אך לא חוסל. - לוחמי צה"ל "הסירו את החלודה" ומצויים בכשירות שיא. - העולם מבין שאין לנו ברירה אלא להילחם על ביתנו. - עם ישראל מאוחד כפי שלא היה שנים. - העורף חסון. כיפת ברזל, הפעם, פועלת בצורה כמעט מושלמת. ** חמאס נואש להפוגה לצורך התחמשות מחדש, רענון כוחו, והיערכות חדשה לפגיעה בכוחותינו. ** בדומה לקרב אגרוף שהצד השני נפל לרצפה. הפוגה עכשיו היא כמו להושיט יד ליריב, להרים אותו, לתת לו לשתות ולהתרענן. ** עכשיו, דווקא עכשיו, אסור להסיר את הרגל מהדוושה. עכשיו הזמן לנחישות. ** מה צריך לעשות? מדינת ישראל צריכה להגדיר את היעד: פירוז חמאס מטילים וממנהרות באופן קבוע ומפוקח. ** היעד: הרצועה כמו יהודה ושומרון. ** תמורת פירוז זה, נסכים לשלל של הקלות כלכליות, שהרי אין לנו עניין לפגוע בתושבי עזה. מרגע שהגדרנו תנאי בסיסי זה, פירוז, ממשיכים בלחימה עד שמשיגים את זה: בהסכמה או בכוח. ** זהו. ** לא הפסקות אש. לא הפוגות. לא דיונים. יש לכם את מספר הטלפון שלנו. כאשר אתם מוכנים לפירוז תתקשרו. אחרת, אנחנו דוהרים קדימה. ** נסראללה מסתכל. דעאש מסתכל. איראן מסתכלת. העולם הערבי מסתכל. אירופה וארה"ב מסתכלים. עם ישראל מסתכל. כולם ממתינים לראות האם ישראל תאזור עוז להכריע את חמאס אחת ולתמיד. אני מאמין שהקבינט הבטחוני, בהובלתו של ראש הממשלה נתניהו, יידע לקבל את ההחלטה הנכונה. ** עכשיו הזמן.

ההתאוששות נמשכת - תביעות אבטלה שבועיות - חזרה ל 2007!

גרף מתאר תביעות אבטלה חדשות ברמה שבועית - ממוצע של 4 שבועות - אני בהחלט חושב שהגרף מדבר בעד עצמו - רמה של 300,000 תביעות חדשות בשבוע היא רמה נמוכה לכל הדעות.

מגמה חדה וברורה של שיפור בנתונים, למעשה המצב היום טוב יותר מההתאוששות מהמיתון של 91 בו רק ב 1999 רמת התביעות ירדה לרמה אותה אנו רואים היום.
למעשה , למרות שמכל הבחינות בכלל ובתחום התעסוקה בפרט המיתון של 2008 היה קשה הרבה יותר מהמיתון של   - 2001  לנתוני התביעות החדשות אחרי 2001 לקח 4 שנים להגיע לרמה הנוכחית , ואילו מהמיתון של 2008 לקח כ 5 שנים. 

כאשר אנשים אינם מפוטרים ובמקביל מי שמחפש עבודה מוצא גם בלי להגיע ללשכת התעסוקה  - הכיוון הוא אחד - ירידה ברמת האבטלה.

מכיוון שירידה ברמת האבטלה תביא בהכרח עליית ריבית, אני באופן חגיגי מודיע שהפסקתי לנסות להבין מדוע התשואות של האג"ח הארוך יורדות במקום לעלות....

הפוזיציה שלי ב TMF לא מתקדמת לשום מקום ובמקביל עלויות השאלת הנייר הם גבוהות מאוד  - 10% שנתי !

זו פוזיציה שבהחלט לא מתנהגת עפ"י הרציונל שלי וגורמת להפסדים - ושוב מגיעים להתלבטות  - מי טועה? אני או השוק?


במסקנה  אעדכן בפוסט נפרד.

כמה זמן ה VIX יכול להיות נמוך ?

אחת הבעיות של מי שהתחיל לעסוק בשנים האחרונות בנושא ה VIX ללא לימוד מעמיק של ההיסטוריה , היא היצמדות לערכים הגבוהים של ה VIX במהלך משבר 2008 והשנים שלאחריו כאמד ל "כמה ה VIX צריך להיות שווה....".

כמובן שכל העניין חסר בסיס, אך לכל אורך מה שכיניתי "החזרה לנורמליות" בערכי VIX , תמיד נשמעו טענות כי ה VIX "נמוך מדי" - וזה לא משנה אם זה היה בערכים של 25 , 20 או 15. כמובן מי שפעל לפי ההנחה כי אכן ה VIX "נמוך מדי"  הפסיד כסף רב.

מי שעוקב אחרי הבלוג  יודע כי אאני מייחס חשיבות רבה לערכו של ה VIX  כי כאשר ה-  VIX נמוך הסכנה הנגזרת היא תנודתיות אחוזית גבוהה בערכי VIX - תוספת של 2 נקודות ב בשער VIX  של 20 מהווה 10% עליה, אך תוספת 2 נקודות  בשער 12 מהווה עליה של  16% וחובה לתת את הדעת לכך, אך אינני טוען כי ה VIX ב 12 הוא "נמוך מדי".

מעצם טיבעו ה VIX הוא מדד שחוזר לממוצע הרב שנתי שלו - כ 18,  אך החזרה לערכי הממוצע עשויה להיות ארוכה  - אפילו ארוכה מאוד אך אין ערך "נמוך מדי" - אך יש ערכים בהם ההסתברות לעליה של 20% ב VIXגדולה משמעותי מירידה של 20% ב VUX - ולהפך - ולעובדה זו יש השפעה על אסטרטגיית ההשקעה.

אז כמה זמן ה VIX יכול להישאר נמוך?



הגרף מעלה מראה באופן ברור את תנועת הסינוס סביב ה 20 במחזורים של שנים לא מעטות:

• תקופה ארוכה של כ 7 שנים  (אמצע 91 עד 1998) שנים בהם ברוב המכריע של הזמן ה VIX היה מתחת ל 20 
• אחריה תקופה של 5 שנים  (  תחילת 1998-2003) שנים שרוב הזמן ה VIX היה מעל 20 
• ואז שוב - 4 שנים  (2003-2007) בהם ברוב המכריע של הזמן ה VIX היה מתחת ל 20 
• לאחריהם משבר 2008 -   4 שנים עם ערכי VIX גבוהים
• וכעת מאמצע 2012 - שנתיים של VIX הנמוך מ 20

חשוב לציין וזה מאוד רלבנטי לאסטרטגיית ההשקעה - גם בתקופות של "VIX נמוך" יש ל VIX תנודתיות , לעתים משמעותית מאוד שיוצרות הזדמנויות  השקעה אך טעות בקריאת המפה ופרוש לא נכון של קפיצה ב VIX כאירוע חריג במקום התפתחות משבר ארוך - עשויה להיות מאוד יקרה - לי זה גרם להפסדים גדולים ב 2011.

לאור כל זאת, יש שתי אפשרויות העומדות בפני מי שמבקש לקצור את "דיבידנד השונות" -

הראשונה - כאשר ה VIX מגיע לערכים מאוד נמוכים ( 12-13 ומטה) - להמתין בחוץ לקפיצה ב VIX ואז להשקיע - לתת לפוזיציה לקטון ובמידה ושוב חוזרים ערכי VIX  נמוכים - לצאת או להישאר - אך לא להגדיל הפוזיציה ולתת לה להישחק עד הקפיצה הבאה

השניה - לבצע אסטרטגיות של השקעה ה VIX  נמוך וכאשר יש קפיצה ב VIX פשוט לסגור את חלק הגידור של הפוזיציה

כמובן שניתן לשלב בין שתי הגישות  - כל אחד עפ"י רמת הסיכון שהוא מוכן לשאת.

תשואות הקרן בישראל - 2012 עד מחצית 2014

התיק בישראל מורכב בעיקרו מאג"ח בסיכון גבוה, עם אחוז קטן של מניות.

הרעיון המרכזי הוא שרכש תיק מפוזר של אג"ח בעל תשואה לפדיון גבוהה, אך עם סיכון בינוני להפסד משמעותי של קרן ייתן תשואות גבוהות לאורך זמן.

התיק נבנה במהלך 2012 לאור התשואות האטרקטיביות בשוק הקונצרני והוא תיק סטטי למדי - האחזקה באג"ח היא עד לפדיון או שהוא מגיע לתשואה לפדיון יחסית נמוכה המצדיקה החלפתו באג"ח אחר.

מדד השוואה

לאור האמור לעיל, מדד ההשוואה הרלבנטי הוא קרנות נאמנות שעוסקות באג"ח חברות / המרה , אג"ח HY.

הקרן הטובה ביותר מ 2012 ועד היום בתחום זה היא קרן הראל אג"ח חברות והמרה עם תשואה של 48%

אם מרחיבים א תחום האפשרויות לקרנות גמישות , הקרן הטובה ביותר היא כיוון-גמישה עם תשואה של 61%

קרן הנאמנות שהשיגה את התשואות הכי טובות להשקעה בישראל בתקופה המקבילה היא מיטב יתר עם 62% תשואה לתקופה.

יש לציין כי תשואות קרנות הנאמנות הם לפני מס.

תשואות הקרן

אל מול תשואות קרנות הנאמנות השיגה הקרן תשואה מצטברת של 73.1% אחרי מיסים ועמלות.

בהנחה זהירה כי המיסוי הוריד את תשואה הקרו בכ - 10% ב 30 חודש הרי התשואה המתוקנת , להשוואה מול המדדים , הינה כ 90% - תשואה שנתית של כ 30% לשנה.

כלומר, הקרן הכתה את המדד הרלבנטי בכ- 87% (תשואה עודפת של 42% ב 30 חודש) ואת קרן הנאמנות הטובה בישראל בכ- 45% (תשואה עודפת של 28%)

אני חייב לציין כי תשואות העבר אינן אינדיקציה לתשואות העתיד - החוכמה בהשגת התשואות אינה דווקא "בחירה נכונה" של האג"חים – למרות שיש לה חלק חשוב מאוד בתשואות – אלא הכניסה לנישה של חוב בסיכון מאוד גבוה בתזמון נכון - בשוק החוב בישראל ב 2012 התפתח מצב דומה (אך פחות חמור) לשוק החוב בארה"ב ב ו 2008-2009 – וכמי ששיחק בשוק החוב בארה"ב - רכישת תיק מפוזר של אג"ח ישראלי בתשואה גבוהה היה צעד מתבקש.

מחצית שנת 2014 - תשואות קרן הגידור - מה המטרה וכיצד מודדים

במטרות ההשקעה של הקרן , ניתן דגש לנושא של תשואות מול סיכון - המטרה היא להכות את מדדי המניות - אך בפחות "יחידות סיכון" לתשואה.

זו חוכמה קטנה להציג תשואות גבוהות במחיר סיכון גבוה, אך להכות את המדדים במשוואת תשואה / סיכון זה עניין אחר לגמרי - והוא למעשה מבטא את "איכות ניהול ההשקעה" .
כאשר השילוב של תשואה גבוהה יותר מהשוק בשילוב מדד תשואה / סיכון נמוך מהשוק - הם "הגביע הקדוש" של ניהול השקעות.

הבעיה, כמו תמיד, היא במדידה - למדוד תשואה - כולם יודעים, אך כיצד למדוד את יחס התשואה סיכון?

הנושא הראשון הוא תקופת ההשקעה -

 הקרן אינה עוסקת בסחר יומי או במסחר בתדירות גבוהה, אלא בגישה שמבוססת יותר על "השקעות ערך" לטווח בינוני / ארוך, לצד השקעה בתעודות סל "פגומות" שמאפשרות את קצירת דווידנד השונות כלומר רובו המכריע של תיק ההשקעה הוא סטטי שאמור להכות את תשואת השוק  לאורך זמן וחלק יותר דינמי שמיועד להוסיף תשואה נוספת באופן שוטף - כלומר התקופה הרלבנטית למדידת תשואת הקרן היא שנים ולא שנה בודדת, ותשואה חודשית פשוט אינה רלבנטית.

הנושא השני הוא תשואה -

מכיוון שאני מסתמך על שווי תיק, השווי הוא אחרי מס על  דבידנדים שהתקבלו, עמלות קניה / מכירה, ריבית בגין השאלת ני"ע לשורט וכן ריבית בגין מינוף  - אך ללא מס על רווחי הון.

הנושא השלישי הוא מדידת הסיכון   -

המעורבים בשוק ההון מכירים את "מדד שארפ"  (מווקיפדיה):

"מדד שארפ משמש כדי לאפיין עד כמה התשואה של נכס מפצה את המשקיע על הסיכון שהוא לוקח. כאשר משווים שני נכסים, הנכס בעל מדד שארפ הגבוה יותר נותן תשואה גבוהה יותר באותה רמת סיכון. או לחלופין, הוא נותן אותה תשואה אך בסיכון נמוך יותר. בדרך כלל מומלץ למשקיעים לבחור השקעות בעלות מדד שארפ גבוה יותר"

מדד שארפ הוא מדד מצויין - לשווקים עולים או השקעות ללא הרבה תנודתיות  -  הבעיה היא שכאשר השווקים יורדים או שמדובר בהשקעה תנודתית מאוד ,  מדד שארפ מאבד  את חדותו.

בין התחליפים  למדד שארפ ניתן למצוא את  מדד קאלמר  שלמעשה בוחן תשואה מול הירידה המקסימלית של התיק או מדד שורטינו  ש"מעניש" תשואות שליליות - שני המדדים , כמדד שארפ , בנויים כך שככל שהמדד גבוה יותר - כך "איכות הניהול" טובה יותר - כמובן שמשווים את אותו סוג השקעה.

הנושא הרביעי - מדד השוואה (Benchmark )

כאשר בוחנים תשואה של "קרן גידור" שלמעשה אינה מוגבלת בדבר, כל שאפשר זה להשוות שת התשואות ומדדי הסיכון ל"מדד שוק" - תשואת מדד מניות - אך אפשר להשתמש במדדים רחבים עד "מדד מניות עולמי"  ולא להסתפק ב S&P500.

הנושא החמישי - ביצוע החישוב

לשימחתי, בניגוד מוחלט לברוקרים בישראל שאינם מאפשרים חישובי סיכון של תיקים  התיק המנוהל בחו"ל ב -  IB כולל יכולת לביצוע ניתוח תשואה סיכון ואני מוצא זאת מאוד מועיל.

תשואות הקרן

 התשואות ב 12 חודשים האחרונים של החלק הקרן בחו"ל:

כפי שניתן לראות, תשואת הקרן, בחלק המנוהל בחו"ל עומדת על:

 91.44% ב 12 החודשים האחרונים
54.18% ב 6 החודשים האחרונים של 2013
24% ב 6 חודשים הראשונים של 2014
6.3% ב - 3 החודשים האחרונים  - רבעון II של 2014


מבחינת הסיכון, IB מחשב את שלשת המדדים שהוזכרו מעלה:



כפי שניתן לראות, בכל שלשת מדדי התשואה / סיכון הקרן עברה באופן משמעותי את מדדי הייחוס שהם מדדי מניות .

כיצד הושגו התשואות?


המנועים העיקריים מאחורי התשואות  12 חודשים האחרונים הם  ההשקעה במניות הבכורה של ה GSE והירידה הגדולה ב VIX:

• מניות הבכורה של ה GSE , המהווים  חלק לא מבוטל מהקרן עלו מ 12 סנט לדולר ל 34 סנט לדולר - עליה של 180%
• XIV עלה מ 25 ל 46  - עליה של 84%

תשואות אלו אינן חריגות ביחס לתשואות העבר:

2009 - 169%
2010 - 65%
2011 (30%)
2012 - 69%
2013 - 109%
2014 - H1 -  תשואה של 24% - תשואה שנתית של 53%

התשואות הושגו ע"י ניצול ההזדמנות של פעם בחיים שנוצרה ע"י המשבר של 2008 - משבר הנזילות הגדול הביא את מניות הבכורה והחוב הזוטר של חברות בתחומי  הפיננסיים והנדלן  להיסחר ב10-20 סנט לדולר וכשהם תיקנו  העברת ההשקעה ממניות הבכורה למניות קרנות ריט וחברות השקעה והקצאת 5% מהתיק למניות הבכורה של ה GSE שעלו מאז פי 17 הניבו תשואות מצויינות שאל הכל מצטרפת הירידה החדה ב VIX והקונטנגו הרציני

בראיה קדימה, אין כל סיכוי של חזרה על תשואות אלו - הכסף כבר מזמן לא "שוכב על הריצפה", ה VIX הנמוך לא יצור את הרווחים הגדולים שמבעו מעצם ירידת ה VIX מ רמות של 30 ל - 11 וזאת בנוסף לקונטנגו החריף שהיה לאורך התקופה.

לאור כל זאת תמהיל ההשקעה הולך ומשתנה- אך על נושא זה בפוסט אחר.